הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 171

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום גי, די בשבט התשמ"ז, 3 בפברואר 1987, 11:30

נכחו; חברי הועדה;

ד. מרידור - מ"מ יו"ר הועדה

מ. וירשובסקי

ו. שם-טוב

מוזמנים!

י, אל יאסוף - משרד המשפטים

י. בר-טלע - " "

י. רבינוביץ - משרד האוצר, נציב מט הכנסה

מ. גביש - " "

מ. דר-זיו - " "

א. צרפתי - " "

ד. שמעוני - " "

ג. שריג(וינוגרד} "

ש. ברגרזון - לשכת עורכי הדין

ג. עמיר -" " "

ד. רזומוב _ " " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר.מלחי

קצרנית; א. אשמן

א. תקנות העבירות המינהליות (קנט מינהלי - חיקוקי מס)

ב. תקנות העבירות המינהליות (תיקון)



א. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מס)

ב. תקנות העבירות המינהליות (תיקון)

הי ו"ר ד. מרידור;

רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. יושב ראש הועדה

ועדר לרגל עיסוקינו חשובים ודחופים וביקשני למלא את מקומו. שני נושאים על סדר

היום שלנו, והחומר מונח לפנינו.

י. אליאסוף;

הנושא היה בדיון בועדת החוקה חוק ומשפט. חברי הועדה וגם נציגי לשכת עורכי

הדיו העירו מספר הערות. אנחנו מגישים היום לועדה נוסח מתוקן של התקנות, נוסח שבו

כללנו הערות שנשמעו בועדה בדיון הקודם, מלבד נושא אחד שמיד אציין אותו,

לנוחיות הקורא, הבאנו בנוסח שלפניכם לא רק ציון הסעיפים באופן סתמי אלא גם

פרטנו במה מדובר (החל מעמוד 8), איזה עבירות, באיזה סעיפים, מה תוכן העבירה,

מהו העונש הקבוע היום בחוק או בפקודה לגבי אותה עבירה, ומה הקנס המינהלי המוצע

בתקנות שלפני הועדה. כמובן, כאשר מדובר על עונש שקבוע בפקודה, הכוונה היא לעונש

המכסימלי ולא העונש בפועל, ומול זה הקנס המינהלי המוצע.

בדיון הקודם היתה הערה בענין ההבחנה לצורך מס הכנסה בין עובד שכיר ובין

עצמאי לענין אי הגשת דו"ח במועד (עמוד 3). הקנס על גישום, אשר בלי סיבה מספקת,

לא הגיש דו"ח במועד שנקבע, הקנס שיוטל עליו גבוה מהקנס שיוטל על שכיר.

ו. שם-טוב!

יש הגדרה למושג "בלי סיבה מספקת"?

י. אליאסוף;

זה לא מוגדר, אבל יודעים מה זה.

היו"ר ד. מרידוד;

האם זה מונח שמופיע בחוק?

י. אליאסוף;

כן. זה לא מוגדר, אבל זה מופיע בחוק.

היו"ר ד. מרידוד;

יש פסיקה בנושא זה? אנחנו מדברים על קנס מינהלי, קנס שנקבע לא בתהליך

שיפוטי. במקום שופט, פקיד הוא שמחליט. אנחנו לא אוהבים להניח שיקול דעת רחב מדי

לפקיד. מה הכללים שנקבעו לגבי "סיבה מספקת"?

יש הרבה פסקי דין. בית המשפט קבע שאם אדם היה בבית חולים, זו סיבה מספקת

לאי הגשת דו"ח; אם נעדר מן הארץ - זו סיבה מספקת; אם היה שרוי באבל - זו סיבה

מספקת.



יוצאו הנחיות למי שימונו כמפקחים. ראשית, כוותבים לאיש מכתב ואומרים שהוא

צריך להגיש דו"ח, ואם השיב שהיה חולה, או נעדר מן הארץ, לא תהיה עבירה,

ג. עמיר!

סעיף 216, שקבע כבוחן לכוונה פלילית חוסר סיבה מספקת, כולל שבע עבירות,

מעשים או מחדלים. הפסיקה קבעה מבחנים שונים. למשל, אי רישום תקבול, הפסיקה קבעה

שתום לב איננו סיבה מספקת, שחוסר רצון להעלים איננו סיבה מספקת. פה מבקשים ליצור

בוחן טכני. אי הגשת דו"ח עקב הסתמכות על עצתו של יועץ מס איננה סיבה מספקת. אם

אדם מסר את כל הניירות ליועץ מס ואפילו חתם על הדוייח ואמר ליועץ שמעכשיו הוא

ידאג להגשת הדו"ח, זאת איננה סיבה מספקת. יש בעיה. הואריאנטים הם רבים מאד.

היו"ר ד. מרידור!

ברור שיש בעיה, השאלה היא מה המזרון. אם אנחנו רוצים שסעיף זה יכלל בסעיפים

שבגינם מותר להטיל קנס מינהלי, אין ברירה אלא להשתמש במלים בהן משתמש הסעיף.

י. בר-סלע!

הפתרון היחידי שאנחנו יכולים להציע הוא שהרשות המוסמכת תקבע הנחיות

פנימיות. שמענו שעשתה זאת.

ג. עמיר;

הברירה בידי האזרח ללכת להשפט.

היו"ר ד. מרידור!

