הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 148

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', ט"ו בחשו ן התשמ"ז, 17 בנובמבר 1986, 11:30

נכחו; חברי הועדה!

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

מרדכי וירשובסקי

דוד ליבאי

ש. ויגדור - משרד המשפטים

י. לוי-"

ב. יערי - משרד הפנים

י. כהנא - " "

ג. שפט - " "

נצ"מ מ. שדה-אור - משטרת ישראל

ש. סגר

ר. מלחי

א. אשמן

חוק הדרכונים (תיקון מס' 4), התשמ"ו-1986



חוק הדרכונים (תיקון מס' 4), התשמ"ו-1986

היו"ר אוריאל לין;

רבותי, ברשותכם, אני פותח את הישיבה. הנושא היחידי על סדר היום הוא תיקון

מסי 4 לחוק הדרכונים. הסעיף הראשון להצעת החוק עורר מחלוקת מסוימת בועדה בישיבה

קודמת. אני מקווה שנציגי המשרדים עיינו בדברים ובהסתייגויות שהשמיעו חברי הכנסת.

אני מציע שנעבור עכשיו על הסעיפים 5-2, ולאחר מכן נחזור לדון בסעיף 1. נקרא את

הסעיפים אחד אחד ונקבל הסברים בעל פה.

ב. יערי!

(קורא סעיף 2 פיסקה (1))

החידוש הוא במה שאין בסעיף זה. הסעיף הקיים מאפשר מתן דרכון משותף לבני

זוג, איש ואשתו, עכשיו הדבר הזה איננו מופיע. זה החידוש העיקרי בסעיף, והוא נובע

מהמלצה של ארגון התעופה הבינלאומי.

הוחלס לאשר סעיף 2 פיסקה (1)

ב. יערי;

(קורא סעיף 2 פיסקה (2))

לפי הסעיף הקיים אפשר לצרף קטין לדרכון או לתעודת מעבר של אחד מהוריו.

הסעיף המוצע יאפשר, בנסיבות מיוחדות, צירופו של קטין גם לדרכון שאינו של אחד

מהוריו, דרכון של סבו או של אדם אחר.

הוחלט לאשר סעיף 2 פיסקה (2)

ב. יערי;

(קורא סעיף 3}

החוק היום קובע שתעודת מעבר יש לה תוקף שנה אחת בלבד, ואם ניתנה התעודה

לתקופה קצרה משנה - ניתן להאריך את תוקפה ובלבד שסך כל תקופת תוקפה לע תעלה על

שנה. דבר זה מטיל מעמסה גדולה מאד על רשויות משרד הפנים, הן בארץ והן בחו"ל, כי

אנחנו מנפקים כ-25 אלף תעודות מעבר בשנה.

תעודות מעבר ניתנות למי שאינם אזרחים ישראליים, בעיקר בני מיעוטים

מהאזורים, ובנסיבות מסוימות נותנים תעודות מעבר גם לאזרחי ישראל. אם אנחנו

צריכים מדי שנה להוציא להם תעודה חדשה, כי לא ניתן להאריך תוקפה של תעודת המעבר,

העבודה שכרוכה בהוצאת תעודה חדשה היא הרבה יותר מסובכת.

היו"ר אוריאל לין;

אולי תוכל להבהיר ענין השימוש בתעודת מעבר במקום דרכון.



ב. יערי;

לתושבי ישראל שאינם אזרחי ישראל לא ניתן דרכון ישראלי, ניתנת תעודת מעבר.

היו"ר אוריאל לין י.

למה הוא צריך תעודת מעבר כשיש לו דרכון זר?

ב. יערי;

לכל עולה יש זכות להצהיר תוך שלושה הודשים מיום עליתו כי איננו תפץ באזרחות

ישראלית, ואם הצהיר כך - הוא תושב קבוע של המדינה אבל איננו אזרת.

יכול להיות שיהודי בא לארץ, הוא איבד אזרחות במדינה שממנה בה, אבל הוא לא

רוצה להיות אזרח ישראל ולכן ישתמש בתעודת מעבר. אבל אזרח זר שבא לארץ בדרך כלל

יש לו דרכון זר, ואז איננו צריך תעודת מעבר. אני מבין שהכוונה כאן לאותם אנשים

שאין להם דרכונים. למה רוצים להאריך תוקפן של התעודות לשנתיים?

ב. יערי!

בדברי ההסבר כתוב שמדי שנה ניתנות כ-25 אלף תעודות מעבר. זהו מספר גדול,

והכנה של תעודה חדשה כרוכה בעבודה הרבה יותר ממושכת ומסובכת מאשר הארכת תוקף של

תעודה. אנחנו מציעים שתוקף התעודה יהיה לשנתיים, זאת אומרת שאתרי שנה אפשר יהיה

להאריך תקופת תוקפה של התעודה ולא להוציא תעודה חדשה. זה ענין מינהלי, אבל יש לו

משמעות גדולה בקיצור הליכים ובהקלת עומס העבודה.

י. כהנא;

המגמה בעולם לגבי דרכונים, תעודות מעבר ומסמכי נסיעה בכלל היא להאריך עד

כמה שאפשר את תקופת תוקפו של המסמך האורגינלי. מסיבה זו הוארך לאחרונה תוקפו של

הדרכון בהארכה אחת ליוצאי צבא, למשל, משלוש לחמש שנים. יש מדינות שהגיעו להארכת

תוקף בעשר שנים בהארכה אחת. הכל כמובן מתוך כוונה לפשט, לייעל. צריך לזכור

שהטיפול נעשה גם על ידי נציגויות בחו"ל.

היו"ר אוריאל לין!

הוחלט לאשר סעיף 3

ב. יערי;

(קורא סעיף 4)

התופעה שאזרחים מודיעים שהדרכון שלהם אבד או נגנב היא נפוצה מאד. אתרי

חקירה מסוימת, אם מתברר שהאיש הוא אזרח ישראל וזכאי לדרכון, מנפיקים לו דרכון

חדש. קורה שלאחר מכן האיש מוצא את דרכונו, ואז יש ברשותו שני דרכונים בר תוקף.

לכן מוצע שדרכון יהיה בטל מרגע שבעליו הודיע כי אבד או נגנב.

