הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

ועדת החוקה חוק וטשפט

יום בי. ט"ז בסלון התשמ"ו. 25 ביוני 1986. 30;11

אליעזר קולס - יו"ר

יצחק ארצי

מיכאל איתן

מרדכי וירשובסקי

גאולה כהן

ויקטור שם-טוב

מוזמנים;

חה"כ רפאל איתן

חה"כ אליעזר גרנות

ש. גוברמן - משרד המשפטים

ג. ויסמן - " "

ש. ויגדור - " "

י. לוי - " "

ו. לקר - " "

ט. שפניץ - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; א. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986

ב. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות. שכר והוצאות)(תיקון)(מסי 2) -

מסקנות ועדת המשנה

הכנסת (תיקון)(עבירה שיק עמה קלון) -

הצעת חהי'כ רפאל איתן

ד. חוק יסוד; מכנסת (תיקון)(סודיות דיוני ועדת החוץ והביטחון) -

הצעת חה"כ רפאל איתן .

ה. חוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ה - 1985

ו. הצעות לסדר היום



א. חוק כרטיסי חיוב. התשמ"ו-1986

חיו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חחוקח חוק ומשפט. יש לנו רשימה ארוכה של

נושאים על סדר חיום ויש גם חברים שביקשו לחעלות חצעות לסדר חיום. אני מציע שהיום

נסטח מחנוהג שמעלים הצעות בתחילת הישיבה. נשמע את ההצעות לסדד היום בסוף הישיבה,

אם ישאר זמן לאחר שנמצה את סדר היום.

הנחנו את הצעת חוק כרטיסי חיוב על שולחנה של הכנסת לקריאה שניה ושלישית,

אבל הסתבר שנפלו כמה טעויות. אני מבקש מגבי טניה שפניץ להסביר את הטעויות ולהציג

את התיקונים.

ט. שפניץ;

בסעיף 12 להצעת החוק שינינו את נוסח הסעיפים הקטנים (ב) ו-(ג)

וביקשנו להוסיף שני דברים. מדובר על פיצוי שבית משפט רשאי לפסוק. הגדרנו באיזה

בית משפט מדובר - "בית משפט השלום שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו

של הלקוח". ביקשנו ששר המשפטים רשאי יהיה בצו, באישור ועדת החוקח חוק ומשפט, מדי

פעם לעדכן את סכום הפיצוי, בלי שצריך יהיה לעבור שלושה שלבי חקיקה.

היו"ר א. קולס;

אני מציע לאשר את התיקון.

הוחלט לאשר את התיקון לסעיף 12 בהצעת חוק כרטיסי חיוב.

אני מקווה שנוכל מחר להעלות את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית בכנסת.

ב. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)(תיקון)(מס' 2) -

מסקנות ועדת המשנה

היו"ר א. קולס;

אני מבקש מחבר הכנסת ארצי, יושב ראש ועדת רומשנה, להציג את מסקנות ועדת

המשנה.

תקנות ההוצאה לפועל מורכבות משני סוגים של תשלומים; 1. אגרות; 2. שכר

והוצאות. התקנות הצמידו את כל הסכומים לעליה במדד. מתברר שחישובי שכר נעשים לא

לפי המדד אלא לפי תוספת חיוקר. לכן באה ההצעה להבחין בין שני הסוגים ולקבוע

שהשכר ייקבע לא לפי המדד אלא לפי תוספת היוקר.

אני מציע שמליאת הועדה תקבל המלצות ועדת המשנה ותאשר את התקנות, שעולות

בקנה אחד עם מ. ניות השכר והתחשיבים במדינת ישראל.



ו. שם-טוב;

מה היתה דעת ההסתדרות בענין זה?

י. לוי;

השכר של המוציאים לפועל היה מאז ומעולם צמוד לשינויים בתוספת היוקד. דק

לפני 14 חודש תוקנו התקנות ונקבע שהאגדות יוצמדו למדד, ואז נקבע דבד די משונה

שהסכומים שנקובים בתוספת ישתנו פעמיים בשנה לפי עלית המדד. כך שהתיקון המוצע

עתה בא דק לצורך הבהרה שהשבד יישאד צמוד לתוספת היוקר.

היו"ר א. קולס;

אני מציע לאשר המלצות ועדת דומשנה.

הוחלט פה אחד לאשר המלצות ועדת המשנה לעניו אגרות

אני מודה ליושב ראש ועדת ד1משנה חבר-הכנסת ארצי שעשה עבודה סובה ומחד, וחסך

לנו הרבה זמן דיונים בועדה. תודה למר יעקב לוי ולמר ויגדור.

חבר הכנסת ארצי, על מכתבך השיבותי לך בכתב. אינני רוצה להכנס עכשיו לענין

זה. אני יכול רק להגיד שיזמתי פגישה עם היועץ המשפטי החדש מיד לאחד שנכנס

לתפקידו, לפני כשבועיים. ברכתי אותו בשמי ובשם חברי הועדה. נפגשתי אתו לשיחה

בארבע עיניים שנמשכה כשעתיים, הבאתי לפניו את הדברים שעומדים על סדר יומה של

הועדה ואת היחסים בין הועדה והיועץ המשפטי לממשלה. ביקשתי לקבוע ישיבת עבודה של

הועדה עם היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי חריש ביקש קצת ללמוד את החומר לקראת

אותה ישיבה.

ביקשתי לקיים פגישה של הועדה עם היועץ המשפטי היוצא פדופסור זמיר. הוא ביקש

לדחות את הפגישה עד לאחר שובו מחו"ל. חשבתי שזה לא יהיה רע לקיים את הישיבה לאחר

שיסתיים כל הפסטיבל שליווה את החילופים בתפקיד, כדי שנוכל לקיים דיון עניני.

מחר תתקיים הישיבה עם היועץ המשפטי הנכנס. אני חושב שתהיה זו הישיבה

המשמעותית הראשונה ליועץ המשפטי בכנסת, אם גם השתתף כבד בישיבות של ועדת הכנסת

וועדת הפנים. אני חושב שבדחית הפגישה לא הפסדנו שום דבד, להיפך, זה הזמן הנכון

לישיבת עבודה.

ג. כהן;

האם הפגישה עם היועץ המשפטי היא אך ורק לדיון על היחסים בינו ובין הועדה?

היו"ר א. קולס;

על כל נושא שחברי הועדה רוצים להעלות.

גאולה כהן;

זאת אומרת שמחר יעלה גם ענין השב"כ, שעה שהיועץ המשפטי עומד להחליט בענין.