בעמוד 2 לתקנות יש הגדרות של שכיר ושל נישום. ההגדרה של שכיר! "יחיד שיש לו

הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה בלבד". כלומר, מי שנוסף לזה יש לו הכנסה של 7 שקלים

מריבית על פת"ם, כבר לא נחשב שכיר לצורך ענין זה. ההגדרה היא מדויקת מאד, אבל גם

מצמצמת מאד. אני לא מכיר שכירים שיכנסו למסגרת ההגדרה הזאת. אין אדם שלא הרוויח

ולו שקל אחד על חשבון עובר-ושב בבנק. מי שמקבל קיצבאות ילדים מהביטוח הלאומי, או

מי שמקבל כמה שקלים שכר דירה מנכס מוגן, לא ייחשב שכיו לענין זה. לפי ההגדרה

שאנחנו מחוקקים עכשיו, הגדרה שלא קיימת במקום אחר, אין שכירים בארץ. ואם כך,

לשם מה ההבחנה בין שכיר ועצמאי?

י. רבינוביץ!

אפשר לקבוע ששכיר הוא מי שהכנסתו לפי סעיף 2(2) מהווה 90% מהכנסתו, או שעור

אחר שנקבע.

אי אפשר לדעת אם השעור הוא 90% כל עוד אדם לא הגיש את הדו"ח.

י. רבינוביץ!

אפשר למחוק את ההבחנה בין שכיר ובין נישום.

א. צרפתי!

אם יוטל קנס על אדם שהוא שכיר "על אמת", נתעלם משבעה שקלים שקיבל מפת"ם או

ריבית.

ואם קיבל קיצבאות ילדים או קיצבת נכות?

א. צדפתי;

האגף יפעל בצורה כזאת שיראה בו שכר ויטיל את הקנס הנהוג לגבי שכירים.

כשאנחנו מחוקקים, אני מציע שנחוקק בצודה מדוייקת. יש מאות אלפי אזדחים

שמקבלים שכד ונוסף לזה קיצבאות ילדים או תקבול אחד מהביטוח הלאומי.

אפשד למחוק את ההבחנה.

ו. שם-טוב;

אם מבטלים את ההבחנה והקנס יהיה שווה לכולם, יש בזה אי צדק. אם חבדה נמצאת

בפיגור, מדובד בסכומים הדבה יותד גדולים, לכן הקנס צדיך להיות יותד גדול. משום

כך הצעתם הבחנה.

ג. עמיד!

אם יעיין אדוני בעמוד 9, ידאה שיש הבחנה בין יחיד ובין חבדה מבחינת גודל

הקנסות, וכל ההבדל בין שכיד ועצמאי הוא זעום.

אני לא דוצה להכנס לויכוח אידאולוגי על נושא כל כך טכני. אבל נדמה לי

שהשכיד שכולנו מכידים, שהפנסיה שלו 30 אלף דולד והפיצויים שקיבל 5 מיליון דולד,

ישלם את הקנס הנמוך, אבל הסנדלד מדחוב חבצלת שהוא עצמאי, ישלם קנס גבוה. ההבחנה

בין שכיד לעצמאי היא לא לפי גודל ההכנסה אלא לפי צורת הקבלה של ההכנסה. לכן

ההבחנה לא חשובה, ובעיקר כשמדובר באדם שעבד עבירה.

שכירים שהכנסתם נמוכה מאד, או שהמשכורת שלהם לא עולה על סכום מסוים ממילא

פטורים מהגשת דו"ח. שכידים שצדיכים להגיש דו"ח הם בדדך כלל בעלי הכנסות נוספות

או בעלי הכנסה גבוהה.

אני מציע לבטל את ההבחנה בין שכיר לעצמאי.

י. בד-סלע!

אני תומך בביטול ההבחנה בין שכיר ועצמאי, אבל אז עומדת השאלה מה יהיה גובה

הקנס, אם הקנס יהיה 250 או 000ו שקלים. אולי במקום הבחנה בין שכיד ולא שכיד אפשר

להבחין בין יחיד ובין תאגיד.

י. רבינוביץ;

אני לא בטוח שהנזק לאוצר המדינה כשיחיד לא מגיש דו"ח הוא יותד קטן מאשד

כשתאגיד לא מגיש דו"ח.



י. בר-סלע!

אם מבטלים את ההבחנה, נדמה לי שקנס של 1000 שקלים הוא כבד מדי ליחידים,

קנס של 250 שקלים הוא קל מדי לתאגידים.

היו"ר ד. מרידוד!

להגיש תביעה פלילית.

ו. שם-טוב;

אדוני היושב ראש, אני חוזר להצעה המקורית: הבחנה בין שכיר ונישום ודרגות

שונות של קנס. כיוון שאנחנו כאן רק שנים מחברי הועדה, נדמה לי שיש תיקו.

י. בר-סלע!

אולי אפשר להבחין לפי היקף הדו"ח?

הדו"ח לא הוגש.

היו"ר ד. מרידור?

לפי החוק החדש אתה צריך לנהוג בצורה שרירותית, אין ברירה כי אין שיקול דעת

של שופט שיכול לקבוע אם הקנס צריך להיות גבוה או נמוך יותר.

י. אליאסוף!

זה קנס לעבירה, לא קנס לעבריין.

היו"ר ד. מרידוד!

אני שמח שנכנס חבר-הכנסת וירשובסקי. אולי עכשיו נוכל לקבל החלטה.

כל השיקולים אם העבריין הוא שכיר או עצמאי, אם הוא שכיר עני או שכיר

מיליונר, או עצמאי עני או מיליונר, לא מתאימים למאטריה של עבירות מינהליות.

אני בעד זה שנציבות מס הכנסה, הפרקליטות, יגישו תביעות לבתי המשפט בכל מקרה

שמדובר באדם שיש סיבה להגיש נגדו תביעה. אדם שהרוויח הרבה מאד כסף ולא הגיש

דו"ח, מול אדם שמקבל משכורת, שהמעביד מדווח עליה, הוא משלם את המס אבל התרשל

בהגשת הדו"ח. מבקשים ממנו להגיש דו"ח כי חושבים שיש לו הכנסה מעבר למשכורתו.

מ. גביש!

מטרת החוק היא להמנע מתביעות.

מ. דר-זיו!

