הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 190

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', י"ט באייר התשמ"ז, 18 במאי 1987, 11:30

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולט - יו"ר

שולמית אלוני

יצחק ארצי

מרדכי וירשובסקי

אוריאל לין

אבנר ח. שאקי

ויקטור שם-טוב

מוזמנים;

יו"ר הכנטת ש. הלל

י. אליאטוף - משרד המשפטים

ע. אליצור - יי

ז. בונה - " "

ש. גוברמן - " "

י. אזר - משרד הפנים

ד. טלמור - עירית תל-אביב, יועץ משפטי

מזכיר הועדה; ש. טגר

ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

א. חוק יטוד; הכנטת (תיקון מטי 17) - כינוט בפגרה

ב. תקנות העבירות המינהליות (עירית ת"א-יפו)

ג. צו העבירות המינהליות (שינוי התוטפת לחוק)

הכנסת (תיקון מס' 17) - כינוס בפגרה

היו"ר א. קולס!

רבותי, אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני מקדם בברכה את

יושב ראש הכנסת שלמה הלל, שהואיל לבוא לדיון בתיקון מסי 7ו לחוק יסוד: הכנסת.

נשמח לארח אותך גם בישיבות נוספות.

בחוק שלפנינו סעיף אחד והוא קובע: "בסעיף 33 לחוק יסוד! הכנסת, בסופו יבוא

"או לשם התייצבות הממשלה לפני הכנסת, משהורכבה". אדוני יושב ראש הכנסת, אם אתה

רוצה לומר כמה מלים, בבקשה.

אדוני יושב ראש הועדה, אני מודה לך על ההזמנה. אני רוצה להקדים ולומר

שלהצעה זו אין שום קשר לשום משבר אקטואלי. נתקלתי בבעיה דווקא שלא בתקופת משבר,

וחשבתי שיש לאקונה בחוק במה קשור להקמת ממשלה חדשה בעת הפגרה.

כינוס הכנסת בפגרה נעשה בשתי דרכים, או לפי דרישה של שלושים חברי הכנסת,

ובכנסת זו - דרישה של עשרים חברי הכנסת להגיש הצעה לסדר היום, או לפי פנייה של

הממשלה. בזמן הרוטציה בראשות הממשלה, שנעשתה ברוח טובה, התגלתה לאקונה. לפי

הפרוצדורה, אם מתפטרת ממשלה, הנשיא מטיל על אחד מחברי הכנסת להרכיב ממשלה, ואם

זה מצליח, הוא מודיע ליושב ראש הכנסת שיש אפשרות להקים ממשלה, ויושב ראש הכנסת

מכנס את הכנסת. אבל בעת הפגרה יכול יושב ראש הכנסת לזמן את הכנסת רק לפי פניה של

הממשלה או בקשה של חברי הכנסת להגיש הצעה לסדר היום. באותו מקרה נמצא פתרון,

מאחר שהרוטציה נעשתה ברוח טובה, הממשלה לפני שהתפטרה ביקשה מיושב ראש הכנסת לכנס

את הכנסת לדון בהקמת ממשלה חדשה.

אבל בהחלט יכול להיות מצב שהתפטרות הממשלה והקמת ממשלה חדשה לא ייעשו מתוך

הרמוניה ורצון טוב. יכול להיות משבר, הממשלה מתפטרת, מי שהתמנה על ידי הנשיא

אומר שהוא יכול להציג ממשלה חדשה, אם זה קורה בפגרה יוכל יושב ראש הכנסת לבוא

לממשלה שהתפטרה, שלא כל כך רוצה בהקמת ממשלה חדשה, ולהגיד לה: בקשו ממני לכנס

את הכנסת כדי להחליף אתכם. אם הם לא רוצים, מצב כזה יכול להמשך חודשיים.

אפשר לומר שאם אפשר להקים ממשלה חדשה סימן הוא שיש לה תמיכה של יותר מעשרים

חברי כנסת, ואלה יכולים לבקש כינוסה של הכנסת. אבל בקשה של חברי הכנסת לכנס את

הכנסת בעת הפגרה היא כדי להעלות נושא לסדר היום, לא יכולים עשרים חברי כנסת

לפנות ליושב ראש הכנסת לזמן ישיבה כדי להקים ממשלה. אפשר להגיד שחברי הכנסת

יבקשו תחילה לזמן את הכנסת, יעלו לסדר היום הצעה בדבר כינוס הכנסת, ההצעה תתקבל,

תתכנס הכנסת והממשלה תוצג בפניה. אבל זה פשוט לא הגיוני.

הבעיה באה על פתרונה במקום שמדובר על בחירת נשיא המדינה. סעיף 5 בחוק יסוד:

"... חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס

יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת נשיא המדינה". לגבי נשיא המדינה יש הוראה

מפורשת בחוק, אם כי שם הבעיה פשוטה יותר כי יכולה הממשלה לפנות ולבקש כינוס

הכנסת.

אפשר שבמשך ארבעים שנה לא ייתקלו בבעיה, אבל אפשר גם להגיע למצב מגוחך

שממשלה התפטרה, אפשר להקים ממשלה חדשה, אבל הממשלה הקודמת לא מוכנה לבקש כינוס

הכנסת, לא כל כך ברור בכלל אם יכולה ממשלה לבקש מיושב-ראש הכנסת לכנס את הכנסת

כדי שזו תבהר ממשלה חדשה.



קיימתי התייעצויות עם חברים. לדעתי, אנחנו צריכים לאמץ נוסחה דומה להוראה

נשיא המדינה, ולקבוע שיושב-ראש הכנסת יוכל במקרה כזה לכנס את הכנסת,

לא לפי בקשת הממשלה ולא לפי דרישה של עשרים חברי הכנסת, אלא -לכנס את הכנסת לצורך

זה בצורה מכובדת, בדלת הראשית ולא באמצעים שונים ומשונים.

ו. שם-סוב;

אמנם יש לאקונה ואנחנו צריכים למצוא פתרון לבעיה מבעוד מועד ולא לחכות עד

שיווצר מצב מביך שאולי יחייב תיקון בלתי תקין.

אדוני היושב ראש, אני מבקש בהזדמנות זו להעיר באוזני יושב ראש הכנסת הערה

גם בענין כינוס ועדות הכנסת בימי הפגרה לא בירושלים אלא בתל אביב. בפגרה האחרונה

הוזמנתי לשתי ישיבות בתל אביב של שתי ועדות שונות. אינני שולל את הצורך לפעמים,

בתנאים מיוחדים, בזמן הפגרה לכנס ועדה לישיבה בתל אביב. אבל לא בכל מקרה אלא רק

בשעת צורך. אני משוכנע שהישיבה שהוזמנתי אליה בפגרה צריכה היתה להיות בירושלים

ולא בתל אביב. אני מתנצל על ההערה שהערתי בענין אחר.

