הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 110

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום בי, ט"ו באדר אי התשמ"ו, 24 בפברואר 1986,11:30

אליעזר קולס - יו"ר

מרדכי וירשובסקי

אוריאל לין

דב שילנסקי

ויקטור שם-טוב

מוזמנים!

מ. גבאי - מנכ"ל משרד המשפטים

ש. ויגדר, - משרד המשפטים

מ. פרתם _ " "

פרופי י. אורגלר - אוניברסיטת תל-אביב

דייר ד. גבעולי

פרופ' ב. לב - " "

דייר י. סוארי - האוניברסיטה העברית

ד"ר א. פרידמן - יי יי

י. זיו - יו"ר ועדת התכנון והתקצוב, המועצה

להשכלה גבוהה

ת. קריץ - המועצה להשכלה גבוהה

צ. טלמון - לשכת רואי חשבון

ח. כהן _ " "

ש. סגר

ר, מלחי

קצרנית! א. אשמן

סדר היום! א. הצעות לסדר היום

ב. חוק רואי חשבון (תיקון מסי 4), חתשמייג-982ו



א. הצעות לסדר היום

היו"ר א. קולס!

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת התוקה חוק ומשפט.

ד. שילנסקי;

העליתי הצעה לסדר היום שהועדה תדון במעמדם של שופטים בדימוס. עומדת השאלה

אם הם יכולים להתבטא כאילו לא היו שופטים, בזמן שהם מכהנים בועדות שיפוטיות,

בתפקידים שיפוטיים. לדוגמה, בועדה לענין ניכוי שליש מתקופת המאס יושב שופט

בדימוס, אם הוא יתבטא התבטאות פוליטית הרי כשיחליט מה שיחליט יגידו שהחליט כך

בגלל השקפתו הפוליטית. הצדק צריך גם להראות.

הועדה החליטה להקים ועדת-משנה לענין זה. אודה ליושב ראש אם יקים עכשיו את

ועדת המשנה.

היו"ר א. קולס!

בזמנו החלטנו להקים ועדת משנה. אני מציע שועדת השנה תהיה בהרכב מצומצם

מאד, אלא אם יהיו חברים שירצו להצטרף. אין לי התנגדות שועדות משנה תהיינה רחבות,

אבל בתנאי שהחברים גם יבואו לישיבות.

אני מציע את ההרכב הבא! חברי הכנסת דב שילנסקי - יו"ר, מרדכי וירשובסקי,

יצחק ארצי. חבר הכנסת ארצי איננו נוכח כאן, ואם לא יסכים להשתתף בועדת המשנה,

נבקש חבר אחר.

הוחלט להקים ועדת המשנה בהרכב המוצע.

אני מאחל לועדת המשנה הצלחה בעבודה ומקווה שתגיש לנו מסקנות בהקדם.

מ. וירשובסקי!

אני מבקש להעלות שני נושאים לדיון. אני מציע לדון בענין השופטים, בעקבות

ההתבטאות של ראש לשכת עורכי הדין, שאני מבין שצוטטה לא במדוייק, על השפעות

פוליטיות במינוי שופטים. שמעתי שלא זה בדיוק מה שאמר, אבל הנושא מחייב דיון.

העליתי את הנושא לא פעם, בצורה זו או אחרת. אני חושב שהועדה צריכה לדון בנושא

ולהתייחס גם להרכב של הועדה למינוי שופטים . כשדנו בחוק היה ויכוח אם יושב ראש

הועדה צריר להיות נשיא בית המשפט העליון או שר המשפטים. אני מבקש להביא את הנושא

לדיון.

היו"ר א. קולס!

העיתוי לא כל כך נוח. שמעתי מפי ראש לשכת עורכי הדין מר ברגר שהוא לא דיבר

על מינויים פוליטיים, הוא התייחס לבחינות מסוימות שלפי דעתו כדאי להוסיף למערכת

המבדקים שעובר מועמד לשיפוט. אני מבקש לא להעלות עכשיו את הנושא כדי שלא יתקבל

רושם שיש מינויים פוליטיים. אני מציע להמתין שבועיים או שלושה ואז נתייחט לנושא,

אולי בינתיים יהיו גם דברים אחרים שנרצה לבדוק. אם נעלה עכשיו את הנושא לדיון,

יתקבל רושם לא טוב שמתנגחים בנושא שבו אין כלל ניגוח.



ד. שילנסקי!

למען הסדר הטוב ולמען הפרוטוקול אני רוצה לומר ששמעתי מידירי מר ברגר שהוא

אמר את ההיפך ממה שפורסם. בתשובה לשאלה הוא אמר כי איו מינויים פוליטיים.

הוסיפו ושאלו מה קורה אם יש שני מועמדים בערך באותה רמה. הוא אמר: ייבחר זה שיש

לו יותר גיבוי. הוא לא הזכיר את המילה פוליטי,

היו"ר א. קולס!

גם המינויים הלא מוצלחים לא באו מיזמתם של אותם אנשים בועדת המינויים

שמייצגים השקפה פוליטית.

