הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 230

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב' ז' בטבת התשמ"ח, 28 בדצמבר 1987, 11:30

נכחו; חברל הועדה;

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

שמעון בן-שלמה

מרדכי וירשובסקי

אמנון רובינשטיין

מוזמנים;

י. אשר - משטרת ישראל, מחי עיבוד נתונים אוטומטי

א. הרץ - " " יי " " "

ש. מר-חיים - " " מח' חקירות

ח. קלר - " " לשכת היועץ המשפטי

ח. שמואלביץ- משרד המשטרה

ג. ויסמן - משרד המשפטים

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; כללים בדבר העברת מידע מן המרשם הפלילי בין הגופים הנזכרים

בסעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981



כללים בדבר העברת מידע מן המרשם הפלילי בין הגופים הנזכרים

בסעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981

היו"ר אוריאל לין;

ברשותכם, אני פותח את ישיבת ועדת החוקה הוק ומשפט. לפני שניגש לנושא שעל

סדר היום, אני רוצה להודיע שלאחר שאיחדנו את שתי ועדות המשנה העוסקות בבדיקת

הליכי חקירה המשטרתית והבטהונית, עבודת שתי הועדות האלה תמוזג בעבודה השוטפת של

ועדת החוקה חוק ומשפט במליאתה.

נעבור לנושא שעל סדר היום.

ח. קלר!

אנחנו מגישים עכשיו פקודת קבע שיצאה לאחרונה במשטרת ישראל בענין המרשם

הפלילי. פקודה זו שונה במידת מה מהנוסה שהובא לפני הועדה לפני דיון זה, שכל

נכללות בה המלצות או הלק מההמלצות של ועדה פנים משטרתית, שבאה לבחון מהן הדרכים

להבטיח שמידע מן המרשם לא יימסר למי שאינו זכאי לקבל אותו, הן בתוך המשטרה והן

מחוצה לה, ושגם בתוך המשטרה גופה תהיה גישה למרשם רק בענינים הנובעים ממילוי

התפקיד.

היו"ר אוריאל לין;

עבירות תעבורה שייכות לענין זה?

ח. קלר;

כל פרטי הרישום נכללים בסעיף 2 לחוק וענינם הרשעות ועונשים של בית משפט או

בית דין בפלילים בשל פשעים ו עבירות, חלות עליהן פקודות הקבע. אין הבחנה בין סוגי

העבירות. במחשב יש שני קבצים נפרדים. אנשי המחשב יוכלו להציג את דרכים הטכניות

להבטחת המידע.

ג. ויסמן;

הרישום לגבי עבירות תעבורה הוא בקובץ שונה, והמסירה של מידע לפי תקנות

מיוחדות של המרשם הפלילי הוא רק לענין עבירות תעבורה, אלא אם כן התבקש גם המידע

הזה. זאת אומרת שבמרשם הפלילי הרגיל לא יופיעו עבירות תעבורה, למעט סעיפים

שקשורים בנזק לגוף.

היו"ר אוריאל לין;

אני אאבק על כך שהמרשם של עבירות תעבורה ודומיהן בכלל לא יהיה חסוי. אם

עבר אדם עבירות תעבורה, למה לא יהיה מידע זה חשוף וגלוי לעין כל? עבירות תעבורה

יהיו חסויות מפני ידיעת הציבור?

ח. קלר;

זה לא עולה מהוראות ההוק הקיים.

היו"ר אוריאל לין;

יכול להיות, אבל על כל פנים בוודאי שלא נחזק את הוראות החוק. כל עבירה

פלילית תהיה חסויה?

חלק מעבירות התעבורה הן ממש מקבילות לעבירות פליליות.

אני יודע זאת. אני מעלה את השאלה כדי שנבחן בכלל את ההיגיון ואת התפיסה

שלנו, אולי אנחנו נעשים יותר מדי קיצוניים בשמירה על זכויות הפרט ויחד עם זה

פוגעים באינטרסים הרבה יותר חשובים. איזה אינטרס יכול להיות שאם אדם עבר עבירת

תעבורה, המידע הזה יהיה חסוי? יש אינטרס שמידע כזה לא יינתן לכל דורש? אני לא

מתכוון לעבירות חניה, ניקח לדוגמה עבירה של נסיעה באור אדום.

ש. מר-חיים;

אנחנו יודעים שבפרקטיקה רוב הגופים לא מבקשים ולא דורשים מידע כזה. לא

מתעורר בכלל הצורך, אלא אם מדובר ברישיון.

