הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 221

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום גי, גי בכסלו התשמ"ח - 24.11.87, שעה 11.30

חברי הוועדה;

א' קולס - היו"ר

ש' בן-שלמה

אוריאל לין

אי רובינשטיין

ו' שם-טוב

מוזמנים;

ג' ויסמן - משרד המשפטים

תא"ל א' סטרשנוב - הפרקליט הצבאי הראשי

אל"מ בי אברהמי - הפרקליטות הצבאית

יי ברק - היועץ המשפטי למשרד העבודה

והרווחה

אי פלאי - מנהל שירות המבחן למבוגרים,

- משרד העבודה והרווחה

אי רוזובסקי - היועץ המשפטי לשרות התעסוקה

הי שמגר - היועץ המשפטי לשירות

בתי הסוהר

מ' זאבי - הממונה על עבודות שירות,

שירות בתי-הסוהר

חי קלר - המטה הארצי, לשכת היועץ המשפטי

ח' שמואלביץ - משרד המשטרה

ד"ר צי הדר - לשכת עורכי הדין

מזכיר הוועדה; שי סגר

קצרנית; ח' בנקין

סדר היום;

א. תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ"ז-1987.

ב. תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשמ"ז-1987.



א. תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית), התשמ"ז-1987

היו"ר אי קולס;

אני פותח את הישיבה.

לפני כחודש ימים התחלנו לדון בתקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה

צבאית), וחברים בוועדה העלו אז את הבקשה להתייחט במקביל גם לתקנות האזרחיות, אם

נגדיר אותן כך. לכן מונחות לפנינו עכשיו זו מול זו תקנות השיפוט הצבאי ותקנות

העונשין. כמובן, בין שני טוגי התקנות יש הבדלים המתחייבים מעצם העובדה שהמטגרת

הצבאית שונה מהמטגרת האזרחית. אני מציע שנפתח במטגרת הצבאית, כי עליה כבר קיימנו

דיון. הבנתי מהפרקליט הצבאי הראשי - אני שמח שהוא נמצא כאן אתנו יחד עם אלוף

משנה ברוך אברהמי המייצג את הצבא נאמנה בכל ישיבות הוועדה - שלא שהוכנטו שינויים

באותן תקנות.

נשמע שאלות של חברי הוועדה, אם יש כאלה.

אוריאל לין;

קראתי כתבה, שעזעזעה אותי במקצת על חיילות הנמצאות בבתי כלא בצה"ל, אלה

חיילות, ילדות בגיל 19-18 - הרי בסך הכל הן ילדות - המשרתות בצה"ל, ובגלל עבירות

משמעת, שהן לא תמיד חמורות, הן מקבלות עונשי מאטר ויושבות בבית כלאה. להיות

בבית כלא, גם בית כלא צבאי, זאת לא חוויה נעימה. זו גם השפלה אישית במידה לא

קטנה.

הייתי רוצה לדעת אם אין מקום להתייחטות שונה באשר לבנות המשרתות בצה"ל

מבחינת ענישה ומבחינת ההתנטות בחוויה של מאטר בבית כלא צבאי, חוויה העלולה להיות

מאד לא נעימה. אני מבקש לדעת על אילו טוגי עבירות הן יושבות בבית כלא. מתי זה

נעשה? המשרתות בצהל". במידה מסויימת זה מקומם אצלי את רגש הצדק. יש בנות שאינן

משרתות כלל בצבא, כי יש להן היתר משר הבטחון לא לשרת בצבא. למה? סתם כך, מטעמים

פוליטיים. לעומת זאת אלה שכן משרתות צריכות לעבור גם את ההשפלה הכרוכה בישיבה

בבית כלא צבאי. בזה גורמים אנו לכך שבנות לא ירצו לשרת בצה"ל וישתמשו בהיתרים

ששר הבטחון נותן לא על פי אמות מידה של צדק חברתי אלא על פי אמות מידה של תועלת

פוליטית. אני זוכר את תשובותיו של שר הבטחון בנושא הזה של שחרור בנות דתיות

משירות בצה"ל, דבר שכל כולו קשור באפליה זועקת. לדעתי, אין למדינה זכות מוטרית

לדרוש מבת כלשהי לשרת בצה"ל כאשר אנו מפלים לרעה ומרשים שחרור מטעמים לא

ענייניים.