מ. וירשובסקי;

אני מוכן לדחות העלאת הנושא בעוד שבועיים או שלושה שבועות.

אני מציע לדון על קביעה של יועץ משפטי לכנסת. גם היום יש יועץ משפטי לכנסת

אבל הוא לא פועל על פי חוק. לפני כחמש שנים הגשתי הצעה לקבוע יועץ משפטי לכנסת,

ואז החליטו שאין טעם לדון בהצעה. אני חושב שהיום, כשהיועץ המשפטי לממשלה מסיים

כהונתו וטרם נבחר לו מחליף, צריך לדון בנושא. זה לא יפגע במעמדו של היועץ המשפטי

לממשלה היוצא וגם לא יטיל מגבלות על מי שייבחר לתפקיד.

צריר לדון בשאלה אם טוב הדבר שהיועץ המשפטי לממשלה הוא האינסטנציה -לא

מבחינה חוקתית אלא מבחינה ענינית - להכנת חוות דעת בשביל הכנסת. לא פעם יכול

להתעורר ויכוח בגלל ניגוד האינטרסים בין הכנסת שהיא המחוקק ובין הממשלה שהיא

הזרוע המבצעת.

הצעתי בענין זה הצעת חוק מפורטת, והוחלט לא לדון בה. אני חושב שהיום יש

מקום לקיים דיון בנושא. אני מוכן להניח על שולחן הועדה את הצעת החוק שהכנתי לפני

מספר שנים. בחיים הפוליטיים המקוטבים שלנו ונוכח רגעיות החוקתיות המסובכות שלפני

הכנסת יש מקום לדון בשאלה אם טוב ההסדר הקיים שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם היועץ

המשפטי למדינה, גם מבחינת תפקידו וגם מבחינת עבודת הכנסת. אני מציע לדון בנושא

באחת הישיבות הקרובות.

היו"ר א. קולס;

אני לא רוצה להתייחס לתוכן ההצעה, אבל בחרה לך אכסניה לא נכונה להצעה הזאת.

על פי התקנון, עניני הכנסת מטופלים כולם בועדת הכנסת, לא בועדת החוקה חוק ומשפט.

אני גם לא חושב שהעיתוי מתאים.

ו. שם-טוב;

אדוני היושב ראש, הנימוק הראשון היה מספיק.

גם הנימוק השני הוא לא פחות טוב. אינני חושב שצריך לענין זה לנצל הזדמנות

שיועץ משפטי לממשלה עוזב תפקידו. הנושא של קביעת יועץ משפטי לכנסת הוא נושא

חשוב וצריך לדון בו ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה.

אני מציע לך להעלות את הנושא לדיון בועדת הכנסת.

חשבתי שטוב יהיה אם ועדת החוקה חוק ומשפט תדון בנושא. אבל אני מוכן להעלות

אותו בועדת הכנסת.



ב. חוק רואי חשבון (תיקון מס' 4), התשמ"ג-1982

היו"ר א. קולס;

הצעת חוק רואי חשבון (תיקון מסי 4) חוזרת ועולה לדיון כבר מדצמבר 1982.

בזמן האחרון אנחנו מנסים בועדה להתגבר על פיגורים בעבודה. הפיגור בהכנת הצעת חוק

רואי חשבון נבע בחלקו מדעות שונות שהשמיעו נציגי הגופים השונים הקשורים בענין.

אני מציע שמנכ"ל משרד המשפסים יציג בקצרה את ההיססוריה של החוק הזה, אחר כך נשמע

אם חל שינוי בעמדות, אם עדיין יש מי שחושבים שלא צריך לקבל את החוק הזה. אם

מקובל על הכל שהחוק נחוץ, גם אם בשינויים פה ושם, נעבור על החוק סעיף סעיף.

מ. גבאי;

את השלב הזה כבר עברנו. היתה תמימות דעים שיש צידוק אוביקסיבי לחוק הזה.

מ. וירשובסקי;

לא בין חברי הועדה.

ד"ר א. פרידמן;

גם לא בין האורחים.

מ. גבאי;

בישיבה האחרונה בנושא זה דובר על כך שמקצוע חשוב כראית חשבון מוסדר במתכונת

ארכאית. בוגר תיכון יכול ללמוד בשעורי ערב או בשעורים אחרים ולעבור בחינות בראיה

חשבון. הדבר לא סביר לא מבחינה מקצועית ולא מבחינת הסדר ציבורי. המערכת הציבורית

- ממשלתית מתקשה לעמוד בכך. היינו סבורים שכמו במקצועות אחרים, משפטים או הנדסה,

יש מקום לקבוע שכל העוסקים במקצוע יהיו בעלי השכלה אקאדימית. כך זה גם במרבית

המדינות בעולם. גם במדינות כמו בריטניה, שם עד הזמן האחרון ניתן היה ללמוד

משפטים במסגרת לימודים חיצוניים לאקאדמיה, גם שם הדבר שונה והדרישה היא

שבמקצועות אלה תהיה השכלה אקאדימית מסודרת.

