הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 174

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', י"ז בשבט התשמ"ז, 16 בפברואר 1987, 11:30

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

מרדכי וירשובסקי

חיים רמון

אבנר ח. שאקי

ויקטור שם-טוב

ע. אליצור - משרד המשפטים

ש. גוברמן - " "

ג. ויסמן - " , "

א. זיסבלט _ " "

פרופ' נ.רקובר- " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

א. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 1) - הצעת חה"כ ח. רמון -

בקשה לרוויזיה

ב. חוק לתיקון פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות - הצעת חה"כ ש. וייס

ג. חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 6), התשמ"ה-1984



א. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 1) - הצעת חה"כ ח. רמון -

בקשה לרוויזיה

היו"ר אוריאל לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. חברי הכנסת פרץ ושאקי

ביקשו רוויזיה בהחלטת הועדה בענין התיקון לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, הצעת חוק

שהגיש חבר-הכנסת רמון. שני המבקשים אינם נוכחים. אנחנו נוהגים לדייק בישיבות,

ואני מציע שהועדה תקבל החלטה.

בהעדר המבקשים, אני מציע שהועדה תקבל החלטה לדחות את בקשת הרוויזיה. לפיכך

החלטת הועדה בענין חוק זה היא שרירה ותקפה.

ח. רמון;

אדוני היושב פרוש הדבר שהצעת החוק לקריאה ראשונה בלי עיכובים נוספים?

היו"ר אוריאל לין;

בלשון פשוטה של בני אדם וגם בלשון משפטית, זו התוצאה. אין אנחנו נוהגים

לחכות לחברים. זהו הסעיף הראשון בסדר היום, מגישי הבקשה צריכים היו להיות כאן.

הם לא באו וזו התוצאה.

אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום; חוק לתיקון פקודת הידיעות הטלגרפיות

לעתונות - הצעתו של חבר הכנסת שבח וייס. חבר-הכנסת וייס איננו. האם לנציגי משרד

המשפטים יש דעה בענין זה? נדון בהצעה גם בהעדרו של חבר-הכנסת וייס.

אמר לי חבר-הכנסת רמון שנדחתה הבקשה לרוויזיה. אני מצטער שאחרתי, הייתי

בועדת החינוך.

אני מוכרח לשמור על הסדר הטוב. המבקשים לא היו נוכחים, לא יכולנו לשמוע את

הנימוקים שלהם. אם חבר-הכנסת רמון מסכים שבכל זאת נשמע את הנימוקים של חבר-הכנסת

שאקי, אני לא אתנגד.

ח. רמון;

אני מסכים. אני מקווה שאחרי שחבר-הכנסת שאקי ישמיע טיעוניו הוא יסיר את

בקשתו לרוויזיה, אבל לא נחסוף החלטה.

בהסכמת חברי הועדה, נשמע את הבקשה לרוויזיה של חבר-הכנסת שאקי.

סוגית יחסי ממון בין בני זוג היא אחת הסוגיות הסבוכות במשפט העברי. בנושא

האחת - מערכת הנחות שידועה כחזקת שיתוף, שקדמה לחוק ועדיין

חלה על מי שהחוק לא חל עליו; והמערכת השניה שחל עליה החוק מ-1973. עולה הבעיה

באיזו מידה החוק הזה בא לפגוע ולצמצם את סמכות בתי הדין הרבניים.



כיוון שהנושא בכללו נדון בועדת השופט שינבוט, וכיוון שהנושא בכללו יידון

בוודאי בהרחבה בועדה הזאת בקרוב, אינני רואה כל טעם והיגיון לקתת נקודה אתת מתוך

המכלול, כאשר כל הנושא טעון בעיות למכביר.

יש שאלה מה בגדר יתסי הממון בין בני זוג. השאלה הזאת אינה קלה לפתרון, אבל

מן המפורסמות שגם אותם דברים שקשורים לכתובה, נדוניה ומזונות יש להם היבט ממוני.

כך שהמושג יתסי ממון כשלעצמו מעורר בעיות - אני מדבר כל הזמן על בעיות בקשר

לסמכות - באיזו מידה נשללת או מוגבלת סמכות בתי הדין הרבניים עקב ההוק זה. התוק

עצמו מתייחס לזה כשהוא מאפשר סמכות גם למי שעורך נישואים, בסעיף הראשון.

אני יכול להבין את המניעים של חבר-הכנסת רמון בהגישו את הצעת התוק, אבל אני

מציע לו ולנו לא להקדים את המאותר, לא לעסוק בהיבט אתד וצדדי של נושא רתב, כי כל

המסכת של יחסי ממון בין בני זוג עומדת להידון כאן בהרתבה כשיובאו לדיון תוצאות

העבודה של ועדת השופט שינבום, דו"ת השופט שינבום ודו"ת המיעוט שכתב ד"ר

רוזן-צבי.

היו"ר אוריאל לין;

אני מבין שהצעת התוקה הזאת לא משנה מהמצב הקיים, היא באה רק ליצור אפשרות

לקבוע הלכה בענין איזון משאבים גם בטרם פקיעת נישואים הלכה למעשה. הצעת התוק לא

משנה מאומה במאטריה שחבר-הכנסת שאקי מדבר עליה, לכן אינני מבין מדוע הוגשה בקשה

לרוויזיה.

איזון משאבים הוא נושא מרכזי בתוק יתסי ממון. איזון משאבים נעשה עקב

גירושים או מוות. פעמים השאלה מתעוררת כאשר מבקשים פסק דין הצהרתי שרכוש זה וזה

שייך בחלקים אלה ואלה לשני בני הזוג. בענין זה יש עמדות ברורות ויש הלכות של בתי

דין רבניים, ואם תתקבל ההצעה זו תהיה עקיפה נוספת של בתי הדין הרבניים ופגיעה

נוספת בסמכותם.

