פרוטוקול מס' 143

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום שני, כ"ד בתשרי התשמ"ז - 27.10.86, בשעח 11.30

חברי הוועדה: א' קולס - היו"ר

י' ארצי

מ' וירשובסקי

א' לין

ו' שם-טוב

ח' קלוגמן - משרד המשפטים

ע' אליצור - משרד המשפטים

ש' סגר

נ' רינגלר

א. עבודת הוועדה;

ב. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ה-1985;

ג. חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 5), התשמ"ו-1986.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה אחרי הפגרה.

א. עבודת הוועדה

הבוקר ישבתי עם היועצים המשפטיים של משרד המשפטים כדי לבחון סדרי עדיפויות

של נושאים בסדר היום של הוועדה. אשמח לשמוע מחברי הוועדה אלו נושאים נראים להם

דחופים יותר כדי שאוכל להתחשב בהצעותיהם בבואי לקבוע את סדר עבודת הוועדה.

מי וירשובסקי;

אני מציע שבמסגרת סמכותך כיו"ר תגיש לנו עד השבוע הבא רשימת הנושאים שאתה

רוצה שנדון בהם בשבועות הקרובים. לקראת סוף המושב אמרנו שיש לדון בנושאים

תשובים רבים ועכשיו הגיע הזמן לדון בהם כי בפגרה כמעט ולא דנו באופן יסודי

בנושאים. זאת בקשתי הכללית.

לוועדת המשנה לענייני ביטוח בראשותי יש מספר נקודות שאני מבקשם להעלותם

לדיון במליאת הוועדה.

יש שני נושאים שאני מבקש לדון בהם בדחיפות ופניתי בכתב ליו"ר הוועדה. ו.

ענין הסגרת נקש לצרפת. יש אי בהירות בנושא הבקשה שהוגשה לבית-המשפט, עמדתו של

שר המשפטים ועמדת פרקליטות המדינה. אני מבקש לקבל הבהרות ולדעת מה המצב בעני ן

הזה. בעתונות הועלו עמדות של ניגוד שיש כביכול בתוך משרד המשפטים.

2. ענין פרשת אנשי השב"כ. ליווינו נושא זה כל הזמן ונתנו לו להתפתח.

אמנם הבעיה המיידית של החלפת היועצים המשפטיים שחננו אותם נפתרה והם לא נמצאים

יותר במחלקת המשפטים, אבל לדעתי בכך לא תמה הבעיה העקרונית והשאלה היסודית של

שכר ועונש ומה מותר ומה אסור בשירות המשפטי של הממשלה. אנחנו חייבים בכל ההקדם

לקיים דיון בנושא השירות הציבורי, שלדעתי מנותק מהדיון המתקיים עכשיו לגבי החומר

שיש אצל היועץ המשפטי.

בדחיפות פחותה יותר אני מציע לדון בענין האזנות הסתר של השב"כ. עלינו לתת

על כך את הדעת. התחלנו לדון בנושא ואמרנו שנמשיך את הדיון אחרי הפגרה.

בענין התיאטרון, שהצעתי לקיים דיון, נתאם זאת יחד עם תבר-הכנסת שילנסקי.