היו"ר א. קולס;

אני שמח שהערת מה שהערת, הרי זו ההזדמנות להערות כאלה.

הערתי מה שהערתי לא בגלל היותי ירושלמי, אלא מפני שנקבע שועדות הכנסת

צריכות לערוך ישיבות בירושלים ולא צריך לסטות מזה.

ר. מלחי;

הערה לנוסח. הסעיף בהצעת החוק אומר "או לשם התייצבות הממשלה..." סעיף 15

לחוק יסוד; הממשלה מדבר לא רק על התייצבות הממשלה לפני הכנסת אלא גם על כינונה.

יכול להיות שתהליך ההתייצבות של הממשלה וכינונה לא יתמצה בישיבה אחת, ולכן הייתי

לשם התייצבותה וכינונה של ממשלה חדשה.

ש. גוברמן;

רציתי להשלים את הדברים המאלפים של יושב ראש הכנסת. לפי חוק יסוד; הממשלה,

סעיף 13(ב), יושב ראש הכנסת מקבל הודעה: "הרכיב חבר הכנסת ממשלה, יודיע על כך

לנשיא המדינה וליושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת". כך ההוראה

המוצעת משתלבת בהצעת החוק שלפנינו עם ההוראה שבחוק יסוד: הממשלה ומשלימה אותה.

יושב-ראש הכנסת מקבל הודעה באופן רשמי וזה גורם לכינוס הכנסת כדי לאפשר התייצבות

הממשלה לפני הכנסת, כאמור בסעיף 15 לחוק יסוד; הממשלה: "משהורכבה הממשלה, תתייצב

לפני הכנסת..." זו הישיבה שצריכה הכנסת לקיים.

ר. מלחי;

הכותרת של סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה היא "כינון הממשלה", יש חשש שהתהליך

לא יתמצה בישיבה אחת.

אנחנו קובעים שיושב-ראש הכנסת יכנס את הכנסת לנושא זה, ולא כותבים אם

לישיבה אחת או לשתי ישיבות או לעשרים ישיבות.



ר. מלחי;

אבל כינוס הכנסת הוא "לשם התייצבות הממשלה",

ש. גוברמן;

גם בענין נשיא המדינה אפשר לשאול אותה שאלה.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את העקרון שבהצעת החוק. אני מבקש מגבי רחל מלחי וממר שלמה

גוברמן לבוא בדברים בענין נוסח החוק, מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה שניה

ושלישית? מי נגד? אין,

הוחלט להעביר חוק יסוד; הכנסת (תיקון מס' 17) לקריאה שניה ושלישית.

מ, וירשובסקי;

אני מתנצל על האיחור, בדיון בקריאה הראשונה ביקשתי לשקול מתן אפשרות בעת

הפגרה להגיש גם הצעת אי-אמון לממשלה, אם נותנים סמכויות לשלטון כפי שנותנים

בתיקון מס' 17, מדוע שלא תהיה גם אפשרות להגיש הצעת אי-אמון? אם לממשלה יש רוב,

ממילא תיפול ההצעה; אם אין לה רוב, למה תתקיים באופן מלאכותי כשהיא מסתתרת אחרי

פגרת הכנסת? הפרלמנט יוכל להקרא רק כדי לאשר ממשלה ולא יוכל להגיד שהממשלה

צריכה ללכת?

היו"ר א. קולס;

אני אפילו לא רוצה להשתמש בסענה שזה נושא חדש. יש לפנינו חוק ספציפי, דנו

בו והצבענו. התיקון שמציע חבר-הכנסת וירשובסקי לא שייך לחוק זה, יכול להיות

שמקומו בכלל בתקנון הכנסת. אבל אם אתה רוצה להציע תיקון לחוק יסוד, תגיש הצעת

חוק פרסית, הצעת החוק שלפנינו מדברת על נושא אחד ואומרת דבר אחד ברור, וזהו

הנושא היחיד שעמד לפנינו ועליו הצבענו, אם רוצים לדון על כל הנושאים, יכול להיות

שבחוק יסוד; הכנסת צריך לעשות עוד תיקונים,

הלכנו לקראת יושב ראש הכנסת כי ראינו שיש לאקונה בענין הקמת ממשלה בעת פגרת

הקיץ, לא מדובר על פגרת פסח, שנמשכת זמן קצר יחסית, אתה העלית סוגיה שונה,

שאיננה שייכת לחוק הזה, יש עוד כמה סוגיות ויש עוד תיקונים שאפשר לעשות

בחוק-יסוד; הכנסת, אבל לא זאת הפרוצדורה,

י, ארצי;

אפשר לבסל את המגבלות של הפגרה ולהגיד שגם בעת הפגרה יש כל הסמכויות והכנסת

פועלת כרגיל, ואז נקיים ויכוח על המשמעות של פגרה, אם הפגרה לא תהיה עת מנוחה,

יהיה מקום להצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי. הצעת החוק שלפנינו באח לפתור בעיה

מיוחדת, הממשלה הורכבה וצריכה להתייצב לפני הכנסת ולקבל אישורה, וצריך לאפשר

ליושב ראש הכנסת לכנס את הכנסת, רשאי חבר-הכנסת וירשובסקי להעלות את הסוגיה

שהעלה וכן את הסוגיה של סמכויות הכנסת בפגרה בכלל, אבל לא אגב הדיון הזה,

באנו למלא לאקונה מסוימת, אבל בדיון כאן מסתבר שיש לאקונה נוספת ונוצר מצב

קשה להשלים עמו. הפגרה נמשכת שלושה חודשים, בעת הפגרה יכול להיות ארוע מיוחד

והממשלה לא תהיה ראויה לאמון הכנסת, תיווצר אפשרות להפיל את הממשלה, יהיה רוב

נגד הממשלה, אבל אי אפשר לענין זה לכנס את הכנסת והממשלה תתקיים עוד שלושה

חודשים מפני שהכנסת נמצאת בפגרה.

אבל, חבר הכנסת וירשובסקי, סוגיה זו לא נפתור עכשיו. בוא וניזום ביחד הצעת

חוק אחרת.

היו"ר א. קולס;

השימוש במונח לאקונה בהקשר ההצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי הוא לא מדוייק.

אין זה ענין שהמחוקק לא נתן עליו דעתו. המצב שהצביע עליו חבר-הכנסת וירשובסקי

הוא מצב שהמחוקק נתן עליו דעתו והחליט לא לתת אפשרות להגיש הצעות אי אמון.

