הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198

ועדת החוקה חוק ומשפס



יום ב', ב' בתמוז התשמ"ז, 29 ביוני 1987 , 11:30

נכחו; חברי הועדה!

אליעזר קולס - יו"ר

יצחק ארצי

שמעון בן-שלמה

מרדכי וירשובסקי

מאיר כהן-אבידב

אוריאל לין

מוזמנים;

פ. אלבק - משרד המשפטים

ת. פנחסוביץ - " "

ח. הלברייך - יי " מפקחת על רישום מקרקעין

א. פלדמן - " " אגף לאישור והסדר מקרקעין

ר. אברמסון - משרד האוצר

צ. בירן - משרד הבינוי והשיכון

ע. שרגאי - משרד התעשיה והמסחר

י. ארבל - הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות

ד. ארנסס - המועצה לצרכנות

ש. משה - " "

א. אלגואסי - חב' זכריה דרוקר

ד. מילמן - יו"ר שיכון ופיתוח לישראל ,

א. גליץ - מנכ"ל " " "

ח. איצקוביץ - " " "

ע. הנגבי - " " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלתי

א. אשמן



סדר היום; א. רשות לעיון בפרוטוקולים של הועדה

ב. חוק המקרקעין (רישום זמני), התשמייז-987ו



א. רשות לעיון בפרוטוקולים של הועדה

היו"ר א. קולס;

גבירותי ורבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. כבוד

שופט בית המשפט העליון השופט אהרן ברק ביקש רשות לעיין בפרוטוקולים מהדיון בהוק

יטודות המשפט, לצורך מחקר. אני מציע שנאשר את העיון בפרוטוקולים. יש התנגדות?

אין.

הוחלט פה אחד לאשר את העיון בפרוטוקולים.

שינינו את טדר היום לישיבת הועדה מחר. בישיבה מחר לא נעטוק בחוק רואי חשבון

אלא בתיקון לחוק העונשין בענין עבירת אונס. לפי בקשת משרד המשפטים ושר המשפטים

הקדמנו את הדיון בתיקון בנושא זה. הקדמנו את הדיון בתיקון לחוק העונשין.

ב. חוק המקרקעין (רישום זמני), התשמ"ז-1987

היו"ר א. קולט;

אנחנו ניגשים להכנת הצעת חוק המקרקעין (רישום זמני) לקריאה שניה ושלישית.

הועדה החליטה להעביר את הצעת החוק של חבר הכנטת מאיר כהן-אבידב לקריאה ראשונה,

הכנסת קיבלה את הצעת החוק בקריאה ראשונה (מ. כהן-אבידב; פה אחד), והעבירה אותה

לועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית.

מלבד נציגי הממשלה הזמנו לישיבה זו גם את נציגי החברות המשכנות הגדולות וגם

נציגים של ארגוני צרכנים, כדי שנקבל תמונה פחות או יותר מאוזנת. אני מברך את כל

האורחים שלנו. אני מציע שחבר-הכנסת כהן-אבידב יציג את הצעת החוק שהגיש כהצעת

חוק פרטית, ולאחר מכן נשמע את המוזמנים. חבר-הכנטת כהן-אבידב, בבקשה.

מ. כהן-אבידב;

אדוני היושב ראש, אני רוצה קודם כל לתקן את שם החוק. במקום המילה "זמני"

אציע מילה אחרת.

רבותי, יש בעיות. אני יודע שהתיקון המוצע לחוק המקרקעין איננו מושלם, הוא

טעון הרבה תיקונים, צריך ללבן דרכי היישום. ידוע לי שהחוק הזה יטיל נטל על

החברות המשכנות ועל משרדי טפרי האחוזה - הטאבו. אבל ניתן לבצע את התיקון הזה.

עובדה היא שבירושלים רושמים את הדירות שבקרית-ארבע אף כי אין שם פרצלציה, אם כי

אינני יודע איך זה נעשה.

פ. אלבק;

אני מוכנה להטביר.

מ. כהן;

אני מברך על כך ורואה בזה עדות שאפשר לרשום בטפרי האחוזה. במשך עשרות שנים

היתה הזנחה ברישום דירות, אני לא בא היום להאשים אף אחד, אבל אני טבור שזה דבר

חמור מאד שגרם נזק עצום. אם נרצה לרשום את כל הדירות בצורה נכונה ומדוייקת, זה

יכול לקחת עוד עשרות שנים. בינתיים אנשים נפטרים, אחרי מאה ועשרים, יש שרוצים

למכור דירות, אנשים צעירים רוצים לרשות משכנתאות, יש חברות שפושטות רגל, והעדר

רישום גורם קשיים ונזקים גדולים. אנחנו צריכים לשחרר את האזרח מן התלות

בביורוקרטיה, שלא יצטרך לעלות לרגל ולשחר לפתחו של הפקיד בחברה המשכנת, אם לפקיד

יש זמן יטדיר את ענינו, אם אין לו זמן ידחה אותו, אם חלה הפקיד לא יהיה איש

שיטדיר את העניו. אם נטיל את החובה על משרד ממשלתי. יהיה למי לפנות.



מה יקרה אם תהיה דליקה באותו משרד? בטאבו יש מיקרופילמים. אדם קנה דירה

בחוזה, החוזה איננו בידיו, הוא האמין שבחברה המשכנת הדברים רשומים, ושם פורצת

שריפה, או שיש מעילה, והוא נשאר בידים ריקות. אביא דוגמה אופיינית. אדם רוצה

למכור דירתו לזוג צעיר, החברה ממנה רכש את הדירה כבר איננה קיימת, הזוג הצעי,ר לא

יכול לקבל את המשכנתה ולא יכול לקנות את הדירה. צריך לסייע כדי שאפשר יהיה

להעביר את הדירה לזוג הצעיר, והזוג המבוגר יותר יוכל לעבור למקום אחר.

הדבר אפשרי. כמו שהחברה המשכנת רשמה את הדירות אצלה, היא צריכה להביא את

החומר לרישום במשרד ספרי האחוזה, והרישום יהיה בספר אחר. אינני רוצה עכשיו להכנס

לפרטי הפרוצדורה. הרישום יכלול מספר החלקה, תת-חלקה, תאור הנכס וההצמדות. לחברה

המשכנת יש עורך דין, הוא יתן הצהרה שבבית זה וזה אלה הדירות, אלה הבעלים, זה שטח

הדירה כפי שצוין בעיריה, קומה. את מספר החדרים אינני מציע לרשום, כי יש מי

שמשלושה חדרים עושה ארבעה. אפשר לעשות רישום עד שיהיו המסמכים הדרושים- לרישום

מסודר בהתאם לחוק רישום מקרקעין.

עיבדתי תוכנית ליישום החוק. אני חושב שהדבר הזה יטיל מעמסה מסוימת על

הטאבו. אפשר לקבוע אגרה מסוימת שישלמו החברות המשכנות עבור הרישום, ועל ידי כך

אפשר יהיה להוסיף כוח אדם במשרד ספרי האחוזה כדי להתגבר על העבודה הנוספת.

