הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 113

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום בי, כ"ט באדר אי התשמ"ו, 10 במרס 1986, 30;11

נכחו; חברי הועדה!

א. קולס - יו"ר

י. ארצי

מ. וירשובסקי

ו. שם-טוב

מוזמנים;

י. אליאסוף - משרד המשפטים

ג. ויסמן - " ,

מ. מילנוב - משטרת ישראל

ח. קלר - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; א. תקנות העבירות המינהליות

ב. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי)



א. תקנות העבירות המינהליות

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני רוצה קודם כל להודיע

על שינויים בסדר היום בישיבה זו ובישיבה מחר. לא נדון היום בחוק השימוש בסמלים

ובכינויים נאציים - הצעת החוק של חברי הכנסת עדנה סולודר ודב שילנסקי. חבר-הכנסת

שילנסקי משתתף בועידה של חירות והוא ביקש שלא להעלות את הנושא בהעדרו. בישיבה

מחר לא נדון בחוק המקרקעין (תיקון - הנתקות מחימום מרכזי) - הצעת חוק של חברי

הכנסת פנחס גולדשטיין ומיכה חריש. חבר-הכנסת חריש ביקש לא להעלות את הנושא

לדיון מחר כי לא יוכל להיות נוכח.

לפני שאנחנו עוברים לדון בתקנות, משרד המשפסים מבקש להוסיף לתוספת לחוק

העבירות המינהליות, התוספת שבה רשימת החוקים שעבירה על הוראותיהם יכולה להחשב

עבירה מינהלית, את החוקים רובאים; פקודת אגודות שיתופיות, חוק למניעת הונאה

בתפילין ובמזוזות.

אף כי שר המשפסים הציע להזמין לענין זה את היועצים המשפטיים של משרד העבודה

והרווחה ומשרד הדתות, נדמה לי שאנחנו יכולים כבר היום לקבל את ההחלסה ולאשר

הוספה שני החוקים לתוספת. בסופו של דבר אנחנו מעונינים שחוק העבירות המינהליות

יקיף הרבה חוקים. נאמנים עלי דבריו של היועץ המשפסי לממשלה שחוק העבירות

המינהליות בא לאפשר אכיפה סובה יותר של חוקים שהיום אין די כוח אדם ויכולת

לאכפם.

לפי סעיף 4 לחוק העבירות המינהליות "שר המשפסים רשאי להוסיף או לגרוע חוק

מן התוספת, בהסכמת השר הממונה על ביצועו של אותו חוק ובאישור הועדה". אני מציע

לקבל בקשתו של שר המשפסים ולאשר הוספת שני החוקים לתוספת.

אושרה הוספת פקודת האגודות השיתופיות והחוק למניעת הונאה

בתפילין ובמזוזות לתוספת לחוק העבירות המינהליות

אני מבקש ממר אליאסוף להציג לפנינו את התקנות.

י. אליאסוף;

לפי סעיף 37 לחוק העבירות המינהליות מוסמך שר המשפסים להתקין תקנות לביצוע

החוק, תקנות כלליות ותקנות ספציפיות לנושא מסוים, וכל התקנות באישור ועדת החוקה

חוק ומשפס. התקנות שלפניכם הן התקנות הכלליות לביצוע החוק. תקנות ספציפיות

לנושאים מסוימים, כגון קביעת עבירות פליליות מסוימות כעבירות מינהליות, אינן

כלולות בתקנות אלה ויובאו בנפרד. התקנות האלה באות רק להפעיל את ההוראות הכלליות

של החוק. יש בהן חלקים פשוסים כמו ספסים שונים למינוי, הודעה על הסלת קנס, יש

פרוצדורה של הגשת ערעור, וכן קביעת הצמדה להחזר.

עבירה מינהלית חוזרת. סעיף 1)

לפי סעיף 2(ג) לחוק אפשר לקבוע קנס מינהלי קצוב גבוה יותר על עבירה חוזרת.

