הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס' 251

מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט

מיום ב', י"ח באדר תשמ"ח - 7.3.88, בשעה 11.30

נוסח לא מתוקן

חברי הוועדה: א' קולס - יו"ר

י' ארצי

ש' אלוני

מ' וירשובסקי

אוריאל לין

א' רובינשטיין

מוזמנים;

ע' אליצור - משרד המשפטים

א' זיסבלט - " "

ג' וייסמן - " "

ח' הירש - משרד המשטרה

ח' שמואלביץ - " "

ר' רוטנברג - יועצת משפטית משרד הפנים, איכות הסביבה

ג' נאור - היועץ המשפטי למשרד התחבורה

ע' להבי - הלשכה המשפטית משרד התחבורה

עו"ד נעמי אסיא )

מ' גולן )

א' מנוסביץ ) לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים

ען"ד ב' לבנפלד }

א' רובין )

עו"ד י' שפיר )

ד. ואג

רשמה;

ט' קוטלר

סדר היום;

1. צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196) לחוק העונשין - עבירת קנס)

2. צו עבירות קנס (זיהום אויר) (תיקון) התשמ"ח-1987

3. ועדה המאשרת לפי תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת

מידע לחוקר מדעי), התשמ"ו - 1986

4. חוק לתיקון פקודת יוצרים (מס' 5), התשמ"ח-1987

5. תיקון לפקודת התעבורה (מס' 20) התשמ"ח - 1987

אני פותח את הישיבה.

1. צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196) לחוק העונשין - עבירת קנס), התשמ"ו-1986

גי וייסמן!

הצו הראשון הוא בקשר לעבירת קנס לפי סעיף 96ו, לחוק העונשין, השחתת פני

מקרקעין. אנחנו מבקשים, במקום שיעור הקנס הקבוע היום שהוא 10 שקלים לגבי עבירה

ראשונה ו-20 לגבי עבירה חוזרת, לקבוע עונש הקבוע בסעיף 221 בי לחוק סדר הדין

הפלילי, זאת אומרת היום זה 150 שקל, ולעבירה נוספת 300 שקלים. הקנס הקבוע היום

נקבע ב-1984. כדי שלא נצטרך לחזור ולבקש עידכונים שנים, אנחנו קושרים זאת עם

האמור בסעיף 221 בי לחוק סדר הדין הפלילי.

מ' וירשובסקי;

יש לכם סטסיססיקה איך החוק הזה מופעל ואיך הוא מתבצע?

אי רובינשסיין!

הוא מופעל בקנה מידה עצום באמצעות מצלמות פולרויד ועל כל מודעה בנפרד.

כשאתה נוסע ברתובות תל-אביב ורואה מודעה שיש עליה איקס, סימן שכבר סיפלו בזה.

ה ח ל ס לאשר את צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196) לחוק העונשין -עבירות קנס)

התשמ"ו - 1986

2. צו עבירות קנס (זיהום אויר) (תיקון) התשמ"ח-1987

היו"ר אי קולס!

אנחנו עוברים לצו עבירות קנס (זיהום אויר) (תיקון), התשמ"ח-1987.

גי וייסמן!

זה בעצם אותו תיקון.

היו"ר אי קולס;

אוכפים את החוק הזה?

זה לפי בקשת עירית תל-אביב.

ה ח ל ס לאשר צו עבירות קנס (זיהום אויר) (תיקון) התשמ"ח-1987

3. ועדה המאשרת לפי תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי)

דבר שלישי הוא התייעצות עם הוועדה בקשר להקמת ועדה מאשרת לפי תקנות המרשם

הפלילי ותקנת השבים, לגבי מסירת מידע לחוקר מדעי.

חי הירש;

בענין מסירת מידע לחוקר מדעי יש הבחנה בין מידע עם פרסים מזהים ומידע בלי

פרסים מזהים. לבי בקשה שכוללת פרסים מזהים, אחד התנאים הוא שהדבר יאושר על ידי



ועדה מאשרת. ועדה מאשרת מוגדרת בתקנה 1 כוועדה שמינה שר המשפטים ושר המשטרה

בהתיעצות עם ועדת חוקה, הוק ומשפט. אנחנו באנו בדברים עם משרד המשפטים ויחד -

היו"ר אי קולט;

אתם רוצים פרטים מזהים.

חי הירש!

כן. אנחנו רוצים כינון ועדה שתאשר מתן פרטים מזהים.

הרי אנחנו עם השלב הראשון איננו שלמים.

חי הירש;

אבל זה כבר בתקנון.

היו"ר אי קולט;

אם לא תהיה ועדה, כאילו אין תקנוה.

גי וייטמן;

זה כבר קיים.

חי הירש;

התקנות קיימות. בתקנות המירשם הפלילי נאמר שאדם שמבקש לצורך מחקר מידע

שכולל גם פרטים מזהים, בין התנאים שהוא צריך להציג בבקשה הוא אישור של ועדה

מאשרת. ועדה מאשרת קיימת בתוקף תקנה 1. אנחנו צריכים לקבוע עכשיו את הות החברים

שלה.

היו"ר אי קולט;

אבל אם אין חברים בוועדה.

חי הירש;

קיום וועדה אושרה כבר בוועדת החוקה.

היו"ר אי קולס;

אני מטכים אתך שזה אושר בוועדת החוקה, ועובדה שמ-5 במאי 1987 אין ועה

זאת, ואני מבין שאין אישורים.

חי הירש;

למה לטכל?

היו"ר אי קולט;

כי אני מתלבט עדיין בשאלה הזאת. אני רוצה להתלבט בשאלה עם חברי. התלבטתי גם

כשאישרנ ו את התקנות.

בעצם לגבי מחקרים שנעשים באוניברסיטאות, במקום אישור של ועדה מאשרת הם

יכולי להביא אישור של ועדת אוניברסיטאיות. אנחנו דברים על המחקרים שלא נעשים

מטעם האוניברסיטה. אני לא יודעת כמה מקרים של בקשת תפרטים מזהים כבר היו. אני

מכינה שברוב המקרים לא מבקשים פרטים מזהים. יש כאן אי-שוויון לפי התקנות לגבי

גוף שעושה מחקר ואיננו שייך לאוניברסיטה לעומת גוף ששייך לאוניברסיטה.

חי הירש;

לא רקזה, אלא יש לזכור שזה אח התנאים שנעשו לצורך שמירת המידע, כדי שמידע

לא יגיע לידים לא נכונות. סגרנו את זה כבר מקודם.

