הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', ב' בסיון התשמ"ו, 9 ביוני 1986, 50;11

נבחו; חברי הועדה;

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

מיכאל איתן

שולמית אלוני

יצחק ארצי

אהוד אולמרט

זבולון המר

ש. וייס

מ. וירשונסקי

יעקנ יוסף

גאולה כהן

יגאל כהן

דן מרידור

אננר ח. שאקי

ויקטור שס-טוב

מוזמנים;

שר האנרגיה והתשתית מ. שחל

ש. גוברמן - משרד המשפטים

ג. ויסמן - יי "

א. זיסבלט - " "

ט. שפניץ - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

א. אשמן

סדר היום; א. חוק העונשין (תיקון מסי 20)(הסתה לגזענות) - הצבעות

ב. חוק ברטיסי חיוב, התשמ"ו-1986



א. חוק העונשין (תיקון מס' 20) (הסתה לגזענות) - הצבעות

רבותי, ברשותכם, אני פותח את הישיבה. יושב ראש הועדה ביקשני להתנצל ולהודיע

כי מסיבות אישיות לא יוכל לבוא היום לישיבה. הוא ביקש ממני למלא היום את מקומו.

בשבוע שעבר החליטה הועדה לערוך היום את ההצבעות בעניו החוק למניעת הסתה

לגזענות. אתמול התקשר אלי טלפונית עוזרו האישי של שר האנרגיה והתשתית משה שחל

והודיע כי השר רוצה לבוא לישיבת הועדה היום. השבתי שכמובן נשמח להשתתפותו של השר

בישיבת הועדה. אני מקבל את השר שחל בברכה.

אין אנחנו דנים היום בתוכנו של החוק. לא לכך נועדה ישיבה זו. קבענו לפני

שבוע שהיום נקיים הצבעות בשאלות ספציפיות, שמיד אפרט אותן.

ו. שם-טוב;

השר שחל בא בשם הממשלה?

היו"ר אוריאל לין;

השר בוודאי יבהיר זאת. נוכח ההצבעות שהחלטנו לקיים, זה לא כל כך רלוונטי

באיזה "קאפסיטי" מופיע כאן השר. אם שר בממשלה רוצה לבוא לפני וערה, אנחנו שמחים

אני קורא לפני הועדה את סיכום ההחלטה. שקיבלה אתמול הממשלה בענין חוק

העונשין (תיקון מסי 20)(הסתה לגזענות): "הממשלה תמליץ להצביע בעד ההסתייגות של

חבר הכנסת מיכאל איתן שהיא זהה להסתייגות של הממשלה בהוספת "במטרה" לסעיף

144(2)(ג) לחוק, ועל ידי כך יוסר המחסום הפרוצדורלי של ועדת החוקה חוק ומשפט

להבאתו להצבעה. לא תהיה מחוייבות קואליציונית להצביע בעד ההסתייגות".

אני מודה ליושב ראש ולחברי הועדה. כשר המקשר בין הממשלה והכנסת, באתי בשם

הממשלה למסור לועדה את החלטתה של הממשלה בענין התיקון לחוק העונשין בענין: הסתה

גזענית.

לאחר דיונים ולאחר ערעורים והרהורים על החוק, ולאחר ששמענו בנושא זה

קבוצה של משפטנים ממשרד המשפטים, הגענו להסכמה, על רעת ראש הממשלה ובהשתתפות

השרים נסים, מודעי ואנוכי, להוסיף לסעיף 114(2)(ג) את המילה "במטרה", שלא היתה

בנוסח הראשון של הסעיף. התוספת באה כדי להרגיע חששות שהתעוררו. אם כי אני חייב

לומר שלחששות אלה אולי אין מקום, הרי לאחר שהתעוררו חששות, החלטנו להוסיף את

המילה "במטרה", כי הרי מטרת החוק לא היתה להעמיד לדין אנשים שבתום לב מצטטים

מספרי קודש, בין מספרי קודש יהודיים ובין מספרי קודש אחרים. מצאתי שציטטות גם

מהקוראן וגם מהברית החדשה שעלולות להתפרש כאילו יש בהן הסתה לגזענות.

ש. אלוני;

גם אצל אריסטו. למה לתת חיסיון רק לדת? אולי תיתנו חיסיון גם לפילוסופיה?



שר אנרגיה והתשתית;

הבעיה התעוררה רק בקשר לדת.

הוספת המילה "במטרת" לא התקבלה על דעת המפלגות הדתיות, הם החליטו בכל מקרה

להצביע נגד החוק.

א.ח. שאקי;

להוספת "במטרה" בוודאי מסכימים, זה המינימום.

לפי מצוות היושב ראש, הדיון איננו בתוכן החוק אלא בבעיה פרוצדורלית בלבד.

הממשלה יצאה מתון הנחה שהיא תהיה רשאית להגיש הסתייגות. עד כמה שבררתי את

הדברים, ועדה זו אכן החליטה שאם הממשלה תרצה להגיש הסתייגות, יאפשרו הגשת

ההסתייגות אפילו בלי שהרעדה תקיים דיון בנושא. כך היה מאז ומתמיד הנוהג, שום

ועדה מועדות הכנסת לא שמה מחסום בפני הסתייגויות של חברי כנסת, גם אם אינם חברים

בועדה שדנה בחוק, ובוודאי לא בפני הסתייגות של הממשלה. הסתבר שטעיתי. עקב רצונה

של הממשלה להגיש הסתייגות נוצר מחסום פרוצדורלי.