נאמר שם "לענין זה, "עבירה מינהלית חוזרת" - עבירה מינהלית שעבר אדם תור תקופה

שנקבעה בתקנות באישור הועדה, מיום שעבר לפני כן אותה עבירה ושילם בשלה קנס

מינהלי או הורשע בשלה..." כלומר, אם אדם עבר עבירה מינהלית ושילם בשלה קנס

מינהלי, אם תוך תקופה מסויגות עובר שוב אותה עבירה, אפשר להסיל עליו קנס גדול

יותר. בסעיף 1 לתקנות מדובר על משך התקופה לענין עבירה מינהלית חוזרת.



היו"ר א. קולס;

עולה השאלה איך מחשבים את התקופה. מס הכנסה מספל בתיק של נישום לא בשנה אחת

בלבד, בבת אחת בודקים שלוש שנים וגם יותר. מס הכנסה יכול לפתוח את הדו"חות חמש

שנים אחורנית. יכול לקרות שאדם עבר עבירה בשנת המס 1982, יסילו עליו קנס על אותה

עבירה, וכעבור חודש יסילו עליו קנס על עבירה חוזרת ב-1983, כשהכל נובע מאותה

מערכת של התחשבנות. אנחנו מדברים על עבירות קלות יחסית, עבירות שהן עבירות קנס.

יכול להיות שאדם עבר עבירה שלא במתכוון, לא ידע שצריר לרשום תקבול מסוים. כר עשה

בשנה אחת ובשנה שאחריה, עד שהעמידו אותו על הסעות, והוא ישלם קנס גבוה יותר על

עבירה חוזרת.

י. אליאסוף!

התשובה לשאלה זו היא לא בתקנה זו אלא בתקנות שיבואו לפני הועדה, תקנות בדבר

קביעת קנס גבוה יותר לעבירה מינהלית חוזרת. נביא לועדה פירוס העבירות בחוקי מס,

אי הגשת דו"ח - קנס בסכום מסוים, בעבירה חוזרת קנס בסכום גבוה יותר, ואז

אפשר יהיה להגיד שהכל קשור בתנאים מסוימים. בתקנות שהבאנו היום לאישור קובעים רק

את התקופה לענין עבירה מינהלית חוזרת. בתקנות הספציפיות אפשר לקבוע שלא תהיה

עבירה מינהלית חוזרת אם האיש עבר את העבירות בבת אחת.

מ. וירשובסקי;

למה צריך להבחין ולקבוע לעבירות מס תקופה של חמש שנים ולעבירות אחרות שלוש

שנים לענין עבירה מינהלית חוזרת? חלק מעבירות המס הן קלות ערך. אינני רואה צורך

בהבחנה זאת. יהיה זה פשוס יותר אם נקבע תקופה אחידה לענין עבירה מינהלית חוזרת -

שלוש או ארבע שנים.

ההבחנה באה להצביע על החומרה הרבה שבה רואה המחוקק עבירות מס. יש חומרה בכל

עבירה ועל אחת כמה וכמה בעבירות מס. אני מניח שנקבע כי התקופה לענין עבירה

מינהלית חוזרת בתחומי המס תהיה חמש שנים מפני שמס הכנסה יכול לפתוח חשבונות ר1מש

שנים אחורנית. פקיד השומה בודק את חשבונות הנישום לא מדי שנה בשנה, בדרר כלל

בודקים את החשבונות אחת למספר שנים.

ר. מלחי;

נדמה לי שהתשובה לשאלה מצויה בחוק עצמו, בסעיף 2(ג): "..."לענין זה, "עבירה

מינהלית חוזרת" - עבירה מינהלית שעבר אדם תור תקופה שנקבעה בתקנות באישור הועדה,

מיום שעבר לפני כן אותה עבירה ושילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה..." סעיף זה

מונע את החשש שמא יצסברו מספר עבירות בלי שהענין יתברר.

היו"ר א. קולס;

פקיד השומה עוסק בחשבונות של שלוש שנים. הוא מרשיע את הנישום בעבירה בשנת

1982. האיש משלם קנס בשל אותה עבירה. אחרי חודש אפשר להגיד לו; ב-983ו עבדת

עבירה חוזרת, אם מספלים בשלוש שנים ביחד, נכון היה לאחד ולראות אותן עבירות

כעבירה אחת.

במס הכנסה אפשר לפתוח חשבונות חמש שנים אחורנית, חמש שנים מיום העבירה.

