הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



ניסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 232

מישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת החוקה, חוק ומשפט

ביום שני, י"ד בטבת התשמ"ח - 4 בינואר 1988, בשעה 10.00

חברי הוועדות; היו"ר ד' ליבאי

א' קולס - יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

רי איתן

אי הראל

י' מצא

חי רמון

א'ח' שאקי

ו' שם-טוב

מוזמנים; מבקר-המדינה י' מלץ

יי הורוביץ - מנכייל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזר ראשי למבקר המדינה

א' גבאי - " " "

י' מזרחי - " " "

ש' הר-גיל - " " "

שי רצון - " " "

ר' כספי - משרד הכלכלה והתכנון

י' רבינוביץ - נציב מס הכנסה

אי צרפתי - משנה לנציב מס הכנסה

חי קלוגמן - מנכייל משרד המשפטים

י' בלטמן - פרקליט המדינה

השופט אי הגר - מנהל בתי המשפט

יי אור - פרקליט מחוז תל-אביב, מיסוי וכלכלה

אי שמחוני - עוזר מקצועי למנהל בתי המשפט

שי אפורי -מנהל יחידת הביקורת הפנימית, הנהלת בתי המשפט

יועצת משפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט; ר' מלחי

מזכיר ועדת החוקה, חוק ומשפט; שי סגר

מזכיר הוועדה לענייני ביקורת המדינה; ב' פרידנר

קצרנית; ר' בלומרוזן

1. הטיפול בעבירות על העלמת הכנסות - עמ' 142 בדוח 37 של מבקר המדינה.

2. משפטי מס הכנסה - עמ' 651 בדוח 37 של מבקר המדינה.

אני פותח את הישיבה. אני מקדם בברכה את מבקר המדינה, את יושב-ראש ועדת

החוקה, חוק ומשפט, חבר-הכנטת אלי קולט ואת חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו

מקיימים דיון משותף של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ווועדת החוקה, חוק ומשפט.

הטיפול בעבירות על העלמת הכנטות - עמי 142 בדוח 37 של מבקר המדינה

משפטי מט הכנטה - עמי 651 בדוח 37 של מבקר המדינה

היו"ר די ליבאי;

הנושא שעל טדר-היום מורכב משני חלקים - הטיפול בעבירות על העלמת הכנטות

ומשפטי מט הכנטה. בגלל סמיכות העניינים בין שני הפרקים, מצאנו לנכון לאחד את

הדיון בהם.

שי הר-גיל;

(קוראת תקציר הדוח על הטיפול בעבירות על העלמת הכנטות. ראה נטפח מטי 1

לפרוטוקול.)

היו"ר די ליבאי;

נדון היום בבעיה רצינית מאוד, עם אנשים שאמונים על הנושא. דוח מבקר המדינה

מגדיר היטב את החומרח של תופעת ההשתמטות מתשלום מט, גם מן הבחינה של אבדן הכנטה

לאוצר המדינה, זה ההיבט של המשק הלאומי, וגם מבחינת ההיבט החברתי. כפי שכותב

מבקר המדינה; "העלמת הכנטות פוגעת בחלוקה הצודקת של נטל המט", והיא מאפשרת

למעשה, לאותם מעלימי מס, לחיות ברמת חיים שאינה מוצדקת על-פי החוק ונובעת

מהעבירות. בדבר זה יש כדי לערער את התחושה של שוויוניות והנכונות למלא אחר

הוראות החוק בנושא זה, והדברים ידועים. החשש הוא שהעלמת המט תיראה בציבור כדבר

משתלם, כדאי, וזה יביא לתפיחה ולהגדלה של ההון השחור, וכל זה בשים לב לכך שאין

הרתעה מטפקת. מדוח מבקר המדינה עולה שבתחום הזה אין הרתעה מספקת. אני מבין שמצב

זה נובע מקשיים אובייקטיביים רציניים, אבל תוצאתו כזאת, שבתחום זה אין למעשה

אימת חקירות, אין אימת הדין. העוטקים בזה, ביודעם מה הם התנאים של העמדה לדין

ומה קורה בבתי-המשפט, מעדיפים לגמור דברים גם מחוץ למערכת בתי המשפט, והדברים

נודעים ברבים. הולכים בדרך של כופר, ואם אין ענישה, אין צורך לפחד כל-כך, כי עד

שתופטים - אם תופטים; עד שחוקרים - אם חוקרים; עד שמעמידים לדין - אם מעמידים

לדין, ובכלל עד שיש משפט - אם יש משפט, ועד שאפשר להוכיח את העבירות - יש כמעט

חגיגח לעבריינים ולמעלימים.

אני ער לכך שיש גם פאן שני לעניין. אין דבר מפחיד ויוצר לחץ כמו חקירות מט

הכנטה. לא מעטים נפגעו מההקירות האלה, בכל המובנים. כי בדרך-כלל מדובר באנשים

שמקובלים בהברה כהגונים וישרים. יש קושי לטפל בהם. התגובה שלהם לחקירה אינה

תמיד רציונאלית. אני יודע שיש גם קושי בכך שהמערכת אינה ערוכה.

חשבתי שנעטוק היום יותר בענייני החקירות ומשרד האוצר, אבל כיוון שאיחדנו את

הדיון בשני הפרקים, ולדעתי בצדק, כי הדברים קשורים מאוד זה בזה, הרי כמי שפטל

עצמו מלדון בנושא משטרת ישראל, אינני רוצה לדון בוועדה הזאת בנושא של פרקליטות

המדינה.

אבקש מתברי, חבר הוועדה אהרון הראל, לנהל את הישיבה במקומי. הוא, כמובן,

ייעזר על-ידי יושב-ראש ועדת ההוקה, חוק ומשפט אלי קולט.





אי קולס;

אני מודה ליושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה על הרעיון והנסיון

המעניין לשלב דיון של שתי ועדות של הכנסת, בנושא שבעצם בתהום הטיפול של הוועדה

לענייני ביקורת המדינה. נושאים רבים כאלה נדונו בעבר ואני מניח שיידונו גם

בעתיד במסגרת ועדת ההוקה, חוק ומשפט. טוב שנושאים כאלה יידונו בכנסת בישיבות

משותפות של ועדות, שלא כל ועדה תעשה סדר קטן במה שבתחום סמכותח. על כן, אני

מודה על ההזמנה.

אני מצטער שהלק מחברי הוועדה לא הגיעו. אני מניח שזה כתוצאה מהשינוי בלוח

הזמנים, כי ועדת החוקה, חוק ומשפט יושבת בימי שני בשעה 11.30, והוועדה לענייני

ביקורת המדינה יושבת בשעה 10.00. בפעם הבאה עדיף לתאם את השעה.

במושב הקודם עסקנו בהרחבה, בועדת החוקה, הוק ומשפט, בנושא של הכופר. מר

אברהם צרפתי היה אורח קבוע שלנו בנושא זה. היו גם היועץ המשפטי לממשלה ואחרים.

יש בעיה בעניין הכופר. מס-הכנסה הוא אחד המפגשים הרציניים בין האזרח לרשויות

המדינה, בעצם מפגש יום-יומי שהאזרח חש בו את המדינה - בצורך לדווח, בפחד

מהביקורת ובבעיות שונות. כאשר אתה שואל אנשים, בשיחה טתמית, מה טוב ומח רע,

שיש בעיה עם עובדי מס הכנסה, עם עובדי המסים.

התלבטנו בוועדה לגבי הנושא שכאשר באים לאזרח לביקורת, אומרים לו: הראח מה

יש לך בכיס. אני מניח שהתגברו על הבעייה הזאת. יש נושאים מנושאים שונים. חשוב

שנשים את האצבע על הדופק. הנושא של זכויות אדם קשור לנושא זה. מצד שני, יש רצון

לגיטימי מציד המדינה לגבות מס אמת, מן הנימוקים שהיושב-ראש ציין ושהוזכרו גם בדוח

המבקר. עלינו לראות תמיד את שני הצדדים של המטבע, ולדאוג לכך שזה לא ייצא חטר

ושזה לא ייצא ניזוק.

לעובדי רשויות המסים יש משימה קשה ביותר, כי לא נעים להגיד לאנשים לשלם

כסף. באופן טבעי זה לא נעים.

אבקש לשים דגש מיוחד בדיון על ענין העברה להעמדה לדין ונושא ועדת הכופר.

בזמנו הנושא של ועדת הכופר הטרידה אותנו מאוד, כי זאת בעצם ועדה שיפוטית, אפילו

לא אגיד מעין-שיפוטית, כי היא קובעת - קובעת מי יילך באפיק המשפטי הרגיל ומי

באפיק אחר. מבחינה זו פעולותיה של אותה ועדה חשובות לנו כמחוקקים וכ"מבקרים" -

אני אומר מבקרים במרכאות, כי אפשרות הביקורת שלנו מוגבלת.

אני מודה לך חבר-הכנסת ליבאי על עצם ההזדמנות שניתנה לנו לשבת אתכם בנושא

חשוב זה.

א' הראל)

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם אנחנו דנים על שני הפרקים ביחד, אבקש לקרוא את התקציר של הפרק השני.