המחוקק נתן דעתו וקבע שאפשר לכנס את הכנסת לפי פניה של הממשלה או לפי דרישה של

מספר חברי כנסת לשם הגשת הצעה לסדר היום. ההצעה של יושב ראש הכנסת אמנם באה למלא

לאקונה. המחוקק לא נתן דעתו לשאלה שעלתה עקב הרוטציה. זו לאקונה קלאסית, אם אפשר

לומר כך.

מעניקים ליושב-ראש הכנסת אפשרות לכנס את הכנסת לא על פי בקשת הממשלה ולא

עקב דרישה של עשרים או שלושים חברי כנסת אלא עקב מצב מסוים. מה שמציע חבר-הכנסת

וירשובסקי לא קשור בסמכות היושב ראש לכנס את הכנסת. אם נלך בכיוון שמציע

חבר-הכנסת וירשובסקי, הרי בקונסטלציה הקיימת אין לי ספק שבכל שבוע תהיינה שלוש

הצעות אי אמון. אי אפשר להתעלם מזה, השאלה היא מורכבת. אבל זאת שאלה בפני עצמה.

הערה לפניה של חבר-הכנסת שם-טוב. ראשית, אני נוהג להקפיד על כך שישיבות של

ועדות הכנסת יהיו בירושלים. דומני שרק ועדת הכספים מקיימת ישיבה אחת בשבוע בתל

אביב. אומרים שיש הרבה מוזמנים מהמשק והכלכלה ונוח יותר לקיים את הישיבה בתל

אביב, אם כי גם בזה אני לא משוכנע. מקובל היה לקיים שתי ישיבות בשבוע בתל אביב,

צמצמתי את המספר לאחת. יש ישיבות של ועדת החוץ והבטחון שצריכות להתקיים במשרד

הבטחון או במטכ"ל. את מספר הישיבות בעת הפגרה קובעת ועדת הכנסת.

יכול להיות שבענין מסוים קיבלתי החלטה לא נכונה. אם תסב תשומת לבי למקרה

ספציפי, אתנצל וגם אלמד מזה לקח.

מ. וירשובסקי;

אני חושב שאסור לנו בדברים אלה להתפס לפורמליסטיקה יתרה ולבדוק אם יש

לאקונה אמיתית או לא אמיתית. אם יש ממשלה שהוקמה בזמן הפגרה הגדולה, אפשר יהיה

לכנס את הכנסת ולהביע לה אמון. אבל אם ממשלה מאבדת את הרוב בכנסת, אם זה קורה

ב-1 באוגוסט, עד אחרי החגים אי אפשר בכלל להביע לה אי-אמון. אפשר לכנס את הכנסת,

אבל אי אפשר להביע אי אמון. במשך ארבעה משנים-עשר חודשי השנה אי אפשר לעשות

פעולה פרלמנטרית בסיסית של הבעת אי אמון לממשלה, שהיא חלק אינטגרלי מהכלים שלנו.

אדוני היושב ראש, אני מסכים שהיום מגישים יותר מדי הצעות אי אמון, ואולי

מנצלים את המצב לרעה. אבל התרופה בוודאי אינני בשיתוק הכלי הזה לארבעה חודשים

בשנה. לא יעלה דבר כזה על הדעת. לתומי חשבתי שבעת שעושים את התיקון המוצע בחוק

יסוד: הכנסת, נעשה גם את התיקון בענין הגשת הצעות אי אמון בפגרה. דיברתי על כך

גם בדיון בקריאה הראשונה במליאת הכנסת. זה לא פטנט שמצאתי בגלל ארועי הימים

האחרונים. הדיון בכנסת היה ב-23 בפברואר.



אדוני היושב ראש, אתה קיימת את ההצבעה מהר. אני תושב שבדיון על תיקון זה

אפשר להתייחס לכמה וכמה בעיות בחוק יסוד: הכנסת. הצעת לי להגיש הצעת חוק פרטית.

אני יודע איך עושים זאת, ואני יודע יפה מה הסיכויים להעביר הצעת חוק פרטית.

חשבתי שתאפשר להביא את הצעתי בהקשר התיקון הזה, ואז הייתי מבקש התייעצות סיעתית

כי אני חושב שהבעיה היא רצינית ולא יכולים לעבור לסדר היום. אם עושים כבר תיקון

בחוק יסוד, צריך לראות תמונה רחבה יותר ולא לחתוך בשיטת הסאלמי - לקבל חתיכה

ולראות מה יהיה הלאה.

אני מבקש לעשות רוויזיה על ההצבעה, ואז אבקש שוב לברר את הנושא.

אוריאל לין;

אני מזדהה עם גישתו של היושב ראש ומתנגד להצעה של חבר-הכנסת וירשובסקי. אני

חושב שזו הצעה לא טובה. כבד מיסדנו את הדרך לכינוס הכנסת בעת הפגרה. אם נאפשר

הצעות אי אמון בפגרה, אנחנו יודעים למה זה יביא.

ו. שם-טוב;

על הגשת הצעת אי אמון בפגרה אפשר להכביד את התנאים.

אוריאל לין;

יש לנו נסיון בהגשת הצעות אי אמון שלא בעת פגרה ואנחנו יודעים מה קורה.

אסור להרחיב את השימוש במכשיר זה. חבל שנכנס כרגע לשאלה זאת, הייא צריכה להיות

נדונה כענין בפני עצמו.

ש. אלוני;

אני רוצה להתייחס רק להגיונם של דברים. ברגע שאנחנו מחליטים שבפגרה אפשר

להביע אמון לממשלה, חובה לאפשר גם להביע אי אמון. אני מסכימה לדברי היושב ראש

שיכולה להיות התרוצצות רבה הלוך וחזור. אפשר לקבוע שלשם הגשת הצעת אי אמון

בפגרה, אם להגשת הצעות לסדר היום מסתפקים בחתימות של עשרים חברי הכנסת, להגשת אי

אמון יידרשו 35 חתימות. אבל אם אין כלל אפשרות כזאת מתקבל דבר לא שלם מבחינת

מבנה החקיקה, כי אם אפשר להביע אמון צריכה להיות גם אפשרות להביע אי אמון.

נניח שהכנסת מתכנסת להצגת ממשלה והבעת אמון בממשלה. מה קורה אם באותה ישיבה

הכנסת מביעה אי אמון לממשלה? האם בגלל הפגרה זה לא תופס? הבעת אמון מחייבת

אפשרות הבעת אי אמון. נוכח המציאות בתחום זה, אני מוכנה שנקבע שלהצעת אי אמון לא

יכנסו את הכנסת בפגרה אלא אם יש 35 או 45 חתימות.

