הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 258

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

מיום שלישי. ב' בניסן התשמ"ח - 22 בקרם. 1988. בשקה 11.00

חברי הוועדה: אוריאל לין מ"מ היו"ר

י' ארצי

מ' וירשובסקי

די ליבאי

די מרירור

שי בן-שלמה

מוזמנים!

חה"כ י' יוסף

מ' ארן - משרד ראש הממשלה

חי עמר - משרד ראש הממשלה

אי זוהר - סנן מזכיר הממשלה

ש' גוברמן - משרד המשפטים

ני וייסמן - משרד המשפטים

מ' עדן - מרכז ההסברה

י' שץ - מרכז ההסברה

מי חובב - משרד העבודה והרווחה

אי ברוק - משרד החינוך והתרבות

לי נדב-ברקמן - משרד החינוך והתרבות

אל"מ מי קוטלר- מטעם קצין רפואה ראשי

אי הופמן - מנב"ל הרשות לשיקום האסיר

מי היבנר - יועצת משפטית משרד הבריאות

דייר יי סנטו - משרד הבריאות

עי אבו ראיין - יו"ר מרכז למלחמה בסמים בסקטור הערבי

ר' מלחי

רשמה: שי צהר

1. נידול מדהים בסחר הסמים - הצעה לסדר היום של חה"כ אי נמיר.

בעיית הסמים בישראל - הצעה לסה"י של חה"כ פי נולדשטיין.

מימדי צריכת הסמים והצורך להסביר הסכנה הכרוכה בזה - הצעה

לסדר היום של חה"כ י' יוסף.

הצעת חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988.

2. חוק הבהירות לכנסת (תיקון מס' 18), התשמ"ח-1988.

3. חוק הבחירות לכנסת (תיקון) (ערעור תוצאות הבחירות),התשמ"ח 1986

הצעת חוק של ח"כ מ' רייסר, סיכומי ועדת משנה לתיקונים בחוקי בחירות



1, גידול מדהים בסחר הסמים - הצעה לסדר היום של חה"כ א' נמיר

בעיית הסמים בישראל - הצעה לסדר היום של חה"כ פ' גולדשטיין

מימדי צריכת הסמים והצורך להסביר הסכנה הכרוכה בזה -

הצעה לסדר היום של חה"כ י' יוסף

הצעת חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים. התשמ"ח - 1988.

היור אוריאל לין;

בוקר טוב. אני מבתבד לפתוה את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הנושא הראשון

שעל סור היום הוא חוק הרשות למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988, והצעות

לסרר היום של חברי כנסת באותו נושא.

אחרי שנציגי הממשלה יציגו את עיקרי החוק נשמע הערות האורחים. לישיבה זו

הוזמן גם מר אייבי נתן, שלאחרונה פועל רבות ובצורה אינטנסיבית בנושא זה,

וחשבתי שכדאי יהיה לשמוע את חוות דעתו ואת ההצעות הקונסטרוקטיביות שיש לו

בנדון. לאחר מכן נכנס לדיון מפורט בסעיפי החוק.

בעיית השימוש בסמים בארץ הולכת ומחריפה, והיא אחת הבעיות המאללמות איום

מוחשי וחריף ביותר על החכרה 1;לשראלית. אין אנו מדברים על סמים רק במושנ של

פשיעה רנילה או על מתמכרים הנמצאים על גבול עולם הפשע, אלא על תופעת סמים

ההולכת ומתפשטת ומאיימת על החברה הישראלית, בעיקר לאור העוברה שהיא מתהילה

לחדור לבתי הספר ולשכבות הנוער. מעריכים שכ-22% מתלמידי בתל הספר כבר צורכים

סמים.

הסחר בסמים מבוצע כיום באופנים שונים: באמצעות משלוחים בדואר, על ידי

הברחה בגבולות ועוד. לדאבוננו הרב, הרבה מערביי יהודה ושומרון ועזה מנצלים את

מדיניות הקווים הפתוחים ומעבר האוכלוסיה לכל חלקי הארץ כדי להכניס ולסחור

בסמים בישראל, כך שלבעיה הזאת יש גם מרכיכים ומאפיינים שהם מחוץ לתחום הפשיעה

הפלילית הרגילה.

אני פטור מלציין כאן שלסמים יש השפעה ישירה גם על הנייול בפשיעה הקשה. לא

זו בלבד שצרכני הסמים עוברים תהליך של התנוונות שהוא לעתים בלתי הפיך, אלא

שיש לזה נם השפעה ישירה על הנידול בפשיעה החמורה והקשה ביותר. כי אדם המתמכר

לסמים נזקק לסכומי כסף גדולים, ולכן גם נדחף לביצוע מעשי פשע קשים כמו שוד

והתפרצויות, ולפעמים גם מעשים חמורים עוד מאלח, כדי להשיג את הכסף הדרוש לו

למימון רכ*שת הסמים שהוא צורך.

אני מניח שידוע לכם כי במדינה מצויות למעלה מ-39 רשויות המטפלות בנושא

חזה. מדובר ברשויות של מתנדבים וברשויות אחרות, וכן במחלקות במשרדי ממשלה

שונים, שבולם מטפלים בדרך זו או אחרת בנושא הזה. ברור שאנחנו נמצאים למעשה

במצב בו אין טיפול עקבי ושוטף ומסודר בנושא. הגוף הראשון שצריך לטפל בנושא

הסמים היא כמובן המשטרה, כי המעשה הוא מעשה פלילי באופיו. אבל גם למשרד העבודה

והרווחה יש נגיעה ישירוז כנושא הזה, כי המשרר עוסק בפעולות שיקומיות.

בגלל חריפותה של חבעיה והתעצמותה לאחרונה הגישה הממשלה הצעת חוק הרשות

למאבק בשימוש לרעה בסמים, התשמ"ח-1988. הרשות הזאת תגבש מדיניות לטיפול בנושא

וגם תביא לתיאום בין הגופים המטפלים בנושא.

השאלה המרכזית שאללה אנו חייבים להתייחס היא באיזו מידה הקמת הרשות הזאת

אכן תיתן למדינח ולחברה הישראלית כלים טובים יותר להתמודדות עם בעיית הסמים.

או אולי אנחנו הולכים לקראת פתרון שהוא קל מדי ולא מספק, פתרון שבמובן מסויים

הוא דומה לפתרון שראו בהקמת חמינהל לבטיחות בדרכים, שאף הוא הינו גוף מתאם,

גוף שיש לו סמכויות מצומצמות ביותר ותקציבים מצומצמים, כאשר קביעת המדיניות

בתחום הזה נעשית בגופים האופרטיביים. כולנו מבינים שאין זוז מספיק לומר שהרשות

תטפל בגיבוש מדיניות של אכיפת חוק וכוי כאשר הסמכויות לגיבוש המדיניות הן על

פי החוק בידי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה.



עלינו לוודא שאנחנו נותנים לרשות הנדונה כאן די כוח כדי להבטיח שכל

הכלים והמשאבים העומדים היום לרשות המדינה בנושא זה יופעלו בצורה הטובה ביותר.

אני חושש מפני הקמת רשות שהיא חסרת שיניים, בחינת נוף מייעץ למישהו, נוף שאין

לו היכולת הממשית להרים את המשימה שאותה אנחנו רוצים לבצע.

אני מבקש מהיועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה להציג בפנינו את עיקרי ההוק.

הייתי חבר בוועדה הבין-משרדית לענין זה שמזכיר הממשלה עמד בראשונה.

הוועדה היתה מודעת לעול ????? שהמלחמה ננד השימוש בסמים היא מלחמה כלל עולמית

המתנהלת במדינות הנדולות והחזקות ביותר בעולם כמו נם בקטנות ביותר. ונם אם

בארצות הברית הובעה במאמר שפורסם שם דעה פסימיסטית באשר לתוצאות המלחמה,

באילו המלחמה בנושא זה היא כמעט אבודה, אין זה פוטר אף אחד מהחובה לטפל בנושא

ולהמשיך את המלחמה.

מהר מאד נ וכחנו שהבעיה העיקרית בניהול המלחמה בשימוש בסמים היא בעיה

תקציבית. את אותו הדבר אפשר כמובן להניד נם לנבי המלחמה בתאונות חדרכים. אבל

אין ספק שכדי להיות מסוגלים לנהל מלחמה בנושא הזה יש צורך בתקציבים מתאימים,

והם נדולים. ואילו אנהנו נמצאים היום במצב בו המשאבים הם מונבלים ביותר.

בענין זה היו תמיד שתי דעות קיצוניות, ועוד דעה שלישית שהיא מעין פשרה

בין שתיהן. הדעה האהת היא שהטיפול הניתן היום לנושא הזה על ידי המשרדים השונים

הוא הטיפול המקסימלי בתנאים הקיימים. ואילו היקצו משאבים נדולים יותר למלחמה

בשימוש כסמים, כי אז נם חהצלהות היו נדולות יותר.

אני רוצה לציין עוד שלא היתה ואין שום כוונה לכך שהרשות למאבק כשימוש

בסמים תבוא במקום המשטרה או במקום משרד המשפטים. כלל וכלל לא.

בוועדה נשמעה הדעה שיש צורך ברשות מרכזית בעלת סמכויות רחבות, שלא תטפל

בפעולות בהן מטפלת המשטרה ואף לא בפעולות של משרד המשפטים אלא בפעולות יתר

המשרדים הנוגעים בדבר. כלומר, היא תקים תחנות נמילה, תקים מוסדות מתאימים

להכשרת והתאמת אנשי מקצוע לטיפול בבעיה הזאת , תפעל במסגרות חינוכיות שונות

וכוי. במחשבה הזאת יש הרבה פנמים. קודם כל היא מרפה את ידי אלה המטפלים בנושא

הזה כבר היום. אם נקים רשות שתטפל בכל הדברים בהם מטפל משרד הבריאות, אז קיים

חשש שמשרד הבריאות יחדל מלטפל בנושא הזה, ונם התקציבים הקטנים שהוא מקציב היום

לטיפול בנושא הזה לא יוקצו עור למטרה זו. הנהלת המשרד לא תנצל את התקציבים

הקטנים האלה למטרה זו, אלא לצרכים הרבים האחרים שיש למשרד הבריאות.