יש תקנות שקובעות פטור מהגשת דו"ח, שם נקבע מה הדין אם לאדם יש אשה שמקבלת

משכורת, או שהוא מקבל קצת דיווידנד - - -

אס הוא פטור, אין בכלל עבירה באי הגשת דו"ח,

י. רבינוביץ;

אם פקיד השומה דורש מאדם לזה להגיש דו"ח, גם הוא חייב להגיש. אם פקיד השומה

ביקש דו"ח, סימן שיש סיבה מיוחדת.

אני רוצה לחזור על הצעו1י להבחין בין חברה ויחיד. בסופו של דבר צריך לחתוך

באופן שרירותי באיזו שהיא נקודה. במקרים יוצאי דופן של יחידים שמרוויחים הון

יותק, יוגשו כתבי אישום. אם כי אני לא חושב שיוגשו, הרי מטרת החוק היתה לא להעמיס

עוד על בתי המשפט. אבל בכל זאת יש הבדל בין יחיד ובין תאגיד,

בחלק גדול מהעבירות בהן נאשמים תאגידים, נאשמים גם בעלי התאגידים.

לדעתי, זה יחול גם כאן. בפקודת מס הכנסה וגם בחוקים אחרים יש סעיף שקובע

שאם נעברה עבירה על ידי תאגיד אחראים גם המנהלים וכל פקיד פעיל בתברח שלא עשה

כדי למנוע זאת. אם בתקנות אלה מדובר בנישום שלא הגיש דו"ח במועד, האם האחריות

תחול גם על מנהל ועל פקידים בתאגיד?

י. אליאסוף;

לדעתי, כן. אפשר להגיש כתב אישום נגד התאגיד ונגד המנהל, וכך אפשר יהיה גם

להטיל קנס מינהלי על התאגיד ועל המנהל.

ג. עמיר!

אני חושב שלא. סעיף 224א. לפקודת מס הכנסה, ויש סעיף מקביל בחוק מס ערך

מוסף, מונה רשימה של פונקציונרים, לא רק מנהל, גם חשב, פקיד אחראי. נאמר שם שאם

תאגיד עבר עבירה, אפשר להאשים גם... סעיף 224 א. לא מאוזכר פה. לכאורה, אי אפשר

להאשים מנהל או פקיד אחראי אלא רק תאגיד, אי אפשר לקנוס מנהל. כדי לאפשר זאת,

צריך לאזכר את סעיף 224א לפקודת מס הכנסה ואת סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף.

זו גם דעתנו.

כדי לכתוב את הדברים באופן ברור, כדי למנוע ספק. לא צריך להשאיר מקום לספק

בעבירות פליליות וגם לא בקנסות מינהליים. אם אפשר להאשים חמישים אנשים והחברה

תשלום קנס גדול פי מאה, צריך לדעת זאת.

י. אליאסוף;

רצוי שיהיה כך, כי רוצים להשיג אפקט של הרתעה. כאשר מאשימים תאגיד אפשר גם

להאשים אנשים אחרים. יש בזה אלמנט חזק של הרתעה. גם בקנס המינהלי כך צריך להיות.

אס כך, נכתוב זאת.

זה קובע הבדל בין חברה ובין יחיד. בתאגיד יוטל הקנס מספר פעמים, על יחיד

יוטל רק פעם אחת.

אני מציע להשאיר את ההבתנה בין יחיד והברה.

י. רבינוביץ!

בדרך כלל באי הגשת דו"חות של יחידים הנזק לאוצר הוא יותר גדול.

היו"ר ד. מרידור!

חבר-הכנסת וירשובסקי, האם אתה סבור שקנס מינהלי צריך להיות מוטל לא רק על

תאגיד שעבר עבירה אלא על כל מנהל או אדס שהיה שותף?

מ. וירשובסקי!

כן.

היו"ר ד. מרידור!

אני מציע לנסח תקנה נוספת.

ג. עמיר!

אם תצמצמו את זה לחברה, יש בזה צדק. אבל תאגיד הוא חבר בני אדם, גם שותפות

נחשבת תאגיד.

י. רבינוביץ!

שוחפות כשלעצמה לא מגישה דו"ח. כל שותף מגיש דו"ח.

ג. עמיר!

זה לא מדוייק. שותפות חייבת להגיש דו"ח.

היו"ר ד. מרידור!

יש חובה על שותפות להגיש דו"ח וחובה על כל שותף להגיש דו"ח. אתם עומדים על

זה שאם נעברה עבירה בשותפות, אפשר יהיה להטיל קנס מינהלי על כל השותפים וכל

הפקידים שאחראיים לה?

ג. עמיר!

לגבי שותפות זה לא צודק.

מ. וירשובסקי!

לגבי חבר בני אדם שאינם חברה, יש שאלה.

בשותפות הענין יותר חמור. יכול להיות שכל השותפים הגישו דו"ח אבל אין דו"ח

של השותפות, ואז לכל הדו"חות אין ערך.

ג. עמיר;

יש עשרות מקרים ששותפים נפרדו, ואחד מהם מחזיק את הספרים.

ילכו לבית משפט.

היו"ר ד. מרידור;

אי אפשר להעמיד לדן אדם שעזב את השותפות, אם נקט באמצעים טבירים. בקנט

מינהלי יש בעיה.

י. רבינוביץ;

הוא יבחר ללכת לבית משפט.

י. אליאטוף;

הקנט על פקיד אחראי יהיה כשעור הקנט על חברה?

היו"ר ד. מרידור;

כן. הוא לא נישום עצמאי.

י. אליאטוף;

אפשר לקבוע קנט נמוך יותר.

היו"ר ד. מרידור;

אנחנו מתחילים להסתבך. האם מקובלת ההבחנה בין יחיד ובין חברה?