היו"ר א. קולס;

לצערי, אתם קצת מסונוורים ולא רואים את המצב לאשורו. הרי תמיד יש ממשלה.

לשיטתם של החברים שרוצים שממשלה תיפול ותקום ממשלה חדשה, נניח ששבועיים לפני

הפגרה הוגשה הצעת אי אמון לממשלה וההצעה התקבלה, הנשיא הטיל על אחד מחברי הכנטת

להרכיב ממשלה חדשה, וזה הצליח להרכיב ממשלה חדשה לאחר שהחלה הפגרה, מה קורה?

לשיטתכם, הממשלה הקודמת תמשיך לכהן עוד שלושה חודשים, והממשלה החדשה תחכה עד

שהכנסת תחזור מן הפגרה.

לא בקדנציה זו ואף לא בקדנציה קודמת לא היתה הצעה לאפשר הגשת הצעות אי אמון

בעת הפגרה. אולי צריך בכלל לקבוע שהכנסת תעבוד 12 חודשים בשנח, בלי פגרה, כי

בחודשי הפגרה יכולים להיות ארועים חשובים. בחוק יסוד; הכנסת שהכנסת תעבוד 8



חודשים בשנה. אילו עבדה ארבעה חודשים נוספים, אפשר היה אולי לפתור עוד הרבה

בעיות. יושב ראש הכנסת הצביע על לאקונה שמחייבת סיפול. לא יפריע אם ההצעות

האחרות יחכו עוד חצי שנה או שנה, אני לא רוצה לתפוס טרמפ על ההצעה הזאת כי אין

זו דרך נכונה לחקיקה.

חבר הכנסת וירשובסקי, אם יש לך סענות נגד מוסד הצעות אי אמין, תפעל בצורה

מסודרת. אתה מבקש רביזיה על הההלסה, נצביע.

ה צ ג- ע ה

בעד ההצעה -

נגד

ההצעה לעשות רביזיה לא התקבלה

התוצאה בהצבעה היתה תיקו, ההצעה לעשות רביזיה לא התקבלה. נניח את חוק יסוד:

הכנסת (תיקון מסי 17) על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית.

אני מודה לכם.

תודה.

מר חיים קלוגמן התמנה לממלא-מקום מנכ"ל משרד המשפסים. אני מציע שנשלח לו

ברכת הועדה.

אני מודה לך. כבר ברכתי אותו הבוקר, ועתה אשלח לו ברכה בשם הועדה כולה.

ב. תקנות העבירות המינהליות (עירית ת"א-יפו)

ג. צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק)

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום. מר אליאסוף, בבקשה.

כזכור, לפני כחודשיים אישרה הועדה את הסט הראשון של תקנות עבירות מינהליות

לגבי חיקוקי מיסים. התקנות יכנסו לתוקף באופן הדרגתי מ-ו ביולי 1987. כעת אנחנו

מביאים לאישור הועדה עוד שתי תקנות. האחת מתיחסת לעבירת החניית רכב על המדרכה .

בתחומי עירית תל-אביב-יפו.

כיום עבירה זו היא עבירת קנס. הפקח העירוני שמצא עבריין, מזמין אותו לבית

משפס. בתי המשפט עמוסים בעבירות כאלה. לעבריין יש אפשרות תוך שלושים ימים לשלם

קנס קבוע מראש, ואז הוא פטור מלהופיע בבית המשפט. ההצעה עכשיו היא להפוך אותה

עבירה לעבירה מינהלית. המטרה העיקרית היא לשחרר את בתי המשפט מהצורך לדון

בעבירות המוניות אלה, ובצורה כזאת גם להקל על אכיפת החוק בעבירה זו.

בסעיף 3 של התקנות כתוב שהקנס המינהלי הקצוב יהיה 100 שקלים. ציפינו שבגלל

האינפלציה הגדולה במשך השנתיים האחרונות יעלו שר הפנים ושר המשפטים את הקנס, אבל

כאשר כתבנו זאת לא ידענו באיזה שעור יעלו השרים את הקנס. בינתיים התברר שהצו

של השרים קובע 50ו שקלים. אנחנו מבקשים לתקן ובמקום 00ו לכתוב 50ן שקלים.

אנחנו מדברים על אחת משורה ארוכה של עבירות לפי חוקי-עזר של תל-אביב.

בהסכמת משרד הפנים ומשרד המשפטים, בחרנו לעשות נסיון לגבי עבירה זו מתוך מגמה

בהמשך להכניס את כל חוקי העזר של תל-אביב, ואולי גם של רשויות מקומיות אחרות,

למסגרת עבירות מינהליות. היתרון בבחירת העבירה הזאת הוא שיש לה כבר מערכת

ממוחשבת וקל מאד לשנות את הטפסים, לשנות את הכותרת ולהפעיל חוק זה במקום השיטה

הקיימת מבלי לגרום זעזועים במערכת, לא לגבי האזרח ולא לגבי השלטון. השיטה תהיה

אותה שיטה, באותם שינויים שחוק עבירות מינהליות מנהיג. זה ישחרר את בתי המשפט

מלהתייחס לרוב המכריע של עבירות אלה וגם מהצורך לגבות קנס אם לא שולם תוך שלושים

יום.

כדי שתקבלו תמונה במה מדברים, אביא כמה נתונים. בשנת 1986 הוגשו 44,887

דו"חות, הרוב המכריע שולמו ולא טופלו על ידי בתי המשפט. לבית המשפט הגיעו 12,877

דו"חות, שהם קצת יותר מרבע הדו"חות האלה. לפי השיטה הקיימת צריך היה להתייחס לכל

טופס וטופס, אם כי לא צריך לפתוח תיק. השיטה החדשה היא הפוכה - הקנס מוטל באופן

אם אתה מעונין להשפט, מלא את הטופס. אם הוא

שולח את הטופס, הוא מוזמן למשפט בתהליך הרגיל.

עד היום לא היה האזרח מבקש להשפט, הוא יכול היה להביע רצונו להשפט על ידי

כך שלא שילם את הקנט. אבל לאי תשלום יכולות להיות סיבות שונות, יכול להיות שהאיש

לא היה בארץ באותו זמן, יכול להיות שלא רצה לשלם, ויכול גם להיות שהוא באמת רוצה

להשפט. הנסיון מלמד ששעור האזרחים שאמנם רוצים להשפס הוא פחות מ-1%. זאת אומרת

שתהיה הקלה משמעותי על בתי המשפט. במקום לזמן מספר גדול של אנשים ולהקדיש זמן

שיפוטי, לאחר שתתקבל השיטה החדשה הסיכוי שאכן יצטרכו לדון בעבירה ירד ל-1% מכלל

הדו"חות שהוגשו, וזו מעמסה שבתי המשפט יוכל בנקל לעמוד בה.