היו"ר אי קולט;

לפני שנעבור לתקנות עצמן ונשמע את התשובה לשאלת חבר-הכנטת אוריאל לין אני

רוצה להזכיר שלפני כשבוע העלה חבר-הכנטת רובינשטיין את הטוגיה של ערכאת ערעור.

נפגשתי הבוקר עם היועץ המשפטי לממשלה ודנתי אתו בנושא זה. הנושא ייבדק מתוך

מגמה לבוא לקראת הפתרון שאנחנו מציעים, והיועץ המשפטי לממשלה ביקש עוד שבוע ימים

כדי להופיע בפני הוועדה ולהגיד את הדברים. אני מניח שהוא ייפגש בנושא זה של

ערכאת ערעור גם עם הפרקליט הצבאי הראשי.

אי רובינשטיין;

אדוני היושב ראש, יש עמדה של היועץ המשפטי לממשלה בענין זה, ולעניות דעתי,

יש גם עמדה של הפרקליט הצבאי הראשי, אבל יש עמדה מנוגדת של שר הבטחון. הבעיה

אינה עמדת היועץ המשפטי לממשלה.



תא"ל א' סטרשנוב;

יש עוד בעיה, יש בג"צ כרגע.

היו"ר אי קולס;

מאחר שהעמדות של כל הצדדים ידועות ומאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש שהות

כדי לנסות להגיע לעמדה אחת אחידה, כולל עמדת שר הבטחון, נתאזר בסבלנות ונחכה עוד

שבוע ימים. כפי שאמרנו, נזמין לאותו דיון גם את הפרקליט הצבאי הראשי.

תא" א' סטרשנוב;

צריך לשמוע גם את עמדת מערכת הבטחון כפי שהוצגה בבג"צ, ואני יכול לומר ששר

הבטחון לא הסכים לשנות את העמדה הזאת בשלב זה.

היו"ר אי קולס;

נחזור לתקנות. האם יש עוד הערות לגבי התקנות עצמן?

ד"ר צ' הדר;

העמדה של לשכת עורכי הדין מבוססת על רעיון מסויים, שאני מבין שהוא מקובל גם

על הפרקליטות הצבאית, והרעיון הזה לא בא לידי ביטוי באותן התקנות. אני מבקש

שהוועדה הנכבדה הזאת תהיה מודעת לאותו רעיון, כי התקנות כפי שהן חלות גם על

חייל, על מי שנמצא בשירות סדיר, וגם על אזרחים שהצבא פלט אותם. חייל שאינו

מתאים לשירות, הצבא פולט אותו, ויחד עם זאת מגיע לו עונש, כך שאותו אדם הוא לכל

הדעות אזרח לכל דבר וענין. והנה מה קורה? על פי התקנות מחזירים אותו בדלת

האחוריח למסגרת הצבאית ומחילים עליו שוב את כל החוקים הצבאיים. נראה לי שתפיסה

זו אינה צריכה להתקבל.

בנושא זה דיברתי עם הפרקליט הצבאי הראשי וגם עם אלוף משנה ברוך אברהמי, והם

קיבלו את הרעיון, אלא שצריך לממש אותו בהוראות חוק. זה מחייב חוק.

היו"ר אי קולס;

אין לנו ויכוח לגבי הרעיון. בישיבה הקודמת קיבל חבר-הכנסת רובינשטיין את כל

הדברים שאמרת. אמרנו שאנחנו צריכים להכניס את התיקון בחקיקה ראשית ולא בחקיקת

משנה. נחכה ונראה. אם תהיה יזמה בנושא זה מטעם משרד הבטחון ומשרד המשפטים, מה

טוב, ואם לאו, יצטרכו מספר חברי כנסת להגיש חקיקה פרטית, ואשמח להצטרף ליזמה

כזאת באופן אישי, כחבר הכנסת. טוב שהעלית את הנושא, אבל בשלב זה אנו דנים באישור

חקיקת משנה הנעשית על פי חקיקה ראשית.

אי רובינשטיין;

כיוון שאינני מאמין בחקיקה ממשלתית בענין זה אני מציע, אדוני היושב ראש,

להביע לפני שר הבטחון את העמדה שהתגבשה כאן שיש צורך ברפורמה מסויימת, בלי לומר

איזו רפורמה, ואם יאמרו לנו שתוך מועד קצוב מוכן שר הבטחון לבדוק את הענין

ולהגיש הצעת חוק, מה טוב. אולם צריך לקבוע מועד קצוב.