אי גבאי;

(קורא את תקציר הדוח על משפטי מס הכנסה, ראה נספח מסי 2 לפרוטוקול).

מ"מ היו"ר אי הראל;

מהי עבירה טכנית?

אי-הגשת הדוח.

אדוני המבקר, בהשוואה לטיפול בתיקים במשטרה הטיפול בתיקים אלה יותר מהיר.

נאמר בתקציר הדוה ש"בשלוש השנים 1985-1983 נפתחו 571 תיקי הקירות והסתיימו

ההליכים הפליליים ב-549 תיקים..". זה ללא השוואה עם מה שראינו בנושאים אהרים,

בהם העיכוב היה הרבה יותר גדול.

הכל יהטי. העובדה שהעיכוב פה קטן מאשר במקומות אהרים אינה עושה עיכוב זה

לטביר. לזה יש להוטיף נדבך שלישי, שהיום איננו עומד לדיון כאן, ויעמוד לדיון

בהקשר אחר, שלאחר כל זה התיקים מגיעים לבית-המשפט, וגם שם יש עיכובים לא מעטים.

יש שלושה שלבים כאשר בכל שלב עיכוב, וכל השלושה מצטרפים לעיכוב רציני מאוד.

איני בא בטרוניה טפציפית נגד גוף זה או אתר. אני יודע שהפרקליטות עובדת

בתנאים לא קלים. מנסיוני כשופט אני יודע שתיקים אלה מלווים בדרך-כלל במטמכים

רבים. פרקליט שצריך להכין כתב אישום אינו יכול להטתפק בקריאת המש-שש עדויות, אלא

לעתים צריך לעבור על מאות מטמכים. אלה תנאים אובייקטיביים. גם השופט שצריך

לשמוע את המשפט הזה צריך לעבור על כל אותם מאות המסמכים. אלה קשיים

אובייקטיביים. אבל, כאמור, תפקידו של מבקר המדינה הוא להשתמש בפנס ולהאיר אותן

נקודות שדורשות תיקון, וזה מה שעשינו.

יי הורוביץ;

פיגורים זה נושא אהד של ביקורת, ונושא משמעותי - ההל מהשלב של פקיד השומה,

העברה לתקירות, הקירות, העברה לפרקליטות, פרקליטות, העברת לבית-משפט, בית משפט

וגזר-דין בערכאה ראשונה. מצאנו לנגד עינינו תהליך שנמשך שנים, ותהליך זה השפיע

גם על השיקולים בעניין הכופר, בייחוד באזור תל-אביב. כך שיקול שביטודו אינו

ענייני הופך להיות ענייני מאין כמותו באזור שבו יש מספר גדול מאוד של נישומים

ומספר קטן יחסית של תיקים שמועברים לחקירות, ומהחקירות לפרקליטות, והבעיה

מדאיגה.

בדקנו תיק תיק, לא מדגם. בדקנו את כל התיקים המטריאלים, משנת 1980 עד

1985. מספר התיקים שהועברו לפרקליטות אהרי התהליך של מחלקת החקירות חוא קטן

יחסית.. מספר התיקים שהגיעו מן הפרקליטות לבתי-המשפט עוד יותר קטן. סך הכל

התיקים שנסגרו בכופר, או לפני הגשת כתב אישום או לאחר חגשת כתב אישום - 300 תיק,

בשש שנות עבודה של מחלקת החקירות, של פרקליסות חמדינה ובתי המשפט. הסתיימו

בפסקי-דין 300 תיק. אם נחלק זאת לשש שנים, הרי המספר הוא כ-50 בממוצע לשנה. אם

מרבית פסקי-הדין מסתיימים במאסר על תנאי או מאסר עד שלושה חודשים, המחשבה היא -

לאחר שבדקנו את כל תחנות הטיפול בתיקים - שההרתעה בטופה אינה גדולה. זה יותר

חמור מאשר במשטרה.

היושב-ראש התכוון בשאלתו לתלונות על אלימות של שוטרים, שהתייחסנו אליהן.

כאן מדובר על מנגנונים גם של פרקליטות, גם של מחלקת חקירות וגם של בתי-משפט - של

אנשים רבים. והבדיקה לא היתה מדגמית, אלא פרטנית, תיק-תיק נפתח כדי לראות מה

נעשה במשך שש שנות עבודה. זאת הביקורת מעבר לנושא של הפיגורים.

מה המסקנה? איפה הסתימה העיקרית - במס הכנסה, בפרקליטות או בבתי-המשפט?

יי הורוביץ;

כל תהנה תורמת את שלה. בדקנו מה יוצא בסוף, בצורת פסקי-הדין המרתיעים.

אנחנו ערים לזה שבכל התהליך יש משום הרתעה, אבל התוצאה בסוף, בפסקי-הדין של

בית-המשפט, בקצה הצינור, לאתר ששלוש-ארבע תחנות טיפול בנושא בדרך, לפי הבנתנו

יכולה להיות יותר טובה מבחינת הרתעה.

תודה רבה. מר רבינוביץ, נציב מס הכנסה, בבקשה.

אני רוצה לציין את העבודה המקיפה והיסודית שנעשתה. אנו מסכימים לרוב הנאמר

בדוח.

תגיד שאתם מסכימים לכול.

יי רבינוביץ;

לכול. נעשתה עבודה מקיפה שמשקפת את המציאות כפי שקיימת בשטח. יחד עם זאת,

לא הכל שחור. בשנתיים-שלוש השנים האחרונות הצלחנו לגרום לכך שסך-הכל הגבייה

במט-הכנסה תעלה, והפרופורציה בין מיגזר השכירים והמיגזר העסקי השתנה לבלי הכר.

מפרופורציה של 40% מן המיגזר העסקי ו-60% ממיגזר השכירים, עברנו לפרופורציה של

35% מהשכירים ו-65% מן המיגזר העסקי, תוך כדי עלייה ריאלית בגבייה. המשק לא

התפתח בפרופורציות כפי שאנחנו מציינים. זאת-אומרת, בסך-הכל גבינו יותר במיגזר

העסקי. אך עדיין עוד לא יצאנו למרחב, עדיין יש הון שחור והעלמות מס. איננו

מתעלמים מכך. מה שכתוב בדות אמת ונכון, בכל-זאת נעשו דברים רבים בשטח.

נושא הטיפול בתיקים תלוי באמצעים שהמדינה מוכנה להשקיע. יש יחס ישיר בין

כמות האמצעים שהמדינה משקיעה לבין התוצאות.

ניתנו כאן מספרים על כמויות תיקים. חלק גדול מהתיקים, בגלל הידיעה של מה

שקורה בהמשך הדרך, בכלל אינם מגיעים לחקירה. מדובר על 600 תיקים, כי המצב

העובדתי בשטח ידוע. אם פקיד השומה צריך לשקול אם לקחת תיק, ללכת לחקירה ולמצות

את הדין או לגמור במישור האזרחי ולסגור את העניין, בגלל המצב בשטח לעתים קרובות

אנחנו מעדיפים לסגור את התיק. כך נראה את הכסף, הנישום ישלם, וההרתעה תהיה יותר

גדולה מאשר אם לאחר חמש שנים יגיע לבית המשפט. זה עוד לא כופר. איני מדבר על

שלב הכופר. אני מדבר על שלב פקיד השומה, כי כופר מוטל רק על מי שהחלו לגביו

בתהליך החקירה. אני מדבר על שלב לפני העברה לחקירה. בשיקולים אם להעביר לחקירה

או לא לוקחים בהחלט בחשבון מה יקרה בשלב הבא - או שזה ייתקע אצלנו בחקירות בגלל

או שזה ייתקע בפרקליטות בגלל עומס עבודה, או שייתקע בבית-המשפט

מאותם נימוקים.

אותה טענה יכולה להיות בפרקליטות. יטענו: למה נגיש משפטים, אנחנו יודעים

שממילא זה ייתקע לחמש-שש שנים. יש תגובת שרשרת.

זה קיים בכל השלבים. אחד הדברים ששוקלים הוא מה הסיכוי של תביעה. אם תיק

יגיע לבית-המשפט בעוד חמש שנים, מה יכול לגזור שופט שיושב בכס המשפט על עבירה

מלפני חמש שנים? מאסר על תנאי, או אלף או אלפיים שקל קנס, ואם הוא שופט נועז,

יתן עונש מאסר של שלושה חודשים בפועל. כאשר עונש המאסר המכסימלי על העבירה הוא

שבע שנים. אין פלא. איזה שופט יכול להכניס אדם למאסר ממושך על עבירה שהוא ביצע

לפני חמש שנים? זה לא יעלה על הדעת.

מחלקת החקירות שלנו אינה מקבלת רק תיקי חקירה. היא משתתפת בפעילות השוטפת

של אגף מס הכנסה. הדוגמה האחרונה היא ליל ה-31 בדצמבר. אנשי מחלקת החקירות של

מס הכנסה מלווים את עבודת האגף באופן שוטף. מחלקת החקירות אינה מתעסקת רק

בתיקים שהיא מקבלת, אלא מהווה מטריה לעבודה השוטפת באגף מס הכנסה. לעתים התנאים

בשטת מכתיבים למערכת החקירות להפסיק פעילות מסויימת ולפתוח בפעילות אחרת.