אוריאל לין;

מדי פעם בפעם יביאו עבירות מינהליות חדשות לאישור הועדה. לפי דעתי המבחן

הראשון שצריך להנחות אותנו הוא אופי העבירה, אם מדובר בעבירה מורכבת או עבירה

שהיא פשוטה מהצד העובדתי. פה מדובר על עבירה של החניית רכב על מדרכה, לא על כביש

שיש בו הגבלת חניה ולא על כביש שיש בו איסור חניה, אלא על המדרכה עצמה, מקום

שנועד להולכי רגל. אני רוצה להזכיר שיש במדינת אנשים גם אנשים שאינם בעלי רכב,

והמקום שניתן להם לתנועה במרחב הציבורי הוא המדרכה.

גם בעלי רכב הולכים לפעמים על המדרכות.

כשהולכי רגל יורדים לכביש, הם בסכנה. אבל גם את המדרכה חוסמים להם.

הקביעה העובדתית של עבירה זו היא פשוטה. קביעה לא נכונה יכולה להיות רק

בכוונת זדון של פקח, שנותן דו"ח לרכב שלא חנה על מדרכה, ואני מניח שאין כוונת

זדון כזו, או תוצאה של טמטום, טשטוש החושים. כל אדם סביר שאין לו כוונת זדון

רואה אם הרכב חונה על המדרכה או על הכביש. כלומר, במבחן העובדתי אין בעיה. זו

דוגמה קלאסית לעבידה שצריכה להכנס למסגרת העבירות המינהליות, ואני חושב שלכך

התכוונה הועדה בחקיקת החוק. הייתי רק מבקש שמשרד המשפטים יעודד קביעת נורמות

אחידות ברשויות המקומיות. אם משרד התחבורה לא עושה שום דבר, אולי אתם תנקטו

יזמה.



קנס בסכום 150 שקלים הוא קנס נמוך למי שמחנה רכב על מדרכה. אדם שמחנה רכבו

בצורה חצופה וחוסם מעבר הולכי רגל צריך לקנוס אותו בסכום גבוה. אני חושב שבקנס

של 150 שקל לא משיגים את המטרה, הקנס צריך להיות מרתיע.

היו"ר א. קולס;

יש גם שאלה מה ההגדרה לרכב חונה על מדרכה - גלגל אחד על המדרכה? שני

גלגלים? הרכב כולו על ארבעת גלגליו על המדרכה?

אוריאל לין;

אנחנו עדים לתופעה נפוצה של החניית רכב על מדרכות. במקרים רבים הרכב כולו

על המדרכה, במקרים אחרים רק שני גלגלים. יש מדרכות צרות, הולך הרגל משתפשף בין

גדר הבית והרכב החונה על המדרכה. נדמה לי שעונש של 150 שקל הוא נמוך, לא מרתיע.

עירית תל אביב עשתה לאחרונה פעולות טובות מאד בענין הסינדול וצעדים נוספים

ששיפרו אכיפת החוק. יש עבירות תנועה שהן לא בסמכות הרשות המקומית. עובר פקח

עירוני ורואה חנייה כפולה, והוא לא יכול לעשות דבר, אין לו סמכות לעשות דבר,

סמכות כזאת יש רק לשוטר. מדוע אי אפשר לתקן את הדבר הזה? הרי הפקח העירוני

ממילא נמצא במקום. אני מבין משרד התחבורה לא כל כך עוסק בנושאים אלה. טפלו אתם

בענין זה.

ו. שם-טוב;

אני מסכים להגדרה של עבירה זו כעבירה מינהלית, וצריך גם להגדיר מהי תנייה

על מדרכה, אם מתכוונים לרכב שחונה בארבעת גלגליו על מדרכה. אבל יש שאלה בדבר

סכום הקנס.

שמענו שנעשו יותר מ-44 אלף דו"חות, זה מספר העבירות שנתפסו, מספר המחנים על

מדרכות הוא בוודאי פי שלושה מזה. האם הם עושים זאת מתוך רצון לעבור על החוק?

אוריאל לין;

זה נוח.

ויקטור שם-טוב;

אני חושב שמחנים על מדרכה כי אין די מקומות חנייה בתל אביב. מספר מקומות

החנייה שהעיריה מעמידה לרשות בעלי הרכב רחוק מאד מהצורך במקומות כאלה. מה רוצים

מציבור הנהגים? אני בעד החמרה במה שנוגע לבטיחות בדרכים.

מ. וירשובסקי;

זה קשור גם בבטיחות. לא פעם צריך אדם לרדת מן המדרכה לכביש ואז הוא נמצא

בסכנת נפשות.

ויקטור שם-טוב;

כולנו מכירים את המציאות. הרכב הוא כלי עבודה. אתה בא לתל אביב, מגיע לאזור

שבו יש לך ישיבה, אתה מסתובב רבע שעה, לעתים חצי שנה ולא מוצא חנייה, כל מקומות

החנייה מלאים, אתה כבר מאחר לישיבה, ואז אתה מתנה את הרכב על מדרכה.

ציבור בעלי הרכב איננו ציבור של מיליונרים. קנס של 50ו שקל על חנייה של רבע

שעה על מדרכה, לאנשים שחיים על משכורת - - -



אוריאל לין;

לתת לזה לגיטימציה?

ויקטיר שם-טוב;

לא. לתת קנט מרתיע. 50 שקל זה קנט לא קטן. אני מציע לקבוע שהקנט יהיה 50

שקלים, כפי שהיה.

י. ארצי!

אני קצת חצוי בענין זה, כי אני לא אוהב שהכנטת מתערבת בהחלטות סוברניות של

רשויות מקומיות. אבל כמי שמכיר את הנושא, אני רוצה להגיד מה קורה. עירית תל אביב

מבקשת מהכנטת לאשר מדיניות שצריכה להיות טבירה והגיונית. אני בעד זה. ולא אוכל

להטביר טוב יותר מכפי שהטביר כבר הבר הכנטת לין מדוע זו עבירה מינהלית טיפוטית.

אבל בכל זאת גובה הקנט מעורר בעיה. אני מבין שרוציט להעניש, רוצים להרתיע. אני

נגד הנייה על מדרכות. אבל אני רוצה לתאר שני מקרים.