אם יותר לי, אני מבקש להגיד דבר אישי. הייתי שותף בהכנתה של הצעת החוק

שלפני הועדה, לאחר מכן נסעתי בתפקיד ועבדתי בנציגות ישראל בלוס-אנג'לס. אני רוצה

להעיר כי לפי נסיוני, השינוי המוצע כאן הוא לא כל כך מוצלח.



היו"ר אוריאל לין;

תוכל להעיר הערה זו שלא בתוקף תפקידך, לא כנציג המשרד.

ב. יערי;

נראה לי שביטול הדרכון מרגע שנמסרה הודעה על אובדנו הוא לא מוצדק, הביטול

צריך להיות מרגע שנופק לאיש דרכון חדש.

ד. ליבאי;

הנוסח שמופיע עכשיו בהצעת החוק יש בו עידוד לא להודיע על אבידת דרכון. אם

אני יודע שעם ההודעה הדרכון שלי בטל ואני צריך להכנס לדרך יסורים של הוצאת דרכון

הדש, להביא צילומים, לעמוד בתורים, ואני זוכר איך נראות לשכות משרד הפנים,

לצערנו, אחשוב פעמיים אם להודיע, אולי עוד אמצא את הדרכון, אולי המוצא הישר

יחזיר לי אותו, אולי אחפש ואמצא אותו באחת הפינות בבית.

מצד שני, אני מקבל שצריך להתמודד עם סכנה שיימצא דרכון שאבד ולאיש יהיו שני

דרכונים, דבר שהוא מאד בלתי רצוי. גם המשטרה מעונינת שיהיה לה מעקב אחרי יציאתם

של אנשים לחוייל. צריך לתקן את הדבר, כפי שהציע מר יערי.

כזו היתה הצעת החוק במקורה, והיא שונתה לפי הערות בועדת השרים לעניני

חקיקה. אין לנו התנגדות לחזור להצעה המקורית, כלומר שהדרכון יהיה בטל מיום הנפקת

דרכון חדש.

נצ"מ מ. שדה-אור;

אני מציע שהדרכון יהיה בטל מיום הגשת בקשה לדרכון הדש, לא מיום ההנפקה.

י. לוי;

הנוסח כפי שהוא היום נותן אפשרות, מבחינה תאורטית, לבטל דרכון משעה שחדל

להיות בחזקת בעליו. אם דרכון נגנב, מרגע שעבר לחזקת אחר שאיננו בעליו - אם אפשר

למצוא נקודת זמן זו - הדרכון כבר לא יהיה בר תוקף. אם ייקבע אחרת, יהיה זמן

שהדרכון יהיה בר תוקף בידי מי שאיננו בעליו, וזו סכנה.

ד. ליבאי;

אדם זר לא יוכל להשתמש בדרכון שלי. גם אם הדרכון תקף עדיין אסור למוצא או

לגנב להשתמש בדרכון לא לו. זו עבירה חמורה, גם עבירה של התחזות, ואני במניח

שבחוק יש איסור.

היו"ר אוריאל לין;

אם אבד דרכון ולא הודיעו על כך, וכפי שהסביר חבר-הכנסת ליבאי יהיה תמריץ לא

להודיע, לא תהיה גם אפשרות להודיע לבקורת הגבולות שהדרכון אבד ושצריך לשים לב

לדרכון זה. מי שמצא או גנב את הדרכון וירצה להשתמש בו, יקל עליו לעשות שימוש

שלא כדין.

צריך למצוא דרך, אינני יודע אם זה צריך להיות בחוק או לתת סמכות לשר לקבוע

בתקנות, שמי שאיבד דרכון מוטלת עליו חובת הודעה. אם אין לזה ביטוי בחוק, אני

חושב שקודם כל צריך להיות בחוק ביטוי לחובת חהודעה.



אנחנו צריכים לחחליט אם הביטול הוא מיום הגשת בקשה לדרכון חדש או מיום

שהונפק דרכון חדש. לא נורא אם חדרכון חקודם יהיה בטל מיום שאדם הגיש בקשה

לדרכון חדש.

יש מקרים שאדם מגיש נקשת לדרכון חדש, ואחר כר חוא כא ואומרו מצאתי את

דרכוני. אני מעדיף שהדרכון חישן יחיח בטל מיום שהונפק דרכון חדש. כך היה בהצעה

חמקוריה.

אני מציע קודם כל להטיל חובה להודיע על איבוד דרכון.

תוף שלושים ימים.

תוך זמן סביר. אני לא מציע לקבוע פרק זמן, אני לא רוצח שאנשים יחיו

עבריינים. אדם איננו קם כל בוקר לבדוק את דרכונו, יכול לחיות שעד שהוא עומד

לנסוע לחו"ל לא יחיח ער לכף שהדרכון איננו.

שלושים ימים מיום שנודע לו.

הודעה למשרד הפנים או לשגרירויות בחו"ל.

כיום החובה חיא למסור הודעה לתחנת משטרה.

אני עדיין סגור שמוטב לקבוע בחוק שביטול חדרכון חישן יחיח מרגע שחוגשח בקשח

לדרכון חדש. יכול אדם למצוא את דרכונו חישן ולנסוע אותו לחו"ל, ולאחר שחזר יחיח

לו בבית גם דרכון חדש. למעשה יהיו לו שני דרכונים. אנחנו מעכבים אנשים מלצאת

את חארץ על ידי תפיסת דרכונים. אדם יפקיד דרכון אתד במשטרת, ולאחר שעתיים יעלת

על מטוס עם דרכונו חחדש.

חדרכון חחדש טרם הונפק , חוא נוסע בדרכון הישן. לאחר שיצא את ישראל הונפק

דרכון חדש, ומרגע זה בטל הדרכון הישן. אם מצא את דרכונו וטרם הונפק לו דרכון

חדש, חרי חדרכון חישן חוא חוקי וחוא רשאי לנסוע לפי אותו דרכון. לאחר מכן מתבטל

הדרכון הישן עם הנפקה דרכון חדש.



י. לוי!

לא כל האנשים ישרים. אדם מודיע שאבד דרכונו, מתחילים לטפל בהכנת דרכון חדש.

בינתיים הוא יוצא עם הדרכון הישן, שהוא עדיין תקף. לכן באה ההצעה שיבוטל תוקף

הדרכון מיום ההודעה על אובדנו.

למה לא מיום שביקש דרכון חדש?

