הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מס' 220

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', ב' בכסלו התשמ"ה, 23 בנובמבר 1987, 11:30

אליעזר קולס - יו"ר

שמעון בן-שלמה

אוריאל לין

אמנון רובינשטיין

ויקטור שם-טוב

מוזמנים!

י. אליאסוף - משרד המשפטים

ע. אליצור - יי יי

ע. רוזן - " "

ד. טלמור - עירית תל-אביב

י. עזר - משרד הפנים

ע. פרי - משרד התעשיה והמסהר

ע. שרגאי _ " " "

ש. סגר

קצרנית! א. אשמן

א. צו הוזה הביטוה (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יהול ההוק)

(תיקון מס' 2)

ב. תקנות העבירות המינהליות (עירית תל-אביב-יפו),התשמ"ז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לתיק), התשמ"ז-1987

ג. תקנות העבירות המינהליות (איסור הצגת חמץ), התשמ"ז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לתיק), התשמ"ז-1987

ד. תקנות העבירות המינהליות (הובת התקנת מיתקן שתיה והגשת

(מים צוננים), התשמייז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשמ"ז-1987

ה. תקנות העבירות המינהליות (עבירות צרכניות), התשמייז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשמייז-1987



א. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק)(תיקון מס' 2)

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

(קורא מכתבו של מ"מ שר המשפטים מ. נסים מיום 5 בנובמבר 1987)

אין בזה בעיה מהותית. אני מבין שאין התנגדות לתיקון.

אושר תיקון מס- 2 לצו חוזה הביטוח (קביעת עסקות עליהן לא יחול החוק)

תודה רבה לגבי עליזה אליצור.

ב. תקנות העבירות המינהליות (עירית תל אביב-יפו), התשמ"ז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשמ"ז-1987

היו"ר א. קולס;

אמרתי בישיבה קודמת ועדיין הנני סבור שקנס של 150 שקלים על עבירה של חנייה

על מדרכה הוא קנס גבוה מאד. הבטיח לי שר המשפטים שהוא יטפל בענין גובה הקנס, אבל

לצערי, לא ראיתי תוצאות להבטחה של השר ולטיפול שלי.

לפני שאנחנו עוברים לתקנות, אני רוצה לספר חויה שהיתה לי, כדי לשמוע תגובה.

לפני מספר חודשים הגעתי לתל-אביב בשעה 6.30 בבוקר, כל מקומות החניה באזור מגדל

שלום היו פנויים. חניתי במקום שהמדרכה היתה מסומנת בכחול-לבן. חיפשתי שלט כדי

לדעת אם צריך לשים תוית חניה או לא. ראיתי עמודים, אבל השלטים הוסרו. חשבתי; יפה

מאד, עירית תל אביב הגיעה למסקנה שאין די מקומות חניה בחניונים, והעמידה לרשות

הציבור מקומות חניה חינם אין כטף. מאחר שהגעתי מוקדם מאד, הסתובבתי על יד

המכונית. דקות אחדות אחרי השעה שבע ניגש פקח של העיריה לרשום לי דו"ח על חנייה

ללא תו חנייה. שאלתי; איפה כתוב שצריך לשים תו חנייה? פעם היו כאן שלטים שהחניה

היא עם תו חניה לשעה. אני גם לא יודע אם צריך לשים תו משעה שבע או שמונה בבוקר,

הסימון בכחול-לבן לא אומר לי כלום. מכיוון שהיה לי זמן רב עד לפגישה שנועדה

לשמונה בבוקר, הסתובבתי ברחובות הסמוכים וראיתי שגם שם הורידו את השלטים. בערים

אחרות עדיין יש שלטים, זאת אומרת שהשלט עדיין לא יצר מכלל שימוש.

מקובל עלי שאי-ידיעה של החוק פוטרת מקיום החוק, אבל אני לא יודע איפה כתוב

שסימון מדרכות בכחול-לבן פירושו שהחנייה היא עם תו חנייה. אני גם לא מבין למה

הסירו שלטים שכבר היו, העמודים נשארו, למה צריך היה להשקיע משאבים כדי שהציבור

לא ידע שצריך לשים תו חניה ויצטרך לשלם קנס של 22 שקלים אחרי שברך את ראש העיר

שהתיר חנייה חינם. הרי אנשים נוסעים ממקום למקום בארץ, ובערים אחרות עדיין יש

שלטים. הייתי רוצה לדעת מה קרה. זה לא קשור לנושא שלפנינו, אבל אני מנצל את

ההזדמנות לקבל תשובה.

ד. טלמור;

הרעיון הוא לא של עירית תל אביב, זה רעיון של תקנות התעבורה ושל שר התחבורח

שהתקין אותן. שר התחבורה הגיע למסקנה שיער התמרורים שמתחייב מהשטחים הגדולים

שהוקצו בערים לחנייה מוטדרת, חנייה מותרת עם תו חנייה, איננו טוב. הקמה של כל כך

הרבה עמודים היא הוצאה גדולה, ויש בהם גם סכנה. היו מקרים רבים שמכוניות עלו על

העמודים ונגרמו תאונות. קבעו תמרור אחר, שהוא תמרור ככל תמרור. דינו כדין ציור

על הכביש לתחנת אוטובוס, אין עצירה, או קו עצירה.