י כשתוקן חוק הבנקאות בענין המשכנתאות וצריך היה לשחרר אלפי משכנתאות, קמה

צעקה איך אפשר יהיה להתגבר על העומס הזה. קבענו לכך שנה והתגברו על הבעיות. היום

אנשים לא צריכים להתרוצץ בטאבו, שחרור חמשכנתה נעשה באופן אוטומטי ואדם מקבל את

ההודעה הביתה. קודם לכן צריכים היו להתרוצץ, לאבד ימי עבודה. ראשית צריך היה

ללכת לעורך דין או לאבד יום עבודה כדי לקבל נסת רישום, לנסוע לתל אביב, לקחת את

החומר, להתתים את פקיד הבנק ולחזור - ארבעה או חמישה ימי עבודה. ואילו היום פקיד

הבנק משחרר את המשכנתה באופן אוטומטי, לפי החוק, אחרי 60 ימים. אמנם בחודשים

הראשונים היתה הצפה של משרד ספרי אחוזה, אבל העומס ירד. אם אנשים לא צריכים לבוא

לחתום אחרי שקיבלו את המשכנתה, זה מקל מהעומס בטאבו. הסתובבו שם מאות אנשים רק

כדי לחתום על שחרור משכנתה,

אותו דבר צריך להיות כאן. צריך למצוא דרך שהרישום ייעשה בלי הקונים, עורך

הדין של החברה המשכנת יצהיר שאלה ואלה הדיירים בבית וירשום אותם. אני חושב שועדת

החוקה חוק ומשפט צריכה לתת דעתה איך אפשר לאלץ את החברות המשכנות להביא למצב כזה

שאפשר יהיה לרשום את הדירות רישום קבוע, כפי שדורש חוק בתים משותפים, עם פרצלציה

וכל מה שדרוש. באמצעות החוק הזה צריך להביא לכך שהחברות המשכנות יעשו הכל כדי

להגיע לרישום מסודר ומתוקן של דירות, ולשחרר 400 אלף משפתות מסיוט של החזקת

דירות ללא קושנים, ללא רישום בטאבו, ולשחרר אותם מהתלות בחברות.

מ. וירשובסקי;

עקרונית אני מחייב את הצעת החוק שהגיש חבר-הכנסת כהן-אבידב. שאלתי גם בעת

הקריאה הראשונה במליאה, בהצעה שלך מדובר על עבירה פלילית והרי אנחנו לא רוצים

להוסיף ולסתום את בתי המשפט. האם חשבת גם על סנקציה אזרחית, כלומר, שאם החברה לא

עושה - מישהו אתר יעשה את זה?

מ. כהן-אבידב;

לא את כל הבעיות פתרתי, ובוודאי עוד יעלו בעיות בעת הדיון. נחשוב ביחד.

צריך ביחד למצוא את הדרך.

היו"ר א. קולס;

הבעיה והיקפה ידועים לנו. אני שמח שחבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב העלה

בעיה, שאין מחלוקת על כך שהיא מכבידה על רבבות במדינת ישראל. השאלה היא אם אנחנו

מסוגלים לפתור את זה, אם זו הדרך לפתור את הבעיה, באיזו צורה ובכמה זמן אפשר

לפתור את הבעיה. לפני שנפתח את הדיון, אני מציע שנשמע מנציגי משרד המשפטים איך

הם רוצים את הצעת החוק שלפנינו ומה ההצעות שלהם.



פ. אלבק ;

אם חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב מציע למחוק את המילה "זמני", בזה הוא פתר את

רוב הבעיות ואולי את כולן. כי הבעיה העיקרית, שהיא גרמה להתנגדות שלנו, שיהיו

רישומים סותרים, יהיה רישום זמני של דירות בשעה שקיים רישום קבוע, שני פנקסים

מתנהלים זה בצד זה, ובסופו של דבר עלולים למכור אותה דירה פעמיים - פעם בפנקס

אחד ופעם בפנקס שני.

אוריאל לין;

אם יכול להיות רישום קבוע, אין שום סיבה לרשום רישום זמני. הצעת החוק נועדה

למקרים שבהם אי אפשר להשתמש בדרך של רישום קבוע.

פ. אלבק;

אם מוחקים את המילה "זמני" ותושבים על הליך מהיר יותר לרישום קבוע, זה

הפתרון הנכון לבעיה. לא מתקבל על הדעת שישארו עשרות אלפי דירות שלא הגיעו לרישום

בנימוק שתהליך הרישום הוא כבד מדי ואי אפשר לעמוד בו. אני מקבלת בברכה את הרעיון

שיעשו שינוי שיאפשר רישום בהליך קצר יותר.

ועדת קולס לא כתבה עדיין כל ה לצותיה, אבל דווקא הפרק בדבר קיצור תהליך

הרישום כבר כתוב . אמנם הועדה התמתנה לענין חוק המכר (דירות) והגנה על רוכשי

דירות, אבל זה אותו נושא - איך להגיע לכך שהדירות יגיעו לרישום בטאבו בהליך יותר

מהיר. ניתן לשלב את החוק שהוצע על ידי חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב עם החקיקה

שמוצעת על ידי ועדת קולס. אני מקווה שבדרך זו אפשר יהיה לענות על כל הבעיות.

צריך לציין שאין בעיה לרשום מהר כל אותם קוני דירות שממילא מקבלים רק

חכירות ולא בעלות, בין אם זה מכיוון שזה באדמות מינהל מקרקעי ישראל ובין אם זה

מכיוון שלקבלן היתה רק חכירה. החכירה יכולה להיות ארוכת טווח, אבל מה שהוא יכול

לתת לרוכשי דירות זה חכירה , אם גם חכירה ארוכת טווח. אין בעיה לרשום חכירה לכל

דירה, על סמך התסריט שעל סמכו קיבלו את היתר הבניה. הרי הדירה לא נבנתה בלי

שבאיזה שהוא שלב מישהו סירטט כדי שלפי סירטוט זה הבנאים יבצעו את עבודת הבניה.

עם התסריט הזה אפשר לרשום חכירות. בשביל זה לא צריך לרשום פרצלציה, זה יכול גם

להיות לחלקי חלקות בלתי-מחולקות. הקרקע רשומה באיזה שהוא מקום, וממילא אם היא

בבעלות הקבלן או מי שמכר לקבלן היא רשומה, ואם היא בבעלות המדינה היא רשומה עם

חכירות. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי מקומות שהם בבעלות, להגיע לרישום של הפרצלציה והחלוקה, שוב

על סמך אותו תסריט שעל סמכו בנו את הבנין. זה אולי מחייב תיקון מסוים בחוק

המקרקעין, אבל התיקון הוא מזערי. זה ברוח ההמלצות של ועדת קולס, כאמור, צריך

אולי להתאים את הנוסח של שתי ההצעות.

אני כשלעצמי מקדמת בברכה את הרעיון שיהיה סעיף סקנציה נגד קבלן שלא הגיש את

זכויות הדיירים לרישום. אנחנו יודעים שיש חברות משכנות שמכרו דירות בשנות

החמישים, כאשר עדיין היתה אגרת טאבו 4% או 5%, לקחו מקוני הדירות את הכסף אפילו

לתשלום אגרת הטאבו, אבל את הדירות לא הגישו לרישום. את הסנקציה הייתי מציעה לשלב

בחוק המכר (דירות), שם יש גם הגנה פלילית שלא עומד בהתחייבויות. המסגרת של חוק

המקרקעין היא לא כל כך מתאימה לא להתחייבויות החוזיות ובוודאי לא לעבירות

פליליות. את הרעיון של סנקציה פלילית אפשר להכניס לחוק שבא להגן על רוכשי דירות.

. אלה הדברים בתמצית. על הנוסח המדוייק והמפורט בוודאי עוד נחשוב.