בעקבות האירועים האחרונים שהיו - זריקת הרימונים על-יד הכותל המערבי ומעשי

רצח קשים מאוד במישור חבטחוני - האם לא היה כדאי שנעלה לדיון, ללא קשר אם אירוע

מסויים, את שאלת המדיניות של עונש מוות כנגד מקרים מהסוג הזה? אני שולל עונש

מוות למחבלים באופן כללי. לדוגמה; אילו הייתי צריך להמליץ על עונש מוות למחבלים,

זורקי הרימונים על יד הכותל לא היו נכללים במסגרת שהייתי ממליץ שהתביעה תדרוש

עונש מוות, אבל אלה שחטפו את החייל דוד מנוס ורצחו אותו בדם קר - הייתי ממליץ

שהתביעה תדרוש עונש מוות. אני מדבר על מדיניות. אני חושב שאין כמו ועדת החוקה,

חוק ומשפט שצריכה לקיים סימפוזיון בנושא זה, להזמין את כל הנוגעים בדבר, בעיקר

את נציגי הממשלה ולהעמיד שוב במבחן את שיקול הדעת של הממשלות. כמעט כל שנה יש

דיון בנושא זה, אבל אני מעורר שוב נושא זה כי אולי יש נקודות מבט חדשות, אולי

המדיניות השתנתה. אני מבקש להעלות שוב לדיון את נושא עונש המוות.

ברשותכם, אסביר אלו נושאים יידונו במושב החורף של הוועדה. אני רוצה להתקדם

במסגרת חוקי היסוד בשלושה נושאים, 1. חוק יסוד: זכויות האדם והאזרח. נושא

חשוב מאוד. אני מניח שנמצא את הדרך להביא לידי השלמת החקיקה בסוגיה הזאת;

2. חוק יסוד: מבקר המדינה. החוק נמצא על שולחן הוועדה ואני מניח שעכשיו

מתגבשת איזו שהיא דעה כיצד לסכם את הדיון לשביעות רצון כל האנשים הנוגעים בדבר,

כולל המבקר;

3. הצעת תיקון של חבר הכנסת לחוק יסוד: הכנסת (תיקון) שיטת הבחירות.

העליתי נושא זה על סדר יומה של הוועדה כבר מחר. באמצעות התחלת הדיון בוועדה

ברצוני לזרז את המפלגות השונות בדיוניהן. אם אנחנו נשקוט על שמרינו - גם

במפלגות תהיה רגיעה ומחשבה שאנחנו לא צריכים את התוק הזה.

מבחינת חוקי יסוד אלה הם שלושה נושאים שאם נצליח להתקדם בהם וגם לסיים

הדיון בהם - עשינו דבר חשוב.

לבקשתי ולהצעתי יתקיים בחוק יסוד! זכויות האדם והאזרח דיון אצל שר המשפטים

בהשתתפות השרים רובינשטיין, שחל ואנוכי. נדאג שהוועדה תקבל דיווח ונראה כיצד

אנחנו מקדמים את הנושא הזה כאן.

בנושאים האחרים - יש רשימה ארוכה של נושאים על סדר-היום. יש לנו רשימה

פחות ארוכה של הצעות חוק ממשלתיות. אני עומד להיפגש מחר גם עם היועץ המשפטי

לממשלה ולשמוע גס את עמדתו לגבי בקשות שונות של חברי הוועדה, כולל הדברים שכתב

חבר-הכנסת וירשובסקי.

נושא מדיניות עונש המוות שהעלה חבר-הכנסת אמנון לין הוא נושא שצריך להיות

כל הזמן על שולתן הוועדה. חדשות לבקרים, מתי שאנחנו מזדעזעים מאירוע טראגי,

הנושא צץ ועולה.

אני מבקש לקיים דיון מקיף בכל הסוגיה הזאת של שלטון החוק בעקבות פרשת

השב"כ, שהעלה חבר-הכנסת וירשובסקי. אינני יודע איך נתכנן את הדיונים שלנו בנושא

זה. בזמנו לא התקיים דיון כי נטענה הטענה של עניין בטהוני. בינתיים כל עם ישראל

יודע. לאור זאת אבקש להזמין לישיבות הוועדה בנושא זה מספר עתונאים שכתבו די

הרבה על הפרשה הזאת ולשמוע איך הם רואים את העובדות מזווית הראיה שלהם. כדאי

שקצת נקמט את המצח ונחשוב ביחד גם לגבי ההשלכות של פרשת השב"כ על חוקים ותיקונים

מסויימים.

נושא חשוב נוסף הוא נושא האזנות הסתר שהעלה חבר-הכנסת וירשובסקי ונעלה אותו

לדיון בוועדה.