היו"ר אי קולס;

עמדתנו היא כעמדת ד"ר הדר. אני מבקש שהפרקליט הצבאי הראשי יביא בפני שר

הבטחון את העמדה הזו כעמדת הוועדה. אשמח לשמוע תוך שבוע-עשרה ימים ימים מה

תגובתכם, ואביא אותה לידיעת הוועדה. ממילא יתקיים דיון נוסף, ואז נשאל אתכם

לתשובתכם.



ועדת החוקה, חוק ומשפט - 4 -

24.11.87

רבותי, אני מעמיד את התקנות להצבעה.

הצבעה

ההצעה לאשר את תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר

בעבודה צבאית), התשמ"ז-1987 נתקבלה

היו"ר אי קולס;

פה אחד אושרו תקנות השיפוט הצבאי (נשיאת עונש מאסר בעבודה צבאית).

נשמע עכשיו תשובה לשאלת חבר-הכנסת אמנון לין לגבי חיילות היושבות בבית כלא

צבאי.

תחילה אני מבקש להתייחס לדברי דייר הדר לגבי אותם אזרחים כביכול הקשורים

עדיין בטבורם לצבא. לבתי הדין הצבאיים יש סמכות לשפוט אזרחים שהשתחררו, ואותם

אזרחים יושבים עד היום בכלא צבאי, עם כל החובות וכל הזכויות הכרוכות בכך, ויש גם

הרבה זכויות בענין זה. יש רבים המעדיפים דווקה את התנאים בכלא הצבאי. ד"ר צבי

הדר יודע שלקוח מכובד שלו ישב מספר שנים בכלא צבאי ועמד על כך שלא יעבור לכלא

אזרחי. כל עוד יש סמכות לבית הדין הצבאי - ויש לו סמכות - הוא מטיל עונשים וכולא

אנשים בבתי כלא צבאיים. התקנדת הצבאיות בשום אופן לא מחמירות את המצב, להיפך, חן

מקילות. למשל, התקנות הצבאיות שקבענו מאפשרות לראש אכ"א לתת מענק חסד לאנשים

המשרתים בעבודות שירות צבאיות, דבר שאינו קיים בתקנות האזרחיות. אם כן, יש גם

מעלה בענין הזה,

לקראת הדיון כאן בדקתי בפסיקה של בתי הדין הצבאייים - וזה חדש - וניסיתי

להניח את דעתו של ד"ר הדר שבתי הדין אצלנו אינם לוקחים אזרח מהשורה, שמים אותו

במשך ארבעה או ששח חודשים לא תראה את הבית. היו רק

שני מקרים היכולים אולי לעניין את הוועדה. סגן במילואים עבר את העבירה כשחיה

בצבא קבע ושוחרר מצה"ל. הוא גרם לתאונת דרכים קטלנית וקיבל ששה חודשי עבודת

שירות בבית לוינשטיין ברעננה.

אוריאל לין;

ששה חודשי עבודת שירות בבית לוינשטיין על הריגת אדם בתאונת דרכים ברשלנות?

הייתכן?

תא"ל א' סטרשנוב;

זה במקום ששה חודשי מאסר.

היו"ר אי קולס;

איך אפשר להגיב על פסק דין, חבר-תכנסת אוריאל לין, בלי לדעת מה היה בדיוק

באותה תאונת דרכים?

אוריאל לין;

עובדה היא שאותו אדם תורשע, ואם הורשע, סימן שגרם להריגת אדם מתוך רשלנות.



ועדת החוקה, חוק ומשפט - 5 -

24.11.87

אי רובינשטיין;

מותר לבקר את בתי המשפט, שמעתי על דברים חמורים מאד, כגון מקרה של הרשעה

בסחיטה מהסוג הגרוע ביותר, בו היה בעצם זיכוי עם נזיפה למשטרה ולתביעה. גם זה

קורה.

אוריאל לין;

אלה הדברים שאני חושב שהוועדה צריכה להתקומם נגדם. בגזרי דין כאלה אנחנו

יוצרים אווירה של הפקרות. אל נשכח שאנחנו צריכים להגן על החברה.

