הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 137

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום ג', ט"ו בתמוז התשמ"ו - 22.7.86, שעה 11.30

חברי הוועדה;

א' קולס - היו"ר

ר' איתן

יי ארצי

מ' וירשובסקי

ג' כהן

מ' כהן-אבידב

ש' גוברמן - משרד המשפטים

ח' קלוגמן - " "

א' הגר - מנהל בתי המשפט

אי שפט - היועץ המשפטי למשרד הפנים

אי שיל"ת - המפקח על הבחירות

מ' שדה-אור - ראש מחלקת חקירות במשטרה

מ' יפה - ראש מינהל האסירים

בשירות בתי הסוהר

הי שמגר - היועץ המשפטי לשרות בתי הסוהר

מי טרלו - מנכ"ל ועדת לבחירות המרכזית

ת' אדרי - עוזר מנכל " " "

ח' אונגר - ועדת הבחירות המרכזית

י' חשאי - " " "

י י מירד - " " יי

עו"ד י' שופמן- האגודה לזכויות האזרח

ד' אלכנסדר - " " "

ר' מלחי

שי סגר

ח' בנקין

א. חוק יסוד: הכנסת (תיקון), התשמ"ה-1985 - מאת חה"כ ר' איתן.

ב. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מסי 16), התשמ"ו-1986; חוק הבחירות לכנסת

(תיקון מסי 17). התשמי'ו-1986 - סיכומי ועדת המשנה.

ג. חוק בתי המשפט (תיקון מס' 3), התשמ"ו-1986.

ד. חיק הסמל והדגל (תיקון מס' 1), התשמ"ו-1986 - מאת חה"כ מי כהן-אבידב.

הכנסת (תיקון), התשמ"ה-1985 - מאת חה"כ ר' איתן

אני פותח את הישיבה.

ברשותכם, אני מבקש להוסיף לסדר היום את הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון) של

חבר-הכנסת רפאל איתן. התעורר ספק אם דרוש רוב של 61 חברי הכנסת בכל שלבי

החקיקה, או שמא נדרש הרוב הזה רק בקריאה הראשונה, בקריאה השניה ובקריאה השלישית.

כדי לא להעמיד שאלה זו במבחן אני מציע שהוועדה תאמץ את הצעת החוק של חבר-הכנסת

רפאל איתן ותגיש אותה למליאה כהצעת הוועדה, וממילא הצעת החוק תוגש מיד לקריאה

ראשונה ולא יהיה צורך בהליך של קריאה טרומית.

עם זאת אני גם מציע שהוועדה תקיים דיון כללי בשאלה אם דרוש רוב של 61 חברי

הכנסת בכל שלבי החקיקה או רק בחלק מהם.

נצביע על ההצעה לאמץ את הצעת החוק ולהניח אותה על שולחן הכנסת כהצעת ועדת י

החוקה, חוק ומשפט.

הצב ע ה

ההצעה לאמץ את הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון) - מאת חה"כ ר' איתן

ולהגיש אותה לקריאה ראשונה בכנסת כהצעת חוק של ועדת החוקה, חוק ומשפט - נתקבלה

פה אחד הוחלט שהצעת החוק של חבר-הכנסת רפאל איתן תאומץ על-ידי ועדת החוקה,

חוק ומשפט. אבקש ממך, חבר-הכנסת איתן, להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה מטעם

הוועדה.

ב. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 16), התשמ"ו-1986

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 17), התשמ"ו-1986

(סיכומי ועדת המשנה)

אנו עוברים לתיקונים מס' 16 ו-17 לחוק הבחירות לכנסת. אנו מתייחסים

להמלצות ועדת המשנה בראשות חבר-הכנסת דן מרידוד. אבקש ממך, אדוני יושב ראש ועדת

המשנה, להציג את התיקונים הללו סעיף סעיף, ואם לא יהיו הערות, נצביע על כל סעיף

בנפרד ונאשר אותו כהצעת ועדת המשנה.

אדוני היושב ראש, מדובר כאן בשתי הצעות חוק לתיקון חוק הבחירות לכנסת,

תיקון מס' 16 ותיקון מס' 17. תיקון מס' 16 עניינו שינויים שהוצעו לוועדת המשנה

מנסיונה של ועדת המשנה בכנסת הקודמת, מנסיונה של ועדת הבחירות המרכזית. ומנסיונם

של אנשים אחרים. תיקון 17 הוא חידוש הנוגע לקיום בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר.

אעבור במהירות על הסעיפים בתיקון 16. סעיף 1 מתקן את סעיף 21א לחוק הבחירות

לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969, להלן החוק העיקרי. התיקון קובע שכאשר נעדר

מזכיר הוועדה - עד היום לא נאמר מה יחיה במקרה הנדון - ימלא את תפקידו יושב ראש

ועדת הקלפי או מי שהיושב ראש קבעו לכך. בסעיף קטן (ג), במקום הרשות להטיל

תפקידים על המזכיר קבענו חובה להטיל אותם. במלים פשוטות, הדגשנו את החשיבות של

תרומת מזכיר הוועדה, שהוא איש טכני, לא פוליטי. היו לקחים מוועדות קלפי, שהגיעו

מהן פרוטוקולים רשומים בידי אנשים שאינם מקצועיים, ואחר כך התעוררו בעיות. זו

מטרת הסעיף הזה.

אט איו הערות, אני מעמיד סעיף זה להצבעה כהצעת ועדת המשנה.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 1 כהצעת ועדת המשנה נתקבלה

היו"ר אי קילס;

פה אחד הוחלט לאשד סעיף 1 כהצעת ועדת המשנה.

סעיף 2 להצעת התיקון קובע שבשנה בה ייערכו בחידות יישלחו, לא יאוחד מ-21

יום לפני הבחירות, הודעות לבוחד. במקום שכל שנה יישלחו הודעות כאלה החלטנו

שהודעות כאלה יישלחו לפני קיום בחירות כדי לא להכביד בדואד מיותד. בהודעה ייאמד

לבוחר היכן הוא צריך לבחור,

באופן כללי אני רוצה לומד שכל ההצעות האלה התקבלו לאחד ששמענו בוועדה את

דעת משרד הפנים, המשטרה, משרד המשפטים, ועדת הבחידות המדכזית וגורמים נוספים. כל

התיקונים כאן מקובלים על דעת כל הגופים האלה.