הוועדה הניעה איפוא לפשרה, והיו"ר הזכיר זאת. יש פה ענין של קביעת

מדיניות, והוועדה על כן תדווח מדי פעם לממשלה. הוועדה תקים נם מטה שיפעל

לתיאום בין המשרדים והנופים השווים הקשורים בנושא. נוסף לזה השאירה הוועדה נם

מקום לפעולות עצמאיות של הרשות. במידה והברי המועצה וההנהלה של הרשות יצליחו

להשיג תקציבים תועל הרשות לפעול באופן עצמאי להשנת המטרות שהיא היטוותה לעצמה.

החוק דן בהקמת הרשות ובהרכב מוסדותיה, בסמכות שיש לה לפנות לכל אדם ולכל

גוף המטפל בנושא הזה כדי לקבל ולאסוף מידע ומסמכים הקשורים בנושא כדי שאפשר

יהיה לפעול בצורה מדעית ומדוייקת יותר, וביתר הצלחה.

אי נתן!

מעניין לראות כי מדינות כמו מדינות ערב, תאיילנד ומדינות ביוצא באלו

מצליחות הרבה יותר במלחמה שהן מנחלות בסמים מאשר מדינות כמו ארצות הכרית וכוי.

מעניין נם שרוב המדינות מרבות לדבר על הצורך בתקציבים גדולים בשביל לנהל מלחמה

בשימוש בסמים, ואינן מדברים על המלחמה שצריך לנהל על מנת למנוע הכנסת הסמים

אליהן ועל מניעת השימוש בהם.



יש מדינות המטילות עונש מאסר עולם על העוקיקם בסמים, והן זוכות להצלחה

גדולה בהרבה מזו קולה זוכות המרינות המדברות רק על הצורך בהגרלת תקציבים. לפני

שבועיים חזרתי מביקור בבנקוק שם התכנסו נציגי 50 מרינות כרי לרון בנושא הסמים

ועל ררכים למניעת השימוש בו. אני מאמין שיש לנו את הכוה הדרוש לעשות את העבירה

מבלי להרבות מלים.

בארץ מצויים 230 אלף אנשים המשתמשים בסמים, ובעוד 5 שנים יגדל מספרם

בהרבה. תהנת הנמילה שאנו מתכוננים להקים מיוערת לטיפול ב-300 איש, וברור שזה

לא מספיק. צריך להקים עור 30 מוסרות נמילה כאלה, ונם זה לא יפתור את הבעיה.

קורם כל יש להחליט מה צריך לעשות עם האנשים שעוברים ממרינה אהת לשניה, מעבירים

אתם סמים וסוהרים בהם שם. אם הם נתפסים הם מקבלים בדרך בלל עונש של שנתיים

מאסר. אהר כך מקבלים חנינה וממשיכים לסחור בסמים ולהעביר אותם ממרינה למרינה.

באנגליה מנסים להסיל עונש של מאסר עולם במקרים כאלה, מפני שהם חושבים

שאולי העונש הכבר הזה יעזור. חם הולכים על מלהמה בסמים והם מאמינים שמלהמה

צריו לנהל כמו שצריך.

לרשות שתוקם בארץ יהיה אולי הכוה להציע עונשים שירתיעו אנשים ממסחר בסמים

אחרי שיבינו שאין זה יותר משהק שמכניס רווחים גרולים, מצר אהר, ולא כל כך

מסוכן מהצר השני. השוב שאנשים יבינו שזו. קשה מאר למכור ולקנות סמים, כי אם

ייתפסו הם יהיו צפויים למאסר עולם. צריך לאפשר לבתי המשפט בארץ להטיל עונשים

כברים כאלח על מי שנתפס.

עברה שנה מאז ריברתי על הנושא הזה, מאז הוחלט להקים קרן לענין זה. אלא

שאנחנו ממשיכים להיפגש, שותים קפה ומרברים ומרברים, והענין לא מתקרם. שום רבר

לא זז. אם לרשות שתוקם יהיה הכוח לקבל ההלטות ממשיות, ויהיה לה הכוח לעשות

רברים, בקיצור - אם יהיו לה שיניים ממש, היא תוכל לפעול כמו שצריך וכראי להקים

אותה. אבל אם היא תוקם רק בשביל להרפיס עור ניירות עם פירוט המטרות שלשמן קמה

הרשות, לא כראי כלל להקים אותה.

המלחמה בסמים היא מלחמה קשה מאר וצריך להבין זאת. צריך להורות לשר לוי

שישקיע קרוב למליון רולר לבניית התשתית בכפר התקווה הטובה, שהוא מרכז לנמילה.

אני יכול לנייס את כל 5 מליון הרולרים הררושים להקמת הכפר ברנע שנתחיל לעבור.

אבל זה בלבר לא יעזור ולא יפתור את הבעיה. מתן כוח ושיניים לרשות יעזור הרבה

יותר, כי אז היא תוכל להלחם בשורש הבעיה.

אני טוען שאם הערבים היו רוצים להרוס אותנו ממש רי היה אם היו זורקים

עלינו הרואין בשווי של 10 מליון רולר. די היה בזה כרי להרוס את המרינה, כי

אנשים מתרגלים לסם הזה ואינם יכולים להפסיק את השימוש בו. אני מאמין שאין לנו

כיום בעיה יותר רצינית מבעיית הסמים. צריכת סמים זה רבר שאינו מתאים לטבע העם

והמרינה שלנו, וצריך להלחם בננע הזה בצורה רצינית ורשמית ביותר.

איפה אתה חושב צריך לרכז את עיקר המאבק?

אי נתן;

אם אכן תוקם רשות כזו צריך שיהיו לה שיניים לפעול, שיהיו בה אנשים שיקבלו

החלטות לנופו של ענין, יתרכזו בנושא בלבר, ולא יכניסו נימה פוליטית למלחמה

הזאת. אני מאמין כי ברנע שיהיה ירוע בי עונש המור יהיה צפוי לכל מי שעוסק

בסמים, זזז ירתיע מאר. אני בטוח שהמשטרה מכירה את רוב האנשים הסוחרים בסמים.

ישבתי עם 10 אנשים העוברים היום נמילה, ונוכחתי שהם פוחרים מאר. שאלתי אותם מה

תהיה הגישה שלהם כלפי מי שימכור מחר לבן שלהם הרואין, והם השיבו לי שהם פוחרים

ולא יהיו מוכנים להלחם במי שעוסק בזה. נם היום כשהם עוניים נמילה, אחרי שנוכחו

לרעת מה קרה להם כנלל שהיו צרכני סמים, הם פוהרים מכל מי שעוסק במסחר בסם.



צריך להפעיל יד חזקה נגר המוכרים את הסמים ונגד אלה שדוחפים אותו

ומעודדים אח השימוש בו. צריך להטיל עונשים חמורים כל בך על העוסקים בסחר

בסמים עד שלאף ישראלי לא יהיה כראי להחזיק נירו הרואין או קוקאין, ובן גם לא

לכל ארם זר הנכנס לארץ. חייבים להכריז על מלחמה מקסימלית באנשים האלה.

החלטנו לשלב בריון בהצעח ההוק שלפנינו אח שלוש ההצעות לסדר היום בנושא

הסמים שהעלו הברי הכנסת אורה נמיר, פנחס גולדשטיין ויעקב יוסף. חבר הכנסת פנחס

נולדשטיין ביקש ממני להחנצל בשמו על שאינו יכול להיות נוכח בישיבה הזאח, והביע

חמיכחו בחוק. גם חברח הכנסח אורה נמיר ביקשה ממני להחנצל בשמה על שנבצר ממנה

להשחחף בישיבה הזאח. אני מבקש מחבר הכנסח יעקב יוסף להציג אח הנושא מנקודת

ראוחו, שכן הריון בנושא הוא משולב.

יי יוסף;

בולם מרברים על נושא הסמים, וישנם 39 גופים המטפלים בו. כוחם המשוחף של

רכים הפועלים ביחר יוכל להשיג פי כמה יותר משיכול להשיג גוף אהר בלבר במטפל

באוחו נושא. אבל כשיש פיזור ואין תיאום בין הגופים ברור שיש בזבוז של כוחות

ושל משאבים. לכן חשוב לאחר את כל הגופים ולחח לרשוח שחוקם שיניים לפעול.

היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה המטפלים בנושא הזה עושים עבורה מבורכח, אבל

צריכה להיוח בענין זה נישה תקיפה ביוחר. אם אנחנו יוצאים למלחמה, זו צריכה

להיות מלחמה ער חסון* הטוב. צריך להקרים רפואה למכה ולבער אח סוחרי הסמים. לא

צריו להתייחס אליחם בסלחנות. אין מקום לגישה הומניח כלפי האנשים האלה, ואין

לרחם עליהם. צריך לבקש כבר עכשיו מהיועץ המשפטי לממשלה שיחן לפרקליטוח הוראה

להקשיח אח החביעה, ולא לעורר מתן חנינה. צריך לברוק בשבע עינים כל מקרה ומקרה

ולדאוג לכן שלא יזיק לטווח הרחוק.