מאחר שהממשלה מעונינת שהחוק הזה יובא להצבעה ובהקדם, ומאחר שהתברר

שחבר-הבנסת מיכאל איתן הגיש הסתייגות שהיא זהה להסתייגות שהממשלה רצתה להציע,

סוכם אתמול בממשלה שהממשלה לא תגיש הסתייגות מטעמה. אלא תמליץ להצביע בעד

ההסתייגות של חבר-הכנסת מיכאל איתן לסעיף 144(2)(ג).

לא ראינו לנכון להטיל משמעת קואליציונית על ההצבעה, אם כי יש הכנה בין

המערך והליכוד שחברי הכבסת מסיעות אלה יצביעו בעד ההסתייגות.

אני בא להודיע לכם, רבותי, כי אין עוד לפניכם הסתייגות של הממשלה, ולכן

מלאכת הכנת החוק תמה ונשלמה, הכנסת צריכה להמשיך את המהלך שנעצר ולהצביע כראות

עיניה. מה שיתקבל - יתקבל.

מ. וירשובסקי;

כל חבר כנסת וכל שר יוכל להצביע לפי מצפונו?

שר האנרגיה והתשתית מ. שחל;

הנחת היסוד שלי היא ששרים וחברי כנסת מצביעים תמיד לפי מצפונם.

היו"ר אוריאל לין;

שמענו את ההסברים של שר האנרגיה והתשתית. נקיים הצבעות בדיוק כפי שהחלטנו

בשבוע שעבר,- וכמובן נביא בחשבון גם את הדברים שנאמרו כאן. בענין זה, רק לסדר

ההצבעות והדברים ששמענו בשם הממשלה, אם יש לחברי הועדה הערות, בבקשה.

אני מחליף הלוט את חבר-הכנסת דוד ליבאי שלא יכול היה לבוא לישיבה.

הודעת השר בשם הממשלה היא ברורה, אין ספק שהיא מבטלת את המכשול שהיה לפני

שבועיים. זהו סטטוס קוו אנטה טיפוסי. המצב חוזר למה שהיה לפני שבועיים: מביאים

את הצעת החוק לכנסת, מצביעים, מכבדים את רצון המחוקק וגומרים אחת ולתמיד את

הפרשה הארוכה של חקיקת החוק.

בקשתי לחברי במפלגות הדתיות,מאחר שהם במילא עומדים להצביע נגד החוק, ולאחר

שהממשלה החליטה שאין הצבעה קואליציונית, החלטה שבוודאי התקבלה בשבילם, אני מבקש

שלא יכבידו על הגשת החוק למליאת הכנסת.

א.ח. שאקי;

אני תומר ללא סייג בהצעה של חבר-הכנסת מיכאל איתן להוסיף את המילה "במטרה".

אני מתנצל על כי בגלל ענין אישי אני צריך לעזוב את הישיבה.

ד. מרידוד;

הצעה לסדר. צריך לכבד ממשלה, זה מובן מאליו, וצריך גם לכבד הגיון ושכל ישר.

אם הממשלה סוברת שתיקון זה מקומו בתוך החוק, אני חושב שיפה יותר שהממשלה תעמוד

על דעתה מאשר למצוא דרך לא-דרך לתמוך בהסתייגות אבל לא בדרך פורמלית של הגשת

הסתייגות מטעם הממשלה.

הנושא הוא רציני, יש הסתייגות כל כך חשובה, שרוב גדול בממשלה כל כך רוצה

בה, שכדאי שהועדה תשקול אם להכניס אותה בגוף החו.ק.

ו. שם-טוב;

אני לא יודע אם צריך או לא צריך לכבד ממשלה כזאת, אם הממשלה נוהגת באופן

מכובד או בלתי מכובד, זה ענין אחר. המצב חזר לקדמותו. אני מציע להצביע מיד שהחוק

יובא למליאת הכנסת, בלי הסתייגות הממשלה, לפי ההודעה ששמענו מהשר שחל.

ג. כהן;

גם הצעת הממשלה וגם ההצעה לסדר היום של חבר-הכנסת שם-טוב הם רברים שהועדה

צריכה לדחותם על הסף. ההסתייגות היחידה שהועדה צריכה היום לקבל זו הסתייגות

מהצעת הממשלה. זה ביזוי החוק, זה ביזוי דרך הטיפול בחוק.

אני לא יודעת אם צריך להוסיף את המילה "במטרה''. אני נגד כל הסעיף שמגדיר

גזענות.

אני חושבת שהממשלה מבקשת רוויזיה על דרך הטיפול בחוק. היום באה הממשלה

ואומרת שהיא עצמה מסתייגת מדרך הטיפול שלה בחוק. הדברים נעשו בכניעה ללחץ של

תדמית בחוץ ולחץ קואליציוני. אני דוחה את הגישה הזאת וקוראת לועדה לכבד את החוק,

לא ליצור תקדים כל כך מאוחר בטיפול בחוק.

