הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 255

מישיבת ועדת החוק, חוק ומשפט

ביום שני, כ"ה באדר התשמ"ח - 14 במרס 1988, בשעה 14.30

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אוריאל לין

ש' אלוני

א' רובינשטיין

פרופי שי זי פלר

יי קרפ - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

גי וייסמן - משרד המשפטים

פי מרכוס - לשכת עורכי הדין

יועצת משפטית; רי מלחי

מזכירח הוועדה; די ואג

קצרנית; רי בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם;

1. חוק העונשין (תיקון מסי 26), התשמייו-1986 (עבירות מין).

2. בקשה של חבר-הכנסת מי פלד לרשום הסתיגויות לחוק העונשין (תיקון מסי 26).



מ"מ היו"ר אוריאל לין!

אני פותח את הישיבה.

חוק העונשין (תיקון מס' 26), התשמ"ו-1986 (עבירות מין)

אני רואה שהוכנה טיוטה לבנה של הצעת החוק. (14 במרס 1988). נעבור על החוק

סעיף סעיף. (ראה נספח לפרוטוקול)

סעיף 1

סעיף 345. (א)

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

כתוב "שלא בהסכמתה החופשית עקב שימוש בכוח".

הבנתי שהיתה החלטה שיהיה כתוב רק "שלא בהסכמתה החופשית".

גי וייסמן!

במהלך הדיון היתה בקשה של חברי הכנסת שנכין נוסח שיפרט, בצורה זו או אחרת,

לאיזה שימוש בכוח אנחנו מתכוונים, ולא התקבל הנוסח הקודם שלנו שהיה "שלא בהסכמתה

החופשית".

מ"מ היו"ר אי לין;

היתה לנו בעיה בנקודה הזאת. משום "שלא בהסכמתה החופשית" יכול להיות גם לא

עקב שימוש בכוח. לא רצינו להכניס זאת למסגרת של אונס, כי יש סעיף נפרד לעניין

זה. גם לא רצינו להגדיר מה זה שימוש בכוח. החלטנו להשאיר זאת לשיקול-דעת של

בית-המשפט. זאת הסיבה שהגענו לנוסח הנוכחי.

הוחלט!

לאשר סעיף 345(א), (1) ו-(2).

יש שתי גירסאות של פיסקה (3). בעניין זה היה ויכוח. חבר-הכנסת שאקי היה

בדעתי שנקבע "חמש-עשרה שנים" ולא "ארבע-עשרה שנים". הנימוק העיקרי היה, שאם היא

בת 14 אולי היא קצת צעירה מדי בשביל לתת הסכמה. אבל, חברת-הכנסת אלוני היתה בעד

14 שנים. אנחנו צריכים להכריע אם 14 שנים או 15 שנים.

גי וייסמן!

היתה הצבעה בוועדה. זאת הסיבה שהכנתי שתי גירסאות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין!

נכון שכך החלטנו, אבל מהי עמדתו של חבר-הכנסת רובינשטיין?

תמכתי בגירסה של 14 שנים. ויש העניין של יחסי רעות בין 16-14.

שי אלוני!

מתתת לגיל זה, זה יהיה אינוס גם אם יש הסכמה.

פרופ' שי זי פלר;

אם משאירים 15 שנה, כל הפיסיונומיה של החוק מתקלקלת. עד 15 שנה זה אינוס.

מעל 16 שנה, אשה לכל דבר. נשאר רווח של שנה אחת. זה מגוחך.

אם כך נקבע 16 שנה. מה שאתה אומר יכול ללכת בשני הכיוונים. מה מפריע כאן?

אם היא מקיימת יחסי מין עם גבר שאינו חברה בגיל 16-14, זה גם-כן יהווה עבירה

פלילית. מקרה שזה לא יהיה עבירה פלילית הוא אם היא מקיימת יחסי מין עם חבר

שלה. הגענו למסקנה שילדה בת 14 איננו רוצים שתקיים יחסי מין מלאים עם חבר שלה.

זה עניין של תפיסה.

ש' אלוני;

הערתי הערה והיא אינה מוצאת את ביטויה בסעיף. לפי ההצעה הזאת, בחור בן 15

יהיה במאסר של 14 שנה מפני שהוא אנס אותה, והיא שפיתתה אותו בכלל קרבן. זה מה

שיוצא. אנחנו חייבים לקבוע אותה מידה של אחריות לבתור ולבחורה. אם יהיו יחסי

מין בין בני 15-14, הוא יהיה אנס שיקבל עונש של 14 שנה והיא בכלל תהיה קרבן, וזה

בכלל אמצעי סחיטה אם תיפסק הרעות. לפי ההצעה של 15 שנים, אם ישנה הסכמה

הבחור שחי איתה יהיה אנס ויילך למאסר.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

יש פה שתי תפיסות פשוטות. אפשר לחתוך בגיל 14, ואפשר - בגיל 15. אני מעדיף

לחתוך בגיל 15. ההבדל הוא מה שנובע מזה.

שי אלוני;

אבל אני רוצה להטיל גם עליה אחריות, לא רק על הבחור.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

את רוצה להטיל עליה אחריות אם תתקבל גירסה בי?

ש' אלוני;

כן, אם תתקבל גירסה ב'.

פרופי שי זי פלר;

חברת-הכנסת אלוני רוצה, שכאשר מדובר בבעילת קטינה, לא באינוס, שגם הקטינה

תהיה אחראית.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

בין גיל 14 ל-16?



פרופ' שי זי פלר;

כן. לזה נגיע בסעיף הבא.

יש שתי גירסות. מי שמציע 15 שנה, חייב לומר שבמקרה כזה גם היא אחראית.

רי מלחי;

מותר לחברת-הכנסת אלוני להציע הצעה למקרה שתתקבל גירסה בי.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אני מבין שאיננו מדברים על מצב בו נערה בת 16-15 מקיימת יחסי מין עם קשיש.

אז, על דעת כולנו, זאת בעילה אסורה.

ש' אלוני;

לפי גירסה אי זאת בעילה אסורה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אינך אומרת שצריך להרשיע גם את הנערה. את מתייחסת רק לחלק בו היא יכולה

לקיים יחסים עם בחור צעיר, ואת מתייחסת לזה שהיא מעל גיל 14. האם במקרה זה זאת

תהיה בעילה אסורה?