לרעתי צריך לדאוג לכך שכל גוף מהגופים השונים המטפלים בנושא והמקבל חקציב

מהמרינה יקבל אוחו רק אם יעבור בחיאום עם הגופים האחרים ובשיחוף פעולה עם

הרשוח שחקום. כאשר כולם יעברו בתיאום ובשיחוף פעולה אפשר יהיה אולי להרביר את

נגע הסם לפני שידביר אותנו הלילה.

רי ליבאי!

ביקשתי את רשות הריבור כאשר שמעתי את דבריו של מר אייבי נתן שטען להקשחה

ולהחרפת המלחמה בנגע הסמים. אני חושב שהוא רוצה למצוא שותפים וברי-ברית לתביעה

זו בכל אחר מהיושבים כאן. חומרת התופעה של השימוש בסמים היא כל כר ירועה

וברורה שלא יכולה להיות מחלוקת בענין זה.

אם רוצים להחריף את המלחמה בנגע הזה אנחנו צריכים לפנות אל אותן זרועות

שתפקירן הוא ללחום את המלחמה הזאת. משטרת ישראל, בתי המשפט ושירות בתי הסוהר

הם הגופים האמורים לחקור, לתפוס ולהעניש. הטיפול בנושא הסמים הוא מורכב הרבה

יותר מהמלחמה בסמים, כי ישנם גם קורבנות לסמים ומכאן בא לריון ההיבט הטיפולי,

ההיבט של הבריאות. ההיבט הטיפולי קשור גם בנושא רווחה וסער ולעתים גם שיכון,

ומעבר לכל אלה עובר ההיבט של החינוך, ולא מניתי עדיין את כל ההיבטים, כמו

מעורבותו של צה"ל ועור.

באו לכלל מסקנה שמעבר לתחומים שכל גוף או משרר ממשלתי עובר בו יש צורך

בתיקון. השאלה היא איך להקים רשות כזאת רלעתי היא נררשת והגיעה שעתה. בשעתו

ברכתי את ראש הממשלה שהביא הצעת חוק זו לבנסת, כל זה נושא חשוב ומרכזי וטוב

שראש הממשלה התפנה לכן.



עלינו לבדוק באיזו מידה אנחנו יכולים להוציא מסקנות מהגופים המטפלים

בנושא הסמים, כל אחר בתחומו, ולהעביר אותן לרשות. עלינו להתייחס גם לשאלה אם

באמת אפשר וצריך להעביר סמכויות שיש היום למשטרה ישראל בנושא חקירה ותפיסה

וכו' אל חדשות שתקום.

אין מדובר כלל בחעברת סמכויות אלח לרשות.

אט נחשוב על זה ברצינות נראה שזח אכן בלתי אפשרי, ושזה כלל לא ישיט. לא

נקיט משטרה מיוחדת לענייני סמים תחת רשות הסמיט. ממילא אנחנו מוכרחים לחמשיר

לתת למשטרה את הסמכויות בתחוט הסמים, ולהמשיך לתת לבתי המשפט את הסמכות לשפוט

ולחעניש ולשלוח את העבריינים לבתי הסוחר. מכאן שבתחוט חמלחמח בסמיט אינני רואה

את האפשרות להוציא את התחומיט האלה מהמשרדים הממשלתייט ומהמערכות שעסוקים בהט

כיוט.

עכשיו אני עובר לצד חטיפולי. אינני יכול לתאר לעצמי שמערכת טיפולית נפרדת

לתחוט חסמים, תחת רשות הסמיט, תוציא את הנושא מתחוט חאחריות של משרד* הבריאות

והעבודה וחרווחח. לי קשה להאמין בזה ולו נם משוט שאיני רואה את התקציביט

שיבואו למטרה זו ובמחינה מעשית איני רואה אצל רשות הסמיט את המיומנות הדרושה

לנושא הזח, על כל פניט לא מיד עט הקמתה. כן שיש לי בעיה בנושא זה.

אני יודע שלמשרד הבריאות אין כמעט דבר בנושא זה, להוציא מספר מיטות בבתי

חוליט לחולי נפש, שהוא בוודאי לא המקום המתאים לטיפול בנמילה. למשרד הבריאות

אין מערכת טיפולית לנמילה, וכל המשרדיט האחריט לא עלו על דרך חמלו בהקמת

מוסדות מתאימיט במקומות שוניט בארץ לטיפול בגמירה.

אינני רוצה לפגוע הלילה באלה שכבר מטפליט בנושא הזה על ידי העכרת הטיפול

בנושא הזח לרשות שעוד לא הוכיחח את עצמה.

היו"ר אוריאל לין;

אני לא בטוח שבהצעת החוק מדובר כלל בהעברת סמכויות מגופים שוניט אל

הרשות.

די ליבאי!

בהחלט לא. דברי מתייחסים לדברים שאמר כאן אייבי נתן כאשר ביקש להעניק

לרשות כח וסמכויות. אני רוצה לשתף אותו ואת כל הנוכחיט בהתלבטות שלי סביב

השאלה הזאת שהיא שאלח מרכזית. נט בדברי בכנסת כאשר קראתי את רשימת הסמכויות של

חרשות הבעתי תמיהה על כמה ניסוחים שלא נראו לי ברוריט די הצורך והיוצריט דילמה

של מעורבות וריב סמכויות.

האורחים המוזמנים יכוליט לעזור לנו אט כל אחד מהם יגיד לנו איך הוא רואה

את הדבריט מחמסנרת שבח חוא פועל. חשוב לנו לדעת איך כל אחד מחנוכחיט רואה

מהתחוט שלו את חלוקת חסמכויות, ומח לדעתו ניתן להעביר לרשות שתוקם, מה צריך

לחיות במסגרת הרשות, באיזו מידה ההנדרה של היום אינה עונה על הדרישות בפועל

ובאיזו מידה יש עוד לחזק את הרשות.

זוחי אכן הדילמה המרכזית שלנו. רשות כזאת יכולה להפוך לחיות רשות נטולת

על ערך אט לא נצייר אותח בכל הדו וש. מצד אחד ברור לנו שזח בלתי אפשרי, לא טוב

ונם לא צריך לחעביר לרשות הזאת סמכויות של נופים אופרטיכייט, כמו המשטרה למשל.



השאלה היא איך אפשר להבטיח במסגרת של גיבוש מדיניות הרשות הזאת, שצריכה

להיות גוף מתאם, מרכז ומכוון, שהרשות אכן תהיה כוח משפיע אמיתי, ולא תהיה רק

גוף הממליץ ומתווכח עם גופים אחרים.

אגי חושב שאסור שתהיה הקיקה שהיא רלבנטית לסמים קולא תעבור את אותה הרשות.

כי אם היא צריכה להוות מדיניות כי אז אין כמו חקיקה שהיא למעשה הנהלת מדיניות

בפועל. בהצעת החוק שלפנינו לא ראיתי דבר המעיד על כן שהרשות הזאת היא הרפרנט

העיקרי והגורם המרכזי בתהום ההקיקה בנושא הסמים.

אני חושב שלא תהיה כאן מחלוקת באשר לרעיון שהעלה אייבי נתן בדבר הצורך

ללכת כסאה על סוחרי הסמים. באשר לגורלם של המשתמשים כסמים, בענין זה אפשר אולי

תהיה מחלוקת. האמת העצובה היא שאין טיפול בנרקומנים, ואט יש קצת טיפול גמילה

הרי הוא כל כך מינימלי ומסכן, כאשר התנאים המלווים זאת הם לוקים, עד שכמעט

ואין מקום לדבר על טיפול גמילה.

הסחר בסמים במדינת ישראל מסתכם בלמעלה ממליארד דולר בשנה. קילו הרואין

המגיע לארץ נקנה ב-44 דולר בלבד, אבל נמכר בארץ במחיר של 3 מליון דולר. הרווח

העצום הקשור בסחר בסמים משמש פיתוי גדול מאי למי שמחליט לעסוק בזה. יש להקצות

מאות מליוני דולרים כדי ללחום בתופעה החמורה הזאת.

נגד המפיצים את הסם צריך לפעול בכל חומרת הדין. ואילו למשתמשים בסמים יש

פתרון אחד בלבד. לא יעזרו הוקים חמורים יותר, ולא יעזרו גם עונשי מאסר וכו'.

ישנו סם אחד בלבד שיכול להחליף את הסם הזה אני מתכוון כמובן לתורה שהיא סם

החיים האמיתי שיכול להתגבר על נגע הסמים. בלי התורה כל המלחמות שלכם יהלו

לשוא, ואת התוצאות נראה בהמשך הזמן.

ד; לינאי;

האם אתה אומר שבישיבות ובריכוזים של דתיים לא נפוץ השימוש בסמים?

שי בן שלמה!

את זה בדיוק אני אומר. ולא רק זאת, אלא שגלו אלד, שהיו צרכני סמים כעבר

נגמלים מהסמים אחרי שהם באים לישיבות. בישיבות של בעלי תשובה אפשר למצוא

נתונים בנושא זה. יש שם גמילה נפלאה ממש. כל אלה שהשתמשו בסמים ובאו לישיבה

נגמלו מהר מאד מהסמים האלה. לימוד התורה הוא תחליף מצויין.

בקריאה הראשונה של החוק ברכתי גם אני את ראש הממשלה על שהביא את הצעת

החוק הזו. טוב הדבר שראש הממשלה מתמודד עם אהת הבעיות המרכזיות של החכרה שלנו.

בעיקרון אני מברך על הצעת החוק הזו.

צריך להיות ברור לכל שהרשות הזאת, שתוקם על פי החוק שלפנינו, תהיה חוד

החנית למלחמה בסמים בארץ. אי אפשר ולא צריך לשלול את סמכויות המשטרה ואת

הסמכויות של גופים אחרים המטפלים בנושא, אבל צריך להיות ברור שהכתובת המרכזית

המכרעת והבלעדית למלחמה בסמים למלוא היקפה, כולל גמילה וההזרתם של הנגמלים

למעגל החיים וסידורם בעבודה וכו' היא זו של הרשות. שאם לא כן, לא עשינו דבר.