אני מציעה להחזיר את הצעת החוק לממשלה ולקבל את ההצעה של חברת-הכנסת שולמית

אלוני לדון בועדה מחדש על הנושא כולו ועל ההסתייגויות.



י. ארצי;

כל מי שרוצה לבזות את עצמו, את הועדה, את הממשלה ואת החוק, צריך היום לתת

יד לסחבת. גם בעיני אין זה מוצא חן שההסתייגות של חבר-הכנסת מיכאל איתן באה

במקום הבעת רצונה של הממשלה, אבל אני מציע להפריד בין הצבעה ובין דיון. אני מבקש

שהועדה קודם בל תצביע ואחר כך לאפשר לחברי הועדה שירצו בכך להעיר הערות, זו היתה

ההחלטה בישיבה קודמת, ואני מבקש לבבד אותה.

מ. איתן;

אני מזדהה עם הדברים של חבר-הכנסת ארצי. אני לא מבין למה ממשלת ישראל צריכה

להתחבא אחרי האיצטלה של ההטתייגות שהגשתי. על מנת לתקן את המעוות, אני מוכן

לחזור בי מההסתייגות שהגשתי, ואנחנו יכולים כאן להחליט להכניס את התיקון בגוף

החוק.

אני מבקש לדעת אם מבחינה משפטית יכולים חברי הועדה להציע הסתייגויות נוספות

לאותו סעיף שמדובד בו או לסעיפים אחרים בחוק. האם פותחים פתח לדיון בכל

הסתייגות שתוצע?

ו. שם-טוב;

לא. בסדר היום כתוב שהיום יהיו הצבעות בלבד.

מ. איתן;

מקובל עלי.

האם לועדה יש סמכות לומר שאף כי הממשלה משכה בחזרה את ההסתייגות שלה, הועדה

תצביע ותחליט אם להכניס את ההסתייגות בגוף החוק?

היו"ר אוריאל לין;

לא נעשה שוב את כל הדרך. הועדה כבר קיבלה החלטות מסוימות. הועדה החליטה

שהיום תצביע אם לחזור ולדון על הצעת החוק או לא; ואם תחליט לדון - במה היא רוצה

לדון. עכשיו יש לפנינו עובדות חדשות. נשקול אותן. אין צורך לעורר מחדש את כל

השאלות.

ש. אלוני;

לא הייתי מאושרת מהחוק הזה מראשיתו, אבל עבדנו עליו במשך זמן רב וקיבלנו

נוסח מסוים, יש הסתייגויות של חברים בועדה. משעה שבאה הצעת הממשלה לשנות, בדרך

שבאה, ביקשתי להחזיר את הצעת החוק לועדה. היום לאור החלטת הממשלה על כל חלקיה,

אני חושבת שאנחנו צריכים להחזיר את הצעת החוק לכנסת לקריאה שניה ושלישית. עקב

החלטת הממשלה המצב חוזר לקדמותו, לאחר שהועדה סיימה את עבודתה בחוק זה.

מצטרף לעמדה של חברי הכנסת שולמית אלוני, שבח וייס ואחרים. אדוני היושב

ראש, אם לא נעשה את הפעולה שלשמה זומנה הישיבה הזאת, אם לא נקיים הצבעה אלא יהיה

דיון כללי, לא יהיה חוק. אמנם הוספת המילה "במטרה" מרוקנת את החוק מתוכן, נוטלת

את שיניו, אבל יש לחוק חשיבות כאקט ציבורי חינוכי וצריך לקבל אותו.

הועדה זומנה לצורך הצבעה. בעקבות הודעת הממשלה על כל מרכיביה, צריך לעשות

רק דבר אחד - להצביע ולהעביר את הצעת החוק למליאה לקריאה שניה ושלישית.



שר האנרגיה והתשתית מ. שחל;

מגיע אולי לממשלה, לכל ממשלה, שימתחו עליה בקורת, אבל לא מגיע לה שיגלגלו

עליה בקורת שכל כולה נוגעת למקום אחר. מה קרה? על מה הצעקה? הממשלה הגיעה למסקנה

מסוימת, היה דיון עם כמה משפטנים שאמרו שיש להם ספק אם יש מקום לחשש אבל הם לא

יכולים להבטיח שאף פעם לא יוגש אישום שלא למטרה שלה התכוון החוק. אמרנו לתקן את

ביזיון. מה קרה? אתם מנעתם מהממשלה להגיש

הסתייגות, בעילה שההסתייגות הוגשו והממשלה לא תוכל להוסיף הסתייגות, אם כי זו

זכות אלמנטרית של כל ממשלה. ואיזו הסתייגות הגישה הממשלה? אותה הסתייגות שהגישו

חברים בועדה. להפתעתי הגדולה, על כך באה הבקורת. לא היה דבר כזה בכנסת.