אין זה סוד שיש נגיסה מתמדת בסמכות בתי הדין הרבניים. בפסק הדין הידוע

בפרשת ז'קלין כהנוב, התבטא מי שהיה שופט בית המשפט העליון ברנזון ואמר שכל אימת

שבית המשפט יכול לצמצם סמכות בית הדין הרבני, הוא מצווה לעשות זאת. שאלתי איפה

נצטווה על כך, לי לא ידוע דבר שמצווה זאת, אולם זאת התפישה. יש היום צו על

תנאי אם מוסמך או לא מוסמך בית הדין לעשות דברים מסוימים.

כיוון שהנושא רגיש, תופף וארוג בסוגית הסמכות, כל מה שנראה כאילו איננו

נוגע ואיננו פוגע עתיד ועלול לפגוע בסמכות בתי הדין הרבניים, כיוון שקבלת פסק

דין הצהרתי על יתסי ממון לפני גירושים איננה מקובלת על בתי הדין הרבניים, ואם

התוק הזה יתקבל הוא יעמיד אותם בפני עובדה שדותקים רגלי ההלכה מנושא נוסף, אני

סבור שהסדר הטוב והטעם הטוב מחייבים שכרסום במעמד ובסמכות בתי הדין הרבניים

ייעשה בחקיקה של הממשלה ושל הכנסת. לא הייתי רוצה שדבר כזה יוחלט בצורה כזאת.

אני מתפלא על הנימוקים של חבר-הכנסת שאקי, אולי אין הוא מתכוון להצעת החוק

שלפני הועדה. מה שכורסם בחוק יחסי ממון - כורסם, אם כורסם. כל הדברים שאתה מעלה,

צריך היית להעלות בעת שחוקק חוק יחסי ממון. בחוק נקבעו יחסי הממון בין בני זוג

ונקבע מה שייך לכל אחד מבני הזוג.



כל מה שאני אומר הוא שבגלל נסיבות מסוימות בארץ, מנצלים את המצב לרעה,

בעיקר גברים. אתם צריכים להיות מעונינים שלא לתת לסחטנים לנצל את המצב הקיים

ובכך להשניא על הציבור את הדת ואת בתי הדין הרבניים. אבל אם לא כך, אם הגישה

שלכם היא כפי שהיא, אני יכול להבין מדוע אמר השופט ברנזון מה שאמר. במקום לומר

שבמקום שאפשר, בלי לפגוע בהלכה, יש להקל על בני אדם, לא לתת נשק בידי סחטנים,

יקרב הדין את ההר גם אם יש רק חשש שמא ושמא...

אשר לסענה שיש מסכת כללית, אני רוצה להגיד שאני מפחד לתקן דברים גדולים כי

זה לוקח שנים רבות, בעיקר במצב הפוליטי שלנו בעניני דת. אם תיקון קטן כזה שהצעתי

מעורר התנגדות, אני יכול לתאר לעצמי מה יקרה כשידונו על כל נקודה ונקודה בדו"ח

שינבום. אם התיקון הזה יתקבל ולאחר מכן יהיה דיון בדו"ח שינבום, מה טוב; לא יהיה

דיון, לא הפסדנו דבר. הבה נתקדם בחקיקה.

אני מבקשת להעיר - - -

אנחנו לא מחדשים את הדיון בהצעת החוק. יש לפנינו בקשת רוויזיה.

אני צריך כאן לומר שאני הזדהיתי עם הצעת החוק שהגיש חבר-הכנסת רמון, מכיוון

שראיתי את הסבל האיום שנגרם לאנשים, את השימוש לרעה במצב הקיים, את הביזוי, את

הסחיטה, את השימוש ברכוש כדי לא לתת גט, את הסחיטה של ממון ורכוש. אינני יכול

להתעלם מן המציאות, ראיתי יותר מדי טרגדיות אישיות.

חבר-הכנסת שאקי, אין כאן רוב בעד בקשתך לרוויזיה. החוק יעבור לקריאה ראשונח

ומליאת הכנסת תוכל לתת דעתה ולדון בנושא ברצינות. לא יהיה זה יאה שנושא כה חשוב

ועקרוני נבלום בשלב מוקדם זה. מאחר שאין רוב לבקשת הרוויזיה

בישיבה הראשונה בנושא זה לא היה דיון.

היו"ר אוריאל לין!

יכול להיות שלא היה דיון, אבל היתה החלטה פורמלית.

פרופי נ. רקובר!

בלי לשמוע את משרד המשפטים.

היו"ר אוריאל לין!

יש החלטה של הועדה. מה שעומד היום על סדר היום זו בקשה לרוויזיה, לא דיון

ראשוני.

ר. מלחי!

השאלה היא על מה היחה הבקשה לרוויזיה של חבר-הכנסת שאקי, אם על עצם

ההחלטה, לאחר שהיתה החלטה והוא מבקש לקבל החלטה אחרת, או לעשות רוויזיה בהחלטת

הועדה לא לדון בנושא. הועדה החליטה להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה ללא דיון

בועדה, ואם על זה מבקש חבר-הכנסת שאקי רוויזיה, זה ענין אחר. כמובן, אפשר להחליט

גם על זה לא לעשות רוויזיה.

עם כל הכבוד לחוות דעת משפטיות, התוצאה הסופית היא החלטה של הועדה להעביר

את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אם החליטה הועדה שלא לדון לפני העברת הצעת החוק

לקריאה ראשונה, הרי כך החליטה והתוצאה היא העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה.

היתה בקשה לעשות רוויזיה, לתזור ולדון על הנושא מחדש. אינני רואה בועדה רוב

לבקשת הרוויזיה, גם אם נקדיש לדיון שעה שלמה לא ישתנה המצב. הנושא מוכר. לפיכך

אני חושב שצריך להגיע למסקנה שדותים את הבקשה.