היו"ר אי קולס;

הבעיה שאתה מעלה כאן, חבר-הכנסת אוריאל לין, אינה עבודת השירות אלא אותם

ששה חודשי מאסר שבית המשפט גזר.

תא"ל א סטרשנוב;

מבחינה זו העונשים בבתי הדין הצבאיים, לדעתי, חמורים לאין שיעור מאשר בבתי

משפט אזרחיים.

לסיכום אני רוצה לומר שמערכת הבטחון והפרקליטות הצבאית - ואני חושב שגם

אותם חיילי מילואים הנשפטים בבתי דין צבאיים - יכולים בהחלט לחיות, כפי שהם חיים

כיום, עם הכללים האלה והם יכולים לחיות גם עם ההקלה של עבודות שירות במסגרת

הצבאית. ניסיתי לשכנע את ד"ר הדר, אבל יש כנראה הבדלי השקפה עקרוניים בנושא הזה,

אני חוזר ואומר שכל עוד נתונה הסמכות לבתי הדין הצבאיים, להערכתנו אם מרצים את

המאסר בבית כלא צבאי, גם עבודות השירות צריכות להיות צבאיות.

היו"ר אי קולס;

יש הבדל בין הייל בשירות חובה או בשירות קבע, שעבר עבירה ושיש לו עוד תקופה

ארוכה לשרת בצבא, לבין אדם שעבר עבירה בהיותו בשירות מילואים של שבוע או של יום,

או יום אחד לפני שחרורו מהצבא. תמיד יהיו מקרים גבוליים, אבל אנחנו מדברים על

אנשים שהם בעצם אזרחים. נניח שאדם בא למילואים ליום אחד, נתנו לו לנהוג ברכב,

ותוך כדי כך הוא גרם לתאונה. ההבדל בין אותו אדם לבין אזרח אחר הוא רק בכך שבזמן

התאונה הוא נהג ברכב במסגרת צבאית.

אוריאל לין;

בענין זה אני רוצה לומר שתפיסתו של הפרקליט הצבאי הראשי היא נכונה משום

שאדם שעבר עבירה צבאית, בהיותו בשירות צבאי, צריך לשאת בעונש בבית כלא צבאי.

העונש הוא בעצם פועל יוצא של תקופת שירותו במסגרת הצבא והוא אינו הופך להיות

אזרח. הזרוע הארוכה של הצבא מחזיקה אותו אדם במסגרת הצבא גם למטרות ענישה. איני

רואה בכך שום קושי רעיוני.

ד"ר צי הדר;

אני מבקש להעיר לדברי הפרקליט הצבאי הראשי; גם כיום, כאשר אדם נדון על-ידי

בית דין צבאי לעונש מאסר, הוא אינו חייב לרצות את העונש בכלא צבאי. בחוק השיפוט

הצבאי יש סעיף האומר שהוא יכול לרצות את העונש או בכלא הצבאי או בכלא האזרחי,

ואם לגבי מאסר קיימת אפשרות של בחירה, מדוע שלא תהיח קיימת גם לגבי עבודת שירות?

יש מקרים שאדם נדון על-ידי בית דין צבאי ואין לו יותר קשר עם הצבא. ניקח

לדוגמה מקרה של חייל שנעדר מהשירות, והצבא פוטר אותו מהשירות, כי לדעתו אין הוא

מתאים לשירות. יחד עם זה בבית הדין הצבאי לערעורים הוטל עליו עונש בשל אותה

עבירה של העדרות מהשירות. האדם הזה הוא כבר אזרח באותו הזמן.



ועדת החוקה, חוק ומשפט - 6 -

24.11.87

אוריאל לין;

אבל הוא עבר עבירה צבאית, ומה שהתרחש לאחר מכן אינו מטריאלי.

דייר צי הדר!

מה קורה? מצד אחד הצבא פוטר את האיש מהשירות, ומצד אחר הוא מכניס אותו חזרה

למסגרת השירות. זה לגבי עבירות צבאיות.

מה לגבי עבירות שאינן צבאיות? מה לגבי אזרח עובד צבא שהוא אף פעם לא היה

חייל? מה באשר לאדם שקיבל נשק מהצבא והוא אף לא אזרח עובד צבא ואף לא חייל? הוא

אזרח לכל דבר. אם כן, מדוע להטיל עליו את כל החוק הצבאי?