אנחנו נפגשים עם הועד המשפטי הנכנס שכל אחד מחברי הועדה יוכל להשמיע

מה שהוא חושב לנכון להשמיע ויש את אשר הוא רוצה לשאול. היועץ המשפטי לממשלה

יחליט על מה הוא משיב. היועץ המשפטי לא יושב כאן כשופט בבית משפט. היועץ

המשפטי הנכנס, כמו היועץ המשפטי היוצא, ישמע עמדות חברי הועדה בכל נושא שיראו

לנכון להעלות.

הישיבה תהיה ישיבת עבודה, לא ישיבה פתוחה לעתונות. תועדה היא שמחליטה אם

לפתוח ישיבה לעתונות, אבל עד כה לא היתה הצעה שהישיבה תהיה פתוחה. היועץ המשפטי

לממשלה ביקש שזו תהיה ישיבת עבודה וגם אני רציתי שנקיים ישיבת עבודה.

י. ארצי;

חשבתי שהדרך הראשונה של היועץ המשפטי החדש היתה צריכה להיות לועדה הזאת ולא

לשום ועדה אחרת. זה לא עניו של קנאת סופרים. לכל אחר יש מערכת שהוא קרוב יותר

אליה, והועדה הזאת עובדת קרוב יותר מכל וערה אחרת עם היועץ המשפטי לממשלה, עם שר

המשפטים והצוות של המשרר. כאשר העליתי את העניו לא ידעתי כל מה שאמרת היום. חבל

שלא ידעתי את הדברים לפני שבוע.

אני עובד לא רק בחדר הזה, ולא תמיד אני מספיק לרווח לועדה. השאלה היתה אם

להזדרז ולקבוע פגישה עם היועץ המשפטי הנכנס ולהרים אתו כוסית, או לחכות עוד שבוע

או שבועיים ולקיים ישיבה ענינית. אני מעדיף עבודה על חגיגה, ושמחתי שגם היועץ

המשפטי לממשלה העדיף ישיבת עבודה. אם הגיע קודם לועדה אחרת ופרסמו את הדבר, זה

עניו אחר. אני לא חושב שכבודנו נפגע. אני חושב שצפויה לבו הרבה מאד עבודה עם

היועץ המשפטי לממשלה, המשנים וסגל העוזרים, כפי שהיה עד עכשיו.

חבר הכנסת ארצי העלה במכתבו גם את פרשת השב"כ. בענין זה נתתי תשובה מפורטת

מיד כשהתחילה הפרשה. אני מצטער שלא היית אז בארץ ולא שמעת אח הדברים. הועדה הזאת

עמדה על משמר שלטון החוק וגם זכתה לפרסום רב ביומיים הראשונים לפרשה. הפרשה

פורסמה ברבים במוצאי-שבת, ונדונה בועדה כבר ביום שני, לאחר פגישה שהיתה לי עם

היועץ המשפטי הקודם.

י. ארצי;

ראש הממשלה סרב להופיע לפני הועדה.

היו"ר א. קולס;

לא סרב להופיע. ראש הממשלה סרב לגלות מידע. יש הבדל מהותי.

י. ארצי;

גם ללא ידיעת המידע המלא אפשר היה לדון בסוגיות המשפטיות. כאשר הדיון מתנהל

בציבור, בעתונות, ביו משפטנים, לא יתכו שרק הועדה הזאת, שהיא ועדה מקצועית, ועדה

של משפטנים, שרק היא לא תשמיע את דברה. אפשר להזמיו משפטנים לדיוו, לאו דווקא את

ראש הממשלה. אי אפשר שבגלל סרובו של ראש הממשלה נוריד את העבין מסדר היום. אנחנו

חייבים למצוא דרך לדון בענינים המשפטיים, שבסופו של דבר הם יכריעו בנושא זה.



היו"ר א. קולט;

העלית את העניו באחת הישיבות הקודמות והועדה ענתה. אין מקום לדון בנושא

ספציפי ללא ידיעת העובדות. אם נעשה כך, נחטא לענין. לא יהיה זה נכוו לקיים דיון

בלי ידיעת העובדות ולהסיק מסקנות בעניו שלטוו חוק ובטחוו.

הועדה מילאה תפקידה בנושא זה, כפי שחשבו לנכון החברים שהשתתפו בישיבה

הועדה. לראש הממשלה הסמכות להחליט אם למסור מידע. ראש הממשלה לא אמר שאינו רוצה

לבוא לועדה. אילו היה אומר כך, היה בזה עלבוו לועדה. ראש הממשלה אמר שהוא מוכן

לבוא לועדה אבל לא יוכל לתת אינפורמציה בנושא זה. הועדה אמרה את שלה. כל הרחבה

עלולה היתה ליצור תמונה מסולפת של העניו. השארנו את הנושא בטעון עיון, לא סגרנו

ולא הורדנו את הנושא.

דווקא מתוך חרדה למעמד הועדה ולתדמיתה, אנחנו צריכים לחשוב פעמיים גם מה לא

להגיד. העיתוי והצורה של הדברים לעתים חשובים מהדברים עצמם. לעתים אני נמנע

מלהתבטא באופן חופשי כפי שהייתי מתבטא אלמלא הייתי יושב ראש ועדת החוקה חוק

ומשפט.

התקשרתי עם משרד היועץ ד1משפטי לממשלה בבוקר יום ראשון לאחר שהפרשה פורסמה

במוצאי-שבת. חבר הכנסת ארצי, אני מצטער שמסרת את הדברים לעתונות. הנוהל התקין

הוא שחברי ועדה ידברו קודם זה עם זה ורק אחר כך יפנו לעתונות.

י. ארצי;

את המידות האלה למדתי בכנסת...

הכנסת (תיקון)(עבירה שיש עמה קלון) -

הצעת חה"כ רפאל איתן

הועדה יכולה להחליט בכל מספר של נוכחים, אפילו חבר כנסת אחד הוא קוורום

מספיק מבחינת התקנון. את הדיון בשני התיקונים שהציע חבר-הכנסת רפאל איתן לחוק

יסוד הכנסת החלטנו לדחות כדי לשמוע דעות של מספר גדול יותר של חברי ועדה. אלה

הצעות חוק חשובות שצריך לדון בהן בהשתתפות גדולה יותר, אבל אין טעם לדחות דיון

לחצי שנה אם גם לאחר הדחיה חברים לא באים לישיבה. לא הייתי רוצה שנקבל החלטה

בקוורום זה, ביהוד כשחסרים חברי הועדה שהם גם עורכי דין והייתי רוצה לשמוע חוות

דעתם בענינים מקצועיים.