המחוקק בשעתו קבע שדנים ביחסי ממון או בשעת נישואים או בהליך גירושים או

עקב פטירה של אחד מבני הזוג, ולא במהלך הנישואים. הנושא של נישואים וגירושים הוא

נושא כבד, אם יתחילו בדיונים בנושא זה הרי בעקיפין ואולי שלא בעקיפין מכרסמים

במושג דיני מעמד אישי. אם יוחלט שבפרק שבין נישואים וגירושים אפשר לבקש סעד של

איזון משאבים, זה יפגע בסמכות הקיימת לבתי דין רבניים בענין נישואים וגירושים.

ח. רמון!

איך אתה מגיע לזה?

לענין הספציפי, אני מבקש התייעצות סיעתית.

היו"ר אוריאל לין;

התייעצות על מה?

ח. רמון;

אין נוהל כזה. אין נוהל של התייעצות סיעתית לפני החלטה על רוויזיה.

היו"ר אוריאל לין;

הוחלט לדחות את הבקשה לרוויזיה

ב. חוק לתיקון פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות - הצעת חה"כ ש. וייס

היו"ר אוריאל לין;

האם למשרד המשפטים יש עמדה בענין התיקון לפקודת הידיעות הטלגרפיות?

אדוני היושב ראש, בימים אלה מגבשים דעה בענין זה. כאשר עלה הנושא במליאת

הכנסת, שר המשפטים דאז נסים אמר שהענין חשוב ומורכב והוא יועבר לבדיקה של הועדה

לענין זכויות יוצרים, בראשותו של פרופסור ויסמן. הועדה הזאת מצאה, שהנושא הוא לא

בדיוק זכויות יוצרים אלא מה שנקרא בארצות-הברית תחרות בלתי-הוגנת. מנכ"ל משרד

המשפטים מאיר גבאי החלט למנות צוות קטן מאנשי משרד המשפטים ואנשי תקשורת כדי

לדון בנושא ולבדוק אם אפשר לאמץ את ההצעה של חבר-הכנסת וייס או הצעה דומה.

קיימנו ישיבה לפני שבועיים, ביום ראשון הקרוב נשמע את הצדדים המעונינים, נציגים

של סוכנויות העתונות. אני מקווה שבקרוב נוכל לסכם המלצות הועדה ולגבש עמדה של

משרד המשפטים.

>



היו"ר אוריאל לין;

מתי זה "בקרוב"?

אני מקווה שבעוד חודש או חודשיים.

היו"ר אוריאל לין;

חבר הכנסת שבת וייס הניח את הצעת החוק על שולחן חכנסת במאי 1985. האם אפשר

עכשיו לומר לו עוד להמתין?

א. זיסבלט;

אדוני היושב ראש, אתה צודק. דיברתי גם עם חבר-הכנסת וייס וגם עם חבר-הכנסת

קולס---

היו"ר אוריאל לין;

נמסר לי שדיברת אתם. אינני רואה אפשרות לא לקיים דיון על הצעת חוק שחבר

כנסת הניח על שולחן הכנסת במאי 1985. אם תביאו הצעה ספציפית מסעם הממשלה, נחליט

איך לספל בנושא. אני לא חושב שזה אסתסי לא לקיים דיון בהצעת חוק שהגיש חבר כנסת

לפני יותר משנה וחצי. אם יש הערות לגופו של החוק, אשמח לשמוע אותן.

נוכל לקדם את הנושא ולדון בו ביתר מומחיות לאחר שנשמע את הצדדים. אנחנו

עומדים ממש לפני שמיעת הצדדים המעונינים, שהם רשות השידור, סוכנויות העתונות.

היו"ר אוריאל לין;

עד היום לא שמעתם אותם?

א. זיסבלס;

לא. נשמע אותם ביום א' הקרוב.

היו"ר אוריאל לין;

זאת אומרת שהיום עוד אין לכם דעה.

אם נציג משרד המשפסים אומר שבשבוע הבא תהיה להם יותר אינפורמציה, אני מציע .

להעתר לבקשה ולדחות את הדיון, בפרס כשחבר חכנסת שבח וייס איננו כאן, הוא נמצא

היום במשפס דמיאניוק. אני מציע ביום שלישי הבא לקיים את הדיון לאחר שהמשרד יביא

לנו דברים מפורשים.

היו"ר אוריאל לין;

הם לא יהיו מוכנים ביום שלישי הבא. נדחה את הדיון בשבועיים אבל לא בגלל

הנימוק ששמענו, כי בו יש משום פגיעה בכבוד חבר הכנסת שהגיש הצעת חוק פרסית.

יכולות להיות סיבות אחרות לדחיה.



קראתי את הצעת החוק ולא השתכנעתי, אבל עדיין לא שמעתי דעות אתרות. אני

התרשמתי שההצעה יותר מדי גורפת. עם כל הרצון להגן על זכויות יוצרים, פה מגינים

על סוכנויות ידיעות, על ידיעות שמשודרות על גלי האתר. זאת נראית לי הגנה מופלגת.

אני לא משוכנע שהתוק הזה נחוץ.

ו. שם-טוב;

אני לא מכיר את החוק. אני מציע לדחות את הדיון בשבועיים ולקיים אותו

בהשתתפותו של חבר-הכנסת וייס.

היו"ר אוריאל לין;

בגלל העדרו של המציע והעדר עמדה של משרד המשפטים, הוחלט לדחות את הדיון

בשבועיים.