הצבעה

ההצעה לאשד סעיף 2 כהצעת ועדת המשנה נתקבלה

היו"ד אי קולס;

סעיף 2 אושר פה אחד כהצעת ועדת המשנה.

סעיף 3 בא להחליף את סעיף 60 לחוק העיקדי והוא דן בענין הערבון. קודם קבענו

שהערבון יינתן בשיק בנקאי, ולא בכל מיני חלופות אחדות, כגון שיק רגיל או תשלום

מזומן. סברנו שהגשת רשימת בוחרים על-ידי קבוצה חדשה היא ענין די רציני כדי

שאנשים ידאגו לשיק בנקאי מתאים.

האם שיק בנקי מוגדר בחוק כלשהו?

די מרידור;

ייתכן שיש הגדרה בפקודת השטרות, אבל מכל מקום הכתוב מדבר כאן בלשון בני

אדם.

סעיף קטן (ב) לתיקון הזה קובע שסכום הערבון הוא עשרת אלפים שקלים חדשים,

בתוספת הפדשי הצמדה למדד שפורסם ביוני 1985. זו בערך הכפלה של הסכום שהיה קודם,

אם אני זוכד נכון, וקבענו גם הצמדה למדד. שוב, יש הוצאות רב1ת מאד לגבי רשימות

חדשות, שבדובן הגדול אינן נבחדות אחד כך. מדפיסים מיליוני פתקים עם שמותיהן,

וחשבנו שאדם המכניס את המדינה להוצאות כה גדולות, לא נודא שישלם את הסכום הזה,

שהוא גדול כמעט פי-שניים מהסכום שהיה קודם לכן. כמובן, יש כאן הכבדה מסויימת על

החופש המוחלט של כל אזרח להגיש רשימה לכנסת, אבל אני חושב שההכבדה סבירה בהחלט.

ההוצאות גבוהות הרבה יותר.



כן כתבנו שוועדת הבחירות תפרסם הורעה על סבוט הערבון - כלומר עשרת אלפים

שקלים חדשים בתוספת ההצמדה - עם פרסום ההודעה על המועד להגשת רשימות המועמדים.

היו"ר א' קולס;

אני מציע לאשר סעיף זה.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 3 כהצעת ועדת המשנה נתקבלה

היו"ר אי קולס;

פה אחד הולט לאשר סעיף זה כהצעת ועדת המשנה,

ד' מרידור;

סעיף 4 מתקן את סעיף 66 לחוק העיקרי וגם הוא עניינו עשיית צדק. היום הצלתנו

להוריד את שיעור האינפלציה, אבל באינפלציה כלשהי, בוודאי באינפלציה מטורפת כמו

זו שהיתה לנו, להחזיר את העדכון בלא הפרשי הצמדה זה פשוט גזל. מחמת דיני הצדק

והמוסר וגם מבחינת הכלכלה שצריך לראותה במונחים ריאליים החלטנו להוסיף לכספי

הערבון את הפרשי ההצמדה למדד.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 4 כהצעת ועדת המשנה נתקבלה

לסעיף 5, שעניינו תיקון סעיף 72 לחוק העיקרי, יש לי הערה. בוועדת המשנה

החלטנו לא לדון בסעיף זה ולהשאירו לדיון במליאת הוועדה. איני יודע אם סעיף זח

עבר דיון כלשהו במפלגות השונות. זה ענין הנוגע גם להן. אין לי שום עמדה בשאלה אם

לכלול סעיף זה בחוק או לא לכלול אותו. ייתכן שלא כדאי לכלול אותו עכשיו בחוק

כי מדובר בהפחתת שעה אחת משעות ההצבעה הקבועות כיום. איני יודע אם זה חוסך הרבה

כסף. מכל מקום סעיף זה משנה סדרים שהיו נהוגים. בוועדת המשנה אמרנו שנעלה כאן

סעיף זה כהצעה לדיון, אך ועדת המשנה עצמה לא דנה בו לגופו של ענין.

י' ארצי;

אני חושב שדרושה לנו במקרה זה סטטיסטיקה כמה בוחרים מצביעים בין השעות תשע

ועשר.

די מרידוד;

דנו בענין זה בוועדת המשנה, אבל קשה להסיק מסקנות מסטטיסטיקה זו, כי בכל .

מקרה מצביעים יותר אנשים בשעה האחרונה, גם אם תוקדם. הענין הוא שכבר צמצמנו פעם

או פעמיים את שעות ההצבעה, והשאלה היא אם יש צורך בצמצום נוסף. '

י' חשאי;

אם נצמצם את שעות ההצבעה בשעה אחת, יהיה אותו יחס.

די מרידור;

מר חשאי, איני בטוח בכך. צמצמנו במקביל את מספר הקלפיות כדי לחסוך כסף,

ולכן הוספנו באופן יחסי גם מספד מצביעים לקלפי. אם הגדלנו את מספר המצביעים



היו"ר א' קולס;

לי יש היסוס נוסף. הרי לא תמיד יודעים אנו מתי מתקיימות הבחירות, ואם הן

יתקיימו בקיץ, למשל, כאשר בשעה שמונה - שמונח וחצי יש עדיין אור, ודאי שלא יחיה

כדאי לצמצם את שעות ההצבעה.

אם כר הדבר, אדוני היושב ראש, אני מציע שנוותר על סעיף 5.

הצבעה

ההצעה למחוק את סעיף 5 להצעת החוק ולשנות בהתאם

את מספור הסעיפים הבאים - נתקבלה

די מדידור;

סעיף 6 להצעת החוק, שיהפוך מעתה לסעיף 5, מתקן את סעיף 72 לחוק המקורי והוא

קובע חובה שהפרוטוקול יירשם בידי מזכיר ועדת הקלפי על פי הוראותיה. בטעות נכתב

כאן "בידיי וצריך לתקן זאת ל"בידייי. יש כאן שני דברים. ראשית, זה כבר לא ענין

אופציונלי אלא ענין של חובה - המזכיר ירשום, ולא חברי ועדה שאינם כל כך בקיאים.

מצד אחד כתוב כאן ייעל פי הוראותיה". כלומר האחריות היא של הוועדה, והמזכיר רק

רושם על פי ההוראות שהוא מקבל ממנה.

סעיף קטן (2) אומר שהועדה האזורית תעביר את הפרוטוקולים של הקלפיות

לוועדה המרכזית, והיא תעשה את הסיכום הכולל. חשבנו שזה חסכון בזמן, בכוח אדם

ובמתח.