אני תושב שגם לתמרורים אלה מתלווה תמיד תמרור על עמוד.

ד. טלמור;

לא תמיד. אני חושב שהיום כבר כמעט בכל הארץ מסמנים מעבר חצייה רק על הכביש

ולא מציבים תמרור. הנטיה היום, בכל אופן בתל אביב, היא לעבור לתמרורים מצויירים

על הכביש. יש לזה גם יתרון, כי האזרח יודע את הטווחים. קודם כתוב היה על התמרור

שמאתיים מטר או עשרים מטר אין עצירה, אבל אף אחד לא הולך עם מידה בכיס והוא לא

יכול לדעת אם המרתק הוא עשרים או עשרים והמישה מטרים, הוא תלוי בחסדי הפקח,

ולפעמים גם הפקה טועה. השיטה של שלטים עם ציון מרהקים היא לא טובה לא לאזרח ולא

לרשות. היום מציירים את התחום לתחנת האוטובוס על שפת המדרכה וגם על הכביש עצמו,

על מנת שהאזרח, הנהג וגם הפקח יידעו בדיוק מהו התחום לתחנת האוטובוס ולא יזקקו

ליודעי דין שיודעים מה קובעות תקנות התעבורה, באיזה מרתק מהתמרור מותר או אסור

לעצור.

השיטה הזאת מעוגנת בתקנות התעבורה. נכון שיש ערים יותר שמרניות ויש פחות

שמרניות. תל-אביב איננה שמרנית, ולכן כשמותקנת תקנה מנסים להשתמש בה. מאתר וגם

לפי דעת המומחים בתל-אביב, שכמובן אפשר להתווכח אם הם צודקים או לא צודקים, כל

מומחה והמידע שלו והמומחיות שלו והדעות שלו (א. לין: ונטיות לבו) ולא כולם תמיד

מסכימים, בתל אביב הגיעו למסקנה שהעמודים לא טובים וצריך להסיר אותם.

יתכן שפה ושם השאירו עמודים. בדרך כלל השאירו עמודים במקום שלרשות יש דבר

נוסף להודיע, כמו מקום חניה לנכים, לשגרירות, מכונית של שר או צורך מיוחד אחר.

יתכן שבטעות נשארו גם כמה עמודים אחרים. הכוונה המוצהרת של עירית תל אביב,

שבענין זח היא לא פועלת לבדה, היא יכולה לפעול רק בהתייעצות עם המשטרה ועם משרד

התחבורה, בתחום זה אין לה סמכות עצמאית, אבל הכוונה היא להוריד את כל העמודים,

וככל האפשר לעבור לסימון על המדרכה או על הכביש.

מה שקרה ליושב ראש קרה אולי מפני שאיננו מרבה לבקר בתל אביב. אני מרכז בידי

את כל התלונות של אזרחים בענין עבירות חנייה, ובתחום זה כמעט כבר אין בעיות.

אני מבין שעשיתם מסע פרסום, יחד עם משרד התחבורה, שלא צריך כבר עמודי

חזהרה. אני יודע מנסיוני שלפני מעבר חצייה יש גם שלט התרעה, לפי כללי התעבורה,

כדי שמעבר החצייה לא יתגלה פתע פתאום לעיני הנהג. ראיתי השבוע בחיפה שמעל מעבר

חצייה הקימו שלטים מאירי עיניים, עמודים גבוהים. אם אין תמרור אלא רק סימון מעבר

על הכביש, הדבר נראה לי מסוכן מאד להולכי רגל וגם לנהגים, כי הנהג לא תמיד יכול

לראות מרחוק את הפסים על הכביש. הרי הנהג מסתכל ישר קדימה, והדבר שבולט לעיניו

הוא התמרור שמציין מעבר חצייה.

אוריאל לין;

אני מודה ליושב ראש ששיתף אותנו בחויה שלו, חויה עצובה שממנה אפשר ללמוד

הרבה. אני רוצה לציין שעו"ד טלמור, היועץ המשפטי של עירית תל-אביב, סייע לי

בגיבוש הצעת חוק פשוטה שתיתן לרשויות המקומיות סמכויות לסלק מכוניות נטושות. בתל

אביב יש היום אלפי מכוניות נטושות, שחונות זמן ממושך, שנה, שנה והצי, והן תופסות

מקומות חנייה.

לענין התמרורים, התמרורים שמוצבים היום על מדרכות לצידי הדרך, כמו הזהרה

לפני מעבר הצייה, לא כל כך נקלטים על ידי הנהגים, הנהג איננו רואה כלל רבים מן

התמרורים. הדוגמה שהביא היושב ראש, שלט גדול לציון מעבר חצייה, מעידה על ענין

מיוחד שיש לרשות המקומיות להפנות תשומת לב מיוחדת לאותו מעבר. בדרך כלל כשנהג

בדרך ומתקרב למעבר חצייה, הוא לא מבחין בשלט ההזהרה, ובפרט לא בתוך העיר כשיש

הרבה מאד עמודים ושלטים בצידי הדרך.