נושא אכיפת הגשת דוחות ניכויים במועד.

על-מנת להביא לאתוז ציות גבוה, מחלקת החקירות היתה צריכה להפסיק את הפעילות

השוטפת שלה ולהיכנס למהלך הזה, על-מנת ליצור הרתעה תוך זמן קצר.

ההרתעה אינה רק בחקירות, אלא היא גם בסיכוי שמישהו יקח את הדוח של הנישום

ביד ויעיין בו. לא ביקורת מעמיקה, רק עיון בתיק. התוצאה בביקורת לא מעמיקה,

בביקורת שוטפת, היא תוספת של 50% על המוצהר.

תבהיר את דבריך.

אדם מצהיר על 100. בביקורת רגילה, לא של חקירות ולא של מדגם, התוספת היא

בסביבות 50%. פה זה הון שחור, פה העלמת הכנסה. בשטח זה הבעיה יותר קשה מאשר בשטח

החקירות. הגשתי דוח, הסיכוי שלי להיבדק הוא בערך 40%, כי אחרי ארבע-חמש שנים

השומה נהפכת לסופית. אין לנו אפשרות לטפל בה, רק אם נגלה עבירות פליליות או

משהו מיוחד. חסיכוי שלנו לחגיע לתיק ולבדוק אותו אינו מספיק כדי להרתיע את

הנישום.

אני מבין ש-60% מהתיקים אינם נבדקים.

אדם נבדק פעם בעשר שנים ל-4 שנים אחורה. זה המצב. זה לא מרתיע די. בתוספת

מפקחים יש פוטנציאלי גבייה עצום, כי מפקח מס הכנסה, תלוי בעיסוק שלו, מכניס

לקופת המדינה בממוצע, בביקורת שוטפת, 3 מיליון שקל בשנה. אין מצב שעודף מפקחים

יביאו לאיזו שהיא צפיפות, כי אנחנו במצב שאיננו בודקים כמות גדולה מן התיקים.

שאלה ביחס למדגם. בשנה האחרונה שלי כעצמאי, לפני 9-8 שנים, דגו אותי

במדגם. רואה החשבון שלי התרוצץ חודשיים, אסף מסמכים וניירות משנים עברו. יש

שמועה בציבור שמונחים אצלכם אלפי תיקים של מדגם שאיש אינו מעיין בהם, מחוסר

כוח-אדם, מחוסר זמן. השאלה היא אם יש לכך הצדקה.





אם המדגם הוא מקרי והוא העלה אותי כדוגמה, הוא אינו יעיל במיוחד. השאלות

הן: א. אם אכן יש צורך במדגם; ב. אם הוא יעיל; ג. אם לא צריך ללכת למדגם שלא

לפי גורל אלא לפי מידע.

הגיע לידינו העתק מכתב של נשיאת בית-המשפט המחוזי לפרקליט המחוז בתל-אביב,

בו היא ביקשה לא להעביר לבית-המשפט בכלל תיקים.

היה כתוב בעתונות, שהיא הודיעה, אין להעביר תיקים כי "השנה לא נשמע תיקי מט

הכנסה".

האם יש ספק לגבי המשמעות של הדבר לגבינו באותו רגע? מובן שאנחנו צריכים

לגמור את העניין במסגרת האזרחית, בכופר או בדרך אחרת. אם כל התיקים מקבלים

דתייה כזאת ואין רואים טיכוי יותר טוב בשנים שאחרי זה, בודאי שאנחנו צריכים

לדאוג לכך שהתיקים לא יירקבו בבית-המשפט. בטוף נבקש לגמור לפי ההצהרות, או עם

תוספת סמלית, על-מנת שנוכל לרדת מהתיקים האלה.

אדוני המבקר, לא ברור לי אם היית במסגרת מדגם או בביקורת שיגרתית. יש הבדל

במונחים. אני מניח שהיית במסגרת של ביקורת שיגרתית.

מבקר המדינה י' מלץ;

רואה החשבון שלי אמר אז את מלת הקסם 'מדגם'.

העובדה שהשתמש במלה מדגם עדיין אינה אומרת שזה היה במסגרת מדגם. יש ביקורת

שוטפת במטגרת של 40%. לפני מטפר שנים הקמנו יחידות מדגם לשם ביקורת מעמיקה של

תיקים, ובזה היו צריכים לעבוד הטובים באגף, על-מנת להכין תיקים לבתי-המשפט.

הנושא הזה פשט את הרגל ברוב היחידות של האגף.

דובר אז על 10,000 תיק לשנה.

היום מדובר על 1,000 תיק לשנה במטגרת מדגמים. במשך השנים הידלדל כוח האדם

שעמד לרשותנו בנושא זה. נתקבלו חוקים חדשים. היה דרוש כוח-אדם טוב לטיפול

בנושאים בעייתיים וקשים. כתוצאה מכך מטפלים היום במטגרת מדגמים ב-000,ו תיקים

לשנה ואף פחות מכך. מובן שאין בכך משום הרתעה. המטרה של המדגמים היתה להוציא

תיקים לבתי-המשפט. אם התיקים יגיעו לבית-המשפט ושם יחכו, הנזק יהיה יותר גדול

מאשר אם לא יטפלו בהם מלכתחילה.

מה ההגיון בכלל לטפל בשכירים. אולי עדיף להוריד את השכירים שיש להם הכנטה

רק ממשכורת, שבדרך-כלל המעטיק מנכה להם את המס, ולהעביר כוח-אדם לתיקים אחרים.

יש בעיה מיהו השכיר. יש גם בעיה מיהו עצמאי. הלק גדול מהעצמאים הם שכירים

בהלק מהזמן, או משתמשים לכיסוי פעולתם כעצמאים בשלט של שכירים. מי הוא זה שבא

לביתך לתקן תריס, אינסטלציה וכיו"ב ?

בגיזרה של קבלת משכורת ממעסיק ציבורי, יש ביקורת, אבל מה אותו איש עושה

אהרי שעות העבודה, ומה עושה אשתו - והרי ההישוב משותף, גם אם דוח ההכנסה על שם

הבעל. על-כן, קשה למתוח קו בין שכירים ללא-שכירים. כולנו חיים במדינה הזאת

ויודעים לכמה מאות ואלפי שכירים יש עבודות נוספות - כנהגי מוניות, כמתקנים. אני

מכיר אנשים בהברת החשמל שממשיכים לעבוד בחברת החשמל כדי שלא יראו בהם עצמאים.

מכאן, כאשר מדברים על שכירים ועצמאים אין מדברים על שתי ישויות נפרדות של

אנשים נפרדים. יש רבים שיש בהם פיצול. עד שעה מסויימת הם שכירים ואחר-כך

עצמאים. אם נחליט שכל מקבלי המשכורות יימחקו מן הרשימה, לא נגיע לחלק גדול

ממחזור ההון השחור.

כיצד אתם מגיעים לאוכלוסיה שמקבלת תשלומים לא

רק כמשכורת?

יי רבינוביץ;

באגף מס הכנסה יש תיקי יחידים, לא תאגידים, כ-300,000 בלבד. זאת-אומרת,

ממילא אין לנו תיקים לשכירים.

מבקר המדינה י' מלץ;

לשם מה אני ממלא כל שנה טופס.

יי רבינוביץ;

יש 300,000 תיקים וכ-1,700,000 מפרנסים. מי שאנהנו מכירים רק כמקבל משכורת

- יכול להיות שיש לו הכנסות נוספות, אבל איננו מכירים אותו ככזה - אין לנו תיק

לגביו. על-פי החוק אנחנו מחזיקים תיקי שכירים שהכנסתם מעל 50,000 שקל במחירי

1986. רק משכירים אלה ביקשנו להגיש דוחות למס-הכנסה. השנה אנחנו מעלים את

הסכום יותר, על-מנת לרדת עוד יותר מהשכירים. אנחנו בהחלט מעוניינים לנקות את

חרשת מן השכירים. אין לנו שום עניין בהם במערכת שלנו. הביקורת עליהם היא דרך

המעבידים.

יותר מזה, יזמנו תיקונים בפקודת מס-הכנסה, שגם שכיר שיש לו הכנסה משכר-דירה

- וזה אפייני לשכירים - והיה חייב שיהיה לו תיק במס-הכנסה בגלל הכנסותיו

משכר-דירה, ישלם 0%ו מהתקבולים למס הכנסה וייפטר מהתיק. גם לאלה אנחנו סוגרים

את התיקים.

אנחנו מנסים שהרשת תכלול רק מי שיש לו הכנסה שאיננה מעבודה כשכיר, או מי

שיש לו הכנסה כשכיר והוא בעל שליטה על חברת מעטים. אנחנו כן מעוניינים בכאלה

שמחזיקים חברות. או שכיר שיש לו הכנסה גבוהה ביותר.

היום יש בסך הכל 300,000 תיקים, ובשנה הבאה יהיו עוד פחות. כי אנחנו מנקים

את הרשת משכירים נוספים וגם בגלל ששכר-הדירה יוצא מהמערכת. כך שנהיה עם כמה

עשרות אלפי תיקים פחות.