היו"ר א' קולס;

לצערי גם לגבי אונבירסיסאות לא הצלחנו לסגור את זה כשהיה דיון. גם עכשיו

אני לא יודע כמה תצליחולסגור את זה. חלק מהפרטים של אותם אנשים נחוצים גם כדי

לראות עבירות חוזרות ונשנות, ואולי גם כדי ללכת לאותם אנשים ולהטריד אותם.

חי הירש;

אנחנו מתנים שלא יפנו לאיש.

הלו"ר אי קולס;

כמו שסירבתם אתם יכולים גם לאשר. מי שאומר לא, יכול גם להגיד כן.

מי וירשובסקי;

כתוב "אנו מציעים שהרכב הועדה המאשרת יהיה כדלקמן" ונותנים ארבעה

פונקציונרים. האם בעלי מקצוע שהם אנשי ציבור שלא מהמערכת המימסדית, לא רצוי

שיוכלו להיות חברי הוועדה? למשל, אנחנו מוצאים את המשטרה פעמיים, גם בהקירות,

ומשרד ראש הממשלה וכוי. אולי צריך להיות איזשהו פרופסור מאוניברסיטה? איזשהו

מדען בלתי-תלוי? זו נראית לי וועדה במעגל סגור מצדי.

היו"ר אי קולס;

יש בעיה עם פתיחת המירשם הפלילי בכלל בעיקר כשפותחים אותו למחקר מדעי. מחר

כל אחד יכול לרצות מידע. אם זו אוניברסיטה, זו מסגרת פחות או יותר ברורה. מחר

לצרכי מחקר כל שנים יכולים להקים צוות לצרכי מחקר, ואתה פותח את כל הענין מחדש

לכולם, ועם שמות. מה מפריע לי? מפריע לי שפה מבקשים פרטים מזהים. אתה פותח את זה

ביותר. גם הוועדה וגם אנשי הציבור, אינני יודע מה יוסיפו לך. אני יודע איך

קובעים אנשי ציבור לגופים.

מי וירשובסקי;

יכול להיות גם שופט.

חי הירש;

אתם מתעלמים מהסמכות של ראש אגף החקירות להתנות את האישור על מסירת המידע

בתנאים מסויימים, כגון צילום המידע, השימוש במידע לאחר המחקר, ומתניסם בדרך כלל

שלא יפורסמו שמות מזהים כלשהם במימצאי המחקר. אנחנו עומדים על המשמר בענין זה.

כמובן שבקשה כזאת תאושר רק כאשר מוכח שההות חיונית למחקר. הרבה פעמים נותנים

להם את המידע בלי זה. לפעמים נותנים רק גיל וכו'.

את מדברת על פרטים מזהים, ציון פרטים מזהים.

חי הירש;

נכון. אבל זה יכול להיות כל מיני דברים.

היו"ר אי קולט;

פרטים מזהים מטבעם מצביעים. זה לא משהו ערטילאי. אם היו אומרים; כמה

עבירותע ברו אנשים בגיל 18 עד 20 - זה משהו אהר. זה לא פרט מזהה, אלא אם כן רק

אחד עבר עבירה בגיל הזה. כשאת אומרת "פרטים מזהים" לא משנה מהו הפרט כי הפרטים

אלה כבר מזהים.

גם כשהיה דיון על האוניברטיטאות היתה בעיה שזה מתגלגל. פה את פותחת את זה

כמעט כולי עלמא.

גי וייסמן;

איך אתה יכול לעשות מקחר מעקב אם אין לך לפרט מזהה? אתה צריך את תעודת

הזהות.

חי הירש;

הוועדה המאשרת תקבע אם לאותו מחקר חיוני לקבל את הפרט המזהה. ברוב המקרים

יש מידע בלי פרטים מזהים. כשיש בקשה, זכותו של ראש אגף החקירות להחליט, והוא

מחתים את האנשים על כתב התחייבות לא להשתמש במידע.

היו"ר אי קולט;

למשטרה אין כוח לעקוב אחרי מי שעובר עבירות, יעקבו אחרי זה?

חי הירש;

הוא לא יכול לפרסם את המחקר לפני שהמשטרה מעיינת ורואה שאין שם פרטים

מזהים.

היו"ר אי קולט;

אני לא יודע. יש כאן בעיות. זה פותח את הנושא לכולי עלמא. מחקר מדעי זה דבר

מאד מופשט ומאד רחב והרבה מאד אנשים יכולים לבוא ולטעון לעשיית מחקר מדעי אם יש

לנו כישורים מינימליים לערוך אותו. אני לא יודע אם מישהו לא מממן מחקר מסויים כי

הוא רוצה לדעת כל מיני דברים. אתה פותח את הפרטים האלה, ומזה אני חושש.

החוק קבע הגדרות כלליות. התקנות נתנו דברים קצת יותר הדים. עכשיו מחדדים

זאת כך, שכבר פותחים יותר מדי. כוונת החוק היתה לא להוציא פרטים מזהים.

גי וייסמן;

למעט חוקר מדעי. וזה נאמר.

היו"ר אי קולס;

כוונת החוק היתה להגן על המירשם ולא להוציא אותו. אחר כך אמרו; יש חריג

לחוק, שלמחקר מסויים רוצים לעזור ולא רוצים לחסום בפני מחקר מדעי. זה החריג אבל

זה לא כוונת החוק. הסכימו לכך.

בואו לא נ<תן פרטים מזחים עד כמה שאפשר לא לתת,

אבל למחקר אוניברסיטאי נתנה את זה בדבר כזה או אחר. תראו איך השתנתה פתאום

ההשקפה. היום אומרים-. לא רק מחקר אוניברסיטאי, אלא לכל חוקר מדעי באשר הוא חוקר

מדעי שיבוא ויבקש.

אנחנו הולכים ומרחיבים לאט לאט, ושמחים לאל את כוונת החוק.

מרוי[;

אם אנחנו לא מאשרים את זה, המחקר יהיה רק במסגרת אוניברסיטאית. אולי זה

יהיה יותר טוב?

ח* הירש;

יש גופי מחקר שאינם גופים אוניברסיטאים ואני חושבת שאתם מפלים אותם לרעה.

י' ארצי;

אנחנו צריכים להתמודד עם מה שנקרא פרטים מזהים. אם נותנים את הפרטים

שמופיעים בתעודת הזהות עד לשם, נדמה לי שכל פרט שמופיע ואין בו שם וכתובת, הוא

לא פרט מזהה. גיל 20, שערות שטניות וכוי, זה איננו פרט מסגיר.