ש' אלוני;

לא, יחסי רעות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

ואם אלה יחסי רעות, זה מותר.

ש' אלוני;

זה לא מותר. זאת הגנה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

איפה הבעיה אם כך?

ש' אלוני;

אם ילדה בת 14.5 מפתה את החבר שלה בן ה-16, זאת לא תהיה בעילה אסורה, אין

הגנה, והוא יואשם באינוס, והיא יוצאת פרח-בר פורחת, למרות שהיא פיתתה אותו.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

חברת-הכנסת אלוני, אני מציע שתרשמי כאן הסתייגות שלך. אם תתקבל הגירסה

שלנו, של 15 שנה, את רוצה להטיל אחריות פלילית על הנערה. אינני רואה יחסי מין

בין נערה בת 14 לנער בן 16 כדבר שהחברה צריכה להכיר בהם.



ש' אלוני;

אבל אתה רואה שאת הנער בן ה-6ו צריך לשלוח לבית-הסוהר על אינוס, והיא

המפתה יכולה להיות פרח בר, לשמוח, כי האשה היא 'מטומטמת/ רק אונסים אותה, רק

פוגעים בה, אבל בחור בן 16-15 הוא כבר מאור הגולה.

הוחלט;

להשאיר את שתי הגירסות לפיסקה (3).

לאשר פיסקה (4).

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

בסיפה של פיסקה אי כתוב; "דינו - מאסר עד שתים עשר שנים ולא פחות מארבע

שנים (מאסר שש-עשרה שנים)." כאן יש הפרובלמטיקה של ענישת מינימום. איננו יכולים

להתחמק עוד מלהתמודד עם כך.

מה זה בסוגריים "מאסר שש-עשרה שנים"?

רי מלחי;

זה עוד לא הוחלט.

י' קרפ;

ההצעה המקורית של משרד המשפטים היתה ללכת בשיטה שהיתה עד היום, לקבוע עונשי

מכסימום. זאת ההצעה. ההצעה של פרופי פלר היא לקבוע עונש מינימום.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

ההצעה של פרופי פלר ושלי היא לקבוע עונש מינימום.

הנסיון עם עונשי מינימום אינו טוב, כיוון שכאשר בית המשפט אינו רוצה,

בנסיבות המקרה, להטיל עונש מאסר של ארבע שנים - נניח שמדובר בבחור בן 17 והבת

היא בת 13 ו-11 חודשים - במקרה כזה בית המשפט יאמר; בחור כזה איני רוצה לשלוח

לארבע שנים לבית-סוהר. אז ימצא דרך לומר שאין זאת עבירת אינוס. לעומת-זאת,

עבריין מועד מגיע לו מעל לעונש המינימום. אם מדובר בבחור שיש לו הרשעות קודמות

ועבר פלילי, בגזר הדין בית-המשפט יטיל עליו הרבה יותר.

שי אלוני;

גם אני מתנגדת לעונש מינימום.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

לגבי ענישה מירבית, האם אתם בעד 14 שנים או 16 שנים? פה כתוב בעצם "מאסר

עד שתים עשרה שנים". מה לגירסתכם העונש המירבי?

א' רובינשטיין;

12 שנים.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מה היתה הענישה הקודמת?

גי וייסמן!

14 שנים.

איננו יכולים להוריד.

הוחלט;

דינו - מאסר עד ארבע עשרה שנים.

והסתייגות של הבר-הכנסת אוריאל לין, להוסיף: ולא פחות משנתיים מאסר.

סעיף 345 (ב)

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

לעניין הענישה, מאחר ובסעיף הקודם החלטנו על 14 שנים, האם כאן, בנסיבות

מחמירות, נקבע 15 או 16 שנים?

16 שנים.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אם כן, קודם-כל אנחנו מסכימים על 16 שנים. ואז המינימום שאני מציע

לא פחות משלוש שנים.

פי מרכוס;

בקשר לאלטרנטיבה 5, בסעיף קטן (ב), האם לא ייתכן מצב שיטען האנס שהחברים

חברו יחדיו רק להתעסק עם האשה, לא באינוס אלא בבעילה שאיננה אינוס, או בעבירת

מעשה מגונה או דבר אחר, ואז ייצא מן הכלל של אינוס בנסיבות מחמירות וגם הם ייצאו

מכך.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אז יחליק מ-6ו שנים ל-14 שנים.

הלוואי ויתנו לו 10 שנים.

פרו פי ש' ז' פלר;

מה אנחנו רוצים להסדיר כאן? האם להסדיר רק נסיבה מחמירה, ולאחר-מכן כל אחד

מאלה מקבל אחריות לפי מה שהוא עשה, או שמא אנחנו רוצים לקבוע כאן מעין אחריות

סולידרית?



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

לא. הסעיף די ברור. פה מדובר על פעולתו של האונס. אם אחד מן הקבוצה יעשה

גם כן מעשה אונס, גם הוא אונס. ואם לא עשה מעשה אונס, איננו אונס. ואם עשה מעשה

אונס בנוכחות חבר, זאת נסיבה מחמירה.

יי קרפ;

בפיסקה 5, במקום ילביצוע חאינוסי עדיף לכתוב; לביצוע המעשה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מה ההבדל?

פרופי שי זי פלר;

בסופו של דבר ישנה הצמדה לעבירה למעלה. ומה שייכתב פחות ברור יכול רק

לגרוע.

גי וייסמן;

דיברתם על עונש מאסר של 16 שנה. העונש הקיים היום הוא 20 שנה. שוב אתם

מורידים.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

האם חברי הוועדה רוצים להעלות עונש המאסר ל-20 שנה?

ש' אלוני;

מספיק 6ו שנה.

אי רובינשסיין;

גם לדעתי מספיק 16 שנה.

גי וייסמן;

אם כן, נצטרך לרשום הסתייגות של משרד המשפטים.

יי קרפ;

ההורדה תיראה מוזרה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

איננו עושים השוואות עם המצב הקיים. לי לא מפריע שקודם היה עונש מאסר אחר.