בעיה אהת נמשכת זה שנה והצי. מרפאת קופת הולים נמצאת ברהוב אלנבי, הרופא

צריך לשרת את אזור מזא"ה - בלפור, לב העיר. הוא לא יכול להגיע להולים, לא יכול

להענות לקריאות דהופות, משום שאין מקוט להתנות את הרכב אלא על מדרכה, וכל הזמן

קיבלו דו"תות. ברחוב בלפור אי אפשר להחנות אפילו על המדרכה. להחנות רכב על

מדרכה.

יש בעיה אהרת שטיפלתי בה הרבה זמן. האזור שטביב היכל התרבות הוא אזור זקן,

אין בו תנועה בלילה. בזמן מטוים היתה מדיניות נגד מי שמהנים בטביבה הזאת, פקחים

יצאו במיוחד בלילה ועשו מאות דו"חות. אחרי התענוג הרוחני בתאטרון או בקונצרט,

אדם מצא דו"ח שעולה פי שנים או שלושה מהכרטיט. יש מקומות בהם אפשר להטדיר חנייה

על מדרכות, בשני גלגלים על המדרכה, ואז פותרים גם בעית התנועה וגם בעית המעבר.

אפשר להבחין בין שעות יום ושעות לילה.

אני רוצה לענין זה להשתמש בטיטמה הידועה: תנו לחיות בעיר הזאת. יש היום

סינדול, שאמנם קצת הוקל, אבל הוא עושה את שלו לגבי בעיות קריטיות.

צריך לקבוע קנס סביר. יש קנטות גבוהים על עבירות מט הכנטה, ובכל זאת יש

עבירות. אטור להגיע לאבסורד ולחוסר פרופורציה בין הנזק והקנס. 150 שקל הם 100

דולר. המצב היום לא יותר קריטי מאשר היה, להיפך, בעבר המצב היה הרבה יותר קריטי.

הודות לפעולות שנעשו על ידי עירית תל אביב, ובעיקר על ידי דב בן-מאיר, המצב

איננו המור כפי שהיה. אם העיריה יכלה להיות כל כך הרבה שנים כשהקנט היה 50 שקל,

לפי איזה קריטריון מבקשים להכפיל את הקנט פי שלושה? אני מציע לבקש מעירית תל

אביב לשקול מתדש אם אכן הטכום מוכרח להיות 150 שקל. לפי איזה קריטריון ואיזו

הצמדה נקבע הטכום הזה? הקנט היה 50 שקלים, אפשר לקבוע 75, אפילו עד 100 שקלים.

גם קנט של 100 שקלים על עבירה כזאת הוא קנט לא קטן.

היו"ר א. קולט;

אנחנו מקילים על העיריה כשהופכים עבירה זו לעבירה מינהלית. לדעתי, זו הקלה

רבה. חבר הכנטת ארצי, אנחנו לא מתערבים מיזמתנו, אנחנו מתערבים כי פנו אלינו.

הועדה דנה בנושא כי ביקשו אישור הועדה לתקנות. אנחנו צריכים ביחד לחשוב. אין זו

התערבות.

היתה תקופה שעירית תל-אביב עודדה מאד חנייה על מדרכות במקומות מסוימים.



י. ארצי!

היה נסיון של דוד שיפמן המנוח.

היו"ר א. קולס;

אני לא יודע איזה פרסום יש לדבר הקיקה ועד כמה בעלי רכב ערים לגובה הקנט

שהם עלולים להקנס. בקנס יש אלמנט של עונש ויש אלמנט של הרתעה, ולא רק הכנסה

כספית לעיריה. אם נכפיל 44 אלף דו"חות ב-50ו שקלים, או ב-00ו, ואפילו ב-50, נקבל

סכום גדול מאד. עם הופכים את העבירה לעבירה מינהלית, יהיה תסכון ניכר, מתוך 14

אלף נהגים שהגיעו לבית משפט לפחות 12 אלף לא יגיעו לבית המשפט.

השאלה המרכזית היא גובה הקנס. בנושאים כאלה צריך להיות פרסום מתאים, גג1

הודעות בעתונות, גם שילוט. אתם צריכיך לקבל על עצמכם להודיע לנהגים: דעו לכס

שחנייה על מדרכה תעלה לכם ביוקר. יש בזה גם עונש על עבירה חוזרת?

י. אליאסוף;

לא.

22 שקל זה הקנס על עבירת חנייה על כביש, במקום שנועד לחנייה בתשלום. אני

חושב שהסכום 150 שקל הוא מופרז מאד, גם בהתחשב במשכורות במשק. אם המשכורת

הממוצעת היא פחות מאלף שקלים, הרי הקנס הזה מגיע ל-20% מהמשכורת, על עבירה שאדם

לפעמים מבצע בהיסח הדעת, או מתוך מחשבה שבאזורים מסוימים בתל אביב מותר להחנות

על מדרכות. במקומות מסוימים בתל אביב יש מדרכות רחבות מאד, שמספיקות גם לחנייה

וגם למעבר הולכי רגל.

חנייה איננה נעשית בהיסח הדעת.

בלית ברירה. אילו ידעת שזה יעלה לך 100 שקלים, לא היית הולך לפגישה

שחבר-הכנסת שם-טוב דיבר עליה. אדם מחנה את המכונית במקום אסור כשהוא חושב שהקנס

עלול להיות 20 שקלים, וזה שווה את הסיכון. לרוץ מ-20 ל-150 - - -

זה שנתיים הקנס הוא 50 שקל.

גם אם הקנט היה 50 שקל, האינפלציה בתקופה כזאת לא היתה בשעור כזה שמצדיק

קפיצה מ-50 לא ל-100 ובוודאי לא ל-150 שקלים.

מדברים על הנהג המסכן, אני יכול לדבר על הולך הרגל המטכן, בין שהוא מבוגר

ובין שהוא ילד, הוא נמצא בסכנה כי בגלל המכוניות החונות על המדרכות הוא מוכרח

לרדת לכביש. החנייה הזאת גם מקלקלת את המדרכות, משאירה כתמי שמן, נוטף לכל

הפגעים האחרים שיש על המדרכה, טבעיים ואחרים. זה עינוי ללכת במדרכות תל אביב.



כמי שהולך לא מעט ברגל, אני יודע שהחנייה על מדרכות היא אחד הפגעים הקשים ביותר.

מי שנוהג ברכב בעיר, יכול גם שלא לנהוג, למרות שזה קשה לו. הולך הרגל מוכרח ללכת

על המדרכה. אופיו של נהג, ואולי של נהג ישראלי, שאם הוא צריך ללכת חמישים מטר

הוא לא יעשה זאת, קודם יעשה חמישה סיבובים ויחפש מקום, ובסופו של דבר יחנה על

המדרכה בדיוק מול הבית שאליו הוא רוצה להגיע. זו מכת מדינה, ובעיקר בעיר תל

אביב.