יי חשאי;

מה פירוש "מידיי. אולי נכתוב "מיד עם קבלתם" או משהו מעין זה.

די מרידוד;

הכוונה כשהיא גומרת את עבודתה. אני חושב שהדברים ברורים ואין צורך בתיקון.

שי גוברמן;

המלה "מידיי באה להדגיש את הצורך שלא להשהות את ההעברה.

די מרידוד;

בסעיף קטן (3) בסעיף 6 מוצע לכתוב "וכן ביד מזכיר הוועדה" - גם כאן יש

לכתוב "בידי" ולא ביד - במקום "נערך הפרוטוקול בידי מזכיד הוועדה ייחתם גם

בידו". תיקון זה נובע מדותיקון הקודם לפיו אין יותר אופציה אלא המזכיר הוא שירשום

את הפרוטוקול. בסעיף קטן (ב) לאותו תיקון נאמר שהמלים "ושל הוועדה האזורית"

יימחקו מפני שהסרנו מהוועדה האזורית את התפקיד לטפל בריכוז התוצאות.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 6, שייקרא מעתה סעיף 5,

תוך החלפת המלה "ביד" ל"בידי" - נתקבלה

די מדידור;

סעיף 7, שייקרא מעתה "6", עניינו חילוט הערבון או החזרתו והוא נובע מהתיקון

שכבר אישרנו לגבי צריוף הפרשי מדד.



הצבעה

ההצעה לאשר את סעיף 7, שייקרא מעתה סעיף 6, כהצעת ועדת המשנה - נתקבלה

בסעיף 8 מוצע למחוק את המלים "ובנוסף לבך תעודת החייל שלו". איננו חושבים

שיש טעם וצורך שחייל יציג גם תעודת זהות וגם תעודת חייל, ומכיוון שלא ניתן לוותר

על תעודת זהות, החלטנו לוותר על הצגת תעודת חייל. אם האיש רשום ויש לו תעודת

זהות, די בכך. הצורך להציג גם תעודת חייל רק מבביד ולבן ויתרנו על התנאי הזה.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 8, שייקרא מעתה סעיף 7, כהצעת ועדת המשנה - נתקבלה

די מרידור;

סעיף 9 עניינו תקיון סעיף 133 לחוק העיקרי. בחוק הישן היה כתוב "במחנות

עולים", בהתאם לאותם זמנים בהם היו מחנות עולים, ואיני רוצה להרחיב את הדיבור על

כך. כיום אין יותר מחנות עולים ולכן הצענו לכתוב במקום זה "מרכזי קליטה לעולים".

זח תיקון שבא לעדכן את החוק.

אני מבקש להוסיף תיקון: גם בכותרת השוליים יבוא "מרכזי קליטה לעולים" במקום

"מחנות עולים".

זה תיקון הססורי.

יי ארצי;

יש הרבה ריכוזים של עולים בשמות שונים, כגון הוסטלים, מעונות עולים, מעונות

קשישים. בתל-אביב, למשל, יש שני מעונות עולים והם אינם מרכזי קליטה. האחד הוא

בית ברודסקי והאחר בית מילמן. השאלה היא אם "מרכז קליטה לעולים" כולל את כל אלה

אי שמא צריך לבחור בהגדרה כוללנית אחרת שתכלול את כל המקומות שנועדו לעולים.

היו"ר אי קולס;

אפשר להוסיף סעיף קטן בו ייאמר "מרכז קליטה" - לרבות כל האזורים המשמשים

לקליטת עולים, או משהו מעין זה.

די מרידור;

ברוח הצעה זו אני מוכן להציע שלא נמחק את סעיף קטן (ו) אלא נכתוב בו;

"מרכזי קליטה" לענין סעיף זה, לרבות כל מקום שמרוכזים בו עולים והוא נמצא בהנהלת

משרד הקליטה או הסוכנות היהודית.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 9, שייקרא מעתה סעיף 8,

תוך השארת סעיף קטן (ו) בזו הלשון; "מרכז קליטה" לענין סעיף זה,

לרבות כל מקום שמרוכזים בו עולים והוא נמצא בהנהלת

משרד הקליטה או הסוכנות היהודית - נתקבלה

ההצעה לכתוב בכותרת השוליים "מרכזי קליטה לעולים" במקום "מחנות עולים" נתקבלה

בסעיף 10 נפלה פשוט טעות בחוק המקורי ואנו מציעים לתקן אותה.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 10, שייקרא מעתה סעיף 9,

בהצעת ועדת המשנה נתקבלה

היו"ר אי קולס;

בזה אישרנו את הצעת חוק הבחירות לבנסת (תיקון מס' 16), ואנו עוברים עכשיו

לתיקון מס' 17.

בתיקון 17 יש שינוי יסודי. אחסוך מכם את הדיון בפדטי הסעיפים ואדבר על

התיקון באופן בללי לא רק מפני שדנו בו שעות ארוכות בוועדת המשנה בהשתתפות

הנציגים היושבים באן ונציגים אחרים אלא גם מפני שהוועדה בעצם יזמה את החוק חזה

ולקראת הקריאה הראשונה דנו בו דיון מפורט והוא נתקבל בקריאה ראשונה. אנו עוסקים

גבך שאסירים ועצירים, אשר על פי החוק כיום מותר להם להצביע אלא שנמנע מהם בבוח

השלטון לממש את זבותם זו, אכן יוכלו לממש את זכותם הלכה למעשה ומהיום שהחוק

ייכנס לתקפו הם יוכלו להצביע בקלפיות מיוחדות לאסירים ועצירים, עם סידורים

מיוחדים. הסידורים אינם פשוטים והם מצריכים מאמץ של המשטרה ושל שירות בתי הסוהר.

לבן התייעצנו, כמובן, עם גורמים אלה.

העיקרון הבללי הוא שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לאחר שהוא יתייעץ עם שר

המשטרה, יוכל לקבוע היכן יהיו המקומות של הקלפיות לאסירים ועצירים, ויכול גם

שתהיה קלפי ניידת. אסיר ועציר יצביעו במקום שהם נמצאים בו, האחראים על החזקתם

יעשו את הסידורים לבך, הסוהרים הנמצאים בבית הסוהר רשאים להצביע גם הם באותה

קלפי מיוחדת. בן קבענו שהרכב ועדות הקלפי יהיה הרכב סיעתי כמקובל, אך כיוון

שמדובר במקומות רגישים, יידרש אישור של יושב ראש ועדת הבחירות המרבזית לאחר

שיתייעץ עם חברי הוועדה המרכזית. אפשר יהיה להגיש ערעור אם שר המשטרה לא יאשר את

מינוי הנציגים. סדרי ההצבעה ויתר הפרטים נמצאים לפניכם.