אם בשלב אחד רואים מה קורה בשלב שניים, הפרקליטות, ובשלב שניים רואים מה

קורה בבתי המשפט, המסקנה האופרטיבית המיידית היא לא להמשיך להזין את המערכת

בכמויות או באיכויות - עוד לא דיברנו על סוג התיקים. האם חוץ מן המחשבה

האופרטיבית הזאת, לטווח קצר, יש מחשבה, הצעות או תכניות מטעם משרד האוצר, לגרום

לכך שהשלבים שניים, שלושה וארבעה יפעלו בצורה אחרת? האם יש לכם תכנית שזה ייראה

אחרת, אחרת המערכת מרתיעה את עצמה. ההרתעה עובדת כלפי פנים ולא כלפי חוץ.

יי רבינוביץ;

לגבי מה שנעשה באגף מס הכנסה, הגשנו הצעות מפורטות על-מנת לאפשר טיפול יותר

יעיל ויותר מרתיע של המערכת. נושא זה יידון בימים הקרובים, לקראת התקציב לשנת

1988.

נוסף לכך, היתה הצעה של משרד האוצר להעמיד לרשות הפרקליטות ומערכת

בתי-המשפט ל2 תקנים נוספים, מהם 7 של שופטים, לצורך שיפוט בנושאי מסים בלבד.

מערכת בתי המשפט סירבה לקלוט אותם. מערכת בתי המשפט לא הסכימה לקבל את התנאי

שתקנים אלה יהיו לנושאי מסים בלבד. האוצר לא היה מוכן לוותר על התנאי חזה, כך

שזה עומד כהצעה.

לא פעם שאלתי את עצמי: למה אין הרתעה. כיצד יכול להיות שכל-כך הרבה אנשים

מעלימים מס ומסתכנים בהעלמות-מס. על-פי ממצאי המבקר וממה שאני שומע מנציג מס-

הכנסה, מסתבר שאינם מסתכנים, או כמעט שאינם מסתכים. לכן, יש העלמת מס. לאור מה

ששמעתי, הוועדה צריכה לומר לשר האוצר שאין להשלים, בשום פנים ואופן, עם המצב

הזה. אני מתכוון להסבר המדאיג ששמענו כאן, שאגף מס הכנסה מתוך שיקול פרגמאטי

מעדיף לא לפתוח בחקירה, מעדיף "להסתדר", ביודעו שהצינור סתום. השיקול הזה

כשלעצמו הוא אנטי-מרתיע. אם אני מוסיף לזה ששיטת המדגם אינה פועלת למעשה, יוצא

שכל השיטה מביאה לכך שההרתעה היא בלתי-אפקטיבית לחלוטין.

צריך להגיע למסקנה שהנושא הזה חייב לעבור טיפול שורש. שחייבים לשנות את

המערכת. איני יכול לומר כיצד, אך צריך לתגבר את מחלקת החקירות, וצריך לתגבר את

מיבנה המידגם שיהיה יותר אפקטיבי, ובוודאי טוב שנמליץ על-כך שיהיו בתי משפט

לעבירות מס-הכנסה, שהאזרח ירגיש שיש פיקוח רציני. אני חושש שיש חולשה כללית

במערכת. כאשר הייתי חבר ועדת הכספים לפני עשרים שנה, קיימנו בדיוק אותו דיון.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם היית חבר ועדת הכספים גם לפני שלושים שנה, היית אומר שגם אז היה אותו

דיון.

וי שם-טוב;

לא ייתכן שלא נוכל למצוא תרופה לעניין הזה.

אי קולס;

מה מספר הנישומים שיש להם תיקים אצלכם? באיזו אוכלוסיה אתם מטפלים? מה

מספר השכירים שאתם מכירים כשכירים פרופר, שאינם עוסקים בעבודות נוספת? מה מספר

המועסקים שרשומים במס-ערך-מוסף, והאם אתם משווים בין האנשים הרשומים שם לאנשים

שאתם פותחים להם תיקים? כמה אנשים עומדים לרשות האגף לטיפול באותה אוכלוסיה?





מ"מ היו"ד אי הראל;

מה מידת הקורלציה וההשוואה של נתונים ביניכנז לבין הביטות הלאומי? באיזו

מידה הנתונים של הביטוח הלאומי מאפשרים לכם לרדת מנישומים מטויימים?

מקובל בציבור שאתה נציב מט-הכנטה שמצלית בתפקיד, הגדלת את ההכנטות בצורה

ניכרת. האם אתה יכול- להעריך אם הגדלת ההכנטות, או ההצלתה של מט הכנטה בשנתיים

האחרונות, היא פרי של יעול המערכת, של הגעה לאוכלוטיה נוטפת, או גם פרי של אותם

הטכמים לביטול חקירה והגעה לכופר.

די איתן;

מה החלק של מט הכנטה בהכנטות המדינה, בתקציב המדינה, באחוזים?

יי רבינוביץ;

לשאלה על כמות התיקים שיש לנו - יש כ-300,000; תיקי יחידים וכ-50,000 תיקי

תאגידים. ביחד, כ-350,000 תיקים פעילים. זאת בנוטף לתיקי מעבידים שהם במערכת

נפרדת. כל שאר המועסקים במשק נחשבים כשכירים, אין לנו מידע שיש להם הכנטות מעבר

להכנטה משכר עבודה.

יש השוואה מלאה בינינו לבין מט ערך מוטף. אנחנו עובדים על אותו מחשב,

והמחשב פתוח הדדית לשני הצדדים. לא ייתכן שיהיה אדם שיש לו תיק במע"מ ואין לו

תיק במס-הכנסה ולהיפך. אנחנו עושים עבודה עבור מס-ערך-מוסף - ביקורות על ניהול

טפרים, ושומות עבור מע"מ. הפתיחות היא מלאה ושיתוף-הפעולה מלא.

לגבי השוואה עם המוטד לביטוח לאומי - אנחנו עושים עבודה עבור המוטד לביטוח

לאומי בנושא שומות. המוטד לביטוח לאומי מחייב בדמי ביטוח לפי שומות של מט

הכנסה. אנחנו מזינים את המוטד לביטוח לאומי בשומות שאנחנו עושים ולפי זה הם

מחייבים בדמי ביטוח לאומי. יש שיתוף פעולה מלא, העברת אינפורמציה מלאה, בין

המוסד לביטוח לאומי לבינינו.

לגבי הגדלת תהכנטות - הגדלת ההכנטות נובעת משילוב של כמה גורמים. הצלחנו

להגיע למערכת חוקים יותר טוגרת ועם פחות פרצות. גם עצירת האינפלציה טייעה, אבל

עיקר הגידול בגבייה נובע מהתייעלות האגף וממוטיבציה יותר גבוהה בעבודה שהביאה

להגדלת ההכנטות.

למרות מה שנאמר פה בנושא ההרתעה, אנחנו בטך-הכל מצליחים לגבות יותר, בערכים

ריאליים, עם כל הבעיות וכל חוטר ההרתעה שהוזכרו פה, ואין להגזים לאף כיוון.

כאשר מטפלים במישהו, בההלט יש לו בעיה וזה מרתיע. אנחנו גובים כ-6 מיליארד

דולר. אין לזלזל בגבייה של 6 מיליארד דולר. צריך לשים את הדברים בפרופורציות

הנכונות. אנחנו גובים 6 מיליארד דולר מתוך טך של כ-10 מיליארד דולר שגובים

מטים.

רי איתן;

איזה אחוז זה מתקציב המדינה?

יי רבינוביץ;

תקציב המדינה בשנה שעברה היה ו3 מיליארד שקל. אם גבינו 10 מיליארד שקל,

זאת-אומרת, קרוב לשליש.

האם זה נטו, אחרי הורדת ההוצאות של המנגנון של מס הכנסה?

הוצאות המנגנון מתקרבות ל-100 מיליון שקל. זה כמעט אפסי.

ר' איתן;

האם זה אפסי אצלך? כמה חסר לתקציב החינוך?

חי רמון;

אם היו מקציבים לאגף עוד מאה מיליון, אולי היה כסף לתקציב החינוך.

סכום של 6 מיליארד דולר זה סכום מרשים. השאלה היא אם יש אמדן או הערכה כמה

אין גובים?

כאשר אנחנו מקבלים החלטה על כופר, היא מתקבלת בדרג הגבוה ביותר שקיים

בנציבות מס הכנסה. הכופר הוא בסכום מרתיע. לעתים הוא יותר מרתיע מפסק-דין.

במקרים לא קשים מגיעים לרמת כופר של 50-10 אלף שקל, תלוי במקרה, וזאת בנוסף

לתנאי, שאין מסכמים עם אף אחד על כופר לפני שגמר עם כל השומות האזרחיות שלו בזמן

מוגבל במועד. זאת-אומרת, אדם חייב לשלם כל המתתייב מן השומות האזרחיות ורק אז

מגיעים אתו להסכם על כופר.

הדוח הזה מתאר את המצב האמיתי, שלמעשה אין מערכת הרתעה הקשורה למס הכנסה.

אדם יודע שהסיכוי שלו ללכת לבית-סוהר גובל באפס. כלומר, הכל מתמקד פחות או יותר

בנושא הכופר. אדם יודע שהסיכון העיקרי שהוא נוטל על עצמו כאשר הוא גונב מן

המדינה, שהוא יגיע לסיכום עם שלטונות המס על כופר. הסיבה לכופר היא שכל תיק

תקוע בפרקליטות במשך שנים, והשופטים אומרים את זה, אין שופטים שרוצים לעסוק

תחום זה אינו מעניין אותנו. זה תחום קשה ומסובך.