היו"ר אי לין;

אני מציע לא להיכנס לדיון זה כרגע. תתייעצו עם שר הבטחון ותגידו לנו מה

עמדתכם. איננו קובעים עמדה כרגע.

אוריאל לין;

מאחר שמבקשים לשמוע את עמדת שר הבטחון בנדון, אני בכל זאת רוצה שיהיה ברור

שבוועדה יש בהחלט השקפה כמו זו שאני הבעתי, ואני מניח שגם אחרים שותפים לה.

תא"ל א' סטרשנוב;

לשאלתו של חבר-הכנסת אוריאל לין בענין הבנות בצבא - כפי שאמרתי גם קודם,

איננו אחראי על החוקים. המחוקק פטר לפי חוק נשים מחובת שירות. סעיף 40 לחוק

שירות בטחון (נוסח משולב) אומר שאשה, שהצהירה מטעמים של הכרה דתית, פטורה משירות

בטחון, ולשר הבטחון אין שום שיקול דעת בענין הזה. שר הבטחון פוטר גברים, והחוק

מקנה לו שיקול דעת לפטור מטעמי חקלאות, מטעמי חינוך ומטעמים אחרים, ועל זה תלוי

ועומד כרגע בג"צ בענין תלמידי הישיבות. כאן אני רק מבקש להעמיד את הדברים על

דיוקם.

חבר-הכנסת אוריאל לין, לא הייתי קושר את הדברים זה בזה, כאילו בחורה שכבר

מתגייסת צפויה ממילא למאסר בבית כלא יחד עם מסוממות, פרוצות ועברייניות למיניהן.

אני מזמין אותך לבוא לבקר במיתקן הכליאה הצבאי של חיילות.

ו' שם-טוב;

ידוע לך כמה חיילות בשנתון מגיעות בדרך כלל לבית כלא צבאי?

תא"ל אי סטרשנוב;

לא הבאתי אתי סטטיסטיקה, אבל לפי מיטב זכרוני לא יותר מ-3% או 5% - איני

רוצה להטעות, אבל מדובר באחוז קטן מאד - מכל התיקים של חיילים וחיילות הם תיקים

של נשים. איני מדבר על עבירות משמעת של חבישת כומתה או של אי-ציות וכיוצא באלה,

כי אפשר לטעון שבשל עבירות כאלה גם חיילים אין לשלוח לבית כלא, אבל בעבירות

שעליהן נשפטים בבתי דין צבאיים יש שלושה סוגים עיקריים; א) נפקדות, העדרות

מהשירות. אם חיילת בורחת מהשירות, העונש הוא בדרך כלל מאסר; ב) עבירות סמים.

במקרים אלה נעצרת החיילת על פי פקודת הצבא; ג) עבירה מאד נפוצה היא גניבת

כספומט. פעמים רבות גונבות חיילות מחברותיהן ליחידה את הכספומט והן יודעות את

המספר ומושכות כספים. על עבירה כזאת אולי לא יקבלו שום עונש בבית משפט אזרחי,

אבל במסגרת הצבאית, משום החיים בחברותא ובצוותא ומשום שיש יחסי אמון בין חיילת

לחיילת ומשום שהארון פתוח, אין בעיה לגשת ולשלוף את הכספומט ולעבור את העבירה,

ולכן בתי הדין מחמירים יותר מבתי המשפט האזרחיים. מדובר בחודש-חודשיים מאסר.



ועדת החוקה, חוק ומשפט -7 -

24.11.87

אוריאל לין;

הזכרת סמים. האם אתה מדבר על שימוש בסמים או על הפצת סמים?

תא"ל אי סטרשנוב;

בצבא מדובר בדרך-כלל בשימוש בסמים.

אוריאל לין;

ועל זה נשלחים לכלא?

תא"ל אי ססרשנוב;

כן, גם אם זה שימוש ראשון חד-פעמי. אם יושבים ומעשנים סמים בצוותא חדא -

ואין זה אופייני לשולי החברה, אלא יש לנו היום גם בני ובנות טובים המשתמשים

בסמים - העונש הוא מאסר. הצבא נלחם בענין זה.

אי רוב<נשטיין;

בסדר, הצבא נלחם, אבל יש הבדל בין עבירה ראשונה לבין עבירה חוזרת.