אנשים שמבקשים דרכון חדש, לפעמים מגישים את הבקשה בחו"ל, משלמים סכום גדול,

44 דולר, כפליים מהסכום הרגיל כי יש קנס על איבוד דרכון. אם האיש מצא את הדרכון

לפני שהנפיקו לו חדש, מבטלים את ההנפקה ומחזירים לו כסף. אם תהיה הוראה שהדרכון

בטל מרגע שאדם הגיש בקשה לדרכון חדש, גם אם יבוא ויגיד שמצא את דרכונו, יגידו

לו: למרות שמצאת את הדרכון, על כורחך נוציא לך עכשיו דרכון חדש ואתה חייב

בתשלום. אם אדם מצא את הדרכון לפני שהוציאו לו דרכון חדש, למה להכריח אותו

להוציא דרכון חדש?

הבעיות הן במישור הפרקטי ולא צריך לבנות סיטואציות מורכבות. מי שרוצה

"לסדר" אותנו, תמיד ימצא דרך.

ההודעה על איבוד דרכון נמסרת לתחנת משטרה. להודעה זאת אין ערך מבחינתנו.

מוטב שההודעה תהיה למשרד הפנים. בדרך כלל כשאדם בא למשרד הפנים. לבקש דרכון חדש,

אומרים לו שקיבל דרכון. ואז הוא אומר: איבדתי. בתוך דקות כוללים את הדרכון הזה

ברשימות המיוחדות שמועברות לגבולות, ואדם שנושא את הדרכון הזה לא יוכל לצאת

מהארץ.

משעת הגשת הבקשה לדרכון חדש ועד ההנפקה יכולים לעבור מספר ימים.

שלושה שבועות.

מחוץ לעונות הלחץ מקבלים דרכון למחרת הבקשה. בשתי הלשכות החדשות הממוכנות,

בהרצליה וברחובות, ותוך שבועיים גם בתל-אביב במגדל-שלום ובצפון, אפשר יהיה לקבל

במקום.

למה אנחנו מעדיפים ביטול הדרכון במועד המאוחר יותר, חיינו הנפקת דרכון חדש?

כי בפרקטיקה כ-50% מהאנשים שמבקשים דרכון חדש לאחר שאבד להם דרכונם, כשהם רואים

שהדבר כרוך בכפל אגרה הם חושבים שוב, וכעבור יום או יומים חוזרים ואומרים: מצאתי

את הדרכון. לפני כן האיש פשוט התעצל לחפש.

לא יכול היה לעשות את החשבון לפני ששילם את האגרה?



י. כהנא;

בתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו יודעים מח קורה. אנשים באים בתלונות וצועקים:

הרי לא הנפקת לי דרכון חדש, למה אתה מחייב אותי?

לא ייגרם שום נזק אם נחזור להצעה המקורית שהדרכון הישן יתבטל עם הנפקת

דרכון חדש. בוודאי שרוצים למנוע אפשרות שלאיש יהיו שני דרכונים. אם יש חשש לפער

של שנים או שלושה ימים, הרי אם האיש יצא לתו"ל עם דרכון ישן לאחר שביקש להנפיק

לו דרכון חדש, הרי תהיה לו בעיה בכניסה לארץ.

ג. שפט;

אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי. יש בעיה אם נלך כך ואם נלך אתרת.

היו"ר אוריאל לין י.

איזו משתי האפשרויות אתה בוחר? ביטול מיום ההנפקה?

ג. שפט;

כן. מאותן סיבות שצוינו.

חבר הכנסת ליבאי דיבר קודם על טרטור של אזרחים. אני מניח שרוב האנשים

מוכנים לשלם תמישים שקלים ויותר כדי שלא יצטרכו שוב להצטלם ולעמוד בתור ויהיה

להם דרכון חדש. גם אנחנו חיים בתוך עמנו ואנחנו יודעים שהבעיות הן רבות וסבוכות.

יש כ-40 - 50 אלף תפיסות דרכונים. רבים מאד היו שמחים אילו יכלו להפקיד במשטרה

דרכון אחד ולצאת בדרכון אחר. אנחנו יודעים שדרכון ישראלי הוא מצרך מבוקש מאד

וארגונים מסוימים משלמים עבורו כסף רב מאד.

אינני חושב שצריך לעודד תופעה שדרכו נים יסתובבו. יש ענין לקבוע שמרגע שאדם

הודיע על איבוד דרכון, חייב יהיה לעשות פעולות מסוימות כדי לקבל דרכון חדש. עוד

לא ראיתי שדרכון מנופק תוך יום, היום זה לוקח שלושה שבועות. יש גם בעיה מה נחשב

לזמן ההנפקה, אם זה מרגע החתימה, מרגע שמכניסים את הדרכון לדואר או מרגע שהגיע

לתיבת הדואר של הנמען. זה מסבך את הענין.

היו"ר אוריאל לין;

אני נוטה לקבל את הגישה של חבר-הכנסת ליבאי שדרכון שאבד יבוטל עם הגשת בקשה

לדרכון חדש. זה גם סדר ציבורי נכון. אדם איבד דרכון, בדק ומצא שדרכונו אבד, הוא

בא למשרד הפנים, לאחר שהודיע על איבוד הדרכון, מגיש בקשה, משלם אגרה. אם לאחר

מכן הוא מוצא את דרכונו הישן ובקשר להחזיר לו מה ששילם, זה לא סדר ציבור נכון.

צריכה להיות גם מידה מסוימת של אחריות על האזרח.

מצד שני, אינני מציע שהדרכון הישן מתבטל מרגע שהודיע על איבודו, מאותו

נימוק שהביא חבר-הכנסת ליבאי, כדי שאנשים לא יהססו להודיע על איבוד דרכון. אני

חושב שאנשים הם מספיק מבוגרים ונבונים כדי לא להגיש בקשה ולא לשלם אגרה אם יש

סיכוי למצוא את הדרכון. אם הם בלתי אחראיים ומגישים בקשה לדרכון חדש בלי שיחפשו

היטב בביתם, לא הייתי מציע על חריגים אלה לבנות תילי תילים של אפשרויות.



ד. ליבאי;

נשארתי איחן בדעתי שהדרכן יהיה בסל רק אם נופק דרכון אחר. נקודת המוצא שלי היא

שהאזרחים הם ישרים והגונים, ואי אפשר לחוקק חוק לעם כולו רק מחוך המחשבה שיש כמה פורצי

גדר שיצליחו לנצל לנצל את המצב. צריך לחוקק חוק שאפשר לחיוח בו.