הטווח האפקסיבי של התקנות יהיה יותר מחמש שנים, אפשר להגיע לתשע שנים לענין

עבירה מינהלית חוזרת.



י. אליאסוף;

צריך לדון בעניו כשיהיה דיון בקנסות.

היו"ר א. קולס;

אולי נברר קודם את השאלה למה נקבעה תקופה של שלוש שנים לענין עבירות שאינן

עבירות מס. תקופת ההתיישנות בחטא היא שנה, בעוון - המש שנים, בפשע - עשר שנים.

אנהנו מדברים בעבירות מינהליות שהן בדרך כלל עוונות.

ג. ויסמן;

אין כאן התיישנות. נכון מה שאמרה גב' מלהי, חישוב התקופה לענין עבירה

מינהלית הוזרת מתחיל מיום שאדם שילם קנס מינהלי.

ר. מלחי;

המקרה שהיושב ראש מדבר עליו הוא מקרה שפקיד עם רצון רע מתנכל לאזרח. מקרים

אחרים מכוסים בהוק.

היו"ר א. קולס;

אנחנו צריכים למנוע גם אפשרות לשימוש לרעה.

אני בעד הבחנה בין עבירת מס ועבירה מינהלית אחרת, לעבירה מינהלית אחרת

התקופה של שלוש שנים לענין עבירה חוזרת היא ארוכה מדי.

י. אלי אסוף;

יש עבירות בתחום הבסיחות בעבודה שהן עבירות מינהליות, לא עבירה של אי

גידור מכונה מסוכנת, אבל יכול שמעסיק לא הכין תוכנית בסיהות או לא אימן את

העובדים. הרעיון היה שמי עבר עבירה מינהלית ונקנס עליה אם תור שלוש שנים עבר

שוב אותה עבירה, אפשר יהיה להסיל עליו קנס גבוה יותר.

היו"ר א. קולס;

אם אותו אדם הוא עבריין, תוך שנה או אפילו תוך חודש יעבור אותה עבירה עוד

פעם. מי שזורק פסולת לרשות הרבים והוא עבריין מועד, יחזור ויזרוק פסולת. אם אדם

נקנס על שזרק פסולת לרשות הרבים ושנתיים וחצי לא עבר שוב אותה עבירה, הרי אין

הוא עבריין מועד. האפקסיביות של הרתעה מפני עבירה חוזרת היא לא לפרק זמן ארוך,

כעבור שנתיים ועשה חודשים הוא כבר לא זוכר את הענין. אדם זה איננו עבריין מועד,

הוא אדם שבאופן רגיל שומר חוק אבל קצת מעד. לאדם כזה אפילו שנתיים הן תקופה

ארוכה, אבל הייתי מסכים לשנתיים.

י. אל יאסוף;

אפשר להסכים לשנתיים לגבי עבירות מינהליות אחרות, אבל לגבי עבירות מס הייתי

מבקש להשאיר חמש שנים.



היו"ר א. קולס;

בעבירות מס יש בעיה שציבור הנישומים לא אשם בה והיא תכיפות הבדיקה. הנישום

נהג כפי שרואה החשבון יעץ לו. בדקו את התיק לאחר ארבע שנים ונמצא כי עבר עבירה.

לו בדקו שנתיים לפני כן והיו מעמידים אותו על טעותו, היו מונעים ממנו עוגמת נפש.

חמש שנים זו תקופה ארוכה. נניח שנישום עבר עבירה מינהלית ב-1981, שילם קנס

ב-1982, שוב עבר אותה עבירה ב-1986. זו תקופה ארוכה.

אני הולך בענין זה בעקבות היושב ראש. עבירה מינהלית שעליה מטילים קנס היא

מעצם טבעה עבירה קלה יותר מעבירה שעליה ממצים כל חומרת העונש. זה כמעט בלתי

אנושי לקבוע תקופה ארוכה כל כר לענין עבירה מינהלית חוזרת ולסמור על זה שאדם

זוכר את העבירה שעבר והוא עדיין ער לענין. מי שעבר עבירה, ייענש לפי חומרת

העבירה אבל לא צריר להוסיף אלמנט של עבירה קודמת, אפילו לא בעניני מס. עבירת מס

גם היא לא תמיד נעשית במתכוון, יכול להיות שהיא נעשית במהלר העסקים. אני מבין

שיש רצון להקפיד על אכיפת חוקי המס, אבל לא צריר לפגוע באזרח פגיעה חמורה ולא

צודקת.

