הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 136

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום בי. י"ד בתמוז התשמ"ו. 21 ביולי 1986, 11:30

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס - יו"ר

מרדכי וירשובסקי

דוד ליבאי

אמנון ליו

אוריאל לין

ויקטור שם-טוב

מוזמנים;

דייר מ. הורוויץ - מכון לקרימינולוגיה

ג. ויסמן - משרד המשפטים

י. קרפ - " "

י. ברק - משרד העבודה והרווחה

ד"ר מ. חובב - " " "

ב. חקלאי - שרות התעסוקה

מ. זאבי - שרות בתי הסוהר

ה. שמגר - " " יי

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; חוק העונשין (תיקון מס' 25), התשמ"ו-1986



חוק העונשין (תיקון מס' 25), התשמ"ז-1986

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתיח את ישיבת ועדת חחוקה חוק ומשפט. בישיבה קודמת הגענו לסעיף

51ג.(ג), לאחר שסעיף קטן (ב) נשאר פתוח.

התקבל סעיף 51ג.(ב)

ג. ויסמן;

סעיף 49(א) שנזכר בסעיף קטן (ג) מדבר על ניכוי שליש מתקופת המאסר. זאת

אומרת שלמי שישא את העונש בעבודת שירות לא ינכו שליש.

היו"ר א. קולס;

התקבל סעיף 51ג.(ג)

מ. וירשובסקי;

בסעיף קטן (ד) מדובר על המפקח. מה הכישורים הדרושים למפקח? האם המפקח יכול

לחיות כל אדם או רק מי שהוא עובד מדינה? אני מבקש לדעת מי יכול להיות מפקח, מה

הסמכות של המקפח, למי הוא צריך לדווח.

ג. ויסמן;

את הממונה ממנה שר המשטרה. המפקח ימונה מתוך שירות בתי הסוהר. גם היום כאשר

אסירים עובדים מחוץ לכתלי בית הסוהר יש מי שמפקחים עליהם. יהיה מפקח לענין ביצוע

חוק זה, הוא יהיה מתוך שרות בתי הסוהר.

זה לא כתוב בשום מקום בחוק.

היו"ר א. קולס;

בסעיף 51ט. מדובה על הממונה על עבודת שירות. נדון בענין המפקח כאשר נגיע

לסעיף 51ט.

התקבל סעיף 51ג.(ד)

אנחנו עוברים לסעיף 51 ד. - התנאים בעבודת משק.

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 51ד.)

מ. וירשיבסקי;

בסעיף קטן (א) - איזו? תנאים?

שהאיש יביא חצי שעה לפני או אחרי תחילת העבודה, בגלל סידורי הסעה.

היו"ר א. קולס;

או שיעבוד רק ארבעה ימים בשבוע.

לסעיף קטן (א) צריך להוסיף שהתקנות יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

התקבל סעיף 51ד.(א) עם התוספת: באישור ועדת החוקה חוק ומשפט

ו. שם-טוב;

בסעיף קטן (ב) נקבע שהמעביר יעביר את שכר העבודה לשירות בתי הסוהר ונציב

השירות רשאי להורות כי שכר העבודה יועבר לשירות התעסוקה. למה לא יועבר השכר

ישירות לשירות התעסוקה. האסיר תלוי בבית הסוהר בענינים שונים. האט לא כדאי

שהמעביד יעביר את שכרו לשירות התעסוקה, לגוף שהוא מחוץ לשירות בתי הסוהר.

י. קרפ;

בסעיפים שלאחר מכן מדובר על ניכויים שונים מהשכר. שירות התעסוקה לא יוכל

להתעסק בדברים אלה.

ה. שמגר;

בסעיף קטן (ב) במקום "נציב שירות בתי הסוהר" צריך לכתוב; נציב בתי הסוהר.

היו"ר א. קולס;

נתקן. לתקנות שבסעיף זה אין צורך באישור הועדה.

התקבל סעיף 51ד.(ב) עם התיקון

ו. שם טוב;

בכל מקרה אסיר יקבל 90% משכר המינימום?

היו"ר א. קולס;

כן.

ה. שמגר;

בפיסקה (4) בסעיף קטן (ד) מדובר על חוב אזרחי. החוק הזה דן במאסר פלילי.



י. קרפ;

לא נאמר מאסר פלילי. מדובר על מאסר בפועל.

מאסר לתשלום חוב הוא מאסר בכפיה. השאלה היא אם רוצים להמיר אותו בדרך פחות

כופה. אני מניח שהכוונה בחוק זח היא למאסר פלילי שמוטל בשל עבירה.

יכול להיות שאחרי יומיים בעבורה ארם יחליט לשלם את החוב, ואז צריף לשחרר

אותו. משך האסר הוא פונקציה של תשלום החוב. עומרת שאלה אם כראי להפעיל את כל

המערכת המסובכת כדי שבסופו של דבר אדם יעבוד ימים אחדים.

היו"ר א. קולס;

אני מציע בשלב זה להשאיר את הדברים כפי שהם. ממילא אמרנו שיפעילו את החוק

לתקופת נסיון.

מ. וירשובסקי;

לפי סעיף 51ב.(א) הכוונה היא לעונש פלילי במקום מאסר פלילי על עבירה

פלילית, ולא מאסר חייב. יש פה אי בהירות. השאלה היא אם רוצים שעבודת שירות תהיה

תחליף למאסר על עבירה פלילית או שרוצים להרחיב את הדבר. אנחנו צריכים לקבוע עמדה

בשאלה זאת.