היו"ר א' קולס;

איני רוצה שיקלו על עבירה ראשונה, כי איני רוצה שיגיעו לעבירה ראשונה.

אבל להכניס אותם לכלא בגלל זה?

אי רובינשטיין;

תאמין לי ששם הם ילמדו דברים יותר גרועים. לשלוח בנות לבית כלא?

תא"ל א' סטרשנוב;

תם מעשנים בדרך-כלל רק פעם אחת ולא יותר, כך אני מקווה. יש כאן ענין של

הרתעח הרבים, ובצבא זה מתפשט.

אם הזכרת חיילות, חבר-הכנסת רובינשטיין, אני רוצה לומר שיש בהחלט התחשבות

בעובדת שמדובר בחיילת ולא בחייל. אני מוכן לבדוק את הסטטיסטיקה של משפטי חיילות

ולהביא לכם אותה. מכל מקום לגבי חיילות רמת חענישה הרבה יותר נמוכה מאשר לגבי

חיילים.

היו"ר א' קולס;

r ו הפעם הראשונה שתופסים אותם, אבל אינך יכול לדעת אם הם עישנו רק פעם אחת.

אוריאל לין;

אנחנו יודעים שהתופעה הזו של עישון סמים מקובלת חברתית בבתי-ספר תיכוניים

כיום. איני אומר שאני מסכים לה. חלילה, אני מתנגד לסמים בכל החריפות האפשרית,

ומובן שאני קודם כל בעד הענשתם של מפיצי הסמים בכל החריפות הראויה. אבל כשמדובר

בבנות המשרתות בצבא, הבאות ממסגרת של בית-ספר תיכון בו הפך ענין זה לחיות במידה

מסויימת נורמה מקובלת, אם מכניסים אותן לבית סוהר, זה לדעתי מקרה של שימוש

בענישה במקום פעולות חינוך לעומק.



ועדת החוקה, חוק ומשפט - 8 -

24.11.87

ו' שם-טוב;

עסקתי פעם בכל הנושא הזה במסגרת משרד הבריאות. ענין זה של ענישה בקשר

לשימוש בסמים הוא רציני ומסובך מאד, ואינני הושב שהוא יכול להיות נדון בוועדה

דרך אגב. אם אתה רוצה שנקיים דיון, נזמין מומחים ונשמע אותם.

היו"ר אי קולס;

אני באותה דעה, כי הנושא כבד מדי. מידת הענישה וסוג העבירות הם ענין של

השקפת עולם. אני אישית רואה בחומרה רבה את הנסיון לעשן סמים, כי העישון בא אחרי

רכישת סמים, וזה כבר כבר כרוך בקניה ומכירה של סם.

אי פלאי;

רציתי רק להוסיף לידיעת הוועדה שיש הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה למשטרה

האזרחית, לפיהן אנשים המשתמשים בסמים בפעם הראשונה ונתפסים, צריך לשקול בצורה

מאד מאד רצינית האם להגיש כתב אישום נגדם, והמחשבה היתה לפנות גם לשירות המבחן

למבוגרים ולנסות לבדוק אם ניתן לתקוף את הנושא בדרכים אחרות, כפי שהוזכר כאן.

אוריאל לין!

אני מסכים להערה של חבר-הכנסת שם-טוב. אני חושב שהנושא בהחלט ראוי לדיון

בוועדה. יכול להיות שהצבא מחמיר כאן ללא צורך עם הבנות הצעירות האלה, וייתכן שיש

דרכים טובות יותר, דרכים חינוכיות, לעסוק במקרים של עישון בפעם הראשונה. טוב

שאנחנו מאתרים בעיה, שאולי אינה נראית בעלת חשיבות יוצאת דופן מבחינת היקפה

המספרי, אבל כל בת המשרתת בצה"ל היא עולם בפני עצמו וחבל שהיא תיתפס לעישון

סמים.

אני מציע שבאחד הימים הקרובים ננסה לדון בכל הנושא הזה של ענישה, גם בצבא

וגם מחוצה לו, בקשר לתופעה הראשונית של הסמים והכלים להתמודד אתה. נשמח לשמוע

גם את עמדת מערכת החינוך הצבאית ועמדת מערכת הבריאות הצבאית, ולא רק את עמדת

מערכת המשפט הצבאית. מדברים על העישון הראשון

תא"ל א' סטרשנוב;

יש לנו ועדת סמים.