י. רבינוביץ;

ההבחנה בין יחיד לתאגיד היא הבחנה שרירותית. כשדובר על שכיר, המחשבה היתה

שהאוצר לא הפטיד מט. המעביר ניכה מט מן השכר.

י. בר-טלע;

ישלמו כולם קנט של 250 שקל.

י. רבינוביץ;

לא. ישלמו כולם קנט של 1000 שקל.

י. בר-טלע;

זה עוול למי שהם באמת שכירים.

החוק הזה בא לפשט את המערכת. היתה הצעה שהקנס יוטל כאחוז מהמחזור. רצינו

לפשט את החוק, לכן ההבחנה היא בין יחיד לחברה. כשמדובר על חבר או חבר בני אדם,

אפשר להטיל קנט על כל מנהל או שותף, זו ההבחנה בין יחיד לחברה.

נסכם שיוסף בתקנות סעיף שיבהיר כי סעיף 224א. חלק גם על תקנות אלה, וגם

לגבי מט ערך מוטף, ומכוח זה קיימת כבר הבחנה בין יחיד ותאגיד, כי בתאגיד יש

מנהלים, פקידים, שותפים. מבטלים את ההבחנה בין שכיר לנישום שאיננו שכיר, ואין

צורך להוסיף הבחנה בין חברה ויחיד, עדיין עומדת שאלת שעור הקנס.

י. רבינוביץ;

יש בידינו מספר פסקי דין שמלמדים איך מתייחסים בתי המשפט לעבירה של אי הגשת

דו"ח.

לו השארנו את הצעת החוק כפי שהיא, כולם היו משלמים קנט של אלף שקלים, כי

לפי החוק הזה אין כלל שכירים. מוזר יהיה עקב תיקון שהוא רק טכני להוריד את הקנט.

אפשר להציע שהקנס יהיה בסכום שבין 250 ו-1000 שקלים.

אנחנו קצת טותרים את עצמנו. בתחילה הצענו הבחנה בין יחיד לחברה, ואני עדיין

טבור שזו ההצעה הטובה ביותר. אפשר להגיד שלחברה יהיה הקנס הגבוה, והמנהלים שהם

יחידים ישלמו את הקנט הנמוך. אם מחליטים שיהיה שעור אחד, החברה תשלם בכל זאת

טכום גבוה יותר כי גם החברה תשלם וגם כמה וכמה אנשים בחברה. אם קובעים קנט גבוה,

יוצא שמחמירים עם החברות, אבל באותה הזדמנות יש החמרה רבה לגבי שכירים, שמראש

הוצע שהם ישלמו טכום נמוך יותר. שכיר ישלם קנט של אלף שקלים על איחור בהגשת

הדו"ח.

ג. עמיר;

פונקציונר של תאגיד נאשם לא על אי הגשת דו"ח אלא על אחריותו למחדל של

התאגיד. כל השוואה בין שכיר ובין תאגיד היא לא במקום. אם בתאגיד יוטל קנט גם על

התאגיד וגם על פונקציונרים שונים - בכל חוק יש רשימה אחרת של פונקציונרים, ככל

שהחוק מאוחר הרשימה ארוכה יותר כי יש גם חשב ובעלי תפקידים נוספים - ל ידעל ידי

כך מחמירים את העונש על תאגיד, למרות שהגשת דו"ח של תאגיד היא ענין הרבה יותר

יקר, הדו"ח צריך להיות מבוקר על ידי רואה חשבון.

י. גבאי;

שכיר, עובד מדינה שיש לו קצת חטכונות צריך להגיש דו"ח, והוא יצטרך לשלם קנט

של אלף שקלים על איחור בהגשת דו"ח.

י. רבינוביץ;

רוב רובם של עובדי המדינה לא חלה עליהם חובה של הגשת דו"ח.

י. בר-טלע;

זה פשוט לא נכון. אני יכול להביא לך רשימה של עובדי מדינה שחייבים בהגשת

דו"ח. כל עובדי הפרקליטות מגישים דו"חות.



י. רבינוביץ;

בשנת 1986, שהיתה שנת מס של 9 חודשים בלבד, שכיר שהרוויח עד 50 אלף שקלים ואישתו

הרוויחה לא יותר מ-25 אלף, אפילו אם היו לו הכנסות קטנות נוספות, היה פטור כהגשת דו"ח,

אלא אם נדרש לכך ספציפית על ידי פקיד השומה. אלה שנדרשים להגיש דו"ח הם מאוכלוסיה

השכירים ברמות שכר גבוהות ביותר, לא מדובר על פועל תעשיה שפתאום צריך להגיש דו"ח.

מי שפעם פתחו לו תיק, עד שלא סוגרים את התיק הוא נדרש מדי שנה להגיש דו"ח. מי שפתחו

לו פעם תיק והוא לא דאג שיסגרו אותו, מקבל מדי שנה דרישה ספציפית להגיש דו"ח, לא משום

שהוא חייב לפי הפקודה.

א. צרפתי;

שכירים לא נופלים בגדר העבירה לפי פיסקה (4) בעמוד 3, אלא לפי פסקאות (1),(2)

או /,3) בעמוד 2 למסה. קנס של 300 יחול על שכירים שפסורים מהגשה דו=ח.מי שלא

הגיעו להכנסה בגובה מסוים אבל נדרשו על ידי פקיד שומה להגיש דו"ח ולא עשו כן - עברו

עבירה לפי סעיף 216(1) שהעונש עליה הוא קנס 300 שקל.

זאת פרשנות אפשרית, אבל לא הכרחית. דרישה של פקיד שומה באה מכוח סעיף 131(א)(6),

ועל הנישום יש אוטומטית חובת הגשה של דו"ח. לפי סעיף 131(א)(6) הגישום חייב להגיש

רו"ח, וסעיף 132 מתייחס ל-131. בדקתי את הדבר בפקודה, לצערי נכונה הפרשנות המרהיבה,

לא זו של מר צרפתי.