כרור גם שאי אפשר לשלול ארז התפקידים ואת הסמכויות של המשטרה בנושא זח,

ושלא תהיה משטרה פרטית או פרטיקולרית בכל תחום שהוא. אבל אם זה נכון שישנם 39

מוסדות או גופים המטפלים בנושא הזה, והם ימשיכו לפעול כאילו לא קרה דבר, ורק



פעם בשבוע יישבו ביחד בוועדת תיאום, וראה לי כאילו לא עשינו דבר. אני לא יכול

לשלול קיומם קול בל המוסדות האלה, וגם אינני רוצה לעשות זאת, אבל חייבים לצמצם

את המספר שלהם ומוכרחים לאגד אותט.

חבר הכנסת ליבאי אמר קובל חקיקה בנושא הסמים צריכה לעבור את הרשות הזאת,

ואני רוצה להתייחס לדבריו אלה. בוועדת הפנים ואיכות הסביבה אנחנו עוסקים

בדברים הנוגעים לבריאות הציבור, אף כי אולי לא בעוצמה חזקה כל כך כמו נושא

הסמים, ואני רואה את המלחמה הנטושה בין משרדי הממשלה השונים בענין זה, ואני

רואה איך הזמן חולף ומתבזבז. מבאן שזה לא רק ענין של כסף. אני חושב שאחד

התפקידיט שלנו יהיה לצמצט למינימום ההכרחי את מספר המוסדות המטפלים בנושא. אני

נטוה שישנט מוסדות רביט שאפשר לאחדם.

לפנינו מספר הצעות לסדר היום בנושא הסמים, והייתי רוצה שכאשר נסיים את

החוק הזה אנחנו נתייחס גם להצעות לסדר היום שלא במסגרת הדיון בחוק רווקה,

נגבש מסקנות ו נמליץ על ביצוען. כמו למשל לאשר למשטרה 300 תקנים נוספים, או

לאפשר למשרד הבריאות להקצות עוד 50 מיטות בבתי החוליט לנושא הזה ועוד מספר

דבריט שמן ההכרח לעשותט. ואט הדברים האלה לא ייעשו, כי אז אנחנו מביאיט לעולם

חוק שמנוסח יפה מאד, אבל חוק שלא יגיע לידי ביצוע.

ועדת הפניט הקימה ועדה אחרי שהתברר שישנו דו"ח ובו הצעות מפורטות על מה

שיש לעשות בנושא הנדון. מאז הונח הדו"ח הזה ועד היום גדל מספר המסוממיט פי 2,

וגדל גט מספר ה"פושרים" המנסיט להגדיל את מספר צרכני הסמים.

אני חושב שאט בנוסף לחוק הזה לא יונהו מסקנות מתאימות, לא ינתנו הבליט

הדרושיט לביצועו, לא י וקצבו סכומי כסף נוספיט, לא יגדילו את התקנים במשטרה,

לא יגדילו מספר המיטות לגמילה וכו' וכו', נימצא עושיט את אשר אנו מרביט לעשות

בזמן האחרון, כאשר בחעדר פתרון ממשי אנחנו מחוקקים חוק שאמור להביא גאולה

לעולט אבל אחר כך מתברר שהוא חוק נוסף המונח כאבן שאין לה הופכין, ושאולי

אפילו מרע את המצב. אין ספק שהחוק חשוב, אבל חשוב לא פחות שלצד החוק תהיינה

גט מסקגות אופרטיביות.

השאלה היא אט הקמת גוף מתאט, כמוצע בחוק, אכן תפתור את הבעיה המאד מאד

כאובה בה אנו דניט, כ* כאן מדובר למעשה בגוף חדש שצריך לתאט בין הגופיט

הקיימיט והפועליט בתחוט הזה, ואני חרד קצת מהעובדה שסעיף 26 בהצעת החוק אינו

מבטל למעשה את הסמכויות של הגופיט הרביט הקיימים ומטפלים בנושא הזה. ונאמר שט

שאין כוונה לפגוע בגופיט הקיימים. 3יווש הדבר שאנחנו מדבריט כאן בארגון גג.

והשאלה היא, איפוא, אט הנוסחה של ארגון גג היא אמנט נוסחת פלא שתענה על הבעיה

החמורה הלובשת לאחרונה ממדיט קטסטרופליים.

קראתי בעתון כי עירית תל אביב דנה באפשרות לשלוח 3000 נרקומניט לטיפול

בחו"ל, אבל אינני יודע אט התכנית הזאת רצינית. אומריט שהבעיה היא במישור

הביצועי ובשיטת העבודה. האם אנחנו רוצים בהוק אדמיניסטרטיבי שיגיד כיצד אנחנו

סבוריט צריו לעבוד, או שאנחנו עוסקיט בהוק אדמיניסטרטיבי, ומעביריט את ההחלטה

על כל הפרטיט לידי הגוף שיקום, לידי המועצה. אני רק מקווה שהמועצה לא תהיה

מורכבת מנציגיט פוליטיים, אלא מאנשי מקצוע ממש.

אני סבור שיש לתקן את סעיף 26 בהצעת החוק המשאיר את המצב הקייט ומלביש

עליו ארגון גג, בתוספת איזו שהיא התייחסות לגבי הצדדיט האופרטיבייט.



2. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 18). התשמ"ח-1988

אני מבקש לעקירת הפסקה קלה בדיון בנושא חוק הסמים, ועובר לחוק הבחירות

לכנסת (תיקון מס' 18), התשמ"ח-1988. בישיבות הקודמות אישרנו את כל הסעיפים של

החלק הראשון. נתתי לזה ביטוי בישיבה הקודמת של הוועדה, אבל מנוסח הפרוטוקול של

אותה ישיבה מסתבר שהתייחסתי לאישור שהוועדה נתנה לפני שבמליאה נעשה אקס

ההפרדה. למען הסדר הטוב ובכדי שלא יהיו ספקות אני מבקש לקבוע שתוק הבחירות

(תיקון מס' 18) אכן אושר על ידי הוועדה, כולל כל התיקונים, למעס הסעיפים 1,

12 ו-20. ובתוספת שתבהיר שהחוק יפורסם תוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת, ושתחילת

החוק מיום קבלתו בכנסת.

3. חוק הבחירות לכנסת (תיקון) (ערעור תוצאות הבחירות). התשמ"ז-1986 -

הצעת חוק של חה"כ מ' רייסר. סיכומי ועדת משנה לתיקונים בחוקי בחירות

אני מבקש להביא לאישור הוועדה הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון) (ערעור

תוצאות הבחירות), התשמ"ז 1986 של חה"כ רייסר, על מנת שאפשר יהיה להביא את הצעת

החוק הפרטית הזאת עוד היום או מחר למליאה.

מדובר בהעברת סמכויות לבית המשפט העליון לגבי ערעורים על חליכי בהירות

לכנסת. פירוש הדבר שערעורים על הליכי בחירות יהיו בסמכותו של בית המשפט

העליון, ולא יהיו נתונים להחלטה של ועדת הכנסת. חבר הכנסת רייסר לא יכול להיות

כאן היום. חבר הכנסת מרידוד יסביר את ההצעה.

די מרידור;

אני חושב שזו הצעת חוק טובה שבאה לפתור אנומליה, לפיה הכנסת, שהיא נוף

פוליטי, מקבלת ערעורים על תוצאות הבחירות לכנסת. נכון שבקונגרס האמריקאי הדבר

מקובל, אבל אינו מקובל בפרלמנט הבריטי. לצערי הרב מידת השימוש של חברי הכנסת

אצלנו בשיקולים זרים ופוליטיים ולא עניניים בנושאים שהם משפטיים היא גבוהה

מדי, ולא כמו שצריכה להיות, ובוואי לא כמו שהיא בקונגרס האמריקאי.

אני חושב שההצעה היא דרך נכונה לתת לבית המשפט להחליט על ערעורי בחירות

כאשר השאלות הן משפטיות לחלוטין. אני חושב שההצעה טובה. זה אחד הדברים שהייתי

מעביר לבית המשפט ביותר קלות מאשר כל מיני סמכויות אחרות שלאט לאט הוא נוטל

לעצמו בגלל חולשתה של המערכת הפוליטית. באופן תאורטי יכול מישהו להגיש ערעור

על תוצאות הבחירות שלא יהיה בו ממש, אבל רוב מקרי בכנסת יכול להחליט שהוא מקבל

זאת.

מקובל עלי עצם הרעיון של העברת הסמכות לדון בערעור על תוצאות בחירות

לכנסת מהכנסת לגוף משפטי. אבל אני מבקש להעיר, שלא הייתי נותן סמכות כזו לבית

המשפט לפגי שהייתי נותן לנשיא בית המשפט את ההזדמנות לחוות דעתו בנדון.

די מרידור;

סיכמנו בוועדת המשנה שאני אדבר עם נשיא בית המשפט לפני שנקדם את זה. אני

לא מבטיח שאקבל את דעתו של נשיא בית המשפט, אבל נשמע את דעתו ונביא אותה.

האם לא יהיה זה נבון לדחות את אישור הצעת ההוק עד אחרי שנשמע חוות דעתו

של נשיא בית המשפט העליון?

בענין זה ישנה בעיה לא קלה. בסף הכל אנחנו מדברים בתהליך חקיקה, לבית

המשפט העליון אין סמכויות חקיקה. נראה לי שיש התערבות יתר של בית המשפט

בענייני הכנסת, ועם כל הכבוד, לבית המשפט העליון יכולה להיות דעה אהת, ולכנסת

"דעה אחרת. כיוון שאנחנו חיים במערכת של הידברות אני מוכן לשאול לדעתו של נשיא

בית המשפט העליון בנדון, אבל לא רציתי שזה יהיה חלק מתהליך פורמלי.