היו"ר אוריאל לין;

אני רוצה שאם ידרשו מידע זה, הוא יעמוד לרשותם. אני רוצה שהמידע הזה יהיה

פתוח לכל. אם אדם עבר עבירת תעבורה, מדוע שמידע זה לא יהיה ידוע לחברו?

ר. מלחי;

לשם כך צריך לתקן את החוק, ולהגיד שההגנה שניתנת למידע שבמרשם, לא תחול על

עבירות תעבורה. זה חורג מהתקנות.

היו"ר אוריאל לין;

זה בשלב שני. כרגע אני לא רוצה להחמיר את המצב החוקי הקיים.

ש. מר-חיים;

מדובר על עבירות שנעברו לפני תקופה ארוכה מאד, ולפעמים מוכרחים לחסום לאחר

תקופת זמן. אחרת יכול להיות שאם לפני שלושים שנה אדם עבר תאונת דרכים שגרמה

הריגה, זה יהיה לו לרועץ כשיבוא לבקש עבודה בתפקיד מסוים או להיות נהג ברכב

ציבורי. התקופה הוגבלה בתקנות התעבורה, כדי לאפשר לאדם להשתקם.

אני מציע שנכנס לדיון מסודר. הנושא שלפנינו הוא הכללים בדבר העברת מידע בין

הגופים הנזכרים בסעיף 4 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים. לפי הוראה שבחוק, כללים

אלה טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט.

ג. ויסמן;

הגופים הנזכרים בסעיף 4 לחוק הם; המשטרה, שירות הבטחון הכללי, המשטרה

הצבאית ומחלקת בטחון שדה של צבא הגנה לישראל. אלה ארבעת הגופים שהמרשם פתוח

לפניהם ללא הגבלה.

המלדע מצוי בידי המשטרה, היא מנהלת אותו, והיא נותנת את השירות לפי חוק

המרשם. אם ישנו את החוק, ירחיבו או יצמצמו את רשימת הגופים שלפניהם פתוח המרשם,

המשטרה תפעל בהתאם.

על פי המצב הקיים, יש הבחנה בין מסירת מידע לגורמי חוץ, לאותם גורמים

שהמידע פתוח לפניהם, ובין גורמים פנימיים במשטרה. אני חושבת שאת הדיון רצוי למקד

בשאלה איך המשטרה מבטיחה את גישת האנשים שלה למידע. כאשר תבוא ועדה זו לבדוק את

הכללים של אותם גופים, תבחן אם הם עושים אצלם אותה שמירה כדי שהמידע לא יגיע

לידים שאיננו צריך להגיע אליהן. כשהמידע פתוח לפני גופים אחרים במידה שהוא פתוח

לפני חמשטרה, אין לנו שליטה על דרך השימוש במידע.

את הכללים האלה מעצבת המשטרה?

ח. קלר;

המשטרה מעצבת את הכללים שלה בפקודות הקבע - לפי טעיף 4(א)(ו).

זאת אומרת שהיום אתם מעבירים מידע לגופים האחרים בלי כללים? או שלא מעבירים

בכלל מידע?

ח. קלר;

אנחנו לא מעבירים להם מידע. המידע פתוה לפניהם, יש להם גישה ישירה למרשם.

אנחנו כאן מדברים על העברת מידע, לא על מטירת מידה לגופים שהמרשם פתוח

לפניהם.

ח. קלר;

כן. פקודות הקבע של המשטרה באו להבטיח שני דברים; א. שלא יימטר מידע אלא

למי שזכאי לקבל אותו לפי החוק; ב. לוודא שבתוך המשטרה עצמה תיפטק התופעה שהיינו

עדים לה, שאדם שמבקש לדעת מידע על חברו ניגש ישירות למטוף ויכול למצוא מה שהוא

רוצה. אנחנו רוצים לאפשר את הגישה למחשב רק לאדם שהמידע נחוץ לו לצורך מילוי

תפקידו. יש גם דרכים למידור. ועדה בתוך המשטרה הגישה כמה המלצות כדי למנוע

שימוש לא נכון, חלקן יושמו כבר בפקודת הקבע שלפני הועדה, למשל ניהול יומן מטוף

כדי לדעת מי ניגש למחשב, מי שלף מידע. יש עיבוד נתונים של כל הבקשות שהוגשו

למחשב, פלטי חמחשב נשמרים 12 חודשים כדי שבמשך תקופה זו נוכל לברר מי ניגש

למחשב.

היו"ר אוריאל לין;

אני מבקש לקבל קודם כל את יטודות התפיסה, לא את הפרטים. יכול להיות שלא

נעסוק בפרטים במסגרת מליאת הועדה, אלא נקים ועדת משנה לענין זה.

