הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקרל מס' 116

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום גי, ז' באדר ב' התשמ"ו - 18.3.86, שעה 11.30

חברי הוועדה;

אי קולס - היו"ר

ש' אלוני

י י ארצי

מי וירשובסקי

אוריאל לין

ו' שם-טוב

מוזמנים;

חי קלוגמן - משרד המשפטים

ח' קראון - משרד המשפטים

י' מרגלית - מומחה מחשבים

סנ"צ ר' זוטלר - משטרת ישראל, אגף החקירות

עו"ד אי מונוסביץ - נציג התאחדות מפיצי סרטים

בישראל

מר שפר - מנכ"ל התאחדות יצרני התקליטים

מי אדרי - נציג ארגון הגג של ענף הקולנוע

בי שירח - יועץ תקשורת לענף הקולנוע

ר' מלחי

מזכיר הוועדה; שי סגר

קצרנית; חי בנקין

א. תפקודם של בתי הדין הרבניים - הצעת חבר-הכנסת ו' שם-טוב לזרז את הדיון

בנושא.

ב. תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברתמידע בין גופים

ציובריים), התשמ"ו - 1986.

ג. חוקי זכויות יוצרים - המשך הדיון.



א. תפקודם של בתי הדין הרבניים -

הצעת חבר-הכנסת ו' שם טוב לזרז את הדיון בנושא

היו"ר אי קולס!

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת שם-סוב.

אדוני היושב ראש, בשבוע שעבר התקיים דיון בכנסת על משרד הדתות ובאותו דיון

העלינו את הנושא של תפקוד בתי הדין הרבניים. אני זוכר שלפני כחודש ימים העלה

חבר-הכנסת וירשובסקי בוועדה הצעה שוועדת החוקה, חוק ומשפס תדון בנושא זה, והיושב

ראש הסכים לכלול את הנושא בסדר יומה של הוועדה. נכון שסדר היום של הוועדה עמוס,

אבל הנושא נראה לי חושב מאד ואני רוצה לצרף את בקשתי שהוא יידון בהקדם בוועדה.

היו"ר אי קולס;

למיטב זכרוני, אין זה בדיוק מה שהעלה חבר-הכנסת וירשובסקי, אבל חבר-הכנסת

ארצי העלה נושא דומה.

מי וירשובסקי!

אני העליתי את הענין של בתי המשפס, אבל אין כל ספק שהנושאים קשורים. זו

אותה מסריה.

היו"ר אי קולס!

בתחילת הקדנציה הזאת התחלנו לדון בתפקוד בתי הדין הרבניים, ובדיון השתתף

מנהל בתי הדין הרבניים הרב מרון, ולא סיכמנו את הדיון. זה עדיין אקטואלי, אלא

שסדר היום של הוועדה עמוס, ובשבוע הבא, שבוע פורים, מליאת הכנסת תשב בימי שני

וחמישי בשעה 10.00 כד שלא נוכל לקיים את הישיבות הסדירות של הוועדה. אולם בשבוע

שלאחר מכן נתגבר על הבעיה הזאת כשנוסיף מספר ישיבות.

מי וירשובסקי!

אי אפשר לקבל היתר לשבת בזמן המליאה?

אני מעדיף שבנושאים חשובים תינתן אפשרות ליותר חברי כנסת להשתתף בישיבות

הוועדה, אבל נשקול אפשרות זו.

יי ארצי;

אני מעריר מאד את התזכורת של חבר-הכנסת שם-טוב. החידוש הוא עבודתו הרצינית

מאד של ד"ר אריאל רוזן-צבי מאוניברסיטת תל-אביב, שסקר את הנושא כאיש דתי, והוא

ודאי אינו חשוד בכך שהוא רוצה להתגרות סתם כך. הוא קובע דברים מאד חמורים באשר

לפרוצדורה ולדרכי העבודה של בתי הדין הרבניים. כיוון שמדובר כאן במקרים מאד

אנושיים הנוגעים לגורל בני אדם, אני רוצה להדגיש שככל שנזרז את הדיון הזה כן

ייטב. אני מציע שנזמין גם את ד"ר רוזן-צבי כדי שיגיש לנו את הממצאים שלו.

היו"ר א' קולס;

בשלב זה אנחנו יכולים להסתפק בדברים שנאמרו. נעבור לסעיף הראשון בסדר היום

שלנו.



ב. תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו

וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים )

חי קלוגמן!