ת. פנחסוביץ;

גב' פליאה אלבק אמרה את עיקר הדברים. כיוון שחוק המקרקעין קובע את וזכויות

במקרקעין אין בו סנקציות פליליות, ולכן הוא איננו מתאים לקבוע את הסנקאיה נגד

חברות בניה. האכסניה צריכה להיות במקום אחר, לכן נעביר את הסנקציה לשם.

אנחנו תומכים ברעיון שתהיה אגרה כלשהי, זה מופיע גם בהמלצות של ועדו קולס,

זהו נושא שעוד צריך להסדירו בינינו ובין האוצר, שכספי האגרה יועברו במישרין לאגף

להגברת כוח האדם באגף כדי שיוכל לבצע את המשימה שתוטל עליו בעקבות החוק הזה של

זרוז הליכי רישום הדירות. אבל רישום קבע, לא רישום זמני. משום שבעצם אנחנו עושים

את כל ההליכים, ואם כבר עושים אותם - נגיע לרישום קבוע ולא רישום זמני. חבל

לעשות את המלאכה פעמיים. לכן שמחתי מאד לשמוע בתחילת הדיון שחבר הכנסת כהן-אבידב

ביקש להוציא את המילה "זמני".

אוריאל לין;

גם אני בעד מחיקת המילה "זמני", השאלה היא רק אם כשאנחנו מוחקים את המילה

הזאת אם איננו חוזרים לאותו מצב שחבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב רוצח למנוע אותו.

אנחנו צריכים להתייחס לכמה מצבים יסודיים. יכול להיות מקרה שהכל בשל לרישום

במשרד ספרי האחוזה, והחברה המוכרת לא עשתה מה שהיא צריכה לעשות. זו סיטואציה

ראשונה ובה אנחנו צריכים לטפל באופן ישיר - צריך להטיל את האחריות על חחברח

המוכרת, להעניש אותה כפי שצריך להענישה בחוק, ולמצות נגדח את חסנקציה הפלילית.

ברגע שאנחנו קובעים שאי העברת דירה היא גם עבירה פלילית, אני חושב שצריך לקבוע

שזו עבירה פלילית וצריך למצות את הדין הפלילי נגד אותה הברח. אני חושב שכאשר

מדובר בחברות קבלניות גדולות, בדרך כלל הן יבצעו את החוק. אבל זח נושא בפני

עצמו.

מצב שני הוא כשהחברה מצידה עושה כל מה שצריך לעשות, מגישה את כל החומר

הנחוץ לרישום, מגיעים למשרד ספרי חאחוזה, שהוא חלק ממשרד חמשפטים, ומשרד המשפטים

אומר לנו שאין לו כוח אדם לעשות את הדבר. את הכנסת אין זה מענין, הבעיה הזאת

צריכה להפתר בין משרד המשפטים ומשרד האוצר. לא יתכן שאנחנו לא נוכל לתת שירותים

אלמנטריים לאזרח בטענה שלמשרד המשפטים אין כוח אדם לבצע את זה. במקרים רבים

השאלה היא לא רק של היקף כוח האדם אלא גם יעילות העבודה. אם יש משרד משפטים,ויש

שר משפטים, הם צריכים לפתור את הבעיות הפנימיות. אם חם יכולים לבצע את הרישום

ואומרים שחסר להם כוח אדם, אני מציע שלענין זה אנחנו לא נתייחס.

מצב שלישי הוא כשיש באמת בעיות אובייקטיביות שמכבידות על הרישום במשרד ספרי

האחוזה. החברה המוכרת עשתה כל מה שצריך לעשות, הכינה את כל התסריטים הנחוצים ואת

כל המסמכים כפי שהחוק דורש ממנה, ויש בעיה אובייקטיבית במשרד ספרי חאחוזה. הצעת

החוק של חבר-הכנסת כהן-אבידב אומרת שבמקרה כזה יעשו רישום זמני, שיהיה לו מעמד

משני לרישום הקובע, עש אשר תפתר בעית הרישום הקובע, אבל לא ישאירו את רוכש הדירה

חמש או שש ולפעמים עשר שנים בלי כל רישום בטענה שאי אפשר לעשות את הרישום.

אדוני היושב ראש, אני מציע להבחין בין שלושת המצבים הללו. אני מציע לא

לעסוק בבעיות שנובעות מכך שמשרד המשפטים איננו מבצע את המוטל עליו בגלל בעיות

כוח אדם. צריך לעסוק בבעיות שנובעות מכך שחברות הבניה אינן מבצעות את המוטל

עליהן וצריך לדון בבעיות האוביקטיביות שמונעות רישום, צריך להבין מהן, העדר

פרצלציה וכוי, ואולי במקרה כזה יש מקום לרישום זמני.



י. ארצי!

אני רוצה להגיד כיצד אני הבינותי אח הצעת החוק של חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב.

מעבודתי הציבורית ומעיסוקים מקצעיים אני יודע שיש בארץ רבבות דירות, כולל דירות שנבנו

על ידי הברות בניה מכובדות מאד, שאין להן שום רישום. אנשים גרים שנים במגב כזה ואפילו אינם

יודעים זאת. הבעיה מתעוררת כשגריר להעביר בעלות, הולכים לטאבו ולא מוצאים רישום. הקונה

רוצה לראות רישום בטאבו, באים לספרי האהוזה ולא מוצאים רישום, ובמקרים רבים העיסקה לא

יוצאת לפועל. הבינותי שהצעת החוק של חבר-הכנסת כהן-אבידב באה להסדיר את הענין מעתה

ואילו, אבל גם להסדיר רישום דירות שנבנו בעבר, לזרז את חברות הבניה לרישום, שכיוון שאיננו

זהה עם רישום דירה שהיא על אדמה פרטית או אדמת קרן קיימת ועברה פרצלציה וכל הסידורים, הוא

קרא לו רישום זמני, כדי לתת בזה סימן ולהבחין בין רישום זה ובין רישום סופי. אם אפשר

להגיע לרישום סופי, מה טוב. במקרים רבים יש הזנחה אדמיניסטרטיבית, או מצד בעל הדירה שלא

יודע לתבוע, או מצד החברה שבגלל רשלנות או בגלל אינטרס היא לא מזדרזת לתת לבעל המירה את

המגיע לו.

אני מציע שקודם כל נשמע סקירה מדוייקת על המצבים בהם אין רישום דירות, נשמע גם

את החברות המשכנות. מעבודתי הציבורית אני מכיר את חברת רסקו, אני יודע שהיו בצפון רבבות

דירות שנבנו בשנות החמישים, לא היה להם שום רישום, ההעברה נעשתה על פי כל מיני סידורים

שהם לא במאה אחוז חוקיים.

שנית, אני מציע שנמצא צורה של רישום, שתהיה קרובה ככל האפשר לרישום הקלאסי, כדי

למנוע את הרושם שיש דירה שהיא במעמד טוב יותר ויש דירה נחותה. בעיות בתחום זה מתעוררות

מפעם לפעם ביחסים בין אנשים שאינם יודעים את החוק. הרישום יימצא באותו מקום שנמצא

הרישום הקבוע, כדי שאותו משרד ספרי אחוזה ימסור מידע לכל הצדדים, כדי שיהיה ברור שאכן

הבעלות בדירות אלה היא לא תלשה יותר מן הבעלות בדירות שרשומות בטאבו.

נפנה לחברות הגדולות שהן תהיינה חלוצות ויעשו הכל כדי לרשום את הדירות שלא נרשמו,

וכן לגרום לכך שמעתה ואילן התהליך הזה יהיה קבוע. בהתאם לכן אני מציע לנסח או לתקן

את הצעת החוק שהגיש חבר-הכנסת כהן-אבידב.