ואם כך, אני מבקש הצעות קונקרטיות לסכום הקנס.

קנס של אלף שקלים על שכיר שלא הגיש את הדו"ח במועד הוא גבוה מאד. אפשר שהקנס יהיה

300 שקל.

אני מציע 500 שקל.

י. רבי נוביץ;

נראה מה פסקו בתי משפט. אביא כמה דוגמאות מהדו"ח לחודש יולי. במשפטו של טייח

שלא הגיש דו"ח, ביה המשפט פסק שלושה חודשים מאסר בפועל, 4 חודשים על תנאי ו-750 אלף

שקל קנס; חנות מסגרות - 3 חודשים בפועל, 4 חודשים על תנאי, בלי קנס כספי; חברת

הובלות - 3 חודשים מאסר בפועל, 1 חודשים על תנאי, קנס 20000 שקל.

היו יר ד. מרידוד;

זו עבירה מסוג העבירות המתמשכות. מי שלא הגיש דו"ח, כל עוד לא הגיש את הדו"ח

בכל יום הוא עובד עבירה. האם החוק מאפשר הפעלה יותר מפעם אחת?

קריאה;

יש עבירה חוזרת.

מר אליאסוף אמר לי שלהערכתו אי אפשר להטיל עבירה חוזרת. אדם לא הגיש דו"ח,

מטילים עליו קנס 250 או 500 שקל, והוא לא מגיש את הדו "ח.

אני מניח שהקנס מוטל עליו אחרי שהגיש דו"ח,

לא בהכרח.

בעבירה פלילית, מוטל עליו קנס, מאסר על תנאי ומאסר בפועל. אם אחרי פסק הדין עדיין

איננו מגיש דו"ח, מותד להביא אותו פעם שניה לדיון בגין אותה עבירה, כי זו עבירה

נמשכת.

אני לא יודע מה ההבחנה בין עבירה נמשכת ועבירה חוזרת. אם מדובר על עבירה חוזרת,

יכול להיות שהכוונה היא שהאיש חזר על סוג זה על עבירה, כלומר לא הגיש דו"ח לשנת 1982,

לא הגיש דו"ח לשנת 1983.

לא יתכן שנטיל קנס, שהוא נמוך לדעתנו, 250 או 500 שקלים, ואדם או חברה יפטרו עצמם

מעונש חמור יותר בתשלום 500 שקל ובלי סנקציה אחרת.

היו"ר ד, מרידור!

יש סנקציה אזרחית. אפשר להטיל עליו קנם על כל חודש של פיגור.

ד. רוומוב;

לפי פסק דין של בית המשפט העליון, כל מחדל הוא עבירה באותו יום. בתקנות אין

הגדרה של עבירה חוזרת. אדם לא הגיש דו"ח, הוא עובר שלוש פעמים עבירה כשזה אותו מחדל.

מ. וירשובסקי;

אני חושב שקנס אלף שקלים הוא גבוה, מצד שני, אני מבין את שלטונות המס שאומרים

שהדו"ח הוא הבסיס לטיפול שלהם. אולי אפשר להוציא ענין זה ממסגרת החוק הזה ולהשאיר

הוראה פלילית רגילה. אי אפשר לשחק בענין הזה.

אני עומד על הצעתי: פיגור עד 6 חודשים - קנס של 500 שקלים, עד שנה - 1000,

מעל שנה - קנס של 2000 שקלים.

כשאדס איננו מגיש דו"ח אגף מס הכנסה איננו עומד בחוסר אמצעים. בהעדר דו"ח,

מס הכנסה מוציא שומה בהעדר דו"ח. השגה על שומה כזאת אפשר להגיש רק בצירוף דו"ח. דהיינו,

בידי מס הכנסה יש האמצעי הכי טוב להכריח אדם להגיש דו"ח. אם לא יגיש דו"ח תוך שלושים

ימים ויום שקיבל שומה בהעדר דו"ח, השומה הזאת הוחכת לסופית. זה אמצעי יעיל יותר מכל

הקנסות.

בתקנה 3 מדובר על עבירה מינהלית חוזרת, אבל אנחנו לא יודעים מה זה בדיוק.

בסעיף 2 בחוק העבירוה המינהליות יש הגדרה של עבירה מינהלית חוזרת, אבל לא זה המקרה

שמדובר עליו בתקנות. ו;עבירה שאנחנו דיברנו עליה היא עבירה נמשכת ולא עבירה חוזרת.

אחם רוצים לקבוע שאם יש עבירה נמשכת, אפשר להטיל קנס יותר גבוה. כך הציע חבר-הכנסת

וירשובסקי. אבל התקנות לא מאפשרות זאת. אם רוצים שאפשר יהיה לחזור ולהטיל קנס על אותו

אדם שלא הגיש את הדו"ח, צריך בתקנות להגדיר עבירה נמשכת.

אני חושב שלאנשי המס יש טעות בקונספט. לא די חשבנו ושקלנו ביחד. הדרך הנכונה

להטיל את הקנס לפי פיסקה (4) בעמוד 3 היא אחרי שהאיש הגיש דו"ח. לכן יש הבדל בין פיגור

ב-6 חודשים או 12 חודשים. אדם מגיש דו"ח באיחור, לכל הדברים האחרים מתלווה גם קנס

מינהלי. עבירה חוזרת היא אם שנה אחרי שנה הוא לא מגיש דו"חות.