אדם מגלה שדרכונו איננו כשהוא צריך אוחו, הוא לא קם כל בוקר לבדוק אם הדרכון

במקומו. וכשהוא צריך אח הדרכון ולא מוצא אוחו, הוא נכנס ללחץ. יכול להיוח שהיחה גניבה

בביתו, יכול להיוח שהתרשל ואיננו זוכר איפה שם אח הדרכון, יכול להיוח שמישהו בניח שיחק

בדרכון ושם אותו במקום אחר. כשהוא נכנס ללחץ הוא רוצה קודם כל להבטיח את נסיעתו הוא

רץ למשרד הפנים ומגיש בקשה לדרכון כדי לא לעכב את הנסיעה, כי הוא יודע שיעברו מספר ימים

עד שיקבל דרכון חדש. אם הוא מוצא אח הדרכון הישן בביחו, יגידו לו: הדרכון הזה בטל, אחה

תייב לחכות לדרכון החדש. זה יכול להיוח בתקופה של לחץ במשרד הפנים, יעברו ימים עד

יש לי דרכון ביד, עדיין לא הנפיקו דרכון חדש, אני רוצה

להשתמש בדרכון שיש לי שיש בו גם ויזוח לכניסה חוזרח לארצות מסוימות, יש ויזוח לחמש

שנים ויש ויזות קבועוח. אם הדרכון הישן בטל, הוא צריך לרוץ לאישור ויזוח. יש בידו

דרכון, ואם ימצאו טוענים דבריו והוא צריך לצאת למה להעניש אותו?

משרד הפנים מבקש לחקן עיווח מסוים, שלא יהיה מצב שלאדם יהיו שווי דרכונים

ששניהם ברי תוקף.

ההצעה של משרד הפנים תוקנה בועדת השרים לעניני חקיקה, והמשרד לא יכול לשנות

אח הצעת החוק. משרד הפנים לא מבקש לתקן את ההצעה שלפנינו והוא גם לא מוסמך לעשות זאת.

אנחנו יזמנו אח החיקון.

אני מעריך מאד את השרים, את הגיונם , את נסיונם בנסיעוח לחו"ל, והם בוודאי

מכירים אח ההליכים. אני לא תמיד הייתי חבר הכנסת ואני יודע איזה הליכים צריך לעבור,

אני יודע לאיזה לחץ נכנסתי נכנסתי שדרכוני אבד ואני צריך שוב להצטלם לדרכון

תדש, עד שלבסוף מצאתי את הדרכון שלי.

אני מבקש ללכת בדרך סבידה ולמנוע מה שהצעת החוק מבקשת למנוע, כאמור בדברי

ההסבר לסעיף 4, למנוע שלאדם יהיו באותו זמן שני דרכונים תקפים. זה יכול להיוח רק אם כבר

נופק לו דרכון שני. הזמן לביטול הדרכון הראשון הוא עם הנפקת הדרכון הראשון.

אדם שהפקיד במשטרה דרכון שבטל תוקפו, או עשה שימוש בדרכון בטל, עבר עבירה.

אפשר להלחם בזה על ידי החמרח עונשים, או אף לחוקק עבירה נוספת אם היועץ המשפטי של

המשטרה יחשוב שמה שיש בחוק איננו מספיק.

מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת ליבאי.



היו"ר אוריאל לין;

דעתי שונה, אבל אני במיעוט. אקבל דעת הרוב ולא ארשום הסתייגות בענין זה.

הוחלט לתקן סעיף 4 ולקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יהיו בטלים מרגע שנופק

מסמך תדש.

תיקבע חובה להודיע, תוך זמן סביר, למשרד הפנים או לנציגות ישראל בחו"ל,

על אבדן או גניבה של דרכון או תעודת מעבר.

ב. יערי;

(קורא סעיף 5)

התיקון הזה בא רק לשם יתר זהירות, אף כי יתכן שהענין מכוסה דיו גם היום.

בסעיף 8(א) היוס כתוב:

לא היה בטתון מלא אם בנוסת זה יש אכן כיסוי להשהתה בדרך כלשהי של רישום בדרכון. למשל,אדם

שהויזה שלו למדינה מסוימת בוטלה, מטשטש או עושה כתם דיו כדי שלא יראו את הביטול.

ליתר בטחון הוספו המלים "או השתית בדרך כלשהי רישום או חותמת..."

מ. וירשובסקי!

האם פיסקה(1) שרוצים להתליף בסעיף 8(א) היא פיסקה ארוכה? אם לא, הייתי מגיע

שבסעיף 5 במקום הנוסח "במקום", נחוקק מתדש את הפיסקה כולה עם התיקונים. למה שאנשיס

יצטרכו לחפש בשני ספרי חוקים?

ד, ליבאי;

אתה צודק.

מקבל את התיקון של חבר-הכנסת וירשיבסקי,

ג. שפט!

לאתר שהועדה החליטה בסעיף הקודם שתהיה חובת הודעה על אבדן דרכון, שמא מוכנים

חברי הועדה לשקול מחדש הוראות עונשין, שאי-הודעה על אבדן תתשב אף היא לעבירה.

אם הוטלה חובה מכוח החוק והיא לא מולאה, האם העונש הוא לא אוטומטי?

אם יש חובה, יש סנקציה בצידה. נבקש שהמשרד יגיש לנו נוסח חדש בשילוב של סנקציה.



היו"ר אוריאל לין;

הוחלט לקבל סעיף 5 עם התיקון שהציע חבר-הכנסת וירשובסקי.

אנחנו חוזרים לסעיף 1. אני רוצה להזכיר שסעיף 1 עורר התנגדות גדולה בקרב חברי

הועדה בדיון הקודם..

ד. ליבאי;

אני מבקש להבין מדוע היתה התנגדות. לא הייתי באותה ישיבה.

אנחנו רואים לעינינו אדם שאיננו גר בישראל, אם תרצה קרא לו יורד. הוא גר בברזיל

זה שלושים שנה, הנא לא ויתר על האזרחות הישראלית , אבל מקום מושבו הקבוע הוא ברזיל

ויש לו אזרחות ברזיליאנית. יש לו שני דרכונים. לפי התיקון המוצע כשהוא בא לישראל

ויוצא ממנה הוא חייב להציג את הדרכון הישראלי.