מי וירשובסקי!

בנושא האזנות הסתר - א. האם צריך להכניס את האלמנט של אישור בית-משפט גם

על האזנה בטחונית שלא קיימת היום בהבדל מההאזנה המשטרתית. ב. יש נושא של תקנות

של שמירת תמלילים ותמציות שמעורר בעיות קונסטיטוציוניות קשות מאוד לזכויות הפרט.

ביקשתי שהמליאה תדון בנושא זה.

היו"ר אי קולס!

יש מספר דברים שחשוב שוועדת החוקה, חוק ומשפט תעסוק ותדון בהם. אחרי שאפגש

מחר עם היועץ משפטי לממשלה אעדכן אתכם לגבי השתלשלות הדברים. רציתי לדווח על מה

שעשיתי לקראת חידוש מושב החורף של הכנסת גם מבחינת חוקי יסוד וגם מבחינת נושאים

אחרים.

ב. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו-1986

הנושא הועלה באחת הישיבות בפגרה. החברים ביקשו לעיין בתקנות. אני מניח

שניתן די זמן לעיון.

אני מבקש להודות למר קלוגמן שפירט, מאחורי העמוד בו נמצאת פניית שר המשפטים

בנושא, 14 תיקונים עיקריים בתקנות. אני מציע שלא נעבור מחדש על כל התקנות

שלמעשה עברנו עליהן, אלא נעבור על התיקונים העיקריים בתקנות ונשמע את דברי ההסבר

של מר קלוגמן.

בנושא זה מטרידה אותי סוגיה אחת והיא סוגיית רשימת המומחים. תיקנו את החוק

וקבענו שבמקום שיהיו שלושה מומחים רפואיים - יהיה מומחח רפואי אחד הממונה על-ידי

בית-המשפט. לבית-המשפט יש רשימה מאוד מיושנת של מומחים והרשימה לא חודשה. לפי

בקשתי - וגם על דעתו - פנה מר קלוגמן למנכ"ל משרד הבריאות שימציא לבתי המשפט את

הרשימות החדשות. ביקשנו לעדכן את רשימת המומחים. עד היום לא נענינו.

ביקשתי להזמין את מנכ"ל משרד הבריאות כדי להעמידו על חשיבות עדכון רשימות

המומחים. לא ייתכן שיחיה מונופול של קבוצה מצומצמת מאוד של מומחים, אלא חשוב

שמשרד חבריאות יתן אפשרות לשופטים לבחור את חמומחה מתוך רשימה רחבח יותר. אני

אעדכן אתכם בנושא זה.

ח* קלוגמן;

אני מבקש להזכיר לחברי הוועדה שהתקנות הותקנו בערך לפני שנה וכבר אז בעת

התקנת התקנות חרעיון היה שהן תעמודנה בביקורת במשך תקופח מסויימת על-ידי

בתי-משפט ועל-ידי הציבור מתוך חחנחח חברורה שהנושא הזה מאוד מורכב ומאוד מסובך

ושינוי די מהפכני בשיטה שצריך לבדוק אותו. בסופה של התקופה אכן התכנסה ועדה כדי

לבדוק את התקנות לאור הלקחים שנלמדו. בוועדה ישבו השופטים זאבי ז"ל, השופט

אליהו וינוגרד מתל-אביב, השופט ריבלין, נציגים של המשרדים הנוגעים בדבר וכן נציג

לשכת עורכי הדין דייר קליג המוכר בוועדה. הוועדה החליטה להציע לפניכם את

התיקונים הבאים לאפשר למנגנון הזח שהוא די מסובך לפעול בצורה יעילה יותר, כאמור

בעקבות הלקחים שנלמדו במשך שנה. התיקונים נתקבלו פה-אחד.