אין ממנים שופטים עם מומחיות לשטח זה. יש מועמדים בוועדה למינוי שופטים שרוצים

לבוא לבית-המשפט ולהתמחות בתחום זה, והמינוי שלהם מתעכב. לכן, למעשה אין מערכת

שפיטה של עבירות מס במדינת-ישראל. כל ועדה שבדקה את הנושא הזה הגיעה לאותן

מסקנות. שלטונות המס עושים ככל יכולתם. אם האלטרנטיבח היא שתיק רציני יתעכב 5-4

שנים בפרקליטות, מעדיפים לגמור בכופר, לטובת אוצר המדינה. השיקול הוא שיקול

נכון, כל עוד המצב לא ישתנה.

בועדת הכספים, בשנה שעברה, הקצבנו תקציב מיוחד של 8 מיליון למערכת בתי

המשפט. אני מקווה שהשנה, במסגרת הסחר-מכר בתקציב המדינה נוכל להוסיף סכום

מסויים, ובלבד שהסכום הזה יוקצה לשופטים אשר יקלו על המערכת ונכניס אנשים

לבתי-סוהר על עבירות מס. אין עונש יותר מרתיע מבית-סוהר. קראתי בעתון שהכנסתם

למעצר כמה אנשים בהקשר של ניכוי במקור, ולמחרת היה צורך להוסיף פקידים כדי לקבל

את כל האנשים שרצו לגמור את עניין הניכויים במקור. זה היה מעצר של יום, יומיים.





יי רבינוביץ;

מעצר ושחרור בערבות.

כלומר, אפילו מעצר ושחרור בערבות מרתיעים. אם יתפרסמו כמה פסקי-דין על

אנשים שהעלימו הכנסות, שקיבלו עונשי מאסר של שנה, שנתים ושלוש שנים, המצב ישתנה.

האם גם איפשרתם למס הכנסה לקבל עובדים?

חי רמוז;

על כך יש לנו ויכוח בראש וראשונה עם שר האוצר. בשנה שעברה שוב ניהלנו אתו

משא-ומתן. לפני מספר חודשים הגשתי הצעה לסדר-היום בנושא זה. על-פי נתונים הוכח

שתוספת של כ-50-40 מיליון ש"ח לאגף מס הכנסה תניב מאות מיליוני שקלים תוספת,

אפילו בלי לפרוש את הרשת מעבר למעגל המס הנוכחי, פשוט על-ידי בדיקה אם משלמי

המס משלמים מס אמת.

מעל במת הכנסת תיארתי מקרים בהם אנשים תובעים החזרים ואיש אינו בודק אם

מגיעים החזרים. חיה מקרה שתבעו החזרים במיליון ש"ח, ואחרי בדיקה שטחית - פשוט

הזמינו את הנישום לפקיד שומה, לא לפקיד חקירות, ושאלו אותו למה ביקש החזר. חלק

גדול מהאנשים ויתרו על ההחזרים. חלק לא קטן לא רק שלא קיבל החזר אלא שילם מס,

ובסופו של דבר במקום מיליון ש"ח האוצר החזיר 200,000 ש"ח. אבל לשם כך צריך

כוח-אדם, צריך שיהיה עוד פקיד שומה שיוכל לטפל בהחזרים. פה לקחו מדגם לנסיון

כדי להוכיח כמה כסף חוסכת משכורת אחת של פקיד שומה וכמה כסף היא יכולה להכניס

לאוצר המדינה.

יי רבינוביץ;

עשינו נסיון בנושא של החזרי מס. לקחנו מן המערכת 100 תיקים בחם יש תביעות

להחזרי מס. חחלטנו להזמין את הנישומים. בסוף החזרנו 131 מתוך סך הכל התביעות

ב-00ו תיקים אלה. החזרנו 13% מהכסף שחיינו מחזירים לולא הזמנת הנישומים.

כאשר נתונים אלה ברורים לקובעי המדיניות, מדוע אין נותנים לאגף מס הכנסה

אמצעים. ביני לבין עצמי אני אומר כל פעם שהמחדל הזה איננו מקרי. נראה שבין

קובעי המדיניות יש אנשים המעדיפים את המצב הקיים. מעדיפים לדבר על המלחמה בהון

השחור, אבל לא לעשות דבר.

לדוגמה, נקבע שתקום ועדה של שרים למלחמה בהון השחור. היא התכנסה לישיבה

אחת, לרבע שעה נדמה לי, התפזרה ומאז לא כונסה מחדש. לדעתי, זה מעיד על היחס

של קובעי המדיניות למעלימי המס והרצון להלהם בהם.

אני מציע שהוועדה תקיים דיון בנושא על-מנת להגיע למסקנות חריפות שמכוונות

לעבר קובעי המדיניות.

לא נרפה בעניין זה.

אני מקווה שבועדת הכספים נחייב את שר האוצר השנה להקצות כספים למטרה זו. שר

האוצר טוען שאם יוסיף כסף למטרה זו יראו גידול בתקציב האוצר ויטענו: מקצצים

בבריאות ויש תוספת בתקציב האוצר. אנשים אינם מבינים שהתוספת הזאת בתקציב האוצר

תאפשר בשנה הבאה לא רק לא לקצץ בתקציב הבריאות אלא אף להוסיף כסף לתקציב

הבריאות. הטיעון של שר האוצר אינו מקובל עלי. הוא יכול להסביר זאת לכל אחד, ואם

הוא אינו יודע להסביר זאת לשרת הבריאות, אנחנו נסביר לה זאת.

נאמר בדוח המבקר שהבעיה העיקרית היא בתל-אביב. אין ספק שהדבר מוכח

מהסטטיסטיקות שמופיעות בדוה המבקר, שהומצאו על-ידינו. הדבר הבולט באזור תל-אביב

הוא, שמספר פסקי הדין שניתנו בשנת 1985 - השנה האחרונה שנבדקה - הוא 6ו, לעומת

48 תיקים שהומרו בכופר. היחס הוא של ו ל-3. כלומר, על כל פסק-דין שניתן שלושה

תיקים הומרו בכופר. זה צריך לזעזע יותר מכל.

והמצב הלך והחמיר, ולא הלך והשתפר. היום יש יחס יותר גרוע.

אסור לאפשר למצב זה להימשך.

התמשכות הדיונים בבית-המשפט, עד-כמה שמתקיימים בכלל לאור האילוצים הקיימים,

גורמת לכך שפסקי-הדין אינם מרתיעים לחלוטין. דובר פה על-כך שפסקי-הדין מתייחסים

לחקירה שהתנהלה לפני 5-4 שנים, על עבירה שבוצעה לפני 7-6 שנים.

מאז הנאשם התחתן, התגרש ואולי אף התאלמן.

מצב זה אינו יכול להימשך.

פרקליט מחוז תל-אביב למיטוי וכלכלה אמר שהתופעה הזאת גורמת לתסכול אצל כל

העוסקים בנושא, אם זה פרקליטים, אם זה חוקרים ואם עובדי מט. כל אחד אומר: פתחתי

בחקירה, מה יהיה אם אסיים את החקירה יותר מוקדם? התיק יעבור לפרקליטות. והפרקליט

אומר: אם אכין כתב אישום מחר, מי ישמע את זה? באופן טבעי זה גורם להקפאת המצב

ולא לקידום מצב העניינים בצורה משביעת רצון.

צריך לקחת בשחבון שחוטפת תקציב למערכת בתי-המשפט, באופן כללי, לא תפתור את

הבעיה. אני אומר זאת כצרכן או כנצרך של מערכת בתי המשפט. יכול להיות שמערכת

בתי המשפט זקוקה לתוספת של מאה שופטים, איני יודע. אבל אם אני צריך חמישה או

שבעה למשפטי מס הכנסה, לא יעזור אם יוסיפו למערכת בתי-המשפט עשרים שופטים. לא

אקבל אף אחדל מהם.

על כן, בוועדה למיסוי ומאבק בהון השחור, ועדה שעמדתי בראשה, אמרנו מפורשות

שאנחנו מבקשים בית-משפט למסים. אמרו שלביטוי בית-משפט למסים יש קונוטציה

שלילית. לא כך הדבר. זה לא בית דין שדה. אנחנו מבקשים בית-המשפט לכל עניין

ודבר, כמו בית-דין לעבודה. ואם זה לא ניתן, חייבים לקבוע שלוחה נפרדת בבתי

המשפט המחוזיים ברחבי הארץ שתטפל אך ורק בענייני מסים.