דנו בנפרד בשאלת תעמולת הבחירות. קיימנו דיון ארוך בנדון ויש שאלה אחת שאני

רוצה להביא בפניכם לפני שאנו מתקדמים. בסעיף 116ה(ג) קבענו: יישום תעמולה לא תהיה

מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד". פנה אלי עורך דין בשם פלטסבלד, אם איני טועה,

הטוען שייתכן שבסעיף זה יש חריגה מסעיף 14, שהוא סעיף בולל בחוק היסוד הקובע את

שיוויון התעמולה או את שיוויון הבחירות לבל, , כפי שפורש בבג"צים. אנו אומרים

כאן שאסור לכוון תעמולה לאסירים בלבד, בעוד שמותר לכוון תעמולה לזקנים בלבד,

לעדות בלבד וכיוצא באלה. אינני בטוח שהוא צודק, אבל בדי למנוע טענות מסוג זה

הייתי מציע - אלא אם יש הצעה אחרת - לוותר על סעיף קטן (ה). אם נגיע למסקנה שיש

באך חריגה מהוראות השיוויון, אנחנו צריכים לעבור חזרה גם על ההצבעה בקריאה

ראשונה, בה לא היה רוב של 61 קולות ולמעשה צריכים אנו להסיג את בל החוק אחורה.

הייתי מעדיף לא לעבב את החוק, ואם היושבים באן חושבים שיש בעיה בזאת, מוטב לוותר

על הסעיף. אם לרעתם אין בעיה, נאשר את סעיף קטן (ג), ואם יהיה בג"צ, יהיה בג"צ.

היו"ר אי קולס;

ראשית, אני רוצה להודות לכם על העבודה הטובה שעשיתם.

אני מציע להשאיר את סעיף קטן (ג) במות שהוא, ואם מישהו יחליט פעם להתמודד

עם רגעיה הבללית של שיוויון התעמולה או הבחירות, הוא יתמודד עם הבעיה בבית

המשפט. למחוק את הסעיף הזה לאחד שהגעתם למסקנה שיש לכלול אותו בחוק - לא הייתי

רוצה.



י' ארצי;

אני חושב שאנחנו יכולים לפתור את הבעיה על ידי שנבקש מיושב ראש וערת

הבחירות המרכזית שבבוא השעה יפנה למפלגות ויבקש מהן שלא יעסקו בנקורות עדינות.

אולם להשאיר סעיף כזה בחוק ולחשוף את עצמנו להתקפה או לבג''צ, לא הייתי מייעץ

לעשות זאת.

עו"ד י' שופמן;

הסעיף הזה מועתק מהפרק בדבר בחירות חיילים. כתוב שם לא תהיה תעמולה מכוונת

לחיילים בלבד, והמטרה היתה להשאיר את הצבא מחוץ לפוליטיקה. נדמה לי שהמטרה הזאת

אינה קיימת באותה מידה לגבי אסירים ועצירים, ואיני רואה מניעה שמפלגה תבוא

אם ניבחר, נשחרר אסירים מבבתי הסוהר. ממילא המעייף הזה אוסר פעילות

פוליטית בתוך כותלי בית הסוהר.

א' שיל"ת;

גם אני רציתי לומר שהסעיף הזה לקוח מהבחירות לחיילים,

איני רואה סיבה להכניס סעיף מיוחד וסיכון כזה.

כדי להסיר ספק מבחינת עמדת השירות, המטרה היתה לאו דווקה להרחיק את

הפוליטיקה מאתרי בית הסוהר, כי האסירים הם אזרחי המדינה, הם מחזיקים בדעות משלהם

והם יבחרו, אלא הכוונה היתה לשמור על הסדר ועל הבטחון ולמנוע את התססת הרוחות

בתוך בית הסוהר. אנחנו בהחלט צופים סכנה ממשית לבטחון ביה הסוהר ולסדר הטוב בו

אם תעמולת בחירות, המשודרת בטלוויזיה דרך משל, תכוון לאסירים בתור שכאלה, כשהם

יושבים בתנאים הקיימים בבית הסוהר. זה בהחלט עלול לעורר תסיסה.

דנו בסוגיה זו בשעתה. ההוראה של השיוויון מדברת על כך שזכות הציבור לבחור

ולהיבחר תהיה זכות שווה לכולם. כאן מדובר על תעמולת בחירות, ואין זכות לקבל

תעמולה, כך שהסוגיה של השיוויון אינה רלוונטית לנושא הנדון.

בסעיף 116ה(א) נאמר משהו כללי שיש בו כדי לפתור את כל הבעיות העלולות

להתעורר בנושא השיוויון. כתוב בו "במידת האפשר", וזה ייקבע על ידי יושב ראש

הוועדה דומרכזית.

אני רוצה לסכם את דעתי בעניו זה, ואחר כר נחליט או כך או כך. ראשית, סעיף

116ה עוסק רק בתעמולה המתפדסמת או המשודרת, וזה רק חלק מהתעמולה.

לגבי סעיף קטן (ג) שבו אנו דנים, אני חושב שיש סיבב טובה - אני אומר את זה

לידידי מהאגודה לזכויות האזרח - לחברה הישראלית למנוע מצב שבו מפלגה תגיד, למשל:

כל מי שיצביע עבורנו נדאג לו, נדאג לכך שכל הפושעים ייצאו לחופשי. לחברה יש

אינטרס לגיטימי שדבר כזה לא יקרה. אני חישב שאין כאן פגיעה בשיוויון, כי

השיוויון הוא בין שווים, ואסירים אינם שווים לאחרים במובנים רבים. גם בענין



הנחירות אינם שווים בדיוק. הם אינם נמצאים בבית אלא נמצאים במקום אחר, מתאימים

להם את הענין. אני חוטב שזו התאמה סבירה, ולמרות שיש כאן פגיעה מסויימת אין בכך

פגיעה בזכות השיוויון כפי שהיא מתפרשת באופן סביר. לכן אפטר, לדעתי, להגן בבג"צ

על העמדה שאיו באו סתירה לזכות השיוויון בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, מהטעמים

שהזכיר מר גוברמו ומטעמים נוספים השיוויוו.

אני מציע להשאיר את הסעיף הזח כמות שהוא.

אני מסתייג.