יש נקודה אחת שנציג לשכת עורכי-חדין לא היה מאושר ממנה והיא הטענה שנטענה

כאן שאנשים שבאים לבית-המשפט עם תביעת נזיקין כזאת, בפרט חברות הביטוח, רוצים

למנות עשרות מומחים. מבקשים מומחה לאף-אוזן-גרון, מומחח לראש, מומחה לרגליים,

מומחה לעצבים וכוי גם כדי להקשות על חענין. עלה הרעיון - דווקה מצד השופטים -

שיופקד פיקדון בבית-המשפט א. לצורך תשלום למומחים; ב. מי שיבקש את המומחה

יחשוב פעמיים אם לבקש מומחה נוסף כיוון שיצטרך להפקיד פיקדון. בנושא הפיקדון

יהיה שיקול דעת לבית-המשפט, בית-המשפט בתוך עמו הוא יושב וכמובן לא יפגע בנפגעים

אומללים. הפיקדון בא לפתור את הניצול לרעה של הזמנת מומחים רבים.

יש שינוי ב-4ו נקודות. בהזדמנות זאת הוכנסו מספר הבחרות בניסוחים שלא ראו

שיש בהם קשיים. הוכנסו שינויים בטפסים. השינויים מפורטים בדף המונח לפניכם

מתאריך ח-וו באוגוסט 1986. לא חצלחנו לצערנו להכניס זאת לבתי-חמשפט עם תחילת

שנת המשפט ואנחנו קצת באיחור, אבל אם תאשרו זאת נשתדל לעשות זאת בהקדם.

אני מבין שיש 14 תיקונים ב-23 סעיפים.



חי קלוגמן;

למשל, רעיון אחד מופיע בחקנות רבוח ולכן היינו צריכים להדפיס הכל מחדש.

הבחנו בין התפקידים בתפקידים שדי שהרשם יבצע אותם, זה הופיע בשודח של תקנות,

שיבש את צורת התקנות כך שהחלטנו להדפיס הכל מחדש גם שיהיה לאנשים קודכס שלם ביד

וגם שלא נצטרך להגיש טלאים-טלאים. כאמור, הגשנו את התקנות לעיון חברי הוועדה

לפני יותר מחודשיים.

אעבור לתיקונים העיקריים בתקנות. "1. לקבוע הבחנה בין תפקידים וסמכויות

שניתן להעביר גם לרשם ותפקידים שייוותרו בידי בית-המשפט בלבד. (תקנה 1)יי.

תיקון זה נתקבל ללא הסתייגות.

בית המשפט, לרבות הרשם. בתקנות החדשות

הוצאנו זאת ובתוך התקנות עצמן יש הבחנה. למשל, בתקנה מסי 7 כתוב: ייבית-המשפט או

הרשם יחליט...". ובתקנה 14 כתוב: ייבית-המשפט או הרשם רשאי...". בדקנו תקנה

תקנה מה צריך להיות בה ולפי זה תיקנו. זהו ענין של נסיון ובמקרים אלה אין טעם

להטריח את בית-המשפט והרשם. מדובר בדברים מאוד שוליים, כי אם יש החלטות מחליט

בית-המשפט. בתקנה 12 למשל, כאשר יש החלטה - כתוב: "החליט בית-המשפט".

תיקון מסי 1 אושר

"2. להוסיף הגדרת "מסמך" שיכלול גם עותק צילום של מסמך".

כאשר אתה אומר ייעותקיי האם העותק צריך להיות מאושר?

לא. העותק הוא בגדר מסמך. ברור שהצד השני יכול לבדוק ולבקש את המקור.

אין לי התנגדות. אנחנו מתקדמים והצילומים היום הם מדוייקים. האם אין פה

קצת מהפך? העקרון תמיד היה דגש על המקור. עכשיו אנחנו שוללים את העקרון הזה

ואומרים עותק צילומי.

העותק הצילומי משמש באותם מקרים שאין מחלוקת. ברגע שיש מחלוקת ואתה מתעקש

על המסמך הוא יבקש את המקור.

כדי שלא יהיה ויכוח אני מבקש להוסיף שתי מלים: "מאושר כדין".