ג. חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 6), חתשמ"ה-1984

היו"ר אוריאל לין;

הועדה קיימה דיונים רבים בחוק זה ועשתה בו הרבה שינויים חשובים. אזכיר כמה

מן השינויים. את הדיון בסעיף 1 הפסקנו, חשבנו אולי להזמין לנושא זה את נשיא בית

המשפט העליון. החלטנו למחוק סעיף 2, כלומר, להשאיר סעיף 41 כמות שהוא. מחקנו את

סעיף 3.

ג. ויסמן;

סעיף 3 לא התקבל, אבל הועדה היתה מוכנה לקבל נוסח שיאפשר פיקוח.

היו"ר אוריאל לין;

סעיף 11 - היתה התנגדות חריפה בועדה להרחבת הסמכות לענין עיכוב הליכים. אני

שומע שמשרד המשפטים מוכן להוריד סעיף 11 ---

ג. ויסמן;

להפריד. להגיש עכשיו הצעת חוק בלי סעיף 11, שישאר לחוק אחר ---

היו"ר אוריאל לין;

לזה לא אסכים. או שמורידים סעיף 11, או שהועדה תקבל החלטה.

ג. ויסמן;

אני לא מוסמכת להודיע על הורדת הסעיף אלא רק על הפרדה.

ר. מלחי;

יש פרוצדורה של חלוקת חוק - חלק מהחוק מביאים מיד לכנסת, חלק נשאר לדיון

בועדה.



ג. ויסמן!

עשינו זאת בחוק העונשין.

היו"ר אוריאל לין;

קיימנו ארבע או חמש ישיבות בנושא זח, לא ישיבח אחת. אם חברי חועדח מתנגדים

לסעיף הזה, למה לא נצביע ונחליט לחוריד אותו?

ו. שם-טוב!

חועדה יכולח להוריד את הסעיף, מה שתעשח אחר כך הממשלה זה ענינה.

הייתי מקבל הצעת משרד המשפטים להפריד סעיף 11, כי בזה אנחנו משיגים את

מטרתנו. אבל אם תציע למחוק סעיף 11, אני בעד מחיקת הסעיף.

היו"ר אוריאל לין!

זו תהיה הצעתי. אני לא יודע מי יישב בועדה הזאת בעוד שנה או בעוד שלש שנים.

הקדשנו הרבה זמן לסעיף זה, התנגדנו לו התנגדות נמרצת. אני אציע למחוק את סעיף

11.

ג. ויסמן!

הועדה דנה גם בסעיף 4 והתקבל הנוסח שהציע פרופסור פלר. אנחנו עומדים בסעיף

5. לאחר שנעבור על יתר הסעיפים, אביא לפניכם את הנוסח המוצע לסעיף 3.

היו"ר אוריאל לין!

לא נקבל החלטה לפני שיהיה לפנינו הדף הלבן ובו הנוסח המתוקן של הצעת החוק.

עבר זמן רב מאז דנו בחוק זה, רק כשנראה את המוצר השלם לפנינו נוכל להחליט.

ג. ויסמן!

בדף הלבן יבוא גם הנוסח שאנחנו מציעים לסעיף 3.

(קוראת סעיף 5 בחצעת החוק - תיקון סעיף 208)

סעיף 208 בא לקבוע שבעת דיון בערעור הצדדים צריכים להיות נוכחים, אבל בית

המשפט רשאי לדון בערעור גם בהעדר הצדדים. אנחנו רוצים להקביל את המצב בתהום זה

למצב לפי חוק השיפוט הצבאי, שם נקבע שאם המערער עצמו הוא שלא הופיע, רשאי בית

המשפט מטעם זה לדחות את ערעורו.

יש פסיקה עקבית בענין זה, בית המשפט ראה אדם שערער ולא הופיע כאילו נטש את

ערעורו ואיננו מעונין בו עוד.

אבל בכל זאת מציעים להוסיף סעיף 208א. (קוראת סעיף 6 - הוספת סעיף 208א).

סעיף זה קובע שאם המערער נעדר מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן, כגון מחלה או

שירות מילואים, הוא יכול לבקש ביטול ההחלטה כדי שבית המשפט ישמע את הערעור. גם

סעיף כזה יש בחוק השיפוט הצבאי.



היו"ר אוריאל לין;

התקבלו סעיפים 5 ו-6

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 7 - תיקון סעיף 225)

הסעיף מטפל בסדר דין מיוחד לעבירות קנס, סדר דין של ברירת קנס. לעבירות

קנס יכול להיות סדר דין שונה מהרגיל. בסדר הדין הרגיל יש כתב אישום, אדם צריך

להופיע בבית משפט ויש דיון לפני בית המשפט. בעבירות קנס יש שתי ברירות. האחת

לאדם יש ברירה לשלט קנס תוך 15 יום, ואם לא שילם -

אוטומטית מעבירים את הענין לדיון בבית משפט. זו היתה השיטה במשך הרבה שנים. היו

אנשים שלא היו משלמים את תקנס ואחר כך לא היו באים לבית המשפט. לפיכך ב-ו98ו

הוסיפה הכנסת את השיטה השניה של ברירת משפט, שהיום היא מופעלת בעיקר בעבירות

תעבורה, וכן גם בתיירות ובשמירת ניקיון. לפי שיטה זו אדם חייב לשלם את הקנס תוך

30 יום, אם לא שילם - ישא בכפל קנס והקנס ילך ויגדל, אבל יש לו ברירה להגיד: אני

לא רוצה לשלם קנס, יש לי טענות להשמיע ואני מבקש להשפט. כלומר, הברירה היא

הפוכה, אם איננו אומר דבר - אף פעם לא יגיע לבית משפט, הוא צריך לבקש להגיע לבית

המשפט.

אני רוצה להבין היטב את ההבדל. אם יש ברירת קנס ואדם לא שילם את הקנס,

באופן אוטומטי מוגש נגדו משפט. אם לא נכח במשפט, מוצא נגדו פסק דין סופי. מה

הבעיה? אם יש ברירת משפט, הקנס הוא סופי אלא אם כן ביקש להשפט. אבל הוא יכול

לבקש להשפט ולא להופיע לבית המשפט. איפה כאן העוקץ?