ההצעה לאשר סעיף 16ה(ג) כהצעת ועדת המשנה נתקבלה

(הסתייגות לחה"כ י' ארצי המציע למחוק את סעיף קטו (ג) )

אנחנו ערים לכך שלא את הכל אפשר לפתור בניסוח חוקי אחד. העניו צריך להיות

גמיש מאד, זו הפעם הראשונה בה ננסה לממש את זכות הבחירה של אסירוים ועצירים,

בנובמבר 1988. לכו השארנו אפשרות גם ליושב ראש הוועדה לתת הוראות וגם לשר

המשטרה. נאמר שהתקנות בדבר סדרי הבחירות בבתי הסוהר ובבתי המעצר יותקנו לאחר

התייעצות עם שר המשטרה, ואני מציע לאשר את זה.

הייתי מציע שאותו התקנות יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט. האם נתתם את

הדעת על כך?

אני מביו שהתקנות ששר הפנים מוציא על פי אותו חוק טעונות אישור הוועדה

המרכזית.

אם כו, נשאיר עניו זה לוועדה המרכזית.

בסעיף 116ד(א) כתבנו בטעות: "יושב ראש הוועדה המרכזית, בהתייעצות עם נציב

בתי הסוהר", וצריך לכתוב במקום זה "יושב ראש הוועדה דומרכזית, בהתייעצות עם שר

המשטרה". שר המשטרה יתייעץ עם מי שהוא רוצה. בכל מקום כתבנו כך ורק כאו כתבנו

בטעות "בהתייעצות עם נציב בתי הסוהר".

הצבעה

ההצעה לכתוב בסעיף 116ד(א) "בהתייעצות עם שר דומשטרה"

במקום "בהתייעצות עם נציב בתי הסוחר" נתקבלה

מי שדה-אור;

אני רוצה להזכיר שיש עצירים המוחזקים בשירות בתי הסוהר, למשל כאלה הנמצאים

עד תום ההליכים, ולעומת זאת יש אסירים המוחזקים במעצר במשטרה. לכו ההגדרה שבסעיף

116א איננה נכונה. איו צורף להרבות מבוכה. צריך לכתוב: אסיר או עציר במשמורת

בית סוהר או במשמורת המשטרה.

בדרר כלל ההבחנה בין אסירים לבין עצירים היא הבחנה חשובה, ואנחנו רוצים

להשאיר אותה.

מי שדה-אור;

אבל הבחנה זו יוצרת כאן בעיה.

היו"ר אי קולס;

לרעתי, הגררה זו עונה לצורך החוק הזה. נוסף לכך יש לזכור שזהו חוק נסיוני,

ואחרי מערכת החירות הקרובה נלמד את הלקחים ואני בטוח שיתקנו את החוק בהתאם לכך.

בשלב זה איני רוצה להכביר מלים. אני רוצה לקדם את העניו, והרי ועדת המשנה ממשיכה

עדייו לתפקד וריח רובחירות עדייו לא עולה באפנו.

מי שדה-אור;

ביום הבחירות משטרת ישראל נמתחת עד קצה גבול היכולת. הייתי מציע ומבקש

ששוטרים השומרים על עצירים יוכלו להצביע באותה קלפי.

קיימנו דיוו ארוך מאד בעניו זה עם גב' חנה הירש, ובסופו של דבר לא קיבלנו

את ההצעה הזאת. הרי שוטרים יכולים להצביע בדרך מיוחדת. בבית סוהר יש בררך כלל

סוהרים, לא שוטרים, ואם יש שם שוטר, הוא לא שוהה שם כל היממה או שתים-עשרה שעות,

ולכו יתכבד ויילר להצביע במקום בו הוא צריך להצביע.

מי שדה-אור;

יש לנו כמה בתי מעצר גדולים, ושם יושבים שוטרים. גט הם יושבים בתנאי שירות

בתי הסוהר.

די מרידור;

הם יצביעו ככל השוטרים. מכל מקום דנו בנושא זה לעומק.

מי שדה-אור;

אבל לשם זה יהיה צורך להוציא אותם.

שי גוברמך;

זה גם לא מכובד שיצביעו בקלפי המיוחדם לאסירים ועצירים.

מי שדה-אור;

אני מציע שוועדת הקלפי לאסירים ועצירים תהיה ניידת, ובמקום שהאסירים יבואו

אליה להצביע היא שתרוץ מבית מעצר לבית מעצר.

די מרידור;

קבענו שלקלפי הניידת תהיה גם ועדה הניידת עימה.



מי שדה-אור;

רציתי להוסיף בסעיף 116ד "בהתייעצות עם ראש אג"ם במשטרה".

די מרידור;

לא, הוועדה החליטה לכתוב בסעיף זה כמו ביתר הסעיפים "בהתייעצות עם טר

המשטרה", ושר המשטרשה יתייעץ כבר עם מי שהוא ימצא לנכון.

לעניו הגדרת "אסיר", לפי פקודת בתי הסוהר אסיר נחשב כמי שמצוי במשמורת מנהל

בית הסוהר גם כשהוא בבית חולים, וייתכן גם כשהוא בחופשה. בנושא זה יש מחלוקת

בפסיקה. חשוב לתקן תיקון קל ולכתוב בסעיף 116א, בסעיף ההגדרות: "אסיר" - מי

שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר. זאת במקום "במשמורת בית סוהר". כך יהיה;

, ברור שהכוונה למי שמצוי במשמורת פיזית בתחומו של בית סוהר.

לא מקובלת עלי הפרוצודרה שאנשים היושבים בוועדת המשנה יעלו שוב את העניינים

לדיון נוסף במליאת הוועדה. אנחנו דנים כאן רק בעניינים עקרוניים שלא הוכרעו

בוועדת המשנה, ואם יש צורך בתיקוני נוסח, אין בעיה, הנסחים של משרד המשפטים

מטפלים בזה.

הערות אלה הן מאד משמעותיות מבחינתנו. היה כתוב קודם לכן "במשמורת בבית

הסוהר", ואילו בנוסח המונח עכשיו לפניכם כתוב "במשמורת בית סוהרי'.

אם זה היה הנוסח, נחזור אליו. נבדוק את זה אחר כך.

בסעיף 116ב(ב) נאמר: "אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי בבית הסוהר, בבית

המעצר או בתחנת המשטרה שבהם הם נמצאים ביום הבחירות, או בקלפי הקרובה לאותו

מקום". אני מציע לכתוב "בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום", כי לזה הכוונה ולא

לקלפי רגילה.