גי וייסמן;

השם באמת לא רלוונטי. מה שצריך הוא אפשרות לעשות מחקר מעקב. אינך יכול

לעשות זאת אלא אם אתה תייחס לאותו אדם. מה קרה לאותו עבריין צעיר שסגרו את תיקו

וכן הלאה אחרי חמש שנים, עשר שנים, עשרים שנה. אתה לא צריך את שמו. ברגע שיש

לך תעודת זהות שלו, זה מספיק. על ידי מספר תעודת זהות הוא יכול להגיע לשם. בלי

אפשרות להגיע לפרט של זיהוי האדם בעתיד, אינך יכול לעשות מחקר מעקב.

יי ארצי;

את כן מחפשת את האדם המסויים.

גי וייסמן!

האם אנחנו רוצים ללכת אישית אליו? בדרך כלל לא, ובדרך

כלל אוסרים את זה.

אבל את יודעת מיהו. אני לא רוצה שמחר השם שלו יתגלגל בעתון. אני לא רוצה

לקרוא בעתון שפלוני עבר עבירה בגיל 16.

הייתי מביאה את אנשי הקרימינולוגיה שידברו בעד עצמם.

אלו הם גופי המחקר שיכולים לבקש את הפרטים המזהים?

למשל, איגוד העובדים הסוציאלים.

איגוד העובדים הסוציאלים עושה מחקר? אני לא חושב. בית ספד לעבודה סוציאלית,

זה דבר אחר. זה אוניברסיטה.

היו"ר אי קולס;

מחר אני רוצה לעשות מחקר פרטי. אני פונה לוועדה הספציפית,

אינך יכול. התקנות מדברות על מי שיכול לפנות על פי תקנח 4. חוקר מדעי

מוגדר בתקנות, וכתוב שזה אדם שאחראי על מחקר ולא סתם אדם, או מטעם הפקולטה או

מוסד ציבורי אחר.

מוסד ציבורי זה לא גולם. מחר אני מקים מוסד ציבורי. אני עושה זאת בחמש

דקות.

חי הירש;

בשביל זה קמה הוועדה המאשרת.

היו"ר אי קולס;

אנחנו עושים סיבוב של 360 מעלות. לא בכדי לא הבאתי את זה לדיון. מה שמפריע

לי הוא שחקקנו חוק וסגרנו דברים, ולאס לאט פתחנו אותם עד הסוף. זו הפתיחה הסופית

של אותו חוק. אתם אומרים, שלא יעלה על הדעת שמוסד ציבורי, או חוקר מטעם מוסד

ציבורי, יילך וחלילה ידליף או יוציא משהו. יש פה מוסד ציבורי חשוב מאד, ועדת

החוץ והבטחון של הכנסת, שלפני שדנים שם, כבר מודיעים על כך לעתון.

מי וירשובסקי;

אני מוכרח להגיד לכם שאחרי הדיון, אני מתנגד לתקנה. אני לא סוגר לגמרי. על

התהליך של פתיחה שעליו דיבר היושב-ראש, דיברנובזמן תהליך החקיקה. יום אחד אתה

אוסר ואחר כך אתה אומר כמה דברים שמותר, וה הולך ומתרחב. זה לא מונע מחקר. יש

אוניברסיטאות, שיעשו את זה דרך האונבירסיטאות. איגוד העובדים הסוציאליים, עם כל

הערכתי למוסד הזה, אני לא יודע באיזו מידה אני יכול לדאוג שצנעת הפרט תישמר שם

ושכל מיני דברים לא ייצאו החוצה.

אומרת גבי הירש שיש אפליה. אם אני צריך לשאול את עצמי מה יותר חשוב, אפליה

בין מוסדות מחקר או שמירת צנעת הפרט - במידה שאפשר במדינת ישראל לשמור על צנעת

הפרט - אני מעדיף את צנעת הפרט. אני חושב שאנחנו הולכים בדרך המסוכנת. אתה מחזיק

את זה מ-5 במאי 1987, ואני מציע לחכות עם זח ולחגוג לזה יום הולדת לפחות של שנה.

חי הירש;

החשש של כולם וגם של המשטרה הוא שלא יהיה פירסום של נשוא המחקר.

היו"ר א קולס;

לא רק פירסום. לפעמים גם לבן דודה של הבן דוד אני לא רוצה שיגיע.

חי הירש;

יש כמה דברים שמבטיחים את הענין. האחד הוא שהחוקר המדעי אינו רשאי להעביר

את זה, ואם חוא מעביר את זה, הוא עובר עבירה לפי דיניה עונשין? ודבר שני, כל

מחקר, לפני פירסומו מובא לאישור המשטרה.

אני רוצה לדעת מה כתוב אצלכם במירשם על משה יענקלביץ, אבי לא אפרסם את זה.

חי הירש;

זה מרחיק לכת.

אי רובינשטייו!

ממאי 1987 היו בקשות כאלה?

חי הירש;

היו בקשות. רוב המקרים לא ביקשו פרטים מזהים. אבל מחקר מעקב לא יכולים

לעשות בתנאים כאלה.

אי רובינשטיין!

אנחנו מטפלים במצב קיים כאשר יש צורך בפתרון לבעיה מסויימת. זאת אומרת שיש

איזשהו דבר שדורש תיקון. אם מביאים נימוקים תאורטיים כדי להשלים את הסימטריה -

יש לנו מספיק צרות בלי זה. אילו היו בקשות, אני מבין. אין בקשות - אין בעיה. כדי

שהחוק יושלם מבחנה סימטרית, כדי שיהיה מלא ושלם מבחינה ויזואלית, אני לא רוצה

לחוקק את זה כי יש לי חשש.

חי הירש;

בלי שם, רק תעודת זהות, אין בעיה?

היוייר אי קולס!

זה כמו שם.

אי רובינשטיין;

האוניברסיטה יכולה לבקש היום, בלי פרטים מזהים יכולים לבקש. יש מוסדות מחקר

עלומי שם שאני לא מכיר אותם, שרוצים מחקר עם פרטים מזהים, יגישו בקשה ואז נדון

בכך.

י' ארצי;

נכניס את הענין לקירור עד שיופיעו שתים-שלוש בקשות וא נבחן את הענין.

החלט לקבל את ההצעה הנ"ל של חבר-הכנסת ארצי

היוייר אי קולס!

באתנחתא בין נושא לנושא מבקשת חברת-הכנסת אלוני להעלות נושא מסויים.

שי אלוני!

אני מבקשת להוציא הודעה בשם הוועדה. אני חושבת שמה שמתרחש עכשיו בעתונות זו

חוצפה. נאמר יילנער את חברי הכנסתיי. נכון שיש כסף ויש מודעות ולנו אין כסף



למודעות. אבל מה שעושה פרופי אוריאל רייכמן וחבריו הוא מעשה שלא ייעשה. הם

מציעים הצעה של שיטת בחירות עם סחיטה נגד חברי כנסת, שאם עד תאריך מסויים לא

נתייצב דום מול ההצעה שלהם, יפרסמו עלינו רשימות שחורות.