יש תמרורים סטנדרטיים ויש תמרורים ספציפיים, כמו מקום מסוים לרכב של

שגרירות, שלזה בוודאי דרוש תמרור. השיטה של סימון בכביש בדיוק של הקטע האסור

להנייה היא הטובה יותר.

יש דברים שהיום יש בהם ידיעה כללית. כל אחד יודע וצריך לדעת שצבע אדום-לבן

בשפת המדרכה, באותו מקום העצירה והחנייה אסורות בהחלט, והוא לא צריך שום שלט

שיודיע על כך. אם יעצור במקום כזה, הוא יגרר או שיסנדלו אותו, כי עצר בציר תנועה

פתוח, ולפעמים מכונית אתת משבשת את כל זרם התנועה בציר ראשי. אנשים יודעים

שסימון כחול-לבן מורה על מקום חנייה מוסדר, שם צריך להשתמש בכרטיסי חנייה. כך

שהשלט לא כל כך חשוב, כי יש ידיעה כמעט כללית בנושאים אלה.

הייתי אומר שהמגמה הכללית של עירית תל-אביב היא נכונה. כמובן, צריך להפעיל

אותה בזהירות. תמרור עצור לפני צומת, או מתן זכות קדימה, בוודאי שצריכים להיות

בולטים מאד. אבל תמרורים רבים בצידי הכביש בתוך עיר הנהג לא רואה ולא שנו אליהם

לב. אנשים קשישים, ילדים, אנשים שלא רואים טובים נתקלים בעמודים.

היו"ר א. קולס!

הצבעים על הכביש דוהים.

אני לא מבין את ההיגיון בהבדלים בין רשות לרשות. אנשים רבים מגיעים לתל

אביב מערים אתרות, חשוב לדעת אם במקום שמסומן כחול-לבן מותר לחנות לל א תשלום

בשעה שתים עשרה בלילה.

אני אביא לדוגמה בעיה שאפשר לפתור אותה בקלות, ולא פותרים אותה. בגוש דן

יכול אדם לעבור שש או שמונה רשויות מקומיות בנסיעה אחת, והוא צריך להצטייד במספר

כזה של כרטיסי חנייה. אם לא הצטיידת והגעת מתל-אביב לרמת-גן -

י. אליאסוף!

נדמה לי שאפשר להשתמש בכרטיסים מעיר אהרת.

אוריאל לין;

לא. בדקתי את הנושא. יש הסכם בין תל-אביב וחיפה, אין הסכם בין תל-אביב

וראשון-לציון, אין הסכם בין תל-אביב ורחובות. ביקשתי ממשרד הפנים לפעול כדי

שיהיה כרטיס חנייה אחיד לכל הארץ.

י. אליאסוף;

מי יגבה את הכסף? זו הכנסה של העיריה.

אוריאל לין;

כרטיס חנייה אחד, וכל אחד יכול לחנות בכל מקום שירצה, הוא בא מרחובו ת וחונה

בתל אביב.

בהזדמנות זו אני רוצה לשאול אם יש כללים שלפיהם מאפשרים לנכים לקבוע ליד

ביתם מקום חנייה? מה הם הכללים?

אנחנו פועלים לפי הקביעות של משרד התחבורה. משרד התתבורה מכיר בנכים ומצייד

אותם בתוויות. יש שני סוגים של תוויות, האחד לנכה רגלים שלא מסוגל בכלל ללכת,

והסימון הוא עגלה, ויש סימון של שלוש נקודות לנכות כללית. נכה זכאי למקום תנייה

ליד ביתו. אם אין לו מקום חנייה בשסח ביתו, מרגע שהוא פונה לעיריה היא יוצאת

מגדרה כדי למצוא לו מקום חנייה, גם אם זה על חשבון דיירים אחרים.

ו. שם-טוב!

לכל נכה יש זכות כזאת או שזה מותנה באחוזים מסוימים של נכות? כמה?

ד. טלמור!

כן. אחוז מסוים של נכות רגלים. יש גם אנשים שיש להם נכות פנימית כלשהי

שאיננה מפריעה להם ללכת, אבל הם צריכים מקום חניה ליד ביתם. נדמה לי שבענין

אחוזי הנכות יש הבדל בין נכי צה"ל ואחרים. נדמה לי שלנכי צה"ל מ-40% נכות

ולאחרים אחוז גבוה יותר. אם אדוני מעונין, אני יכול לבקש להמציא את הנתונים.

ו. שם-טוב!

קיבלתי פניה מאזרח, ואני מבקש להשיב לו.

היו"ר א. קולס!

