הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 147

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', ח' בחשון התשמ"ז, 10 בנובמבר 1986, 11:30

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס - יו"ר

גאולה כהן

אוריאל לין

מוזמנים;

י. ברק - משרד העבודה והרווחה, יועץ משפטי

ב. חקלאי - " " " , מנכ"ל שרות התעסוקה

ח. הירש - משרד המשטרה, יועצת משפטית

ג. ויסמן - משרד המשפטים

י. קרפ - " " משנה ליועץ המשפטי

מ. זאבי - שרות בתי הסוהר

ד"ר ג. קלינג - לשכת עורכי הדין

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; חוק העונשין (תיקון מסי 25), התשמ"ו-986ו -

(ריצוי מאסר בעבודת שירות)



חוק העונשין (תיקון מס' 25), התשמ"ו-1986 (ריצוי מאסר בעבודת שירות)

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה תוק ומשפט. לפני שניגש לנושא שעל סדר

היום אנחנו צריכים להחליט בבקשה שהוגשה לועדה. פרופסור קלינגהופר, לשעבר חבר

הכנסת וחבר בועדת החוקה חוק ומשפט, ביקש לעיין בפרוטוקולים של הועדה כדי לכתוב

מאמר. לפי התיקון לתקנון הכנסת, דרוש אישור הועדה. מאתר שאינני רואה כאן

מתנגדים, אני מבקש להודיע לפרופסור קלינגהופר שיש לו רשות לעיין בפרוטוקולים של

הועדה.

חבר הועדה חבר-הכנסת ויקטור שם-טוב עובר היום ניתוח. אני רוצה לאחל לו

רפואה שלמה בשם הועדה כולה. אבקש ממזכיר הועדה להעביר לו איחולים להחלמה

מהירח.

אנחנו עוברים לסדר היום. בישיבה קודמת התחלנו דיון בענין מסוים ולא סיימנו

אותו. רציתי לתת למר חקלאי אפשרות להשיב, אבל דומני שמוטב לדחות את התשובה כי

חברי הועדה עוד לא הגיעו. ברשותך, מר חקלאי, נמשיך לקרוא את החוק.

בישיבה הקודמת תיקנו את סעיף ו5ב(ב). במקום המלים "שיש עבודת שירות" סוכם

"מהי עבודת השירות". זה מקובל?

י. קרפ!

בכפוף לקשיים שציינתי.

אני חושב שבעבודה ציבורית לא תהיה בעיה, בעבודת משק יכולה להיות בעיה.

הוחלט לקבל סעיף ו5ב.(ב) עם התיקון: במקום "שיש עבודת שירות"

יבוא "מהי עבודת השירות".

סעיף 51ב.(א) נשאר פתוח.

בעקבות הדיונים בועדה קיימנו דיון בצוות של המשרדים ואנחנו מציעים להכניס

מספר תיקונים שיתנו מענה, כך אנחנו מקווים, להערות שנשמעו פה.

לענין סעיף ו5ג.(ב) התבקשנו לפרט מה התנאים החלים על בעל רשיון חופש. אנחנו

מציעים להוסיף פיסקה לסעיף 51ב. לאחר פיסקה (ב), ופיסקה (ג) תסומן (ד). בפיסקה

החדשה (ג) ייאמר: בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות. יחד עם זאת תבוטל

פיסקה (ב) בסעיף ו5ג.

התנאים יכללו גם תנאים להפסקה?



י. קרפ;

בסעיף 51ח. שקובע מתי אפשר להפסיק עבודת שירות יבואו התנאים, שהם תנאי

הרשיון.

אוריאל לין!

מה השינוי?

י. קרפ;

יימחק סעיף קסן (ב) בסעיף 51ג. ובמקומו ייקבע שבית המשפס רשאי לקבוע תנאים.