העקרונות היסודיים הם שאין למסור מידע מן המרשם אלא למי שזכאי לקבלו לפי

חוק, וגם בתוך המשטרה לא יכולה להיות לכל אהד גישה למחשב, אלא לאדם שהמידע נחוץ

לו לשם מילוי תפקידו.

היו"ר אוריאל לין;

מי קובע את ההגדרה של "נחוץ"?

ח. קלר;

ישב צוות במשטרה וקבע שפונקציה מסוימת זכאית לקבל מידע מסוים, לא את כל

המידע.

היו"ר אוריאל לין;

לאחר שנקבע שגוף מסוים זכאי לקבל מידע, אתם תבדקו אם מי שקיבל את המידע

אמנם קיבל אותו לצורך מילוי תפקידו?

ח. קלר;

יש גופים שזכאים לפי החוק לקבל מידע. לדוגמה, לשכת עורכי הדין זכאית לקבל

מידע על מי שמבקש לרשום אותו כעורך דין, אבל לא את כל המידע אלא רק מידע שמתייחס

לחמש השנים האחרונות. חובה עלינו להבטיח שיקבלו אותו מידע שהם זכאים לקבל.

היו"ר אוריאל לין;

אתם תבחנו אם אותו גוף לוקח את המידע לצורך מילוי תפקידו? תבחנו את הדבר

בטרם יימסר לו המידע?

ח. קלר;

העברת מידע ללשכת עורכי הדין מותנית בהסכמת מי שהם נשוא המרשם. אם לשכת

עורכי הדין כותבת שאדם מבקש להצטרף ללשכה והוא מביע הסכמתו שהמשטרה תעביר את

המידע אודותיו, אנחנו מעבירים את המידע. אני חושבת שדי בהצהרה זו להבטיח שהמידע

אינו מבוקש למטרה אחרת.

אין לנו אפשרות לפקח על מה שנעשה לאחר שהמידע יוצא מן המשטרה. אם ממשרד

החינוך ביקשו אינפורמציה שנחוצה לעובד מסוים, ואין שם עובד כזה, אנחנו לא נוכל

לדעת.

אני מנסה להבין למה כתבתם שיימסר המידע הנחוץ לו לצורך מילוי תפקידו.

ח. קלר;

יש לנו פיקוח כשמדובר על אנשי משטרה. קשה לנו לעקוב ולדעת מה נעשה מחוץ

למשטרה, כי המידע נמצא בפיקוח של משרד אחר.



היו"ר אוריאל לין;

אם גוף שזכאי לקבל מידע בא למשטרה ומבקש מידע, אתם בודקים הוא זכאי ומוסרים

לו את המידע שהוא זכאי לקבל. מעבר לזה, האם אתם בוחנים אם קיבל את המידע לצורך

מילוי תפקידו?

ש. מר-תיים;

לא. אין לנו אפשרות לבדוק זאת.

היו"ר אוריאל לין;

אם אין אפשרות לבדוק זאת ואין בודקים, למה נמצא הקריטריון הזה בכללים?

הפקודה הזאת והקריטיון "לצורך מילויו תפקידו" מהייבים בתוך המשטרה. אם

אנחנו מוסרים מידע ללשכת עורכי הדין, ומישהו שם רימה וזייף התימה ואמר שהוא מבקש

מידע על פלוני כי הוא מועמד ללשכת עורכי הדין, אין לי שום דרך לדעת זאת.

היו"ר אוריאל לין;

אם כך, למה כתבתם בכללים שהמידע יימסר לצורך מילוי התפקיד? אם אין לכם דרך

לפקח על זה, למה בכלל כתבתם זאת?

ח. קלר;

מי שפונה למשטרה בבקשת מידע צריך לפהות להצהיר לאיזה צורך הוא מבקש את

המידע. אנחנו דורשים הצהרה כזאת.

אם הועדה מעונינת, נעמוד על פרטי הכללים בדבר שמירת מידע.

היו"ר אוריאל לין;

בהתייעצות עם יושב ראש הועדה, הוסכם שלענין זה נקים ועדת משנה. אנחנו לא

מדברים כאן בתקנות אלא בכללים, שלפי החוק הם טעונים אישור של היועץ המשפטי

לממשלה ושל ועדת החוקה חוק ומשפט. הכללים האלה כבר אושרו על ידי היועץ המשפטי

לממשלה?

ח. קלר;

פורמלית, לא.

ג. ויסמן;

אבל הכללים הוכנו בתיאום עם משרד המשפטים.