אם יש הגיון פנימי ורציפות בתפיסה של הדברים, זה לא מפריע לי. ה-20 שנה אני

יודע שזה פשוט חזון, לא לאחרית הימים אבל חזון שלא התקיים אף פעם.

יי קרפ;

אם מדובר על רציפות, לגבי האונס השארנו את העונש על כנו.



הוחלט;

בסעיף קטן (ב) ייקבע עונש של 16 שנים.

והסתייגות של חבר-הכנסתד אוריאל לין לעונש מינימום של 3 שנים.

סעיף 346(א)

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

הסעיף בעצם מדבר בבעילה שניתנה בהסכמה בתנאים המפורטים בסעיף. האם מאסר עד

שמונה שנים אינו חמור מדי? מדובר בבעילה כאשר היתה הסכמה.

אדיש לחלק את הסעיף לשניים. יש הבדל עצום בין בעילת נערה מעל גיל 14, אם

זה בהסכמה - לא בועלים אותה, היא בועלת באותה מידה - לבין העניין של ניצול יחסי

תלות. אלה שני דברים שונים. ניצול של יחסי תלות זה דבר המור, וקיום יחסי מין

מתוך רצון הדדי זה דבר אחר לגמרי.

פרופ' ש' ז' פלר;

כאן אין עניין של רצון הדדי. כאן הכל מותנה.

שי אלוני;

האם בת 14 היא חפץ?

יי קרפ;

האם כאשר גבר מבוגר מקיים יחסי תלות עם נערה בת 15 אין יחסי תלות במובן

מסויים?

ש' אלוני;

אם זה גבר מבוגר, אני מוכנה לקבל. אבל אם אין זה גבר מבוגר?

יי קרפ;

אם אין זה גבר מבוגר - יש לו הגנה.

ש' אלוני;

אבל אלה לא יחסי תלות באותה מידה. תסתכלו על מודעות הפרסומת. מי המפתות

הגדולות?

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

יש טעם בהפרדה אם הענישה שונה. אבל אם הענישה אינה שונה, לאיזה צורך

ההפרדה? האם את מציעה ענישה שונה?

שי אלוני;

הייתי מחמירה בעניין של יחסי תלות.



א' רובינשטיין;

על הבטחת נישואין עונש מאסר של שמונה שנים גם כן מוגזם. מה העונש היום?

תלוי בגיל. ביחסי תלות - מאסר של 5 שנים.

אי רובינשטיין;

מאסר של 5 שנים לגבי יחסי תלות צריך להשאר.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

נשאיר מאסר של 5 שנים לגבי שני המקרים.

אני מציע לסעיף זה מינימום שנתיים.

י' קרפ;

האם אתה מציע אותו מינימום על אונס ועל בעילה?

פרופי שי זי פלר;

אני מציע שנעבור בסוף על כל העונשים.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

פרופי פלר, עיני הרואות שלפעמים אם קובעים עמדה לגבי הענישה פותרים גם

בעיות ענייניות אתרות.

פרופי שי זי פלר;

כדאי לעשות בסוף את התיאום.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

תיתנו לי אפשרות בסוף לשנות את עונשי המינימום. כרגע נראה לי שעונש

מינימום של שנתיים הוא המתאים.

אי רובינשטיין;

אבקש ממך לשקול אם יש בסעיף זה בכלל מקום לעונש מינימום, כי מגוון

האפשרויות גדול מאוד.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אני מקבל את ההצעה של חבר-הכנסת רובינשטיין.

הוחלט;

במקום "מאסר עד שמונה שנים ולא פחות משנתיים" יבוא; מאסר עד חמש שנים.

(לגבי שתי הגירסות).



סעיף 346(ב)

ש' אלוני;

"אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים" היא לכל הדעות אשה מבוגרת. היא צריכה לדעת

מה היא עושה. בחוק הזדמנויות שוות יש היום הגנה בפני פיתויים של מעביד. זוהי

החמרה עצומה. אין פה אינוס, אין פה שום פעולה בכוח, והיא אדם מבוגר.

מ"מ היו"ר אי לין;

האם אין פה שום דבר מכוער? זה יותר מכוער משימוש בכוה פיסי. מדובר באדם

שמאיים לנשל אותה מפרנסתה, כמו המזכיר של בהי המשפט בבאר-שבע. הוא בא לאשה

עובדת, שהפרנסה של המשפחה שלה תלויה בעבודתה, והוא אומר לה-. אם לא תשכבי אתי -

תפוטרי. הוא מאיים עליה והיא נוטה לחשוב שאכן כך זה יהיה. אגב, במרבית המקרים

נשים גם חוששות להתלונן, כי זה גם מכפיש את שמן.

יי קרפ;

אם הן חוששות להתלונן, גם לא ניישם את הסעיף.

מ"מ היוי"ר אוריאל לין;

אבל צריך להקשות עם העבריין, כי הוא מוגן מכוח ההגנות האחרות.

"הבטחת שווא לנישואין" - מה זה משנה אם הוא הבטיח לה נישואין או לא?

יש כאן עניין של מירמה.

לעניין הבטחת הנישואין יש להוריד את עונש המאסר לשנתיים, כי אין כאן חומרה

שווה. לגבי המקרים האחרים נשאיר עונש מאסר של 4 שנים.

אם כן נפריד את הסעיף לשניים. העונש יהיה מאסר של 4 שנים, ועקב הבטחת שווא

לנישואין שנתיים.

פרופ' שי זי פלר;

אולי להיפך. לגבי החלק הראשון אומרים שיש עניין עם נשים מבוגרות שיודעות

מה שהן רוצות, ובאים ומחמירים. באשר למירמה, הועלו בבית המשפט העליון מקרים שבא

אני פנוי, אני יהודי, כאשר הוא דרוזי.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

נסיון לסחוט שירותי מין תוך ניצול יחסי תלות - זה אחד הדברים המכוערים

שיכולים להיות. לעתים זה יותר חמור מכוח פיסי. האשה עוברת שחיקה נפשית תחת לחץ

במשך תקופה ממושכת.