את השיטה הראשונה מפעילים כבר כעשרים וחמש שנים, השיטה החדשה מופעלת ארבע

שנים. מספר האנשים שמבקשים לתשפט הוא קטן ביותר, ואלה אנשים שיש להנז טענות, הם

מופיעים כי הם רוצים לטעון טענותיהם לפני בית המשפט. למעשה, אלה שמבקשים משפט גם

מופיעים למשפט.

למה החליטה הכנסת ללכת לשיטה של ברירת משפט? כי בשיטה הקודמת היתה לבית

המשפט רשימה ארוכה של תיקים, אנשים לא הופיעו למשפט, השופט צריך היה להוציא פסקי

דין, ובעצם אנשים שילמו את הקנס רק כאשר קיבלו את הפתק האדום: אם לא תשלם, יש

נגדך פקודת מאסר. בפסק דין אפשר להטיל קנס של אלף שקלים או חמישה ימי מאסר.

ההצעה היא שגם לגבי אותן עבירות עליהן שוטר או פקח יכול לרשום דו"ח, או

הזמנה למשפט או הודעה לתשלום קנס, יוכל התובע להחליט שבמקרה זח לא תחיה ברירת

קנס או ברירת משפט אלא יביאו את האיש למשפט, ובמשפט אפשר להטיל עליו קנס הרבה

יותר גבוה מאשר בשיטה של ברירת קנס.

שיקול דעת לשוטר?

לא, שיקול הדעת לא ניתן לשוטר. שיקול הדעת הוא של התובע. התביעה מדריכה את

השוטרים בענין ברירות קנס, שבמקרים מסוימים, למשל אם מדובר על קבלן שמשליך פסולת

ממשאית במרכז העיר, וביחוד אם זו פעם שניה שעושים אותו מעשה והפקח יודע זאת, לא

יתן הפקח הודעה לתשלום קנס או הזמנה למשפט לפי ברירת קנס, אלא הזמנה למשפט רגיל.



הסעיף שמבקשים לתקן היה בתוקף בזמן שהיתה רק ברירת קנס והוא קבע עד מתי

אפשר להגיש כתב אישום רגיל - עד לרגע שהאיש משלם את הקנס, כי מרגע ששילם זה כבר

פסק דין שבוצע. בית המשפט המחוזי בתל אביב פרש נכון את הסעיף ואמר שלא רק ששוטר

חייב לתת לאיש הזמנה למשפט ואז יכל התובע להגיש משפט רגיל רק אם האיש לא שילם,

אלא שיוכל התובע להדריך את השוטר שבמקרה כזה לא ירשום דו"ח אלא יוגש כתב אישום.

זאת אנחנו מבקשים לכתוב בסעיף חמוצע.

כדי שהדברים יהיו יותר ברורים אקרא את סעיף 225 לחוק הקיים עם התיקון בסעיף

7(1) להצעת החוק: קביעת עבירה כעבירת קנס אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע

להגיש בשל עבירה כזאת כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות בירור

המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הזמנה לפי סעיף 222 או, אם נמסרה ההזמנה כאמור - טרם

שולם הקנס לפי סעיף 223.

בסעיף 9 יש תיקון דומה לענין ברירת משפט.

ו. שם-טוב;

הענין לא נראה לי. בא שוטר, שוטר שהודרך כפי שהודרך, ונותן לאדם ברירת קנס.

האזרח רואה את הענין סגור, יש לו ברירה לשלם או ללכת למשפט. הוא יכול ללכת למחרת

ולשלם, אבל הוא יכול גם לדחות את התשלום מספר ימים. אתם אומרים שאם כבר שילם,

אי אפשר להגיש נגדו משפט; אם לא שילם - הענין לא סגור, הוא יקבל מכתב נוסף: מה

שאמר לך השוטר זה לא בדיור כך, אנחנו מחמירים, אתח מוכרח ללכת לבית משפט. לשם מה

זה דרוש?

היו"ר אוריאל לין;

הענין גם קשה למעקב. נמסרה הודעה על ברירת קנס, צריך יהיה לוודא שהאיש טרם

שילם.

ו. שם-טוב;

מבלבלים את האזרח. הוא לא ידע איפה הוא עומד. הוא קיבל ברירת קנס וחשב שבזה

נגמר הענין.

ג. ויסמן;

במקרים מסוימים מבקשים שלא תמסר ברירת קנס ---

ו. שם-טוב;

אם לא נמסרה הזמנה, אין בעיה. לפחות צריך להוסיף בהזמנה שאם העבירה היא

עבירה חוזרת, אפשר בכל זאת להביא את האיש למשפט. אבל אז כמובן שהוא ירוץ מהר

לשלם את הקנס.

ובלבד שטרם נמסרה הזמנה. נקודה.

אם אדם אדם כבר קיבל הזמנה שהוא יכול לשלם ברירת קנס, איך תדעו אם שילם או

לא שילם. יש בעיה גם מבחינת התפישה, כפי שאמר חבר-הכנסת שם-טוב, וגם מבחינת

הביצוע. אם נעשה משגה ונתנו הזמנה, נעשה משגה. המגמה היום בחוק העבירות

המינהליות לגמור ענינים בקנס. מוטב ששיקול הדעת יהיה בתחילה, ואם היה משגה -

היה.

הצעת הועדה היא למחוק את חמלים "או, אם נמסרה ההזמנה כאמור - טרם שולם הקנס

לפי סעיף 223".



ג. ויסמן;

בוודאי שזה עדיף מבחינת האזרח, הוא ידע מה צפוי לו. מבחינת השלטון זה קצת

קשה. השוטר לא יודע שאותו אדם כבר שלוש פעמים עבר אותה עבירה.