מי שלא רוצה בחוק, יגיד זאת. כאשר הממשלה נוכחה לדעת שמשתמשים בעילה זו כדי

לא להביא את החוק להצבעה, אמרה הממשלה: זכיתי ומלאכתי נעשתה בידי אחרים, אני

מאמצת את ההסתייגות של חבר-הכנסת מיכאל איתן, שזהה להסתייגות הממשלה, ואז לא

תהיה עילה לעיכוב. הועדה סיימה את הדיון, תביא את הצעת החוק להצבעה. על מה

הבקורת? איפה הביזיון?

לממשלה אין אומץ לקחת את החוק בחזרה.

הממשלה לא רוצה לקחת את החוק בחזרה. את רוצה זאת.

אתה יודע שהחוק הזה טעון תיקון ואין לכם כוח לתקן אותו.

הצעה פדוצדורלית. מרגע שהממשלה הורידה את ההסתייגות שלה, החוק עומד כפי

שהיה לפני כן ומן הדין להחזיר אותו למליאה.

בשבוע שעבר קיבלנו החלטות מסוימות. היום הובאו לפנינו עובדות חדשות, שצריך

לשקול ולקחת אותן בחשבון. נפסיק את הישיבה לרבע שעה כדי שחברי הועדה יוכל לשקול

ולהתייעץ. נחדש את הישיבה בשעה 12:15 להצבעות.

(הפסקה)



היו"ר אוריאל לין;

אני מחדש את הישיבה. בשבוע שעבר החלטנו שנקיים היום הצבעות: א. אם אנחנו

בכלל דנים מחדש בהצעת החוק; ב. באיזה ענינים אנחנו דנים. שמענו היום עובדות

חדשות. קראתי לפני הועדה את הסיכום של הממשלה. את ההחלטה להחזיר את הצעת החוק

לועדה כבר קיבלנו, הצעת החוק היא בידי הועדה. היום צריכה הועדה להחליט אם לקיים

דיון בהצעת החוק, ואם כן - במה לדון.

השאלה הראשונה שבה אנחנו צריכים להחליט היא אם לקיים דיון.

סליחה, לא זהו הויכוח. הויכוח הוא בין שתי צורות של דיון.

יגאל כהן;

צריו להצביע, אפילו ללא דיון, אם ההסתייגות של הממשלה, בנוסח שהציע

חבר-הכנסת מיכאל איתן, תהיה בתוך החוק.

ש. אלוני;

חבר-הכנסת יגאל כהן, מה שאתה מציע מנוגד לתקנון.

רוצים לעשות כאן מעשה ציני של חבלה בחוק. אם עושים כף, אני מציע לעזוב את

הועדה הזאת. יש חבורה צינית שלא רוצה בחוק.

י. ארצי;

הצעה לסדר. אני מציע שנצביע רק על דבר אחד; להחזיר את הצעת החוק למליאת

הכנסת.

אני רוצה להזכיר מה היה לפני שבועיים. לפני שבועיים עיכבנו את הצעת החוק כי

הופיע אלמנט חדש שלא היה לפני הועדה, אמרנו שלא נביא לכנסת חוק חדש. היום באה

הממשלה והסירה אותה תוספת שהכניסה לפני שבועיים, בזה הסירה את העילה לא להעביר

את הצעת החוק למליאה. לכן צריר היום להצביע רק על דבר אחד, צריף לחזור למצב שהיה

לפני שבועיים, דהיינו להחזיר את הצעת החוק למליאת הכנסת. מי שרוצה, יצביע בכנסת

בעד ההסתייגות של חבר הכנסת מיכאל איתן.

מ.. איתן;

הצעה לסדר. הנושא מורכב ומסובך. אני מבקש לדחות את ההצבעה ב-24 שעות על

מנת שנוכל להתייעץ. שמענו את השר שחל. אני רוצה שנגיע להבנה והסכמה. אני רוצה

לטלפן לשר המשפטים שנמצא בארצות-הברית ולהתייעץ אתו.



היו"ר אוריאל לין;

אני מעמיד להצבעה את בקשתו של חבר-הכנסת מיכאל איתן לדחות את ההצבעות ב-24

שעות, לנובח הנסיבות ולצורך התייעצות.

הצבעה

בעד ההצעה לדתות את ההצבעות - 8

נגד - 6

התקבלה ההצעה לדחות את ההצבעות ב-24 שעות

ב. חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986

אנחנו עומדים בסימן ג' - כרטיס אשראי.

(קוראת סעיף 6 - חוזה כרטיס אשראי).

כאן מדובר בכרטיס אשראי בלבד, להבדיל מחלקים אחרים בחוק שדנים גם בכרטיסי

בנק.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 6.

ט. שפניץ;

(קוראת סעיף 7 - המסמך בעסקה)

אנחנו מעונינים שבדרך כלל יהיו מסמכים בעסקות כרטיסי אשראי.

איו חובה שיהיה מסמך?

ט. שפניץ;

לא. סעיף 7 הוא עוגן לסעיף 8.

(קוראת סעיף 8 - עסקה במסמך חסר)

יש עסקות שנעשות בטלפון, יש עסקות שבהם חסרים פרטים בשובר, זה לא פוגם

בעסקה אבל כמובן שיש בה יותר סיכון. למשל, הזמנת כרטיסי תאטרון באמצעות טלפון.