רבותי, בזה נגמר המבוא. נחכה לדיון עם משרד התחבורה כדי להעלות את הנושאים

האלה, שהם לא בתחום הטיפול השוטף של ועדת החוקה חוק ומשפט, אם כי הבאת החוק

לידיעת הציבור היא נושא שהועדה הזאת עוסקת בו. תקנות התעבורה והבאתם לידיעת

הציבור זח נושא חשוב מאד. היום נסתפק בזה שהסבנו את תשומת לבו של חבר-הכנסת

אוריאל לין, שהוא יושב ראש הועדה לבטיחות בדברים, ואני מניח שהוא יעלה שם את

הבעיה.

לפנינו יש קובץ של עבירות שמבקשים להפוך אותן לעבירות מינהליות, והנושא

הראשון הוא תקנות העבירות המינהליות (עירית תל-אביב- יפו), התשמ"ז-1987. שר

המשפטים מבקש להפוך עבירה של החניית רכב מנועי על מדרכה לעבירה מינהלית.

אוריאל לין!

אני מבקש מחברי בועדה לשקול ברצינות את גובה הקנס. לפי הבקשה, הקנס הוא 150

שקלים. אני מציע לשקול העלאת הקנס ל-ט25 שקלים.

היו"ר א. קולס!

אני התנגדתי גם ל-50ו, חשבתי שהסכום גבוה מדי. אבל לצערי, גובה הקנס איננו

בידינו.

אוריאל לין!

אני מכיר את ההתנגדות של היושב ראש ואני מעריך את הנימוקים. בכל אופן אני

רוצה לעשות ניסיון לשכנע את חברי הועדה להסכים לקנס של 250 שקלים, מכיוון שמדובר

בעבירה גסה, חדירה של בעלי רכב לתחום שבו צריכים ללכת הולכי רגל. יש מקומות

שלהולכי רגל לא נותר מעבר על המדרכה, הם צריכים לחכך גופם בגדר או שהם נאלצים

לרדת לכביש. זו עבירה חצופה. לא רק זלזול בחוק, זהו זלזול דמונסטרטיבי בחוק,

זלזול בחוק בריש גלי. כחברי ועדת החוקה חוק ומשפט אסור לנו להרשות שזלזול כל כך

בוטה והפגנתי בחוק ייקנס רק ב-50ו שקלים. על אף כל מצוקת החנייח, יש מספיק מרחב



למכוניות. אני מבין את הבעיות, אבל יש גם חניונים, לא מוכרחים להכנס עם רכב לעיר

כשיודעים שאין מקום חנייה בעיר. יש חניון גדול בכניסה לתל-אביב, לא משתמשים בו.

רוצים להכנס עם הרכב לעיר, אבל לא יתכן לעשות זאת על חשבון חולכי הרגל. קנס של

50ו שקלים לא יפתור את הבעיה.

היו"ר א. קולט;

אני לא רוצה שנכנס לדיון על הסכום, כי זה לא בתחום הסמכות שלנו. הבעיה

שעומדת לפנינו היא אם להכריז על העבירה של חנייה על מדרכה כעבירה מינהלית. אני

מניח שתסכים אתי שזו תהיה עבירה מינהלית. אני מציע לך להפנות את בקשתך לקבוע קנס

של 250 שקלים לאותו מקום שאני הפניתי בקשה להוריד את הסכום.

אני מבקש ממר אליאסוף שאכן יעביר בקשתי זו לשר.

היו"ר א. קולס!

אני מציע שהתקנות יכנסו לתוקף ב-ו לינואר 1988, מאחר שהמועד הנקוב בבקשה -

1 ביולי 1987 - כבר עבר.

ד. טלמור!

אדוני היושב ראש, השינוי מחייב הכנות מינהליות, שינוי תוכנה במחשבים, הדפסת

טפסים, פרסום לציבור. הייתי מבקש לקבוע את התחילה ל-ו באפריל 1988. אם מועד זה

מאוחר מדי לדעת הועדה, הייתי מציע לקבוע את התחילה ל-1 במרס, או פברואר. אנחנו

צריכים לפחות חודשיים או שלושה להכנות.

היו"ר א. קולס!

אני מעמיד להצבעה את הבקשה לאשר את התקנות ואת הצו.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר את התקנות ולקבוע תחילתן ל-1 בפברואר 1988

הוחלט לאשר את הצו

ג. תקנות העבירות המינהליות (איסור הצגת חמץ), התשמ"ז-1987

היו"ר א. קולס;

לפנינו בקשה של שר המשפטים שעבירת על הוראות סעיף 1 לחוק חג המצות (איסורי

חמץ) תהיה עבירה מינהלית, והקנס המינהלי יהיה 100 שקלים. יש די זמן עד פסח ואפשר

להפוך זאת לעבירה מינהלית.

אני מעמיד את הבקשה להצבעה.

הצבעה

הוחלט פה אחד לאשר את התקנות



ד. תקנות העבירות המינהליות (חובת התקנת מיתקן שתיה והגשת מים צוננים), התשמ"ז-1987

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק) התשמ"ז-1987

לפנינו בקשה של שר המשפטים לאשר את התקנות. גם כאן נקבע את התחילה ל-1 בפברואר 1988-

ובקשה לאשר את הצו - הוספת חוק בנינים ציבוריים (מתקני שתיה למים צוננים) לתוספת לחוק.