היו"ר א. קולס!

אם נקצר את התקופה אהיה מוכן להחמרת הענישה על עבירות מינהליות חוזרות.

האחד קשור בשני - אם רוצים למנוע חזרה על העבירה, יותר אפקטיבי לקבוע תקופה

יותר קצרה אבל ענישה יותר קשה.

אין מקום להבחנה בין עבירות מס לעבירות מינהליות אחרות. עבירת מס היא בדרך

כלל עבירה חמורה, אבל כאן לא מדובר בעבירות החמורות בתחום המס. על עבירה חמורה

כמו העלמת הכנסות יעמידו אדם למשפט פלילי ויכניסו אותו לבית סוהר. כאן מדובר

בעבירות טכניות, לא על מלחמה בהון השחור או התחמקות מתשלום מס.

כמי שצריר פעם בשנה למלא טפסים של מס הכנסה, אני יודע שהדבר מסובר מאד, אהה

יכול בונה פידה לעשות טעות. המיסוי במדינת ישראל הוא מסובך מאד. את החומרה ביחסו

של המחוקק לעבירות מס לא צריר לבטא דווקא בענין עבירה מינהלית חוזרת.

הייתי מוכן להקל ולקבוע שנתיים לעבירות מינהליות אחרות ושלוש שנים לעבירות

מס, אבל במקום ללכת בדרר זו אני מציע אחידות - תקופה של שלוש שנים לענין עבירה

מינהלית חוזרת.

אני מקבל מה שאמר היושב ראש שאת ההרתעה מפני עבירה חוזרת צריך להשיג על ידי

הגדלת הקנס.

היו"ר א. קולס;

יש עבירות טכניות כמו אי הגשת דו"ח במועד שמאחוריהן מסתתר נסיון להתחמק

מתשלום מס. יש מי שאיננו מדווח בזמן על פתיחת עסק, וכעבור שנה העסק כבר איננו.

בעקרון אני בעד אחידות ופשטות לשם היעילות. אם אנחנו יכולים לקבוע קנסות

גבוהים יותר לסוגים מסוימים של עבירות מינהליות, אני מציע לקבוע לכל העבירות

תקופה של שנתיים לענין עבירה מינהלית חוזרת, ובעבירות מס לקבוע קנס הרבה יותר

גבוה על עבירה חוזרת. אבל אני רוצה גם להגן על מי שעובר את העבירה בתום לב.

הרשות צריכה לבדוק מה קורה, לפקח, ואם שנתיים אדם לא השליך פסולת לרשות הרבים,

אם במשך שנתיים למד ללכת בדרך נכונה, אני מניח שימשיך בדרך זו.

אני רוצה להזכיר לחברי הועדה שבחוברת הכחולה הנוסח של הסעיף היה שונה. שם

הצענו שלוש שנים לגבי כל העבירות המינהליות ללא הבחנה. כשבאו אנשי המס לדיון

אמרו שלהם לא מספיקה תקופה של שלוש שנים. הועדה החליטה להשאיר את ענין התקופה

לתקנות, כדי שנוכל לר1בחין בין עבירות חמורות שלגביהן רוצים להדגיש במיוחד את

אלמנט ההרתעה, כגון עבירות מס, ובין עבירות מינהליות פשוסות באופן יחסי. אפשר

להתווכח אם על מי שעישן בקולנוע והוטל עליו קנס מינהלי אפשר יהיה במשך שלוש שנים

להטין קנס מינהלי יותר גבוה עם יחזור על העבירה, אפשר להגיד שבעבירות מסוג זה

צריר לקבוע תקופה קצרה יותר, אולי שנה, אולי שלושה חודשים. אבל בהבחנה זו מבטאים

את הגישה לעבירות מס.

היו"ר א. קולס;

את הגישה אפשר לבטא בחומרת העונש על עבירה חוזרת.

צריך גם אלמנט של זמן.