אדם צריך להגיש דו"ח לשנת המס 1986, לא הגיע דו"ח, נשלחה לו דרישה לתשלום קנס

מינהלי והוא שילם את הקנס. מבחינת החוק, העבירה כופרה. אם חשבתם שזו ברירת קנס

שתעזור לכם להביא אותו לכך שיגיש דו"ח, טעיתם. זה לא כך. יש לכם אמצעים אחרים, אבל

לא קנס מינהלי,

היו"ר ד. מרידור;

קנם מינהלי מכפר בדרך מסוימת על העבירה. ברור שמצבו של מי ששילם קנס מינהלי

טוב יותר ממצבו של מי שהורשע על אותה עבירה. אדם שהורשע על עבירה של אי הגשת דו"ח

והלך למאסר, צפוי לעונש נוסף. זו עבירה נמשכת שעליה אפשר בכל יום שוב להעמידו לדין.

מדוע מצבו של אדם ששילם קנס מינהלי יהיה טוב יותר?

ש. ברגרזון;

אני לא חושב שמצבו טוב יותר. זו עבירה נמשכת, הקנס המינהלי שהוטל עליו מתייחס

לקטע שעבר. אם זו עבירה נמשכת, מפעם לפעם אפשר לחזור ולהטיל אח הקנס. מה שכומר הוא

הקטע שעבר, זה לא מתייחס לעתיד.

היו"ר ד. מרידור;

אני מציע לקבל אח שעורי הקנס שהציע חבר-הכנסת וירשובסקי. נקבע בתוספת לתקנות,

סעיף (2) פסקה (4): עד שישה חודשים - קנס של 500 שקל, בין שישה לשנים עשר חודשים -

1000, מעל שנים עשר חודשים - קנס של 2000 שקל. בלי הבחנה בין יחיד לתאגיד, ובלי

הבחנה בין שכיר לנישום שאינו שכיר.

הוחלט לקבל ההצעה.

אם נכון הפירוש שלי, אפשר להטיל גם קנס נוסף באותו שעור. לו רצינו לקבוע שעור אחר

לקנס על עבירה נמשכת, צרין היה להגיד זאת במפורש.

אני מפנה אח תשומת לבכם לסעיף (4) פיסקה (7) נעמוד 3 למטה. הנוסח מסורבל:

"נישום ודושם וזקבוליו בסרט קוטה רושמת, שובר קבלה .,.. ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב

לרשמו על פי התוספת להוראוה לא יותר מפעם בשנת מס פלונית".

א., צרפתי..

לא יותר מפעט גשנה לא רקם תקבול.

האס קנס של 2000 שקלים הוא לא גבוה מדי לפעפ אחת בשנה?

מ. גביש;

פעם אתת שתפסנו אותו.

היו"ר ד. מרידוד;

שאלה טובה מאד. התשובה שלי די סבוכה, אבל היא נובעת מקושי שבחוק הזה. לפי החוק

ולפי הפסיקה, מי שלא רשם תקבול אפילו פעם אחת, הוא בצרות גדולות מאד, אפשד לפסול את

כל הספרים שלו, לא רק להטיל עליו קנס של 2000 שקלים. אולי זה לא טוב, אבל כך נקבע.

הייתי מציע לאדם ששכח לרשום תקבול של חמישה שקלים, כיוון שבין כך ילך לבית המשפט

בענין הספרים, שלא ישלם קנס מינהלי. אם הוטל עליו קנס של 2000 שקלים על אי תשלום

תקבול של חמישה שקלים, ופקיד השומה אטוס ולא רוצה לשמוע אותו, ילך לבית המשפט.

לא רק שהנוסח בפיסקה (7) מסורבל, אלא שבעוד שבשאר הסעיפים הטכניקה היא הפנייה

לטעיף בפקודה, פה יש ציטוט חלק מהסעיף, והציטוט לא מדוייק, אם כי הכוונה היא אותה

כוונה. העבירה נקבע לא בתקנות אלא בחוק. בהמשך הסעיף בחוק נאמר "לא נרשם תקבול

בידי עובד של הנישום..." החלק הזה לא מופיע פה. האם הכוונה שבמקרה כזה אקשר או אי

אפשר יהיה להטיל קנס מינהלי? הייחי מצפה שגם כאן תהיה הפנייה לסעיף, בלי לחזור עליו.

היו"ר ד. מרידוד;

אם אנשי מס הכנסה בכוונה לא העתיקו כאן את הסעיף במלואו, פירוש הדבר שמצמצמים

את ההיקף של הטלת קנס מינהלי. ואס זה לא נעשה בכוונה, מדוע לא מפנים לסעיף 216(7)?

אם אתם לא דוצים לתת סמכות להטיל קנס מינהלי על כל מי שעבד עבירה לפי פיסקה (7) אלא

רק על הנישום עצמו, לא על עובדו, הרי הנוסח מתאים.

נשארת הזכוח להגיש עבירה פלילית.

היו"ר ד, מרידוד;

כן. אט יחליט להגיש תביעה פלילית, יגישו נגד כולם; אס יחליטו להטיל קנס - יטילו

על הנישום עצמו ולא על העובד.



מ. גביש!

יחול כאן אותו כלל שנקבע קודם לגבי חברה, כשדובר על סעיף 224א.

י. בר-סלע;

הנוסח הוא במכוון מצמצם. אבל נשוב ונבחן אח הדבר, ואם נגיע למסקנה שרוצים

להרחיב - נבקש תיקון.

א. צרפתי;

סעיף 224א צריך לחול על כל העבירות.

היו"ר ד. מרירור;

ברור.

ג. עמיר!

א. חחילה; ב. עבירה כפולה.

לגבי סעיפים מסוימים נקבעה החחילה ליולי 1987. אנחנו מבקשים כי נציב מס הכנסה,

ביחד עם טפסי הדו"ח ל-1986 שהוא שולח, ישלח גם עלון הסברה לציבור כדי להביא לידיעתו

שהוא עלול להקנס על עבירות מינהליות מסוגים אלה ואלה. אנחנו חוששים שכל ההפעלה תעשה

באמצעות מחשב, ואס יהיה פיגור, אוטומטית יוטל הקנס.

לא.