לגבי החלק השני, אין תרמית לגבי מהוה המעשה. הגבר אומר במפורש; אני רוצה

לשכב אתך. התרמית היא בהבטחת שווא לנישואין.



פרופי שי זי פלר;

תוריד את העונש לשלוש שנות מאסר ותשאירו זאת ביחד, ואל תבואו לעשות אבחנה

נורמטיבית.

אני רואה הבדל נורמטיבי גדול מאוד בין השניים.

אי רובינשטיין;

אשה יכולה לומר-. אני מוכנה לחיי מין לקראת נישואין, ובא מישהו ומתחזה

כפנוי. יש כאן בהתלט אלמנט של מירמה. גם ביחסי תלות יש מקרי גבול.

מ"מ היו"ר אוריאל לין!

האם ענישה של שנתיים היא כל-כך נמוכה במקרה כזה?

אני אומר שלוש שנים.

האם המקרה השני אינו נראה לך יותר חמור?

גם עונש מאסר של שלושה שנים זה הרבה. בית המשפט יחליט. איני קובע את העונש.

מה העונש על קבלת דבר במירמה.

שלוש שנים.

אולי אפשר לשנות במקצת את הצורה, ולהכניס עניין של קבלת דבר במירמה.

לא איכפת לי שלגבי הבטחת שווא לנישואין יישאר עונש מאסר של שלוש שנים.

בלאו-הכי בית המשפט לא יתן עונש מאסר של יותר מחצי שנה.

לעומת זאת, למקרה של סחיטת שירותי מין תוך ניצול כוח המשרה - זה לא דבר

פשוט. היו לאחרונה מספר אירועים די בולטים ודי פוגעים, בתוך מערכת בתי-המשפט.

היו מקרים של אנשים בעלי משרות שניצלו את זה. ואם אדם מנסה זאת לגבי פקידה אחת

וזה מצליח, הוא ינסה זאת גם לגבי שניה. אני רואה עבירה זו בדרגת חומרה גבוהה.

אני רוצה לקבוע דרגה נורמטיבית בעניין הזה.



א' רובינשטיין;

אני מבין שאתה מציע עונשי מאסר של חמש שנים ושל שלוש שנים.

ש' אלוני;

אני מציעה להשאיר עונש מאסר של שלוש שנים בשני המקרים. אסביר את ההצעה.

עשינו היום מבצע גדול מאוד עול הסברה של ההגנות שיש לנשים מפני לחצים כאלה. גם

בחוק הזדמנויות שוות בתעסוקה הוכנס סעיף מסויים. נשים יודעות להתגונן ויודעות

את זכויותיהם. זה מעוגן בחוק, בחוק החדש שנתקבל רק לפני שלושה שבועות בכנסת.

אני רוצה שנשים בוגרות תדענה לעמוד על זכויותיהן כאשר מאיימים עליהן. לכך אנחנו

מנסים לחנך את האזרחים. איננו עוסקים כאן בקסינות. נשים עובדות צריכות לדעת

להתגונן, שלא יפחידו אותן, שלא ייכנעו לסחיטה.

אבל המציאות ידועה לנו. על מי את רוצה להגן, חברת-הכנסת שולמית אלוני? האם

על השכבה החזקה או החלשה?

ש' אלוני;

על כולם.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

השכבה החזקה אולי אינה צריכה את ההגנה של החוק הפלילי, כי היא יודעת לעמוד

על זכויותיה. אנחנו מדברים כאן על נשים שאולי הן קצת יותר פרימיסיביות, פחות

מודעות לדברים האלה. הלחצים והאיומים האלה כן פועלים עליהן. הן הזקוקות להגנה

הזאת. איני יכול לראות ברמה שווה את העניין של הבטחת-שווא לנישואין ועניין של

ניצול יחסי תלות.

ש' אלוני;

יש כאן עניין של מירמה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

פה מצטרף גם העניין של גבר נשוי, שהוא הטעה אותה. אבל אני רואה את שני

המקרים בדרגת חומרה שונה. לחץ של שימוש בכוח המשרה זה דבר חמור מאוד. זה לא

עניין של 4 או 5 שנים, אבל של 3 שנים בוודאי.

שי אלוני;

נקבע לכל הסעיף עונש מאסר של שלוש שנים.

אי רובינשטיין;

לא יתנו עונש מאסר של שלוש שנים בלאו-הכי.

פ' מרכוס;

האם אין מקום להוסיף לעניין ניצול מרות ביחסי עבודה גם עניין הבסחת קבלה

לעבודה?



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

לא. עד-כדי-כך? נדבר על המצבים הקשים.

הוחלט;

בסעיף 346(ב) במקום "מאסר ארבע שנים" יבוא; מאסר שלוש שנים.

סעיף 347;

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

פה יש שאלה של תפיסה מוסרית-חברתית. אם כי החברה סולדת מזה.

ש' אלוני;

יש מקרים, במשפחות מסויימות, שהקרוב הוא האדם היחיד שיש לה קירבה אתו.

אי רובינשסיין;

הובאו לפנינו מקרים חמורים, של יחסי מין של אבות עם בנות.

שי אלוני;

זאת עבירה המורה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

זה נכנס למסגרת הבעילה האסורה.

אגב, האם איננו צריכים לכלול, במסגרת הנסיבות המחמירות, גם מקרה של בעילה

אסורה או אונס שנעשה על-ידי אב או אב חורג?

שי אלוני;

זה יש. זה הנושא של יחסי תלות.

אי רובינשסיין;

מעבר לגיל מסויים, לדעתי, לא צריכה להיות ענישה.

ש' אלוני;

את כל הרישה צריך למחוק. זה לא יכול להיות בספר החוקים.

מה הענישה היום?

גי וייסמן;

אין עבירה כזאת. יש רק עד גיל 21, ורק בין אב לבת, או לבת חורגת, או כאשר

מדובר באפוסרופוס.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מהיכן נולד הרעיון להרחיב את זה.

פרופ' ש' ז' פלר;

אלה היחסים האינססטואליים, שקיימים בכל קודכס פלילי.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מאיפה נולד הרעיון?

גי וייסמן;

כבר בהצעה הכחולה הכנסנו זאת ללא הגבלת גיל ביחסים בין אב לבת.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מה מקור המחשבה?