העסקה יותר מוסכנת, הסיכון צריך להיות יותר על המנפיק והספק. לכן אם לקוח מודיע

תוך 30 ימים שלא ביצע את העסקה, קודם כל מזכים את חשבונו, תוך 15 ימים., ואפשר

לחזור ולחייב אותו. יש בזה העברת הנטל.

העירו בועדה שהניסוח בסעיף 8(ג) "אם יוכיח" איננו טוב. למי יוכיח? לכן בא

התיקון; אם המנפיק יווכח שהלקוח עשה את העסקה, יוכל לחייב חשבונו. יכול המנפיק

להווכח שהלקוח אכן היה באותו יום בבית המלון או קיבל את כרטיסי התאטרון.



היו"ר אוריאל לין;

איו יכול המנפיק להווכח?

בדרך כלל הוא מזמין אח השוברים.

היו"ר אוריאל ליז;

יכול להיות שאדם אחר שהה במלון. הנוסח "אם יווכח" משאיר את הענין לשיקול

דעתו של המנפיק.

ס. שפניץ;

קודם כל תוך 15 ימים הלקוח מזוכה, אחר כך צריך המנפיק לעשות מאמץ ולהראות

שיש לו זכות לחייב את הלקוח, והוא צריך להודיע על כך ללקוח.

היו"ר אוריאל לין;

שיקול הדעת נשאר למנפיק. אם יש הוכחות שהלקוח נהנה מהעסקה, זה ענין אחר. אפשר

לזייף את שמו של הלקוח. זהו סיכון ללקוח. אם מאפשרים שימוש בכרטיס אשראי בעיסקה שנעשית

בעל פה, אם המנפיק מאפשר דבר כזה יכול להיות שהוא צריך לשאת בסיכון.

. בארצות-הברית יש שיטה דומה והיא פועלת בהצלחה יחסית. יוצאים מהנחה שבמקרים רבים

המנפיק לא יכול להוכיח שהעסקה בוצעה על ידי הלקוח ואז יש נזק למנפיק. אבל במקרים שהוא

יכול להוכיח, למשל אם יש לו עדות מבית מלון, הלקוח אמנם לא חתם על שובר אבל חתם על

חיובים אחרים באותו מלון, יוכל לחייב חשבונו של הלקוח. לפני שהוא מחייב את הלקוח, הוא חייב

להודיע ללקוח בכחב על מה מתבסס החיוב. נכון שבמקרים מסוימים אולי יצטרך הלקוח ללכת

לבית משפט.

היו"ר אוריאל ליז;

נאמר שאם המנפיק יווכח, ולא כתוב שהוא צריך להודיע ללקוח.

ט. שפניץ;

האלטרנטיבה היא שהמנפיק לא יוכל לחזור ולחייב עד שלא יגיע להסכמה עם הלקוח.

השאלה היא אם רוצים עד כדי כך להכביד על המנפיק.

היו"ר אוריאל ליז;

אני חושב שצריך להכביד כדי לא לעודד עסקות טלפוניות בכרטיסי אשראי.

גם אנחנו סבורים כך, אבל טוענים שזה נוח מאד ללקוחות.

אולי אפשר לחייג את המנפיק לא רק להוריע בכתב שהוא סבור שהיה שימוש בכרמים

אשראי, אלא גם לשלוח ללקוח את הדברים שעליהם הוא מבסס את החיוב. אם מתעוררת מגיה לגבי חיוב

במוסדות פיננסיים בארצות הברית, הם צריכים לשלוח הסברים תוך שלושה ימים ועל פי בקשת

הלקוח צריכים לשלוח עותקים מכל המסמכים שמוכיחים שלא היתה טעות.

היו"ר אוריאל לין;

אנחנו רוצים להגיע לפתרון מחוץ לבית המשפט, בדרך של הסדר בין הצדדים, הלקוח

טוען שלא השתמש בכרמים האשראי, למנפיק יש הוכחות שהלקוח כן השתמש, אם כי ההוכחות

לא מוחלטות כי יש בעיה של זיהוי המשתמש. בהודעה ללקות צריך לפתות להעביר את הפרטים

הספציפיים על השימוש.

הייתי רוצה שמנפיק חייב יהיה מראש לומר ללקוח: אם אתה משתמש בכרטיס אשראי

בעיסקה טלפונית או במסמך חסר, דע מהן הסכנות.

לפי התקנות, יהיה עלון ובו יופיעו גם הסיכונים. אפשר לקבוע בתקנות שתהיה

חובה לצרף מסמכים להודעה ללקוח.

בחוק עצמו צריך לקבוע שהמנפיק חייב להמציא מסמכים ונתונים ספציפיים.

התקבל סעיף 7

התקבל סעיף 8 עם התיקונים הבאים בסעיף קטן (ג):במקום "אם יוכיח" יבוא: אם

יווכח; יוסף שהמנפיק תייב לצרף מסמכים ונתונים להודעה בדבר חיוב הלקוח.

ט. שפני?;

(קוראת סעיף 9 - תשלום נדחה)

אם הלקוח נותן שוברים דחויים, לא יתכן שלא יוכל לבטל אותם אם לא קיבל את התמורה.