היו"ר א. קולס;

הכוונה היא שבמקום לגזור עונש מאסר יוכל בית המשפט לבחור באלטרנטיבה אחרת

ולהטיל עבודת שירות.

מ. וירשובסקי;

הצעת החוק הוגשה מתוך גישה שבמקום להטביע על אדם חותמת של עבריין ולכלוא

אותו בבית סוהר כעבריין פלילי, מטילים עליו עבודת שירות. אם המחוקק קבע שבמקרים

מסוימים צריך להטיל מאסר על החייב כרי שישלם, אני לא חושב שיש לזה תחליף.

היו"ר א. קולס;

המטרה של המאסר היא להביא אותו לירי כך שישלם את החוב. למה אי אפשר יהיה

להטיל עליו עבודת שירות? גם בעבירה פלילית וגם בשל חוב אזרחי בית המשפטי מטיל

עונש מאסר.

אני מודע לבעיות המנהליות שעלולות להיות.

ה. שמגר;

אם מקבלים זאת, צריך לתקן בכל מקום שמדובד על עונש מאסר, כי מאסר אזרחי לא

נחשב עונש.

אסיר אזרחי איננו חייב בעבודה בבית הסוהר. אסיר פלילי רגיל חייב בעבודה גם

בהיותו בבית הסוהר.



היו"ר א. קולס;

מי שקובע את החלופה של עבודת שירות הוא רק בית המשפט. בית המשפט בפסק הדין

יקבע מה יעשה אותו אדם. עבודת שירות היא אלטרנטיבה למאסר, כולו או חלקו. נותנים

מכשיר נוסף בידי בית המשפט. בית המשפט יחליט אחרי שסיים את השמיעה והחליט לגזור

על האיש מאסר. ההחלטה הראשונה של בית המשפט היא להטיל על האיש מאסר, והוא יכול

לאחר מכן לקבל החלטה שניה להמיר את המאסר כולו או חלקו בעבודת שירות.

ה. שמגר;

המבנה של החוק ונוסח ההוראות לא מתאים לזה.

אני חושש מפני קשיים מינהליים. התחלופה הגדולה של אסירים אזרחיים תכביד מאד

מבחינה מינהלית, ואולי גם תגרום צמצום מספר המקומות הפנויים לעבודה של אסירים

שלהם נועד החוק הזה בראש ובראשונה.

היו"ר א. קולס;

אם חבר הכנסת וירשובסקי אמר שלא רוצים להטביע אות קין ולהפוך אדם לעבריין,

הרי גם את החייב אני לא רוצה להפוך לעבריין כמו פושע פלילי.

ה. שמגר;

אסיר אזרחי מוחזק בנפרד מאסירים פליליים.

י. קרפ;

הצעת החוק לא באה כדי למנוע הטבעת אות קין על אנשים. היא באה לתת תרופה

לאנשים שהוטבע עליהם אות קין בכך שהוטל עליהם עונש מאסר. לא כדי לשמור על שמו

הטוב של אדם בא החוק הזה, אלא כדי לתת אלטרנטיבה לריצוי עונש מאסר.

הרעיון היה שאם נותנים לבית המשפט אלטרנטיבה לריצוי עונש מאסר, צריך לתת את

האלטרנטיבה גם לגבי אלה שנשלחים למאסר משום שלא שילמו חוב אזרחי. זה דבר

קונסטרוקטיבי להביא אדם לכך שישלם את חובו, במקום שישב במאסר 21 ימים, יצא ושוב

לא ישלם, שוב ישלחו אותו למאסר לתקופה של 21 ימים. אם אפשר שאדם יעבוד וינכו

מהכסף שהוא מרוויח בעבודתו, זו גישה יותר חיובית ויותר מעשית מאשר לשלוח אותו

לבית סוהר, עם חובת עבודה או בלי חובת עבודה בבית הסוהר.

עומדת השאלה אם הנוסח של סעיף 51ב. מניח גם מאסר אזרחי. אם מדברים על

מי שבית המשפט גזר עליו עונש מאסר, הרי המילה מאסר מתאימה גם למאסר פלילי וגם

למאסר אזרחי. לא כל המילה עונש. לכן אני מציע שאם נחליט להמשיך בשיטה שבהצעת

החוק, נכתוב שבית המשפט הטיל מאסר. בסעיף 47 לחוק העונשין כשמדובר על אבחנה בין

מאסר פלילי ומאסר אזרחי, מדובר על הטלת מאסר.

שאלה אחרת היא אם רוצים לתפוס מרובה ולתת אפשרות של עבודת שירות גם לאותה

קבוצה של אנשים שמטבע הדברים נכנסים לבית הסוהר לתקופה קצרה ביותר ולהפעיל גם

עליהם מערכת מסובכת של מציאת מקומות עבודה, הכוונה לעבודה וכו', כשיש בזה גם

סכנה שדוחקים רגליהם של אסירים פליליים.

אמנון לין;

מה מספר האסירים האזרחיים?

50 - 60.

אמנון ליו;

אדם איננו עיבד והוא מקבל עליו התחייבויות שאיננו יכול לעמוד בהן, יהיה לו

הוא מורשע, ימצאו לו עבודה ויקבל שכר. אילמלא עבר עבירה, שירות התעסוקה

לא היה מוצא לו תעסוקה. יש בארץ אלפי אנשים שבגלל מענקי אבטלה והבטחת הכנסה

מעדיפים לא לצאת לעבודה.