אנו עוברים לתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וטדרי העברת מידע

בין גופים ציבורים). נשמע דברי הסבר.

חי קלוגמן;

התקנות באות למעשה להקנות שיניים להוראות החוק בנושא מאגרי מידע והן

מתייחסות לשלושה סוגי מאגרים העשויים להכיל חומר פרטי: קודם כל מאגרי מידע במשק

הפרטי. זו הפעם הראשונה שאנו מחילים את החוק לגבי הסוגים האלה, ומדובר בחברות

ביטוח, בבנקים, בעתנים וכדומה. עד עכשיו לא היתה שום כתובת לאחריות במיגזר הזה,

ומעכשיו תוטל חובת קביעת אדם שיהיה אחראי ויפקח על כך שנתוני המאגר לא יימסרו

ללא הרשאה, לא יושמדו ולא ישונו שלא כדין. הוא יהיה אחראי להגנה פיסית של המאגר

ועל הנהלים וסדרי הבקרה.

מונח בפני הוועדה מכתב של איגוד הבנקים האומר שהדבר יחייב אותו להערר בהרבה

מאד כסף והוא מבקש שהענין ייכנס לתוקף לא תור ששה חודשים אלא תור שנה. זה נתון

להכרעתכם.

הנושא השני המקופל בתקנות אלה הוא מאגרי המידע של גופים ציבוריים. ודאי

זכורות לכם ההוראות בחוק בענין זה. נקבעו נהלים מפורטים לגבי דרך העברת המידע

בין הגופים הציבוריים ותחומי האחריות של מעבירי המידע ומקבליו. נקבע, למשל, שכל

העברה טעונה אישור של היועצים המשפטיים של הגוף המוסר ושל הגוף המקבל. זו הוראה

מאד מכבידה אבל היא נראית לנו חשובה.

הנושא האחרון הוא מאגרי מידע המכילים מידע רגיש במיוחד, ואלה בעיקר

נושא הבריאות ונושא הבטחון. לגבי אלה נקבעו הוראות מחמירות בענין אמצעי הסימון,

רישום פעולות במקרים חריגים ועוד. כל זה מופיע במסגרת התקנות. הן מאד טכניות

ומקצועיות. לצורך זה הזמנתי חבר שהשתתף בוועדה להכנת התקנות, מומחה מחשבים בשם

יוסף מרגלית, ואם יהיו שאלות טכניות, הוא ישיב עליהן.

היו"ר אי קולס;

נעבור על התקנות סעיף סעיף, ואני מציע שנתעכב על הסעיפים המהותיים ולא על

הסעיפים הטכניים. אני חושב שסעיף ההגדרות ברור לחלוטין ואני מציע שנאשר סעיף זה.

מי וירשובסקי;

אולי נשאיר את סעיף ההגדרות לסוף?

היו"ר אי קולס;

בסדר. נעבור לפרק בי, סעיף 2.

סעיף 2

חי קלוגמן;

כאמור, ההוראות הכלליות האלה יחולו על כל מאגרי המידע, לרבות מאגרי המידע

הפרטיים, בנקים, עתונות וכל אלה שיש להם מידע חשוב בענייניו הפרטיים של אדם.



אוריאל לין!

חשוב לקדם את החקיקה הזאת, אבל כבר בעיון ראשון אני רואה שיש לי כמה הערות.

לכן כדאי אולי שנקים ועדת משנה מצומצמת שתדון בתקנות אלה ביסודיות ואחר כר תעביר

את מסקנותיה לוועדה, שאם לא כן, נעשה מלאכה חפוזה.

היו"ר אי קולס!

אין לי התנגדות להצעת חבר-הכנסת אוריאל לין. אני מציע שיושב ראש ועדת המשנה

יהיה חבר-הכנסת וירשובסקי. מי רוצה להיות חבר בוועדת המשנה? אני מבין שחברי

הכנסת ארצי, אלוני ושם-טוב רוצים להיות חברים בוועדה זו. חבר-הכנסת אורילא לין

אני בכל זאת מבקש שתצטרף לוועדת המשנה.

אשתדל.

היו"ר אי קולס!

אבקש שהוועדה תסיים את עבודתה עד ה-31 במארס ותגיש לנו באותו יום את

מסקנותיה. מי שירצה להצסרף לוועדה יודיע על כך.

שי אלוני!

האם אפשר שמר מרגלית, המומוזה למאגרי מידע, יעמוד לרשות ועדת המשנה? יש כאן

הרבה נושאים מקצועיים.

חי קלוגמן!