בפני הוועדה הזאת מונחת הצעת חוק שחתמו עליה הרבה חברי כנסת. אנחנו פתחנו

את הדיון בנושא, ותוך כדי דיון שמענו גם מומחים ואנחנו מחפשים את השיטה הטובה

ביותר, אם יש חברי כנסת שיש להם הצעה נוספת, אין להם שום בעיה לפנות ליו"ר ועדת

החוקה ולבקש שבדיון שהוועדה מקיימת בנושא הזה, תישמע גם עמדתם.

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת אולמרט לפחות חתום על הנוסח של חבר-הכנסת וירשובסקי.

שי אלוני;

חברי הכנסת אולמרט, ליבאי, אוריאל לין, מגן ועלי. הם אומרים שבימים אלה

הגישו חברי הכנסת אולמרט, ליבאי, מגן ועלי. גם אם הגישו, אין להם שום בעיה

להעביר את הצעתם ישירות לוועדה, כי הנושא פתוח לדיון.

היו"ר אי קולס;

ההצעה כפיש הוגשה על ידי למעלה מ-40 חברי כנסת, מדברת על עקרון, העקרון הוא

שהבחירות יהיו יחסיות וישירות. גם העקרון של החברים האלה מדבר על אותו עקרון.

לכן הם מתפרצים לדלת פתוחה. מבחינת העקרון הוא אותו עקרון ובוועדה התלבטנו

ושמענו פרופסורים. באו המציעים ואמרו שכדי ליצור קונסנסוס בין הרבה מאד מציעים

הם הציעו הצעה שלא מלוטשת עד הסוף מבחינת אזורים, מבחינת חלוקה וכן הלאה.

חלק מאותם מציעים מציעים הצעה חדשה באמצעות העתון. זה לא מקובל.

שי אלוני;

אני מבקשת הודעה בענין זה.

נקודה שניה - חלק מהאנשים שיושבים פה עוסקים הרבה מאד שנים, חלק אחר הרבה

שנים, בנושא הקונסטיטוציוני של מגילת זכויות האדם. הוועדה הזאת עוסקת בזה הרבה

שנים. עכשיו החוק מונח לפניה. הצעדים הבאים לפי המודעה יהיו; הצעת חוק לבחירות

ישירות לראש הממשלה ומגילת זכויות האדם. זה בכלל נשמע לי דבר מטורף.

האנשים האלה הוזמנו אלינו לדיון. הם יודעים מה הקשיים. הם יודעים שיש ויכוח

מהותי ועניני. אנחנו מוכרחים שתצא מכאן הודעה לעתונות לגינוי הפופוליזם וההסתה

נגד הוועדה בענין זה.

כל הזמן התייחסתי בסבלנות ובסובלנות רבה לפעילות שלהם. תמכתי בהזמנתם

לישיבות הוועדה. היושב-ראש היה יותר מרחב-לב כלפיהם בשיתוף הזה. הם יודעים מה

הבעיות. אני חושב שצריך להיות על דעת כל הוועדה, שוועדת החוקה לא תעבוד תחת לחץ

של סחיטה.

אני שמחה שחבר-הכנסת אוריאל לין נכנס. אני רוצה לשאול אותך, האם הפירסום

הזה של סחיטת חברי כנסת והטלגרמות שקיבלנו בענין הצעת החוק שלך, של חברי הכנסת

ליבאי ואולמרט הוא על דעתך?

אוריאל לין;

לא.

אי רובינשטיין;

הוגשה הצעת חוק כזו?

כן. הוגשה הצעת חוק על ידי חמישה חברי כנסת, שאני חתמתי עליה גם כן,

אבל אתם יכולים להעביר אותה לכאן.

אוריאל לין;

אני יעצתי שנעביר אותה לכנסת דרך הוועדה ואמרו לי שהדבר הזה לא יגיע לכאן.

לא התעמקתי בענין.

אין שום ועדה אחרת שזה יכול להגיע אליה.

י' ארצי;

אני מסכים שצריך להגיב, כי זה מאד לא יפה, אבל אני מציע להבחין בין הענין

הראשון והשני. בענין שינוי שיטת הבחירות, יש כאן פופוליזם טרויאלי שצריך להוציא

לגביו הודעה.

אשר לענין השני, הואיל והם היו שותפים - ואינני יודע אם זה נעשה על דעת כל

הפרופסורים - אני מציע שהיושב-ראש ישוחח עם פרופי רייכמן ויפנה את תשומת לבו.

לענין החוקה הם היו שותפים והיו קואופרטיבים. זה שהם יוצאים היום - לא הייתי

רוצה בגלל זה ננתק אתם את היחסים.

אוריאל לין;

אני הוזמנתי לבוקר של דיון בנושא החוקה. היו גם חברי כנסת מסיעות אחרות.

שם דנו בהצעה של הפרופסורים לשינוי שיטת הבחירות. אמרתי שאני סבור שהדרך הטובה

לעשות את זה יהיה לאחר שהצעת החוק כבר התקדמה ותגיע לוועדת החוקה לקריאה שניה

ושלישית. אני לא זוכר את הנימוקים, אבל אמרו לי שהצעת החוק הזו שונה. אני רואה

בהצעת החוק הזו סיכוי להתקבל בכנסת טוב יותר מאשר הצעת החוק במתכונת הקיימת

היום.

היו"ר אי קולס;

יש הצעת חוק מסויימת. אתה תלך באותו נושא, בגלל טכניקה, ותגיש הצעה אחרת?

נניח שאני אומר שבבית המשפט העליון ריכים להיות 12 שופטים, ומתווכחים אם צריכים

להיות 12 או 14. תגיד שאתה רוצה 13 ועל זה אתה מגיש הצעת חוק נפרדת בקריאה

טרומית? אתה לא צריך לעשות את זה. על מה הויכוח היום בוועדת החוקה? על השאלה של

האזורים והיחסים, החלוקה בין האזורים והיחסים.

אני יודע את ההבדלים בין שתי ההצעות. אבל זו אותה מסגרת של שיטת בחירות

באותו סעיף שעוסק בשיטת הבחירות, ואותו תיקון לחוק יסוד: הכנסת, ואותה ועדה

ואותם אנשים. במסגרת התיקון אנחנו לא מוגבלים. זה לא נושא חדש. אפשר

לפתוח ולהרחיב את היריעה. אתה יכול לבוא עם ההצעה שלך. תבואו עם ההצעה שלכם ורוב

בוועדת החוקה יהפוך אותה להצעה של הוועדה. זה אפשר.