תברי הועדה העירו שסעיף קטן (ב) איננו מובן, יש בו הפגייה לסעיף 30 לפקודת בתי

הסוהר. בסעיף 30 לפקודה נאמר כי בעל רשיון חופש לא יעבור עבירה, לא יתחבר עם

עבריינים ולא יחיה חיי בטלת. במקום להפנות לסעיף 30 לפקודת בתי הסוהר, נתנו

צורה חדשה להוראה שבסעיף קלון (ב).

היו"ר א. קולס!

הוחלט להוסיף פיסקה (ג.) אתרי פיסקה (ב) בסעיף ו5ב.: "בית המשפס רשאי לקבוע

תנאים לעבודת השירות". פיסקה (ג) שבהצעת החוק תסומן (ד).

חברים בועדה הציעו שאפשר יהיה להסיל עבודת שירות במקום מאסר רק על מי שעבר

עבירה ראשונה, לא מי שלפני כן כבר עבר עבירה.

כל עבירה? גם אם העבירה הראשונה היתה עבירת תעבורה?

היו"ר א. קולס!

ניסינו לעמוד על הפילוסופיה של החוק. החוק בא לקבוע עוד סוג של ענישה,

אומרים שהיא ענישה מקילה. אמנם יש ססיגמה של עונש מאסר, אבל אין ביצוע והאיש

איננו עובר את "בית הספר" שבבית-הסוהר. אמרו שרוצים לתת אפשרות של עבודה רק למי

שרוצים למנוע ממנו המשך שהיה בחברה עבריינית. היו שתי הצעות; א. להאריך את

התקופה הקובעת ובמקום 6 חודשים לקבוע 9 חודשים או שנה מאסר; ב. לתת אפשרות של

עבודת שירות רק למי שנדון קל עבירה ראשונה. אם אדם נתפס בגניבה וקיבל עונש מאסר

שנה, ולאתר שנתיים שוב נתפס בעבירה אחרת, אני לא חושב שאליו התכוונו מציעי החוק.

ח. הירש!

השאלה שלי היתה למהות העבירה הראשונה.

ר. מלחי!

הכוונה היא לעבירה ראשונה שעליה נדון האיש למאסר.

י. קרפ;

הצעת החוק מוסיפה אלטרנטיבה למיגוון העונשים שבית משפט רשאי להטיל, והיא

משובצת בראיה כוללת של סמכות בתי המשפט לגזור עונשו של אדם, כשם שבשום אלטרנטיבה

שנקבעה עד עכשיו לא הגבלנו שיקול דעתו של בית המשפט לגבי טוג העבירות עליהן הוא

יכול להטיל את העונש שמצא לנכון להטיל, כך אנחנו חושבים שלא יהיה זה נכון להגביל

שיקול הדעת של בית המשפט בענישה זו לעבירה ראשונה, מאסר ראשון.



אם בית המשפט ימצא שהעבירה לא חמורה עד כדי כך שצריך להטיל על אדם עונש

מאסר בפועל, והוא יהיה מוגבל בהטלת העונש של עבודת שירות, הוא יטיל על אדם מאסר

על תנאי או אף קנס ולא ישלח אותו למאסר.

בנסיונות החקיקתיים שלנו להגביל שיקול הדעת של בתי המשפס נכשלנו לאורך כל

הדרך, כי בתי המשפט מצאו את חדרך לעקוף הוראה של המחוקק לצמצם את שיקול דעתם.

אני חושבת שצמצום שיקול הדעת איננו נכון גם מבתינת מטרת החוק. מטרת החוק

היא לתת מענה לבעיה קשה מאד של צפיפות בבתי הסוהר. אם אנחנו מגבילים את שיקול

הדעת, לאחר שנתנו את ההחלטה אם אדם ירצה עונשו בעבודת שירות לא לרשות מינהלית

אלא לבית משפט, אנחנו עלולים להכשיל את המיצוי המלא של החוק.