מ. וירשובסקי!

לא מובן לי המשחק עם המילה "זמני". במקום "זמני" אפשר להשתמש בכל מילה אחרת. אני

הבנתי מן הדברים של נציגות משרד המשפטים שבעצם אפשר לעשות רישום של הדירות. אס אמנם אפשר

להגיע לרישום הדירות, הרי כל החוק הזה לא היה נחוץ. ובכל זאת אומר חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב

שיש מאות אלפי דירות בשיכונים ציבוריים שלא נרשמו. תארו לכם שאנחנו הופכים אי רישום

לעבירה פלילית, ויש עוד 300 אלף עבירות פליליות. חבר-הכנסת כהן-אבידב מציע שיתבעו לא

רק את החברה אלא גם את המנהלים ואת השותפים ואת הפקידים - תארו לכם מה יקרה בבתי המשפט.

אנתנו נחנוק את בתי המשפט ושום טובה לא תצמת מזה.

מה שחבר-הכנסת כהן-אבידב רוצה להשיג, ובצדק הוא רו1ה להשיג זאת, שדירה תרשם. אין

טעם לקבוע כאן עבירה פלילית, כי לא יהיה לזה שום ערף. אם אפשר לעשות מיד רישום סופי, מה

טוב. ואם לא, צריך להיות רישום שאיננו סופי, אם לא רוצים להשתמש במונח זמני.

מ. כהן-אבידב;

רישום ביניים.

צריו להיות ברור שאם חלפה שנה ותברה לא רשמה את הדירה, יוכל אדם, על חשבונה של החברה ,

צריו עוד לחשוב על המנגנון, יוכל לרשום את הדירה, והרישום יהיה או סופי או זמני או רישום

ביניים, כי אחרת אין אנחנו מתגברים על הבעיה שחבר-הבנסת כהן-אבידב מציג. אם לא עשינו את

זה, לא עשינו דבר והצי דבר,



אני לא יידע מה נאמר בועדת קולס, אנירטות שההמלצות שלה טובות. אם צריך להוציא

מהמלצות הועדה הזאת כמה פטנטים כדי לייעל את התהליך, בבקשה. אבל אם מהצעת החוק שלפנינו

נוציא את האלמנט של זמניות, בעצם לא עשינו שום דבר. אני רוצה שאדם שיש לו דירה בשיכון

גיבורי דירפו הרשם ואם תוך שנה לא נרשמה - תהיה לאזרח אפשרות להגעיל מנגנון כדי

והדירה תרשם. קביעה של עבירות פליליות תוסיף רק מבוכה וסקנדלים, ואולי עוד יעבירו את

זה לעבירות מינהליות או ברירות קנם, אבל הועלת לא תהיה,

אנתנו צריכים להפריד בין שני סוגים של דירות. סוג אחד - אותן דירות שאפשר לרשום

אותן, מבתינת הנתונים בטאבו. יש כל מה שדרוש לרישום, ובכל זאת חדירה לא נרשמה. הסיבות

לאי רישום הן סיבות זרות. בין השאר מפני שלא רק אצל ההברות המשכנות יש משרדי סאבו פרטיים

אלא גם אצל הרבה מאד עורכי דין, במיוחד באזור המרכז, יש משרדי טאבו פרטיים שהם לא כל כך

ששים לותר עליהם. זהו סוג אחד - דירות שאפשר לרשום אותן מיד והן לא נרשמו.

הסוג השני הוא דירות שיש בהן בעיות ולא ניתן לרשום אותן. אני מדבר רק על הדירות

שלא ניתן לרשום אותן, כי לגבי אלה שניתנות לרישום תדעיל רק קביעה של סנקציה. אם תיקבע

סנקציה אזרחית, הרי אותו בית משוט עוסק גם בענינים אזרחיים וגם בענינים פליליים.

אם נאמר שזה יהיה על חשבון החברה, הרי החברה לא תרצה לתת מה שהיא צריכה לתת, מה יעשה אותו

אדם, יתבע אותה לדין. ואימה יחבע אח החברה לדין? לא בבית מש8ט בקטמנדו, הוא יתבע לדין

בבית מש6ט מחוזי בחיפה או בחל אביב, או בבית משוט שלום, תלוי בסכום. ותהיה אותה סתימה

של בית המשפט שבה אנחנו לא רוצים.

הרי כל המטרה בשינוי היא לתת כלים יעילים בידי האזרח, לעשוח את המצב ברור.

כעורך דין צלצלתי פעם לשיכון עובדים וקיבלתי תשובה שבקרית-חיים אי אפשר לרשום דירה.

אמרתי שכרגע בררתי את הענין, יש תיק בטאבו ואפשר לרשום. ואז אמרו לי:אבל אנחנו בקרית-

חיים עוד לא רושמים. כלומר, במקרים מסוימים אפשר לרשום, אבל יש החלטות מסוימות מפני

שאולי לא נוח לרשום.

יש גם הכנסה בענין זה והיא לא קטנה. אל נתעלם מזה. כשדירה מהליפה ידים וצריך להזקק

לשירותים של החברה המשכנת כדי שיירשם הקליינט החדש, זה כרוך בתשלום. לחברח זכריה דרוקר,

למשל, יש טופס סטנדרטי, אדם שקנה דירה בחברה ורוצה להעבירה לאחר, הוא צריך לשלם לחברה

סכום פר חדר ועוד הוצאות ועוד ועוד ועול. דירה יכולה להמכר חמש פעמים, והחברה תקבל

חמש פעמים תשלום עבור החלפת השם. זה עסק לא רע. הסכומים הם לא כל כך גדולים, אבל צריך

לראות אותם מול מה שהחברה משלמת לפקידים שחיא מחזיקה לצורך ענין זה. מנסיוני אני יודע

שגובים 25 שקלים לחדר, כאילו הרישום לארבעה חררים יקר מרישום של שני חדרים, ועוד 50 שקלים

להוצאוח רישום, ועוד 100 שקלים תשלום כללי, כלומר גובים 150 או 200 שקלים.

א. אלגואטי;

זה לא מדוייק.

ונוסף על כך אם לא משלמים עד תאריך מסויס, יש גס הצמדה. אני יכול להציג את הטופס

הסטנדרטי שהגיע אלי. אפשר לחשוב שהולכים לרשום מחר בבוקר, ואם אדם לא שילם בחודש הנה וישלם

רק בחודש הבא הוא צריך לשלם גם הצמדה. זאת אומרת שזה גם עסק מסחרי לא רע. אם יש לחברה

אלפיים דירות כאלה, ואפילו אלף דירות שמחליפות ידים, אם נכפיל את המספר רק ב-100 שקל

. לדירה, זו הכנסה לא רעה. לא צריך עוד לבנות לא צריך לעשות שום דבר, צריך רק שאי אפשר יהיה

לרשום דירות אלה בטאבו ותהיה הכנסה יפה למחלקה. אני יכול להביא עוד דוגמאות של חברות

ושל עורכי דין, שעליהם הגיעו תלונות בנושא זה. צריך זרז מן הצד השני שיזרז את החוברות

לרשום את הדירות.