בהחלס. אני מדבר בשמו.

הוחלס!

להקים ועדת משנה לענין תקנות הגנת הפרסיות, בה ישתתפו חברי הכנסת! מי

וירשובסקי - יושב ראש, שי אלוני, י' ארצי, אוריאל לין, ו' שם-טוב.

ג. חוקי זכויות יוצרים - המשך הדיון

היו"ר אי קולס!

אנו עוברים להמשך הדיון בחוקי זכויות יוצרים. סגן ניצב רמי זוטלר מאגף

החקירות מייצג את המשסרה, ואני מבין שהוא ילווה את הדיון בנושא זה עד תומו. אנו

מקדמים אותו בברכה. בישיבה הקודמת בנושא זה התפזרנו בלי שניתנה הזדמנות לעורר

דין מונוסביץ' להשיב וגם להציג את הסרס. בעלי זכויות יוצרים העבירו לעיוני

חוברת שהוציאו לגבי כמות העבירות על חוק זכויות יוצרים. אם אתם רוצים בכך, אפשר

לחלק את החוברות שהבאתם לחברי הוועדה. נשמע את עורר-דין מונוסביץ, ואם יהיו

שאלות נשאל.

כבוד היושב ראש, אני מבקש להציג קודם את הנושא, להדגים לאחר דברי הפתיחה מה

התופעה בפועל ובסוף לסכם את הנושא. בינתיים הצסרף מר שפר, מנכ"ל התאחדות יצרני

התקליטים שידאג לקול שילווה את התמונה הוויזואלית.



רבותי, אנו רואים היום את הבעיה כבעיה כוללת יותר של הקניו הרוהני בתחום של

זכויות יוצרים. לצערי הרב, עד עצם היום הזה חיה מדינת ישראל אל פי חוקים שנחקקו

בשנת 1911, אף על פי שמבחינה בין-לאומית היא נמצאת בחברה טובה. יש אמנות מאד

מודרניות, ביו אם זו אמנת ברן מהמאה ה-9ו ובין אם זו האמנה הבין-לאומית מ-952ו

שהכניסה את ישראל למועדון הבין-לאומי של המדינות השומרות על קנין רוחני בתחום של

זכויות יוצרים.

כאשר נחקק החוק הישראלי על תיקוניו השונים שלטה עדיין הקונספציה הקלאסית של

קניו רוחני על זכות יוצרים באותם תחומים הקיימים מזה דורות, כגון ספרות, אמנות,

צילומים, יצירות אדריכלות, אבל בעשרים-שלושים השנים האחרונות התחילה מה שנקראת

"המהפכה הרביעית", ולא רק בתחום התקשורת, ואני מבקש להפנות את תשומת לבכם למספר

פרמטרים בתחום הקנין הרוחני וזכות יוצרים המשנים לחלוטין את מה שאנו מכירים ואת

מה שלמדנו בתחום זכות יוצרים.

אני רוצה לנצל הזדמנות מוצלחת זו בה דנה הוועדה במאגרי מידע. רבותי, מאגרי

מידע הם היום אחד המרכיבים העיקריים והחשובים ביותר בתחום זכות היוצרים. נושא זה

מסור היום להתמודדות ספוראדית של מערכת המשפט בישראל, ועלי לומר במלוא ההגינות

שהיא מנסה להתמודד עם זה בגבורה - לא הייתי אומר בדיוק בהצלחה, אבל השופטים הם

גיבורים כאשר הם מתמודדים עם התופעה על פי החוק מ-1911.

לפני שבועיים יצא פסק דינו של השופט המחוזי חאג' יחיא בתל-אביב, בו הוא קבע

שתוכנה מוגנת לפי זכות יוצרים, והוא היה מוכרח לעשות אקרובטיקה בלתי רגילה כדי

לקבוע שהחוק מ-וו9ו נותן הגנה זכות יוצרים על תוכנה של מחשבים.

הוא הדין לגבי מאגרי מידע ככלל. למאגרי מידע אין הגנה מבחינת היצירה

שיוצרים. ובכן יש תחום אדיר של מערכת קניינית, מערכת חברתית, שאיננו יכולים

להתמודד אתה כלל.

תחום אחר הוא תחום היצירות האמנותיות שהתפתחו מאז אותו חוק, ואלה היצירות

המשודרות בכל המערכות המודרניות , כגון ידיאו, טלוויזיה בכבלים, טלוויזיה רגילה.