זה נכון. אני מציע שהתיקון יהיה: "אסיר או עציר רשאים להצביע בקלפי לאסירים

בבית הסוהר, בבית המעצר... או בקלפי הקרובה לאותו מקום". מבל מקום זה תיקון

מקובל עלי, ואני מציע שמר שמגר יפנה למר גוברמן או לגבי מלחי בענין הניסוח.

לסעיף 116ד(ה) - בנוסח הקודם היה מדובר על נציג של נציב בתי הסוהר, ואילו

באן מדובר על נציג שר המשטרה.

די מרידור;

נכון, מאותה סיבה ששר המשטרה יתייעץ עם מי שהוא רוצה. איננו רוצים להורות

לשר המשטרה עם מי להתייעץ.



כיוון שזה חוק חדש שהוא בגדר מהפכה, כי הוא מאפשר לראשונה לאסירים ועצירים

להצביע הלכה למעשה, אני מציע שהוא יהיה הוראת שעה.

זה לא מקובל עלי. אם ירצו להכניס תיקון לאחר הבחירות, יכניסו תיקון. לא

מקובל עלי לתת לאסירים ועצירים זכות הצבעה במבחן, כלומר, לאתר שיראו את התוצאות

בקלפי, מפלגה פלונית או אלמונית תציע לבטל את הוראת השעה או לא להאריך את תקפה.

זה גם לא מכובד.

אני מעמיד להצבעת את ההצעה לאשר את העברת כל החוק הזח, כהצעת ועדת המשנה,

לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ההצעה לאשר את העברת תיקון מסי 17, כהצעת ועדת המשנה,

לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת - נתקבלה

היו"ר אי קולס;

פה אחד הוחלט להעביר את חוק הבירות לכנסת (תיקון מס' 17) לקריאה שניה

ולקריאה שלישית בכנסת.

אני מודה ליושב ראש ועדת המשנה ואני מבקש שהוא יביא את שני החוקים בכנסת

בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

ג. חוק בתי המשפט (תיקון מס' 5), התשמ"ו-1986

סעיף 1

חי קלוגמן;

הסעיף הראשון עניינו החלפת סעיף קטן (ג) בסעיף 10 לחוק בתי המשפט (נוסח

משולב).

היו"ר אי קולס;

שמעתי בחדרי את הטיעונים שלך ושל מנהל בתי המשפט בנושא זה - ואני מבין שזו

גם עמדת שר המשפטים שזה תיקון חשוב - ואני מציע שנאשר אותו.

הצבעה

ההצעה לאשר את סעיף 1 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה

סעיפים 4-2

היו"ר חי קולס;

הוועדה מודעת לתכנו של סעיף 2 ועל כן אני מציע לאשר אותו. אני מציע לאשר גם

סעיפים 4-3, שהם סעיפים טכניים.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיפים 4-2 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה



סעיף 5

ח' קלוגמן;

סעיף 5 בא להסדיר את השאלה איך קובעים את העונש כשדעות חשופטים חלוקות. עד

עכשיו היתה אנומליה מסויימת כאשר הסתבר שדעת השופט המקל היא שקבעה, בי ברגע שהיו

חילוקי דעות בין השופטים לענין העונש, הלכו לפי הדעה המקילה. הסתבר שכאשר יש

שלושה שופטים ושניים מהם מחמירים יותר התקבלה דעתו של שופט המיעוט. הכוונה כרגע

היא ללכת לפי דעתו של שופט הביניים. ברגע שמתקבלת, דעתו של שופט הביניים ממילא

משתקפת דעת הרוב, כי דעת הרוב היתה שצריך להחמיר יותר מרעת השופט האחד שקבע את

העונש המקל.

אני בעד זה שנקל יותר. נניח ששופט אחד קבע עונש מאסר של שנתיים, השני שלוש יי

והשלישי ארבע. מוצע כאן שהעונש במקרה זה יהיה שלוש שנות מאסר, ואני שואל מדוע לא

נקבע שנתיים במקרה זה.

כי זו דעת מיעוט.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 5 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה

סעיף 6

ח' קלוגמן;

כיום אפשר למנות רק שופט שלום כרשם, וכאן מוצע לחזור למצכ שהיה פעם, היינו

לאפשר למנות גם שופט אחר.

היו"ר אי קולס;

מה דעת נשיא בית השפט העליון בעניו זח?

ח' קלוגמן;

זו הבקשה שלו.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 6 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה

סעיף 7

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 7 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה

סעיף 8

ח' קלוגמן;

סעיף 8 בא להוסיף שתי עבירות לסמכות של פקיד המחוז להעביר עניינים לבית

משפט שלום במקום לבית משפט מחוזי, בלי לפגוע בענישה. זאת פשוט כדי לייעל ולזרז

את ההליכים.



היו"ר אי קולס;

אני מתנגד להרחבת סמכות בית משפט שלום לגזור עונש יותר גדול.

ח' קלוגמן;

מדובר בעבירות שנכנסות לגדר הסמכות של בית משפט שלום.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 8 כמוצע בחוברת הכחולה נתקבלה

מעייף 9

זו התאמה של בית הדין לעבודה לבית המשפט במחינה זו שאפשר יהיה למנות רשם גם

בשביל שופט בית דין אזורי.

הצבעה

ההצעה לאשר סעיף 9 כמוצע בחוברת הכחולה

ולהעביר את החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת - נתקבלה

אנו מאשרים את העברת חוק בתי המשפט (תיקון מסי 3) לקריאה שניה ולקריאה

שלישית בכנסת. אני מודה לאנשי משרד המשפטים.

ח' קלוגמן;

רציתי רק לומר שחסרה בפרוטוקול הנמקה לגבי סעיף 1, בעניו השופט בפועל, כי

הוועדה בשעתה לא קיבלה את ההצעה. אם תאפשר לי, אתן הנמקה במשך דקות ספורות.

היו"ר אי קולס;

לוועדה מותר לשנות את רעתה. הבנתי מדבריך שיש בעיה ששופטים שנתמנו לכהונה

בפועל מגיעים למצב שחלק מהשבוע הם מובטלים מאונס. התוצאה היא שאיננו מנצלים

באופן מלא שופטים פנויים, ולדעתי, במצב הקיים איננו יכולים להרשות לעצמנו

ששופטים לא יעבדו במשרה וחצי.

חסרים תקנים.