עד כמה שראיתי בשטח, עד כה לא הפעילו שום בקרה ופיקוח ובמקומות רבים אין מגישים

מים צוננים. הייתי רוצה לדעת אם קודם שהופכים את העבירה לעבירה מינהלית נעשו איזה שהן

פעולות ברי לאכוף חובה זו.

י. עזר;

לגבי בנינים קיימים, הוצא צו שתחילתו שנה מיום פרסומו. החוק הוא לגבי בנינים חדשים.

החוק נחקק בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר-הכנסת גולדשטיין, ואחר הסעיפים שבו מחייב

הגשת קנקן מים צוננים במסעדות, בתי אוכל וכו'.

סעיף 3 כבר חל-

אני חוזר על שאלתי, האם נעשו פעולות פיקוח? אני נכנס לבתי עמק ואני רואה שלא

מגישים קנקני מים. הרי המטרה היתה שיגישו מים לשולחן, במקובל במרינוח תרבותיות-

אני לא עוסק בנושא זה-

השאלה היא מי אחראי על הפיקוח על בתי קפה ומסעדות, מי בודק אם אמנם הם מגישי ם מים,

ואם לא - מגיש תביעות.

י. עזר!

היו בקשות של רשויות מקומיות למנות פקחים מטעם שר הפנים. אנחנו הודענו להם

שעומריס להפוך את העבירות לפי חוק זה לעבירות מינהליות, ואז לא יהיה צורך שהשר ימנה

פקחים, אלא הפקחים של הרשויות המקומיות ממונים על ידי רשות המקומית והוא מפעיל אוחן ואוכף

את החוק,

נאשר את התקנות, אבל עם זאת נפנה תשומת הלב של שר הפנים ושר המשפטים שאנחנו רוצים

שהחוק הזה ייאכף. אני מבין שמרגע שזו תהיה עבירה מינהלית, למערכת יהיה קל יותר לשלוט

בנושא.

הקנס הוא 100 שקלים. האם גובה הקנס מספיק? אם רוצים להנהיג נורמה, אני מציע לקבוע

שהקנס יהיה 200 שקלים.

אני מתנגד.

אני רוצה להסביר למה אני תומך. כאן מדובר בבתי עסק. אנחנו חייבים להיות ריאליסטים,

לא יעשו בקורות חמש פעמים ביום אלא פעם בשלושה או ארבעה חודשיים. אם בעל בית-עפק ידע שפעם

בשלושה חודשים הוא צפוי לביקור ואולי ייקנס במאה שקלים, הוא לא יעשה דבר. צריבה להיות

הרתעה מסוימת, או שלא נחוקק בכלל חוקים כאלה. אם אנחנו חוקקים אותם, צריך ליצור הרתעה

כדי שאכן יבצעו אותם.

יש חוקים שלא צריך לחוקק. החוק הזה הוא דוגמה קיצונית ביותר לחוק שאין בו צורך.

לא שמעתי על מדינה שהופכת ענין כזה לנושא של המשפט הפלילי. חובה להגיש מים צוננים היא

ענין של צרכנות, הסברה, ענין של משרד התיירות, ענין של תחרות חופשית. מחר אנחנו בכלל

נגיע לכך שנחוקק חוקים שמחייבים לשים מפה על השולחן במסעדה, והכסא צריך להיות - -

אוריאל לין;

תציע לבטל את החוק הזה.

א. רובינשטיין;

אני לא יכול להציע לבטל את החוק כי אין לזה סיכוי. אני חושב שאכיפתו של חוק כזה

צריכה להיות בקנס סביר לשוליות העבירה. אני תומך בהצעה שהקנס יהיה 100 שקלים.

במדינות מתוקנות כשאתה נכנס למסעדה, קודם כל מעמידים על השולחן קנקן מים עם קרח.

ישראל היא ארץ חמה . (א. לין; זה ענין בריאותי). הכנכת כבר קיבלה את החוק, צריך לבצע

אוחו. אנחנו רוצים לחנך אח נותני השירותים לנורמה מסוימת. לאחר שהחוק נחקק, כל מה

שאנחנו מבקשים הוא לקבוע מחיר סביר לעבירה. הרי אפשר בנקל לא לשלט את המחיר הזה, אם

מגישים מים.

יש חוק שמחייב עטיפת כוסות במסעדה? זה יותר חשוב.

ע. רוזן;

יש תנאי תברואה.

א. רובינשטיין;

מפקחים על שטיפת הכוסות? אנחנו חיים בעולם של דימיון.

היו"ר א. קולס;

בסך הכל אנחנו רוצים להביא לידי כך שבעלי בתי העסק יידעו שצריך לתת מים נקיים

צוננים, ולא תמיד למכור את המיצים והמשקאות הממותקים וכו'. ולא צריך להרחיק לכת, נתחיל

במזנון חברי הכנסת. קבעו אה העבירה בחוק פלילי, עכשיו מבקשים להפוך אותה לעבירה מינהלית.