מצך שני, הביטול לא צריך להעשות בקלות יתרה. בסעיף זה יש שני תנאים מצטברים: 1. הלקוח

צריך להודיע שלא קיבל תמורה; 2. והוא מודיע שביטל את העיסקה.

מה יקרה אם הלקוח קיבל את הסחורה ולאחר מכן הודיע שהעיסקה בוטלה?

המנפיק יפסיק לזכות את הספק, והספק יצטרך לתבוע את המנפיק.

היו"ר אוריאל ליז;

אם הלקות יכול לבטל אח התשלום זה כאילו עצר תשלום של שק בבנק.

תשלום בכרטיס אשראי הוא כתשלום במזומן, לכן תשלום עד 35 יום מיום עשיית העיסקה

אי אפשר לבטל. בזה יש ערבות סופית של מנפיק לספק. רק בתשלומיס נדתים, מעבר ל-35 יום שהם

התקופה הרגילה לחיוב, יודעים מראש שיש סיכון מסוים וכאן נכנס הסידור שבסעיף 9. זה בא למנוע

את הבעיה של שק ללא כיסוי בידי אוחז כשורה.

המנפיקים אומרים שבמצב זה לא יהיו עיסקות כאלה. אנחנו לא כל כך נבהלים מזה שלא

יהיו עסקאות אשראי בשוברים נדחים.

היו"ר אוריאל ליז!

גם הספק צריך לקבל הודעה.

מ. שפניץ

הספק יקבל הודעה מהמנפיק. החוק הזה לא נכנס לענין היחסים של מנפיק עם ספקים,

הוא עוסק ביחסים שבין המנפיק והלקוח. לבו של החוק הוא הגבלת האחריות של הלקוח והוראות

עונשין, שנוח למשטרה שיהיו ספציפיות. החוק הזה לא מסדיר את היחסים המסחריים בין ספקים

ומנפיקים. אם יש לספק חוזה אחיד עם המצפיק, הוא יכול- לתקוף את החוזה האחיד.

התקבל סעיף 9

ט. שפני?!

(קוראת סעיף 10 - הרחבת התחולה)

סעיף זה מרחיב תחולת התוק לכרטיסים דו-צדדיים, בהם יש זהות בין המנפיק והספק.

למשל, כלבו שלום מנפיק כרטיסי אשראי והוא עצמו הספק.

רוב כרטיסי האשראי בארצות-הברית הם כרטיסים דו-צדדיים שמוציאים בתי עסק

גדולים. בארץ הדגש הוא על כרטיסים תלת-צדדיים.

התקבל סעיף 10

הוראות שונות.



ס. שטניץ;

(קוראת סעיף 11 - סיוע בהחזקת הכרטיס)

לאחר שהאחריות של הלקוח מוגבלת, בדרך כלל יאבר את הענין בהחזרת הכרטיס האבוד.

אנחנו רוצים לסייע למנפיק להקטין את הנזקים. בתקנות נקבע פרטים מסוימים שאם לא ימסור

אותם הלקוח, לא תהיה הגבלת אחריות. הררישה תהיה לכמה פרטים, לא רצינו שהמנפיק יוכל

לא סיפרת לי בריוק את נסיבות האוברן ולכן האחריות לא תוגבל.

היו"ר אוריאל לין;

ואס הלקות לא מסר את כל הפרטיס על נסיבות האוברן?

יכולה להיות הפרת חובה חקוקה. אני מניחה שאם יש נזק למנפיק, יוכל לתבוע את הלקוח.

את אומרת את חרבריס בהיסוס. אם יש היסוס בענין זה, מרוע לא לקבוע שאי ביצוע

חובה יהיה עילה טובה לתביעה אזרחית לפיצוי כספי. לכתוב בחוק שהלקוח צריך לעשות משהו בלי

לקבוע מה התוצאות אס לא יעשה זאת, זה מגוחך.

אברוק את ענין הסרת החובה.

התקבל סעיף 11 כפוף לבדיקה של ענין הפרת החובה.

(קוראת סעיף 12 - מסירת הודעה)

אפשר למסור הורעה גס לפי כתובת בית העסק או רק לביתו של הנמען? המען הוא

בין של בית העסק ובין של הבית?

כן..

התקבל סעיף 12

(קוראת סעיף 13 ~ איסור התניה)

התקבל סעיף 13

עונשין.

ט. שפניץ;

(קוראת סעיף 14 - הפצת כרטיס חיוב ללא חוזה)

המגמה היא שלא תהיה הפצה של כרסיסי חיוב בלי שהלקוח ביקש זאת. בארצות-הברית

היה נסיון לשלוח לאנשיס כרטיסים בפרסום, כדי שיתחילו להשתמש בהם. הקנס לפי סעיף

14(א) יהיה 37 אלף שקלים חדשים.

סעיף 14(ג) קובע שעם חידוש הכרטיס לא צריך לעשות חוזה חדקו.

היו"ר אוריאל לין;

סעיף קסן (ג) מיותר. אס בחוזה כתוב שלצורך חידוש אפשר לשלוח אוטומטיח אח הכרטיס,

ברור שלא צריך חוזה חדש. הסעיף הזה מיותר, אלא אם כן רוצים להדגיש אח הדבר.