היו"ר א. קולס;

יש כבר מגבלה. כשבית משפט גוזר עונש מאסר על תנאי, הרי אם אדם עבר עבירה

נוספת הוא יכול לדחות את הביצוע, אבל בפעם השניה ידיו כבולות ואין לו ברירה אלא

להפעיל את התנאי.

אני מבין את הקשיים שגורמת הצפיפות בבתי הסוהר, אבל גם אלמלא צפיפות היה

הגיון וטעם לדון בהצעת חוק זו. אני רואה בחוק הזה לא רק פתרון לבעית הצפיפות

בבתי הסוהר אלא שלב נוסף ושכלול בדרכי ענישה. יכול להיות שחוסר מקום בבתי הסוהר

במידה מסוימת זרז את הבאת החוק הזה. בגלל חוסר מקום בבתי סוהר אולי נשלח אסירים

לחופשי, או נקצר תקופות מאסר?

אני מתנצל שאני צריך לעזוב את הישיבה, כי נקבעה לי ישיבה עם מבקר המדינה.

אני מבקש מחבר-הכנסת לין למלא מקומי בניהול הישיבה.

אוריאל לין;

אני צריך לצאת בשעה 12:20.

היו"ר א. קולס;

חברת הכנסת גאולה כהן - - -

גם אני אצטרך לצאת. אי אפשר כך לקבל החלטות. רוב חברי הועדה אינם כאן.

היו"ר א. קולס;

כל חברי הועדה קיבלו עוד בשבוע שעבר הודעה על סדר היום. חברי ועדה שאינם

באים לישיבה מביאים בחשבון שהחלטות יתקבלו שלא בנוכחותם. לפעמים אני מוצא את

עצמי יחידי מבין חברי הועדה, ואני משתדל לא לקבל החלטות בעצמי. אני מבקש מחבר

הכנסת לין לנהל את הישיבה עד השעה 12:20, ואם לא יצטרפו חברים אחרים, תפסק

הישיבה.

היו"ר אוריאל לין;

יו"ר הועדה העלה הצעה שעבודת שירות במקום מאסר אפשר יהיה להטיל רק בעבירה

ראשונה. נראה לי שאנחנו צריכים קצת להתעמק בסוגיה זאת. אני מסכים עם גבי יהודית

קרפ שלא טוב להגביל סמכות בתי המשפט, אבל אינני מסכים עם הגישה שיש לתת לבית

המשפט סמכות בלתי מוגבלת בנושא הענישה. אם נותנים לבית המשפט סמכות בלתי מוגבלת

בנושא הענישה בעצם מרוקנים סמכותו של המחוקק בכל ההליך הפלילי, כי ההליך הפלילי

בא למיצויו בענישה. בסדרה "שושלת" בטלוויזיה ראינו שאדם הורשע בחריגה והעונש

שנגזר עליו היה שנתיים מאסר על תנאי.

זה יכול להיות במציאות האמריקאית.

היו"ר אוריאל לין;

אינני חושב שאנחנו רוצים להגיע לכך. אם אדם הורשע במעשה מגונה בילדה בת

שמונה וקיבל מאסר על תנאי ולאחר מכן יורשע במעשה מגונה בילדה בת שבע, בית המשפט

בוודאי יפעיל סמכותו נכונה ולא יתן לו שוב מאסר על תנאי וגם לא ישלח אותו לעבודת

שירות במקום מאסר. אבל למה לתת לבית המשפט סמכות כזאת? האם הענקת סמכות רחבה מדי

לבית המשפט איננה מטילה עליו גם עומס כבד מדי? כשבית המשפט יודע שיש לו סמכות,

הוא צריך גם לשקול שימוש בסמכות, ולפעמים עצם השימוש בטמכות יכול להיות פסול

מיסודו בעיני המחוקק. מתן סמכות רחבה מדי יכול להיות דבר שלילי.

ג. כהן;

אתה מציע שבית המשפט רשאי יהיה להחליט שהנידון ישא עונשו בעבודת שירות,

ובלבד שהעבירה איננה עבירה שניה.