אתה בא להתנגד לחוק לזמבר התקבל. צריך היית להתנגד לו במליאה. (א. רובינשטיין; הייתי חבר

בממשלה). עובדה היא שהחוק התקבל.

אני מציע לקבל הצעת משרד המשפטים ולקבוע קנס של 100 שקלים.

לפנינו שתי הצעות - קנס של 100 שקלים וקנס של 200 שקלים.

הצעה שלישית - לקבוע קנם של 150 שקלים.

הצבעה

הוחלט לאשר את התקנות בשינויים הבאים: 1. הקנס המינהלי יהיה 100 שקלים;

2. תחילת התקנות ב-1. בפברואר 1988.

הוחלט לאשר את הצו

זהו חוק שלא יבוצע.

אוריאל לין;

אני הייתי נגד החוק, אבל הוא התקבל. אסור ליצור נורמה שלא מתייחסים ברצינות לחוק.

היו"ר א. קולכ;

חבר-הכנסת רובינשטיין, היום אינך חבר בממשלה, תציע הצעת חוק לבטל חוק זה, אני אצטרף

אליך ואני מבין שגם חבר-הכנסת לין יצטרף.

ה. תקנות העבירות המינהליות (עבירות צרכניות). התשמ"ז-1987)

צו העבירות המינהליות (שינוי תוספת לחוק). התשמ"ז-1987

י. אליאסוף;

בתקנות אלה יש מספר חיקוקים, ואני חושב שהדרך הטובה ביוחר היא קודם כל לדון בכל

סעיף לפי תוכנו.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, סעיף 21(א) מדבר בהצגת מחירים. קמעונאי

חייב להציג מחירו של כל מצרך בר פיקוח.

האם די בהצגת קוד?

קוד זה לא מחיר. הצגת קוד בלבד היא בלתי חוקית.

אם יש חובה להציג מחיר, האם המשמעות היא שיש להציג מחיר על המדף או על

כל פריט ופריט? במקומות רבים מופיע על המדף קוד ובצידו מחיר, על המוצר אין מחיר

אלא רק קוד, כשהקונה מגיע לקופה, מדפיסים רק את הקוד, והקונה כבר לא זוכר את המחיר

שראה על המדף, אי אפשר בבית לברוק אח החשבונית לסי המחירים. כשאין תום לב, אפקיר על

המדף להציג מחיר מפתה מאד, ובקופה לחייב את החשבון במחיר אחר.

הפצנו למשרד המשפטים ולכל הגורמים הצעה לתיקון חוק הפיקוח בנושא זה. לפי הצעה זו

אכן חייבים יהיו להציג מחיר, ולא קוד שאיננו ברור לצרכן. לא רק בקופה, לפעמים המחיר

איננו ברור גם על המדף. לא תמיד יכול הצרכן לזהות את הקור עם הפריט. יכול להיות שהפריט

הוזז, או שפריט מסוים איננו. אני מניח שהצעת החוק תידון בקרוב בועדת השרים לעניני חקיקה.

כיום מחייב החוק את הקמעונאי להציג מחיר במקום נראה לעין. אמנם נכון שמקום נראה

לעין הוא גם המדף, מבחינת החוק. מכיוון שזה חוק פלילי, יש בעיו; בהוכחה בבית משפט אם

היה מחיר על המדף, עם קוד או בלי קוד, אם הספרות היו ברורות, אם המחיר נראה לעין.

לכן אנחנו עומדים לקבוע בצורה ברורה מאד שחייבים להציג מהיר. מי שרוצה יוכל להציג גם

קוד. בארצות-הברית ובאירופה החנויות עובדות לפי קוד, אבל נוסף לזה מציינים מחירים על

הפריטים עצמם. הפיתקית מחולקת לשנים - קוד ומחיר.

נעבור על העבירות הצרכניות שמופיעות בקובץ התקנות האלה.

אבי מעמיד להצבעה את אישור התקנות.

הצבעה

הוחלט לאשר תקנות העבירות המינהליות (עבירות צרכניות), התשמ"ז-1987

הוחלט לאשר את הצו

אני פונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיביאו לאישור עוד עבירות מינהליות כאלה,

והטעם לבקשתי הוא פשוט. לדעתי, מה עקורה בבתי המשפט הוא לא פחות גרוע ממה שקורה בגתי

החולים ובכבישים, ההבדל הוא רק בכך שנהוג בארץ שאין מבקרים את בתי המשפט. אני חושב

שהעומס בבתי המשפט, זמן ההמתנה לשמיעה ולפסקי דין, הם כאלה שיש בהם ערעור מערכת המשפט,

אני אומר מילים קשות משום שאני חושב שהתוצאה היא קשה מאד. כל העברה מעבירות רגילות,

שצריכות להידון בבית משפט, לעבירות מינהליות - זו הקלה מהעומס, בתנאי שלא מדובר בעבירות

חמורות מדי.