מתעוררות בעיות מסוימות. כפי שהעירה חברת-הכנסת שולמית אלוני, יש בעיה בקשר

לילדים. ילדים שנולדו לאזרחים ישראליים בתוקף חוק האזרחות הם אזרחי ישראל. ילד שנולד

ליורד במדינה זרח אותה מדינה, הוא חי שם כל ימי חייו ויש לו דרבון של אותה

מדינה, אבל כשיגיע לישראל יצטרך להשתמש בדרכון ישראלי. טוענים שלקבוצה זו נותנים פטור

מיוחד, ועוד נשמע הסברים.

לשר הפנים יש סמכות לבטל דרכונו של אדם. אדם שחי בחו"ל שלושים שנה בא לישראל,

מבטלים לו את הררכון הישראלי והוא לא יוכל לעזוב את ישראל, כי לא יוכל לעזוב את ישראל

לפל הדרכון הכרזיליאני. השאלה היא אם אנחנו רוצים להכביד על אנשים כאלה, שבפועל

לא חיים בישראל, לפני עשרים או ארבעים שנה החליטו לא לחיוח כאן, הם אזרחי מדינה זרה

אבל לא ויתרו על אזרחותם הישראלית, אם אנחנו רוצים להכביד עליהם בכניסה וביציאה מישראל.

השינוי שבסעיף 1 מכביד ויכביד. גם אם היום בפרקטיקה בהרבה מקרים משתמשים בדרכון

הישראלי, הרי ההוראה בסעיף אחד חהיה הכבדה, הכבדה נוספת על מם נסיעות שצריך לשלם כשבאים

לביקור בישראל. אינני יודע אם הכבדה על יורדים שרוצים לבקר בישראל משרתת איזו שהיא מטרה.

אינני יודע אם הסעיף- הזה נחוץ.

אלה היו עיקרי הנימוקים להתנגדות לסעיף 1.

נראה קודם מה המטרה העיקרית, כי יתכן שיש דברים שהם לוצאות לווי. המטרה העיקרית

היא קביעת נורמה. רוב המדינות בעולם קבעו נורמה ברורה והגיונית: אזרח המדינה יכול

להכנס למדינה ולצאת ממנה לפי הדרכון של אותה מדינה.

אצלנו אין נורמה כזאת, אבל בפועל נוהגים כך כל שנות המדינה, לפי פרשנות של סעיף

14(ב) לחוק האזרחות שקובע כי אזרח ישראל שהוא גם אזרח חוץ רואים אותו לענין חוקי

ישראל כאזרח ישראל. שר הפנים ושאר מערכות המימשל ראו בזה הסמכה לקבוע נורמה שכניסה

לגבולות ישראל והיציאה ממנה תהיה בדרכון ישראלי.



עם הטלת מיסי נסיעות, כשהלכה וגדלה המוטיבציה לאזרחי ישראל שהם גם בעלי אזרחות

זרה לצאת מהארץ בדרכון זר, עמדנו על שלנו ודרשנו הצגת הדרכון הישראלי. היו שאמרו

שאין לנו סמכות לכך. אנחנו מטילים על מערכת בקורת הגבולות חובות מסוימות בענין היטל

נסיעות, חוק שירות בטחון, צוי עיכוב של בתי משפט. הדרך הקלה ביותר להתחמקות היא

להשתמש בדרכון זר. במדינת ישראל יש היום אנשים רבים מאד שהם אזרחי ישראל וגם אזרחי

חוץ. רוב העולים שומרים על האזרחות הזרה, אלא אם הדבר אסור לפי חוקי המדינה ממנה באו.

אם יש נגד אדם צו עיכוב, הדרך הקלה ביותר להתאפק היא לצאת מהארץ בדרכון זר. מטילים על

בקורת הגבולות את התפקיד לבצע פסקי דין של בתי משפט, למנוע יציאה מן הארץ של מי שבית

משפ* אסר יציאתו. בדרכון זר יכול להופיע שם אחר מאשר בדרכון הישראלי, לא רק שם שונה

בצליל ובאיות אלא שונה לחלוטין. הדבר מכביר מאד.

אף אחד לא חושב שבונים מערכת הרמטית. מי שרוצה לעקוף אח החוק בוודאי ימצא את הדרך.

אבל . כשמתברר בחחנת בקורת גבולות שהאיש הוא אזרח ישראל, ויש אפשרות לברר זאת,

אם אומרים שלא יהיה רשאי לצאת את הארץ אלא לפי הדרכון הישראלי, היום יכול האיש לומר:

מי שמך?

ההערות של חברי הכנסת היו ברובן בענין הכניסה לישראל, לא היציאה.

דיברתי גם יציאה מן הארץ.

י. כהנא;

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לסיפא של סעיף 1: "השר רשאי, בנסיבות מיוחדות,

לאפשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי גם ללא הצגת מסמך כאמור". אינני צריר להרבות מילים

בענין גורמי הבטחון. יש גם יהודים ברוסיה שהאזרחות הישראלית ניתנת להם בעודם ברוסיה

ואין אפשרות לתת להס דרכון ישראלי. ברור שלעולים כאלה ניתן להכנס לישראל בדרכונים רוסיים.

כנ"ל לגבי יורדים שנמצאים בחו"ל כבר שנים רבות ואין להם דרכון ישראלי, למרות שיכלו

לקבל. שר הפנים יוכל לקבוע בתקנות שאלה יוכלו להכנס לארץ, אבל ביציאה חלות עליהן

החובות הרגילות.

באשר לסמכות לבטל דרכון, ביטול שכאילו מכניס במאסר אדם שחי כבר שלושים שנה

בחו"ל, הרי הסמכות הזאת קיימת אבל לא משתמשים בה כלאחר יד. מפעילים את הסמכות רק

כשיש נסיבות המצדיקות ביטול דרכון ישראלי, ואלה דברים שקורים לעתים רחוקות מאד רק

כשיש סיבה להשאיר את האיש בארץ כדי שישא עונשו או ימלא חובה זו או אחרת שהמחוקק

הטיל.