יפה אמר חבר-הכנסת רמון - אני מסכים לכל מלה בדבריו בנושא של ההתמקצעות

וההתמחות של השופטים. זה נושא חשוב ביותר. ניקח לדוגמה תיק די מפורסם. אני

מתכוון לתיק גניש. כתב האישום הוגש על-ידי מר אור בתחילת 1982, ועד היום עדיין

לא החל המשפט. כאיש שניהל את החקירה באיזה מקום אני קצת מרחם על מר גניש. לקום

כל בוקר, במשך שש שנים, ולחשוב: מחכה לי משפט, מחכה לי מאסר. מה יהיה? עוד

דחייה? אדם עלול להתמוטט מדבר כזה. ופה אין מדובר על חקירה שהתמשכה, על תיק

שהתעכב בפרקליטות. קצב הטיפול בתיק הזה הן בחקירות והן בפרקליטות היה מן

המהירים ביותר, אבל בבית-המשפט התיק התעכב, ונשיאת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב

תשכחו מתיקי מס הכנסה. קודם-כל תיקי רצח, תיקים של

אנשים שעצורים עד תום ההליך המשפטי, תיקים שהציבור זקוק להגנה דחופה לגביהם, אם

זה רצח, אם זה אונס - - -

היא צודקת מבחינתה.

איני תוקף את השופטת, אני מסכים אתה. אבל בשולי הדברים שלה אתה שומע משפט

אחד ברור, גם אם אינה אומרת זאת במפורש: אני כנשיאת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב

אתן הגנה לציבור ככל שאפשר וניתן. והמשפטים שציינתי הם משפטים בהם הציבור זקוק

להגנה והיא תגן על הציבור. אם המדינה זקוקה להגנה יש לה אפשרות לתת לנו כלים

כדי שנגן על המדינה.

צריך להעמיד את הדברים במבחן המציאות ולומר לרשויות המדינה: אתם רשאים

ויכולים להגן על עצמכם וללחוץ לקבלת המסקנות כפי שאנחנו מבקשים.

דבריו של מר צרפתי באמת מזעזעים. אמנם אנחנו צריכים לחשתבח בכך שתקציב

המדינה אושר אתמול ברוב גדול, אבל כאשר אנחנו מגיעים לעניין של בתי-המשפט,

עומדים לנגד עיני דבריו של שמגר, נשיא בית-המשפט העליון, בוועדת החוקה, וזוק

ומשפט, לפני כ-8 חודשים. בהם ממש תיאר מצב מזעזע שלפעמים שופט מטפל באלפי תיקים.

הייתי בין אלה ששאלו אותו אם לא טעה, כי אחרי ככלות הכל, מדובר באדם אחד שמטפל

לא טעיתי. שופטים מסויימים, בעיקר בתיקי תעבורה, דנים

באלפי תיקים. יש בכך עיוות דין מאין כמותו, כי טרם נולד השופט-המלאך שיכול

לכתוב פסקי-דין מושלמים כאשר מדובר באלפים, ובהיותו אדם, הוא ממילא בר-טעות

וחזקה על-כך שאיננו יכול לעשות את המלאכה בצורה נפלאה.

בעניין זה משכנעים מאוד דברי חבר-הכנסת רמון. ב-50 מיליון ש"ח שאינם היה

אפשר להוסיף למדינה מאות מיליונים ולפתור בעיות של חינוך שבאמת כואבות וכן בעיות

בריאות.

להשלמת התמונה אבקש כמה תשובות מאנשי המס. אני מתאר לי שהיה פער בין מה

שביקשתם מבחינת כוח-אדם לבין מה שאושר בתקציב. מה הפער? האם הסכום של 50 מיליון

או בסביבותיו הוא הסכום הנכון?

לעניין העומס בבתי-המשפט, העיכוב של 6-5 שנים הוא באמת נורא. זה קיים

בהרבה ענפים, תחומים ונושאים. כדאי שהוועדה תצהיר שהיא תומכת בדרישה ההגיונית

והמועילה מאין כמותה, שיוגדל תקציב מערכת בתי המשפט על-מנת שהיא תוכל להתמודד

בהצלחח, וכך לחזק את האגפים החלשים במערכת.



הוועדה לענייני ביקורת המדינה - 5ו -

בתקציב 987ו קיבלנו אמנם תוספת, אבל הרבה פחות מן התוספת שהיינו זקוקים

לה. לגבי 1988 הגשנו כבר בספטמבר הצעת תקציב מפורטת. עדיין לא נסתיים הדיון

בנושא זה. אינני יודע עדיין מה אושר ומה לא. הדיונים מתקיימים.

בדרישות התקציביות איננו מדברים על כל הצרכים אלא על מה אנחנו יכולים

לקלוט. אגף מס הכנסה אינו יכול להכשיר יותר מ-250 מפקחים לשנה. הכשרה של מפקח

אורכת 6-3 חודשים, ואחר-כך סטאגי. כך שכל פיגור הולך ומצטבר, כי אנחנו מתחילים

את כל התהליך יותר מאוחר.

חי קלוגמן!

מה שנאמר פה על-ידי חבר-הכנסת רמון הוא נקודת חמפתח. ננסה להראות שפעילות

הפרקליטות ויעילותה היא פונקציה של הקצאת משאבים. ננסה להוכיח, שכתוצאה לא רק

מאי-הוספת משאבים אלא אף מהפחתת משאבים קורה מה שקורה.

נקודה שכדאי להעלות כהערה מקדמית היא, שחלה התפתחות בשטח זה בחלק מן הדברים

שציין מבקר המדינה, והיא לגבי עבירות שנקראות עבירות טכניות. העבירות מתחלקות

לעבירות מהותיות ועבירות טכניות. לגבי עבירות טכניות הוכנס חידוש, והוא! תקנות

העבירות המינהליות. מרבית העבירות הטכניות עברו עכשיו למסלול אחר, והן עוברות

באופן אוטומטי למסגרת ההליכים המינהליים. יש בכך הקלה רבה. אנחנו יודעים זאת

מן השטח. למשל, בחיפה היה צוואר בקבוק רציני מאוד. אומר פרקליט המחוז שעקב

התקנות המינהליות היה יכול לחסל כמות רצינית מאוד של התיקים הטכניים.

כאשר דנים כאן בהקצאת משאבים, אל תשכחו שמדובר על משולש: שלטונות התקירה,

השלטונות המביאים לדין ובתי-המשפט. יש להסתכל על-כך במכלול אחד. אם יסתכלו רק

על קטע, תיעשה שגיאה, והשגיאה הזאת אולי נעשתה. אם מוסיפים שופט, מולו צריך

להופיע 2 פרקליטים. יש מצב אנומלי, שבדרך-כלל מופיע סוללה של פרקליטים בצידו של

הנישום כאשר ממול מופיעה פרקליטה אחת, בדרך-כלל צעירה, מטעם המדינה. זה המצב.

אבל לפחות שלכל שופט יהיה ניתן להקדיש האמצעי של הפרקליטים הנדרשים.

הישיבה הבאה תהיה מוקדשת לנושא הזה. אני מודה לכל המשתתפים. אומר באופן

ברור, שאין בדעתנו להרפות מנושא זה. יש חשיבות לכך שיושבות שתי ועדות ביחד,

ואולי נקיים ישיבה אחת ביחד עם ועדת הכספים כדי שיהיה משקל להחלטות שלנו.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.35)





תקציר

הטיפול בעבירות של העלמת הכנסות

דו"ח שנתי 37 עמ' 142

העלמת הכנסות היא תופעה חמורה מכמה בהינות: מן ההיבט הפיסקלי - נגרם

אובדן הכנסה לאוצר; מן ההיבט של המשק הלאומי - ההכנסות שהועלמו

נצברות כהון שחור, שבגלל חשש לחשיפתו אינו משמש להשקעה, כי אם

מבוזבז לצריכה או מוברח לחו"ל; ומן ההיבט החברתי - העלמת הכנסות

פוגעת בחלוקה הצודקת של נטל המס. גילוי עבירות של העלמת הכנסות מביא

להענשת העברינים, ומתן פומבי לכך נועד להרתיע את כלל ציבור

הנישומים מהעלמת הכנסות.

בפקודת מס הכנסה נקבעו עונשים - מאסר ו/או קנס - על התחמקות ממס

והעלמת הכנסות. נציב מס הכנסה רשאי, בהסכמתו של אדם שעבר עבירה,

לקחת מידו כופר כסף ואם עשה כך - ייפסק כל הליך על אותה עבירה.

על הטיפול בעבירות פליליות של נישומים מופקד המשנה לנציב מס הכנסה,

באמצעות מחלקת החקירות שבנציבות מס הכנסה ושלושה משרדים אזוריים

לחקירות. ביחידות אלה הועסקו (ב- 13.12.1986) 140 עובדים וההוצאה

בשנת הכספים 1985 הסתכמה ב- 1,765,000 ש"ח.