אני תומך בהצעת חבר-הכנסת לין להוסיף את המלים: "מאושר כדין".

נכתוב: לרבות עותק צילומי מאושר. נוסיף את המלה "מאושר".

בתיקון מס' 2 להוסיף את המלה יימאושר" אחרי המלים "עותק צילום".

"3. לקבוע חובת מתן תצהיר תשובות של הנפגע לשאלות. (טופס 2}". זה פשוט

מזרז את התהליך. ברגע שהוא עונה על תצהיר תשובה לשאלות זה מזרז את התהליך גם

לשופט וגם לצד השני, במקום שיחלו בחקירות.

תיקון מסי 3 אושר

חי קלוגמן;

"4. לקבוע כי נתבע שלא השיב לבקשה למינוי מומחה יראו אותו כמסכים למינוי

המומחה. (תקנה 3)". מתוך הפרקטיקה הסתבר שתובע שהודיע שהוא רוצה למנות מומחה,

הוא מחכה שהנתבע ישיב לו, הנתבע פשוט לא משיב ואז צריך לפנות לשופט. כאן אומרים

אם אתה לא רוצה למנות מומחה תגיד שאתה לא רוצה.

תיקון מס' 4 אושר

חי קלוגמן;

"5. לקבוע חובת צירוף הסכם בכתב שנערך בין בעלי הדין לכל בקשה למינוי

מומחה. (תקנה 4)י'. אם הצדדים מגיעים להסכמה בנושא מסויים חשוב שהשופט יראה מה

שקורה.

תיקון מסי 5 אושר

חי קלוגמן;

"6. לקבוע חובת הפקדת פקדון על-ידי התובע עבור כל מומחה שהוא מבקש למנות.

לבית המשפט או הרשם סמכות לפטור מחובה זו מטעמים מיוחדים. (תקנה 7)". זאת

הנקודה שדיברנו עליה קודם.

תיקון מסי 6 אושר

חי קלוגמן;

"7. להבהיר כ'- אטור להגיש למומחה מסמכים שהם חוות דעת וזאת כדי להדגיש כי

שיקול הדעת הוא של המומחה. (תקנה 8). "כאשר אתה אומר; אני סומך על מומחה אחד,

הוא המומחה בשבילי והוא יבדוק, אני לא רוצה שהצדדים יקחו להם פרופסור גדול

ומכובד שבחוות הדעת שלו יהיה כתוב מה שכתוב והאיש כבר ירגיש את עצמו בבעיה. אתה

מכניס בדלת האחרוית את המומחים הנוספים.

מי וירשובסקי;

האם גם נציג לשכת עורכי הדין הסכים לסעיף הזה?

חי קלוגמן;

כן.

מי וירשובסקי;

יש כאן דבר מוזר. אדם רוצה להאבק על זכויותיו. יש מומחה כללי שהתמנה

על-ידי בית המשפט והוא לא יכול להביא בפניו את חוות הדעת של מומחה נוסף.

הרסת את מה שהשגנו. כל הרעיון בתקנות האלה היה להפסיק עם המירוץ הזה אתרי

המומחים.

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת וירשובסקי, הבעיה היא שתברות הביטוח הצליתו להביא מומחים הרבה

יותר מרשימים.

ו' שם-טוב;

האם מותר לצד מן הצדדים לערער על המומהה שבית-המשפט קבע? לדוגמה.- אדם הולך

לפרופסור מסויים המגיש חוות דעת שמגיע לו פיצוי. אחרי כן מסתבר שהמומחה שנבחר

מהרשימה הוא אותו פרופסור.

חי קלוגמן;

מבחינה זאת, בוודאי. יש פניה לבית-המשפט, בית-המשפט מקבל החלטה בעני ן זה

ואז אפשר לערער על זה כמו על כל החלטה של בית-משפט. אבל הקונספציה היא שמומחה

נקבע על-ידי בית-המשפט. הצדדים כמובן יכולים להסכים על מומחה משלהם. לאורך כל

התקנות מעודדים את הצדדים, אומרים; תגיעו אתם להסכם על מומחה, תעשו הסכם. אם לא

הגעתם להסכם - בית-המשפט ימנה מומחה.