מצד אחד, אני חושב שבתחום זה צריך לפעול ביד חזקה. מצד שני, קפיצה מ-50

ל-50ו שקלים היא דרסטית, ובסופו של דבר תגרום לכך שיתנו הנחיות מקילות או שיהיו

עשרות מכתבים ובקשות לבטל דו"חות אלה. לכן אני מציע: א. לקבל את העקרון; ב.

לקבוע קנט של 100 שקלים.

ו. שם-טוב;

די בקנס של 50 שקלים.

מ. וירשובסקי;

אני לא מהקונסים הגדולים, אבל זו מכת מדינה. לנהג קשה למצוא מקום חנייה,

אבל בכל זאת יש לו ברירה, הוא לא מוכרח להנחות רכבו על מדרכה. אזרח שהולך על

מדרכה חייב לרדת לכביש, כאשר המדרכה חסומה. אני חושב שקנס של 100 שקל הוא סביר,

אני חושש שבקנס של 50 שקלים לא תהיה הרתעה, כי לחלק גדול מהנהגים יש מי שישלם

עבורם.

א. ח. שאקי;

קנס של 100 שקלים הוא קנס מרתיע. אם הקנס היה 50 שקלים, הקפיצה מ-50 ל-50ו

במצב הקיים במשק, ברמת המשכורות, זו קפיצה גדולה מדי. אם יתברר תוך שנה שקנס של

100 שקלים איננו מרתיע, תמיד אפשר יהיה להעלות.

אוריאל לין;

שאלה עקרונית. מפעם לפעם נתבקש לאשר תקנות עבירות מינהליות, שלטונות המס או

רשויות מקומיות יגידו לנו מה גובה הקנס שהם מבקשים להטיל, ואנחנו כאן נכנס

לויכוח, סכום הקנס יהיה תמיד נושא מסעיר לויכוח. האם זה מה שצריכה הועדה לעשות?

אולי אנחנו צריכים רק לאשר שהעבירה תהיה עבירה מינהלית ולתת המלצתנו בדבר גובה

הקנס. אחרת בכל מקרה נכנס לויכוח אינסופי על גובה הקנס, ובזה יש סכנה מבחינת קצב

האישור של עבירות מינהליות.

ד. טלמור;

אולי לא די הבהרתי את דבר. סכום הקנס לא נקבע על ידי עירית תל אביב. לפי

החוק, לעיריות אין סמכות לקבוע את הסכומים לא בעבירות קנס ובוודאי לא בעבירות

מינהליות. לעיריות יש רק סמכות לבצע את קביעת השר הנוגע בדבר, במקרה זה שר

הפנים, ושר המשפטים. השרים קובעים את הדבר בצו, בענין שלנו צו העיריות (קנסות).

יש שבע רמות של קנסות לפי חוקי עזר. ברמה הגבוהה ביותר עד ו במאי הקנס היה

50 שקלים, ובנמוכה ביותר - 22 שקלים, זה הקנס לעבירה רגילה בכל הארץ. השרים

הכפילו את כל הסכומים פי שלושה. לא אנחנו קבענו זאת, זהו כלל שחל בארץ כולה.

מ. וירשובסקי;

אם ההחלטה היא של השרים, זה מקל עלינו לומר דעתנו.

לעירית תל אביב אין רצון לשלוח 14 אלף איש לבית משפט. קביעת העבירה כעבירה

מינרלית תקל על העיריה.

ד. טלמור;

אנחנו הולכים בדרך זו מתוך אמונה שלטווח הארוך זה יעזור גס למערכת השיפוטית

של מדינת ישראל. זו לא בעיה של העיריה. העיריה לא מרוויחה כלום, היא צריכה להסב

את המערכת - - -

היו"ר א. קולס;

לא מקובלים עלי דבריך שהעיריה לא מרוויחה. אם יש 4ו אלף תיקים, והעיריה

צריכה לשלוח תובע לבית משפט, זה עולה לה כסף.

ד. טלמור!

זה עולה מעט מאד כסף. מספר התיקים הוא גדול אבל אלף תיקים מופיעים רק שלושה

או ארבעה אנשים. נגרמת טירדה אבל לא לעיריה, נגרמת טירדה למערכת השיפוט שצריך

להעמיד לזה שופט. התיקים האלה דורשים יום שיפוט. המגמה היא להקל על מערכת

השיפוט.

הדבר הזה הוא ניסוי. במתכוון בחרנו לניסוי חוק עזר זה, כי כאן יש לנו מערכת

ממוחשבת. אם הניסוי הזה יצליח, נעביר הרבה מאד עבירות שבהן מטרידים את בתי המשפט

אף כאשר הנושא הוא פשוט מבחינה עובדתית. יש המון חוקים אדמיניסטרטיביים, לא

עבירות שהן עבירות פליליות ממש. אם לא נתחיל בשיטה זו בעבירות פשוטות, לא נוכל

לפתח את השיטה. ההצעה שלפני הועדה היא תחילתו של ניסוי לקחת עבירה אחת מחוקי

העזר של תל אביב ולקבוע אותה כעבירה מינהלית.

גובה הקנס הוא כפי שנקבע בצוים. אם הועדה לא תאשר את התקנות, נצטרך למשוך

בחזרה את ההצעה, ואז גובה הקנס יהיה 50ו שקל כפי שהוא בשיטה הקיימת היום.

היו"ר א. קולס!

אני לא אוהב איומים. את התקנות מתקין שר המשפטים, לא אתם. אם אתם רוצים

להמשיך בשיטה הקיימת, אתם יכולים לעשות זאת. אני שוקל להזמין את השר להסביר

לועדה למה שילש את הקנסות, ועד שלא נקבל הסבר לא נאשר לא תקנות אלה ולא אחרות.

אינני יודע מי רוצה היום להכפיל קנסות פי שלושה. יש מדיניות גם בקביעת

קנסות. האזרחים הם לא פרות חולבות שאפשר לגבות מהם כל סכום. גם קנס של מאה שקלים

נראה בעיני מוגזם ומופרז, כי אני יודע כמה חמורה מצוקה החנייה. בתל אביב יש

נסיון רציני לפתור בעיות החנייה בתל אביב, אבל יש הרבה שעות שכל המקומות תפוסים

גם במקום של חנייה בתשלום, ויש מקומות בהם התשלום הוא מופרז. יש מקומות במרכז

ירושלים ובתל אביב ששעת חנייה עולה 5-3 שקלים, סכומים די גדולים. וגם כך אין

די מקומות חנייה, אין פתרונות אלטרנטיביים. לא לכל הנוהגים ברכב יש אפוטרופוס

שמשלם עבורם.