אני מבין שלחברה יש גם בלבול ראש, במקום לרשום את הבית על שם פלוני היא צריכה לרשום

על שם פלמוני, היא צריכה לנהל תיקיה ויש הוצאות. זה צריך היה לחזק את הדרישה של החברות

המשכנות להפטר מהענין הזה. מה טבעי יותר מאשר שאותה חברה תגיד שהיא לא רוצה לנהל תיקיה

במשך עשרות שנים ותבקש להוריד מעליה את העול הזה. להפתעתי, לא קיבלתי אף לא פניה אחת

משום חברה משכנת שיפטרו אותה מן הביורוקרטיה הזאת. הצעקה הראשונה צריכה היתה לבוא,

אתם אונסים אותנו להחזיק תיקיות גדולות.

ד. מילמן;

מהיום אנתנו יודעים שאדוני הוא כתובת לפניות.

לא שמעתי גם ממשרד המשפטים שהיו אליו דרישות להוציא את החברות מהענין הזה. יש חברות

גדולות ורציניות, יש תברות משכנות גדולות יותר מאלה שמיוצגות כאן.

יש עורכי דין שלא צריכים לעשות שיום דבר, מי שמוכר דירה צריף לבוא, להתייצב שם ולשלם.

אני כבר לא מדבר על חברות משכנות, אני מדבר על עורכי דין שהם לא מעבירים את הדירות בטאבו.

לכל אורך חייה של הדירה, בכל החלפה הם מקבלים כסף. לא בכל צריך לבוא בטענות אל משרד

המשפטים.

אני רוצה בהזדמנות זו לשוב ולהודות לחבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב שהעלה את הנושא על

השולתן כדי שאנתנו נדון בו.

אני רוצה להתייחס קודם כל לדמי הרישום עליהם דיבר היושב ראש. דמי הטיפול שנגבים

מדיירים הם בגובה של 50 ש"ח פלוס מע"מ. 25 ש"ח לחדר נגבים לצורך הכנת תסריטים לרישום בית

משותף. סעיף זה ישנו כמעט בכל החוזים אבל הסכום נגבה רק מהדייר הראשון, הקונה השני

ואלה שאחריו ישלמו רק דמי הטיפול בסך 50 ש"ת.

היו"ר א. קולס;

אראה לך שזה נגבה גם מהדייר השני ומהדייר השלישי.

א. אלוגאטי;

אם זה נגבה, הרי זו טעות בלבד. אם גבו, האיש צריך לפנות אלי ונתקן את הטעות. התשלום

לפי מספר התדרים נגבה רק פעם אתת, מהדייר הראשון בלבד.

אם את הסכום הזה גובים רק מהדייר הראשון, זה לא צריך להיות בחוזה הסטנדרטי, כי החוזה

הסטנדרטי לא מיועד לדייר הראשון אלא לבאים אחריו. הרי הדייר הראשון עושה את החוזה עם

החברה. הטופס הגיע אלי ממי שקנה דירה מהדייר הראשון. לא היה צריך להיות בו סעיף כזה. הטופס

שגוי.

הטופס לא שגוי. החברה שלנו היא צעירה, 90% מהתביעות שלנו הן מדיירים ראשונים. כשיש

העברה ליד שניה, פשוט מותתים קו באותו סעיף ולא צריך לשלם. הבעיה המינהלית נפתרת מהר מאד.

בענין דמי רישום בסך 50 ש"ח, לפי מידע שקיבלתי, בלשכת עורכי הדין התייחסו לענין

ונקבע כלל שעורך דין שמטפל בהעברה מסוג זה רשאי לקבות רבע אחוז ממחיר הדירה או לא פחות

מ-250 שקלים. אינני יודע באיזו מידה זה מחייב. לא התייחסנו לזה ולא העלינו את התעריף



היו"ר א. קולס;

מדוע יש הצמדה?

ההצמדה קיימת בגלל עורכי הדין שמטפלים בענין ולא בגלל הדיירים. יש עורכי דין

שהתחילו לטפל בשנת 1982 וגומרים את הטיפול בשנת 1987. אני יכול להביא לא שבע דוגמאות

אלא מאתיים ושבע דוגמאות. אם עורך דין לא מעביר את הכסף, אין שום סיבה שיקבל את השירות

מלפני תמש שנים במחיר שהיה לפני חמש שנים. אני הנחיתי שבכל תיק שהטיפול בו איננו מסתיים,

לא מסיבה אובייקטיבית אלא בגלל רשלנות של עורכי דין, ישלמו עוד פעם, כי הענין כרוך

בביורוקרטיה פנימית, צריך בכל פעם להוציא את התיק, לבדוק אותו בהנהלת חשבונות, להעביר

אלי. כל פנייה כזאת מחדש גורמת טיפול ואיבוד זמן. אין שום סיבה, פרט למקרים מיוחדים,

שהטיפול לא ייגמר תוך שנה. הודעת שומה, מס שבח וכל הדברים האלה מגיעים תוך חודשיים

או שלושה חודשים לכל היותר. אם לא מסיימים את הטיפול תוך שנה, בדרך כלל זה מחמת רשלנות

או הזנחה או חוסר טיפול מצד עורך הדין שמטפל בעיסקה.

ועכשיו לענין הרישום עצמו. 95% מהקרקעות של חברת זכריה דרוקר הם קרקעות המינהל.

מה שקובע את הרישום, לפני פרצלציה ואחרי פרצלציה, מגורם היחידי שקובע הוא מחלקת המדידות

של משרד העבודה. מחלקת המדידות קובעת על איזה חלקה נמצא אותו בנין, מספר החלקה. את הדייר

זה לא כל כך מענין עם מספר החלקה הוא 227 או 342. לדעתי, ההצעה של גבי אלבק היא בהחלט

נכונה. היתר בנייה בצירוף תסריט של הבנין הוא הדבר היחידי שדרוש לצורך רישום. המיספור

שיינתן לחלקה אין לו שום משמעות. אם גבולות החלקה יהיו 20 על 50 או 19 על 47, גם זה לא

כל כך מענין את הדייר. מה שמענין אותו זה ההצמדות של חניות, כי לפעמים זה מתוכנן בהתחלה

לפי תוכנית בנין עיר בצורה מסוימת, ובסופו של דבר הבנין עומד 2 מטר לצד זה של החלקה. בין

היתה הבניה ובין המצב בפועל יכולה להיות סטיה, להערכתי, לא יותר מ-5% בגבולות החלקה, ולגבי

הרייר אין בזה שום משמעות. את הדייר לא מענין אם הגדר היא במרחק 3 מטר מאחורי הבנין או

3.5 מטר, ממילא זה רכוש משותף, גינה, אין לזה משמעות בשביל הדייר כי זה לא לשימוש.

לפי הערכתי ולפי מיטב ידיעתי המקצועית, תסריט הבנין בצירוף היתר בניה מהמועצה המקומית

צריכים לספק את הטאבו לצורך רישום, נקרא לזה רישום ביניים, והרישום הסופי יהיה כשייקבעו

גבולות החלקה על ידי פרצלציה.

בקשר לפרצלציה יש שתי בעיות. יש הבדל בין אתרי בנייה שבהם פועלות מספר חברות משכנות

ובין אתרי בניה של חברה אחת. כשיש רק חברה משכנת אחת, האחריות והחובה כולה על אותה חברה.

אף אחד לא יכול להפריע לה, מה שיכול להפריע הוא רק חוסר הרצון שלה, חוסר תקציב וכוי, שאלה

שיקולים לא עניניים. יש בעיות כשבאתה בנייה גדול פועלות מספר חברות, לפעמים חמש או שש

חברות. לחברה אחת קשה מאד לעשות את הפרצלציה שלא בתיאום עם חברות אחרות.