מי ו ירשובסקי;

אני לא מאושר מהסעיף הזה. אני אתנגד לסעיף הזה. הרפואה מתקדמת ומתפצלת

למומחיות. יש אפילו מומחיות של עין שמאל ומומחיות של עין ימין. וכאן יבוא

מומחה כללי ויקבע.

היו"ר אי קולס;

בין שתי הגרסאות, זה הרע במיעוטו. זו גירסה הרבה יותר טובה שיש מומחה אחד

ולא שלושה ומעלה.

חי קלוגמן;

חבר-הכנסת וירשובסקי, אתה תמיד יכול לתקוף חוות הדעת של אותו מומחה בפני

בית-המשפט. אתה יכול להזמין אותו לבית-המשפט לחקירה.

מי וירשובסקי;

אל תביא לכך שנצטרך להתדיין בבית המשפט בנושא זה. אם הייתי יכול להביא

למומחה חוות דעת נוספת - היה הרבה יותר טוב. אתה מונע ממנו שלב אחד של המלחמה,

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת וירשובסקי, אני מבקש להסביר לך. הבה ניכנס שוב מאחורי הרעיון

שעמד לפנינו כאשר קבענו מומחה אחד. בבית-המשפט לא יושבים שלושה שופטים אלא שופט

אחד שבסופו של דבר מחליט. בפרקטיקה התובע היה מביא את המומחה שלו, הנתבע היה

מביא את המומחה שלו, כאשר ברור היה שכל אחד מביא את המומחה שלו כדי לא להסכים עם

המומחה של הצד השני. אבל השופט שיושב במשפט לא מבין ברפואה וקשה לו לפסוק.

המומחה של בית-המשפט פוסק למעשה בין שני המומתים. הריבוי במומחים גרם להוצאות

ולהתדיינויות שבסיכומו של דבר לא עזרו ורק נתנו פרנסה למומחים.



שמעתי גם מחוגי הרופאים שהסידור הזה של מומחה אחד הרבה יותר נוח גם להם, כי

בעצם המומחה לא חייב לא לצד אי ולא לצד בי, אלא הוא חייב להיות אובייקטיבי. מצד

אחר יש רופאים רבים שלא מרוצים מזה, כי היתה להם פרנסה.

למעשה, מומחה אחד מקצר את ההליך, כי כאילו לוקחים מין בוררות מסויימת של

מומחה אחד.

אני מקבל את העקרון של מומחה אחד, אבל בכל זאת צריכה להיות לצד השני היכולת

להגיש חוות דעת אחרת לתשומת ליבו של בית-המשפט.

היו"ר אי קולס-.

חבר-הכנסת שם-טוב, יש הבדל בין הגשת חווח דעת למומחה לבין תקיפת חוות הדעת

של המומחה בבית-המשפט. התקנה אומרת שהצדדים לא יבואו לאותו מומחה של בית-המשפט

עם חוות דעת עבות כרס של מומחים אחרים. זה ישפיע עליו כמו על השופט. ברגע

שהמומחה קכע את חוות הדעת שלו - יכול לבוא הצד התובע או הנתבע לבית-המשפט ולתקוף

את חוות הדעת של המומחה, להציג 4 חוות דעת של מומחים הקובעים שבמקרה כזה וכזה זה

אחרת, אנא תפסוק. ואז הוא גם יכול להביא כעדים אותם מומחים שיציגו את עמדתם

ויחקרו אותם.

לשם מה באה התיזה הזאת? תאר לך שיש מומחה רופא פלוני שמונה על-ידי

בית-המשפט ויש חברת ביטוח שאומרת שהיא עלולה להפסיד הרבה כסף ולכן תביא עדות של

4 פרופסורים. המומחה ייבהל, ויפסוק לפי ההלכה של 4 הפרופסורים.