הוא יצטרך לעבוד במקום שישלחו אותו לעבוד.

אני מציע לקבל סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ולחזור לפיסקה (4) בסעיף קטן (ד)

כשנדון בסעיף 51ב.

התקבל סעיף 51ד. (ג)

התקבל סעיף 51ד.(ד)

אנחנו עוברים לסעיף 51ה. - התנאים בעבודה ציבורית.

(קוראת סעיף 51ה.)

התקבל סעיף 51ה.

אנחנו עוברים לסעיף 51ו. - משך עבודת שירות. .

ג. ויסמן;

(קוראת סעיף 51ו.)

התקבל סעיף 51ו.(א)

בסעיף קטן (ב) נאמר שאם נפסקה עבודת השירות, נניח שנגמרה העבודה באותו

מקום, הממונה יחליט אם להעביר את האיש לעבודה אחרת או לשלוח אותו חזרה לבית

הסוהר. אני חושב שאין זה מתאים לרוח החוק.

אני מסכים אתך. יש בזה סתירה להנחה שביסוד החוק.



ו. שם טיב;

צריך לקבוע שהממונה יעביר אותו לעבודה במקום אחר ואט לא ימצא אפשרות

להעבירו...

כל המטרה בחוק היא לקבוע מסלול כזה שאדם לא יראה את בית הסוהר, או יהיה

בלוא רק תקופה מסוימת. אולי צריר ללכת אפילו לשיטה של עבורות יזומות.

ו. שם טוב;

אינני מתנגד למה שאמור בהמשך הסעיף, שאם הממונה לא מצא אפשרות להעביר את

האיש למקום עבודה אחר, יחזור לבית הסוהר. אני לא מציע לחייב את הממונה בכל מקרה

למצוא לאיש עבורה. אם איו עבודה, יחזור לבית הסוהר,

י. קרפ;

זה מקובל עלינו.

היו"ר א. קולס;

חבר הכנסת וירשובסקי עומד להציע שהאלטרנטיבה של עבירת שירות תהיה רק לגבי

מי שבפעם ראשונה הוטל עליהם עונש, מאסר. אם אדם עבר עבירה ראשונה, או שבפעם

ראשונה צריך היה לגזור עליו עונש מאסר, בית המשפט מחליט שירצה את העונש כולו או

חלקו בעבודת שירות. בסעיף זה עושים צעד אחורנית. יכול להיות שלא יהיו די מקימות

עבודה, או שבמקום עבודה מסוים תיגמר העבודה. מעל לראשו של אותו אדם ירחף כל הזמן

עונש המאסר. המעביד יובל גם לנצל את זה, לאיים ולסחוט: מחר אני מידיע שאין לי

עבודה בשבילך ואתה חוזר לבית הסוהר.

בית המשפט פסק עבודת שירות במשך ארבעה חודשים. אי אפשר שבכל יום יהיה

איום שאפשר להחזיר אותו לבית הסוהר.

הכל מבוסס על כך שלפני בית המשפט תעמוד האפשרות המעשית לעבודה. אם הממונה

יגיד שאיו עבודה, בית המשפט לא יובל להחליט להטיל עבודה במקום מאסר בפיעל.

היו"ר א. קולס;

בית רומשפט לא מתענין ולא שוקל אם יש מספיק מקימות בבית הסוהר, אם יש שמינה

אסירים בתא. בית משפט גוזר מאסר. אני לא רוצה שבית המשפט יבחר את דרך העונש לפי

המצב, ואולי יגידו להוציא פסק דיו בעוד יומיים כי אז יתפנה מקים עבידה. באיתו

אופו אפשר להגיד לשופט שיש צפיפות גדילה בבית הסוהר ושחודשיים לא יגזור עונשי

מאסר.

אם נותנים אפשרית לקבוע שריצוי עונש מאסר יומר בעבירת שירית, בית המשפט

יחליט על כך כשיראה זאת לנכיו, ילא מפני שבעונה מסוימת חסרית ידים עיבדית בקטיף.



י. שם-טוב;

, בית המשפט שאל ונענה שיש מקום עבודה לאסיר, הוא פסק שחלק מהמאסר או כולו

יומר בעבודה. אבל יבול להיות שכעבור שבועיים המעסיק סוגר את העסק. אני מציע

שנקבע שהממונה חייב להעביר את האיש למקום עבודה אחר, בלי לקבוע "הממונה יחליט אם

להעבירו לעבודת שיר.ות במקום עבודה אחר". אבל אם אין מקום עבודה אחר, איו ברירה

אלא להחזירו לבית הסוהר. מוברחים להשאיר אפשרות בזאת.

ה. שמגר;

ההנחה היא שבית המשפט לא מחליט להמיר מאסר בעבודה אלא לאחר שהודע לו שיש

עבודת שירות. אם התברר לממונה שאי אפשר למצוא לאיש מקום עבודה חלופי, יתכן שמן

הדיו להחזיר את הענין לבית המשפט.

י. קרפ;

בית המשפט בבר גזר עליו עונש.