לכן הייתי מציע שתעשו סריקה, אני יכול לחשוב מיד על עשרות עבירות מינהליות נוספות,

ותביאו אותן לאישור הועדה. אני משוכנע שיושב ראש הועדה יעזור לכם בענין זה. אולי אפשר

) יהיה קצת להקל מהעומס בבתי המשפט. הגענו למצב כזה - אני חושב שהועדה תצטרך לעסוק בזה

שעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, שמקובל שהן צריכות להשמע במהירות, נמשכות שלוש - ארבע שנים.

במשפטים פליליים עד השמיעה עוברות שנתיים - שלוש שנים, השמיעה עוד שנתיים או שלוש שנים,

עד קבלת פסק הדין עוברת עוד שנה. אני לא רוצה לפטור מאחריות את המערכת השיפוטית, אבל

אנחנו צריכים להקל עליה ככל האפשר. מה שאפשר להוציא, צריך להוציא. רבות מהעבירות שמגיעות

לבית המשפט, הקנס עליהן הוא נמוך. בואו נעשה את אלה לעבירות מינהליות, ונפנה את בתי

המשפט לענינים החמורים באמת, למשפטים האזרחיים המסובכים ולמשפטים הפליליים, שהנאשמים בהם

הולכים חופשי וממתינים שנים לדין, ואז כותב השופט: בגלל עינויי הדין אני קובע עונש סמלי.

זה מה שקורה.

אוריאל לין;

אני מצטרף לדבריו של חבר-הכנכת רובינשטיין. אני רוצה רק להוסיף באוזני משרד המשפטים,

שיושב ראש הועדה הזאת לפני כתשעה חודשים פנה בפניה דומה למשרד המשפטים, גם בגלל העומס

על בתי המשפט וגם כדי להגשים את המטרה המרכזית הנוספת בחוק העבירות המינהליות, שלשמה

חוקקנו את החוק - שלא יהיה כפחם פלילי על העבריין. אמרנו שיש עבירות שאכן

הוגדרו כעבירות פליליות, אבל אנחנו לא רואים אותן כעבירות פליליות בדרגת חומרה כזאת

שיש הצדקה להטיל כתם פלילי על העבריין. זו המטרה השניה בחוק הזה.

אני מציע שהועדה כולה תחזור ותבקש ממשרד המשפטים לעשות עבודה מאומצת בנושא הזה,

ולהביא לנו תוכנית הרבה יותר מקיפה בעוד חודשיים ימים.

שמעתי ממר אליאסוף שהנסיון בחוק העבירות המינהליות הוא טוב מאד, גם בתחום המיסים.

כלומר, אין סיבה לא ללכת בכיוון שכל הועדה מציעה ולהוסיף הרבה מאד עבירות לרשימת העבירות

המינהליות ולהוציא אותן מהמערכת האחרת.

קיבלתי מכתב מנשיא בית המשפט העליון השופט שמגר והוא מבקש לזרז את הדיון בענין

עבירות מינהליות, בתחום החנייה ועוד. הסברתי לו ולמנהל בתי המשפט מה היתה ההתנגדות שלי

לגובה הקנס, כי אני חשבתי שקנס של 150 שקלים הוא מופרז, וחברים בועדה הצטרפו לדעתי, ואילו

חברים אחרים ובהם חבר-הכנסת אוריאל לין חשבו שהקנס הזה נמוך מדיי והציעו שהקנס יהיה 250 שקל.

אוריאל ליל;

אני מצטער שחבר-הכנסת רובינשטיין לא היה כאן בזמן הדיון בנושא הזה. מדובר על

חניה על מדרכה.

הגעתי למסקנה שאנחנו חייבים לקדם את ההעברה של עבירות לחוק העבירות המינהליות, ולכן

למרות שחשבתי שהקנס הוא מופרז, הבאתי אח זה לאישור הועדה.

חנייה על מדרכה היא גם כשגלגל אחד על המדרכה.

יש הבדל בין חנייה כשגלגל אחד על המדרכה ובין חנייה כשארבעת הגלגלים על המדרכה.

מדרכות תל אביב פשוט נהרסו. שיקומן הוא יקר מאד. שלא לדבר כבר על אנשים שנופלים כי

אין מקום מעבר על המדרכה, זקנים, עוורים, ואמהות עם עגלות שבכלל לא יכולות לעבור.

רשות הציבור הופקעה. איפה עוד חונים על מדרכות? יש מצוקח חניה גם בפריס ובלונדון,

אבל לא חונים על מדרכות.

במקומות מסוימים יש היחר מהעיריה לחנות על מדרכה.

א. רובינשטיין;

במקומות מסוימים הופכים חלק מהמדרכה לכביש, ויש סימון לציבור. ברחוב ממילא בירושלים

המדרכה מחולקת לשנים, חלק לחניה וחלק למעבר הציבור. אגב, החוק קובע שאפשר לעשות זאת בתנאי

שיש מעבר מספיק להולכי רגל.