אני מציע שנשמע הצעת משרד המשפטים, ונראה אם היום נוכל עוד להתקדם.

חבר-הכנסת רפאל איתן הגיש את הצעת החוק, שזכתה לתשומת לב והערכה מצד שר

המשפטים. הצעה דומה כבר הוגשה בכנסת הקודמת על ידי חבר הכנסת מרדכי וירשובסקי.

דהיינו, אפשר לומר שבכל המתנות יש רגישות לנושא. הנוכחות המעטה בישיבה זו מוכיחה

שאין חילוקי דעות עמוקים בנושא זה ויש רצון לסיים את תהליך החקיקה. אין טעם לעכב

את רותהליך ולקיים גנרל דבטה.

אני מבקש מהיושב ראש לפרש את הנוכחות המעטה בישיבה זו כרצון לסיים את

החקיקה בהעדר חילוקי דעות.

הבאנו לפני הועדה שני נוסחים לתיקון בחוק יסוד: הכנסת. לפי ניסח אחד, מי

שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ונדון לתקופת מאסר - שחברי הבנסת יקבעו, מיום אחד עד

שנה - לא יוכל לדובחד לכנסת אלא לאחר שעברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונש

המאסר.

בנוסח זה עדיין ישנו ההקשר של עבירה שיש עמה קלון. מצאתי בפסיקה קושי מסוים

בהגדרת עבירה שיש עמה קלון. בפסיקה האחרונה השופט שמגר מבדיל בין עבירות שכמעט

בכל נסיבה שהיא אין בהן קלון. למשל עבירות שאפשר לכפר עליהן בכסף. עבירות שיש.

עליהן כופר כסף בוודאי אין בהן פגם מוסרי חמור. ובין עבירות שכמעט בכל המקרים

דבק בהן קלון. כמו קבלת שוחד על ידי עובד ציבור. אלה שני הקצוות וביניהם יש הרבה

דברים שבית המשפט שוקל ופוסק לפי הנסיבות אם יש בהם קלון או אין בהם קלון.

אפשרות אחרת היא שהמבחן לא יהיה אם אדם עבר עבירה שיש עמה קלון, אלא אם אדם

נדון למאסר לתקופה מסוימת. שנה או יותר, יש בזה כבר קלון מסוים. זהו מבחן ברור.

גם אם נדון על מעורבות בתאונת דרכים?

כן. אם היה מעורב בתאונת דרכים. ברח מהמקום ועזב את קרבן רותאונה, נדון

למאסר. על גרימת מוות ברשלנות תקופות המאסר הן קצרות מאד. לא שנה.

מאסר של שנה הוא עונש חמור שלא בנקל בית המשפט מטיל. הנחנו על שולחן הועדה

רשימה של עבירות והעונש המירבי שנקבע להן.

יכולה להיות עבירה שיש עמה קלון ובכל זאת בית רומשפט לא גוזר שנת מאסר.

חברי הכנסת יצטרכו לשקול אם ללכת למבחן לא ברור של עבירה שיש עמה קלון, או

למבחן הפשוט של תקופת מאסר.

כשאנחנו באים לתקן חוק יסוד: הכנסת, אסור שיהיה דבר שאיננו חד משמעי וברור.

לא צריר להיות כאן דבר שנתון לפרשנות, ואפילו פרשנות בית המשפט. הייתי רוצה

שהחוק בענין זה יהיה ברור מאד.

משותפת לכולנו המגמה שאדם שעבר עבירה שיש עמה קלון לא יוכל להיות מועמד

בבחירות לכנסת.הבעיה היא איר לנסח את העקרון הזה בשפה משפטית.

לפי הגירסה השניה. לא יוכל לרובחר לכנסת מי שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה

מסוימת בשל עבירה שנקבעה בחוק רובחירות לכנסת. חוק ר"בחירות מתקבל ברוב של 61 חברי

הכנסת, ולא יתכן שהשינוי יעבוד ברוב- מקרי של חברי כנסת.

אני מציע לשקול את הרעיון לקבוע רשימה של עבירות בתוספת לחוק יסוד, ומי

שעבר עבירה מסוג זה ונדון לעונש מאסר בפועל, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת אלא

חמש שנים לאחר שריצה עונשו. כיוון שבתיקון זה עומדים למנוע זכות יסוד, אני מציע

לקבוע שני מבחנים, גם תקופת המאסר וגם סוג העבירה, ולא רק אם עברו חמש שנים מיום

שהאיש סיים לרצות עונשו. יכולה גם לעלות השאלה מה קורה אם קיבל חנינה.

אם הולכים בקו המחשבה של היושב ראש, שהוא קו גרור מאד, כדאי קודם כל לחשוב

על תקופח המאסר. אם מדברים על מאסר בפועל לשנה, צדק היושב ראש, במקרה זה צריכה להיות

רשימה עבירות. אם מדברים על מאסר בפועל לשלוש שנים, לא חייבים לקבוע רשימה של עבירות,

כי שלוש שנים מאסר לא יגזרו על עבירה שהעונש המכסימלי עלה הוא שלוש שנים אלא על עבירה

שהעונש המכסימלי הוא מעל שלוש שנים, כי שלוש שנים זו תקופח מאסר ארוכה מאד. חברי הכנסח

צריכים לשקול איזה חקופח מאסר רוצים לקבוע.

רפאל איחן!

אני מציע שלא נדבר על עבירה שיש עמה קלון ולא נקבע רשימה של עבירות, אלא

שהמבחן יהיה אפ אדם ישב בכלא זמן מסוים ולא עברו חמש שנים מיום שריצה את העונש. אם ישב

בכלא, היתה סיבה מסוימח. אין צורך למנות 300 עבירות, אם נקבע רשימה ארוכה של עבירות, חסיד

יכול לקררח שאדם נענש על עבירה שלא רשמנו, עבירה חדשה, ואז החוק לא יחמוס לגביו. אם

נקבע שהמבחן יהיה עבירה שיש עמה קלון, על המושג קלון תמיד יכול להיות ויכוח. אני מציע

להחליט שהמבחן יהיה תקופח מאסר בפועל.

ג. כחץ!