די ליבאי;

אני מבין את השיקול של חבר הכנסת מרידור, אבל אני חושב שצעד משמעותי בזח

לא ניתן לאשר כאן ומיד במהירות כזו מבלי שתינתן לחברי ועדה המעוניינים ככף את

אפשרות לברר את ההשלכות האפשריות של צעד כזה. אני מבקש שחות להתייעץ בנציגים

של הרשות השיפוטית, שמא נעלם מאתנו איזה שהוא שיקול.

אני רוצה להזכיר נם כי עילות לערעור על תוצאות הבחירות כוללות גם שאלות

שבעובדה, כמו למשל הטענה שהבחירות כקלפי מסויים לא התנהלו כחוק, וזו לאו דווקה

שאלה של משפט אלא גם שאלה של עובדה. אם זה פגם שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות

הרי זו שאלה שבעובדה.

עד כה נזהרנו שלא לתת לבית המשפט העליון להיות ארכעה ראשונה ופוסקת

בעניינים עובדתיים, למעט הלין לפי בג"ץ ששם התפתחה פרוצדורה מסויימת. כאן אנו

עלולים ליצור בפעם הראשונה מצב שבית המשפט העליון הוא ארכעה ראשונה שבפניה

יצטרכו להוכיח עובדות, להוכיה מה היה בקלפי מסויים בשעה מסויימת. זה דורש

מחשכה רבה, ואני מבקש על כן לא למהר.

אינני אומר שאינני תומך עקרונית בהוצעת הענין הזה מהשפט ולהעבירו לרשות

השיפוטית. אבל יתכן מאד שבמקרה כזה הכתובת המתאימה היא זו של בית המשפט

המחוזי, ולא בית המפשט העליון. אין ספק שזח דורש תשומת לב מירבית.

כשהצעת החוק מדברת על בית משפט עליון, ואינה מציינת כמה שופטים יישבו

בהרכב, או לפי איזו פרוצידורה זה יתנהל, ברור שמשהו יסודי חסר כאן. אני כחושב

שזה לא בשל עדיין להחלטה. מבחינת תפיסת העולם הצעת החוק מקבלת את ברכתנו

העקרונית, אבל אני מבקש שהות לחשוב על זה.

מקובל עלי.

שי נוברמן!

גדול הפיתוי להעביר את הביקורת על תוצאות הבחירות לכנסת לבית המשפט

העליון, או למערך המשפטי, בגלל הליקויים שמנה חבר הכנסת רייסר בעובדה שהכנסת

בודקת את התוצאות של הבחירות לכנסת, דבר שיש לגביו הרבה תהיות ושאלות. יחד עם

זאת, ההוראה שקיימת היום בחוק לא נוסחה אקראי, ולא נוסחה ללא תשומת לב רבה

ביותר. ההוראה הזאת, שהפרלמנט בודק את תקינות הבחירות לפרלמנט, איננה יחידה

לישראל. הכאתי כדוגמה את הקונגרס בארצות הברית. הטעם לכך היה בעיקר נימוקים

תועלתיים.

אם מסמיכים את בית המשפט להעביר תחת שבט ביקורתו את תוצאות הבחירות לכנסת

כאשר ישראל כולה משמשת איזור בחירה אחד, ויש אפשרות שהבחירות ייפסלו בגלל תקלה

חסרת משמעות, אז מובן שכאשר הענין יבוא בפני בית המשפט לא תהיה לבית המשפט

ברירה אלא לבטל את הבחירות.

הנימוקים של חבר הכנסת ליבאי הם כבדי משקל. אני מציע שנקבל את הצעתו,

ואני מבין שנם חבר הכנסת מרידור מסכים לזאת. אנחנו נחזור איפוא לדון בהצעת

החוק הנ"ל של חבר הכנסת רייסר בהזדמנות קרובה.

1. הצעת חוק הרשות למאבק בשימוש לרעת בסמים. התשמ"ח-1986

אנחנו חוזרים לסעיף הראשון שעל סדר יומנו - הצעת חוק הרשות למאבק בשימוש

לרעח בסמים, התשמ"ח 1988. נשמע עכשיו את נציגי המשרדים העוסקים בנושא לזה.

יי שץ!

אני רוצה לומר כמה מלים בשבח הקמת הרשות. על סמך הנסיון הממושך של מרכז

ההסברה בפעולות הסברה וסיוע בנושא הסמים, וגם מהדברים ששמעתי מנוי חברי הכנסת

מה יהיה ערכה וכוחה של הרשות, אני רוצה לומר כי בסופו

של דבר הזמן שוהא הגורם שיקבע. בעוד שלוש או ארבע שנים נובל לדעת אם הרשות

באמת הצדיקה עצמה, או לא. כל מה שייכתב אודות הרשות לא ישיב על השאלה הזאת,

כמו שתשיב עליח חמציאות עצמה.

אנחנו רוצים לתת לרשות הזאת את התנאים שיבטיחו את הצלחתה. מה הם לדעתך

הדברים הדרושים להצלחתה.

מזכירו כאן את הוועדה הבין-משרדית בראשותו של מזכיר הממשלה. אני בין

המעטים המלווים את הנושא הזה מתחילתו, מראשית שנות ח-70 כאשר בראש הוועדה

זזבין-משרדתית עמד היועץ המשפטי לממשלה, מאיר שמגר, שאותו החליף אחר כך היועץ

המשפטי לממשלה אהרון ברק, שאותו החליף פרופסור מן. אני יכול לספר לכם שאפשר

היה לראות בהבדל שבין שתי הוועדות הראשונות לוועדה השלישית. נכון שהוועדה

הבין-משרדית בראשותו של פרופסור מן עשתה את החריש העמוק ביותר, אבל לצערי חרב

כוחה בממשלה היה מועט ביותר.

עבודת הבראשית שנעשתה על ידי הוועדה בראשותם של שני היועצים המשפטיים

לממשלה היתה בכך שהיא הביאה לתיאום בין משרדי הממשלה השונים שעסקו בנושא הסמים

והטיפול. כשאני מדבר על טיפול אני מתכוון לחינוך ולהסברה, למניעה, למחקר

ולטיפול, לאכיפת החוק וכוי, אני מונע כזה את 5 ועדות המשנה שפעלו כל השנים תחת

הסמכות של הוועדה העליונה לטיפול בסמים.

מההבדלים שבין שתי הועדות הראשונות לוועדה השלישית אפשר ללמוד כי חשוב

מאד שבראש הרשות חזאת תעמוד אישיות בעלת סמכות עליונה, כמו למשל היועץ המשפטי

לממשלה, כי אז יחיח לרשות הכוח לפעול ולהפעיל אחרים. ועדת מן חמליצח בדו"ח שלה

גם על הקמת רשות כזאת. אינני רוצה שישתמע מדברי כאילו אני פוסל כהוא זה

מעבודתה של הוועדה, אבל אני רוצה להדגיש כי צריך להעמיד בראש חרשות נושא משרה

ראש הממשלה. רשות כזו בראשותו של ראש הממשלה תוכל

לחצעיד קדימה את חפעילות כנושא הסמים.

אפשר כמובן למנות את ראש חממשלח לראש הרשות, אבל כולנו מבינים שלראש

הממשלה אין אפשרות לחקדיש לזה את הזמן הדרוש. חאם לא רצוי שחעומד בראש הרשות

יהיה אדם בעל כוח ויחד עם זאת יוכל גם לטפל באופן ממשי כנושא חזה?

אני חושב שעצם העובדה שבראש הרשות הזאת עומד ראש הממשלה,המאציל מכוחו

ומסמכותו למי שעובר בראש הרשות בפועל, תעניק בווו רב לרשות.

הנסיון הוכיח שאין זה כך.

מנסיוני במרכז ההסברה אני יודע שבשני תחומים לפחות תהיה השפעה עצומה

לעוברה שראש הממשלה עומר בראש הרשות, והעבורה נעשית על ירי מנהל הרשות. התהום

הראשון הוא השגת תקציבים לביצוע הפעילויות השונות. הנסיון שלי מצביע על בך

שכאשר ראש הממשלה מגלה ענין בפעילות בתחום מסויים קל יותר להשיג מהאוצר את

התקציב הדרוש לביצוע הפעילות הזאת. וכבר הזכירו כאן, ובצדק, שנושא התקציב הוא

נושא קריטי בתחום בו אנו דנים.

התחום השני הוא זה של שליטה על התקציבים ש???? קיימים במשרדים השונים.

הזכירו כאן קיומם של 39 נופים המטפלים בנושא. אינני מכיר את כל הגופים האלה,

אבל אם החוק יקבע ששום משרד ממשלתי לא יוכל לבצע פעילות כלשהי בנושא הזה מבלי

שהרשות נתנה את הסכמתה לדרך הפעולה שלו, הרשות תצבור עוצמה רבה לטובת הנושא.

הזרמת תקציבים מהאוצר לרשות, ושליטה על המשארים הקיימים במשררים השונים

לטיפול בנושא הזה הם שני דברים שיגבירו את כוחה של הרשות. אני מברך כמובן על

הקמת הרשות הזאת.

למשטרה למשל יש תקציב כולל לאכיפת החוק נכלל, ובין הנושאים בהם היא מטפלת

ישנו גם נושא הסמים. האם אתה מציע שהרשות תקבע למשטרה איזה חלק מהתקציב שלה

צריו להיות מיועד לנושא הסמים?

יי שץ;

לא, אינני מציע זאת.