בשלוש השנים 1983 - 1985 נפתחו 571 תיקי חקירות, והסתיימו ההליכים

הפליליים ב- 549 תיקים: ב- 254 תיקים ניתנו פסקי דין; ב- 232 תיקים

הומר האישום בכופר; וב- 63 תיקים הופסק הטיפול, מאחר שנמצאו בלתי

מתאימים להגשת תביעה פלילית. ב- 97 פסקי דין שניתנו בשנת 1985,

נגזרו עונשי מאסר בפועל על 80 נאשמים בהעלמת הכנסות: נאשם אחד נידון

ל- 24 חודשי מאסר, שמונה נאשמים נדונו לתקופות מאסר שבין ארבעה

לשישה חודשים, ו- 71 מהנאשמים נדונו לתקופות מאסר שבין חודש לשלושה

חודשים, הניתנות בדרך כלל להמרה בעבודה ציבורית מחוץ לבית הסוהר. ב-

95 מגזרי דין הוטלו על 124 נאשמים קנסות, בסכום כולל של 1.3 מליון

ש"ח. באפריל 1986 היו בשלבי טיפול שונים 368 תיקי חקירה בעבירות של

150 מביניהם היו עדיין ביחידות החקירות של אגף מס

הכנסה; 105 בפרקליטויות המחוז ו- 113 בביהמ"ש. ב- 66 מן התיקים טרם

הסתיים הטיפול שהחל לפני שלוש שנים ומעלה. גורם ההרתעה, הנוצר

בעקבות הטיפול הפלילי, מאבד מחריפותו עם הזמן החולף מאז נעברה

העבירה ועד לפסק הדין.

ליצירת ההרתעה חשובה גם פריסתו של הטיפול הפלילי בענפי כלכלה

ובאזורים שונים. אזור ת"א והמרכז נחשב למרכז הפעילות הכלכלית,

מבחינת ממדיה ותחכומה, ומכאן החשיבות שביצירת הרתעה משמעותית מפני

העלמות הכנסה באזור זה במיוחד. נמצא, כי חלקו של אזור זה בתיקים

שפקידי השומה לחקירות העבירו בשנים 1983 ~ 1985 לפרקליטויות להכנת

כתבי אישום, היה קטן יחסית לחלקו במצבת תיקי הנישומים. שיעור פסקי

הדין היה קטן עוד יותר, רוב התיקים שבהם התמשך הטיפול הפלילי

שנים וטרם הסתיים היו באזור תל-אביב והמרכז.

הוועדה המקצועית להכנת הצעות למיסוי ולמאבק בהון השחור, שהורכבה

מנציגים של הממשלה, ההסתדרות הכללית ולשכת התיאום של ארגוני

המעסיקים ("ועדת צרפתי"), המליצה, בין היתר, בדו"ח שהגישה בדצמבר

1984, להקים מערכת שפיטה מיוחדת למסים ולחילופין - לקבוע שלוחה

נפרדת ומוגדרת לשופטים שיטפלו בענייני מסים בלבד. בדרך זו, לדעת

הוועדה, יימנע מהחשודים עינוי דין, יוגבר גורם הרתעה, תוחש גביית

המסים ותיווצר התמחות של שופטים ופרקליטים. עד לסיום הביקורת לא

היתה התקדמות מעשית בנושא זה.

הנציבות ראתה בבדיקת הדו"חות של הנישומים את המקור העיקרי לפתיחת

חקירה בחשד של העלמת הכנסות. כשהמקורות הנוספים הם: ממצאי ביקורת של





ניהול ספרי חשבונות ומידע - שנתקבל מאזרחים, שנאסף על ידי מחלקת

המודיעין של הנציבות ושנתקבל מאגף המכס ומע"מ וממשטרת ישראל. ראיות

להעלמת הכנסה עשויות להתגלות בבדיקה המעמיקה של דו"חות, הנערכת לפי

שיטת השומה המדגמית, אשר הונהגה בשנת 1975 במסגרת הרפורמה במס

הכנסה.

כל עוד ממצאי הבדיקה של פקיד השומה אינם מורים במפורש על כך שנעברה

עבירה של העלמת הכנסה, הוא יכול לסיים את הטיפול בעריכת שומות, תוך

תוספות משמעותיות לסכומי ההכנסה המוצהרים. השומות נערכות בהסכם עם

הנישום או על פי מיטב שפיטתו של פקיד השומה, כאשר יש לו טעמים

סבירים להנחה, שהדו"ח שהגיש הנישום אינו נכון, ואם הנישום רוצה

להשיג או לערער על השומה - נטל ההוכחה עליו. לעומת זאת, להגשת אישום

פלילי נדרשת עבודה נוספת של איסוף ראיות לביסוס החשד. בדרך כלל אין

פקיד השומה יכול לערוך שומות סופיות עד סיום ההליכים הפליליים. כל

עוד לא נערכו שומות סופיות, נפגעת הגבייה, הן של המס על ההכנסות שלא

דווח עליהן בשנות המס שהסתיימו וכן של המקדמות השוטפות. במצב

עניינים זה מעדיפים פקידי שומה לערוך שומות לנישומים בלי לבדוק, אם

נוכח חשד לכאורה יש מקום לטיפול פלילי.

בשנים האחרונות צומצם מאד מספר תיקי המדגם שנבדקו והיתה ירידה

במספרם ובשיעורם של אלה מביניהם שהועברו לחקירות. מספר תיקי

הנישומים העצמאים והחברות ב- 31.3.1986 היה 341,000. בשנת 1985

הסתיים במסגרת המדגם הטיפול ב- 2,101 תיקים בלבד, ורק 44 מהם הועברו

לחקירות. היקף זה של טיפול פלילי אין בוגדי להבטיח את גורם ההרתעה

של השיטה המדגמית, שאחד מעקרונותיה הוא מיצוי של כל ההליכים,

האזרחיים והפליליים, כלפי נישום, שתיקו נכלל במדגם, ובבדיקה נמצא,

כי העלים הכנסות.

בדרך כלל, עם פתיחת הליכים הפליליים מפסיקים פקידי השומה לטפל

בעריכת שומות לאותם נישומים, שבמקרים רבים טרם נערכו להם שומות

סופיות גם לשנים שקדמו לאלה שלגביהן הועלו חשדות להעלמת הכנסות.

הקושי נובע מכך, שכל עוד נמשך הטיפול הפלילי אין הנישום מוכן לנהל

משא ומתן עם פקיד השומה על תוספת הכנסה מעבר למוצהרת, פן ייראה הדבר

כהודאה בהעלמת הכנסות וישמש ראייה נגדו בדיון המשפטי. מאידך, עריכת

שומות ללא הסכמת הנישום אינה יעילה, מאחר שסביר שהוא ישיג ויערער

עליהן וידרוש להחזיר לו לשם כך את ספרי החשבונות שלו, הדרושים

לטיפול הפלילי, בהיות ההליך הפלילי בדרך כלל ממושך, גורמת הפסקת

הטיפול בשומות במקרים רבים להפיכת שומות עצמיות לסופיות. הדחייה

בעריכת שומות עד לאחר סיום הטיפול הפלילי גורמת גם לכך שהמקדמות

הנדרשות מנישומים אלה מבוססות על שומות שנערכו לפני שנים רבות או על

דיווחיהם, שבמקרים רבים אינם מציאותיים. יוצא, שנישומים שנחשדו

בהעלמת הכנסות יוצאים נשכרים מהעברת התיק לטיפול פלילי, באשר אין הם

מחוייב ים במס אלא על פי דו"חותיהם; אמנם גם דו"חות רבים של נישומים

אחרים אינם נבדקים, אך מן הראוי למצוא דרך להתגבר על הקשיים

ולהבטיח, כי לנישומים החשודים בהעלמת הכנסות תערכנה שומות וייגבה

המס על הכנסות שהעלימו.

ההסכמה להמיר אישום בכופר כסף ניתנת על דעת ועדה, שחבריה הם: נציב

מס הכנסה, המשנה לנציב, שהוא המופקד על מחלקת החקירות, והיועץ

המשפטי של הנציבות, שהוא סגן נציב. השיקולים להיענות לבקשות להמרת

נסיבות אישיות של הנישום; סכום העלמה קטן יחסית

לעיסוקו של הנישום; ומקרים לא אפיניים המקטינים ממילא את כח ההרתעה

הצפויה מפסק דין מרשיע. אולם נוכח הזמן הרב החולף מהתחלת החקירה ועד

לסיום הצפוי בבית המשפט, נוסף שיקול רב משקל בהחלטות להמרת אישום

החשת סיומו של ההליך הפלילי והקלת עומס התיקים בפרקליטויות

ובבתי המשפט. נמצא, כי אימוצו של השיקול האמור מושפע ממיקומו

באזור תל-אביב והמרכז. שבו ההליכים הפליליים





התמשכו ביותר ומספר פסקי הדין היה קטן יחסית, עלה מספר המרות בכופר

בשנים 1983 - 1985 על מספר התיקים שהועברו לפרקליטות. להגשת כתבי

אישום, ואילו באזור ירושלים היוו ההמרות בכופר פחות מרבע ובאזור

חיפה - פחות ממחצית מספר התיקים שהועברו לפרקליטות.

סיומו של הליך הפלילי בכופר, במקום בפסק דין מרשיע, עדיף לנישום,

הנפגע רק בכיסו ומוסר ממנו החשש מפני מאסר ואף אין הוא מוצג בעיני

מכריו כעבריין, בעוד שמבחינת מערכת המס מתבטל גורם ההרתעה הפומבי -

הכללי. יש לכך גם השלכה במישור השומה: בעקבות פסק דין מרשיע יכול

פקיד השומה לקבוע לנישום שומות בסכומי הכנסה מוגדלים, שבהעלמתם

הורשע, ובהתאם לנסיבות המקרה, גם להוסיף עליהם. לעומת זאת, כאשר

הומר האישום בכופר, אין בסיס מוצק לקביעת שומה בסכומי הכנסה

מוגדלים. מכאן החשיבות שבהקפדה על חלוקה מיטבית ביו מיצוי ההליכים

הפליליים לבין ההסכמה להמרתם בכופר כסף.