אוריאל לין;

אני השתכנעתי שלמפלגות הדתיות יהיה יותר קל לקבל את מה שאנחנו מציעים.

להיפך.

אני מציעה ליושב-ראש שנפנה להברי-הכנסת שהגישו את הצעת החוק, הואיל ואנחנו

בעיצומו של הויכוח, שיביאו את גירסתם לוועדת החוקה, כי הויכוח הזה עדיין פתוח

בנושא זה.

היו"ד אי קולס;

אנחנו החלטנו לחסוך לכם שלב, ובמקום שתצטרכו 61 חבדי כנסת, והרי יש בגייצ

שעוד לא החליט, אנחנו מוכנים לדון בהצעה שלכם במסגרת הדיון הרחב בהצעה. אני מציע

עוד משהו. נחליט עכשיו שאנחנו קוראים לחברי חכנסת שהציעו אתה הצעה לתיקון שיטת

הבחירות לא לחפש להם מכשולים חדשים ומשוכות חדשות והוועדה מזמינה אותם לדיון

הקרוב שהוועדה תקיים, ולהציג את הצעתם במסגרת ההכנה לקריאה ראשונה.

שי אלוני;

ברצון רב שיתפתי אתם פעולה, עד שפתאום אני רואה שאני נתונה לסחיטה. את זה

אינני מוכנה לסבול. אני מוכרחה להתגונן.

במקביל נזמין את הפרופסורים כדי ללחוץ עליהם מהצד השני.

אני מבקשת שתודיע לפרופי רייכמן שבוועדה אנחנו רואים בעין רעה מאד את השיטה

הזאת, ולחברים שהגישו את ההצעה להודיע שיש החלטת ועדה שהם מוזמנים להביא בפני

הוועדה את הצעתם לצורך המשך הדיון.

החלט לקבל את ההצעה הנ"ל של הברת-הכנסת שולמית אלוני

היו"ר אי קולס;

אני מבקש להודיע לסדר, שמחר בשעה 2 תהיה ישיבה נוספת של הוועדה. סדר היום

יכיל שני נושאים. האחד הוא תיקונים בחוק הבחירות. הדבר השני, נושא ועדה למלחמה

בסמים שהועבר לוועדה. מחר נפתח בדיון בנושא זה.

4. חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (מס' 5), התשמ"ח-1987

היו"ר אי קולס;

הזמנתי לחוק זה את הנציגים של כל אלה שעוסקים בזכויות יוצרים. מאז שהתחלנו

לעסוק בנושא זה, הטכניקה מתקדמת יותר מהר מאתנו, ולצערנו איננו מצליחים כל כך

להשיג אותה, וכל הנושא של דיסקטים ותכנות מחשב התפתח מאד בשנה-שנתיים האחרונות,

וכל אותה מערכת, פרט לוירוס, חסרת כל הגנה אחרת. הייתי רוצה שבמסגרת הזאת ננסה

לדון גם בנושא התכנות.

לגבי התיקון עצמו שמוצע על ידי משרד המשפטים, אין ויכוח ומוכנים לקבל אותו.

כלומר תיקון של שלוש שנות מאסר במקום חצי שנה, ואולי אפילו אפשר להגדיל את זה

לארבע או חמש שנים, וגם לזה לא הייתי מתנגד. במילא אנחנו קובעים עונש מירבי ולא

עונש מינימלי.

צריך לאסור המרת מאסר בעבודת שירות בעבירות אלה.



היו"ר אי קולס;

אם אין התנגדות למשרד המשפטים, אני הייתי מציע להעמיד את העונש המירבי על

חמש שנים ולא על שלוש שנים, וזאת מתוך מחשבה שבגניבה המתוחכמת הזאת, שמתבצעת

בריש גלי, כדאי היה שגם בית המשפט יידע את החומרה המיוחדת שאנחנו מייחסים

לזה, וכאן המקום לכך. הגדלנו את עבודת השירות לעונש מאסר של ששה חדשים. חצי שנת

מאסר כשהעונש המירבי הוא שלוש שנים, הוא עונש סביר מאד. החלפה לעבודת שירות תהיה

סבירה מאד בנסיבות הענין,ואז נמצאנו עושים כמעט ולא כלום. הגדלת תקופת המאסר באה

כדי שהמשטרה תעסוק בנושא. מאסר של חצי שנה אינה מפעילה את כוחות המשטרה.

מי וירשובסקי;

אם היו מגדילים את הקנס עוד יותר, לא היה איכפת לי. לא הייתי רוצה לשחק עם

השנים. אם קופצים מחצי שנה לשלוש שנים, זה צעד רציני מאד. הלוואי שנגיע שבית

המשפט יטיל פעם שנה או שנה וחצי מאסר. לקפוץ לחמששנים?

] אי זיסבלט;

חמש שנים זה באמת הדבר הקיצוני בעולם. זה קיים בכמה מקומות בלבד. בדרך כלל

מדובר בשנתיים-שלוש.

אי מנוסביץ;

אני מבקש למסור לכם אינפורמציה. משטרת ישראל לא מתייחסת לחלוטין לכל עבירה

שהעונש עליה הוא פחות משלוש שנים. אני מוכן לומר את זה בשם משטרת ישראל. עד שלוש

שנים המשטרה רואה בעבירות האלה עבירות מדרגת חומרה נמוכה ולא רואה בהן פשע,

ובדירוג של הפעילות שלה גורם לכך שמבחינת הסמכויות שהיא מפעילה, היא לא מטפלת

בכך. היא לא יכולה לבקש מעצר ולא יכולה להעמיד את זה בסולם עדיפות גבוה. אני

אומר את זה על פי בקשת המשטרה. מאסר שלוש שנים עדיין לא עבר לעבירה מסוג פשע.

ואז המשטרה לא מטפלת בזה באינטנסיביות בהתאם להנחיות הפנימיות שלהם. זה מתייחס

גם לעבירות של קלטות וגם לעבירות מחשב וכל העבירות מהסוג הזה.

היו"ר אי קולס ;

אנחנו קפצנו את הקפיצה מחצי שנה לשלוש שנים, לא כי רצינו להכפיל את זה פי

שש. מה שעמד לנגד עינינו היה החומרה ודירוג העבירה. אני מקבל את ההערה של עו"ד

מנוסביץ. כדי להצביע על החומרה ועל דירוג העבירה, לא הייתי רוצה להיות בריצפה

של הדירוג אלא קצת יותר גבוה. אני גם יודע מה קורה היום בבתי המשפט. העונש

המירבי הוא שלוש שנים, נותנים חצי שנה, אחר כך יש עבודת שירות, יגידו: מה בעצם

הוא עשה? זו בעצם עבירה די קלה. הוא לא הרג, לא שדד. הוא יביא נימוקים טובים

והוא יקבל עבודת שירות וימשיך למכור באותו זמן. הייתי מציע שנקבע ארבע שנים. יש

בכך שינוי בתפיסת העולם ובגישה, שאנחנו רואים זאת בחומרה.