אני מחייב את הקמת הרשות, ואני חושב שהיתה זו הצעה טובה של ועדת מן להקים

רשות כזו. בשעתו הונשו שתי הצעות, של משרד הבריאות ושל משרד העבודה והרווחה,

והדבר המוצע כאן הוא למעשה סינטזה של השתיים, אחרי שצוות אנשים שמע את עמדת

ודעת המשרדים והגורמים השונים האחרים.

במצב הנוכחי נראית לי ההצעה שלפנינו כטובה ביותר, שאולי תביא ליתר תיאום

וליתר פעילות. התשובה היא בדברים כמו קביעת מדיניות, תיאום פעולות ותכנון,

תכניות מיוחדות, עידוד פעילים ויזמים, ריכוז מידע וקביעת הדרך להוצאת זזכספים.

למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על קביעת מדיניות?

סעיף 20 בהצעת החוק אומר: "משרדי הממשלה יפעלו לשיתוף פעולה עם הרשות.

תקנות שיתקין שר בענינים שמתפקידי הרשות יהיו בהתייעצות עם השר". סעיף 5 בהצעה



הוא סעיף כללי המציין את תפקירי הרשות, וסעיף 20 מחזק את ענין שיתוף הפעולה עם

הרשות גם בענין תקנות. הווערה שהכינה את החוק הקיבה על הנושא הזה וניסתה לתת

תשובה לבעיה הזאת.

היו"ר אוריאל לין;

תן לנו המחשבה לפעולה יזומה של הרשות, איך היא קובעת מדיניות בנושא

מסויים ומעבירה את זה למשרד ממשלתי.

מי הובב!

הרשות יכולה גם לעשות פעולה בעצמה כאשר ה??????? לא יסכימו לבצע אותה. היא

תעשה פרוייקט ניסויי בעצמה במסנרת המנדט שלה, סעיף 5 (8) נותן לה את האפשרות

לעשות פרוייקט כזה. היא לא תלויה במשרדים השונים, אלא יכולה לפעול נם בעצמה.

יש היום ויכוח בציבור ובוועדה הנין-משרדית באשר לשיטת ההסברה שבה צריך

לנקוט. האם עדיף לפעול במסנרת של קבוצות קטנות וחוגים קטנים, הסברה שקטה על

אש קטנה אף שהיא יכולה להיות רחבה מאד, או אולי מוטב לפעול על ידי הסברה

רחבה, מקיפה וראוותנית באמצעי התקשורת ההמוניים. הרשות תקבע את המדיניות

המתאימה כשהיא נשענת על דעת מומחים בתחומים השונים. קו הפעולה שתקבע הרשות

יחייב לא רק את מרכז ההסברה, אלא את כל הנופים שהרשות יכולה להשפיע עליהם.

הדבר חזה אינו מופיע בחוק. לא נאמר בחוק שהקו שייקבע על ידי הרשות יחייב

נם את האחרים. צריך לקבוע באיזה נושאים הרשות אכן תוכל לחייב את הנופים השונים

לפעול על פי הקו שייקבע על ידה.

מ' חובב;

לרשות אין כוח לחייב אחרים. עכוח החיוב שלה הוא בדוגמה שהיא עצמה תיתן.

כוח החיוב שלה הוא בביצוע הדברים שהיא תעשה, או בפנייה לוועדת המנהל. כוח חיוב

ממשי אין לרשות, ומי שחושב שיש לה בוח כזה אינו אלא טועה.

כאשר הצעת החוק הזו תצא מידי הוועדה היא תהיה בוודאי שונ ה מכפי שהיא

עכשיו. אנחנו מקיימים היום את הדיון הזה כדי לראות מה לרעתנו צריך לשנות כהצעת

החוק שלפנינו, כדי שהרשות שתוקם תהיה יותר אפקטיבית ותשינ את היעדים שאנחנו

רוצים שתשיג. אנחנו מכירים את המגבלות הקיימות, ואנחנו רוצים להעניק לרשות קצת

יותר כוח ככדי שהיא תוכל להשיג את המטרות. השאלה היא מה הם הדברים להם זקוקה

הרשות כדי שתוכל למלא את תפקידה.

מי חובב!

אני חושב שלא צריך להעניק לרשות יותר כוה מכפי שיש לה. אנחנו לא רוצים

שהיא תהפוך להיות גוף נוסף בין גופים קיימים הפועלים בתחום הזה. הענקת כוה

נוסף לרשות תהפוך אותה לנוף אופרטיבי המתחרה במשרדים האחרים.

לדעתי לא צריך להעביר לרשות את נושא האישפוז, למשל, או את נושא העבודה

הסוציאלית, אלא במקרים מיוחדים ביותר ולא כפעולה שגרתית שלה. לא צריך להוריד

מהמשרדים השונים את הסמכויות ואת האחריות שיש להם. ולהעכירם אל הרשות.

אין כל כוונה להעביר סמכות אופרטיבית מהשרד זה או אחר אל הרשות. אין

הכוונה לכך שהרשות תעשה את העבודה של משרד העבודה והרווחה, או של המשטרה.

הרשות צריכה להיות גוף מתאם ומכוון. אבל איננו רוצים שהנוף הזה יהפוך להיות

הסר ערך, כפי שזה קורה לעתים, ויצ<ע לקיים ריונים ששום רבר לא ייצא מהגז.

אם אכן הושבים שהרשות צריכה להיות נוף מקשר, מתאם ומכוון, מה הן הסמכויות

שצריך לתת לה בכל הנוגע להכוונה?

הדברים יכולים להעשות באמצעות דיוני המועצה. אסר לביצוע החלטות שאין

לנביהן קונסנסוס, כשביל זה ישנם שלושה המנגנונים שההוק מציע למקרים כאלה.

המועצה רהבה מדי, אבל זה יתרון ליצירת קונסנסוס. גודל המועצה הוא לא דבר

שצריך להפריע. לגבי הפעילות שלה, המינהלה והמנכ"ל שיפעילו את הרשות יכתיבו

למעשה את פעילותזז. אשר להוצאת כספים, אם הוועדה תמליץ על הוספה מסיבית של

כספים, תבורך על כך. אשר לרישום ורישוי, זה יאפשר להגיע ליותר סדר.

מי היבנר!

אינני רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו כאן, אבל אני רוצה להדגיש שהרשות

הזאת לא צמהה יש מאין. הרשות הזאת באה בעצם לאגד בתוכה את הדברים שככר ישנם.

ישנו כבר מספר לא קטן של משרדים המטפלים, כל אהד לפי מיטב יכולתו וכספו, בבעיה

של הסמים. כלומר, הרשות הזאת באה למצב נתון, והיא מנסה לארגן אותו יותר טוב.

זו כמובן מיגבלה. הרשות באה, כאמור, למצב נתון, ואם אני לוקחת את משרד הבריאות

כדוגמה הרי משרד הבריאות מטפל במספר לא קטן של נושאים הקשורים בסמים, כמו

מעונות, מוסדות, אישפוז וכוי. כך המצב גם במשרד העבודה והרווהה, במשרד החינוך

והתרבות, במשטרה וכדי.

על מנת שלא ייפנעו הסמכויות שכבר מוקנות היום בחוק למשרדים השונים, וכדי

בכל זאת לעשות משהו כדי לאפשר ארגון הדברים בצורה טובה יותר הוחלט על הקמת

הרשות הזאת. זה הבסיס של ההצעה.

היו"ר אוריאל לין;

אם הרשות משתכנעת שפונקציה מסויימת המצוילה כלום במשרד הרווחה, למשל,

עדיף שתועבר למשרד הבריאות, כיצד אנחנו מבטיחים שהתהליך הזה יבוצע?

על ידי שלושת המנגנונים: המועצה, המינהלה והשר האחראי.

מי היבנר;

עד כמה שהבינותי את הדברים, רוב האנשים המטפלים היום בשטה יהיו במינלה

או במועצה. כלומר, יש איזה שהוא שילוב כלים. זה בא ממשרד עם סמכויות בתוספת של

תיאום, הכוונה, קכיעת מדיניות וכוי, אבל יש קווים מגבילים ורצונות ואינטרסים

מגבילים. המצב איננו כזה שהמועצה <ושבת לבדה, ומשרדי הממשלה יושבים לבדם

ומבצעים דברים, אלא שיש פה איזון חוזר.

הצעת החוק שלפנינו אינה נותנת לרשות הזאת כוח חיובי. סעיף 5( 9) אומר;

"לפעול למעקב אחר אכיפת החוק והענישה בתחום השימוש לרעה בסמים, ולהציע הצעות

בענין זח." פירוש הדבר שאם הענישה אינה מרתיעה מספיק לדעת הרשות, המועצה וכוי



תוכל הרשות להציע ולהמליץ בפני המשרדים שיש להם הסמכות לשנות אח החקיקה

להכביד את מידת העונש.

היו"ר אוריאל לין!

אני מכיר את המציאות ואני יודע שקשה, או כמעט בלתי אפשרי, להעביר סמכויות

המצויות בידי משרד ממשלתי אחד למשרד ממשלתי אחר. השאלה היא אם אנחנו לא צריכים

לקבוע תהליכים של קבלת החלטה, כדי שבמקרה והרשות משתכנעת שצריך לעשות פעולה או

שינוי מסויים ואין היא מגיעה להסכמה בענין זה עם המשרד הנונע בדבר, תגיש הרשות

המלצה לממשלה בענין זה, והממשלה תכריע בענין.

למעשה הדברים הם כאלה גם היום, אבל חשוב להסדיר ולהבהיר שאם הרשות לא

מגיעה לתיאום בין הגופים, והיא סבורה שהשינוי נחוץ וחשוב, אז היא חייבת להגיש

את הצעתה להכרעת הממשלה.