אותי מנחה הדמות של האיש הקטן נגד חברות הביטוח, כי לחברת הביטוח יש יותר

אפשרויות. אם מישהו נפגע בתאונת דרכים - הוא פונה בתביעה לביטוח. האזרח הקטן

לא יכול להביא הרבה חוות-דעת מרשימות. לכן אומרים: שניכם תגיעו לאותו מומחה

באותו מישור. אחרי שהמומחה פסק - זכותו של כל צד שרואה את עצמו נפגע לבוא

לבית-המשפט ולערער. זה הולך חד-משמעי בעקבות אותו קו שקבענו כאן לגבי המומחה

האחד. גם אז היתה בעיה. תמיד חברת הביטוח יכלה להרשות לעצמה להביא מומחים

גדולים יותר.

אני בדעה שאנחנו יכולים לאשר את סעיף 7 כמות שהוא.

אם תהיה הצבעה - אבקש להצביע נגד סעיף 7.

זכותך. דבר נוסף, המומחה של בית-המשפט יכול למנות לעצמו מומחים נוספים

ולשמעו את חוות דעתם. ניגש להצבעה.

הצבעה

ברוב קולות ובהתנגדותו של חבר-הכנסת וירשובסקי -

לאשר תיקון מס' 7.

ח' קלוגמן;

"8. לקבוע כי אם לא המציא הנפגע למומחה מסמכים כפי שנדרש רשאי יהיה

בית-המשפט או הרשם למחוק את כתב הטענות. (תקנה 13)".



אמנון לין;

אני מבקש להוסיף בסעיף 8(ב): ואם הצד הנתבע לא הגיש מסמכים כנדרש על-ידי

בית-המשפט, יסתפק במסמכים של הנתבע לצורך מתן התלטתו ...יי.

סעיף 13 מדבר על "בעל דין". בתיקון מסי 8 כתוב "הנפגע".

חי קלוגמן;

זו פליטת קולמוס. נכתוב "בעל דין" במקום "הנפגע".

תיקון מס' 8 אושר כפוף לתיקון הבא: במקום "הנפגע" יבוא "בעל דין".

"9. לקבוע כי בית המשפט או הרשם יכול לתת למומתה הוראות בכל עת. (תקנה

14)." לכך בוודאי אין התנגדות.

תיקון מסי 9 אושר

תי קלוגמן;

"10 לקבוע כי בעלי הדין יוכלו להעביר שאלת הבהרה למומחה ישירות ללא תיווך

בית המשפט. (תקנה 15).".

תיקון מס' 10 אושר

תי קלוגמן!

"11. לקבוע כי במקום שבית המשפט 'רשאי' להטיל' שכר והוצאות הוא יהיה חייבם

להטילם. (תקנה 16)".

תיקון מסי 11 אושר

תי קלוגמן!

"12. לקבוע סמכות לבית המשפט להחליף מומחה לפי בקשת בעל דין ולאחר שמיעת

טענות הצדדים. (תקנה 17)". זה המקרה שהציג תבר-הכנסת וירשובסקי.

תיקון מסי 12 אושר

חי קלוגמן!

"13. לקבוע כי לגבי תביעה שחל עליה סעיף 6ב לחוק יחולו הוראות התקנות רק

לאחר שקבע בית-המשפט כי נסתרה קביעתה של דרגת נכות על-פי הוראות אותו סעיף ויש

למנות מומחה.". בתוק נקבע שאם נקבעה נכות לנפגע, במסגרת הביטוח הלאומי, או

במסגרת משרד הבטחון, לפני שהוא מגיע לתביעה הזאת, אומרים לבית-המשפט יש כבר נכות

של 50% וזה גם מחייב במקרה הזה. לא יכול להיות שעבור צה"ל יש לך נכות של. 50%

רפה תספר סיפורים שיש לך נכות של 70%, ומצד שני חברת הביטוח תבוא ותגיד שמבחינתה

יש לו נכות רק של 20%. הכנסת קיבלה זאת בחקיקה ראשית.