בענין זה נקט יזמה משרד השיבון והבינוי. לפני כשנה וחצי היינו בישיבה במשרד והודיעו

לנו שהמשרד לקח על עצמו לבצע פרצלציות בכל אותם אתרים שפועלות בהם מספר חברות בנייה,

לפי שיטה מקוצרת - במקום מדידות בשטח יעשו תצלומי אויר.

צ. בירן;

לפי חוק רישום שיכונים ציבוריים.

א. אלוגאטי;

את הדייר לא מענין לפי איזה חוק רשומה הדירה שלו. בענין זה משרד השיכון והבינוי

נקט יזמה, ואני יודע שלגבי מספר אתרים יש תזוזה. כמובן שטיפול בענין זה בהיקף ארצי לוקח

זמן, גם כשמקדישים לזה משאבים, אבל יש נטיה לעשות זאת. ההשתתפות היא לפי החלק היחסי שיש

לכל חברה. זה ימנע את הבעיה שנוצרת כשכל חברה מחכה שאחרת תנקוט יזמה, עכשיו אנחנו נשלם את

חלקנו היחסי, ואני מניח שכך יעשו יתר החברות הקבלניות, והעבודה תעשה במרוכז. החיוב הוא



בסדר גודל של כ-50 דולר. הפעולה התחילה כבר להניב פירות באיזור ירושלים, שמעתי שיש התחלה

גם באיזור חיפה, אינני יודע מה הטיפול ביתר המקומות.

אני חוזר ואומר, הדבר הזה נוגע לרישום סופי וקביעת גבולות של כל בנין שצריך להיות

על אותו מגרש. מבחינת הרישום, איו שום סיבה שלא יתנו היום בטאבו מספר זמני של חלקה,

או רישום ביניים של חלקה עד לרישום הקבוע, והמספר ישאר או שישנו את המספר בעת הרישום

הקבוע, אבל את הדייר בכלל לא מענין מספר החלקה ולא משנה שלא יהיה בכלל מספר של חלקה.

כדי למנוע טעויות, אותו תרשים שאנחנו מגישים לרישום צו בית משותף, בצירוף רשימת הדיירים שתתן

החברה המשכנת, כמובן בצירוף כל המסמכים ותשלום האגרות וכו', לדעתי, על בסיס זה ניתן

לבנע אח הרישום.

כמובן שזה יצור פקק תנועה במשרד הטאבו, אני לא יודע איך יוכלו להתגבר על זה, אבל

זו כבר בעיה אחרת, בעיה תקציבית.

הבעיה היא פקק תנועה שיהיה אצלכם. אם יהיו כמה מאות דירות שאתם צריכים שאופן מיידי

להעביר אותן, אתם צריכים להתגבר על הבעיה מהצד שלכם. הטאבו יצטרן להתגבר על הבעיות שלו.

לנו יש כ-3000 דירות. אני לא יכול להבטיח שתוך שבועיים נגמור את הטיפול.

היו"ר א. קולס;

בתור שנה.

א. אלוגאטי;

אני גם לא יכול להבטיח זאת בתור שנה. אני מדבר על החברה שלנו, בשיכון עובדים יש

בודאי תנאים ואפשרויות אחרים. לדעתי, תור שנתיים ניתן לבצע את זה בצורה הדרגתית. גם מבחינת

החומר אי אפשר לט0ל בכל האתרים בעת ובעונה אחת, זה קשור בהרבה נעולות אדמיניסטרטיביות.

יש בנינים שנבנו לפני שמונה שנים, ואם אתה בא היום למחלקת מהנדס העיר גם אצלו זה לוקה

שבועיים ולפעמים גם חודשיים עד שהוא נותן לר את ההיתר לאותו בנין שנבנה לפני שמונה שנים.

צ. בירז;

היזמה שנקם משרד השיכון והבינוי, לפי חוק רישום שיכונים ציבוריים, היא לגבי בניה

שהחלו לפני נובמבר 1981.

ד. מילמז;

באופן כללי בוודאי יש לברר על החוק שהוצע על ידי חבר-הכנסת כהן-אבידב. דבר אחד הוא

האידאה שבחוק, והדבר השני הוא האמצעים ליישומו ולביצועו המעשי. כנציג של חברה משכנת אני

חייב לומר שהצעת החוק הזאת נראית כאילו מופנית אך ורק נגד ההברות המשכנות, שהן לא הגופים

היהירים שעוסקים בתחום זה. בדברי ההסבר להצעת חחוק נאמר "העברת הדירוה מיד ליד, על ידי

מכר, נעשית בחסד על ידי החברות המשכנות". בדברים אלה יש כבר כתב אישום.

אין לי דבר נגד החברות המשכנות.

אפשר אולי למחוק את המילה "בחסד" ובמקומה לכתוב: בתשלום.

נתקלתי במקרים שצריך היה ממש לבקש טובות.

זו הרגשה סוביקטיבית של מי שפונה.

ר. מילמז!

יש הברל אם כותבים במסמך - - -

זה לא כתוב בחוק אלא רק ברברי ההסבר.

ר. מילמז?

אני מוחה נגד הדבר הזה, כי אני חושב שלאף אחד לא עושים חסד. גס אני מקצוען, אני

צעיר מאד בכהונה בשיכון ופיתוח, אבל בתור עורך דין טיפלתי בנושא זה עשרות שנים ולא הרגשתי

שעושים לי חסד. המצב לא יותר גרוע מאשר בכל משרד ממשלתי אחר. גם כאן לא צריף להגזים.

באופן כללי, אני מוזר ואומר שההצעה היא חיובית, אבל אני סבור שחור החנית לא צריך

להיות מופנה כלפי החברות המשכנות במיוחד.

חבר-הכנסת כהן-אבידב תיקון היום את הצעתו ובמקום "רישום זמני" הוא מציע רישום ביניים

או קבוע. אבל הבעיה היא לא בשם אלא במהות. השאלה היא אם מדובר שאחריו, בעוד שנתיים או בעוד

עשר שנים, יבוא רישום סופי או שלא יבוא אחריו רישום סופי. זה הדבר הקובע. אם לא יבוא

אחריו רישום סופי, הרי אנחנו יוצריס על ידי החוק מוצע סוג בי של רישום, משהו שהוא פחות

מ"ליגל טייטל". והיו דברים מעולם, בארצות הברית בנוסף לרישום הסופי בטאבו יש "טייטל דידס"

שעוברים מיד ליד ונרשמים בסופו של דבר, כלומר יש שלב ביניים. הכנסת תצטרך לההליט אם הכוונה

היא לרישום שאיננו סופי או לרישום סופי, ולפי זה יכוונו את החוק. אבל לפי זה צריך לפתור

גם את הבעיות בקשר לפרצלציה,וכן חוק בתים משותפים , איך מתגברים על שני השלבים האלה שהם

המעכבים.

נכון שאפשר לעשות רישום נוסף, אבל זה יהיה רישום סופי שייחשב זכות שביושר, זה יהיה

"ליגל טייטל". זאת אומרת שאנחנו משנים את כל הדבר מיסודו.

לא. רישום סופי ומלא, אבל הדרך חהיה קצת יותר מהירה עקב שימוש במיפוי קייס, בתצלומי

אויר. זה יהיה גם יותר מהיר וגם יותר זול, אבל הרישום יהיה סופי ומלא.

אני מדבר על המצב לפי החוק הקיים. כמובן שאפשר לשנות את החוק ולקבוע שאם אדם העביר

דירה לפי שטר מכר אישי, לא צריך את הטאבו. אבל אצלנו בחוק בוטלה זכות שביושר, לכן מתעוררות

בעיות. לא רק כשחברה פושטת רגל מתעוררות בעיות, גם בלי זה יכולות להתעורר בעיות.