המושג קלון הוא בעייתי. אני מתנגדת לסרבני גיוס, אבל להתייחס אליהם כמי שעברו

עבירה שיש עמה קלון? יש עבירות שהן פוליטיות, לא פליליות. אפשר אולי לקבוע לא רשימה

של עבירות אלא מישורים, יש מישורים שבהם כל עבירה היא קלון.

אני מוכנה לקבל את ההצעה שהמבחן יהיה מספר שנות המאסר, אבל אני רוצה קודם כל

לראות על איזה עבירות נגזרו עונשי מאסר לכך וכך שנים. אם ארם ישב שנה בבית הסוהר, הרי

הישיבה בבית הסוהר היא עונש שהחברה הטילה עליו. אני רוצה לראות על איזה סוגים של עבירות

אנשים נדונו לשנת מאסר בפועל, ואם מוצדק שמי שעברו עבירות כאלה אמנם לא יוכלו במשך שש

שנים להבתר לכנסת. כיוון המחשבה הוא נכון, אבל אני רוצה לראות את סוגי העבירות שעליהן

הטילו עונש כזה.

י. ארצי;

מדובר על הרחבה של חקיקה שכבר קיימת לגבי מועמדים לרשויות מקומיות, לכן אינני

רואה בזה ענין כל כך חמור. בעצם זח שינוי בתחולה של הוראות שכבר קיימות בחוק.

לא הייתי רוצה לאבד אח האלמנט המוסרי. מה שהביא את חבר-הכנסת רפאל איתן

ליזום את הצעת החוק היה דווקא הרצון למנוע חברותם בכנסת של מי שדבק בהם קל1ן. הוא לא רוצה

לראות בכנסת אדם שיש בו סטיגמה תברתית, שלא יוכל לשבת ברשות המקומית בזרנוגה אבל יוכל

לשבת בבית המחוקקים של מדינת ישראל. על אף הקושי, הייתי רוצה שגם בנוסח החוק ישאר

האלמנט הזה.

מה שלא בא בחשבון זה לצרף לחוק רשימה של נ30 עבירות. זה יהיה מגוחך. לכן על אף

הקושי אני מציע להשאיר אח המושג עבירה שיש עמה קלון, כי זה אומר מדוע לא רוצים באיש הזה

בכנסת. י



אם יש אפשרות לפסול מועמד, צריכה להיות סמכות ערעור. לא וערת הבחירות יבולה

לקבוע, כי היא ועדה פוליטית. צריך אולי לקבוע פורום מיוחד של שלושה שופטים עליונים,

בדימוס או לא בדימוס, אנשים שבאישיותם יש ערובה שההחלטה תהיה אוביקטיבית, פלוס אפשרות

ערעור לבג"צ.

אל נאבד את מה שהוליד את המתשבה הבריאה של הצעת החוק הזאת. הדבר חשוב גם

מן ההיבט הציבורי - רצון לטוהר מידות בבית הזה.

מיכאל איתן;

אנחנו מדברים על כך שכמחוקקים אנחנו פועלים על פי שיקול דעתו של הבוחר, ובעצם

אנחנו לוקחים לעצמנו מונופול על שיקול הדעת של הבוחד וקובעים אותו באופן יציג.

אני חושב שההשוואה בין מועצת זרנוגה והכנסת היא השוואה טובה, אבל המסקנה

צריכה להיות הפוכה מזו של חבר-הכנסת ארצי. הבחירות לכנסת הן בחירות ארציות, וההשפעה על

שיקול הרעת של הציבור הרחב לא צריכה לבוא מאתנו. יש מועמדים בבחירות, הציבור כארץ יחליט

ויבחר. לעומת זאת בזרנוגה יכולות להיות קבוצות מצומצמות שיש להן אינטרסים צרים ובגללם

יתעלמו משיקול מוסרי עקרוני. הגבלות שצריך לחוקק עבור מקומות קטנים לא צריך לחוקק עבור

ציבור רחב.

אני חושב שצריך לתת אמון בסיסי בשיקול הדעת של הבוחר ובפתק שלו. ממה אנחנו

חרדים? אנחנו חוששים שעבריין יקים רשימה של איש אחד וייבחר לכנסת, או שמוסדות מפלגה

יכניסו ברשימה הגדולה אדם שעבר עבירה שיש עמה קלון. המפלגות כיוס נוטות יותר ויותר

לבחור את המועמדים שלהן בהליכים דמוקרטיים. אם מפלגה תחליט להכניס איש מסוים גרשימה שלה

בוודאי תשקול שמול העבירה שעבר עומדים כישורים מיוחדים, ולפעמים החברה מוכנה למשרה.

מי קבע שעבירה שיש עמה קלון זה מבחן עליון מבחינה חברתית? אנחנו צריכים לקבוע אה זה?

תן לאזרח לקבוע.

רפאל איתז;

לפי זה אולי צריך לפרסם את כל העבירות של מועמדים לכנסת והציבור יצטרך

להחליט אם לבחור בהם או לא לבחור.

אם יש במדינת ישראל קבוצה די גדולה של אנשים שחושבים שלפלאטו שרון יש מה

לתרום, למרות שישב בכלא, והם מוכנים למחול לו ולשלוח אותו לכנסת כדי שיעשה דברים חשובים

למען עם ישראל, הרי אם אתה קובה שלא תהיה לו זכות להבחר אתה פוסל זכותם של עשרים אלף

איש לחשוב אחרת ממך. במועצה מקומית , כשההיקף הוא קטן, יכולה להיות קבוצה של אינטרטגטים

שמעונינת במתן רשיון - - -

רפאל איתז;

קח לדוגמה את תל אביב, לא את זרנוגה.



מיכאל איתז;

בתל אביב הענין פחות קריטי. כדי לבחור חבר מועצה בעיר גרולה צריך יותר מעשרה

אלפים קולות, ומבחינה פרקטית קשה לגייס מספר כזה של קולוח למען אינטרס צר מאר.

א. גרנוח;

לפי הכלל, אין דגים אדם פעמיים על אותה עבירה.

משנים את הענישה. קובעים שיחד עם עונש מאסר לתקופה מסוימת יש עונש נוסף - ארם

לא יוכל להבחר לכנסת חמש שנים לאחר ריצוי המאסר.

ש. גוברמן;

אני מבקש להזכיר שהויכוח זה מתקיים מהכנסת השמינית ואילך, ואולי אפילו מהכנסת

השביעית. מדי פעם היו קשיים, התמודדו עם הקשיים ולא תמיד בהצלחה. התיקון האחרון לחוק

יסוד: הכנסת קובע שלא תהיה זכות להיבחר לכנסת למי "שנדון לעונש מאסר בפועל לחקופה של

חמש שנים או יותר בשל עבירה נגד בטחון המדינה שנקבעה לכך כחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו

חמש שנים מהיום שגמר לרמות אח עונש המאסר".