היו"ר אוריאל לין;

מאותו סוג. לא התכוונתי להציע שאם אדם עבר עבירת תנועה ולאחר מכן הורשע

באונס אי אפשר יהיה להטיל עליו עבודת שירות.

דייר ג. קלינג!

לנו נראית העמדה שהוצגה על ידי גב' יהודית קרפ. אני רוצה דק להוסיף שני

נימוקים. עם כל הכבוד ליושב ראש, הגישה של המערכת שלנו היום מעניקה לבית המשפט

שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל, אם כי יש חריגים. שופט שירצה לעקוף את ההוראה שיקבע

המחוקק, פשוט לא יטיל עונש מאסר. אם השופט יחשוב שיש לו נימוקים כבדי משקל שאדם

מסוים לא יכנס למאסר למרות שביצע עבירה שניה או שלישית, יוכל להטיל עליו עונש

אחר, אפילו קנס.

אותן השגות שהושמעו כאן בדיון על החוק הזה הושמעו בזמן כשהכניסו לספר

החוקים שלנו עונש מאסר על תנאי, וההוראות בדבר מאסר על תנאי עברו פחות או יותר

אותם גלגולים. בתחילה אי אפשר היה להטיל עונש מאסר על תנאי יותר מאשר פעם אחת

והיו מגבלות נוספות. במשך הזמן, לאור הנסיון ולאור המלצות בתי המשפט כולל בית

המשפט העליון, הוסרו כמעט כל המגבלות. עכשיו יש סעיף מסובך שמשתרע על עמוד שלם

וגוזל זמנו של בית המשפט בהתדיינויות אם במקרה מסוים אפשר או אי אפשר להטיל מאסר

על תנאי.

לדעתנו, לא צריך להטיל שום מגבלות על בתי המשפט. יכול להיות שיש מקום

לבדוק בכלל את השיטה המשפטית שנותנת חופש לבתי המשפט. לנו נראה ששיטה זו ראויה.

יכולה להיות דעה שכדאי לבדוק את המכלול, אבל לא בהזדמנות זו.

ג. כהן;

מסכימה לדברים של ד"ר קלינג.

מ. זאבי;

מנקודת המבט של שירות בתי הסוהר, לא הייתי מזלזל בבעית הצפיפות בבתי הסוהר.

הצפיפות בבתי הסוהר מפריעה לנו לטפל באסירים בצורה נאותה. יש אסירים שנמצאים

בתהליכי שיקום, אם כי הם לא רבים, ובמהלך השיקום הם מועדים ומורשעים שוב. אם

מגבילים את האפשרות של בתי המשפט לגזור עונש עבודת שירות, הדבר עלול לפגוע

בתהליך השיקום.

אם בזמן השיקום אדם עובר עבירה נוספת - - -

מ,. זאבי;

בתהליך השיקום יעו עליות וירידות. לא פעם אדם נמצא בתהליכי שיקום ומועד,

עובר עבירה נוספת.

תיו"ר אוריאל לין;

לא הייתי משתמש במילה מועד, שנותנת הרגשה כאילו מדובר בשגיאה קלה. אנחנו

יודעים שעבירה פלילית נעשית בכוונה פלילית, ופעמים רבות היא לא מקרית אלא

רצונית.

אני מבין את ההערות של ד"ר קלינג, שמבטא דעה של לשכת עורכי הדין. לפרקליטים

יש נסיה להעדיף מצב שלבתי המשפט תהיה סמכות רתבה מאד. לפרקליט שצריך לייצג לקוח

מצב כזה הוא בדרך כלל נוח יותר מאשר בתי משפט עם סמכות מוגבלת. השאלה היא אם

בראיה רחבה של הענין צריך לתת לבתי המשפט סמכות לא מוגבלת בעניני ענישה. אם

בפועל, כפי שאמרה גבי קרפ, לבתי המשפט יש סמכות שהיא בלתי מוגבלת, השאלה היא אם

צריך להמשיך בקו זה גם כשאנחנו עושים חקיקה חדשנית במהותה. אני רוצה להשתכנע,

אבל עדיין לא השתכנעתי.