גי וייסמן;

אנחנו רוצים שהמשטרה תתחיל לטפל בענינים האלה. לכך אפשר להגיע לא רק על ידי

העלאת העונש. אם היא לא תטפל בזה, היא לא תטפל בזה גם אם יהיה עשרים שנה. זה

יהיה לה אולי קצת יותר קשה, אבל זה לא יכריח אותה לפעול.

היו"ר אי קולס;

את דנה במנותק מהדיון הקודם שהיה עם ראש אגף חקירות, קרתי. הוא אמר; אם לא

תגדילו את העונש לפחות לשלוש שנים, אני לא אזיז רבע שוטר לכוון הזה. המשטרה

חייבת לאכוף חוק גם כשהעונש עליו הוא אגורה אחת. היא חייבת, אבל אנחנו יודעים מה

קורה. את באת אלינו לפני חצי שעה עם הגדלת קנסות. למה? כי אנחנו רוצים להעלות את

החומרה שהמחוקק מתיחס לענינים אלה. לנושא זה אנחנו מתייחסים בחומרה רבה, ואני



רוצה להראות את החומרה גם בספר החוקים. אני רוצח להראות גם לבית המשפט להראות

באיזושהי צורה, שכשכתבנו ארבע שנים ולא כתבנו שלוש שנים, היתה לנו כוונה. בית

המשפט הרי יכול לתת גם יום אהד מאטר. גם למשטרה אני נותן כאן טיבה יותר חזקה.

החלט לקבוע המאטר לתקופה של ארבע שנים במקום שלוש שנים כמוצע

יש לי בקשות נוטפות פרט לטעיף הזה. נתחיל באנשים שמייצגים נושא חדש בתחום

זכויות יוצרים, וזה כל הנושא של תכנות מחשבים למיניהן. אני מבין שהם אינם מכוטים

כל כר בחוק זכויות יוצרים הקיים. למשרד המשפטים יש תכנית לעשות הוק מיוחד לנושא

של מיחשוב ומחשבים. אבל עד שיהיה הטוב מאד או הטוב, בואו נטתפק אולי במטפיק

בקושי ואולי אנחנו יכולים בעזרת תיקון קטן נוטף במטגרת אותה הצעת חוק

גי וייטמן;

אי-אפשר.

היו"ר אי קולט;

קודם כל, אפשר מאד. ואם אתם תטענו לנושא חדש, אני אלך לוועדת הכנטת ואוכיח

שזה לא נושא חדש. אל נגיד "איך אפשר". אפשר הכל. אני לא אוהב את הלא על הטף. אני

לא אוהב את הלא לפני ששמעתם מה שיש לנו להגיד. אתן גם לא מוטמכות להגיד לא לפני

שיש דיון במשרד. המכטימום שאתן יכולות לעשות הוא לבקש התייעצות עם השר ועם

האנשים שקובעים במשרד. אולי תקבלו את זה. בכל מקרה צריך להתייעץ. לא מקובל עלי

לומר לא לפני שיודעים על מה מדובר.

הגענו למצב שצריך לפתור את הבעיה. ישנה פרובלמה שיתכן שאפשר לפתור אותה

במטגרת ההוק הזה. הבה נשמע. אם הוועדה תגיע למטקנה שזה אפשרי והמשרד יתנגד,

אחרי שנשמע את ההתנגדות המנומקת שלו, עדיין הוועדה יכולה להחליט. הכנטת טוברנית

להחליט.

ני אטיא;

במטמך קצר שהבאנו אנחנו מנטים להטביר שמשרד המשפטים, בתזכיר חוק שלו אמר

במפורש שרצוי לחוקק ובהקדם ובאופן דחוף ביותר את החקיקה הקשורה בזכויות של מחברי

תכנה. הוא כתב גירטה אי וגירטה בי. גירטה אי היא בצורה של חקיקה יטודית שלא

עשו, ונתן גירטה בי שאומרת רק לתקן אתה הגדרה של יצירה טפרותית בתוך חוק זכויות

יוצרים, ומה שאנחנו הוטפנו הוא את ההגדרה של התכנה כפי שהגדיר משרד המשפטים

בתכיר שלו. אם הברי-הוועדה ירצו שנעזור בניטות, כמובן נעשה זאת.

אנחנו מייצגים את ארגון יוצרי התכנה שמאגד בתוכו כ-00ו בתי תכנה מן הגדולים

במשק. כל נושא התכנה הוא מאד בעייתי. נגרמים הפסדים כספיים לא רק במשק הישראלי

בגין אותן מערכות, וזו לא רק מחלה של הוירוטים ולא רק תופעה של ילדים שמעתיקים

דיטקטים. זו תופעה שפוגעת ביצוא הישראלי, בגלל הענין שכרגע אין בישראל חוק

זכויות יוצרים לנושא זה. במדינות המערב שבהן יש חוק כזה ויש הגנה של אמנות

בינלאומיות ולישראל יצא שם רע של "ארץ של דיטקט אחד", דהיינו שכשמביאים דיטקט

תכנה אחד מיד הוא מועתק, יש רתיעה מלהביא תכנות ולפתח את היידע, וכמובן לייצא

את התכנה. רק השנה היה יצוא תכנה של 24 מיליון דולר מישראל, אבל בזמן שאין את

ההגנה המשפטית הראויה, הדברים מאד מתעכבים וזה לא עומד בציפיות שהיו לכולן בענין

יצוא תכנה.

לכן, עם כל הכבוד למשרד המשפטים, מה שצריך הוא חקיקה מהירה בנושא זה. היה

פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לפני כשנתיים, שבעצם קבע שתכנה נכללת בתוך

ההגדרה. מה שאנחנו מבקשים הוא לתת גושפנקא רשמית למה שקבע בית המשפט המחוזי



בתל-אביב. היום בדרך שיגרה ניתנים צווי מניעה בנושא של העתקת תכנה. אבל זה עדיין

לא חוק. כיוון שזו רק פסיקה של בית משפט מהוזי, עם כל הכבוד הראוי, וכיוון שאני

מבינה שהמדיניות היא להחמיר גם בצד הפלילי בנושא התכנה ושל זכויות יוצרים בכלל,

הייתי מאד שמחה אם חברי הוועדה היו שוקלים בחיוב התקדמות משמעותית בנושא זה. אני

מדגישה שוב שאנחנו הולכים בדיוק לפי המסגרת שהתווה משרד המשפטים.