א. זיסבלט;

כיוון שזה ענין פלילי, ביקשו להבהיר.

היו"ר אוריאל ליז;

התקבל סעיף 14

ט. שמניץ;

(קוראת סעיף 15 - גניבת כרטיס חיוב)

המשטרה ביקשה להוסיף לסעיף קטן (א): אם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות העונש

יהיה 5 שנים.

בלאו הכי לא יטילו על עבירה כזאת מאסר שלוש שנים. אם אדם לוקת כרטיס שלא בהסכמת

הלקוח, עוד לא נאמר שהשתמש בכרטיס אלא רק מתכוון להשתמש בו, אם העונש בחוק יהיה שלוש

שנים, אני מניח שבית המשפט יגזור חודש או חודשיים על תנאי, ובנסיבות מחמירות - שלושה

חודשים.

התקבל סעיף 13

(קוראת סעיף 16 - הונאה בכרטיס חיוב)

המשטרה מבקשת להוסיף את המלים "או במרכיב ממרכיביו". נציג המשטרה אמר

שלוקחים כרטים פלסטי, מרביקיס פס מגנטי ומשתמשים.

אי אפשר לקבוע אוחו עונש למי שהתכוון להשתמש ולמי שהשתמש בפועל. בסעיף זה אפשר

להעלות את העונש למאסר חמש שנים

התקבל סעיף 16 בנוסח הבא; המשתמש בכרטיס חיוב או במרכיב ממרכיביו בכוונה

להונות, דינו - מאסר חמש שנים.

ט. שטניץ;

(קוראת סעיף 17 - החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב)

גם כאן צריך לקבוע עונש מאסר חמש שנים, כי מדובר בהונאה בקנה מידה גדול.

היו"ר אוריאל ליז?

התקבל סעיף 17 עם התיקון: במקום "מאסר שלוש שנים" יבוא מאסר חמש שנים.

ט. שפניץ;

(קוראת סעיף 18 - שימוש בכרטיס אשראי ללא כיסוי)

זה מקבל להוראות בענין שקים ללא כיסוי.

יכול להיות שלקות שחרג מן המוסכם בחוזה יטען שעליו לא חלות ההוראות, לאחר שביטלו

את הכרטיס שלו. אפשר לפתור בעיה זו אס נאמר;... שהשימוש יגרום לחריגה ממה שהוסכם עם המנפיק

בעת כריתת החוזה.

היו"ר אוריאל לין;

הנוסח בסעיף 18 מספיק. הרי לא נאמר שם:"ההסכם הקיים".

אם הלקוח לא פורע את החוב תוך עשרה ימים, יש חזקה שבשעה שהשתמש בכרטים התכוון לחרוג.

ההגבלה היא למה שיש בעו ש.

היו"ר אוריאל לין;

אס משכתי שק והבנק החליט לכבד אותו, זה בסדר. אם השק חזר, זה ענין אחר, כאילו הולכתי

שולל אדם שמסרתי לו את השק. יש נוהג שבנקים עוברים על יתרת החוב המוסכמת. אני מניח

שגם בכרטיסי אשראי נוהגים לעבור על יתרת החוב המוסכמת - וכאן עושים זאת לעבירה פלילית.



ט. שפניץ;

אם הבנק מכבד את ההתחייבות, אין בעיה. אם יש ללקוח יסוד סביר להניח שיכבדו

את ההתחייבות, אין עבירה פלילית. אם חיך עשרה ימים הלקוח לא פורע אח החוב, יש חזקה

שהתכוון לחרוג.

היו"ר אוריאל לין;

בסעיף קטן (א) קובעים קודם כל שעצם החריגה היא עבירה.

ט. שפניץ;

היא עבירה אם הלקוח יודע שהשימוש יגרום חריגה מן המוסכם ואין לו יסוד סביר

להניח שהשימוש לא יגרום לחריגה. אם יש ללקוח יסוד להניח שהבנק יכבד את ההתחייבות,

לא עבר עבירה פליליח.

הייתי מציע לקשור את שני הדברים ביחד; המעשה נעשה לעבירה רק אם לאחר שהלקוח

חרג מן המוסכם לא כיסה את החוב תוך 10 ימים.

ט. שפניץ;

ההוראות כאן דומות להוראות בענין שקים.

היו"ר אוריאל ליז;

כאן יש חזקה נגד הלקוח ויש גם עבירה מהותית. החזקה מחזקת את יסוד ההנחה אבל לא

משנה את ההגדרה המהותית של העבירה בסעיף קטן (א).

אנשים חורגים מהמסגרת המוסכמת, הנוהל היום שמכבדים אח ההתחייבויות שלהם. דבר שהוא

נוהל מקובל באים כאן להגדיר כעבירה פלילית. אני מציע לתת ללקוח אפשרות לפרוע את יתרת

החוב, אם לא יפרע תוך 10 ימים, נראה בזה עבירה.

התקבל סעיף 18 עם התיקון: חריגה תחשב עבירה רק אם הלקוח לא יסלק יחרח החוב תוך

עשרה ימיס.

אנחנו עוברים לפרק גי; הוראות שונוח.