היו"ר א. קולס;

אילו החקיקה הפיסקלית שלנו היתה יותר משוכללת ומערכת המס היתה מתיחסת

לנישומים כמו שמתייחסים בארצות הברית, מספר מעלימי ההכנסות היה קטן יותר. יש

משהו רקוב בממלכה הזאת. אני מבין את שלטונות המס, הם צריכים לכוף את חוקי המס,

הם רוצים להכניס יותר כסף לאוצר המדינה. אילו היה הדיון הזה נערך בועדת הכספים,

אולי היינו מחליטים שהתקופה תהיה עשר שנים. בדיון בועדת החוקה חוק ומשפט אני

רוצה לתת בידי שלטונות המס מכשיר יעיל לאכיפת החוק אבל שזה גם יעלה בקנה אחד עם

השקפת העולם שלי.

מקובלת עלי ההצעה של וירשובסקי לקבוע תקופה אחידה לענין עבירות מינהליות

חוזרות. לקבוע תקופה קצרה, ולהחמיר בענישה על עבירה חוזרת על חוקי המס.

י. ארצי;

אני טוען נגד מחשבת האחידות, כי מחשבה זו מביאה לידי כר שנגררים אחרי

העבירה החמורה יותר, כמו עבירת מס, ועקב כר מחמירים גם בענישה על עבירה קלה

יותר. אני בעד הבחנה לפי הענין; פרק זמן קצר בעבירות מינהליות רגילות - שנתיים;

פרק זמן קצת יותר ארור בעבירות מס - שלוש שנים.

ר. מלחי;

נדמה לי שהקושי נובע מכר שהכניסו תחת גג אחד את כל עבירות המס לעומת כל

העבירות המינהליות האחרות. בין עבירות המס יש עבירות על הוראות שאדם מתבקש לבצע

אחת לשנה או אפילו למספר שנים, ולגבי עבירות כאלה תקופה של חמש שנים היא סבירה.

דו"ח למס הכנסה צריר להגיש פעם בשנה. חוק מס שבח מקרקעין - יכול להיות שאדם

יחליף דירה פעם בעשר שנים. דו"ח למס ערר מוסף צריר להגיש פעם בחודשיים. הוראות

מכס ומס קניה הן ענין של עבודה שוטפת. צריר אולי להבחין בין פעולות שאדם נתבע

לעשות פעם בתקופה ארוכה ובין פעולות שאדם עושה יום יום, באלה אפשר שאדם

ייכשל פעמיים תור שנתיים וצריר לתת לו אפשרות להנות מהספק.



היו"ר א. קולס;

אני מדבר על אדם שעבד עבידה בשגגה, לא מתוך כוונה פלילית. אם דו"ח למס עדך

מוסף בודקים בתוך שלושה חודשים, מעמידים אותו על טעותו. אם המעדכת מפגדת בבדיקה

של דו"חות למס הכנסה, אדם עלול לחזור על אותה עבידה כמה וכמה פעמים.

אני מציע ללכת בכיוון שמציע חבר-הכנסת אדצי ולקבוע שלוש שנים לעבידת מס

ושנתיים לעבידה מינהלית אחרת. אני מבין שמשדד המשפטים לא מתנגד להצעה זו. אפשד

יהיה לקבוע שבעבידות מס הקנס על עבירה חוזרת יהיה כפליים או פי שלושה מאשר

בעבירה ראשונה, ואילו על עבירה של עישון במקום אסור הקנס על עבירה חוזרת לא יהיה

בשעור הרבה יותר גבוה מאשר על עבירה ראשונה.

הוחלט לאשר סעיף ו בתיקונים הבאים;

ו. בסעיף קטן- (א)(ו) ייאמר; בעבירת מס - שלוש שנים;

2. בסעיף קטן (א)(2) ייאמר; בעבירה מינהלית אחרת - שלוש שנים.

אנחנו עוברים לסימן בי; כתב מינוי.

י. אליאסוף;

בסימן בי יש הוראות טכניות.

(קורא סימן בי; כתב מינוי. סעיפים 3-2)

היו"ר א. קולס;

אושרו סעיפים 3-2.

אנחנו עוברים לסימן גי; הטלת קנס מינהלי. עברתי על הטפסים והם בסדד.