ה. שמגר;

לפי סעיף זה שולחים את האיש לבית הסוהר לאחר שבית המשפט הטיל עליו חמישה

חודשי עבודת שירות, אם התברר שאיו מקום עבודה, יתבו שבית המשפט הוא שצריך לקבוע

אם להחזיר את האיש לבית הסוהר או לתת הוראות אחרות לגבי המשך ריצוי העונש.

הבוונה היא שיהיה פיקוח של בית המשפט על החלטת הממונה.

יש בארץ חוסר עבודה. נניח שבלשכת העבודה רשומים כך וכך אנשים בעלי אותו

מקצוע. מה יהיה מצבו של אסיר שנשלח לעבודה בצו בית משפט? האיגוד המקצועי ילחץ

לפתור את הבעיה של מחוסרי העבודה באותו ענף. בלשכת העבודה רשומים עשרות דורשי

עבודה, ופתאום בית משפט יפסוק שדווקא העברייו יעבוד, ומי שלא עבר עבירה לא יקבל

עבודה.

ו. שם-טוב;

במצב בזה הממונה יגיד שאיו עבודה.

אמנוו ליו;

תארו לבם את היחסים במקום העבודה ביו עובדים רגילים וביו עיבד שנשלח על ידי

בית המשפט. חשוב שגם ועד העובדים או האיגוד המקצועי יהיו שותפים למגמה שבחוק זה.

עלולים להווצר במקום עבודה שני מעמדות של עובדים, עובדים רגילים ועובדים בבפיה.

ב. חקלאי;

נכוו שתאורטית איו כלל תעסוקה שאפשר להציע והחלטת בית המשפט לא תוכל

להתממש. אבל למעשה בבל תקופות האבטלה בשנים האחרונות היה מלאי של עבודות שאנשים

לא רוצים לעשות. בכל חידש יש בארץ 4000 - 5000 משרות שאנחנו לא מצליחים למלא.

כמובו שאיו אלה בעידית של התעסוקה. אנחנו ממלאים מחצית המשרות האלה על ידי הבאת

עובדים מיהודה, שומרון ועזה.

יש 4000 - 5000 משרות פנויות, ובחוק זה מדובר על מאות אחדות בשנה. הבללים

של עבודה מתאימה לפי תנאי ביטוח אבטלה לא יחולו על האנשים שבהם מדובר בחוק זה,

הם יצטרכו לקבל כל תעסוקה שנציע להם.



ה. שמגר;

אני רוצה לתקן הצעתי הקודמת בענין הפסקת עבודת שידות. הואיל ומדובד בהפסקת

עבודת שירות על פי החלטת הממונה והחזרתו של אדם לבית הסוהד, צפויה מחלוקת בין

הנדון ובין הממונה בשאלה אם לא נמצא מקום עבודה מתאים. לפי סעיף 51ח.(ג) עובד

השירות רשאי לערער.לפני בית משפט שלום על החלטה של נציב בתי הסוהר בדבד הפסקת

עבודת שירות. כלומר, אמצעי בקרה שיפוטית על החלטה.

לא יתכן שמי שבית המשפט פסק שילר לעבודת שירות יהיה בל הזמן בנדנדה - יש

עבודה, אין עבודה. בדברים מסוימים צריבה להיות סופיות. באשר בית משפט קובע גובה

העונש, זהו המבסימום. אפשר לנכות שליש לפי ההתנהגות, אבל אין להוסיף שליש.

איו קושי למצוא עבודה, הבעיה היא התשלום עבור עבודה. בכל בתי החולים זקוקים

לצוותים נוספים לעבודת נקיון. אם לא תהיה בעיה של תשלום, הממונה יובל לארגן

מקומות עבודה בלי סוף. באפס מחיר או במחיר נמוך יהיו מוסדות רבים שישמחו לקבל

עובדים.

אני מציע שנחליט לקבל בלל אחד: מרגע שהחליט בית משפט שעונשו של אדם הוא

בעבודת שירות, העונש יהיה בעבודת שירות אלא אם כך אותו אדם עצמו בהתנהגותו,

לפי הכתוב בסעיף 51ח., גרם להחזרתו לבית הסוהר.

אדם עבר עבירה, בפעם ראשונה, במקום מאסר מטילים עליו עבודת שירות. הוא יודע

ששישה חודשים יעשה עבודת שירות. אני לא רוצה שתהיה מעליו חרב מתהפכת שאם לא יהיה

מקום להעסיק אותו, יחזור לבית הסוהר.

ב. חקלאי;

יש עבודות עונתיות, יש עבודות זמניות.

היו"ר א. קולס;

הוא לא יכול להיות בררן. אם לא ירצה לעבוד בקטיף, ילר לבית הסוהר. בתקופה

של חוסר עבודה, שירות התעסוקה יוכל להציע עבודה ללא תמורה או בית סוהר. שרות

התעסוקה יוכל להציע לו עבודת נקיון בבית חולים ללא תמורה, יעבוד שבועיים בלי

תמורה עד שתהיה עבודה בתמורה.

ב. חקלאי;

עבודה בלי תמורה רק בעבודה ציבורית, לא בקטיף.

היו"ר א. קולס;

אם יש עבודה עונתית, משלמים תמורה ואין בעיה. אם אין עבודה במשק, אני לא

רוצה שאדם ילר לבית הסוהר, אלא אם הוא בוחר בזה, אני חייב להציע לו מסלול

אלטרנטיבי. אי אפשר להבטיח תמורה, אבל הוא יכול לעבוד ולא להיות בבית סוהר. יכול

להיות שחלק מהתקופה יעבוד בתשלום וחלק ללא תשלום.