אם מישהו מחברי הוועדה ירצה בכך אמציא לו מחקר שנערך בארצות הברית ב-1984 על

"SATELLITE'S TECHNOLOGY", עם ההשוואות המשפטיות הכרוכות בכר בכל מקום בעולם.

אני מקדים רפואה למכה ומפנה את תשומת לב הוועדה שבטווח הקצר ביותר, אם לא היום,

ישראל תהיה חשופה לחלוטין לכל המערכת הזאת בלי שיש לה מערכת הגנה כלשהי.

מערכת נוספת שצריכים להתמודד אתה בישראל כפי שהעולם כולו מתמודד אתה היא

אותה מערכת של קנין רוחני, שכבר הזכרתי, בנושאים שהם מעבר לתחום הקלאסי. היום

הקנין הרוחני - ומדובר במיוחד בפקודת זכות יוצרים, כי חוק הפטנטים די ברור -

כולל את כל תחומי החיים של מדינה מודרנית. הוא כולל את הטכנולוגיה, שלא היתה

קיימת בצורה הקלאסית של זכות יוצרים. היתה הפרדה בין טכנולוגיה במובן של פטנטים

לבין זכות יוצרים שהיא ענין של אמנות וכיוצא בזה.

שני דברים הביאו למחשבה שניה בתחום הזה. ראשית, תעשיית הבידור של הסרטים

והטלוויזיה, שהיא תעשיה לכל דבר מעבר לנושא האמנותי; שנית, הענין החדיש יותר של

תכניות המחשבים, ובין אנשי המשפט בעולם הדנים בתחום זה היתה עד לאחרונה מחלוקת

אם זה בתחום של פטנטים, בתחום של הגנה תעשייתית, או בתחום של זכות יוצרים. היום

יש הסכמה עולמית - וזה לידי ביטוי במערכת חקיקה עולמית - שתכנות, סרטים, וידאו

וכדומה הם חלק ממערכת זכות היוצרים.

לסיכום הנושא הזה אני רק רוצה להביא שני נתונים שידגימו את היקף התופעה.

לפני כשנתיים נערכה בשוודיה בדיקה על משקל הקנין הרוחני, ובמיווזד זכות היוצרים,

בייצוא השוודי. הם נוכחו לדעת ש-60% מסך כל הייצוא השוודי נובעים ממערכתש הקנין

הרוחני, ודבר זה טבעי. בעולם המודרני כל אותם ערכים קנייניים פשוטים, כמו לחם,

עט, נייר, הולכים ומצטמצמים בהשוואה לקנין הבא לידי ביטוי במוצרים החדשים יותר,

כמו מחשבים, מוסיקה, קולנוע, וידיאו, תקשורת וכל המערכות האחרות המשיקות עם זה,

בין אם זה בתחום חחינוך והתרבות, בין אם זה בתחום הבידור ובין אם זה בתחום

התקשורת.



אם להיות ספציפי יותר, בבדיקה שנערכה לגבי הפרות זכות יוצרים בתעשיית

הסרטים העולמית בלבר עשו כימות של הנזק שנגרם לתעשיה הזאת ב-984ו והגיעו לסכום

המרהים של למעלה ממיליארר דולר. ביכולת הדלה שלנו לכמת את התופעה הזאת בישראל

בתחום הסרטים והתקליטים מסתבר שהנזק למערכת הכלכלית של מדינת ישראל מגיע בשנת

1985 בערר ל50-70 מיליון שקל חדש. אני מדבר רק על תעשיות הבידור. איני מדבר על

תעשיית המחשבים. יש לי הרגשה שגם שם הסכומים אינם הרבה יותר קסנים.

מה קורה היום בארץ בתחום הזה? החוק הקיים מטיל על בעל זכות היוצרים להיות

עני בפתח במשמעות המשפילה והמעליבה ביותר של הביטוי. הנה יושב כאן לשמאלי בעל

זכות היוצרים על הקלטת של עפרה חזה המייצג את גולן-גלובוס. בקלטת הזאת השקיעו

00ו אלף דולר, ויומיים לאחר שנמכרה לציבור היא שודרה באזור נצרת והסביבה, כלומר

הקלטת "שרופה" לחלוטין. אם בעל זכות זו יפנה למשטרה בתלונה על הפרה המתבטאת

בסכום אדיר כזה, אדיר כזה, תגובת המשטרה תהיה: אין בכר ענין ציבורי, יש לנו

בעיות רציניות יותר, תגיש קובלנה פלילית פרטית כולנו יודעים מה קורה היום בתחום

הקובלנות הפליליות הפרטיות ומה סדר העדיפות של מערכת בתי המשפט. כשהמשטרה עונה

על הטופס הסטנדרסי שלה שאין ענין ציבורי בתלונה על זכות יוצרים, המשמעות היא

שאין בעצם שום סכנה לאותו פיראט. אם נגיש נגדו תביעה אזרחית, היא תתברר כעבור

שבע שנים, ועד אז הוא יספיק לחטל את העסק, ולר תפוס את הרוח.