באה הצעה לקבוע נורמה יותר גבוהה. עומדת השאלה מה בא בחשבון. בא בחשבון לקבוע

קומי שנדון למאסר לתקופה של חמש שנים או יותר,בשל כל עבירה שהיא, יהיה פסול מלהיבחר לכנסת.

אם אדם נדון לתקופת מאסר של חמש שנים או יותר הרי עבר עבירה חמורה, עבירה שיש עמה קלון,

משום שאין להעלות על הדעת שאדם נשלת למאסר חמש שנים על עבירה שאין עמה קלון.

אם רוצים להחמיר עם עבריינים, אפשר ללכח באחת משתי דרכים או בשחי הדרכים גם

יחד, דהיינו או להשאיר את המבחן של מאסר חמש שניס ולבטל אח הסייג שהעבירה היא רק

עבירה נגד בטחון המדינה, או במקום חמש שנים לקבוע תקופח מאסר קצרה יותר, שלוש או ארבע שנים.

על ידי כך מתקרבים למטרה שחבר-הכנסת רפאל איתן שם לעיניו - להחמיר עם עבריינים ולמנוע

כניסתם לכנסת של עבריינים שהורשעו בעבירות חמורות.

יש קושי אם קובעים קטלוג של עבירות, כי זה מחייב לתקן את החוק בכל פעם שיש

תיקון בחוק העונשין.

ו. שם-טוב;

אני שוחף למגמה של מציע הצעת החוק להחמיר בקריטריונים לגבי מועמדים לכנסח.

אני חושב שבכנסת צריך להחמיר גם יותר מאשר ברשויוח המקומיות, בלי לזלזל בתפקיד של

הברי מועצות מקומיות,ולא להסתפק בקריטריון של עבירות נגד בטחון המדינה. לא יתכן שייבחר

לכנסת אדם שעבר עבירות שוחד או מידמה. אני בעד מגמה של החמרה.

אינני מקבל את ההנמקה של הבר-הכנסח מיכאל איתן שצריך להשאיר את הענין להכרעת

הבוחר. יש לנו דוגמה מאלפת. כשהשארנו את הענין להכרעת הבוחר, אדם כמו פלאטו שדון, שהוא

רמאי בקנה מידה בינלאומי, כמעט הכניס לכנסת שני פלאטו שרון.



אנחנו חייבים לשמור על כך שמועמד לכנסת יעמוד בכמה וכמה מבחנים. שמענו שהמושג

עבירה שיש עמה קלון הוא לא ברור. אנחנו גס לא יכוליס לקבוע קטלוג של 300 עבירות. אפשר

לקבוע שלא יהיה מועמד לכנסת אדם שנדון למאסר בפועל לתקופה מסוימת. במקום חמש שנים הייתי

קובע שנה אחת. אני רואה בדשימה על איזה עבירות יש עונש שנת מאסר. לא הייתי רוצה שמי שנדון

למאסר כזה יהיה חבד בכנסת.

ר. מלחי;

זה העונש המכסימלי. המבחן הוא העונש שהוטל בפועל.

ו. שם-טוב;

אני מציע לקבוע שלא יוכל להיבתר לכנסת אדם שנדון למאסר בפועל לתקופה של שנה וטרם

עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו. אין זה משנה אם קיבל תנינה. מי שנדון למאסר .

על עבירה חמורה וקיבל חנינה מטעמי בריאות, לא יכול להיות חבר כנסת.

אני עוברת על רשימת העבירות שהעונש עליהן הוא מאסר שנה. השתתפות בהתקהלות אסורה -

אתם רוצים שמי שעבר עבירה כזאת לא יוכל להיות מועמד בבחירות לכנסת? הפרעות ביחסי

עבודה, פגיעה ברגשי דת, המחזיק שלא כדין פרסום שיש בו כדי להמריד, השתתפות בתיגרה

במקום ציבורי, מלאכות פוגעות, מיטרד לציבור, השפעה לא הוגנת על תוצאות הליך שיפוטי.

הייתי בימית בזמן הפינוי ונקלעתי לתיגרה, הייתי צריכה לקבל על כך מאסר שנה...

הנושא שהעלה חבר-הכנסת רפאל איתן הוא חשוב, לא צריך להוריד אותו מסדר היום עד

שנמצא דרך נכונה לפתרון הבעיה. אולי אפשר למצוא דרך פשרה בין הגישה של תבר-הכנסת רפאל

איתן והגישה של חבר-הכנסח מיכאל איתן שדיבר על הכרעת הבוחר ולהכניס אח התיקון בחוק המפלגות.

אני מציעה להתייחס לנושא, אבל לא להכניס את עצמנו לבעיות נוספות. הועדה צריכה לקבל חוות

דעת של משפטנים, להתייעץ עם אנשים שיש להם נסיון בתחום זה לפני שאנחנו מחליטים.

היו"ר א. קולס;

התגבשה כאן הדעה שאם רוצים לקבוע מבחן ברור, המבחן צריך להיות שנות מאסרבפועל

שהוטלו על אותו אדם. אם להשתמש במונח של חבד-הכנסת רפאל איתן, מי געבר עבירה שיש עמה קלון

ואפילו קיבל עונש מאסר ליום אחד, או שלא הוטל עליו שוס מאסר, אולי טוב שאיש כזה לא יהיה

בכנסת. יכול להיות שהשופט היה רחמן ולא הטיל עונש מאס בפועל. יכול גם להיות שופט שיגיד;

האיש הזה הוא פוליטיקאי, הוא יכול לרוץ לכנסת, קודם כל נמנע זאת ממנו, ניתן לו עונש מאסר

לשנה.

אנחנו דנים בהצעת חוק פרטית שעברה קריאה טרומית בכנסת. אני מציע לעשות נסיון

להעביר אותה לקריאה ראשונה במליאה. הצעת חוק כזאת צריכה תמיכה של 61 חברי כנסת כדי

שתתקבל. בדיון בקריאה הראשונה חברי הכנסת יתייחסו לנושא. קריאה ראשונה עדיין איננה

סוף פסוק. לדיון בקריאה הראשונה הייחי מציע לקבועסמבחן תקופת מאסר של שלוש שנים. אם

העונש הוא שלוש שנות מאסר הרי העבירה איננה עבירה של מה בכך.