ד"ר מ. חובב;

אתה מציע שהעדפה ראשונה תהיה עבודת שידות, העדפה שניה - עבודה ציבורית.



י. קרפ;

מקובלת עלינו ההצעה של חבר-הכנסת שם-טוב, במקרה של הפסקת העבודה לא להניח

את עניו ההעברה לשיקול דעתו של הממונה אלא לקבוע: יעבירו הממונה.

ה. שמגר;

מבחינה מעשית, מה פירוש הדבר שהממונה לא מצא אפשרות להעבירו לעבודה אחרת?

הממונה חיפש שבוע או חודש ולא מצא מקום עבודה אחר? השאלה היא מה משך זמן ההמתנה,

תוך שלושה חודשים בוודאי אפשר למצוא עבודה אחרת. אם רוצים להטיל חובה מוחלטת,

צריר להביא בחשבון שיכול להיות ניתוק בין תחילת עבודת השירות ובין המשכה. אולי

גם איו פסול בכך.

אמנון לין;

בכמה אנשים מדובר?

היו"ר א. קולס;

קיבלנו תשובות בישיבה קודמת, ואני מצטער שלא היית. מדובר על 200 איש בזמן

נתון, 200 מקומות עבודה.

אמנון לין;

איזה מנגנון יעסוק בזה? אני מכיר את לשכת התעסוקה בחיפה. לבית משפט השלום

בחיפה יביאו עשרים איש בזה אחר זה למשפט, ירוצו טלפונים לשרות התעסוקה אם יש

מקומות עבודה או אין.

ב. חקלאי;

יהיו אנשי קשר מיוחדים שיעמדו בקשר הדוק עם הממונה.

ר. מלחי;

אולי אפשר שמי שלא נמצאה לו עבודה יחכה לתעסוקה, אם יהיה מוכן להמתין מבלי

שהתקופה הזאת תחשב לו לענין ריצוי העונש.

דייר ג. קלינג;

לדעת הלשכה הרעיון של עבודת משק מסבך את הצעת החוק. אילו היתה רק עבודה

ציבורית היה הכל יותר פשוט והגיוני.

עבודת משק מכניסה יסוד של שיקול דעת לא של בית המשפט. אפשר להפנות אדם

למקום שיהיה לו הרבה יותר טוב, הוא יעבוד עם עובדים אחרים, יקבל שכר. בפקודת

עבודת עונשין היה מדובר בעבודה ציבורית ולא עבודה במקומות פרטיים.

היושב ראש דיבר על עבודה במיגזר הציבורי, בתי חולים וכו'. יכולת הקליטה של

מוסדות אלה היא אולי לא בלתי מוגבלת, אבל היא בוודאי גדולה מאד. לענין עבודה

ציבורית לא צריך לקיים מנגנון של בירור אפשרויות מראש. צריך לזכור שלא מדובר

בעבירות חמורות מאד, בית המשפט ירצה לסיים את הענין במקום. אם תהיה אפשרות של

עבודת משק, השופט יצטרך להזמין חוות דעת, כמו במבחן, להעמיד את התיק מחדש. כל

עוד לא נצבר די נסיון, אין הצדקה לכל הביורוקרטיה הזאת. צריך לשקול אם התועלת

שווה את הנזק, הסיבוך וכל העלות בהפנייה לעבודת משק.



גם היום בתי סוהר מפנים אסירים לעבודות במשק הפרטי. בתי הסוחר מתלוננים שיש

להם פחות מדי אפשרויות לשלוח אנשים לעבודה. אם יש מקומות עבודה אליהם אפשר

להפנות אנשים שהם בחזקת אסירים, יכול להיות שצריר לנצל אותם לעבודת אסירים

שנמצאים בבתי הסוהר, עליהם יש חרבה יותר שליטה, ולא ללבת לדרך חדשנית. יבול

להיות שבעוד כמה שנים אפשר יהיח להוסיף את המסלול הזח.

ואם הממונה יוכל לחחליף עבודה ציבורית בעבודת משק?

דייר ג. קלינג;

אנחנו חוששים משיקול דעת של הדרג המינהלי. אחד הדברים שאנחנו משבחים בהצעת

החוק הזאת הוא שבמקום החלטה של הדרג המינהלי - המשטרה , ניתנה ההחלטה לבית

המשפט.איננו סבורים שבמקום קצין משטרח רצוי להעמיד ממונה שיוכל להפנות אנשים

למסלולים שונים, לאחר שהשימוש בסמכות בעבר, לפחות בעיני הציבור, לא תמיד היה לפי

שיקולים ראויים.

י. שם טוב;

אני לא חושב שבגלל מצבים חריגים שאין עבודה נהפוך את יסודות החוק שעליהם

בבר החלטנו. צריך ללבת בשני מסלולים - עבודת משק ועבודה ציבורית.

בסעיף קטן (ב) אני מציע לקבוע אלטרנטיבה: נפסקה עבודת שירות מטעמים שבמקום

העבודה, הממונה יעביר את העובד למקום עבודה אחר; לא מצא לו עבודת משק מתאימה -

יציע לו עבודה ציבורית.

עבודה ציבורית אפשר תמיד להציע. אסיר שלא ירצה לעבוד בחינם, ילך לבית

הסוהר.