מצב זה הביא, כמובן, להקמת ועדת ויסמן לפני מספר שנים, אר עם כל הערכתי

לוועדה זו אי-אפשר להמתין עד שהיא תגיש את מסקנותיה. אנחנו חייבים לתת תשובות

מהירות, לפני שכל המערכות יתמוטטו. התשובות המתבקשות הן בתחום העונשים המוטלים,

הקנסות, הטיפול הציבורי והממלכתי בתופעה זו ומידת ההוכחה הדרושה על מנת להביא

אותם עבריינים לדין.

ברשותכם אני רוצה לומר שהמערכת המשפטית מתמודדת כיום עם המצב בצורה גאונית.

נכון שהחוק הוא מ-1911 ונכון שבזמן חקיקתו לא היו מחשבים,

קולנע, טלוויזיה, וידיאו וכיוצא באלה, אבל כיוון שפקודת זכות יוצרים אומרת: וכו'

אפשר לכלול את כל המערכות האלה במסגרת הפקודה. קצת קשה לי לקבל את הפירוש הזה

לטווח ארור. בארצות הברית כבר משנת 1977 ואחר כר בתיקון משנת 1980 הגדילו את

העונשים הכרוכים בהפרות זכות יוצרים לחמש שנות מאסר ול-250 אלף דולר לכל עבירה.

באנגליה הגדילו את העונשים הפליליים משלושה או ששה חודשים לטווח של שלוש שנות

מאסר. תופעה זו קיבלה חסימה רצינית. בגרמניה ובצרפת מטפלים בעבירות אלה בתחום

הפלילי בדירוג הגבוה ביותר. למשרד המשפטים יש הצעה להגדיל בשלב ראשון את

העונשים לשלוש שנות מאסר ולהכניס תיקון בנושא ההוכחה על מנת למנוע מצב בו כמעט

בלתי אפשרי להוכיח עבירה או נזק, וזאת עוד לפני שתהיה רוויזיה שלמה של החוק.

איני יודע מדוע הצעה זו אינה מקבלת תמריץ מכל המערכת.

כתוצאה מהאפשרות לעבור עבירות בצורה מאסיבית בכל התחומים - גם בתחום

התוכנות, התקשורת, הווידיאו, הקולנוע וכיוצא באלה - כל המערכת עוברת בהכרח על

החוק, ואמנה בפניכם מספר עבירות ומיד לאחר מכר נעבור להדגמות. ראשית, כל המערכת

הזאת פועלת בהכרח בלא שום מיסוי. היא אינה יכולה להיות מצד אחד מערכת ממוסדת

ומצד אחר פיראטית. לכן מובן שפיראט כזה הוא פיראט לאורר כל הדרר. בתחום הכבלים,

למשל, כל אחד ואחד מאלה היושבים כאן, יש תחנת כבלים במרחק של 500 מי לכל היותר

מביתו. רק בירושלים יש היום בין ל-30 ל-50 תחנות כבלים. בתל אביב יש היום בין

40 ל-60 תחנות. יש תחנות בפתח תקוה, בנתניה, בבאר שבע, באילת. כבר איני מדבר על

חיפה. כל המערכות האלה משרתות אוכלוסיה של חצי מיליון נפש, כ-200 אלף בתי אב,

ואלה משלמים 10 דולר או 15 שקלים חדשים לחודש לאותם פיראטים. איני רוצה להיכנס

לפוליטיקה, אבל מדברים כאן על אגרת חינוך, קיצבאות לילדים וכו', כאשר אפשר היה

לגייס סכומי כסף גדולים פי כמה וכמה לו רק המערכת היתה משתלטת על הכספים האלה.