י. אליאסוף;

מ-ו ביולי השנה מופעלות תקנות עבירות מינהליות לגבי כל מערכות המיסים, גם ישירים

וגם עקיפים - מס הכנסה, מס ערך מוסף, מס רכוש קרן פיצוייס, מכס. היום המעבר במסלול

הירוק או האדום במכס הוא עבירה מינהלית. הענין מתחיל לעבוד, עם חריקות ראשונות מבחינה

מינהלית, של משלוח הודעות. אבל הנסיון על ארבעה והצי חודשים מאז יולי הוא טוב.

במשרד, אמרנו זאת כשהחוק נידון בועדה, יש לנו תוכנית איך להרחיב את כל החוק הזה.

זה לא כל כך פשוט, כי הענין לא מתחיל ומסתיים בכך שיש תקנות של שר המשפטים ועבירה מסוימת

היא עבירה מינהלית. אם קבעו היום עבירות צרכניות כעבירות מינהליות, הרי משרד התעשיה

והמסחר צריך לחערך לזה. ההערכות צריכה להיות על ידי מפקחים, אנשים שיוצאים לשטח ומפעילים

אח כל המנגנון שהיום אולי בכלל לא מופעל, ואם הוא מופעל - הוא מחייב לבוא לבית המשפט,

דרך הפרקליטות, דרך עורך דין, הגשת כתב אישום וכוי.

אוריאל לין;

הרשויות שצריכות לאכוף הן אלו שהציעו את החוקים האלה, ולכן יש להניח שכוונתן רצינית-

כן. ההערכות צריכה להיות קודם כל מבחינת האכיפה של החוק, והערכות קשה עוד יותר היא

לגביית הקנסות. זה יהיה דבר חמור ביותר אם יבוא פקח ויטיל קנס, ואחר לך לא יקרה כלום.

אדם לא ישלם וידע שאף אחד לא עוקב אחריו. כך הורסים לא רק את השיטה אלא גם אח החוק עצמו,

את חוברת ההנחיות, שהבאתי לכם היום, אנחנו הכינונו עוד לפני הפעלת החוק, לפני יולי

הכינונו מנגנון שצריך לפעול בעיקר בקטע של גביית הקנסות. זה יהיה המנגנון של מינהל הכנסות

המדינה . כלומר, גביית הקנסות של משרד התעשיה והמסחר, של משרד הפנים, ובעתיד גם של משרד

העבודה והרווחה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה, ייעשו לא על ידי כל אחד מהמשרדים האלה בעצמו

אלא על ידי מנגנון מרכזי אחד, שיאכוף אח גביית הקנס, בעוד שהטלת הקנס תעשה על ידי המשרדים

הנוגעים בדבר עם הערכות של כל משרד ומשרד.



יעד מרכזי שאנחנו רוצים להסתער עליו הוא הרשויות המקומיות, קביעת עבירה מינהלית קול

חנייה על מדרכות בתל אביב היא נסיון איך אפשר להפעיל את השיטה ברשויות המקומיות, היום

רוב העבירות שם הן ברירות קנס, כלומר הן מגיעות לבית המשפט, מעמיסים על בתי המשפט תיקים,

הזמנות, המטרה היא להוציא את זה מבתי המשפט, להקל על בתי המשפט המקומיים, הנכיון בהפעלת

העבירה המינהלית הזאת בתל אביב יעזור לנו גם לגבי רשויות מקומיות אתרוה, ובראש ובראשונה

הרשויות הגדולות.

היעד השני הוא משרדי הממשלה עצמם, בדרך לועדה יש עבירות בתחום התחבורה, במיתות השייט,

זה יגיע אליכם תוך שבוע או שבועיים, תוך הקופה קצרה נוספת יגיעו אליכם עבירות בתתום של

משרד הבריאות, איכות המזון. הפיקוח ייעשה בדרך של עבירות מינהליות, לא בדרך של הבאה לבית

משפט, הכל צריך להעשות בזהירות, בהתחשב במנגנון להפעיל ולאכוף את החוקים ובמנגנון שיוכל

לגבות את הקנסות.

מה בדבר הפיקוח על השיווק החקלאי? יש משטרה פרטית למועצה לשיווק פרי הדר, מביאים

י לבתי המשפט.

הפיקוח על השיווק עעשה על ידי המועצות החקלאיות, לא מביאים לבתי המשפט.

א, רובינשטיין;

דיברתי עם שופטים. תופסים עבריינים במחסומים ומביאים אותם לבית משפט.

תלוי באיזה עבירות, הכוונה היא גם עבירות אלה להעביר לעבירות מינהליות,

א, רובינשטיין!

מה על טלוויזיה בכבלים, שבכלל לא עושים דבר נגדה?

זה חמור מדי, זאת לא עבירה מינהלית, . .

עכשיו בכלל לא מביאים אותם לדין, שופטים מטילים על עבירה זאת 25 שקלים, מסרבים

להפקיע את הציוד. שופט אחד בקרית-גת פסק שלושה חודשים מאסר, בבית משפט מחוזי הפכו את פסק

הדין והטילו קנס של 120 שיקל.

היו"ר א, קולס;

מר אליאסוף, אני מבקש שתעביר את בקשתנו להוסיף עבודות מינהליות. תודה רבה.

הישיבה נעולה. ,;

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)