זה כתוב.

להעדפה של עבודה ציבורית יהיו שתי תוצאות שליליות. אם אסיר מבצע עבודה ללא

תמורה, נודף מזה ריח של עבודת עונשין. יחד עם זה מי שישלם תהיה המדינה, שהיא

תצטרך לשלם לאיש ולמשפחתו הבטחת הכנסה. אם אומרים להשתמש רק במסלול של עבודה

ציבורית, הרי רומדינח תישא בכל החוצאות של חעבודח חציבורית, לא אותו בית חולים

שבו יועסקו האנשים אלא המוסד לביטוח לאומי. אחרת אסירים בעלי אמצעים יוכלו

להרשות לעצמם עבודה ציבורית ואחרים יצטרכו ללכת לבית סוהר.

יש לי רושם שיוצרים בעיות שלא נובעות מטבע הדברים. אני מסכימה עם היושב ראש

שהדבר האופטימלי הוא לקבוע זכות שנותנים לאסיר שנגזר עליו מאסר עד שישה

חודשים שהומר בעבודה. לא יכולנו לעשות זאת כי היינו צריכים להתמודד עם המציאות

ולעשות פשרות. המציאות היא שמספר מקומות העבודה הוא מוגבל. אמרנו שלא שולחים

אנשים לעבודה ציבורית, כל עבודה שיכולה לעזור למוסד מסוים, אלא רק לעבודה שהיא

לא תחליף לתקן. לכן צריך היה ללכת לאלטרנטיבה של עבודות משק, שהן עבודות עונתיות

או עבודות מסוג כזה שאין להן מועמדים, והמשק יצא נשכר אם יכוונו עובדים לעבודות

אלה.



מכל מקום, מדובר במסגרת מוגבלת של אפשרויות עבודה. בגלל פשרות יוצרים אי צדק

מבחינות שונות. יש אדם שיכוונו אותו לעבודת משק ויקבל שכר, לעומתו יהיה אדם שיכוונו אותו

לעבודה ציבורית, כשאין עבודת משק, והוא לא יקבל שכר. יכול גם להיות אדם שיעדיף עבודה ציבורית

שהיא פתוח בזויה, בעיניו, מעבודת משק. יש איזונים פנימיים גם בין הדברים האלה. האיזון

העיקרי הוא שאדם יוכל לבחור אם ללכת לבית הסוהר או לעבודה בעבודה שיש. אנחנו לא רוצים

לפתוח פתת להתמקהות על סוג העבודה. לא רוצים שהאסיר יגיד שהוא רוצה ללכת לעבודת משק, או

תשתדלו לשלות אותו לעבודת משק.

ו. שם-טוב;

האם את מסכימה שייאמר שהממונה יעבירו לעבודת קורות במקום אתר? עבודה ציבורית

תמיר אפשר למצוא.

י. קרפ;

הכוונה לא היתה לממונה שיקול דעת אם להעביר את האיש למקום עבודה אתר. הכוונה היתה

שצריך לנסות למצוא עבודה אתרת. צריך גם להביא בהשבון שתפסק העבודה במקום מסוים. לכן

אני מקבלת את התיקון שאומר שהממונה יעבירו לעבודת שירות אתרת, ובזה כלולה גם עבודת משק וגם

עבודה ציבורית. בתחום זה לא מתעוררת בעית ההבחנה בין שני סוגי העבודות. אבל עכל זאת

צריך להתמודד עם סיטואציה שלא יהיה מקום עבודה לא במשק ולא בשירות ציבורי.

ו. שם-טוב;

אם מחזירים את האיש לבית הסוהר, האם זה לא עומד בסתירה לפסק הדין?

י. קרפ;

ההחלטה של השופט מבוססת על ידיעה שיש מקום עבודה. אילו בא המפקת לבית המשפט

ואמר שאין מקום עבודה, השופט היה שולת את האיש לבית סוהר.

היו"ר א. קולס

אני מתנגד לזה. אני לא רוצה שגזר הדין של השופט יהיה תלוי במספר מקומות העבודה

שיש באותו רגע. השופט צריך להחליט לפי העבירה ונסיבותיה ולהתאים את גזר הדין לנאשם, ולא

מפני שבמקרה ניתן גזר הדין ביום שאין מקומות עבודה, ואילו עורך הדין היה מושך את המשפט

עוד יומיים או פחות יומיים היה מקום עבודה.

אני רוצה לראות בחוק הזה מסלול נוסף שפתוח לפני השופט. בעבודה ציבורית יש

מספר גדול של מקומות עבודה אפשריים. המפקח יוכל לקבוע רשימה של מקומות עבודה. אם מדובר

על 200 איש- - -

י. קרפ!

ואס יהיו 300?

היו"ר א. קולס!

אם יהיו אלף עבריינים, אפשר להגיד לשופטים לא לשלוח אותם למאסר כי אין מקומות

בבית הסוהר...



י. קרפ;

קבענו שההסדר רזה יתקיים רק במידה שיש מקומות עבודה. אפשר לקבוע חוק אידיאלי

אבל בלתי ישים - בית משפט יקבע שהאיש ילך לעבודה, ואין עבודה.

ו. שם-טוב;

תפסת מרובה , לא תפסת. אדוני היושב ראש, אני מציע להסתפק בתיקון הזה. אם

נוותר על עבודת משק, לא עשינו כלום.