היו"ר אוריאל לין;

בעתיד ישים לב לדברים כאלה. הלוואי ונגיע למצב כזה במדינה שצריך רק לתפום

את אלה שכבר קיבלו הזמנה וטרם שילמו את הקנס, הלוואי וזו תהיה הבעיה שלנו בתחום

אכיפת החוק.

ג. ויסמן;

המלים שניתנה ההזמנה וטרם שולם הקנס, קיימות בחוק כבר עשרים שנה.

נמחק אותן. התיקון הזה מתאים גם למגמה הכללית בהצעות החוק שמביאים לפנינו.

פסקה (2) בסעיף 7 היא תיקון טכני.

היו"ר אוריאל לין;

הוחלט לקבל סעיף 7 עם התיקון: בסעיף קטן (א) יימחקו המילים בסיפא

"או אם נמסרה ההזמנה כאמור - טרם שולם הקנס לפי סעיף 223".

(קוראת סעיף 8 - תיקון סעיף 227)

לשר המשפטים סמכות לקבוע עבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי. סעיף 227

קובע שלגבי עבירות ברירת קנס שנקבעו בחוקים אחרים, סדר הדין יהיה כפי שקבוע בחוק

סדר הדין הפלילי. אנחנו רוצים לקבוע זאת גם לגבי ברירת משפט.

סעיף 227 אומר "הסמכות לפי סעיף 221 לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך

לקבען כעבירות קנס" - זאת אומרת שלא שר המשפטים יקבע סוג העבירה ושעור הקנס אלא

השר שממונה על אותו חוק -"אולם הוראות סעיפים 222 עד 226 יחולו על עבירות

כאלה". אלה הסעיפים שקובעים סדר דין. אנחנו מבקשים להוסיף גם סעיפים של ברירת

משפט, סעיפים 228 עד 230.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 8

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 9 - תיקון סעיף 228)

זה בדיוק מה שהיה בסעיף 8 - מחילים על ברירת משפט מה שהיה על ברירת קנס.



יש חוקים שהם לא בסמכות שר המשפטים וגם שם נקבעו עבירת ברירת משפט, שתי

הדוגמאות הבולטות הן עבירות תיירות ושמירת נקיון. אנתנו מבקשים לאפשר גם לפקח

שפועל לפי חוקים אלה לא למסור הודעת תשלום ובמקום זאת תשלת הזמנה למשפט.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 9

למה לא מחליפים כל עבירות הקנס בעבירות משפט?

ג. ויסמן;

יש בעיה. בעבירת משפט, מכיוון שזו הרשעה על פי תוק בלא הרשעה של שופט, אי

אפשר להטיל ימי מאסר במקום תשלום הקנס, ואז עומדים במצב קשה. הבעיה קיימת בעיקר

בתחום שמירת נקיון וצריך למצוא לה פתרון - אנשים לא משלמים ואין שום שוט אלא

הפעלה של פקודת המיסים (גביה), שלסכומים קטנים כאלה לא יפעילו אותה.

מדוע זה פועל בתעבורה? כי בתעבורה יש תקנה לא לחדש רשיון למי שלא שילם

קנס. בתקנה זו עושים שימוש רב.

היו"ר אוריאל לין;

כלומר, הבעיה היא באכיפה.

גלוריה ויסמן;

כן. בברירת קנס בית המשפט הוא שמרשיע ומוציא פסק דין; קנס אלף שקלים או

שישה ימי מאסר. אם יחזור על המעשה פעם שניה או שלישית, יקבל האזרח פתק אדום

שמודיע כי אם תוך 15 יום לא ישלם את הקנס המוגדל, יכניסו אותו לבית הסוהר.

בברירת משפט אין פסק דין, זהו תחליף לפסק דין, אין מאסר.

ברירת משפט פועלת טוב בעבירות תעבורה ותיירות, כשאדם זקוק לרשיון ואפשר לא

לחדש רשיונו כל עוד לא שילם את הקנס.

(קוראת סעיף 10 - תיקון סעיף 230)

זה המצב הקיים היום לגבי ברירות קנס, וההוראה מוצעת לענין ברירות משפט,

כאשר אזרח מבקש להשפט.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 10

אנחנו באים לסעיף 11 - תיקון סעיף 231. אני מציע למחוק את סעיף 11.

הועדה הקדישה המון זמן לסעיף זה. אם לא נקבל היום החלטה סופית והנושא ישאר

להצעת חוק נפרדת, הרי בזבזנו זמנה של הועדה. אלמלא הגענו לכלל דעה, הענין היה

אחר. אבל לאחר שקבענו עמדה עקרונית שלא רוצים להרחיב מעגל בעלי הטמכות למתן צו

עיכוב הליכים, אינני מציע להשאיר את הענין פתוח לדיון בעתיד, בהרכב אחר בועדה.

ואם לא יהיה הרכב אחר, בוודאי ובוודאי שאין סיבה להשאיר את הנושא הזה תלוי

ועומד. קיימנו הרבה דיונים, אין סיבה שלא נצביע אם להשאיר את סעיף 11 או למחוק

אותו. אני מציע להחליט למחוק סעיף 11.



ג. ויסמן!

אחרי כל מה שאמרה גבי יהודית קרפ לועדה, קטונתי מלנסות להתמודד ולשוב

ולהסביר למה דרושה האפשרות לאצול סמכות לענין עיכוב הליכים. אבל למה לא לאשר

הפרדת הנושא הזה מיתר תלקי התוק?

היו"ר אוריאל לין!

חבל. קיימנו דיונים רבים. למה להקצות זמן לדיונים אם לא יכולים להגיע

להחלטה?

ו. שם-טוב!