הגישה שלנו היא שצריך לחשוב על הרוב שהם אנשים ישרים ומסודרים, להם אנחנו

צריכים לקבוע את הנורמה, נורמה שמקובלת בכל המדינות. אני לא כל כך חושש למקרים היוצאים

מן הכלל, כי אם יש סיבה למנוע יציאתו של אדם מן הארץ, הרי לשם כך צריך דרכון ישראלי,

כדי לדעת שהוא אמנם האיש שאת יציאתו צריך למנוע. אם מטילים על המשרד חובה לבצע דברים,

צריך גם לתת כלים לבצע אותם.

פ. וירשובסקי;

מדינת ישראל הכירה בזכותו של אזרת להחזיק באזרחות נוספת, ואני חושב שבתבונה

נהגה. מרגע שהכרנו בזכות זאת, הדרכון הזר שיש לאזרח ישראלי הוא מסמך חוקי והוא רשאי

להשתמש בו. לא צריך להכפיף את הנתינות הזרה שלו לאזרתותו הישראלית. אני לא יודע למה

צריך להגביל אדם שהוא גם אזרח פורטוגל שביציאה ובכניסה לישראל יציג דווקא דרכון

ישראלי.



יש בעיה בעיכוב אנשים מלצאת את הארץ. אתה עצמך אמרת שאתה יכול לעכב כל אדם ולא

חשוב מה אזרחותו, עכוב על פי צו בית משפט. אנשי בקורת הגבולות בוודאי יודעים לקרוא

אותיות לטיניות, ואנחנו צריכים כל תעודה למלא גם באותיות לטיניות וגם בעברית. הם יכולים

לבדוק אם יש צו עיכוב.

אשר לכניסה, ישראל נהגה בתבונה כשהחליטה שאזרת ישראלי נשאר אזרח ישראלי. היו כבר

עשרות דיונים בהצעות שהאזרתות תפקע אם אדם חי 15 שנים בחו"ל, לא קיבלנו אח זה.

אני מציע שלא נפגע בזכויות בסיסיות של אזרח, והדרכון הוא זכות בסיסית. אם לאדם

יש דרכון זר ודרכון ישראלי, והוא רוצה להכנס ארצה בדרכון הזר, יכנס. אותו דבר ביציאה.

אני לא רואה מה התכלית ומה טובת הציבור בפגיעה בעקרון שקבענו לעצמנו בתתילח הדדך, כשאמרנו

שלישראלי יש זכות להיות גם בעל אזרחות זרה. אני חושש שאם נעשה דבר כזה הרבה מאד אנשים

שיש להם אזרחות כפולה יוותרו דווקא על האזרחות הישראלית. (א. לין: וגם לא יבואו לבקר

כאן). אני לא מעונין במצב כזה. כשהסטטיסטיקה מצביעה על מאזן הגירה שלילי, אנחנו עוד

נוסיף ונדתוף לכקיון הזה? יתכן שהוראה כזאת יש לה מקום בשבדיה, במדינת ישראל יש לנו

בעיות מיוחדות.

אני מציע לא לשנות את המצב הקיים, לדחות את סעיף 1 בהצעת התוק ואולי לשוב ולדון

בו בעוד שנה או שנתיים.

היו"ר אוריאל לין;

הסעיף הזה הוא דוגמה איך למען נוחות אדמיניסטרטיבית אנחנו עלולים להרוג ענין עדין

ולהטיל הכבדה נוספת על יורדים שרוצים לבקר בישראל. אני לא רואה אה המטרה שהסעיף הזה משרת,

חוץ מנוחות אדמיניסטרטיבית. אמנס הם רואים את עצמם כתושבי ואזרחי המדינה שבה בתרו

לחיות, אבל הם שומרים על האזרחות הישראלית בעיקר מבחינה פורמלית וסמלית. אם אנתנו נתבע

מהם לזהות עצמם כישראלים, הדבר עלול לדחות אנשים מסוימים.

י. לוי;

אולי אפשר לבקש מן הועדה שתותר כניסה לישראל לישראלים גם אם אין להם דרכון ישראלי,

על פי הוראה ספ ציפית מפורשת בחוק, שאם לא כן, עם כל הרצון להקל בכניסה מבחינה מינרלית,

ההוראה הקיימת עושה אותו עבריין אם הוא נכנס ללא דרכון. בענין זה הייתי מבקש שהועדה תקל.

חנ"צ מ. שדה אור;

אותם חששות שעלו קודם שלאדם יהיו שני דרכונים קיימים גם כשאחד הדרכונים הוא דרכון

זר. אני לא כל כך דואג שמא אדם שתי בחו"ל שלושים שנה יבטל את דרכונו הישראלי אם יידרש

להציג אותו בכניסה וביציאה מישראל.

היו"ר אוריאל לין!

בנושא זה צריך לדון בצורה אחרת, לא דרך תיקון תוק הדרכונים.

יש נוחות אדמיניסטרטיבית, אבל יש גס ענין מעבר לנוחות. האנשים שעוברים בבקורת

גבולות צריכים לאתר אנשים, והמפתח העיקרי לכל מערכת ממוחשבת הוא לא השם, כי יש שיבושים

גדולים מאד בשמות, אדם קורא לעצמו משה יעקב ואילו בדרכון כתוב ג'ון ויין. המפתח הוא

מספר תעודת הזהות. כשאדם מציג דרכון זר, אין מספר זהות ואי אפשר לאתר אותו.

ומה על מיליוני אזרחים של מחיבות זרות שבאים לבקר בישראל ואין להם כלל

דרכון ישראלי?

אזרח זר נכנס ויוצא באוחו ררכון. מי שיש לו אזרחות כפולה יכול להכנס בדרכון

ישראלי ולצאת בדרכון זר. יש צו עיכוב יציאה נגד משה יעקב בעל תעודת זהות שמספרה כך וכך,

ויוצא מן הארץ אדם אחר.

כשאדם נכנס לארץ, הוא ממלא טופס ורושם מספר הדרכון. ביציאה לא בורקים את

רישום הכניסה?

עומד לפניך אדם אחר. הוא יוצא. מי ירדוף אחריו?

אדם מילא סופס כשנכנס לישראל. כשהוא יוצא - צריך לעמת את המסמכים עם הטופס

שמילא בכניסה, אחרת לא יוכל לצאת. האם תוכל להשיב על שאלה זו?

לא אוכל להשיב בענין זה.

אני מבין את הצורך בתיקון החוק, כדי שהאמור בסעיף 2א רישא ייאמר במפורש בחוק.