אי רובינשטיין;

הייתי מבין אם הייתם אומרים שבית המשפט לא מכיר בזכות התכנה כבזכות יוצרים.

אם הוא מכיר, ולפי זה גם הסנקציה הפלילית של הסעיף צריכה לחול, ואין ערעור על

זה, מה הבעיה להשתמש בסעיף הזה?

ב' לבנפלד;

זה רק פסק דין של בית משפט מחוזי. עדיין לא שהיה פסק דין של בית משפט

עליון. באוסטרליה היה מצב שבית המשפט הבינלאומי אמר כמו פסק הדין אפל שלנו,

וכולם חשבו שם שהענין נגמר עד שבית המשפט העליון שם פסק את דברו שהיה הפוך.

עדיין יש בעולם כאלה שחושבים ההיפך, ובאוסטרליה כמו בקנדה ובארצות הברית קיבלו

חקיקה פשוטה יחסית, להבהיר שתכנה היא יצירה ספרותית.

אוריאל לין;

אם דידי מנוסי מפרסם חמשיר ב"ידיעות אחרונות" יש לזה הגנה שלנו. אני לא

רשאי להעתיק את זה ולהשתמש בזה לשימוש מסחרי ולא שימוש לא מסחרי. זכויות יוצרים,

חלקן לשימוש מסחרי וחלקן היוקרה והזיקה האישית ליוצר. החוק מגן על שני האלמנטים

האלה. אם יושב אדם שלמד תכנה ויש לו יכולת רוחנית ואינטלקטואלית לעשות תכנה

חדשה, וזו עבודה לא קלה, כאן החוק לא נותן לו הגנה. אני חושב שאף אחד מאתנו

איננו חלוק שאותה הגנה שמגיעה לדידי מנוסי - ואני אומר את זה מתוך אהדה לדידי

מנוסי, או חיים חפר - לא ניתן למי שכותב תכנה.

יכול להיות שיש פסיקה של בית המשפט המחוזי, מה זה אומר? אם יש פסיקה זה

אומר שלא צריך להסדיר את זה? אף פעם לא נקטנו בעמדה שדברים שנמצאים במסגרת החוק

החרות אין מקום לתקן אותם במסגרת החוק החרות.

הנושא הזה נראה לי חשוב ביותר מבחינת צדו העקרוני. אני שואל האם יש הבטים

לזה שנרחיב את ההגנה של אותן יצירות שאיננו חושבים עליהם, שמונעים מאתנו לעשות

מאמץ כזה. את זה הייתי רוצה להבין. אם יש הבטים כאלה, זה משהו אחר. אבל בצד

העקרוני אני לא יכול לראות הבחנה בדברים.

היו"ר אי קולס;

יש לי פניה למשרד המשפטים. הנושא לא הופיע בחוק. אני יודע שמשרד המשפטים

עובד על מיקשה רחבה אחת. אבל אני יודע שאנחנו נכנסים למצב פוליטי מסויים, אינני

יודע מתי הענין הזה יוגש לכנסת בקריאה ראשונה ומתי הוא יאושר בקריאה שניה

ושלישית. בינתיים דברים נעשים בשטח. לפנינו התיקון הזה. כשאנחנו מדברים על זכות

יוצרים, אנחנו מדברים גם על האדם שעשה את התכנה. כשחיברו את הפקודה, לא ידעו על

תכנות. אנחנו מדברים על אלמנט אחד ויחיד, להרחיב את ההגדרה בצורה הפשוטה ביותר,

שיהיה ברור לכל אחד שההגנה היא גם על תכנה. אם יש לכם פתרון קל ואתם מוכנים

להכניס את זה לתיקון הזה, אני מוכן לחכות עם הצגת החוק בקריאה שניה ושלישית.

אני חשוב שזה יתן לכם פתיחה טובה להמשך החקיקה.

מה שאנחנו מבקשים הוא, שבהגדרות על מה מגן החוק, ייכלל האלמנט החדש הזה שלא

היה קיים. זו בקשתנו. אני מציע שתחשבו בנושא.

אני חושב שזו הזדמנות נכונה ונאותה למשרד המשפטים לשים את ידו ואת לבו

לנושא אחד שהוא לדעתי לא פחות חשוב, והוא הנושא של וידיו, קולנוע וטלוויזיה.

לידיעתכם בחוק זכויות יוצרים, עד היום הזה, אנחנו חיים אך ורק מידי הפסיקה.

והפסיקה היא לא פסיקה של בית המשפט העליון באף מקרה. פסיקה של בתי משפט מחוזיים,

קולנוע לא מופיע בכלל בחוק, הוא מופיע כראינוע, יצירה סינמטוגרפית,

הפירוש באנגליה לגבי החוק הזה קובע שהגנה ניתנת רק לבעל זכות הסקריפ, למוסיקה,

לשחקן, לבמאי וכוי. על ידי תיקון מאד קטן, אפשר באותה תשומת לב שמתייחסים

לנושא תכנה ומשחבים, לפתור גם את הבעיה של הגדרות יותר מודרניות של הדברים האלה,

ולשם זה צריך פשוט לשנות מלה ולא יותר.

היו"ר אי קולס;

החשש שלי הוא תמיד מהטוב מאד. אם להתחיל לתקן, זה לא ייגמר. עסקנו בועדה זו

בחוק זכויות מבצעים וזה אחד החוקים הטובים. אני בעד זה שישקלו, אבל יש לנו בעיה

של זמן. אם אני צריך לחכות חצי שנה ובינתיים לא לקבל את זה, אני מעדיף לקבל את

זה ולא להרחיב.

מ' וירשובסקי;

אני בהחלט אוהד את כל התיקונים האלה, אבל אני רואה מה יקרה. יתחילו במשרד

המשפטים לדון. אני מציע שנאשר את מה שהובא היום ונלך קדימה. זה בוער ונחוץ וצריך

לעשות את זה. לאחר מכן יש כמה דברים שצריך לתקן. אם הממשלה לא תעשה את זה, אפשר

לעשות זאת כהצעת חוק פרטית. אם תחכה ואז יהיה דיון דחוף בנושא אחר, הדבר יידחק

וזה לא יגיע וגם לזה לא נגיע. גם לי יש סעיף שהייתי רוצה להרחיב בענין, אבל

מתוך אהדה לא נצליח להעביר את מה שרוצים להעביר עכשיו. אחר כך נחשוב קצת יותר על

הדברים האחרים.