היו"ר אי קולס;

נזמין את כל המעורבים בנושא, גם משרד הבריאות ומשרד המשפטים.

גם משרד העבודה והרווחה מעורב בנושא.

אדרבה, נשמח אם תכינו את התשתית לדיון.

אני מודה לאנשי הצבא שהיו כאן אתנו.



ועדת החוקה, חוק ומשפט - 9 -

24.11.87

ב. תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשמ"ז-1987

היו"ר א' קולס;

אנו עוברים לנושא השני העומד על סדר היום: תקנות העונשין (נשיאת מאסר

בעבודת שירות), התשמ"ז-1987. תקנות אלה מיישמות בעצם את החוק שקיבלנו הלכה

למעשה. אם אין הערות מיוחדות למשרדים - אני מבין שהתקנות הן על דעת משרד

המשפטים, משרד העבודה והרווחה ומשרד המשטרה - אני מציע שנאשר את התקנות, ונשמח

לשמוע בעוד מספר חודשים איך הענין מתבצע בשטח.

י' ברק;

בהתייעצויות המוקדמות שהיו לנו הצעתי כמה תיקונים, ונאמר לי שהתיקונים

האלה, או חלקם, יוכנסו. איני יודע אם הם כלולים בטכסט שהוגש לכם.

היו"ר אי קולס;

שר המשטרה כותב במכתבו אלי שהתקנות הן על דעת שלושת המשרדים, בהתייעצות

אתם.

גי ויסמן;

הכנסנו לכאן את כל התיקונים שהוסכם עליהם עם שר העבודה והרווחה.

י' ברק;

אני מפנה את תשומת לבכם, למשל, לתקנה 0ו האומרת; "עובד השירות יהיה רשאי

להעדר מעבודתו, באישור מראש שנתן לו הממונה או המפקח... ". השאלה היא למה

צריר לדרוש כאן אישור מראש.

גי ויסמן;

העובד צריך להודיע על כך או למפקה או לממונה ולהודיע לו; מהשעה הזאת אני

נעדר מהעבודה אם בגלל אבל במשפתה ואם מאחת הסיבות האחרות המנויות בסעיף, ועל

המקום הוא יקבל את האישור. "מראש" הכוונה לפני ההעדרות, לא לפני הארוע. על זה

דיברנו בפגישה שהיתה לנו עם כל הגורמים הנוגעים בדבר.

היו"ר אי קולס;

מה פירוש "העדרות שהעובד זכאי לה", כפי שנאמר בסעיף קטן (ה)?

י' ברק;

ראשית, סעיף קטן (ה) מתייחס רק לעבודת משק והוא אומר שבעבודת משק חלים על

עובד השירות כל תנאי העבודה במקום העבודה. לפי הסכם העבודה הקיבוצי יש לעובדים

זכות להעדר מעבודה בימים מסויימים, כגון לרגל חתונה של בן או בר-מצווה.

היו"ר אי קולס;

אבל הסכם זה אינו צריך לחול על עובד שירות, כי הוא לא שותף להסכם הקיבוצי.

הוא בא לשם לרצות עונש.



ועדת החוקה, חוק ומשפט -10-

24.11.87

י' ברק;

החוק קובע שהוא שותף לאותו הסכם.

היו"ר אי קולס;

נניח שבמקום עבודה מסויים יוצאים כל העובדים לחופשה של שבוע בחג הסוכות. אם

גם עובד השירות לא יעבוד באותו שבוע, הרי זה כאילו ניכו לו שבוע ימים מתקופת

השירות שהוטלה עליו.

ברור שבאותו שבוע הוא אינו יכול לעבוד כי המפעל סגור, אבל בסוף תקופת

השירות הוא צריך להשלים את שבוע העבודה שהחסיר.

גי ויסמן;

לי נראה שצריך להשאיר את הסעיף כפי שהצענו אותו, כי הסרתה של העובד הכרוכה

בהודעה סלפונית למפקח או לממונה אינה גדולה.

היו''ר א' קולס;

אם כן, אנו עוברים להצבעה.

הצבעה

ההצעה לאשר את תקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות),

התשמ"ז- 1987 נתקבלה

התקנות אושרו פה אחד.

הישיבה ננעלה בשעה 5ו.2ו