ג. כהן;

עונש של מאסר שלוש שנים יש על הפרעות לקיום שירותים ציבוריים.

זה עונש מכסימלי. אם נגזר עונש מאסר לתקופה של שלוש שנים, הרי זה על עבירה

שהעונש המכסימלי עליה הוא יותר משלוש שנים,

במליאה יהיה ריון בפורום יותר רחב. נשמע דעות חברי הכנסת. כרי שהצעת החוק

תתקבל כקריאה ראשונה צריך ש-61 חברי כנסת יצביעו בערה. נשמע את המליאה, אחר כך יהיה

ריון בוערה. הליך החקיקה הוא איטי. אם נחזיק את הצעת החוק כאן, לא נתקרם.

למה לא לומר חמש שנות מאסר על כל עבירה שהיא?

היו"ר א. קולס;

תקופה של שלוש שנים - זאת המלצה לא מחייכת. אחרי הקריאה הראשונה נקיים דיון

עניני בוערה. אם המליאה תחליט שהוראה כזאת צריכה להיות בחוק יסור; הכנסת, נקיים דיונים

בועדה, נזמין מומחים, אולי נזמין גם את האגורה לזכויות האזרח, ואז נחליט על אורך התקופה.

אם מליאת הכנסת תחליט שאין מקום להוראה כזאת, אין טעם לקיים עכשיו את הדיון. אם כבר בשלב

זה נציע לכנסת שהמבחן יהיה תקופת מאסר של חמש שנים, הדיון בכנסח יהיה על אורן התקיפה

ולא על עצם הענין. אני רוצה שהדיון במליאה יהיה על העקרון.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר לקריאה ראשונה בכנסת את התיקון לחוק יסור:הכנסת

בנוסח שקובע כי לא יוכל להיות מועמד לכנסת מי שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של שלוש שנים

או יותר וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצוח את עונש המאסר,

הוחלט להעביר את הצעת.- החוק בנוסח זה לקריאה ראשונה

מיכאל איתז;

אני התנגדתי להצעה,

ג. ויסמן;

אם הצעת החוק תתקבל בקריאה ראשונה ותחזור לדיון בועדה, אנסה לקבל באמצעוח המשטרה

רשימה של עונשים שמוטלים בפועל.

הכנסת (תיקון) (סודיות דיוני ועדת החוץ והבטחון) -

הצעת תה"כ רפאל איתן

היו"ר א. קולס;

יש לנו ועדת משנה שדנה בכל נוקא ההדלפות, והבעיה שהעלה חבר-הכנסת רפאל איתן

היא אחת הבעיות שעומדות שם לדיון. אני מציע לחכות להמלצות של ועדת המשנה, ועל סמך

המלצות אלה נקבל התלטה בענין הצעת החוק של חבר-הכנסת רפאל איתן.

ה. חוק איסור הכחשת השואה. התשמ"ה-1985

הצעת החוק של חבר-הכנסת אלעזר גרנות עברה קריאה ראשונה בכנסת . נקרא סעיפי

החוק לקראת הגשתו לקריאה שניה ושלישית.

(קורא סעיף 1 - הגדרות)

סעיף 1 אושר

(קזרא סעיף 2 - איסור הכחשת השואה)

ג. כהז;

מדוע "בכוונה"?

א. גרנות;

יש אנשים שבתוך מחקר מדעי מאזכריס את הדבריס, לא"בכוונה להגן על מבצעי הפשעים

הללו או להביע להס אהדה או הזדהות".

ג. כהן;

אדם אומר שלא היתה כלל שואה. הוא לא בא להגן על מבצעי הפשעים הנאצים או להביע

להם אהדה, הוא פשוט חושב שלא היתה שואה. האס הנוסח הזה מספיק כדי שיראו בזה עבירה?

היו"ר א. קולס;

אס הוא מאמין בכך בתום לב ולא פרסס דבריס כדי להגן על מבצעי הפשעים או להביע

להס אהדה, זאת לא עבירה.

ו

בחוק זה מגבילים את חופש הביטוי, לכן דרושה זהירות.

בעת הדיון בחוק לאיסור הסתה לגזענות נאמר שלמונח "במטרה" יש משמעות אחרת

מאשר ל"בכוונה". מדוע כאן "בכוונה"?

ג. ויסמן!

"במטרה" זה פחות הזק מאשר "בכוונה". צריך להוכיח כוונה להגן על מבצעי הפשעים

או להביע להם אהדה או הזדהות. אם עומדים להגביל חופש הביטוי, מוטב כאן לקבוע "בכוונה".

היו"ר א. קולס!

סעיף 2 אושר

(קורא סעיף 3 - איסור פרסוס אהדה לפשעי הנאצים)

מיכאל איתז!

יש הצעת חוק של חברת-הכנסת עדנה סולודר לאיסור שימוש בסמלים נאציים. האם אין

מקום לשלב את הדברים?

החוק הזה דן בסוגיה ספציפית שיש לה משמעות חינוכית - ענין הכחשת השואה. השימוש

בסמלים נאציים במציאות כיום זה ענין אחר. לא טוב לערבב את שני הענינים.

)

מאסר שלוש שנים ניתן למי שהיתה לו כוונה להגן על מושעים או להביע להם אהדה.

אותו עונש ניתן למי שעושה מעשה - משבח ומביע אהדה למעשי הנאצים. האם זה נכון לקבוע אותו

עונש בסעיף 2 ובסעיף 3?

שני הסעיפים דנים באותו מעשה, אותה מוטיבציה.

ג. כהן!

יש בכל זאת הבדל. אחרת למה לקבוע שני סעיפים שונים?

אדם עשה מעשה מסוים מתוך תחושה סובייקטיבית שבמעשה זה אין משום אהדה או הזדהות

עם מעשי הנאצים. לאחר מכן בית המשפט יכול לפרש את זה כמעשה שיש בו גילוי של שבח או אהדה.

בסעיף 3 במקום "דברים שיש בהם גילוי של שבח, אהדה...", נכתוב: דברים שיש

בהם שבח, אהדה... נמחק אח המילים "גילוי קול".

כאשר קובעים בחוק אח העונש, זהו עונש מירבי. ביח המשפט פוסק עונש עד החיקרה סל

העונש המירבי. אין הבדל בחומרח העבירות לפי סעיף 2 ולפי סעיף 3.