תומך בהצעת היושב ראש למתוק סעיף 11. הממשלה רשאית בכל הזדמנות להגיש הצעת

חוק אחרת, זו זכותה.

מהכנסת התשיעית התנגדתי לכל הצעה להרחבת הסמכות. אני חושב שזו סמכות שצריכה

להיות מבוקרת מאד. אני נגד סעיף וו. אילו היתה בועדה נסיח להסכים לבקשת הממשלה

לחלק את החוק, לא הייתי עולה על בריקדות כדי למחקו. אבל אם יש קונסנסוס, אני בעד

המחיקה.

היו"ר אוריאל לין;

התכוונתי להגיש אפילו הצעה נגדית - לבסל את הסמכות שיש חיום למשנים ליועץ

המשפסי לממשלה ולחזור למצב שהיה ב-1977, לפני הענקת הסמכות למשנים. אבל עתה לא

אגיש הצעה כזאת. הועדה תמימת דעים שיש למחוק סעיף וו.

הותלט למחוק סעיף וו

*

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 2ו - תיקון סעיף 239}

סעיף 239 לחוק מאפשר סדרי מסירה מיוחדים לכתבי בתי דין, סדרים שמשתמשים בהם

בעיקר לגבי עבירות קנס אבל גם לגבי דיון דחוף, ומאפשרים להכניס בתוך כתב בית דין

אחד גם כתב אישום וגם הזמנה למשפט, שהם בדרך כלל נפרדים.

כדי שלא נצטרך בכל פעם לתקן תקנות, לאחר התיקון בסעיף 239, כשיש סמכות לשר

המשפטים לקבוע בתקנות עבירות נוספות, יכנסו באופן פורמלי כל עבירות הקנס.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 2ו

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 3ו - תיקון התוספת השניה)

התוספת השניה כוללת עבירות בהן יש לאדם פרטי אפשרות להגיש קובלנה פרטית.

אלה עבירות של עוון שהעונש המכסימלי עליהן הוא מאסר שלוש שנים. סעיף 428 לחוק

העונשין דן בסחיטה באיומים. עד 977ו היתה העבירה הזאת עוון, ב-977ו הפכה להיות



פשע שעונשו מאסר חמש שנים. זה בוודאי לא דבר שבו צריכה להיות לאזרח פרטי סמכות

להגיש קובלנה נגד אדם אחר. רק התביעה או הפרקליסות צריכה לשקול אם להגיש כתב

אישום על עבירה שהיא פשע. לפיכך מבקשים למתוק איזכור סעיף 428 בתוספת השניה.

מ. וירשובסקי;

אדם יכול היה להגיש קובלנה פרטית, עכשיו שוללים דרך זו. איזו דרך פתוחה

לפניו?

ג. ויסמן;

יש ערר לפרקליט המדינה.

מ. וירשובסקי;

היה פתח, אדם יכול היה להגיש קובלנה פרטית. עכשיו זה ייעצר על ידי רשות

אדמיניסטרטיבית.

ג. ויסמן;

כמו לגבי כל הפשעים.

מ. וירשובסקי;

אדם יכול היה להגיד; הממשלה לא מטפלת בענין, אני נלחם ומגיש קובלנה. מעתה

לא יוכל לעשות זאת. המדינה יכולה למנוע ממנו להניע את הגלגלים. לפי סעיף 428,

אדם שטוען שהופעלה נגדו סחיטה יכול היה להגיש קובלנה פלילית פרטית ולהביא

להרשעה. העבירה היתה עוון. העבירה הפכה להיות פשע, ואי אפשר יהיה להגיש קובלנה

פלילית פרטית. התחנה הסופית לערר היא פרקליט המדינה.

היו"ר אוריאל לין;

לפני זמן מה כתב לי נהגו של השר לקליטת העליה מכתב מלא גידופים וחרפות,

לאחר שכתבתי לראש חממשלה ששרי הממשלה מרשים לעצמם לנהוג במהירות מופרזת ונותנים

דוגמה רעה לציבור. פניתי למשטרה וביקשתי לפתוח בהליכים פלילים נגד אותו אדם.

היועץ המשפטי של הכנסת חיווה דעתו כי אין ספק שמכתב גידופים כזח פוגע בעובד

ציבור והוא עבירה פלילית. מהמשטרה קיבלתי חוות דעת של יועצת משפטית שאין בדבר

ענין ציבורי. פניתי שוב לשר חמשטרה. קיבלתי תשובה שהעביר את הערר לפרקליטות

המדינה. קיבלתי תשובה מפרקליט המדינה שהוא החליט לדחות את הערר - בשם חופש

הביטוי ועקרונות הדמוקרטיה. השבתי שלפעמים בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי אנחנו

מניחים לעצמנו לחדרדר לנורמה שהיא מסוכנת לנו דווקא כחברה שרוצה לשמור על

הדמוקרטיה. שיקול הדעת של הפרקליטות נראה לי מוטעה מיסודו.

אני סבור שחייבים לאפשר לאנשים פרטיים לפתוח בהליכים פליליים. אם אדם נפגע

אישית ופרקליטות המדינה סבורה שאין מקום להגשת תביעה פלילית על ידי המדינה, ישמע

בית המשפט את הקובלה הפרטית ויקבע אם פרקליט המדינה יונה בלטמן או אני מגן טוב

יותר על הדמוקרטיה במדינה. דווקא בעבירות מסוג העבירות שדיבר עליהן חבר-הכנסת

וירשובסקי, חשוב שתהיה לפרט אפשרות להגיש קובלנה פרטית גם אם פרקליטות המדינה

מחליטה לא להגיש תביעה פלילית.