גי וייסמן;

החברה רואה זאת כדבר חמור, גם אם האב בין 50 והבת בת 30.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

האם אנחנו רוצים להתערב בדברים כאלה?

גי וייסמן;

גם התוצאות של הדבר יכולות להיות קשות מאוד.

שי אלוני;

אלו?

גי וייסמן;

ילד.

שי אלוני;

אם יש ילד לאשה עגונה, גם-כן מכריזים עליו ממזר. וגם על ילד של אשה אסורה

על בעלה ובועלה הכריזו ממזר. אולי תכניסו את כל זה לספר החוקים.

א' רובינשטיין.

אני מציע להשאיר את המצב החוקי הקיים. אין בעיות אתו.

יי קרפ;

אני מבינה אתם מסכימים רק לגבי אב ובת, ועד גיל 21.



פרופ' ש' ז' פלר;

האם לא איכפת לכנסת ולחברה הישראלית מהי מערכת היחסים האישיים בין האנשים?

אפילו בין אח ואחות מבוגרים? האם אנחנו רוצים לסבול יחסים כאלה?

ש' אלוני;

איננו רוצים לשלוח את המשסרה לחדר המיטות שלהם.

מדוע ליצור שינוי במצב החוקי? האם אין כבר בעיות פליליות? הרי המשטרה לא

תטפל בזה בלאו הכי. האם המשסרה תספל במקרים כאלה? היא תספל בזה כפי שהיא סיפלה

בעבר ביחסים הומוסכסואליים.

הוחלט;

למחוק את הסעיף.

סעיף 348(א)!

אי רובינשטיין;

כאן אני מתנגד כאן לעונש מינימום. אם יש הפרש גיל של יום, לא מגיע עונש

מאסר של שנתיים. ואם יש הפרש גיל של 0ו שנים, מגיע מאסר חמור. כאן חשובות

הנסיבות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

שכנעת אותי.

על-כל-פנים, העונש צריך להיות מותאם לבעילה האסורה.

הוחלט;

לקבל סעיף 348(א), בלי ההסתייגות של עניין עונש מינימום.

סעיף 348(ב)

מ"מ חיו "ר אוריאל לין;

"באחת ההנחות" - זאת לא לשון משפטית. אולי בנסיבות האמורות.

פרופי שי זי פלר;

לא הכל נסיבות. מדובר באחת ההיפותיזות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

נכתוב "באחד המקרים".



א' רובינשטיין;

אין הגדרה של אונס, יש רק הגדרה של אינוס. תשתמשו במלה אינוס.

שי אלוני;

דינו כדין המבצע מעשי אינוס. כי כל הזמן אתם

מגדירים את מעשי האינוס.

אפשר בסעיף 345 לכתוב: דינו של האונס, כך וכך.

תחליטו כפי שאתם רוצים, אבל שזה יהיה סימטרי.

במקום "באחת ההנחות" יבוא: באחד המקרים.

תהיה התאמה של הנוסח בסעיף 345.

סעיף 348(ג)

האם זאת ההגדרה המקובלת היום?

היום אין הגדרה.

על-פי ההגדרה הזאת מעשה אוראלי הוא מעשה סדום.

האם מעשה אוראלי הוא מעשה סדום?

לפי הפסיקה היום - לא. רצינו לכלול מעשים שהיום לא נחשבים כבעילה.

אבל הכנסתם זאת רק למסגרת מעשה סדום, ולא לבעילה.

הרופאים רואים כמעשה סדום כל תיאור של יחסי מין שאיננו כדרך הטבע, שאיננו

כבעילה רגילה. על-כן, זה כולל גם מין אוראלי.



א' רובינשטיין;

עונש מאסר של 8 שנים על מעשה אוראלי?

יי קרפ!

מעשה סדום בכוה זה כמו אונס, מבחינת העונש. מעשה סדום בנסיבות האמורות

בסעיף 345, זה כמו בעילה.

אי רובינשטיין;

האם במדינות אהרות מין אוראלי נחשב למעשה סדום?

כן. בדקתי זאת.

רצינו להרחיב את העניין של בעילה אסורה גם למין אוראלי. אינני יודעת אם זה

מעשה סדום, אבל אין זה משנה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

זה מונע את הצורך בהגדרות נוספות.

סעיף 349

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

במקום "דינו - שלוש שנים" צריך להיות: דינו - מאסר שלוש שנים.

גם פה, במקום "באחת ההנחות" צריך להיות: באחד המקרים.

לאשר. במקום "באחת ההנתות האמורות" יבוא; באחד המקרים.

במקום "דינו - שלוש שנים" יבוא: דינו - מאסר שלוש שנים.

סעיף 350;

איננו מגדירים פה מה זה מעשה מגונה. יוצרים עבירה בזה שקראנו לזה מעשה

מגונה, אבל לא הגדרנו מהו מעשה מגונה. כל המעשים האחרים הגדרנו הגדרה מדוייקת.

כאן יוצרים מטבע לשונית "מעשה מגונה". מה תוכן המטבע הזאת?

אין היום הגדרה בחוק.

זה תמיד מפורש בהקשר מיני.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אם מתכוונים שזה בעל אופי מיני, צריך לומר זאת.

אפשר לקחת את ההגדרה של סעיף 349, בלי התקיפה.

הייתי הולך בכיו ון הזה.

י י קרפ;

ואם מישהו עושה מעשה אונן בפומבי?

אי רובינשטיין;

האין זה גירוי?

הבעיה קשה. בתי-המשפט תמיד התחבטו בשאלה מהו מעשה מגונה. כי אותו דבר יכול

להיות מעשה מגונה ולא מעשה מגונה. זה תמיד תלוי בנסיבות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

השאלה היא אם אפשר להשאיר הגדרה כל-כך רחבה של מעשה מגונה.

מה ההגדרה כיום?

אין הגדרה. הכל כלול בביטוי "מעשה מגונה".

יי קרפ;

ההבדל הוא, שהיום לקחנו חלק מתוך המעשים המגונים והגדרנו בתור תקיפה.