תיקון מסי 13 אושר



ח' קלוגמן;

"14. הוראת המעבר הותאמה למשך הזמן שעבר ותוקנה בה טעות דפוס".

תיקון מסי 14 אושר

יי ארצי!

איך בית-המשפט קובע את המומתה?

היו"ר אי קולס;

לפי רשימה של משרד הבריאות.

אנתנו מאשרים את התקנות. אני אתתום על האישור רק לאתר קבלת ההודעה ממשרד

הבריאות.

חי קלוגמן;

אדוני היושב-ראש, אתה מכה ציבור שהוא לא אשם. צריך להכות את מנכ"ל משרד

הבריאות ולא את הנפגעים.

היוייר אי קולס;

יש רשימה מצומצמת וישנה בבתי-המשפט. פניתי וביקשתי - במשך שנה - שיעדכנו

את הרשימה. אני לא מצליח להשיג את הרשימה. אין לי שוט פרט לשוט הזה. השאלה

היא האם אי-אפטר להוסיף פה איזו שהיא הוראה לגבי עדכון של רשימת מומחים?

חי קלוגמן;

יש לי הצעה. אני מבין שגם משרד הבריאות ער לבעיה הזאת. הקשיים שלו הם

משום שהרשימה שיש בידיו היא של מנהלי מחלקות. יש כאלה שאומרים שיש מומחים

נוספים פרט למנהלי מחלקות. הוא כנראה מתלבט בבעיית אמת. אני מציע שנזמן לכאן את

מנכ"ל משרד הבריאות ונגיד לו שבינתיים יתן את הרשימה שיש לו שהיא כבר יותר טובה.

לגבי ההתלבטות שלהם אנחנו מתחייבים שכל פעם שנקבל רשימה מעודכנת נעביר אותה לכל

בתי-המשפט.

הואיל ויש לנו שרת בריאות חדשה, הרגישה לעבודה הפרלמנטרית, אולי תפנה לשרת

הבריאות במכתב ותגייס גם אותה לעניין?

היו"ר אי קולס;

הוחלט! לאשר את תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),

התשמ"ז-1986, כפוף לתיקונים הנ"ל.



הי ו"ר א' קולס;

ג. חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 5) ,התשמ"ו-1986

בנושא חוק פסיקת ריבית והצמדה יש פניות רבות, אבל בעקרון יש סעיף אתד ואפשר

לאשר אותו.

עי אליצור;

בסעיף 4 לתוק נקבע כמה יכול בית המשפס לפסוק ריבית על מה שהוא פוסק.

בהזדמנות התלבטנו לגבי פסיקה במטבע זר או בשקלים הצמודים למטבע זר, כי בתקופת

האינפלציה לא היה כל מקום לפסוק ריבית של 100% ומעלה. מצאנו פתרון ואמרנו

שהריבית תהיה זאת שמשלם בנק ישראל עבור חשבונות פת"ם לבנקים ישראליים עבור כל

תקופה של לשלושה חודשים. כך זה פעל עד פברואר 1985. בפברואר 1985 החליט בנק

ישראל לא לשלם ריבית אלא על פקדונות המופקדים לפחות לשנה. יוצא שמבפרואה 1985

אין לנו בעצם הוראה האומרת כמה יכול בית-המשפט לפסוק ובמקרה כזה הוא פשוט לא

יכול לפסוק שום ריבית.

אנחנו מציעים פה שבמקום שלושה חודשים יהיה שנה וזה יחול גם על תיקים תלויים

ועומדים בתנאי שלא נקבע בהם עדיין שום ריבית.

היו"ר א' קולס;

אני מציע שנאשר את שני הסעיפים.

הוחלט; לאשר את החוק הנ"ל

בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 12.20