היו"ר א. קולס;

אני לא מוותר על עבודת משק. עבודת משק היא אלטרנטיבה של עבודת שירות, כאשר בית

המשפט שוקל ומתליט לא לפי מקומות העבודה שישנם.

י. קרפ;

לא זו הצעת החוק.

היו"ר א. קולס;

אנחנו רשאים להכניס תיקונים בהצעת החוק, לכך נועדו הדיון וההכנה לקריאה שניה

ושלישית.

י. קרפ;

אנחנו מבקשים להבהיר שהצעה אופטימלית שתיתן לבית המשפט סמכות להחליט, תביא לכן

שיהיה חוק ואי אפשר יהיה לישם אותו.

היו"ר א. קולס;

לפי הנוסח הזה, לא יהיה שויון בין שני אנשים שנדונים על אותה עבירה. מי שנשפט

ביום שלישי ישלח לעבודה, ומי שנשפט ביום רביעי כשאין מקומות עבודה, ילך לבית סוהר.

זה מקומם אותי.

אמנון לין;

הממונה יודיע לבית המשפט שביום שני מתפנים מקומות עבודה אלה ואלה, ובית המשפט יתאים

את עצמו.

ד. ליבאי;

מתנצל על האיחור. אני מבין את הבעיה. ההצעה בדבר ריצוי מאסר בעבודת שירות

מקורה בעבודה של ועדת השופט כהן, שהיה לי הכבוד להיות הבר בה. השופט כהן מינה אותי

יושב ראש ועדת משנה שבדקה את הנושא הזה. מה שהצעת החוק קובעת בענין זה הוא הכרחי. אי

אפשר שבית משפט יוציא צוים לענין עונש שלא יהיו ניתניס ליישום.



אפשר שהשופט יוודא שבתאריך מסוים יהיה מקום עבודה. העקרון כבר קיים בחוק: אין

להטיל מבחן בלי שעירות המבחן מסכים. לא די שהשופט רוצה להטיל מבחן. עיירות המבחן יכול

אין קצין מבחן פנוי, מלאה המכסה. יש עוד מגבלות על שופט. בנוגע לחוקר נוער שגובה עדות,

בית המשפט לא יכול לתת צו שיכפה על קטין שמעורב בעבירה מינית אם חוקרנוער אוסר זאת.

עבודה לתועלת הציבור אי אפשר להטיל אלא אם יק; סידור, לכן התקנות מגבילות תחולת

החוק בענין שירות לתועלת הציבור לחמישה מקומות בארץ. בבית משפט בתל אביב אני לא יכול

בדרך רגילה להביא לכך שנאשם ילך לעבודות חוץ. עוקפים אח זה באמצעות צו שירות מבחן. אם

שידות המבחן נותן יד, נותנים עבודה לתועלת הציבור כתנאי למבחן. נדרשת הסכמת שירות המבחן או

הסכמת מקום העבודה.

מבחינה פרקטית אינני שותף לחשש של היושב ראש, אם כי החשש הוא לא דימיוני, כי

מה שחשוב הוא שיש מדיניות שלא תשתנה מיום שלישי ליום רביעי. לפי הלוח אפשר לדעת מתי

דרושים עובדים לקטיף או לעבודות גינון. יהיו פרוייקטים שאפשר לשלוח אליהם כך וכך אנשים

לתקופה מסוימת. אם ייגמר פרוייקט, שירות התעסוקה יצטרך לדאוג לפרויקט נוסף, לא רק

עבודות זמינות, ביחוד אם יש צרכים במשק, ביתור אם יש אבטלה בחלקים מסוימים בארץ או בתחומים

מסוימים.

אם האיש ראוי להשלח לעבודה במקום מאסר, אפשר יהיה גם לדחות ביצוע גזר הדין

לחודש או שלושה חודשים, לאחך פרק זמן כזה יהיה מקום עבודה

זו גישה פרקטית ואחראית. הבקורת היה בידי השופט. לשופט יש השפעה רבה. השופט יגיד

אני רוצה לשלוח אדם לעבודת שירות, תמצא לו מקום, תחזור אלי בעוד שבועיים

עם הצעה. חזקה על איש התעסוקה שלאחר שבועיים יתזור עם הצעה של מקום עבודה.

כעבור שבועיים נגמרה העבודה באותו מקום. מה עושים?

יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שהשופט יתן צו לרחות ריצוי יתרת העונש עד שתהיה

עבודה אתרת. לדעתי, הענין חוזר לשופט. בששת החודשים האלה האיש נמצא בפיקוח. ניתן צו .

אבל היישום נתון בפיקות. הענין יחזור לשופט והוא ידחה המשך ריצוי העונש עד שחהיה עבודה.

אפשרוח שניה - השופט יורה להחזיר את האיש לבית הסוהר. זה מגביל למה שנקבע במבתן.

גם בתקופת מבחן יכול קצין מבחן לבקש מהשופט לבטל את המבחן ולהחזיר את האיש לבית סוהר, או

לקבוע עונש אתר.

אמנון לין;

באיזה רדיום אפשר לתייב את הנדון לקבל עבודה?

ב. חקלאי!

אין הגבלה. הדברים ייקבעו לפי הסדרי הסעה של המעביד או הסדרים אתרים.

מי יחזיר הוצאות הנסיעה?

י. קרפ;

יש סעיף שדן .בהוצאות.