י. אליאסוף;

(קודא סימן גי, סעיפים 6-4)

היו"ר א. קולס;

אושרו סעיפים .6-4

אנחנו עוברים לסימן די; ערר על גובה קנס מינהלי שאינו קצוב.

י. אליאסוף;

(קורא סימן די , סעיפים 7 - וו)

מי שהוטל עליו קנס מינהלי שאינו קצוב, קנס שמטיל דשם, זכאי לערוד לפני בית

משפט על גובה הקנס. בחוק נקבע שבתקנות ייקבעו סדדי העדד.



היו"ר א. קולס!

אושרו סעיפים 7 - וו.

תשלום קנס מינהלי.

י. אליאסוף!

(קורא סימן הי, סעיפים 2ו - 3ו).

סעיף 6ו לחוק קובע שמי שהוטל עליו קנס מינהלי חייב לשלמו תוך שלושים יום.

מה קורה אם אדם שילם את הקנס אבל הגיש ערר ובית המשפס הורה שהקנס יהיה פחות מאשר

שילם? תקנה 2ו עונה על שאלה זאת. אם האיש צריך לקבל החזר, המדינה תחזיר את הכסף

בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לא צמודה בשעור 4% לשנה.

ו. שם-טוב;

מקובל לקבוע שעור ריבית?

י. אליאסוף;

אם מחזירים רק עם הפרשי הצמדה, כאילו יוצאת המדינה מרוויחה,

היו"ר א. קולס;

מצד אחד, זה לא צריך להיות החסכון הכי טוב במשק. מצד שני, אם הוטל על אדם

קנס גבוה, כדי להגיש ערעור הוא צריר לקחת עורך דין, הוא לוקח הלוואה לממן את

ההוצאות. אם בית המשפט מצא לנכון להכנס לשיקול הדעת של הרשם ומצא שהרשם לא צדק,

האיש יקבל החזר אבל לא יקבל פיצוי על כל ההוצאות שלו, כי ההוצאות שפוסק בית משפט

לא עומדות בפרופורציה להוצאות בפועל.

האם % 4 הוא שעור הריבית על הלוואה הכי זולה שאדם יכול לקבל? על משכנתה

מסובסדת שמקבלים זכאי משרד הבינוי והשיכון הריבית היא 6% - 7.5% עם הצמדה מלאה.

לא צריך שהאיש ירוויח מכל הענין הזה, אבל מצד שני גם המדינה לא צריכה להרוויח

כאשר שיקול הדעת לא עמד בפני בקורת בית משפט.

ר. מלחי!

הריבית על משכנתאות של משרד הבינוי והשיכון היא לא ההוצאה היחידה, נוספות

עליה אגרות שונות.

האם לא יהיה נכון לקבוע כאן הגבלת זמן, לקבוע מתי צריכה המדינה להחזיר את

הכסף.

י. אליאסוף;

בחוק כתוב שהסכום יוהזר. לפי חוק הפרשנות, כל דבר שצריך להעשות - צריך

להעשרת בזמן סביר. אני חושב שדי בזה.



היו"ר א. קולס;

אני רוצה שהרשם ישקול תשע עשרה פעמים. אני בטוח שלפני שאדם הולך לערער בבית

משפט הוא שוקל עשרים פעם, כי ההוצאות הן תמיד גבוהות מהסכום שיוכל לזכות בו. אדם

פונה לבית משפט רק אם הוא רואה שנעשה לו עוול. ואם זכה בפסק הדין, אני רוצה

שיקבל לפהות את המינימום. ריבית בשעור 4% היא רק שני שלישים מהמינימום המקובל,

ואני כבר לא מדבר על אגרות שהזכירה גבי מלחי.

י. אליאסוף!

אם הורשע אדם בערכאה ראשונה והוטל עליו, הגיש ערעור, כעבור שלוש שנים התקבל

הערעור שלו והוא זכאי להחזר כסף, הוא מקבל את הכסף אך ורק עם הצמדה בלי תוספת

ריבית.