א. גרנות;

אמרנו שיש אנשים שיכולים בשעת דיתחה להגיד דבדי שבח למעשי הנאצים. היו בארץ

אנשים שאמרו; חבל שלא שרפו אתכם, חבל שלא גמרו אחכם. אסור שדבר כזה ייאמר, אנחנו אומרים

שזה עוון לדבר כך, אבל יכול להיות שעם הדברים נאמרים בשעת ריתחה החומרה שבהם פחותה מאשר

ההכחשת השואה. המגב היום הרבה יותר חמור מאשר בעת הגשת הגעת החוק, יש הרבה מאד ארגונים

בינלאומיים שמכחישים את השואה והדבר תוכף והולך. מבחינה זו ההכחשה הרבה יותר חמורה.

אני לא כללתי סעיף זה בהגעת החוק שהגשתי. באו כמה חברים ואמרו שיש לכלול גם

סעיף כזה.

ג. כהז;

כשמדובר בפרסומים בכתב אין לדבר על שעת ריתחה. בשעת ריתחה אפשר גם לדגות, ויטילו

על האיש עונש כבד. אני לא מקבלת את הנימוק הזה.

נכון, הכחשת השואה היא מעשה חמור מאד. אבל גילויים של שבח, אהדה או הזדהות עם מעשי

הנאצים עלולים להביא שואה חדשה. אם אדם מפרטם בכתב דברי שבת למעשים שנעשו בתקופת השואה,

זו עלולה להיות הסתה לשואה חדשה. יש ארגונים ניאו-נאגיים שעושים את זה בעולם, ומחר זה

עלול, חם ותלילה, להיות גם פה.

אני מסכימה להגעת היושב ראש למתוק את המילה "גילוי", אבל אני תושבת שהעונש

בסעיף 3 צריך להיות יותר גדול מאשר בסעיף 2, עונש של 4 או 5 שנים מאסר.

גריך לעשות את הדברים בפרופורגיח נאותה. אין לי גל של ספק שמעשה הכחשת השואה

מהבחינה היהודית הוא הדבר הנורא ביותר שיכול להיות. אם אומדים דברי שבח 1הלל למעשי הנאצים,

חייתי אומר שזה כמעט זהה בחומרה להכחשת השואה, אבל לא יותר חמור.

אם קובעים חמש במקום שלוש שנים מאסר, הופכים את העבירה לפשע יבזה גריך יהיח לדון

בית משפט מחוזי. בסעיף 5 כתוב שכתב אישום על עבידות לפי חוק זה יגיש רק היועץ המשפטי

לממשלה. יכול להיות שגריך להחמיר ולקבוע עונש מאסר חמש שנים, כמו בעבירת המרדה, אבל אז

גריך לקבוע חמש שנים בשני הסעיפים.

ש. גוברמז;

אין התנגדות.



היו"ר א. ק1ל0;

נשאיר לבית המשפט המחוזי לקבוע את העונש. החיקרה היא חמש שנים.

א. גרנוח;

היה דיון על האוניברסליות קול החוק. קשה להניח שדווקא בישראל יהיו אנשימ

שיעברו עבירוח כאלה, אבל אנשים כאלה יכולים לבקר בישראל.

ר. מלחי;

היחה החלטה בישיבה קודמח, ועליה היתה רוויזיה.

מיכאל איחן!

אני מציע לשנוח ולכתוב:... במטרה לשבה, לגלות אהדה או הזדהות למעשים שגעשו

בתקופת השלטון הנאצי...

היו"ר א. קולס!

בסעיף 2 כתוב "בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות".

אין צורך לחזור על הדברים.

מיכאל איתן;

בסעיף 2 מדובר על "דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי" - זו

סוגיה אחת. בסעיף 3 מדובר על דברים שיש בהם אהדה או הזדהות.- זה דבר שונה,

אני מבקש בסעיף 3 להוסיף "במטרה", ביחוד אם קובעים עונש של חמש שנים. אנשים

מפרסמים כל מיני דברים. אמנם סעיף 4 נותן הגנה מסוימת, אבל הייתי מרחיב את ההגנה.

היו"ר א. קולס;

כדי להרשיע אדם צריך יהיה להוכיח שבדברים שפרסם יש שבח, אהדה או הזדהות עם פשעי

הנאצים.

אם אדם אומר: אני משבח אח הנאצים שהרגו יהודים ...

מיכאל איתז;

זה מקרה פשוט. יכול אדם להגיד שהיו הישגים מדעיים בנסיונות רפואיים שערכו

הנאצים, והדברים יכולים להתפרש כשבח.

בסעיפים 4 ו-5 יש הגנות. לא כל פרקליט יוכל להגיש כתב אישום.



מיכאל איתן;

צריך לקבוע נורמה מסוימת. אני רוצה לתת הגנה למי שצריך להגן עליו ולהעניש את מי

שרוצים להעניש, ולא להשאיר את הדברים לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא מקבל

את הגישה שאנחנו נסיר אתריות מעצמנו ונגיד: היועץ המשפטי ידאג לענין.

היו"ר א. קולס;

אנחנו קובעים נורמה ואומרים שכתב אישום לפי נורמה זאת לא יוגש אלא בידי

היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

בחוק הזה יש הגבלה של תופש הביטוי. זה לא חוק פשוט. אבל בגלל החומרה שבהכחשת

השואה ובהבעת שבת ואהרה לפשעים של הנאצים כלפי העם היהודי, אנחנו אומרים שבמידה מסוימת

נגביל את חופש הביטוי של הפרט. את הנכונות שלנו להגביל את חופש הביטוי אנחנו מסייגים

במקרה שיש תום לב וכוי.

החוק הזה כבר נדון בועדה וכבר הוכן לקריאה שניה ושלישית. על פי בקשה שלי ושל

משרד המשפטים לערוך רוויזיה, חזרנו לנושא. בנושא זה אנחנו צריכים להיות זהירים מאד.

אני חושב שהנוסח שמונח לפנינו הוא הנוסח הטוב ביותר שאפשר להגיע אליו כי יש בו שני

הדברים, מצד אחד לא משאירים פירצה בנושא כה חמור כמו הכחשת השואה, מצד שני עדיין שומרים

על חופש הביטוי של אדם תם לבב.

מיכאל איתז;

במה מפריעה המילה "במטרה"?

היו"ר א. קולס;

בסעיף 2 כבר מופיעה המילה "בכוונה". אני רוצה שתהיה סנקציה נגד מי שמשבח את

מעשי הנאצים.