היו"ר אוריאל לין;

עומדת השאלה אם יש מקום להטריח את ועדת החוקה חוק ומשפט במליאתה בנושא

שעל פי החוק צריך לקבל קודם כל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מדוע לא מקבלים

קודם את אישור היועץ המשפטי לממשלה ואחר כך באים לועדת החוקה חוק ומשפט?



ח. קלר;

מאחר ופקודות הקבע נעשו בעצה אחת ובשיתוף עם משרד המשפטים

היו"ר אוריאל לין;

למה לא מקבלים קודם את אישור היועץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בחוק? הרי עד

אשר הוא לא יתן אישורו זה לא יהיה תקף. מדוע באים קודם לועדה? אתם רוצים לעשות

את היועץ המשפטי לממשלה אינסטנציה עליונה לועדה, שאחרי שאנחנו נאשר - הוא יחליט

אם הוא מאשר או לא מאשר? הרי לא יתכן הדבר הזה.

ר. מלחי;

אפשר גם לראות את זה להיפך.

ג. ויסמן;

אני חושבת שהמחשבה היתה בדיוק להיפך. המחשבה היתה קודם כל לקבל את הערות

הועדה - - -

אני מצטער, אני חושב שזה נוהל לא נכון. מה זאת אומרת, אנחנו כאן ועדה

להערות, ואחר כך נעביר את הדברים ליועץ המשפטי והוא יחליט מח הוא מאשר ומה אינו

מאשר? הוא ישמש כאילו אינטטנציה שמקבלת או לא מקבלת הערות של ועדה? זה נוהל לא

מתקבל על הדעת. הייתי בטוח שיש כבר אישור של היועץ המשפטי לממשלה.

בענין נוהלי זה אני מבקש לשמוע דעת חברי הותיקים והמנוטים ממני. טעיף 4(ב)

לחוק המרשם הפלילי אומר; "כללים לפי טעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי

לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנטת, ואינם טעונים פרטום ברשומות". לדעתי,

צריך קודם כל לקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה ורק אז לבוא לועדת החוקה חוק

ומשפט.

אלא אם כן היועץ המשפטי לממשלה אומר; אני מודיע לכם שאני ממליץ על כללים

אלה במלואם וכלשונם, אלא אם כן הועדה תשנה אותם. במצב כזה אנחנו יכולים לדון. אם

אנחנו ניתן המלצה והיועץ המשפטי יחליט אחר כך מה טוב ומה לא טוב, זה נוהל פסול.

אילו קיבלנו הודעה מוטמכת של היועץ המשפטי לממשלה שהוא מקבל את הכללים האלה

כגירטה טופית, אלא אם הכנטת שהיא הריבון תכניט שינויים, זה דבר אחר.

א. רובינשטיין;

אני מטכים. אם גבי גלוריה ויטמן מסכימה, נרשום שהיועץ המשפטי תומך בגירטה

הזאת.

היו"ר אוריאל לין;

האם היועץ המשפטי עדיין שומר לעצמו זכות לשנות ולתקן דברים?

אני מוכנה לשאול את היועץ המשפטי לממשלה.

ר. מלחי;

אדוני היושב ראש, בדרך זו צריך יהיה פעמיים אישור של היועץ המשפטי לממשלה,

גם לפני הדיון בועדה וגס אהרי שהועדה תעשה שינויים.

היו"ר אוריאל לין;

אני מציע שנפסיק את הדיון בשלב זה. בהתייעצות עם יושב ראש הועדה סוכם

שנמנה ועדת משנה לנושא זה.

הוחלט למנות ועדת משנה שחבריה יהיו חברי הכנסת שולמית אלוני,

שמעון בן-שלמה, אוריאל לין.

תהיה ועדה מצומצמת שתדון בכללים אלה, ורק שאלות מהותיות ועקרוניות תביא

לאישור מליאת הועדה. רק דברים שבהם יהיה העדר הסכמה, במקום שיתגלעו חילוקי דעות,

או שאלות מהותיות עקרוניות נביא לאישור מליאת הועדה. לא נעשה עבודה כפולה. אלה

יהיו הטרמס-אוף-רפרנס לועדת המשנה.

נמשיך בדיון לאחר שנקבל אישור מוסמך של היועץ המשפטי לממשלה לכללים אלה. לא

יתכן שהועדה תדון ואחר כך יגיד היועץ המשפטי שהוא לא מאשר. עם כל הכבוד, אני

מציע לא לשכוח שהיועץ המשפטי לממשלה, על אף חשיבותו הרבה, הוא עדיין פקיד ממונה

ואילו אנחנו כאן נבחרי העם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)