(קוארת סעיף 19 -ביצוע ותקנות)

אנחנו מבקשים להוסיף שאפשר יהיה לחייב לגרף מסמכים -מסוימים להודעות של

לקוח ושל מנפיק.

היו"ר אוריאל ליז!

אני מציע שהתקנות יבואו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

0. שפניץ;

התקנות הן טכניות. אני יכולה להביא את הטיוטה לישיבה הבאה.

היו"ר אוריאל ליז!

אני חושש מהנטיה להפריז בביורוקרטיה ובדרישות בענינים כאלה.

ט. שפניץ!

אפשר אולי להפריד בתקנות בין דברים יותר מהותיים ופחות מהותיים שלא יהיו טעונים

אישור הועדה.

היו"ר אוריאל לין!

לא כדאי לסווג. לא בכל יום מתקינים תקנות.

התקבל סעיף 19 עם התוספת: אחרי תכלית "נגיד בנק ישראל" יבוא: ובאישור ועדת

החוקה חוק ומשפט.

ט. שפניז!

(קוראת סעיף 20 - תחילה ותחולה)

העירו לנו שלא ברור מיהו מנפיק. אנחנו מציעים בסעיף 20 לקבוע!

"הוראות פרק א' ו-ג' יחולו רק על - (1) מנפיץ הוא חברה הרשומה כישראל

או שעיקר עסקיה הוא בישראל; (2) מי שמנפיק כרטיסי חיוב ללקוח ישראלי והמען למסירת

הכרטיס הוא בישראל"" לענין זה, "לקוח ישראלי" - אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבה

קבע או לישיבת ארעי בישראל, כמשמעותה בחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952."

אס המנפיק הוא ישראלי והלקוח הוא ישראלי, ברור שהחוק צריך לחול. אס הלקוח

הוא תייר והמנפיק מחו"ל, ברור שהחוק לא צריך להול. אנחנו מנסיס כאן לכסות את השטח

בין שתי אפשרויות אלה.

מדוע צריך המען להיות המבחן? נניח שמנפיק בחו"ל יתן כרטיס אשראי לישראלי

שנמצא בחו"ל, כרטיס שטוב לשימוש בישראל. למה לא יחול עליו החוק? צריך לתת לתושב ישראל

את ההגנות שבחוק זה.

א. זיסבלט!

גס אם אין לו קשר עם ישראל פרט לאזרחות?

תושב ישראל משתמש בישראל בכרטיס אשראי של חברה זרה , קונה שירותיס ונכסיס בישראל.

אס החברה רוצה לעשות עסקים בישראל, תהיה כפופה לחוק הישראלי.

אס החברה לא רשומה בישראל, למה לכתוב "שעיקר עסקיה הוא בישראל"? די אס נאמר

שהיא מנהלת עסקיס בישראל. מי שרוצה לנהל עסקיס בישראל, החוק יחול עליו. למה לפתוח פירצה?

ט. שפניץ;

מקובל.

היו"ר אוריאל לין;

התקבל סעיף 20 לפי ההצעה החדשה של משרד המשפטיס עס התיקון .

בסעיף קטן (1) במקום "או שעיקר עסקיה הוא" יבוא: או שמנהלת עסקים. .

(וקוראת סעיף 21 בהצעה החדשה - תחילה)

בחוברת הכחולה זה בא בסעיף 20(א) . המנפיקים ביקשו שתחילתו של החוק תהיה

6 חודשיס מיום פרסומו, במקוס 4 חודשים, כי הם צריכים לעשות חוזים חדשים.



היו"ר אוריאל ליז?

התקבל סעיף 21 (20(א) בחוברת הכחולה) עם התיקון: במקום "ארבעה חודשים" יבוא

שישה חודשים.

מ. שפניץ;

(קוראת סעיף 22 בהצעה החדשה - הוראות מעבר)

התוספת למה שהיה בסעיף 20(ב) בחוברת הכחולה היא שהוראות סעיף 9 לתשלומים

דחים לא יחולו על עסקאות שנעשו לפני תחילתו של החוק,

התקבל סעיף 22.

אני מבקש שתביאו לנו לאישור סופי את נוסח החוק עם כל התיקונים. תודה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)



הצעת משרד המשפטים



20. הוראות פרק א' ו-ג' יחולו רק על -

(1) מנפיק שהוא חברה הרשומה בישראל או שעיקר עסקיה

הוא בישראל;

(2) מי שמנפיק כרטיסי חיוב ללקוח ישראלי והמען

למסירת הכרטיס הוא בישראל;

לעניו זה, "לקוח ישראלי" - אזרח ישראלי או בעל רשיון

לישיבת קבע או לישיבת ארעי בישראל, כמשמעותה בחוק

הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.�
�
�
21. תחילתו של חוק זה ארבעה חרשים מיום פרסומו.�
תחילה�
�
22. (א) חוק זה יחול גם על חוזה כרטיס חיוב שנכרת לפני

תחילתו, אף אם אינו חתום.

(ב) הוראות סעיף 9 לא יחולו על עסקאות שנעשו לפני

תחילתו של החוק.�
הוראות

מעבר�
