הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 199

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום ג', ג' בתמוז התשמ"ז - 30.6.87, שעה 11.30

חברי הוועדה: א' קולס - היוייר

ש' אלוני

מוזמנים;

ג' ויסמן - משרד המשפטים

ר' מלחי

ש' סגר

ח' בנקין

חוק העונשין (תיקון מס' 26), התשמ"ו-1986 (אונס).



חוק העונשין (תיקון מס' 26), התשמ"ו-1986

אני פותח את הישיבה.

שר המשפטים ביקש ממני בראשית השבוע לזרז ולקדם את הדיון בהוק העונשין

(תיקון מס' 26) המונח מזה זמן רב על שולחן הוועדה. חוק זה עוסק בעבירות נגד

המוסר, ואני מציע שסדר הדיון בו יהיה כדלהלן: נשמע היום דברי מבוא מפי גבי ויסמן

והערות שחברי הוועדה ירצו להעיר. לישיבה הבאה, מר סגר, אבקש להזמין את כל

הגורמים שיש להם נגיעה להצעת חוק זו ואת כל מי שחושב שהוא יכול לתרום בנדון וכן

את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אני מציע לבקש גם מהמכון למחקרי חקיקה

באוניברסיטה העברית ומאוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן לשלוח אלינו לישיבה הבאה

אנשים שיש להם ענין בנושא זה. בישיבה הבאה ניתן לכל אלה הזדמנות להביע את עמדתם

לגבי החוק. לאחר שנשמע את כל הגורמים הנוגעים בדבר ניכנס בישיבה שלאחר מכן לדיון

בסעיפי החוק. אני מקווה שבקצב הזה נצליח להעביר את ההוק לקריאה שניה ולקריאה

שלישית עד סוף המושב הזה של הכנסת.

החוק המוצע בא בעיקרו ליישם המלצות של ועדה משותפת של הכנסת, בראשותה של

חברת-הכנסת שולמית אלוני, עוד מ-1978. אני רוצה לומר שבשנת 1980, כששר המשפטים

היה מר שמואל תמיר, זכרונו לברכה, ניסחנו את הצעת החוק בחוברת הכחולה, והוא היה

אמור להגיש את הצעת החוק לקריאה ראשונה במושב האחרון של הכנסת התשיעית, אלא

שהישיבה הסתיימה בשתים-עשרה בלילה וסגרו את המושב לפני שהוא היה יכול להגיש את

הצעת החוק לקריאה ראשונה. כך שניסינו בעצם ליישם את ההמלצות בהצעת חוק עוד

ב-980ו. לאחר מכן, מסיבות שלא אכנס כאן אליהן, לא חודש הטיפול בהצעת החוק.

שר המשפטים הנוכחי, בהיכנסו לתפקיד לפני כשנה, הגיש שוב הצעת חוק בנושא זה,

פחות או יותר באותו דגם שהצענו ב-980ו. אולי יש שוני, אבל הרעיון הוא אותו

רעיון, היינו לתת הגנה מקסימלית לקרבנות של מעשים שההיבט המיני בהם הוא ההיבט

המרכזי ולהתאים את החוק למציאות של ימינו. החוק הקיים בענין זה חוקק ב-1936,

כלומר לפני כחמישים שנה. חוק זה בא גם להחמיר את העונשים במידה מסויימת, אבל אני

מודה שאין זו המטרה היחידה, ודאי לא העיקרית, כי העיקר בחוק זה הוא גישה שונה

לגבי מה שמהווה עבירת מין, תוך קביעת הגדרות המרחיבות את עבירות המין הרבה מעבר

למה שהן כיום, בעיקר עבירות המין הקשות ביותר - אונס או מעשה מגונה בכוח.

הצעת החוק צועדת עם הפסיקה בנקודות מסויימות, למשל, לגבי האפשרות למנוע

אלימות במשפחה ולמנוע יחסי מין בכוח בין בעל ואשה. דבר זה התקבל כבר בפסיקה לגבי

יהודים, אך טרם נבדק לגבי לא-יהודים. במדינות רבות בעולם יש גם נטיה לשלול את

ההגנה שהיתה קיימת קודם לכן לבעל המקיים יחסי מין בעל כרחה של אשתו.

בארצות-הברית יש נטיה ללכת בכיוון זה, לפחות במספר מדינות ששינו בשנים האחרונות

את חחוקים הפליליים שלהן בנוגע לעבירות מין.

נושא נוסף שלמדנו גם מההערות של הפסיקה שלנו וגם מהמשפט ההשוואתי הוא הנושא

של הגבלת החקירה של הקרבן. לעתים הקרבן נרתע מלבוא להתלונן בידעו שלאחר מכן הוא

יצטרך לעמוד לחקירה ברוטאלית לפעמים מטעם ההגנה.

אם כן, חלק מהתיקונים הן המלצות של הוועדה המשותפת בראשותה של חברת-הכנסת

אלוני, חלקם כבר התקבלו בפסיקה, וכאמור, הצורך בהגבלת החקירה של העד-הקרבן בא

לידי ביטוי גם בחקיקה של מדינות זרות.

היבט נוסף שהיה כלול בהצעה מ-980ו זה ענין הסיוע. בתיקון בפקודת הראיות,

שהתקבל בכנסת העשירית או האחת-עשרה, ביטלנו את ענין הסיוע, וכבר אין דורשים סיוע

לעדות של המתלוננת או של הקרבן בעבירת מין. כבר אין לנו צורך בענין הסיוע,

וכנראה, אפשר לחיות טוב מאד בלי להזדקק לו.

אתם משתמשים כאן במינוח "אשה" כשהכוונה גם לנערה בת 12 או בת 14. תסכימו

אתי שבמינוה המקובל יש הבדל בין אשה לבין נערה. אשה זו נערה שכבר בגרה ושמלאו לה

לפהות 18 שנה. זה ענין סמנטי שמפריע לי, כי אנו רוצים חוק חד וברור.

"אשה" כאן זה שם כולל, ומן האמור לגבי אשה אתה למד קל וחומר לגבי נערה או

קטינה.

זה שם גנטי. אני מוכנה לבדוק את הנקודה הזאת עם הנסחים.

כדאי לשאול את האקדמיה ללשון.

נשאל את האקדמיה ללשון.

איני יודע אם ל"אשה" יש הגדרה בחוק כלשהו, אבל ברור שיש הבדל בינה ובין

נערה.

זכור לי שבאחד הגלגולים היתה לנו הצעה יוני-סקס והיא לא התקבלה. אפשר היה

בהחלט להשתמש במינוח "אדם", אבל זה לא התקבל. בנושא של בעילה או של מעשה סדום יש

הבדל בין גבר ואשה, אבל לגבי מעשה מגונה משתמשים במינוח אחיד לגבר ואשה.

יש עבירות שאפשר לעבור לא רק בגופה של אשה אלא גם בגופו של גבר, כגון החדרת

אבר מין של גבר לפיו של גבר. זה בגדר מעשה מגונה. יש הבחנה בין עבירות מין כלפי

קטינים לבין עבירות מין כלפי בוגרים ובין עבירות מין שאפשר לעבור מבחינת הטכניקה

רק כלפי גברים לבין עבירות מין שאפשר לעבור רק כלפי נשים. מה שאני רוצה הוא

שתהיה חפיפה ככל האפשר ושהחוק יהיה ברור וחד.

מבחינת המינוח אני חושבת שרצוי להישאר בדגם שהצענו.

אם כן, אולי צריך להגדיר כאן את המונח "אשה".

אם כותבים כאן "אשה" והנפגעת היא קטינה, הרי מבחינת החומרה יש כאן קל

וחומר.

עניינית זה נכון וגם סביר שבית המשפט יתייחס לזה כך, אבל מלולית יש באמת

הבדל בין "אשה" לבין "נערה". אפשר להוסיף הגדרה ולכתוב: בסעיף זה ייאשה" - לרבות

קסינה.

אבל כך גם פירש בית המשפט במשך חמישים שנה, היינו שזה כולל נערה.

אשר להצעתך שתהיה כאן חפיפה בין גבר לאשה כשהעבירה יכולה להתבצע מבחינה

טכנית גם בגוף גבר וגם בגוף אשה, אנחנו יכולים להוסיף בסעיף 4 להצעת החוק: לרבות

החדרת אבר מין של גבר לפיו של גבר.

אני מציע שהנוסח יהיה אחיד הן לגבר והן לאשה וחייתי מבחין רק בין חדירה

לגוף לבין נגיעה בגוף. בסיפה של סעיף ו יש הגדרה של "בעילה". במקום להיכנס

לפרטים אפשר לכתוב רק "החדרת אבר מין של גבר לגופה של אשה" ואפשר להשתמש באותו

נוסח לגבי המקרה שאליו אני מתייחס, היינו "החדרת אבר מין של גבר לגופו של גבר".

בכל אופן הבנת את המסר שלנו, גבי ויסמן.

חברת-חכנסת אלוני, האם נראית לך דרך הטיפול שהצעתי לגבי הצעת חוק זו?

אני חושבת שכל מי שהיה לו מה להשמיע בסוגיה זו כבר השמיע את דבריו, אבל אין

מניעה להזמין שוב את הגורמים הנוגעים בדבר.

הם רוצים לבוא לוועדה, גם האגודה לזכויות האזרח, גם ארגוני נשים, גם נציגים

של משרד העבודה והרווחה. נקדיש לזה ישיבה אחת ובישיבה שלאחר מכן ניכנס לדיון

בסעיפי החוק.

אני מודה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.00.