יש לי הסתייגות לסעיף ו5ב.(א), לקביעה שהמבחן הוא ששה חודשים.

י. קרפ;

לענין חקיקה שהיא חדשנית במהותה, אני רוצה להזכיר שההצעה שלנו באה לשמש

תחליף למצב קיים. קיימת פקודת עבודת עונשין שלפ7ה לא בית משפט אלא קצין משטרה

יכול לשלוח את הנידון לעבודה, באופן בלתי מוגבל לחלוטין, בלי קשר לסוג העבירה,

נסיבות העבירה, נסיבות העבריין.

תיו"ר אוריאל לין;

אין הגבלה?

ת. הירש;

בחוק - לא. יש הוראות פנימיות מגבילות.

י. קרפ;

אנחנו מציעים להעביר את הסמכות לגוף שעיסוקו בגזירת עונשים, ושמטבע הדברים

תוא מביא בתשבון מכלול הנסיבות, סוג העבירה, חומרת העבירה, נסיבות העבריין,

הסיכון שהעבריין גורם לציבור. חזקה על בית משפט שלא יפסוק שאדם יצא מבית הסוהר

אם הוא מהווה סכנה לציבור.

שיקול הדעת של בית המשפט מוגבל על ידי המחוקק שקבע עונשי מכסימום. זה קובע

גבולות. השאלה אם נכון לנסות לכוון את בית המשפט בשיקול דעתו מעסיקה אותנו במשרד

המשפטים, ואנחנו שוקלים הצעה לבחון מחדש את פרק דרכי ענישה שבחוק העונשין. יש

לנו הצעה שיש בה קוי הנחייה לבתי המשפט לגבי סוגי עונשים שונים, אבל ענין זה

מחייב דיון כללי ומקיף ולא התייחסות ספציפית לטוג זה או אתר של דרכי ענישה. אם

מנהיגים היום דרך ענישה נוספת, מכניסים אותה במסגרת דרכי הענישה הנהוגות היום;

אם במהלך הזמן נגיע למסקנה שיש לקבוע הנחיות לבתי המשפט בהפעלת שיקול דעתם,

ממילא הדבר יתול גם על דרך הענישה החדשה הזאת.



מעבר לזה אני מבקשת להדגיש שבהצעת החוק שלפני הועדה אנחנו לא מרעים את המצב

הקיים אלא מיטיבים אותו.

היו"ר אוריאל לין;

אם הוטל על אדם מאסר על תנאי ובתקופה זו עבר עבירה נוספת ואוטומטית נדון

למאסר, האם גם אז יש סמכות להמיר את המאסר בעבודת שירות?

י. קרפ;

החוק לא אוסר על בית המשפט להחיל עבודת שירות על מאסר על-תנאי שהופעל. כאשר

שמעתי דבריו של היושב ראש לרגע התפתיתי להסכים שהדבר לא יחול על מאסר על תנאי

שהופעל. אבל בהכירי את המציאות וביודעי שהרבה פעמים כשבית משפט גוזר מאסר על

תנאי הוא קובע את העונש מתוך ריחוק מההתרחשויות המאוחרות, ובדרך כלל איננו נותן

דין וחשבון לעצמו מהי מידת העונש הראויה על עבירה שהעבריון יחזור ויעבור, וביודעי

שחרבה פעמים בתי משפט נמצאים בקושי גדול מאד כשהם חייבים להפעיל מאסר על-תנאי

למרות שהפעלת המאסר עלולה להרע מצבו של אדם שנמצא בתהליך שיקום, אני מציעה לא

להגביל את בתי המשפט גם בענין זה.

היו"ר אוריאל לין;

ניקח דוגמה קונקרטית. אדם עבר עבירה, בית המשפט הטיל עליו מאסר על תנאי

אם תוך שנתיים תעבור עבירה מסוג זה, תאסר לשלושה חודשים.