ג. ויסמן;

אני רוצה להפנות תשומת לבם של חברי הועדה לסעיף 428 לחוק העונשין;



מ. וירשובסקי;

אם בוצעה נגדי העבירה, אני פונה לשלטון והשלטון אומר שאין בזה אינטרט

ציבורי, אני לא יכול לממש את זכותי כאזרח ולהגיש תביעה דווקא מפני שרואים במעשה

הזה עבירה יותר המורה. אני לא מוכן לקבל את זה.

ג. ויטמן;

מה ההבדל בין פשע זה לפשעים אחרים? גם מי שהיה קרבן לפשע אחר לא יכול

להגיש תביעה פלילית פרטית.

מ. וירשובסקי;

יש הבדל. בפשע שהוא התקפה פיסית, דקירה, אונס, אני מניח שהמשטרה והתביעה

הכללית יעשו את שלהם. אבל אם יתחילו לפרש איומים, אם יגידו שעלולה להיות פגיעה

בחופש הביטוי, אני לא רוצה שפרקליט המדינה יקבע אלא שבית המשפט יקבע. אני מבקש

שהתהנה הטופית בענין זה לא יהיה פרקליט המדינה. יש הבדל בין עבירה זו לעבירות

אהרות.

ו. שם-טוב;

במה זה מפריע לכם? אתם רוצים להגיע לאחידות בחוקים או שחוששים שאנשים

"ינדנדו" יותר מדי?

לגבי פשעים שהעונש עליהם יכול להיות חמור ביותר, אנחנו רוצים שתהיה מדיניות

תביעה אחידה, שהשיקולים יהיו עניניים ככל האפשר. השיקולים של הקרבן הם אישיים.

אני חושבת שיש מקום לאפשר קובלנה פרטית לגבי עוונות, לא לגבי כל העוונות מאפשרים

זאת אלא לגבי עבירות מסוימות ביחטים פרטיים, יחטי שכנות.

ש. גוברמן;

האינטרט שעליו רוצים להגן הוא שאזרחים לא יהיו חשופים לתביעות פליליות מצד

אזרחים אחרים בנושאים שהם חמורים, ושהמשטרה הגיעה למטקנה שאין מקום להגיש

תביעה פלילית.

אנחנו מייחסים תביעה פלילית פרטית למיגזר צר מאד של מקרים, כי יש חשש

שאנשים עלולים לעמוד לדין פלילי על נושאים חמורים כשאין לכך הצדקה.

היו"ר אוריאל לין;

הנימוקים של משרד המשפטים הם ברורים, מולם עומדים הנימוקים של חבר-הכנטת

וירשובטקי. הלוואי והיינו עומדים במצב כזה שמשטרת ישראל היתה מטפלת בכל הבעיות

החמורות, ואז הייתי מקבל בשתי ידים את עמדתו של משרד המשפטים.

אני מציע שנצביע על טעיף 13. אני נגד הסעיף.

ו. שם-טוב;

תומך בהצעה של חבר הכנטת וירשובטקי.

היו"ר אוריאל לין;

הוחלט למחוק טעיף 13.



ג. ויסמן;

רצינו להוסיף שני תיקונים קטנים,

היו"ר אוריאל לין!

אני מבקש שתגישו לועדה נוסח מתוקן של הצעות החוק, לפי ההחלטות שהתקבלו

בועדה. בדף הלבן נראה את את הגירסה החדשה של משרד המשפטים לסעיף 3, נקיים דיון

אחד לאחר שנקבל את הניר הלבן, נעבור בקפידה על הדברים ורק לאחר מכן נאשר את החוק

סופית.

ג. ויסמן;

אני מבקשת להוסיף תיקון לסעיף 45, שדן בכתב ערובה. היום אדם יכול לחתום על

כתב ערובה בפני שופט, רשם או מזכיר בית משפט. אם אדם נמצא במעצר והוא יכול

כבר

להשתחרר, לפי החלטת בית משפט, צריך להביא אותו לבית המשפט כדי שיחתום על כתב

ערובה.

אנחנו מציעים בסעיף 45 לקבוע שיוכל לחתום גם בפני קצין משטרה בדרגת רב פקד

או מעלה או קצין הנמנה עם סגל בית המעצר או בית הסוהר בו מוחזק העציר.

היו"ר אוריאל לין;

זה פשוט והגיוני.

מ. וירשובסקי!

קצין בכל דרגה?

בדרך כלל יהיה זה מנהל בית המעצר.

תיקון שני שאנחנו מציעים הוא לסעיף 242. סמכות שנתונה לפרקליט מחוז ניתן

להאציל גם לפרקליטים אחרים. הסעיף שמסמיך הוא בחוק סדר הדין הפלילי, וחוא מדבר

רק על "סמכות הנתונה לפי חוק זה". בחוק בתי המשפט יש סמכות לפרקליט מחוז לפי

סעיף 51 לאותו חוק להגיש בפני בית משפט שלום תביעות על פשעים שהעונש עליהם עד

חמש שנים, וזה רק באישור או בהסכמה של פרקליט מחוז. יש מספר רב של תיקים כאלה

ופרקליט המחוז לא יכול לעבור על כל התיקים. מבקשים אפשרות לאצילת הטמכות.

אנחנו מבקשים בסעיף 242 לסדר הדין הפלילי למחוק את המילה "זה" לאחר המילה

"חוק".

היו"ר אוריאל לין;

אם מוחקים סעיף וו שנותן סמכות עיכוב הליכים לפרקליטי מחוזות, אפשר לחעביר

סמכות לדברים אחרים?

לא החוק מקנה את הסמכות אלא היועץ המשפטי לממשלה הוא שאוצל את הסמכות.

לשבוע הבא אכין ניר לבן עם כל התיקונים, כולל הנוסח לסעיף 3 שטרם אושר.

סעיף ו עוד לא אושר.



היו"ר אוריאל לין;

נדון גם בו בישיבה הבאה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)