היו"ר א. קולס;

אנחנו מדברים על שתי מערכות שונות - בית משפט ורשם. אני רוצה למנוע שרירות

לב במערכת והחלטות מנימוקים פטולים. מצד שני, אני רוצה שהמערכת תהיה יעילה, אני

רוצה מראש למנוע התדיינות בבתי משפט כי יש עומס גדול על מערכת המשפט. אני רוצה

שהרשם ישקול תשע עשרה פעמים לפני שהוא מחליט, אני רוצה שהסעיף הזה יעמוד לנגד

עיניו.

הדברים אינם מקבילים. גם אתם לא ראיתם בזה מקבילה, כי אילו כך ראיתם גם כאן

הייתם מציעים הצמדה בלבד בלי ריבית.

כשאדם מאחר בתשלום, מטילים עליו הצמדה פלוס 25%.ו לכל שבוע פיגוע. זה אמצעי

הרתעה.

י. ארצי;

מדוע קבעו 4%?

י. אליאסוף;

זו ריבית חשבית מקובלת במשרדי ממשלה.

היו"ר א. קולס;

זו הריבית שהאוצר משלם, לא מה שהאוצר גובה.

בהפרשי הצמדה יש תמיד רווח לאוצר לפחות שנים או ארבעה שבועות, כי משלמים

לפי המדד האחרון הידוע. הריבית לא צמודה. תבדוק מה הריבית המינימלית שאדם נדרש

לשלם כשהוא מקבל לוקח מהאוצר.

י. אליאסוף;

הריבית משתנה לפי המצב במשק.

היו"ר א. קולס;

תקנות אפשר לשנות. היום הריבית המסובסדת היא 6% - 7.5%, כר משלמים זכאי

משרד הבינוי והשיכון.

אני לא יכול להביע התנגדות לריבית בשעור 5% במקום 4%, קצת יותר מהריבית

החשבית המקובלת, אבל קביעה היא שרירותית. יכול להיות שבעוד שנה תהיה הריבית במשק

2%, או 10%. כשקבענו בחוק 5%.1 לקחנו בחשבון נתונים מסוימים. אותו אחוז יש בחוק

מיסיס (קנס פיגורים). זה אחוז גבוה כי הוא נועד להרתיע.

אדם ערער לפני בית משפט, בית המשפט קבע שהרשס טעה בשיקולו. עברה שנה, במשך

שנה שילם האיש ריבית על הכסף הזה. אני רוצה קצת להיטיב עמו.

י. אליאסוף;

מאחר שמדובר בקנס בלתי קצוב, שעדיין איננו יודעים איר מפעילים אותו, וכל

נושא הקנס הבלתי קצוב מוגבל בחוק עצמו לשלוש שנים, הועדה רוצה לחזור ולדון בו,

אולי אפשר לאשר ריבית בשעור 4% - 5% ---

היו"ר א. קולס;

אנחנו חיים בתקופה שהאינפלציה היא כמעט אפס. אפשר להגיד; וכן ריבית צמודה

בשעור 5%.

י. אליאסוף;

אני לא יודע מה משמעות הדבר הזה. הפרשי הצמדה זה דבר מקובל. אני מציע

שנחזור לועדה בעוד שנה ונדווח על הנסיון בהפעלת תקנה 2ו(א) במשך השנח, ולפי זה

נראה מה לעשות.

היו"ר א. קולס!

אם זה רק לשנה, למה לא נקבע 6%? יצאתי מנקודת מוצא של ריבית שמשלמים על

משכנתה זולה.

הוחלט לאשר סעיף 12(א) בתיקון; שעור הריבית על החזר יהיה 6% במקום 4%.

אושר סעיף 3ו

אנחנו עוברים לסימן ו'; המצאת מסמכים.

י. אליאסוף;

(קורא סימן וי, סעיפים 4ו - 15)

היו"ר א. קולס;

צריכה להיות הקבלה לתקנות סדר הדין האזרחי - המצאת מסמכים. יש בעיות עם

הדואר.

יש קשיים משני סוגים. יש קושי במסירת מכתבים רשומים ממשרדי ממשלה לאזרחים.

האזרח בא לרואר ושואל איזה דבר דואר הגיע בשבילו, ומכתבים ממשרדי ממשלה הוא לא

רוצה לקבל. פתרנו את הבעיה בצורה חלקית בתקנות ובחוק סדר הדין הפלילי, שם יש

פרזומציה שאם נשלח מכתב רשום לאדם רואים אותו כאילו התקבל, זולת אם הוכח שהאיש

היה בחו"ל או במילואים. כך קבענו גם כאן.