באותן שנתיים עבר האיש עבירה מאותו סוג. האם הוא יכול לבוא לבית המשפט ולבקש את

המאסר שמופעל אוטומטית להמיר בעבודת שירות? לא כך כתוב בחוק.

?. קרפ;

הפעלה של מאסר על-תנאי גם זו גזירת מאסר. אפשר יהיה להמיר את המאסר בעבודה.

החוק לא מונע זאת.

היו"ר אוריאל לין;

מאסר על-תנאי בא ליצור הרתעה שאדם לא יעבור עבירה. בית המשפט, שיש לו שיקול

דעת, הגיע למסקנה שאדם זה צריך להיות תקופה מסוימת במאסר, אבל הוא אומר: לא נשלח

אותך למאסר אלא אם תעבור אותה עבירה בתוך פרק זמן מסוים. זה מרתיע אותו עבריין

מלעבור שוב אותה עבירה. אם בכל אופן הוא מבצע אותה עבירה, על פי גזר הדין הוא

צריך ללכת למאסר. האם נאמר היום שלמרות שלא הלך למאסר על העבירה הראשונה, אפילו

חזר על העבירה בתקופת המאסר על-תנאי גם אז אפשר להמיר את המאסר בעבודת שירות?

במקרה זה אני רואה קושי גדול אפילו יותר מאשר במקרה של אדם שאין זו לו עבירה

ראשונה, כי כאן יש כפל הזדמנויות.

ח. הירש;

גם היום יכול בית המשפט לדחות הפעלת מאסר על תנאי פעם שניה.

וגם להורות שתקופת המאסר על העבירה השניה תהיה חופפת להפעלת מאסר על תנאי.

ג. כהן;

נותנים אופציה נוספת.

במקום שבית המשפט ידחה הפעלת מאסר על תנאי, הוא יטיל על העבריין מאסר אבל

יקבע שירצה אותו בעבודת שירות.

ג. כהן;

מה הסנקציה על מי שעבר עבירה נוספת בלי להתחשב שהוטל עליו עונש על תנאי?

י. קרפ;

אנחנו רואים עונש מאסר בעבודת שירות כסוג של עונש מאסר. יש מירשם פלילי,

נרשם שהאיש נדון למאסר. אם האיש לא מילא את התנאים של עבודת שירות, הוא מוכנס

אוטומטית לבית הסוהר. מצבו קשה יותר ממצבו של אדם שעל ראשו עונש על-תנאי.

היו"ר אוריאל לין;

יש מקרים רבים של דחית ביצוע גזר הדין הראשון?

במקרים רבים ההפעלה של מאסר על-תנאי חופפת למאסר על העבירה הנוספת, ואז אין

לה משמעות מבחינת תקופת המאסר.

לפעמים השופט שמטיל מאסר על-תנאי לא רואה לפניו את הנסיבות של הפעלת העונש

בעתיד. שופט אחר שצריך להטיל עונש על העבירה השניה רוצה לגזור מאסר שלוש שנים,

אבל הוא צריך להפעיל עונש שלוש שנים מאסר שניתן .על-תנאי, ונראה לו בלתי רצוי

שהעבריין ישב שש שנים בבית הסוהר. הוא קובע שתקופות המאסר יהיו חופפות. הוא

יחליט שההפעלה של מאסר שלוש שנים תהיה חופפת למאסר על העבירה השניה.

אינני יודעת כמה פעמים היו דחיות של ביצוע מאסר על תנאי.

אם שופט שקובע מאסר על תנאי גוזר תקופה ארוכה יותר משהיה גוזר אילו הטיל

מאסר בפועל, הרי זה שיקול לא נכון.

י. קרפ;

גם בענין זה יש לנו מחשבות לתיקון.

היו"ר אוריאל לין;

אני מציע שעוד נהרהר בסוגיה זאת. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 20;12)