ההתקפה נגד עורכי דין - אני לא נציג של לשכת עורכי הדין, נציג הלשכה צריך לבוא

ולדבר בענין זה - אבל אני חושב שהיתה גם קצת הגזמה, לא כל עורכי הדין - - -

היו"ר א< קולס!

לא התקפנו אח כל עורכי הדין. הסתמכנו על נתונים קול לשכח עורכי הדין שאגל חלקן מעורכי

הדין שעוסקים בחחום זה יש משרדי סאבו פרסיים, זה על סמך פניות של עורכי דין.

אחה רוצה שנגיד: לא כל עודכי הדין הס לא בסדר...

ד. מילמז!

אני רוצה להחייחס לענין הסנק1יוח. לפני שמחליטים שלאחר שנה יופעלו סנקציות ויוטלו

עונשים על האנשים שאחראיים לנושא, או שיועבר עול ההוכחה על הנד השני, אני מגיע לחברי

הועדה לבדוק היטב אם להטיל זאח על החברוח המשכנות, המנהלים והפקידים שלהן. לפני שמטילים

סנקציוח צריך לבדוק אם הציבור יכול לעמוד בהן. אני חושב שאין שום ענין לענסת לחוקק עוד

חוק דוגמח חוק כהנוביץ, חוק שאין מבצעים אוחו.

שמענו שמבצעים גם חוק זה. רק לפני שבועיים אמרה גבי יהודית קרפ, המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה, שאין חוקים שלא מבצעים אותם.

זאח הדקלרציה, אבל הביצוע לא נראה בדיוק כך. כדי לא לצרף עוד חוק לצד הדקלרטיבי,

אני מציע לבדוק היטב אח הנושא, ולא לומר כפי שנאמר פה שענין החקציב של משרד המשפטים לא

מענין את הכנסת. עם כל הכבוד לחבר הכנסת שאמר זאת, אני חושב שהדבר חייב מאד לענין את חבר

הכנסת, כי אם משרד המשפטים לא יוכל להוסיף עובדים בכל לשכות הרישום, אנחנו נציף את הטאבו

בעשרות אלפי תיקים - לשיכון ופיתוח יש לא רק 3000 תיקים כמו לחברת זכריה דרוקר אלא

אולי פי עשרה ממספר זה - נציף אותם בתיקים שיישארו תקועים לשנים, אחד הדברים היסודיים

הוא לחח לממשלה או למי שצריכים לבצע את הדברים את הכלים לביצוע, כי אחרת מה הועילו

חכמים? האידאה היא בסדר, חשוב לדון ביישום גם על ידי משרד המשפטים וגם האוצר.

יושבים כאן אנשי משרד המשפטים, גם אנשי האגף לרישום מקרקעין ואגפים אחרים. הזכיר חבר

הכנסת כהן-אבידב את ענין המשכנתאות, כל מה שיוצא מכאן מיושם כבר טוב טוב בשטח.

אנחנו יוצאים מהנחה, כמו שאמר חבר-הכנסת כהן-אבידב, שתהיה אגרה או תשלום שיממן תוספת

כוח אדם שדרושה בטאבו, כי אחרת נעמוד בפני אותה בעיה שקיימת היום.

אשלים דברי יושב ראש החברה בכמה הערות, וקודם כל בברכה לחוק שיקדם אח הליכי הרישום.

שיכון ופיתוח חקבל בברכה כל חוק שיקדם הליכי רישום ואפילו יטיל עליה משימות שקשה יהיה לה

לעמוד בהן.

לגופו של ענין, אנחנו מדברים בהצעת החוק שלפנינו, אבל שמעתי מגבי פליאה אלבק שכבר

התגבשו רעיונות לשיכתוב ההצעה והסיטו אותה מהכתוב בנייר שלפנינו. קשה לי להתייחס לדברים

כשאינני יודע על איזו מתכונת חושבים.



היו"ר א. קולס;

אנחנו דניס עכשיו על בסיס הצעת החוק שלפנינו, אבל בצורה הכללית ביותר. בשלב מסוים

נכנס לפרטים, כרגע אנחנו מדברים על המסגרת. אנתנו רוצים לשמוע את הקפדה והרעיונות שלכם,

כדי שהעול של 30 אלף דירות ירד מעל הגב שלכם. היום לא נסיים את הדיון. בהמשך הדיון נרד

לפרטים, על בסיס חילופי הרברים כאן. הזמנתי אתכם בשלב זה כדי לשמוע אתכם. אס כולם יבואו

ויגידו שהמצב הוא מצוין ולא צריך לתקן ולשנות, אולי נחליט על הסף שאין צורך בחוק.,

במסגרת החוק הזה צריכה להיות הגדרה בסיסית שאומרת על מי הוא חל ואיזו מטרה הוא בא

לשמש. אנחנו יכולים לציין שתי מטרות עיקריות שהחוק הזה נועד לשרת. האחת, להבטיח זכויות

המשתכנים ולהקל חייהם, וזה קשור בחוק הבטחת השקעות. מאז חוקק חוק הבטחת השקעות יש לכל

משתכן בטוחה כלשהי. הפרופיל של החוק המוצע צריך להיות יותר נמוך מבחינה של הבטחת השקעות,

והחלק העיקרי צריך להיות זירוז תהליך הרישום ולתת למשתכן רישום רשמי ביד.

מבחינת התחולה, יש בחוק הגדרה של תחולה על חברה משכנת. המונח חברה משכנת הוא יציר

משרד השיכון והבינוי. כחברה משכנת הוגדרו תחילה החברות הציבוריות הגדולות,עד באמצע שנות

השבעים , וזה כלל את שיכון ופיתוח, שיכון עובדים, רסקו, אזורים וכיוצא באלה, וממחצית שנות

השבעים שינה משרר השיכון והבינוי את הגישה והחל להפעיל במסגרת פרוגרמה באמצעית חברות

שיכון, ויצר מערכת של סינון והגדרה מהי חברת משכנת - חברה משכנת היא חברה שעומדת

בקריטריונים מסוימים, מבחינת היקף, עתודות פיננסיות וכיו"ב.

אם החוק הזה מתייחס לחברה משכנת בלבד, בלי שניתנה לה הגדרה, הרי יש כאן לאקונה, ואז

הולכים למונח המקובל במשרד הבינוי והשיכון. אני מניח שהכוונה היתה להחיל את החוק על כל קבלן

שבונה דירות וצריך לרשום אותן בטאבו על שם המשתכנים, בין אם הוא בונה על קרקע שלו ובין

אם הוא בונה על רקרקע של המינהל או בעיסקת אחוזים, שם בעית הבטחונות חמורה עוד יותר.

צריכה להיות הגדרת ברורה על מי חל החוק הזה. החברות המשכנות, לפי הגדרת משרד השיכון

והבינוי, הן המסודרות יותר, אמינות יותר ובטוחות יותר מבחינת המשתכן, גם בתהליך העברת

הזכויות וגם מבחינת ההבטחה שיש אב לזכויות שלו ולמעקב אחר הזכויות שלו, ובסופו של דבר

הדירה גם תרשם. הבעיות הגדולות הן בעיקר במיגזר הפרטי, עם הקבלנים הלא ממוסדים, אם נקרא

להם כך, לא עם החברות המשכנות, אם כי היו גם חברות משכנות שנקלעו לקשיים.