כיום מוטלת חובה על מי שיוצא מגבולות המדינה להציג דרכון או תעודת מעבר, אבל החובה

הזאת לא נקבעה בחוק הכניסה לישראל אלא בתקנות שעת חירום. נכון יהיה שהחובה הזאת תיקבע

בחוק.

אזרת ישראלי הרשום במירשם האוכלוסין חייב בכניסה

לישראל וביציאה ממנה להציג דרכון ישראלי. כך מחייב הסדר הרוב והנכון, ואפילו הגאווה

הלאומית, אבל יש לזה גם השלכות נוספות בבקורת ופיקוח.

אחרי שהרישא של סעיף 2א מתקבל, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות שמתעוררות

לגבי ישראלים שהם בעלי אזרחות כפולה.

לא רק בעלי אזרחות כפולה, הם גם תושבים של מדינה אחרת.

ד. ליבאי;

עם כל הקשיים שהסעיף הזה יוצר לגבי יורדים, אני מציע לקבל את הסעיף. אני לא

כל כך מלא סימפסיה לאנשים האלה, אני לא כל כך דואג לאנשים שעזבו את המדינה ויש להם

אזרחות אחרת ומטעמים סנטימנטליים מחזיקים גם בדרכון ישראלי. אני לא מתפתה לדאוג להם

עד כדי.כך.



עדיין אין לנו נסיון רב בענינים אלה. אני מניח שאחרי פיסקה(א) כפי שהיא, למעט

הרישא, תבוא פיסקה (ב), לא אנסה עכשיו לנסח, אכל הרעיון שלה יהיה שאזרח ישראלי המחזיק

בנוסף לדרכון ישראלי גם דרכון של מדינה אחרת, מחזיק כדין, רשאי יהיה להציג בעת הכניסה

לישראל ובעת היציאה ממנה את דרכונו הזר, ובלבד שהציג ככניסה או כיציאה גם טופס הולם,

כפי שיקבע שר הפנים כתקנות.

היו"ר אוריאל ליז;

זה קיים היום.

אולי זה קיים, אבל זה צריך להיות ברור. הכלל הוא שכל אזרח ישראלי נכנס ויוצא

בדרכון ישראלי. אזרח ישראלי לא יוכל להכנס ולצאת רק בדרכון זר אלא יצטרך גם להציג

טופס שבו הפרטים האישיים כפי שהם מופיעים כמסמכים בישראל. נכון שאין זו ממש הצגה של

דרכון ישראלי, אבל זה שלב ביניים. הוא יכול לבוא בדרכון זר, אבל הוא חייב בגילוי

נבון שיש לו גם אזרחות ישראלית. היום שואלים אם אדם הוא אזרח ישראלי או לא, ואס יש

לו דרכון זר, הוא יכול להגיד: לא.

היו"ר אוריאל לין;

אדם נדרס להצהיר על אזרחות, והוא יכול לשקר.

ד. ליבאי;

"השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאפשר כניסה ויציאה

של אזרח ישראלי גם ללא הצגת מסמך כאמור". טוב שיש אפשרות כזאת. אם יש התנגדות

לפיסקה האמצעית, הרי כאן יש אפשרות לדאוג לאלה שלא דאגו לחדש זזת דרכונים הישראלי והם

יוכלו להכנס לישראל במסמך שיוציא להם משרד הפנים.

אני נוטה לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת ליבאי. החלק הראקון מטיל חובה כללית

על כל אזרחי המדינה, על כל טלה שתיים כאן, והם יצטרכו להציג דרכון ישראלי בכניסה לארץ

וביציאה ממנה. אנשים שיש להם אזרחות כפולה, מאפשרים להם להכנס ולצאת בדרכונם הזר

ובלבד שיצהירו הצהרה נאותה בזמן הכניסה, כפי שזה נעשה היום, שהם כעלי אזרחות ישראלית.

לי נראה שזה פותר את הבעיה, אכל אני יודע שלא זו כוונת משרד הפנים.

ד. ליבאי;

אם משרד הפנים ביחד עם המשטרה יעצבו טופס מתאים, אפשר יהיה בנקל לאתר בעלי אזרחות

כפולה.

י. כהנא!

ההצעה נשמעת הגיונית, אבל היא לא מעשית. מי שיש לו רק אזרחות ישראלית, ממילא

יוכל לקבל רק דרכון ישראלי ולצאת ולהכנס רק בדרכון ישראלי. לשם כך אין צורך בהוראת

חוק. הבעיה היא עם מי שיש להם שני דרכונים.

סופס קיים גם היום, אבל הוא קיים לצרכים סטטיסטיים. אם אדם מציג דרכון אמריקאי

והוא מצהיר שהוא גם אזרח ישראלי וממלא טופס, אין כלי ולא יכול להיות כלי לוודא שהפרסים

האישיים שלו נכונים. הוא יכול למסור מספר זהות לא נכון ויחתום שאלה פרטיו האישיים.



הטיפול בתחנת בקורת גבולות נמשך מספר דקות אין אפשרות לעכוב אחרי אדם זמן רב. דרבון

ישראלי הוא המסמך שמאפשר בדיקה.בכל דבר אחר מסתמכים רק על דברי האיש עצמו, וזה לא

יסייע להשגת המטרות שלנו ולאיתור אותם אנשים שאנחנו רוצים לאתר.

ד. ליבאי;

אינני יודע אם היום מילוי הטופס הוא חובה על פי חוק, אינני יודע אם היום יש

סנקציה על מסירת פרטים לא נכונים. אם אדם מסר פרטים לא נכונים, אפשר לעכב אוחו בארץ,

אפשר להגיד שנכנס קולא כדין ואפילו לגרש אותו, אפשר לעשות הרבה דברים.

צריך לדרוש מספר הדרכון והשם כפי שהוא מופיע בדרכון. היום הטופס איננו מתאים לכך.

כשיהיה טיפס מתאים ותוטל החובה, ב-%99 תקבלו הצהרות אמת, כי אנשים מפחד יים להצהיר הצהרות

שקר. יפחדו כן יתקעו בארן ולא יתנו להם לצאת, או שיגרשו אותם מאחר שעברו גס עבירה פלילית.

הפושעים ימצאו להם דרכים אחרות, הם יותר מתוחכמים, יש להם דרכונים מזוייפים. אבל רוב

האנשים יחנו הצהרת אמת.