לאור ההסבר הזה החלטתי לשנות מהעמדה הקודמת ולקבל את הצעת הממשלה בענין זה.

אם זה המצב, שיש שופטים שמונו לכהונה בפועל ויש להם זמן פנוי והם יכולים להקדיש

אותו לדיון בתיקים, ודאי וודאי שוועדה זו אינה יכולה להשלים עם כך שמצד אחד

יהיה עומס נורא בבתי המשפט ומצר אחר יישארו שופטים פנויים.

אני רק רוצה להשלים את הנקודה הזאת מצד אחד, כשמתמנה, למשל, שופט שלום לבית

משפט מחוזי או שופט תעבורה לבית משפט שלום, אין אפשרות למנות שופט בפועל למקום

בו נוצר חסר. לכן זה רק טבעי והגיוני שאותו שופט בפועל ימשיך וימלא את דותפקיד

שהוא ממלא דרך קבע.



היו"ר אי קולס;

נימוקים אלה ששמעתי מפיך ומפי מנהל בתי המשפט שכנעו אותי להסכים לסעיף זה,

וחבל שלא היו יותר חברים בוועדה כדי לשתף אותם בשיקול זה.

זו, אגב, פניה של נשיא בית המשפט העליון.

מקובלת עלי הפניה של נשיא בית המשפט העליון.

לפני שאנו עוברים לנושא הבא אני רוצה לחזור לנושא קודם שכבר סיימנו את

הדיון בו. הוגשו הסתייגויות של חברי-הכנסת מתתיהו פלד ותופיק טובי לתיקונים 16

ו-17 לחוק הבחירות, ואני מציע שהוועדה תאפשר להם להגיש את הסתייגויותיהם.

לאפשר לחברי הכנסת מתייהו פלד ותופיק טובי להגיש את הסתייגויותיהם לתיקונים

16 ו-17 לחוק הבחירות לכנסת.

ד. חוק הסמל והדגל (תיקון מס11), התשמ"ו-1986

(מאת חבר-הכנסת מ' כהן-אבידב)

אני מבקש לשמוע מהיועץ המשפטי למשרד הפנים, מר שפט, נימוק טוב מדוע לא

תחליט הוועדה להעביר את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה.

התחייבתי לפרוע חוב מסויים לשר הפנים ואני פורע אותו כרגע. אמרתי את זה

במליאת הכנסת. אני מבקש למחוק את המלים "במשרדי מנהלי בתי ספר ממלכתיים

ועירוניים" המופיעות בסעיף קטן (3).

בחדרי יושבי ראש הוועדות בכנסת יש דגל המדינה, ואני חושב שזה רעיון טוב.

השאלה היא אם יש טעם להוסיף ענין זה להצעת החוק ולהתייחס גם למוסדות של הכנסת.

עד כמה שהכנתי מגעת, דיון טרומי כפי שהתפרש בשנים עברו הוא דיון בשאלה מה

עושים בהצעת החוק, היינו היכן ממקמים אותה, ושנית, דיון טרומי ממשי בתוכן.

לדעתי, עכשיו זה הזמן המתאים לדון בקונספציות, ולא לומר שהדיון בקונספציה יתקיים

לאחר הקריאה הראשונה, ולכשיתקבל החוק בקריאה ראשונה תישמע הטענה שאי-אפשר לשנות

מהעיקרון כי הוא כבר התקבל בכנסת. אשר למקום הנכון בו מוסדרים הדברים האלה כיום,

זה סעיף 6 לחוק הדגל והסמל.

סעיף 6 תוקן ב-1981. חברת-הכנסת לשעבר שרה שטרן-קטן הציעה חלק מהדברים

שמציע כאן חבר-הכנסת כהן-אבידב, אך היא הלכה בדרך אחרת.

היתר. לי הצעת חוק מ-1978, אבל הכנסת לא קיבלה אותה, ושרה שטרן-קטן פשוט

העתיקה חלקים מתוכה והציעה אותם בשמה.

לאחר חורשים ארוכים הגענו למורוט חצי טביר בתיקון זה. בסעיף 6 לחוק נאמר:

יישר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע

לביצועו, ובכלל זה תקנות - (1) הקובעות את דרכי חלוקת כבוד לדגל הדינה; (2)

הקובעות תנאים, הגבלות ואיסורים על השימוש בפומבי בדגל המדינה; (3) הקובעות חובת

הנפת דגל ר.מדינה על מוסדות דומדינה; (4) הקובעות את דרכי השימוש בדגל המדינה

ובסמל המדינה בידי מוסדות המדינה ובני אדם בשירות המדינה; (5) באישור ועדת הפנים

ואיכות הסביבה של הכנסת, המסדירות את הנפת דגל המדינה על מוטדות ציבור או סוגים

מסויימים מהם ואת דרכי הביצוע". כל כך למה? - מפני שהיה ויכוח נוקב איר אנחנו

מתייחסים לשאלה הזאת של הנפת דגל המדינה - כל יום, על אילו מוסדות, באילו שטחים

וכל כיוצא באלה שאלות מאד מאד קשות. במלים אחדות, שר הפנים יבול להתקין תקנות

הקובעות חובת הנפת דגל מדינה.

אינני אומר שצריך להניף את הדגל יום יום. אפשד להשאיר אותו מונף באופן

קבוע.

אי שפט;

אם כן, אנחנו מתחילים להתקרב זה לזה. מה שאני מבקש הוא שבמטגרת הוראות

אלה תהיה למדינה יכולת ביצוע שאפשר לעמוד בה.

בצרפת, בארצות-הברית, באנגליה מונף הדגל הלאומי על כל המוטדות הממשלתיים

והעירוניים.

החובה להניף דגל מעל מוסדות המדינה קיימת.

ש' גוברמן;

סליחה, היא לא קיימת.

היא לא קיימת מפני שהתקנות עוד לא פורסמו.

אני רוצה לדייק. שר הפנים הוסמך להתקין תקנות ולקבוע בהן חובת הנפה. תקנות

כאלה טרם הותקנו.

נכון, מפני שאנו מתלבטים זה כבר שלוש שנים בבעיה איך וכיצד להישאר במסגרת

הסביר ולא לקבוע נורמות שלא נוכל לעמוד בהן.



מה ששר הפנים סיכם עם חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב הוא שהנורמה אכן תיקבע בכל

אותם דברים שניתן ללכת לקראתם, שיש לצפות לזה שלא נדריך על יבלות גדולות מדי

ושכוה האכיפה של מדינת ישראל יעמוד בהם, שלא נתקין נורמות שיתבזו יום יום, כגון

הנורמה של הנפת דגל המדינה מדי יום ביומו על רשויות מקומיות במיגזר הערבי.