יש ויכוח גדול מאד אם זה טוב או לא טוב לשדר פרסומת, אבל רבותי דה-פקטו

משודרת כיום פרסומת במדינת ישראל. משלמים 1000 דולר ללא מס על שידור פרסומת של

60 שניות, וגופים נכבדים ביותר במדינה, לרבות קבלנים הבונים עבור משרד השיכון,

מפרסמים במערכת הזאת. עד שנעשה מעשה בתחום החקיקה חולפות כמה שנים טובות ונוצרות

עובדות מוגמרות שאי אפשר למחוק אותו. חברות אינן מהססות לפרסום במערכת הזאת, כי

אין עושים כלום נגדן. מערכת החוקים היא כזאת שאי-אפשר לעשות הרבה.

מערכת שניה שקיימת כתוצאה מכך היא המערכת הפלילית פרופר, ואיני רוצה להאריך

את הדיבור על כך. הדברים מופיעים בחוברת שחילקנו. קרה כאן מה שקרה בנושא המפיה

בארצות הברית. אין ואקום. אם בתחילה נכנסו לתחום זה של קלטות פיראטיות, מוסיקה

פיראטית וכבלים פיראטיים גורמים שהם על גבול ההגינות, כעבור זמן מה עולם הפשע

חדר בהכרח לתחום זה כיוון שהוא יכול לפעול בלי שמישהו יתמודד אתו. כיום שולטים

הגורמים הוותיקים שחלקם בחיפה, שהם נאמר פליליים רק בתחום

של עבירות מס, הפרת זכויות יוצרים וכדומה; הגורמים שהשתלטו על רוב המערכות, ואלה

משפחות פשע ישראליות מובהקות, וגורמים שלישייים שהם הפושעים הקטנים יותר, כלומר

כל אנשי הסמים, כל האנשים הזקוקים להרבה מזומנית ומהר על מנת לממן פעילות פשע

קטנה אחרת והם מצויים באזור בת ים, חולון, אשדוד, קרית גת, באר שבע, דרום תל

אביב.

היו"ר אי קולס!

כשאני שומע את דבריר אני נזכר בתקופת היובש בארצות הברית, כשאנשים רצו

לשתות משקאות חריפים, וכל עוד לא השלטונות לא התירו את השתיה רגעיה לא נפתרה.

הרי כל התופעה הזאת לא היתה קיימת לו היו ממסדים את השידורים בצורה זו או אחרת.

הבעיה היא שמצד אחד יש אנשים הרוצים לעשות שימוש בכבלים האלה או לקנות את הקלטת

הזולה יותר והם אינם מודעים לעובדה שהם עוברים עבירה ומצד אחר מאד קל לאתר את

התופעה. אם אתה מונה את מספר התחנות הקיימות, סימן שקל לאתר אותן. כל מה שאני

רוצה להגיד הוא שדרושים פתרונות תחיקתיים ובהמשך אני מבקש לשמוע ממך אילו

פתרונות מיידיים אתה מציע לנו כדי לצמצם את התופעה. אם אנשים כה רבים רוצים

לינוק מהפרה הזאת, איני יודע אם עונש מאסר של שלוש שנים ירתיע.

עו"ד אי מונוסביץ!

אני רוצה להבהיר נקודה אחת בלבד. אני מודע לעובדה שהבעיה של תחנות הכבלים

תיפתר כאשר ענין זה יהיה ממוסד וחוקי, אולם אני רוצה להדגיש שגם אם יהיו תחנות

כבלים חוקיות לא נפתור את הבעיה של הפרת זכויות יוצרים. מה זה יעזור לי אם תחנת

כבלים חוקית תשדר את הסרט שלי, וכשאפנה למשטרה היא תאמר לי: אין בזה ענין

ציבורי?

אני מציעה שתמקד את הנושא.

נתתי סקירה כללית ובישיבה הבאה אמקד מאד את הנושא. נדגים לכם עכשיו את

הבעיה באמצעות שידור של תכנית "כלבוטייק" וכן של משדר נגדי של הפיראטים האלה. הם

שידרו משדר נגדי ללא בושה ולא עשו כלום נגדם. נראה לכם גם כמה פרסומות המתפרסמות

במערכת זו, לרבות תשדירי תעמולת בחירות של מאיר כהנא. (הוועדה צופה בשידורים)



היו"ר אי קולס!

מיצינו את זמן הישיבה, אר טרם מיצינו את הנושא, נצטרך להטריח אתכם לפחות

פעם נוספת כדי להמשיך בדיון.

יי ארצי;

אני מציע שעורך דין מונוסביץ יכין לוועדה דראפט של חקיקה העונה לדעתו על

הבעיות שהוא דיבר עליהן.

היו"ר אי קולט!

אנו מאמצים את בקשתו של חבר-הכנסת ארצי.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00