אני נוטה לקבל את ההצעה של חבר-הכנסח ליבאי, כי היא קובעת נורמה ואנחנו רוצים

שהפרקטיקה תהיה על פי הנורמה. אנחנו קובעים שחובה על אזרח ישראלי להשתמש בדרכון

ישראלי. מי שיש לו אזרחות כפולה, יוכל לצאת ולהכנס בדרכון הזר, אבל יש רישומים נוספים

למטרות מסוימות. זה נותן עיגון בחוק למצב, שלפי השקפתי, הוא רצוי.

הצעת החוק שלפנינו באה לכפות על אוכלוסיה מסוימת, אנשים שאינם גרים בישראל

והם בעלי אזרחות כפולה, כשהם מבקרים בישראל להציג בכניסה וביציאה את הדרכון הישראלי.

אני חושב שהכפיה על אוכלוסיה זו היא לא מוצדקת ותוצאותיה אינן רצויות.

חבר-הכנסח ליבאי הציע תפישה נורמטיבית שנראית לי נכונה, ואז אין פער בין החוק

ובין הנעשה בפועל, אלא בפועל ינהגו כפי שצריך, על פי נורמה מוגדרת. אני חומך בהצעה.

גס אני חומך בהצעה של תבר-הכנסת ליבאי.

ב. יערי!

אני קצת משתומם על כי העקרון שבהצעת החוק מעורר כאן התנגדות. זהו עקרון שמקובל

בעולם. אזרח אמריקאי גם אם יש לו עוד חמש אזרחויות, לעולם לא יוכל להכנס לארצות הבריח

בדרכון שאינני אמריקאי.

הי ו"ר אוריאל לין;

הביטוי "אני משתומם" הוא לא במקומו. כשאתה אומר שאתה משתומם לדעות של חברי

הכנסת, כאילו אמרת שאתה מתפלא שאנחנו בכלל חושבים. זה לא במקום. חביע דעתך ענינית.

העקרון הוא עקרון מקובל, ועד עכשיו היה קיים במדינת ישראל כהוראה מינהלית.

החידוש איננו אלא בזה שרוצים לכסות אח הענין עד הסוף בנוסח החוק.



אזכיר לדוגמה אה הקבוצה של עריקים מצה"ל. לצערנו, הרשימה הולכת וגדלה. השוט

הקיים היום כלפי עדיקים הוא שעריק לא יוכל לעולם לבקר בישראל, כי כדי להכנס לארץ הוא

זקוק לדרכון הישראלי, בדרכון זר אי אפשר להכנם. אט לא נכתוב את ההוראה שבסעיף 1, הוא

יוכל לצפצף, לבוא לארץ בדרכון אמריקאי ולא נוכל לאתר אותו. כשצעיר עוזב את הארץ

לפני גיוס לצה"ל הוא לא מעלה על דעתו שלעולם לא יוכל לבקר את המשפחה בישראל. כאשר נודע

לו הדבר, הוא יחשוב פעם נוספת. זה שוט רציני מאד.

באים ועומדים למשפט צבאי ומשרתים בצה"ל?

לפחות קיים השוט הזה.

ד. ליבאי;

יש גם עבריינים שצריכים את הדרכון הישראלי. אבל דווקא מתוך ערנות לבעיות אלה,

אני תושב שהעונש הוא לא ממין הענין. אני חושב שהמשטרה היום מנצלת את משרד הפנים

לדברים שהם בכלל לא מתפקידו של משרד הפנים. רוצים להביא עבריין ארצה, יביאו אותו

ארצה. אם יבוא ארצה, יהיה עליו מעקב. אט הוא עריק, הוא לוקה עליו סיכון עצום שיהיה

וישב בבית סוהר.

ב, יערי;

לענין הטופס. כפי שאמר ניצב-משנה שדה-אור, המפתח הוא מספר הזהות. אדם שיושב

שלושים שנים בחו"ל ואפילו רק לשש שנים, כבר לא זוכר את מספר הזהות שלו, הוא לא משתמש בו

יום יום. במטוס ימלא את הטופס, יכתוב מסחר זהות משובש או ישאיר את המקום ריק. אם אדם

בא לנציגות ישראל ומבקש דרכון ישראלי ואיננו זוכר את מספר הזהות, בודקים במתשב

ומודיעים את המספר.

אינני רואה איך אפשר בעזרת הטופס להתגבר על הסכנה שבגללה הצענו סעיף 1.

ד. ליבאי;

שימלא את הטופס בנציגות ישראל.

וזאת לא תהיה הכבדה?

אני מתתזק ברעתי שההצעה של חבר-הכנסת ליבאי היא טובה ביותר. היא נותנת הסדר

תוקי בנושא שהיום יש בו ערפל. אני ממליץ לועדה לקבל את ההצעה של הבר-הכנסת ליבאי

ולבקש מהיועצת המשפטית של הועדה לנסת את ההצעה כדי להביא לאישור טופי בישיבה הבאה של

הועדה.

הוחלט לקבל ההצעה של חבר-הכנסת ד. ליבאי לתיקון סעיף 1



ג. שפט;

זכות הסתייגות לשר הפנים.

י. כהנא;

לדעתי, ההצעה הזאת תביא אותנו למצב גרוע מזה שאנחנו נמצאים בו, כי היא נותנת

לגיטימציה לכניסה ויציאה בדרכון זר למי שרוצה להתחמק מבקורת. זה לא קיים היום.

היום כשאדם מציג את הדרכון האנגלי שלו, הוא לא מודיע שיש לו אזרתות ישראלית,

הוא נכנם ויוצא בדרכון האנגלי. אני רוצה לקבוע שאם לא הזדהה כאזרת ישראלי ולא מילא

כראוי סופם, הוא עובר עבירה. אני מציע לתת מעמד סטטוטורי לטופס ולהצהרה. אפשר להעביר

את הטופם למשטרה. כמה מסוגלת המשטרה להקדיש למעקב אחרי אנשים שיש להם אזרחות כפולה, זה

כבר ענין אתר.

אתם סבורים שצריך להכביד על אנשים שעזבו את הארץ. תבר-הכנסת ליבאי לא כ להגן

עליהם אני רוצה שיבואו לבקר בארץ, לא להכביד עליהם ולגרום ניתוק על ידי אמצעים שהם

לכאורה אדמיניסטרטיביים. התנגדתי גם להטלת מס נסיעות על ישראלים שתיים בחו"ל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:55)