ו

מיכאל איתז;

אם הוא מפרסם דברי שבח, ברור שזה "במטרה". מדוע ההתנגדות לכתוב "במטרה"?

ג. ויסמז;

התביעה תצטרך להוכיח מטרה. את ההגנה אתה מוצא בסעיף 4.

על סעיף 4 - פרסום מותר, ועל סעיף 5 - הגשת אישום, אין ויכוח.

בענין הנאצים ועוזריהם קיבלנו חוקים שיוצאים מהמערכת החוקית הנורמלית של מדינה,

חוקים אכסטריטוריאליים.החוק הזה בנוי בצורה שראויה לשבח.



ו. שם-טוב;

בסעיף 4 במקום "פרסום דין וחשבון" נכון יותר לכתוב: פרסום מידע. חוקר באוניברסיטה

כתב עבודת מחקר, לא דין וחשבון.

ש. גובדמז;

מדובר על פרסום עתונאי. אם אדם עושה מחקר באוניברסיטה, זה נכנם לחתום של סעיף 2.

מיכאל איתן!

לא בהכרח. יכול להיות שאדם עושה מחקר על פולקלוד ובית המשפט יגיד שמתוך המחקר

הזה עולה דבר שבח לנאצים, גם אם החוקר כלל לא התכוון לזה. אדם כתב על שהולות עם בחקופה

מסוימת, לא תהיה לו הגנה ובית המשפט ידון אותו לחמש שנים מאסר.

א. גרנות!

אין מחקר אקאדימי שבא להביע אהדה לנאצים.

מיכאל איתז!

האיש לא כתב את הדברים כדי להביע אהדה, אבל אנשים אחרים יכולים להבין זאת

כהבעת אהדה.

היו"ר א. קולס!

אם אנשים אחרים יבינו זאת כדברי שבח לנאצים, אני לא רוצה שיפורסמו דברים כאלה.

יש שיקול דעת גם לבית המשפט.

ג. כהן!

חבר-הכנסת איתן, אתה פוחח פתח להתחמקות.

מיכאל איתן!

דנים בנושאים פוליטיים - -

היו"ר א. קולם!

השואה זה נושא פוליטי?

מיכאל איתז!

אם אדם רוצה היום להזדהות עם מעשי הנאצים - -

ש. ג וברמן!

לא סתם מעשי הנאצים, אלא מעשי הנאצים שהם פשעים כלפי העם היהודי והאנושית.

אם אדם רוצה היום להזדהות עם מעשי הנאצים, הוא עושה מעשה שיש לו ממר פוליטי.

אתה רוצה להגן עליו?

מיכאל איתז;

לא התכוונתי...

היו"ד א. קולס;

יגיד את זה לשופט. אם ישכנע את השופט, זה ישפיע על פסק דין.

הוחלט בסעיף 2 במקום "מאסר שלוש שנים" יבוא: מאמר חמש שנים

בסעיף 3 למחוק את המילים "גילוי של", ובמקום "מאמר שלוש שנים"

מאסר חמש שנים.

אגיש הסתייגות.

התקבל מעיף 4

התקבל סעיף 5

תורשה לי מילה של סנגוריה לענין האוניברסליות. כשהוחלט על אוניברסליות באחת

הישיבות הקודמות, לא היה הסבר משכנע מדוע לא תהיה אוניברסליות.

כשעלתה בקשה לרוויזיה, נאמר מדוע לא אוניברסליות. מר גוברמן הסביר זאת, ולפיכך

החלטנו על רוויזיה ועברנו על החוק מתחילתו.



ר. מלחי;

לפי החוק הפלילי יש אפשרות לקבוע שעבירה שנעברה בחו"ל היא בשיפוט של מדינה

ישראל, ואפשרות שניה מצומצמת יותר היא לקבוע שעבירה שנעברה בחו"ל נחשבת עבירה אם נעברה

על ירי תושב ואזרח ישראל. אם בחוק זה לא יהיה סעיף תחולה אוניברסלית, אפשר שאדם יסע

לקפריסין לפרסם שם מה שלא רצה לפרסם בישראל, ואי אפשר יהיה להעניש אותו.

ש. גוברמז;

יש הרבה עבירות חמורות שעוברים אזרחים ישראליים בחו"ל שעליהן לא נוכל

לשפוט אותם כאן.

היו"ר א. קולס;

הוחלט להעביר את חוק איפור הכחשת השואה לקריאה שניה ושלישית

חברי הכנסת שרוצים להגיש הסתייגויות, מתבקשים לעשות זאת ער השבוע הבא.

ו. הצעות לסדר היום

מיכאל איתן;

ביום 20 ביוני 1986 התפרסמה בעתונות הודעה מטעם דובר משטרת ישראל;

"המדיניות הנקוטה בידי משטרת ישראל מאז ומתמיד בעבירות על פי סעיף 117, שהיא מטפלת

בתלונה מסוג זה רק כאשר הגוף שברשותו היה המידע שפורסם הגיש תלונה למשטרה וטען כי

החומר פורסם ללא סמכות כדין".

אני רוצה להתריע שמדיניות כזו שפורסמה על ידי דובר משטרת ישראל פוגעת באחת

מזכויות היסוד של כל אדם, להבדיל מאזרח, מתושב, מבוגר או קטין. כל אדם רשאי להגיש תלונה,

לפי חוק סדר הדין הפלילי. זו זכות יסוד במדינה דמוקרטית. לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין

הפלילי הוא גם זכאי שתתבצע חקירה בתלונה, ואם מצאה המשטרה שאין מקום לחקור , בעבירות

שאינן פשע, מפני שאין ענין ציבורי, חייבת המשטרה להודיע למתלונן בפרוצדורה מסודרת, ויש

על כך גם ערר.

מוזר מאד שדובר המשטרה מודיע על מדיניות, שלדבריו נקוטה מאז ומתמיד, שעומדת

בסתירה לזכות יסוד.

אני מבקש להזמין את שר המשטרה על מנת שיתן לועדה הבהרות בענין זה.

קודם כל אבדוק אם דובר המשטרה אם אכן זו ההודעה שנמסרה. אם יסתבר שזו אכן

ההודעה שמסר דובר המשטרה, אבקש משר המשטרה לבוא לועדה ולומר מה שיש לו לזמר על ההודעה.

אם יסתבר שלא זו ההודעה שנמסרה, אבקש לדעת מה עמדת המשטרה ואביא את הדברים לפניכם.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 05נ13)