היו"ר א. קולס;

15 ימים אחרי המשלוח, זה פרק זמן קצר מדי. במקרה הסוב זה 10 ימים אחרי

קבלת המכתב. אני מציע לקבוע שהיום ה-20 אחרי המשלוח ייראה כתאריר ההמצאה.

אושר סעיף 14

הוחלס לאשר סעיף 15 בתיקון הבא: היום העשרים לאחר המשלוח ייראה כתאריר

ההמצאה, במקום היום החמישה-עשר.

סדרי רישום של עבירות מינהליות.

(קורא סימן זי, סעיף 16}

המירשם דרוש לענין עבירות חוזרות.

איר תהיה המחיקה מן המירשם?

זה לא מירשם פלילי.

כעבור שנה יגיע האיש לבית משפט והתובע יגיד: אמנם הרישום לא פלילי... האם

אפשר לקבוע שלאחר שלוש שנים יימחק הרישום?

חוק הארכיונים קובע לאחר איזו תקופה צריר לבער רישומים של משרדי ממשלה.

אושר סעיף 16.

אושרו תקנות העבירות המינהליות עם התיקונים שהתקבלו



ב. תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי)

ג. ויסמן!

לפני כשנה באנו בנושא זה לפני הועדה. כתבנו את התקנות מהדש לפי הערות הברי

הכנסת דן מרידור ואוריאל לין. התבקשנו לפשס את הדברים ולקבוע הסדרים רק למקרים

נדירים בהם ניתן לחוקר מדעי מידע עם פרסי זיהוי.

היו"ר א. קולס!

שר המשפסים ושר המשסרה ממנים ועדה מאשרת. אני מבקש שהרכב הועדה ייקבע

באישור ועדת החוקה חוק ומשפט. קיבלנו חוק כדי לסגור את המרשם, כאן פותחים פתח

להוציא מידע מהמרשם הפלילי. אני רוצה שבענין זה תחזיר הועדה אצבע על הדופק. אם

נראה שהשרים מינו לועדה ארבעת פוליסיקאים ממפלגה מסוימת, הועדה לא תאשר הרכב כזה

של ועדה מאשרת מסירת מידע לצרכי מהקר.

י. אליאסוף!

אין לנו הרבה תקדימים למינוי באישור ועדה פרלמנסרית, וזה גם לא רצוי,

היו"ר א. קולס!

אפשר בהתייעצות עם הועדו;.

י. אליאסוף!

יש אישור ועדה, התייעצות עם ועדה, יש גם הבאה לידיעת הועדה.

היו"ר א. קולס!

אם אנחנו אומרים שיש להביא את ההרכב לידיעת הועדה, יכול השר להגיד! הודעתי

לכם ועכשיו הענין סגור. אני רוצה לתאר מצב שלא יכול להיות במדינת ישראל, נניח

ששר המשסרה התפסר ומינו את שר המשפסים למלא מקומו, שר המשפסים לבדו ממנה ועדה,

מודיע לועדה ובזה יצא ידי חובה.

אנחנו רואים עצמנו כאפוטרופסים מסעם הציבור על נושא המרשם הפלילי ומאגרי

מידע. חוקקנו חוק וסגרנו את מאגרי המידע, עכשיו פורצים פרצות.

ג. ויסמן!

לא פורצים פרצות. המאגרים סגורים.

היו"ר א. קולס!

אנחנו סומכים על המשטרה שממנה אין דליפת מידע. אבל באוניברסיסה, מרצה יוצא

לארוחת צהרים ומשאיר על שולחנו מחקר מדעי, מישהו עובר ומעיין.



ג. ויסמן;

ב-99% מהמקרים המידע נמסר ללא פרטי זיהוי. אני מקבלת שמינוי הועדה מאשרת

יחיה בהתייעצות עם ועדת החוקה חוק ומשפס.

היו"ר א. קולס;

הוחלט לאשר את התקנות עם התיקון בסעיף 1;

מינוי הועדה המאשרת יהיה בהתייעצות עם ועדת החוקה חוק ומשפס.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 45;2ו)