ג. עמיר;

אנחנו מבקשיס שהפעלת התקנות תלווה במסע הסברה לציבור. אנחנו מבקשים שלא יוטל

קנס מינהלי אלא אס האזרח יקבל תחילה התראה.

זה מופיע בהנחיות שעומדים להוציא.

ג. עמיר;

בחוק כתוב י שאפשר להטיל קנס מינהלי ובלבד שטרס החל משפט.

י. אליאסוף;

זו הוראת מעבר לגי תיקים קיימים. אם ב-1 ביולי 1987 או ב-1 בינואר 1988 יש

תיקים שהם תלויים ועומדים, אפשר להוציא איתם מבית המשפט.

ג. עמיר;

מה פירוש שטרם החל המשפט? זה לא ברור, אבל זה כתוב בחוק. אנחנו מבקשים שאזרח

יקבל התראה.



א. צרפתי;

לענין הודעה, יש בדעתנו לעשות זאת.

אני מבין שאתם מתכוננים לעשות פעולת הסברה ולשלוח עלונים. אבל אם כדובר על

התחייבות משפטית לא להפעיל עבירה מינהלית אלא לאחר הזהרה ספציפית, אינני יודע אם

נוכל לעשות זאת.

מ. גביש;

במקרה של אי הגשת דו"ח הפרוצדורה היתה ותמשיך להיות שכל אדם מקבל קודם תזכורת.

מעכשיו נשלח תזכורת שיחול עליו גם קנס מינהלי.

ד. שמעוני!

בגל מקרה שנפעיל קנס מינהלי לענין מס ערך מוסף, לעולם לא יהיה זה בדרך

אוטומטית ולא על ידי מחשב. לפי ההודאות הפנימיות, אדם יקרא למשרד, תגבה ממנו עדות.

אבל אני תומך בדברים של מר בר-סלע, אי אפשר להכביד על המערכת. במס ערך מוסף כמעט לא קיים

מנגנון של תזכורות וזה גם לא יעזור. אם לא שולחים פנקס דו"חות, משתדלים להסיל קנס.

תזכורות לא יעזרו, כי תמיד מחכים עד התזכורת האחרונה. אנחנו מבקשים שהחוק ישאר כמו שהוא.

היו"ר ד. מרידוד!

אין הצעה לומר את הדבר בתוך החוק, אני גם לא יודע מה המשמעות המשפטית של האמירה

פה. אבל המשמעות הציבורית היא שאם יבואו אזרחים וטענו שהטילו עליהם קנס בלי לשמוע

ולברר את ענינם, נקרא לכם ונגיד שסמכנו עליכם ועל הדברים שאמרתם פה ומשום כך תיקנו את

התקנות. אני לא מתייתם לצד המשפטי. הועדה רושמת לפניה שהנוהג הוא להתרות באזרח לפני

הטלת קנס מינהלי.

ד. שמעוני!

להודיע לו.

אני לא חושב שאפשר להצהיר שמתחייבים להתרות מראש בכל מקרה שנטיל קנס.

הדבר תלוי בסוג העבירה. כשהעבירה היא אי ביצוע תקבול אין מקום להתרות, כי האיש ביצע

עבירה. במקרה של אי הגשת דו"ח אפשר להתרות. יש עבירות שבהן אפשר לתקן מחדל, יש שאי אפשר

לתקן.

ג. עמיר!

יש קנס כפול על אותו מעשה. אי ניהול סתרים או אי רישום תקבולים זו עבירה גם לפי

פקודת מם הכנסה וגם לפי חוק מס ערך מוסף.



היו"ר ד. מרידוד!

זה לא נוגע לתקנות. זה קיים גם היום.

ג. עמיר;

אבל בפועל היום זה לא קורה. אם יוטל קנס מינהלי על ידי מס הכנסה על אי רישום

תקבול, והפועל היוצא שגם מס עדך מוסף יטיל על האיש קנם מינהל, הרי זו תהיה תוצאה

חמורה מאד. כך גם אם יוטל קנס מינהלי על אי ניהול ספרים, כאשר ההוראות לניהול

פנקסים הן משותפות.

ד. שמעוני!

אם מס הכנסה תפס אדם נאי רישום תקבול, העובדה שהספרים שלו אינם קבילים לא

נוגעת לחוק הזה.

לגבי קנס מינהלי, סיכמנו עם נציב מט הכנסה שאם שני האגפים יכולים להטיל קנס

מינהלי, מי שיטפל בקנס המינהלי הוא האגף שגילה אח העבירה.

ה י ו "ר ד. מרידור!

אם הענין מסוכם ביניכם, אפשר גה לכתוב אותו.

ד. שמעוני!

כן.

אני מבקש לכתוב.

י. אליאסוף;

בתקנות?

היו"ר ד. מרידור!

אותו מעשה יכול להיות עבירה על פי כמה חוקים ולא רק על ל.-נים, לדוגמה, גם חוק

מם קניה. אם אותו מעשה נכנס למאסריה של אישום כפול, אדם ששילם קנס - הופרה לו

העבירה?

ג. עמיר!

לפי 216 (7).

היו"ר ד. מרידור!

כפרת עוונות, כמו האישום, מתייחסת לעובדות. אם יש בדיוק אותה מערכת עובדות, אין

אלמנט נוסף בעבירה השניה, אני סבור שאי אפשר להטיל עונש נוכף. גם על פי החוק הקיים אי

אפשר על אותה מערכת עובדות להגיש שני אישומים, אי אפשר לרעמיד אדם לדין פעמיים.

אם אין זהות, אם יש אלמנט אחד נוסף, הענין שונה.



כלל זה צריך לחול גם פה. אס אדם עבר עבירה של אי רישום תקבול או אי הגשת דו"ח,

ומערכת אחה קול עובדות מהווה עבירה לפי שני חוקים, אם שילם קנס מינהלי, אני לא בטוח

שלא כופרה העבירה גם לפי החוק השני ולא תוכלו גם לתבוע אותו בבית משפט.