כל המקרים שאני יכול לחשוב עליהם, הם מעשים מגונים לפי ההגדרה הזאת. אם

אינם מכוונים לגירוי או לביזוי, אין להעמיד את האדם לדין.

מ"מ יו"ר אוריאל לין;

אף-פעם לא חשבתי על מעשה מגונה שלא בהקשר מיני. אף פעם לא ראיתי אפשרות

שמעשה מגונה אינו מעשה מיני.

צריך להשתמש בחלק מן ההגדרות שישנם.



א' רובינשטיין;

בבתי המשפט יש עכשיו- הרבה פסקי דין האומרים מהו מעשה מגונה, גם בארץ וגם

בחוץ-לארץ. אך למען הסימטריה, ניקח את סעיף 349, בלי העניין של תקיפה, עם

האלמנט של פומביות.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

נלך בכיוון שמציע חבר-הכנסת רובינשטיין. זה נראה לי הכיוון הנכון. ואם אין

גירוי ואין ביזוי, לא צריך כלל להעמיד לדין.

חבר-הכנסת רובינשטיין, יש אנשים שמתעלמים בפומבי וזה מגרה אנשים אחרים,

ואין מעמידים אותם לדין.

בית המשפט כבר קבע שהרגישות צריכה ללכת לא לפי הרישים ביותר או הרגישים

פחות, אלא לפי הממוצע של אדם נאור. יש אנשים שמתגרים מכל דבר.

גי וייסמן;

מה עם העונש? האם יהיה כמו על תקיפה מינית?

הייתי משאיר כאן מאסר של שלוש שנים, כמו על תקיפה מינית. לעניין של

הפומביות יכולה להיות חשיבות רבה מאוד. בית-המשפט יחליט. נכון שתקיפה יותר

חמורה, אבל אם יש עבריין חוזר, אכסהיביציוניסט שעובר בין נשים וילדים ועושה

תנועות מיניות עם אבר המין שלו, יכול להיות עונש מאסר יותר גבוה. האלמנט של

פומביות והטרדה של הציבור הרחב שקול כנגד העניין של התקיפה.

לתקן את הסעיף בהתאמה לסעיף 349, בלי עניין התקיפה.

סעיף 351

איני מבין את הסעיף.

יש עבירות שמבוצעות לא בדרך של אכיפה בכוח על-ידי העושה, אלא אומרים לילד

קטן: תיגע בי, תעשה לי. כל הסעיפים צופים את הפעלת הכוח או עשיית המעשה על-ידי

העבריין עצמו, יש תופעות שהעבריין פאסיבי, אבל הוא גורם לקרבן העבירה להגיע למצב

שהוא או אונס או כפייה. אפשר להפעיל כוח על אשה כדי שתעשה מעשה שיביא לסיטואציה

מקבילה לבעילה.

איני מבין.

מה זה מין אוראלי?



א' רובינשטיין;

הוא משתמש בכוח.

מדובר במקרה שהוא משתמש בכוח, אבל אינו מחדיר, הוא אומר לה מה לעשות.

לדעתי זה כלול. אבל אם לא - תכתבו.

גי וייסמן;

ואם מחייבים ילד לעשות מעשה כזה?

אי רובינשטיין;

האין זה מעשה 0דום?

יי קרפ;

השאלה היא מי המבצע.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

השאלה היא אם סעיף 350 יכול להיות כלול כאן?

אי רובינשטיין;

לא. רק סעיפים 348 ו-349.

הוחלט;

לאשר הסעיף. במקום "350" יבוא; 349.

סעיף 352;

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

האם זה מקובל עליכם?

ש' אלוני;

זה צריך להיות חלק מן ההסתייגויות שלך.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

איני מצרף סעיף זה להסתייגויות שלי. אני מוכן לוותר על הסעיף הזה.

אי רובינשטיין;

אני אגיש הסתייגות, שאם תתקבל ההסתייגות של חבר-הכנסת אוריאל לין, אני מציע

את הסעיף הזה.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אינך יכול. אין הצעות על תנאי. בדקתי את העניין.

פרופ' ש'ז' פלי;

בכל שיטת משפט בה יש עונשי מינימום, ישנו השסתום הזה, שנותן לבית המשפט,

לאחר שהוא מנמק מדוע, לרדת, אבל לא לרדת בכלל או לאין סוף. זה הסעיף שמתאים

לפרק זה.

הצעה: תקבלו את ההסתיגויות שלי ואני אקבל את הסעיף הזה. אחרת, איני מצרף

זאת. אם ההסתייגויות שלי יעברו במליאה. לא אצרף זאת.

פרופי שי זי פלר!

זה לא יהיה טוב. תגיע רק לעונשי מאסר על תנאי, להעמדה במבחן וכן הלאה.

עונש מינימום גורם עיוותים גדולים כשהשופט אינו רוצה להטילם.

אבקש שהות לשקול את ההצעה של היושב-ראש.

בסדר.

אם מתקבלות הסתייגויות בקריאה שניה, אפשר לדרוש שלא תהיה קריאה שלישית, ואז

החוק חוזר לוועדה.

זה באופן אוטומטי, לא צריך לדרוש.

אם רוצים ליצור פריצת-דרך ולהביע זעזוע מן המעשים הללו, צריך לקבוע עונשי

מינימום. יש בכך שסתום בטחון.

נחשוב על זה.

אין שום מניעה, למרות מה שהיושב-ראש אמר, להכניס הסתייגות כזאת, כמו

הסתייגות לחילופין.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אני חולק על דברי היועצת המשפטית של הוועדה. בדקתי את הנושא הזה ספציפית.

נברר את העניין.

הוחלט;

לדחות את ההכרעה בקשר לטעיף 352.

סעיף 353

זה נושא חדש, אבל אני בעד הסעיף הזה. במקרים רבים אין מתלוננים על כך, ויש

אינטרס ציבורי עצום שיתלוננו. כאשר אין מתלוננים, במקרים רבים התוצאה היא יצירת

קרבן נוסף.

הוחלט;

לאשר את הסעיף.

סעיף 354

למה שלוש שנים?

א' רובינשטיין;

שלוש שנים בארץ זה התחום בו יש יחסי חברות במסגרת תנועות הנוער ובתי הספר.