י. ברק;

אם השוופט יחליט שהאיש יחזור לביח הסוהר, תעמוד בעיה אם אפשר לנכות שליש

מתקופת המאסר.

ח. שמגר;

לפי סעיף 51ג.(ג} לא יחול סעיף 49(א) גם אם ההחלטה בדבר המרה תלה על חלק

מתקופת המאסר.

האם האיש ריצה חודש בבית סוהר - - -

היו"ר א. קולס;

הברירה ביריו. אם ילך לבית הסוהר למשך כל תקופח העונש, יהנה מניכוי שליש.

לא נחליט היום בענין סעיף 51ו.(ב). נחזור לדון בו באחוז הישיבוח הבאות.

התקבל סעיף 151.(ג)

בסעיף 51ו.(ד) מדובר על הפסקה בעבודח השירוח מפאח מחלה. העובד יביא תעודה

רפואית מהרופא הפרטי שלו?

י. קרפ;

בחקנות ייקבע איזה אישורים צריך להביא.

אילו היה האיש הולך לביח הסוהר, לא היו לוקחים אוחו לשירות מילואים. לפי

סעיף קטן (ד), מי שעושה עבודת שירות יכול ללכח למילואים.

י. קרפ;

תקופת השירות במילואים לא תחשב לריצוי העונש, הוא יצטרך להשלים את התקופה.

היו"ר א. קולס;

בתקופת עבודת השירוח הוא לא יכול לקבל חופשה, אלא בשבתות וחגים. השירוח במילואים

יכול להיות בשבילו פרס, לא עונש. ב-36 ימי מילואים יוכל לקבל ארבעה ימי חופשה.

אני לא רוצה להכנס לשאלה אס שירות במילואים הוא פרס או עונש. זאת חובה. אני

חושב שארס שנקבע שלא ישב בבית סוהר אלא יצא לעבודה, צריך למלא חובת שירות במילואיס וזה

לא ייחשב לו לתקופת ריצוי העונש.

היו"ר א. קולס;

התקנות צריבות להיות באישור ועדת התוקה חוק ומשפט.

דייר ג. קלינג;

לא

גס מחלה/צריכה להפסיק את מרוץ תקופת ריצוי העונש. אילו היה יושב בבית סוהר

והיה חולה - - -

י. קרפ!

אבל הוא לא בבית סוהר.

אדס נדון לשלושה חודשי עבודת שירות. גס אס הוא עבריין שנדון לעונש הוא זכאי

לתכנן את חייו. יכול להיות שהוא הולה שבועייס בתקופת ריצוי העונש. אפשר לקבוע בתקנות

שהוא צריך לקבל אישור רופא בית הסוהר, ולא תעודה מרופא פרסי או מקופת חולים. אנחנו

סבוריס שאין הגיון להאריך את התקופה.

אפשר להעביר אותו לבית תוליס בבית הסוהר, ושם ימשיך לרצות עונשו.

אני מעדיף שימי המחלה לא ייחשבו. אני מכיר את בתי החולים בבתי הסוהר.

ד. ליבאי;

הנוסח המוצע בהצעת החוק הוא נבון, כדי לא לעודד התחלות וזימונים לא נכונים

למילואיס. אס האיש יודע שמחלה איננה באה במנין, הוא לא מתחלה. אם הוא באמת חולה, אין ברירה

ויכירו בזה. אס נכלול את ימי המחלה בחשבון התקופה, לא יהיה גבול למחלות. אין זה דומה

למי שיושב בבית סוהר וגס השהות בבית החולים היא בבית הסוהר.

אני מוכן לקבל את זה בתיקון אחד. אם המחלה נגרמה מתאונן עבודה במקום שנשלח

אליו, ימי המחלה לא יהיו על חשבונו.

זה עלול להרבות תאונות עבורה. ארם ייסרב בעבודת קטיף...

ר. ליבאי;

אם תהיה תאונת עבורה, ימליצו לפני נשיא המרינה להקל את העונש.

בהמשך לדברים קול חבר הכנסת ליבאי, אני מבקש שלא ישכחו לצרף את האנשים האלה

לקרן גמל. אני לא רוצה שהזכויות הסוציאליות שלהם ייפגעו.

יש סעיף בחוק.

בתקנות תהיה תשובה לענין התחלות והתחזות וסוגי תאונות עבורה. בגלל סריטה לא

מקבלים חופש מחלה. אבל אם ארם נפל מסולם בזפן הקטיף ושבר רגל, לא הייתי רוצה שנוסיף

לתקופת עונשו.

צריו לקבוע בחוק הוראות בענין מגיעה בעבורה, שיכולה גם לגרום נכות. אפשר להגריר

תאונות עבורה. אני מבקש לישיבה הבאה לברוק את הענין של פגיעה בעבורה. לא העררות של יום

אחר אלא תאונה רצינית בעבורה.

אנחנו עוברים לסעיף ו5ז. - חובותיו של עובר שירות.

(קוראת סעיף 51ז.)

מ. וירשובסקי;

בסעיף אחר נאמר שעובר שירות בעבורת משק ייחשב עוברו של המעביר. אם הוא עוברו של

המעביר, הוא צקיך לקבל את ההנחיות שלו בעבורה. כאן נאמר שהוא צריך לציית להוראות המפקח

בכל הקשור לעבורת השירות. יכול להיות בלבול.

נרון בזה בישיבה הבאה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)