ני אסיא;

כדי לחדד את הענין עד כמה משרד המשפטים אוהד את התיקון אקרא מהתזכיר שלו:

"כדין לענות לצורך המיידי לחקיקה מתאימה בנושא זכויות יוצרים במחשב מוצע הסדר

"זו גירסה פשוטה ביותר הקובעת כי תכנה הינה יצירה

ספרותית לענין חוק זכויות יוצרים, ובכך יוכלו כל הוראות חוק זכויות יוצרים ...על

תכנה".

ו

י גם אנחנו החלטנו שחשוב להביא את הנושא ואנחנו רוצים להגן על סרטי הוידיאו

והתכנה לא פחות מכל אחד אחר. יש משמעות די רבה למקום ולדרך. אנחנו נתיעץ ונחשוב.

ו

אתן לכם עשרה ימים ותתנו לנו תשובה. כולם מדברים באותה שפה. אם תווכחו במשך

הזמן: שהתיקון לא הכי טוב, בחוק הגדול שאתם עומדים להביא, תוכלו לתקן זאת. זה גם

לא רק כנסיון. אם תשיבו בחיוב, מה טוב. אם לא -נתכנס בכל מקרה ונחליט.

אם זה יעבור, נהיה מאד מרוצים, יש לנו רשימה פרקטית של תיקונים שאנחנו

נתקלים בצורך בהם בשדה ובשטח. אני לא יודע אם להוסיף אותם או לא.

ו

הועדה תיקנה לפני שנה תיקון מאד יעיל, אבל יש אי-הבנה בענין התיקון הזה

ואנין מבקש להביא את זה לידיעתכם. תיקנתם את סעיף 3 (א) לפקודת זכויות

יוצרים בענין פיצוי המינימום והמכסימום. לבתי המשפט לא ברור באיזה קפסיטי הם



נותנים את זה. אין אף אחד שיודע אם הוא נותן את זה בקפסיטי של פיצוי בהליך

עונשין או בקפסיטי אחרת, במסגרת של הליך אזרחי.

היו"ר אי קולס;

מאחד שנקיים עוד ישיבח בנושא זה, תיפגש עם אנשי משרד המשפטים, גם עם האגף

הפלילי ותבדוק אתם ותחליטו ביניכם.

5. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 20), התשמ"ח - 1988

היו"ר אי קולס;

אנחנו עוברים לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 20). זו הצעת חוק פרטית של

חבר-הכנסת אוריאל לין שחילקנו לשני חלקים, והיום אנחנו עוסקים בחלק הראשון

בהסכמת מליאת הכנסת. בשבוע הבא נעסוק בחלק השני. האם יש לאנשי משרד התחבורה

השגות?

גי נאור;

אין לנו שום התנגדות לרעיון עצמו. אני מבין שרוצים להשיג את מידת ההרתעה

המכסימלית, ואת זה אפשר להשיג על ידי כך שאדם שמוטל עליו עונש, נושא בו בעצמו.

הרעיון נראה לנו.

עלה שאלת האכיפה. אני לא יודע אם אי-פעם מישהו יוכל לעקוב אחרי עבריין מסוג

זה ולהעניש אותו. זו אולי בעיה למשטרה ולמשרד המשפטים. אנחנו נתקלים בבעיה של

אכיפת תקנות תעבורה.

בסעיף (א) נאמר "העובר על עבירה זו, דינו מאסר שנה". אני רוצה להפנות את

תשומת לב הוועדה לכך שסעיף 62 לפקודת התעבורה קובע "העובר אחת העבירות האלה דינו

מאסר שנתיים...". אם פה נקבע מאסר שנה, אנחנו מסכימים לענישה קטנה יותר מזו

הקיימת בחוק.

הענישה היא על עבירה של תשלום קנס שהוטל על הזולת. זה לא על עבירת תעבורה

אלא על העבירה הניגזרת הנוספת שעד היום לא היתה עבירה על החוק.

גי נאור;

רצו לכלול את העבירה הנוספת הזו כעבירה רגילה במסגרת פקודת התעבורה. פקודת

התעבורה קבעה כבר מאסר שנתיים. זה יהיה יוצא דופן מכל הוראה אחרת לפי הפקודה.

היו"ר אי קולס;

אנחנו מקבלים את ההערה שלך, היא במקומה. אנחנו הולכים לעשות אחידות. יהיה

אקט של חקיקה, אבל לא נשנה את ההצעה,

גי נאור;

מדובר על "עבירת תעבורה". רק באינטואציה אנחנו יודעים מה זו עבירת תעבורה.

צריך אולי לומר "בשל עבירה לפי פקודה זו".

גי וייסמן;

יש הגדרה של עבירת תעבורה. בסעיף הראשון של פקודת התעבורה יש הגדרה.

אני מקבל זאת.

בסעיף (ב) נקבעת גם חזקה שבדין.

גי וייסמן;

זו לא חזקה. זה הרחבת האחריות הפלילית. אלה סעיפים מקובלים להרחבת האחריות

הפלילית. זו לא חזקה.

גי נאור;

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף 69 בי לפקודה שם נקבעה חזקה

שבדין לגבי בעל רכב, מיהו בעל רכב. השאלה אם רוצים לקשור אחד בשני או לא.

היו"ר אי קולס;

לא.

גי נאור;

יש בעיה איך יאכפו זאת לגבי מנהל פעיל וכן הלאה.

בית המשפט יפרש.

גי נאור;

שר התחבורה הגיש הצעה לתיקון פקודת התעבורה מסי 20.

היו"ר אי קולס;

אם אנחנו קדים אתכם, הצעתכם תקבל מספר 21.

עי אליצור;

אני מבקשת להעיר לגבי סעיף. (א), אני לא רואה סיבה מדוע מדובר רק על תאגיד,

מה גם שהוא משלם לא רק עבור עובד שלו אלא גם זולתו. אם זה זולתו, מדוע דווקא

תאגיד ולא כל אדם? למה שאב לא ישלם עבור בנו?

היוייר אי קולס;

אני מציע שלא נרחיב את הדיון.

החלט לאשר חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 20), התשמ"ח-1988

גי וייסמן;

אנחנו רואים זאת כשלב לקראת החקיקה הכללית.

היוייר אי קולס;

אני מבין שאני יכול להעביר את החוק לקריאה שניה ושלישית. אני רוצה לחזק את

הדברים של גבי וייסמן. זה רק שלב למטרה הסופית, שהוא התיקון המלא, שיבוא בשבוע

הבא לדיון במליאת הוועדה.

- הישיבה ננעלה בשעה 12.50-