בעיקר בגלל הפרשי ההתבגרות המינית בין נערים ונערות בישראל.

שי אלוני;

למה סעיף 349? יש פה טעות.

גי וייסמן;

הסעיף הזה בהתחלה לא היה מנוסח בתור תקיפה מינית אלא כמעשה מגונה בהסכמה.

אחר-כך שינינו את הנוסח. על-כן צריך למחוק את הקטע "ובאישום בשל עבירה... שלוש

שנים".

א' רובינשטיין;

האם סעיף 348 חל על יחסי רעות?

גי וייסמן;

לא.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

כיצד ייתכן שיש פה הגנה?



ר' מלחי;

למה לא? אם מדובר על שני נערים הומוסכסואליים.

אי רובינשטיין;

אם מדובר על מין אוראלי, אקבע כאן עבירת אינוס? על יחסים בפנימיות?

ש' אלוני;

הסעיף צריך להתייחס לסעיפים 346 ו-348.

אי רובינשטיין;

השאלה היא מה אנחנו רוצים. אם יש נערים בפנימיה, אין שימוש בכוח ויש אפילו

הסכמה, האם ארצה עונש של 12 שנות מאסר? ממילא לא יעשו זאת. היועץ המשפטי יסגור

את התיק. היום היועץ המשפטי אינו מעמיד לדין על מעשים כאלה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אתה מתייחס לסעיף 348(א).

אי רובינשטיין;

כן.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אתה צודק. גם פה נשאיר את ההגדרה שמדובר על יחסי רעות.

פרופי שי זי פלר;

האם אין חשש מפני ההד החברתי והמוסרי בעידוד של מעשי סדום?

אי רובינשטיין;

יש היום הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה, מזמן של השופט חיים כהן עד היום

הזה.

פרופי שי זי פלר;

בין מבוגרים.

אי רובינשטיין;

לגבי יחסי רעות יש הנחייה כללית, הנחייה של השופט שמגר.

פרופ' ש' ז' פלר;

לא למעשי סדום.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אני שמח שפרופי פלר העלה את העניין הזה. גם אני מרגיש מאוד לא נוח. מדובר

פה בנערים, בקיום יחסי סדום תוך יחסי רעות. אנחנו נותנים לזה לגיטימציה.



י' קרפ;

אנחנו צריכים להיות רגישים מאוד לדבר הזה, כי לפי המיבנה החדש של החוק

הוצאנו את העבירה.

פרופי שי זי פלר;

הוצאתם בין המבוגרים.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

טוב שהשאלה עלתה.

לאשר הסעיף. למחוק את הקטע; "ובאישום בשל עבירה לפי סעיף 349 - שהבדל

הגילים אינו עולה על שלוש שנים."

סעיפים 345 ו-346

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

אני מציע פשרה לעניין עונשי המינימום. אם תתקבל גירסה אי של 14 שנה, אני

מציע עונש מינימום של שנתיים; אם תתקבל גירסה בי, של 15 שנה - שלוש שנים.

שי אלוני;

בסדר.

אי רובינשטיין;

כן.

הוחלט;

להצמיד לגירסה אי עונש מינימום של שנתיים, ולגירסה בי - עונש מינימום של

שלוש שנים.

אולי נחליט על קבלת גירטה אי - של 14 שנים ומינימום שנתיים.

ר' מלחי;

זה בלתי אפשרי. שתי הגירסות נתקבלו על-ידי הוועדה בנוכחות חברים אחרים.

חברי הועדה רואים זאת כהחלטה. אם רוצים לשנות זאת, זה אפשרי, אבל צריך להודיע

על-כך לחברי הוועדה.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מה להודיע לחברי הוועדה?

ר' מלחי;

שיש בקשה של רוויזיה.



מ"מ היו"ר אוריאל לין;

נצרף לסדר-היום מחר הצבעה חוזרת בענין הגיל. אם לא תהיה התנגדות, נסכם

שהגיל יהיה 14. לא יהיו שתי גירסות, ודרישת המינימום לפי ההצעה שלי - שנתיים.

ר' מלחי;

ובעניין עונשי המינימום.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

לא. על-כר החלטנו היום. זה לא טעון הצבעה מיוחדת. מה שטעון הצבעה מיוחדת

זה רק עניין הגיל.

הוחלט;

לקיים הצבעה חוזרת, בישיבה למחרת, בעניין הגיל (בעניין שתי הגירסות).

סעיף 2

שי אלוני;

זה סעיף חשוב מאוד.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

חשוב באופן בלתי רגיל.

ש' אלוני;

זאת היתה אחת ההמלצות הבי חשובות שלנו בוועדה.

הוחלט;

לאשר סעיף 2.

בקשה של חבר-הכנסת מ' פלד לרשום הסתייגויות

לחוק העונשין (תיקון מס' 26), התשמ"ח-1988

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

מונחת לפנינו בקשה של חבר-הבנסת מתתיהו פלד לרשום הסתייגויות לחוק העונשין.

אני מציע לדחות את הבקשה. אנמק את ההצעה; קודם-כל, יש ועדות רבות שם בכלל לא

מקובל לרשום הסתייגויות של חברים שאינם חברי הוועדה. שנית, הוא לא השתתף

בדיונים, לא היה שותף לחשיבה שלנו בבחינת ההיבטים. ההסתייגויות מפריעות לחקיקה

מסודרת. בנסיבות אלה איני רואה הצדקה לאשר את ההסתייגויות. כאשר מדובר בחוק

בחירות, אני מבין שיש אינטרס. בנסיבות אלה הבקשה אינה מתקבלת.

אי רובינשטיין;

הוא היה חייב לבוא לכאן ולשמוע את המומחים.



הוחלט;

לדחות את הבקשה של חבר-הכנסת מתתיהו פלד לרשום הסתייגויות לחוק העונשין,

(תיקון מסי 26), התשמ"ח-988ו.