מי היבנר;

ראש הממשלה נטל על עצמו את החוק, ולא בכדי ולא במקרה אלא בגלל חשיבות

הנושא והדברים שציין יו"ר הוועדה. ישום משרדים שונים המטפלים בנושא, כל משרד

עם הכוחות העומדים בראשו והיחסים השורדים בין המשרדים השונים, ומשום כך הוחלט

שראש הממשלה הוא זה האחראי על החוק הזה, ונדמה לי שזה יענה על חלק מהבעיה

שעורר היו"ר.

עם כל הכבוד לראשי הממשלה בעבר ולראש הממשלה הנוכחי, העמדת הענין תחת

סמכותו של ראש הממשלה אינה תשובה מספקת בתנאי הממשל בישראל. אנחנו צריכים

לקבוע בחוק תהליכים ומנגנונים של קבלת החלטות ופתרונות כך שיהיה ברור שהם

מחייבים את הרשות בדרך פעולתה.

מי היבנר!

נדמה לי שעל זה בדיוק דיבר מזכיר הממשלה בישיבה הפותחת, כאשר ציין שזה

החוק הראשון המדבר בצירה ברורה על תיאום כין משרדי ממשלה. יש רצון ונטיה ללכת

למקסימום האפשרי, אבל אם הוועדה הזאת תלך אף מעבר לזה, כולנו נביע לה תודתנו

על כך.

אני הממונה על הנושא הזה במשרד החינוך והתרבות, ונצינתו בוועדה הבין-

משרדית. היתה לי הזכות להשתתף בחלק מוועדת מן הידועה לטובה, שבזכות ההמלצות

שלה לקחה מערכת החינוך על עצמה ברצינות את התפקיד לטפל בצד המניעתי. המסקנות

המקצועיות הראו שגם בהיקף החברתי ציבורי וגם בהירף הכלכלי המניעה הוא הפתרון

הנכון, הזול והקצר ביותר לבעיה הקשח של שימוש בסמים.

אני רוצה להניד לכם מה הן הציפיות שלי מהקמת הרשות, ואיך לדעתי תוכל

הרשות להצליח בעבודתה. השקענו בנושא הזה ישיבות רבות ביותר. כל השאלות המועלות

כאן הן השאלות שכולנו שאלנו ובדקנו ושקלנו. ואני רוצה לציין שאני רואה חשיבות

רבה בעובדה שראש הממשלה עומר בראש הנושא.

מדיניות פירושה קודם לכל תכנית עבירה. וזבלים הם תיאום לוח הזמנים, הרחבת

תקנים ספציפיים לנושא, והבטחה שהמשרד לא יהיה חופשי אחר כך לשייט בהם: גם

הקצאה של משאבים עם כתובת ברורה, ואיזון בין הצרכים.

מאחר והנושא הוא נושא בין-תחומי, ולא רק בין-משרדי, כל המשרדים חברו

לענין זה. מפני שבאמת אי אפשר לעסוק בפן אחד מבלי לעסוק בהיבטים האחרים.



אם נעבור מגל ההיבטים גם יחד יש סיכוי שנצליח בעבודתנו. עצם השילוב הוא ערובה

להצלחה, אינני פתנוננת להמליץ על שיטה בזו או אהרת, מפני שאינני מאמינה שזה

יצליח, בי אי אפקיר לחייב נופים או משרדים לעשות לברים.

נניחי שהרשות מגבשת מריניות מסויימת בנושא ההסברה. האם פירוש הדבר שמחר

משרד מסויים יכול להחליט שהוא ינהל הסברה כצורה אחרת? בשאנחנו פרברים על חיוב,

אנחנו צריבים לעשות הפררה בין נושאים שבהם צריך לחייב ובין נושאים בהם לא צריך

לחייב, יושבת הרשות וקובעת מדיניות הסברה מדויימת, ויושב אחר המשררים ומחליט

על מדיניות הסברה שונה. האם מצב בזה יכול להתקבל על הרעת?

אין לי עריין רעה מנובשת בנרון, אכל אני חושב שבענין כזה יש להעניק לרשות

אח הנוח לחייב, בך נם לא הייתי רוצה לראות מצב בו מבינים הצעת תקציב העוסקת

באופן כללי נם בנושא הסמים מבלי שיתייעצו תחילה אם הרשות לנבי ההבוונה של

התקציבים. בזה יש לראות יותר ענין של תיאום, ולא בל בך ענין של חיוב. לבן חשוב

לרעת איפה יש לתת לרשות את האפשרות לחייב, ואיפה לא.

אינני חושבת שמומחי המשטרה או המומחים של משרד החינוך והתרבות יבולים

לחייב או אפילו להמליץ בפני משרר הבריאות על דרכי טיפול רפואיים ורברים

מקצועיים דומים, לבן חשוב שהרשות התיעץ עם המומחים השונים ותשמע דעתם לפני

שהיא מניעה לכלל החלטה.

בשעתו קבעה ועדת מן שנושא ההסברה הוא נושא חינוכי, ושלא תהיה הסברה

לציבור הרחב, אנחנו מציעים עבשיו בן לעשות עבורת הסברה לציבור הרהב, והשאלה

היא איזו הסברה צריכה זו להיות. כדי לקבוע זאת תהיה התמודדות מקצועית עם נציגי

משרד החינוך ועם נציגים מהחוץ לפני שמניעים לאיזה שהוא קונצנסוס. אם לא יניעו

לקונצנסוס, סביר להניח שיזמינו עוד מומחה או מומחים עד שיניעו בסופו של דבר

לקונצנסוס.

או עד שזה יניע אל ראש הממשלה המופקד על החוק.

אי אפשר להמשיך בדיונים ללא סוף עד שמניעים לקונצנסוס. ישנם נושאים

מסויימים שחם מקצועיים, וצריכים לגבש לגביהם המלצות כאלה או אחרות. ישנם

תחומים מקצועיים שונים שאפשר לקבוע לגביהם קווי מדיניות, מבלי שאנחנו מנסים

בלל להחליף את הרופאים או את המומחים השונים לענין. אבל ברור שאי אפשר להשוב

על דינמיקה של רשות המנהלת דיונים עד שהיא מגיעה ליעד הנכסף של קונצנסוס.

באיזה שהוא שלב היא חייבת לקבל החלטה.

החוק מונש אחרי 18 שנות עבודה, בשנת 1971 התחילו לדון בהצעת חוק זו. זו

השנה ה-18 לזזתחלת הריון בהצעו1 החוק, ואני אומר דברים אלה בכאב עמוק.

אני מתחייב בפניך שהדיונים בחוק הזל; לא יימשכו יותר משבועיים עד שלושה

שבועות. אנחנו לא נמשוך את הדברים.



לי נדב-ברקמן;

אם אנחנו מכינים תכניות לימוד וחינוך המתאימות לכל תלמיד, לכל מחנך ולכל

ביתספר, אנחנו מצפים לכך שהרשות תגבה את התכניות האלה בתקציבים ובשעות מערכת

מספיקות, ותדאג לכך שהתכניות האלה אכן יועברו לתלמידים בלימוד חובה.

אנחנו גם מצננים לכך שלא יסיים אדם את לימודי ההוראה ולא יקבל תעודת הוראה

אם לא למד את הנושא הזה. יש לוודא שהוא קיבל את מנח ההוראה בנושא זה שאחר כך

יעביר אל תלמידיו. אנחנו יודעים שלכל אוניברסיטה יש עדיפויות משלה, אבל על

הרשות לגרום לכך שבכל האוניברסיטאות יילמר הנושא הזה כנושא חובה. אני מקווה

שהחוק הזה יאפשר זאת, ושחברי הפנטת ידאנו שכך אמנם זה יהיה. החוק צריך ליצור

מערכת כזו שלא ניתן יהיה להימלט ממנה.

נכון שזה שנים אנחנו עובדים על החוק הזה, ונכון גם שבמשרדים השונים

יושבים על המדוכה הזאת. ישנה החלטה של ממשלה, יש חיוב לטפל בנושא בכל בתי

הספר, יש גם תכניות לימוד בנושא המניעה, יש הסבה בטיפול בצרכני סמים, מקימים

שירות כזה גם במשרד העבודה והרווחה ועוד ועוד. אם עכשיו נם חברי הכנסת יטו שכם

ויאשרו את החוק, אני מקווה שהרשות למאבק בסמים אכן תמלא את תפקידה.

היו"ר אוריאל ליו!

אנחנו עדים לאחרונה לתגובה אחידה של משרדי הממשלה, תגובה שמאד נוחה להם,

והיא: תנו לנו תקציב ואז נפתור את הבעיה; בלי תקציב לא נוכל לפתור את הבעיה.

אבל אני מאמין שאפשר לפתור המון בעיות בתוספת לא גו ולה לתקציב הקיים.

אי הופמן!

הרשות לשיקום האסיר היא נסיון ראשון בתחום החברתי בנושא הזה, ותפקידה

לתאם בין כ-20 משרדים, כי כמעט ואין נושא שאינו קשור לאסיר. הדעה שיש הצלחה

מסויימת לרשות הזאת היתה אחד המניעים להעלאת רעיון הקמת הרשות בנושא הנדון כאן

היום. כי לפני הקמת הרשות לשיקום האסיר היתה גם בנושא הזה בעיה רצינית כאשר אי

אפשר היה ליצור קשר בין המשרדים השונים ולתאם בין פעילויותיהם בתהום הזה.

אנחנו יצרנו את המנגנון הקטן שלנו, ועל ידי יצירת קשר ותיאום עם גורמים אחרים

התאפשרה הפעילות בתחום הזה.