אנחנו גט לא מעונינים.

רק פעם אחת אפשר להביא אדם לדין על אותה מערכת עובדות.

ד. רזומוב;

בעמוד 8 יש עבירות לפי סעיף 215. סעיף 215 הוא סעיף-סל, צריך לראות אוחו בקשר

עם סעיף 175 . אם אדם מפגר 7 יפים בתשלום מקדמה, הוא צפוי לעונשים די כבדים. פה

הוסיפו עבירה פלילית של אי תשלום במועד של חוב אזרחי.

א. צרפתי;

אי הגשת דו"ח על מקדמה.

אלה דברי הסבר. בתקנות כתוב סעיף 215.

היו"ר ד. מרידור;

בתקנות כתוב 215 אבל בפירוט יש התייחסות לסעיף 175(ב). לכן מר רזומוב צודק,

סעיף 215 לא עומד כאן לבדו, הוא עומד ביתד עם 175(ב). בסעיף 175(ב) נאמד ששר האוצר

רשאי לקבוע מקדמות חודשיות. יוצא שמי שלא שילם מקדמות במועד, לא רק שישלם קנס בשעור 10%

אלא ישלם עוד 500 שקלים. זה חמור מאד.

הבעיה נובעת מדבר יסודי. כיוון שהחוק הזה בא להקל, כשאפשר להטיל קנס מינהלי

לא יגישו משפם, התוצאה יכולה להיות שגם במקרים שלא היה עולה על הדעת להגיש משפט יהיה

קנס מינהלי. עד היום לא הגישו משפט נגד מי שאחר יומיים, אבל יכול להיות שמעכשיו

הוא יצטרך לשלם קנס מינהלי.

אנשי מס הכנסה לא פועלים כמו אוטמט. זה לא מחשב. אם מישהו אחר יומיים - - -

היו"ר ד. מרידור;

מדוע דרוש הסעיף הזה?

סעיף 175 דן בשני דברים, האחד, הגשת דו"ח על מחזור, כמו דו"ח במס ערך מוסף,

מהדוייח הזה עולה התשלום, כי אי אפשר להגיש את הדו"ח בלי לשלם. אנחנו חושבים שהסעיף הזה

במקומו. אם אומרים שיש סנקציות אזרתיוח, הרי זה קיים גם באי הגשה של הצהרה הון, אי

הגשת דו"ח למס הכנסה.

יש הבדל. אדם משלם מקדמות על חשבון מס הכנסה, מס שיהיה חייב בו בסוף שנת המס,

והוא מאחר בתשלום. נכון שזו עבירה,ויש קנסות על האיחור בתשלום. אבל האם נכון להטיל

גם קנס מינהלי? הרי בסופו של חשבון שילם את הכסף, הוא רק אחר בתשלום מקדמות. השאלה

היא אם יש מקוס להשתמש בשוט של קנס מינהלי כדי לזרז אותו מעבר לסנקציות הקיימות.

מ. גביש!

יש שני סוגים של מקדמות. יש מקדמות קינקבעות לפי סכומים, ובאלה לא ביקשנו קנס

מינהלי. בסוג זה קזל מקדמות פקיד השומה קובע סכומים, ואז אפשר במשך השנה להפעיל

אמצעי גביה. סוג שני הן מקדמות לפי המחזור. אם הנישום לא מדווח, אנחנו לא יודעים

מה לגבות. דומה הדבר למס ערך מוסף, שם הנישום צריך להצהיר בכל חודש על המחזור.

גם בגלל איחור ביום אחד אפשר להטיל קנס של 500 שקל. אפשר לכתוב שאס היה איחור

של חודש, זו עבירה.

מ. גביש!

מקובל עלינו.

בחוק מס ערך מוסיף יש עבירה מפורשת - ארס לא הגיש במועד דו"ח קהוא חייב להגיש.

כאן יש עבירה חדשה. זו עקיפה של הכנסת. אם רוצים לקבוע עבירה, צריך להכניס עבירה של

אי הגשת דו"ח במוער בחקיקה מפורשת בסעיף 216.

סעיף 215 תופס.

יש ספק. לפי 215 כל הליך אזרחי שהוא חובה לפי הpקודה הוא עבירה.

התקנות תובעות: "אדם שנדרש לשלם..." אם הנציב שלח הודעה, יש עבירה.



היו"ר ד. מרידור;

האם כתוב בתקנות שמי שלא שילם עבר עבירה?

מ. גביש;

לא.

ד. רזומוב;

תקראו סעיף 215 ביחד עם סעיף 134. סעיף 134 קובע שאדם צריך להודיע במס

הכנסה תוך שלושה חודשים כשהוא פוחח עסק חדש. אני מפנה תשומת לבכם לסעיף 215(א),

שהוא סעיף ספציפי שחוקק <ל ידי הכנסת, ושם יש אלמנט נוסף. הכנסה קבעה שני מחדלים

מצטברים. עכשיו משתמשים בעקיפין בסעיף-סל, כדי שדי יהיה במחדל אחד.

היו"ר ד. מרידוד;

כל המסכה של סעיף 215 והשאלה אם אפשר להכניס עבירות בדרך עקיפה, אם כי פורמלית

זה תקין, זה נושא רציני שאינני רוצה להכריע בו עכשיו. אעביר אח השאלה ליושב ראש

הועדה, ואני מקווה שבישיבה הבאה יסכם.

נאשר אח התקנות עם התיקונים שקיבלנו, פרט לסעיף 215. לסעיף זה יש שאלה

אם לעשות עבירת קנס לסעיף קטן (א) שמכיל כמה וכמה אלמנטים. אבל לא נכריע בזה עכשיו.

היקיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:05)