מ"מ היו"ר אוריאל לין;

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 16.15)



14 במרץ 1988



חוק העונשין (תיקון מס' 26), התשמ"ח- 1988



1. במקום סימן- ה' בפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 1, יבוא:�
החלפה

?זימן

ה'

בפרק י'�
�
"סימן ה'1 עבירות מין�
�
�
אינוס 345. (א) הכועל אשה -�
�
(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב שימוש בכוח, גרימת סגל גופני

או הפעלה אמצעי לחץ אחרים או עקב איום באחד מאלה ; ואחת

היא אם נעשו אלה כלפי האשה או כלפי זולתה;

(2) הסכמת האשה שהושגה במרמח לגבי מיהות חעושה או מהוה

המעשה;

(3) כשאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, והוא

אף בהסכמתה; או

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה חמש עשרה שנים, והוא אף

בהסכמתה; או�
�
�




(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרוית האשה של כל מצב

אחר המונע ממנה התנגדות או של היותה חולה נפש או

לקויה בשכלה;

דינו - מאסר עד שתים עשרה שנים ולא פחות מארבע שנים (מאסר שש עשרה

שנים).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א). דין האונס הוא מאסר עד חמש

עשרה שנים ופחות משש שנים (עשרים שנים) אם האינוס

נעשה -

(1) בטקינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות

בסעיף קטן (א}(1), (2) או (4);

(2) באיום בנשק חם או קר;

(5) תוך גרימה חבלה גופנית, נפשית או הריון;

(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

או

(5) בנוכחות אחרים או אחרים .חברו יחד עמו לביצוע חאינוס

בידיאחד או אחדים מהם.

אם התקבלה גירסח א' של סעיף 345(3):�
�
�
346. (א)הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לח שש עשרה

שנים, והיא אינה נשואח לו, או הבועל קטינה שמלאו לח שש

עשרה שנים וטרם טלא1 לה שמונח עשרה שנים, תוך ניצול יחסי

תלות, מרות, חינוך או חשגחה, או תןך הבטחת שווא לנישואין,

דינו - מאסר עד שמונה שנים ולא פחות משנתיים (מאסר שמונה

שניט).�
בעילה

אסורה

בהסכמה�
�




אם התקבלה גירסה ב' סעיף 345(3);

(א) הבועל קטינה שמלאו לה חמש עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה

שנים, יהיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש

עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תון ניצול יחסי

תלום, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין,

דינו - מאסר עד שמונה שנים ולא פחות משנתיים (מאסר שמונה

שנים).

(ג) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי

עבודה או שירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות

כפנוי למרות היות הבועל נשוי, דינו - מאסר ארבע שנים.�
�
�
347, המקיים יחסי מין עם אדם הקרוב אליו קרבת דם משפחתית,

שבגינה אין הוא כשר לבוא בקשר נישואין עם אותו אדם, דינו -

מאסר חמש שנים; ואולם, לא ישא כאחריות פלילית לעבירה אלא

הבועל, אם הצד השני ליחסי המין היא קטינה שטרם מלאו לה שש

עשרה שנים.�
יחסי

עריות�
�
348. (א) העושה מעשה סדום באדם .שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו

לו שמונה עשרה שנים, דינו - מאסר עד שמונה שנים ולא פחות

משנתיים (מאסר שמונה שנים).

(ב) העושה מעשה סדום כאחת ההנחות האמורות בסעיף 345, בשינויים

המחוייבים, דינו כדין אונס.

(ג) לענין סעיף זה, "מעשה סדום" - החדרת איבר המין של גבר לנקב

מנקבי גופו של אדם שלא דרך בעילה.�
מעשה

טדוט�
�
349, (א) התוקף אדם או העושה תנועות מגונות המכוונות אליו, והכל לשם

גירוי, סיפוק או ביזוי, מיניים, דינו - שלוש שנים.�
תקיפה

מינית�
�




(ג) העושה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), באדם שטרם מלאו לו שש

עשרה שנים, דינו - מאסר חמש שנים.

(ג) המחדיר חפץ לאיבר המין של אשה או לפי הטבעת של אדם והכל

באחת ההנחות האמורות בסעיף 345, דינו כדין אונס.�
�
�
350. העושה מעשה מגונה שאינו עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים

345 עד 348 בפומבי, או בכל מקום אחר בפני אדם שטרם מלאו לו

שש עשרה שנים ,דינו -מאסר שלוש שנים.�
מעשה

מגונה�
�
351. לענין עבירה לפי סעיפים 348 עד 350, אחת היא אם העושה עשה

את המעשה או גרם שהמעשה יעשה בו.�
גרם-

מעשה�
�
352 . על אף עונשי המינימום שנקצבו לעבירות לפי סימן זה, רשאי

בית המשפט, בשל נסיבות מיקלות מיוחדות שיירשמו, להטיל על

עבירה כאמור עונש מתחת לעונש המינימום ובלבד שלא יפחת מרבע

ממנו.�
עונש

מתחת

למינימום�
�
553. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או כל דבר שיש בו כדי לזהותו כאדם

שנפגע בעבירה לפי סימן זה, דינו - מאסר שנה,

(ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם תאדם ששמו

או זהותו פורסמו נתן את הסכמתו לפרסום ,לפני בית משפט.�
איסור

פרסום�
�
354. באישום בשל עבירה לפי סעיף 346 (א) תהיה זו הגנה לנאשם

שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שנתיים.

ובאישום כשל עבירה לפי סעיף 349- שהבדל הגילים אינו עולה

על שלוש שנים, והכל אם חקטין הסכים למעשה ואנו המעשה נעשה

במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם,�
סייג

לאחריות

פלילית�
�




2,חוק לתיקון סדרי הדין (חקירה עדים), התשי"ח-1957 2,

אחרי סעיף 2 יבוא:�
תיקון החוק

לתיקון סדרי

הדין (חקירה

ערים)�
�
2א. בית המשפט לא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של

הנפגע בעבירת לפי סימן ה' של פרק י' לחוק

העונשין, התשל"ז 1977 1. אלא אם כן ראה,

מטעמים .שירשמו, כי איסור החקירה עלול לגרום

לנאשם עיוות דין ".�
"חקירה

נפגע

בעבירת

מיו�
�
�




1. ס"ח התשל"ז, עמ' 226

2. ס"ח התשי"ח, עמ' 16