באופן עקרוני אנחנו מברכים על כל תהליך שיזרז רישום סופי של משתכנים בטאבו. בחוק

הזה אין התייחסות לרישום של משתכנים בטאבו, הוא מדבר על "בית או דירה שלא נתמלאו

לגביהם התנאים הדרושים לרישומם", הוא לא מדבר על רישום זכויות של משתכנים. צריכה להיות

הגדרה שבסופו של דבר המטרה היא רישום זכ1יות המשתכנים. קודם כל צריך ליצור מסגרת של יחידת

רישום שהיא ארעית, בין אם מדובר בדירה או בבית שכולל מספר דירות, ואחר כך תהליך של רישום

זכויות המשתכן באותו נכס. התהליך צריך להיות כפול. בתהליך של רישום דירה, בית שיש בו

מספר דירות או וילה, אני מצטרף למה שנאמר כאן על רישום שייעשה על סמך גבולות חלקות ארעיות.

השיטה הזאת יכולה לקדם את הנישא בצורה משמעותית. בין אם יקחי צילום של מצב קיים בשטח, כשיש

בית ויש לו גבולות, לפעמים המצב הקיים לא בדיוק תואם לא לרישיון הבניה ילא לתוכנית בנין

ערים, אבל זה לא צריך להשפיע על רישים הזכייית, כי אחרו? לא נשיג את המטרה ונכנס להליכי י

רישום סופי. אפשר לצלם את המצב הקיים בתוכנית שטח, שתשתלב בתוכנית סביבת, ולתת לאותו בית

או מגרש איזה שהיא מספר ארעי. (מ. כהן-אבידב; מספר זיהיי) מספר ארעי, אבל עם גבולות.

אני בעד זה שתהיה מפה עם גבולות פיסיים מדוייקים, כי אם לא יהיו גבולות מדידה של מצב

קיים זת לא ישקף כלום. כשיש צילום של מצב פיסי על גבי מפה, יכיל להיות תהליך מקוצר

יבלי פרוצדורה של מחלקת המרידות ופרוצדורה של התאמת תוכנית בנין ערים, צירך בשיני*

תוכנית בנין ערים או אישור הועדה לתיאום רישום שיכונים ציבוריים, בתהליך מקוצר של אישור

שזה תואם את המצב הקיים , התוכנית תרשם, תיכנס לתיקים בטאבו. טאבו בי, כמטגרת לרישום

ארעי.



על בסיס הרישום הארעי הזה אסקור גבר לבנות אח כל הרישום הסופי. מה שעלול להשתנות ברישום

הסופי הם הגבולות של החלקה, אפשר יהיה לרשום בית משותף על חלקה ארעית, וכך אפשר

יהיה גם לרשום הצמדות וזכויות בקרקע.

לרעתי, הדבר הוא אפשרי. כמובן שצריך לשמוע הוות רעת של מהלקח המרירות והאגף לרישום

והסדר קרקעות וכל גורם שנוגע בענין הזה, לשמוע אין זה ישפיע על התהליכים לרישום סופי, ואם

זה יהיה תהליך סופן ,או שאם לא תבוא התנגדות בשלב מסוים הרישום הזה יהיה לרישום סופי. גם

זאת אפשר לקבוע בתוק. אם יתקבל תהליך ביניים כזה, לרעתי, אפשר לזרז את כל התהליך של רישום

רירוח בטאבו, ואז ענין הסנקציה הוא שיפריע לגו, יפריע לכל עם ישראל.

בהוק הזה מרובר על שגה, גם אם יקבעו שלוש שנים, אני לא מאמין שמדינת ישראל יכולה

בשלוש שגים לרשום את כל הבגיה הקיימת, אפילו אם יכפילו את האמצעים לענין זה בהגהלת האגף,

במשרר הטאבו ובמחלקת המרירות, בין אם אמצעים של מהשב ובין אם כוח ארם, לא יוכלו במשך

שנתיים או שלוש שנים להתגבר על כל הפיגור שקיים.

רציתי לשוב ולהרגיש שמן הראוי שהחוק יחול לא רק על החברות המשכנוח אלא על כל קבלן.

עלתה השאלה איזה הוראות יחולו לגבי המעבר מרישום זמני לרישום קבוע. נראה לי ש1ריך למסגר את

הענין הזה, מבחינת הזמן וההליכים.

מר מילמן התרעם על כך שנאמר שהמשתכנים זקוקים לחסרי החברות המשכנות. מגיעות אלינו

הרבה מאר תלונות בענין זה. אני לא מתייחסת כאן להברה זו או אחרת, אבל צרכנים עוברים

הרבה מאר טלטולים ויסורים כשהם זקוקים לאישורים. אנהנו שומעים תלונות כאלה מכלי ראשון,

ולא פעם אחת או פעמיים.

אני חוזר בי. רציתי למחוק את המילה "בחסר", אבל אני חוזר בי ואינני מוחק אותה,

זו ישיבה ראשונה בסיררה של ישיבוח, כראי אולי לנצל הזרמנות זו שאנחנו יושבים ביהר

עם נציגי החברות המשכנות כרי להעלות את הבעיות השונות והתלונות שיש למשתכנים.

שמעתי מפי עורכי רין שאם הם מתבקשים לפצל ברירות של חברות מסוימות חם מבקשים רמי סבל

נוספים, מפני שהם יורעים מראש שהמאמץ מגר עורך הרין צריך להיות גרול יותר. אני לא מתייחסת

לסמנטיקה, אם אומרים או לא אומרים "בחסד", אבל מגיעות אלינו תלונות בענינים אלה, גם מעורכי

רין וגם מצרכנים.

מגיעים אלינו הוזים שצרכנים חותמים עם חברות קבלניות, הברות משכנות או הברות אחרות,

ובאותם חוזים הם מתחייבים שכאשר הם ירצו למכור את הרירות לצר גי, זה חייב יהיה לשלם לחברה

ער 2% מערך הרירה עבור הטירחה שחהיה לאותה חברה בהחלפת שם בעל הרירה. אני לא מתייחסת

לחברות ספציפיות, אבל מגיעות אלינו מניות ואנחנו נררשים לחוות רעתנו. (ר, מילמן: ראיתם

עסק לא רע,..)

אלה הרברים הכללים שרציתי לומר, וכמובן להצטרף לברכות על היזמה. אני חושבח שיש עור

הרבה רברים שאפשר להכניס לחוק הזה על מנח שבאמת ייושם, ואני מקווה שהוא ייושם, בהנחה שהוא

ניחן ליישום מבחינה טכניח.



היו"ר א. קולס;

בתחילת הישיבה הבאה נשמע את נציגי האגף לאישור והסדר מקרקעין. לקראת הישיבה הבאה

נעשה קצת שעורי בית ונוכל להרחיב בכמה נקודות. רק אהרי הישיבה הבאה נוכל לגשת לתכלית.

הייתי מבקש שיזמינו גם אותנו לישיבה הבאה.

נהיה אסירי תודה לכס אס תסכימו לבוא. נשמת להזמין את כל הנוכתיס כאן גס

לישיבה הבאה בנושא זה. אני רואה השיבות רבה בהשתתפות גס של נציגי ארגוני צרכנים וגס

של הברות שצריכות לרשוס דירות. הדבר תשוב גס למהלך התקין של העבודה שלהם וגס לצרכנים

שרוכשיס דירות. תודה רבה.

הישיבה נעולה.



(הישיבה ננעלה בשעה 50;12)