אם חברי לועדה יסכימו, לפני שנרוץ קדימה, נזמין את השרים ונבקשם להשמיע

דעתם.



י. אזר;

עד לפני שנתיים הסכום המכסימלי לעבירות קנס היה 50 שקלים. לפני שנה הוכפל

הקנס בצו העונשין פי 2.5, ב-150%, והועמד על 125 שקל. כלומר, ניתנה סמכון לשר

הפנים ולשר המשפטים להגדיל את הקנסות עד 125 שקל. מסעמים מסוימים, זה לא נעשה.

לפני שנה לא העלות את הקנס כפי שהיתה סמכות להעלות. בצו העונשין האחרון נקבע

שהסכום המקסימלי יהיה 150 שקל. כעת יצאו הצוים המתאימים שהעלו את הקנסות לרמה

המותרת.

150 שקל זה הקנס המקסימלי, עבירות קנס לפי חוקי עזר מדורגות לשבע רמות. כל

רשות מקומית קובעת את הרמה לגבי עבירה פלונית. בעיי-ית תל אביב קבעו שקנס 50ו שקל

יהיה עבירה של חנייה על מדרכה, במקום אחר אפשר לקבוע לעבירה זו רמה אחרת, ברנ?ה

בי הקנס יהיה 110, וברמה ג' יהיה הקנס 75 שקלים. 150 שקל זה הקנס המקסימלי המותר

היום לפי צו עונשין.

היו"ר א. קולס;

אני סבור שאין אנחנו בשלים להחליט היום בנושא זה. אני מבקש להבהיר גם לשרים

ולכל הרשויות, שלאחר שמגישים בקשות לאישור הועדה אין אפשרות למשוך אותן בחזרה אם

עמדת הועדה לא מוצאת חן בעיניהן.

ר. מלחי;

השר לא צריך למשוך את התקנות בחזרה, הוא יכול פשוט לא לפרסם אותן. וכבר היו

דברים מעולם.

אוריאל לין;

יש בינינו ניגודי השקפות בענין גובה הקנס. אני בדעה שהקנס הוא נמוך, יש

סבורים שהקנס גבוה, יש שסבורים שגם קנס של 100 שקלים הוא גבוה מדי. הנושא מחייב

דיון עקרוני. שמעתי כאן היום דברים שאני רואה בהם עידוד עבריינים, ואני לא מאמין

שאמנם בזה רוצה הועדה. מה יקרה אם לא נאשר היום את התקנות? תשאר ברירת קנס

בסכום של 150 שקלים, כי את הסמכות לקבוע ברירת קנס נתנו.

ש. אלוני!

אבל זה לא מוחלט, זה המקסימום.

היו"ר א. קולס;

ולא ידינו שפכו את הדם הזה.

אוריאל לין;

אנחנו יודעים מה זה ברירת קנס, מעטים מאד מחליטים ללכת לבית משפט ויוצאים

נשכרים מזה. שלא לדבר על איבוד יום עבודה ועל עוגמת נפש, במרבית המקרים מפסידים

במשפט.

אם רוצים לקיים בנושא דיון עקרוני, אני מקבל זאת בברכה, כי אני חושב שראוי

לקיים דיון עקרוני על גובה הענישה. אבל אם לא נאשר היום את התקנות, לא הועלנו

בכלום, רק השארנו ברירת קנס שהיא הרבה יותר קשה לאזרח והרבה פחות נוחה למערכת,

והרי אנחנו רוצים להקל על המערכת השיפוטית.



היו"ר א. קולס;

מה הקושי לאזרח?

אוריאל לין;

הוא צריך לשלם את הקנס או ללכת לבית משפט.

היו"ר א. קולס;

הוא לא מגיע לבית משפט.

אוריאל לין;

אם נצטרך בכל מקרה להתאתר בהחלטה על גובה הקנס, לא נאשר תקנות עבירות

מינהליות. גובה הקנס כבר נקבע, כפי ששמענו. השאלה שעומדת לפנינו היא אם העבירה

תהיה עבירה מינהלית. מבקשים מאתנו רק לאשר שחניה על מדרכות תהיה עבירה מינהלית.

היו"ר א. קולס;

אני רוצה להזכיר שבחוק עבירות מינהליות נקבעה פרוצדורה מה קורה כשאין

משלמים קנס. התרגזתי כשנאמר שאם השר או העיריה לא יקבלו מה שהם רוצים, יחזרו

לשיטה הקודמת. לדעתי, אנחנו נותנים לעיריה מכשיר הרבה יותר יעיל מן השיטה

הקודמת. ואם לא כן, למה באתם הנה?

אני מציע שלא נחליט היום. נזמין את השרים לדיון על המדיניות בקביעת קנסות.

נקיים את הדיון מוקדם ככל האפשר, אולי כבר בתחילת השבוע הבא. אחרי הדיון על

המדיניות נפגש ונדון בתקנות. יש כאן שתי גישות, יש שמציעים לקבוע קנס שאפשר

לחיות אתו, יש שרוצים מכשיר מרתיע, ואולי גם קנס של 100 או 50ו שקלים לא יהיה די

מרתיע. אני לא רוצה שנחליט עכשיו בסוגיה זו ברוב ומיעוט, כי לדעתי תתקבל כאן

עכשיו החלטה שהקנס יהיה נמוך מ-150 שקלים ומה שיקרה הוא שגם העיריה וגם השרים

יחזרו מכוונתם לפרסם תקנות אלה, ואז לא עשינו ולא כלום. אני מעדיף להזמין לועדה

את שר המשפטים ואת ממלא-מקום שר הפנים לשמוע מה בפיהם על גובה הקנסות. אלמלא

הסכום הגבוה, היינו מאשרים את התקנות תוך דקות אחדות. אותי הרתיע גם קנס של 00ו

שקלים, כאשר שמעתי שהקנס יהיה 150 שקלים - זה הדהים אותי. ואני אומר זאת כמי שעד

היום לא חנה על מדרכה.

י. ארצי;

זה נוגע לא רק לעבירה זאת.

היו"ר א. קולס;

מתי אנחנו עולים על נושא?

אני מבין שהצעתי להזמין לכאן את השרים מקובלת על חברי הועדה.

בגלל השעה המאוחרת, נדחה את הדיון בתקנות לאיסור הצגת חמץ בפסח, זה בוודאי

לא דחוף לאחר שהפסח כבר עבר, וגם את הדיון בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי

כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).

הישיבה נעולה.

ו

(הישיבה ננעלה בשעה 12:50)