או בלשכות של ראשי המועצות הערביות.

אי שפט;

אדוני היושב ראש, ביקשת ממני טעם טוב מדוע אין להעביר את הצעת החוק ישירות

לקריאה ראשונה. עניו זה טעון דיון אמת. הדיון איננו פשוט, ואני מציע שדברים שהם

מקובלים יועברו לקריאה ראשונה לאחר דיון ראשוני אמיתי.

אני מביו מדבריך שאין ויכוח לגבי העיקרון שדגל המדינה צריך להיות מונף מעל

מוסדות המדינה ומעל מוסדות של רשויות מקומיות.

לגבי רשויות מקומיות אני מבקש מחשבה סובה.

היו"ר אי קולס;

יש שתי אפשרויות; או שדגל המדינה יונף גם מעל הרשויות בישובים ערביים, או

שאנו אומרים ששם זה מתחיל בזה שאין מניפים את דגל המדינה, ומחר אולי גם לא נוכל

להיכנס לסם בלי אישור של ראש המועצה. באיזה שהוא מקום חייבים להציב את המחיצה.

אני מסכים שיש לפעמים דברים שקשה לאכוף אותם, ואיני בעד זה שכל יום תישמע תרועת

חצוצרה ויניפו ויורידו את הדגל, אבל אם שר הפנים מוצא לנכון לקבוע שדגל ד1מדינה

צריך להתנוסס מעל בניינים מסוג זה או אחר, במשרדים רשמיים, זה צריך להיקבע בצורה

אחידה, היינו זה הדגל שלנו ואין נאמנות לדגל אחר. הנה גם בכנסת היתה בעיה לגבי

הצבת דגל המדינה במליאה וכן בחדר יושב ראש הכנסת ולאט לאט זה התקבל. יש עניו ו

לתת לדגל מעמד כסמל המדינה וכסמל לריבונות המדינה. אנו עוסקים כאו רק בסמלים.

יש בעיה שהרגלים אצלנו - סליחה על הביטוי - נראים כמו סמרטוט, כי אינם

עושיים מבד טוב, והרי טיב הבד קובע גם את יחס הכבוד לדגל. לו היו עושים אותו

ממשי או מבד טוב אחר, הוא היה נראה טוב יותר.

יש בעיה נוספת שיציבו את הדגל וכעבור שנתיים ואולי כבר כעבור חודשיים יהיה

צרוב שמש ומלא חורים ובמצב כזה עדיף שלא יונף כלל. חשוב שבמסגרת התקנות

של שר הפנים תהיה גם התייחסות להשגחה על שלימות הדגל.

בעניו העקרוני אני מוכו לתת יד לחבר-הכנסת כהו-אבידב, כי השקפתי כהשקפתו.

אם אנחנו ריבונים במדינת ישראל, ואם הבניינים האלה מייצגים את המדינה, מייצגים

בצורה כלשהי או את השלטון המרכזי או את השלטון דומקומי, לא ייתכן שבמועצת נשר,

למשל, יניפו דגל, ואילו במועצה אחרת לא יניפו אותו. זה לא מקובל עלי, מה גם שהם

ניזונים מאותה יד, מאותו מקום, מאותם תקציבים, וישנה גם האפשדות לסנקציה.

הייתי מציע ומבקש להעביר לקריאה ראשונה ניסוח שונה מהניסוח שמונח כאן, ברוח

ההסכם וההבנה שישנם בין שר הפנים לבין חבר-הכנסת כהן-אבידב, ואני מציע שהניסוח

שיוגש לקריאה ראשונה יחזק את כוחו של שר הפנים לקבוע את התקנות, יחזק את

הסנקציה. הנורמה בחוק צריכה להיות שדגל המדינה יונף - איני אומר מדי יום ביומו.

במקום "יונף" אפשר לכתוב "יהיה מונף".

היו"ר א' קולס;

דגל המדינה יהיה מונף על בנייני הממשלה ומוסדותיה, בנייני

רשויות מקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה, כפי שכתוב כאן בהצעה, ואני הייתי מוחק את

המלים "בנייני ציבור", כי השאלה היא מהם בנייני ציבור.

בבנייני ציבור הכוונה לתיאטרון לאומי למשל אבל, אדוני היושב ראש, אני מוכן

להסכים לכל פשרה, ובלבד שכאשר אני משקיף מבית המלון על ירושלים אראה את הדגל

הישראלי מתנוסס. כיום איני רואה אף לא דגל אחד.

אני מציע לכתוב: דגל המדינה יהיה מונף על בנייני רוממשלה ומוסדותיה, בנייני

רשויות מקומיות ומוסדותיהם ומוסדות להשכלה גבוהה ובמקומות נוספים כפי שיקבע שר

הפנים.

לא "נוספים" אלא "אחרים".

אני מקבל את התיקון.

זה מקובל עלי.

הייתי הולך צעד נוסף ומכניס סעיף לגבי תקינות הדגל המונף.

זה ענין לתקנות.

אין לי ויכוח לגבי סעיף קטן (3), לאחר שמחקנו את המילים "במשרדי מנהלי בתי

ספר ממלכתיים ועירוניים".

שלא תהיינה אי-הבנות, זה כבר כתוב בנוסח המוצע של התקנות.

רק כדי שתראו את האבסורד, על בית-ההגנה הניפו דגל, ונצטוו להוריד אותו. הם

כתבו תלונה ליושב ראש הכנסת. קיבלו הוראה ממשרד הבטחון להוריד את הדגל. המכתב

בידי.



היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת מאיר כהן-אבידב יחליט על המיקום, בין בסעיף 6, בין אחרי סעיף 6

וביו במקום אחר.

אי שפט;

לא איכפת שזה יהיה 2(א), למשל.

מי כהן-אבידב;

אני מוכן לשבת עם מר שפט וללכת לקראתו לכל כיוון ובלבר שרגל המדינה יונף.

היו"ר א' קולס;

על הנוסח הזה אני מציע שתשבו ארבעתכם, בלערי. אני ממליץ שכך נעביר את הצעת

החוק לקריאה ראשונה, ואתם אחראים על הניסוח. את הכוונה של וערת החוקה, חוק ומשפט

הבנתם. אני מורה לכם על העכורה הטובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00