אתן לכם לדוגמה את שירות התעסוקה. אסירים לא היו יכולים לקבל עבודה

בשירות התעסוקה. דאגנו איפוא להכשרתם של 35 עובדים משירות התעסוקה, המקבלים

גיבוי מצדנו. ובכל מקרה בו מדובר באסיר הם יורעים אל מי לפנות.

אני רואה את תפקידו של מנכ"ל הרשות שתקום כתפקיד מרכזי ביותר. הוא יצטרף

ליצור את ההסדרים ואת התיאום בין הגופים והגורמים השונים כדי להגיע לפעילות

טובה. לגו יש הסדר עם צה"ל באשר למועד בו יכולים לגייס אסיר משוחרר. הצבא קבע

את הקריטריונים המחמירים שלו, ולפי זה התאמנו את הפעילות שלנו, ורק מי שעומד

בקריטריונים האלה מניע לשלב הבא. אנהנו קיבלנו את הקריטריונים שהצבא קבע, כי

הוא זה שצריך לקבל את האסירים המשוחררים לשורותיו, וזה רק נכון שהוא יקבע את

הקריטריונים. אנחנו עזרנו לאסירים המשוחררים לעמוד בקריטריונים האלה.

ישנם היום בארץ למעלה מאלפיים עוניים סוציאליים. ל-95% מהם אין הכשרה

בטיפול בנרקומנים. כאשר מגיע נרקומן אל הלשכה, הלשכה כולה נכנסת לשיתוק מוחלט.

10 או 15 העובדים בלשכה פשוט לא יודעים מה לעשות.

הרשות שתוקם צריכה לדאוג לכך שלא יוכל אדם לקבל תואר A.B. בעבודה

סוציאלית אם לא למד כיצד לטפל בנרקומן. היא תוכל לדאוג לכך שתכנית הלימודים

באוניברסיטאות תכלול את הנושא הזה, והיא תוכל לעשות זאת בלכספים לא נדולים.

אני מאמין שהרשות שתוקם תוכל להניע הרבה מאד דברים על ידי פעולות יזומות.



אני רוצה להתייחס במספר מלים לרשויות המקומיות. אנחנו הולכים אל ראש

העיר ואומרים לו שהוא אחראי לאסירים קול העיר שלו. התברר לנו שרוב ראשי הערים

לא ירעו כלל כמה אסירים נרים בעיר שלהם. דרשנו מראש העיר להקצות כספים

מסויימים לשיקום האסירים של עירו. השיטה הזאת הצליחה. פירוש הובר שכאשר אתח בא

עם תכניות ברורות ועם רעיונות מעשיים וממשיים אתה נהנה נם מהבנה ומעזרה, כי יש

מי שקולט את הדברים.

הקמנו בתל אביב הוסטל לאסירים משוחררים, רוב הכסף שהיה ררוש להוסטל הזה

בא מראש העיר. הוא נתן לנו את המבנה, מחלקת ההנדסה של העיר עשתה את השיפוצים

במבנה. אני הבאתי אסירים מהכלא לבצע את העבודה בהוסטל הזח, למובן בתיאום עם

שירות בתי הסוהר.

אין ספק שיש אפשרויות רבות לפעולה בנושא הזח. הבעיה העיקרית שאני כמנכייל

הרשות לשיקום האסיר סובל ממנה ה<א בעיית הסמים. לכל שאר הנושאים יש לי כיום

פתרונות. אין לי פתרון לבעיית הסמים. 65% מהבחורים הפונים אלי ואל העוברים

האחרים זקוקים לנמילה. אני מדבר כמובן רק על האסירים שפונים אל הרשות, כי

הרשות אינה מטפלת באסירים שלא פונים אליה. רק אם האסיר מביע את רצונו להעזר

ברשות הוא מניע אלינו. 60% מ- 1037 האסירים שפנו אלי מהראשון באפריל 1987 ועד

מרס 1988 צריכים לעבור הליכי גמילה. בירושלים, תל אביב וחיפה יש מקומות שאני

יכול להעזר בהם. אבל אין לי מה להציע להם בכל איזור הדרום. כשתקום הרשות לסמים

היא תשמש כתובת לענין זה.

אני רואה ברשות לסמים נוף שיוכל לנקז את הבעיות הבוערות ביותר ונם לתת את

הפתרונות המתאימים. מנכ"ל רשות הסמים יבוא לעיר כמו באר שבע, יקבל נתונים על

מספר האנשים בוו הזקוקים לנמילה, ואז יפנה אל ראש חעיר ויצביע בפניו על גודל

הבעיה ועל הדרכים בהן צריך לפתור אותה, ויקבל את עזרתו.

הסרה לנו מאד היום רשות שתרכז ותכוון ארז הטיפול בנושא, שתכין תכניות

ותרכז את המחשבות השונות בנושא הזה. אני שמח על כן שרשות כזאת תקום, כי היא

תוכל לעשות את כל הדברים האלה. אשר לתקציבים, ברור שלמשרד הבריאות יהיה תקציב

שלו, וכן נם למשטרה ולמשרד העבודה והרווחה וכוי, אבל הרשות תצטרך להיות מעורבת

בתכנון התקציבים ותובל ללחוץ בענין הכנוותם כשיהיה צורך בזה. העובדה שראש

הממשלה עומד בראש הרשות תקדם מאד את הרשות ותנביר את כוחה.

ביחד עם עוד שני חברי כנסת יזמתי בכנסת הקודמת את חוק רשות שיקום האסיר,

ואני חושב שהרשות שהוקמה אכן מוכיחה את עצמה ואת ההצדקה שבהקמתה. בפרובלמטיקה

המיוחדת של שיקום האסיר איננו צריכים להלחם נגד איזה שהוא נוף מאורנן. ישנה

מציאות מסויימת, ישנו עולם של פשע, אנשים יוצאים מבית הסוהר אחרי שריצו בו את

עונשם וצריך לעזור לחם, צריך לטפל בהם, והרשות לשיקום האמיר עושה את העבודה

הזאת. לא כזה המצב ברשות שעל הקמתה אנחנו מרברים היום.

בנושא שלפנינו מדובר במלחמה באויב נדול הדוחף את הסמים למענל נדל והולך

של צרכנים, ואינו מהסס לדחוף אותם נם לילדים, כי הוא עושה רווחים עצומים

מהסמים האלה, ופעילותו של האויב זה מכוונת נגד החברה. לכן ברור שמה שמתאים

לרשות לטיפול כשיקום האסיר אנו מתאים לרשות למלחמה בסמים, הזקוקה לכספים רבים

יותר, שצריכה לרכז בה הרבה יותר סמכויות וכו', ולכן אין כלל מקום לעשות השוואה

בין שתי הרשויות האלח.

דייר יי סנטו!

השאלה המרכזית היא באיזו מידה תהיה הרשות שתוקם ביצועית או מתאמת. באותו

נושא היתה כבר הצעה קורמת שאינה מופיעה בנוסח שלפנינו, והיא דנה בנוהלי הקצאת

מתקציבים של משרדי הממשלה השונים בנושא הסמים. שם נאמר כי לפני שכל משרד מניש



את תקציב פעולתו להתמודדות בבעיית הסמים הוא יתייעץ עם הרשות, ויגיש את ההצעה

רק לאחר התייעצות עם הרשות. בצורה זו הרשות תוכל נם להשפיע על פעולות המשרדים

השונים בנושא זה.

אני חושב שאם הכוונה היא לחפש דרכים כיצד לתת לרשות הזאת יכולת ביצועית

או יכולת הלשפעה נוספת, יתכן- שיש מקום לשקול אם לא צריך לציין בחוק שלפני שכל

משרד מגיש לאוצר את הצעת התקציב שלו לגבי המגזר העוסק בהתמודדות בבעיית הסמים

הוא יהיה חייב להתייעץ עם הרשות.

אין כוח גדול מכוחו של הכסף, ואני רוצה לכן להעלות רעיון בכיוון זה.

1:מועצה שתוקם יהיו מומחים, ולא רק נציגי משרדים. אני הושב לכן שהסכום ששר

האוצר מקציב למלהמזז כסמים יובא לידיעת המועצה, והיא תחליט על חלוקת הכספים בין

המשרדים והגופים השונים המטפלים בנושא, אחרי שנציגי המשרדים והמוסדות יגישו את

תביעותיהם ויסבירו אח דרכי פעילותם וכוי.

נציגי המועצה בכל עיר יידעו לאן לשלוח את אנשי העיר הזקוקים לעזרה בנושא

הסמים. אם יש אדם הרוצה לפתוח מוסר יבוא אל המועצה המקומית ויציג בפגיה את

התכנית שלו להקמת מוסד כזה באותה עיר. המועצה המקומית תתייעץ עם המועצה של

הרשות בענין זה.

אני מציע לא לזלזל בדברים ששמענו כאן על היות לימוד התורה מקור גמילה

מסמים, כי הדבר הזח פועל במדינות רבות בעולם, וגם בארץ. בירושלים יש אנשים

העוברים גמילה בהיותם חוזרים בתשובה.

אני יו"ר מרכז למלחמה בסמים בסקטור הערבי. לא הוזמנתי על ידי הוועדה,

ורציתי למחות על שאין אף ערבי בוועדה. אני רוצה לקוות שזה נעשה מתוך שיכחה.

האם אין ערבים בין נושאי המשרות? איננו קובעים אה הרשויות על פיההשתייכות

הדתית של האיש. אנחנו קובעים את ההרכב על פי נושאי המשרות, ואין מניעה לכך

שאחר מנושאי המשרות יהיה ערבי. אני מנין שאתה מתכוון להגיד כי רצוי שיהיה שם

נציג של המגזר הערבי.

מן הראוי לשבץ במערך הזה ארם המבין את המנטליות ואת החברה הערבית.

אני עובדת עם המגזר הערבי.

אני בטוח שהבעיה תבוא על פתרונה. אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)