מאז 1985 מתנה הנציבות את ההסכמה לכופר בכך שהשומות תערכנה תוך

חודשיים מהחלטת הוועדה. נוהל זה נועד לזרז את עריכת שומות, ושתהיינה

ממצות ככל האפשר. במקרה שנישום אינו מוכן להגיע להסכם על השומות

עומדת הברירה בפני הנציבות לבטל את ההסכמה לכופר ולהעביר את התיק

לפרקליטות להגשת כתב אישום, אולם, אין בדרך זו כדי לקדם את הטיפול

עקב הצטברות תיקים בפרקליטות, ובייחוד אין הנציבות יכולה לנקוט אותה

במקרים שההמלצה להיענות לבקשת הכופר באה מצד הפרקליטות עצמה. במקרים

כאלה נגבה הכופר אף בלא שנערכו השומות. במקרים אחרים, מתמשך המשא

ומתן בין פקידי השומה לנישומים והנציבות מאשרת ארכות לתשלום הכופר.

נמצא, שעד סוף אוקטובר 1986 לא שילמו את הכופר 18 מבין 63 הנישומים,

שעל המרת אישומיהם בכופר החליטה הוועדה בתקופה אוקטובר 1985 - יוני

1986. יוצא, שהנוהל החדש, הדוחה את גביית הכופר, מקדם את נושא

השומות במידה חלקית בלבד.

לאחר שהסתיים ההליך הפלילי, חשוב לערוך לנישום שומות סופיות, שאם לא

כן יצא עבריין מס נשכר בכך, שלא ישלם את המס המגיע על הכנסות

שהעלים. בשומות אלה יכול פקיד השומה להפעיל בדרך כלל את מיטב שפיטתו

ולהגדיל את ההכנסות שעליהן הצהיר הנישום בסכומים גדולים מאלה

שבהעלמתם הורשע. דרך פעולה כזאת מתאפשרת, מאחר ובכתב האישום מוצגות

רק העלמות שלהן נמצאו ראיות מבוססות, ואילו בעריכת השומות ניתן

להסיק בדבר העלמה שיטתית של הכנסות, מסקנה שלעתים נתמכת גם בגידול

הון בלתי מוסבר. נמצאו מקרים, שפקידי השומה לא ערכו שומות גם אחרי

שהסתיימו ההליכים הפליליים, והנישומים שהעלימו הכנסות - והורשעו בכך

או שהאישומים הומרו בכופר כסף - לא חוייבו במס על ההכנסות שהעלימו.

הנציבות הסבירה למשרד מבקר המדינה, כי בסמוך לאחר תשלום הקנס או

הכופר, ובייחוד אחרי גזר דין של מאסר, מתקשים פקידי השומה להגיע

לשומות מוסכמות עם הנישומים, שבמקרים רבים אינם יכולים לשלם את

המס. לדעת הביקורת, שיקול זה יכול להצדיק, בהתאם לנסיבות, לכל היותר

הסדרים לגביית החוב. הדחייה של עריכת שומות לנישומים, שהם עברייני

מס, ודו"חותיהם אינם משקפים את מלוא הכנסותיהם, עלולה אף להביא לכך

שהשומות לא תערכנה כלל.





תקציר לדיון בוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה

משרד המשפטים

משפטי מס הכנסה

(דו"ח שנתי ,37 עמ' 651)

1. פרקליטות המדינה מייצגת את חמדינח ואת רשויותיה בבל העניינים

הפליליים, האזרחיים והמינהליים בבתי המשפט על כל ערכאותיהם.

סמכויותיו של פרקליט המדינה ומעמדו בתחום הפלילי קבועים בחוק סדר

הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב -1982. בעבירות בתחום הפיסקלי

שגילתה מחלקת החקירות של מס הכנסה מטפלת בתל אביב פרקליטות מחוז

נפרדת לענייני מסים, כלכלה, מטבע חוץ וכדומה. ביחידה מועסקים 11

פרקליטים, ארבעה מתמחים ושישה עובדי מינהל. היחידה הפיסקלית בחיפה

מסגלת גם בעברות מס הכנסה במחוז נצרת, בתיקים אזרחיים הקשורים

במסים כולל ערעורי מס הכנסה וכגוגה לגרקליס המחוז ו בעת סיכום

הביקורת הועסקו בה שני גרקליטים, שני מתמחים ושני עובדי מינהל.

בבאר שבע מועסקים ביהידח 2 גרקליטים, מתמחה ועובד מינחל. בירושלים

נעשה הטיגול בענייני מסים על ידי אחד הגרקליטים כמו לגבי יתר

העבירות.

2. כתבי האישום בענייני מס הכנסה נחלקים לשני סוגים" כתבי אישום

על עבירות טכניות, כגון אי הגשת דין וחשבון שנתי, עבירות שהן בגדר

חטאים, עוונות ובסמכות בית משגט שלום; הסוג השני כולל כתבי אישום

על עבירות מטריאליות שעניינן התחמקות במזיד מתשלום מס על ידי

רישומים כוזבים - עבירות שחן בגדר גשעים ובסמכות בית חמשגט המהוזי.

3. חומר הראיות נגד עברייני מס, שנאסף על ידי יחידות החקירה של

בציבות מס הכנסה, מועבר על ידי הנציבות לפרקליטויות המחוזיות לשם

הגשת כתבי אישום.

עבירות מטריאליות

1. בשש השנים 1980 - 1985 נתקבלו בארבע הפרקליטויות שנבדקו בסה"כ

616 תיקים בעבירות מטריאליות, (תל אביב -256 תיקים, חיגה -,224 באר

88- וירושלים 48), מבין כלל חתיקים שנתקבלו ,לגבי 46 הוחלט לא לחגיש

כתבי אישום, 41 נסתיימו בכוגר בשלב הכנת כתבי האישום, והיתרה -529

תיקים נועדו לטיגול והגשת כתבי אישום. מבין 529 התיקים היו: 300

שבהם הוכנו כתבי אישום וניתנו גסקי דין: 50 תיקים שהוגשו לבית המשגט

ונסתיימו בכוגר; 98 תיקים, שלגביהם הוכנו כתבי אישום* אך טרם נסתיים

הדיון המשגטי; לגבי 81 התיקים הנותרים, המהווים 13% מכלל התיקים טרם

הוכנו כתבי אישום על ידי הגרקליטויות.

שליש מבין התיקים שהיו בטיגול הגרקליטויות (529) - דהיינו 174 השתהו

בגרקליטויות להכנת כתבי האישום נגד הנאשמים תקוגה ארוכה! ב- 154

תיקים - מהצי שנה עד שנתיים ובכ-20 תיקים משנתיים ויותר. עיון

בתיקים, שהטיגול בהם היה למעלה משנתיים העלה, שלא בכל מקרה היה

תיעוד על סיבת הטיגול הממושך.

2. ניתוח 300 גזרי חדין שניתנו במשך התקוגה האמורה מראה, שמרבית

הנאשמים הורשעו, ורק בודדים זוכו. העונשים שנגסקו היו בדרך כלל

מאסר בגועל, מאסר על תנאי וקנס (ב-219 תיקים נדונו 240 נאשמים

188 עד 3 הודשים, 44 מ-4 עד 6 חודשים, 4 מעל 6

חודשים עד שנה ו-4 מעל שנה עד שנתיים. ביתר 81 התיקים נדונו

הנאשמים למאסר על תנאי וקנסות גבוהים יהסית). מרבית עונשי המאסר





בפועל חיו לתקופה שעד שלושה חודשים, דבר המאפשר המרת המאסר בעבודות

חוץ.

עבירות טכניות

1. בתקופת 1980 - 1985 נפתחו בארבע הפרקליטויות המחוזיות 40,500

תיקים על עבירות מס טכניות (תל אביב -13,483, חיפה -15,953, באר

שבע -6,281, וירושלים -4,812).

בשלוש השנים האחרונות 1983 עד 1985, נמצאו השהיות רבות בהגשת כתבי

האישום לבתי המשפט. לגבי למעלה ממחצית התיקים שנפתחו הוגשו כתבי

האישום לאחר תקופה של חצי שנה עד שנתיים ויותר. עיקר הפיגור בהגשת

כתבי האישום הוא בפרקליטות המחוזית בחיפה, כך שלגבי 40% מכלל

התיקים בשנת 1984 וכ-90% מכלל התיקים בשנת 1985 טרם הוגשו כתבי

אישום.

2. ביקורת מסורגת בחמישה בתי משפט מחוזיים ובבתי משפט שלום תעלתה

שלגבי פסקי דין נגד נאשמים בעבירות מס, שבהם הוטלו קנסות לא ננקטו

פעולות מספיקות לגביית הקנס.

*

בסיכום הביקורת הדגיש מבקר המדינה את התמשכות הטיפול של הפרקליטויות

ב-529 תיקים שהיו בידיה; בתיקים לא מעטים לא הוגשו כתבי אישום

ובתיקים רבים הם הוגשו לאהר תקופה ארוכה, דבר שפגע בכוח ההרתעה נגד

עברייני מס.