אני רוצה להזכיר שגם היום כ-90% מהנכנסים למקצוע ראית חשבון הם בעלי תואר

בוגר, למדו במסגרת אקדימית. אבל עדיין מקיימים אותה שיטה של בחינות חיצוניות

לגבי היתר.

יש הסדרים שונים באוניברסיטאות שונות. לימודים אלה קיימים באופן מלא

באוניברסיטאות ירושלים ותל-אביב, ובאופן חלקי, אם כי מוכר לכל דבר וענין,

באוניברסיטאות בר-אילן, חיפה ובאר-שבע. כלומר, בחמש אוניברסיטאות ניתן היום

ללמוד ראיית חשבון, או חשבונאות, או כלכלה וחשבונאות. הדבר חשוב, כי אחת הטענות

של המוסדות להשכלה גבוהה היתה שתיקון החוק יכביד עליהם מבחינה תקציבית. היום

נראה שלא כך הדבר, כי התיקון לא יעמיס מעמסה בלתי סבירה נוספת על מה שכבר קיים.

המטרה העיקרית של החוק היא אקאדימיזציה של מקצוע ראית חשבון.



יש מספר נושאים שבהם היתה מחלוקת או היו חילופי דברים עם המוסדות

האקדימיים, עם הועדה לתכנון ותיקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. בשעתו הצענו שלאחר

לימודי חשבונאות המועמד למקצוע ישתלם במסגרות שנקבעו על ידי מועצת רואי חשבון על

פי החלטתה. כף נהוג היום. היום לבד מהלימוד הבסיסי במשר שלוש שנים, מתקיימים

לימודים בשנה רביעית שבה משלימים התלמידים אותם נושאים שמועצת רואי חשבון קובעת.

היא קובעת זאת בתאום עם האוניברסיטאות, אבל ההחלטה היא של המועצה.

לכן נקבע שאדם יהיה כשיר להכנס למקצוע אם הוא בעל השכלה גבוהה בחשבונאות,

ויש פירוט מהי השכלה גבוהה בחשבונאות, ולאחר מכן נאמר : "השתלם, אס נדרש לכך על

פי החלטת המועצה, בלימודי השלמה שנקבעו בתקנות בהתייעצות עמה".

נציגי המוסדות להשכלה גבוהה טענו שאם הלימודים ייקבעו בהחלטה של מועצת רואי

חשבון, יש בזה פגיעה בחופש האקאדימי שלהם.

אנחנו מסכימים להצעה כי ייאמר שההשתלמות תהיה בלימודי השלמה שייקבעו

בהתייעצות עם מועצת רואי חשבון. מועצת רואי חשבון תוכל לומר דברה, אבל ההחלטה

י הסופית תהיה של המוסדות להשכלה גבוהה.

אם הנוסח הזה יהיה מקובל, ולדעתי הוא מקובל על המוסדות להשכלה גבוהה, אפשר

יהיה להסכים בענין זה.

יש נושא שני שבו עדיין יש מחלוקת. לפי סעיף 3 בהצעת החוק, בעל השכלה גבוהה

בחשבונאות הוא אחד מארבעה אלה-. (1) בעל תעודת בוגר בחשבונאות מטעם מוסד בישראל

שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה; (2) בעל תעודת בוגר במקצוע אחר - מקצוע כלשהו -

שהשלים את לימודיו במוסד להשכלה גבוהה בכל המקצועות הנדרשים באותו מוסד מאת בוגר

במקצוע חשבונאות; (3) מי שהוסמך לעסוק בראית וזשבון בחוץ לארץ והמועצה הכירה

באותה הסמכה; (4) בעל תעודת בוגר במקצוע וזשבונאות מטעם מוסד להשכלה גבוהה בחוץ

לארץ ובלבד שהמועצה הכירה במוסד לענין זה.

בשיחה שהיתה לי עם נציגי ועדת התכנון והתיקצוב ונציגי מוסדות להשכלה גבוהה,

מי שלמד כלכלה גם הוא יוכל להיות מוכר, ובלבד

שישלים לימודיו במתכונת שתיקבע המועצה - כאן לא המוסד להשכלה גבוהה יקבע אלא

המועצה - והוא גם יעבור בחינות מיוחדות שהמועצה תיקבע.

אני מבין שהמניע להצעה זו הוא החשש שאם תתקבל המתכונת שהוצעה יהיה לחץ בלתי

סביר של אנשים שרוצים ללמוד חשבונאות, ולכן רוצים לפתוח שסתום נוסף בין מקצוע

החשבונאות ומקצוע אחר כלשהו, תהיה קבוצת-ביניים של בוגרי כלכלה שדינם יהיה

דין-ביניים - אלה יעברו לא רק את הבחינות המינימליות של המועצה, אבל גם לא

יצטרכו לעבור את כל המקצועות האחרים אלא מספר מסוים של מקצועות. גם בוגרי

חשבונאות עדיין צריכים לעבור שתי בחינות של המועצה. לא שלוש בחינות אלא שתים,

כי בחינה אחת ביטלנו.

הדבר עלול להכביד על המועצה כי זה יחייב אותה לקיים בחינות שרצתה לא לקיים.

הרעיון היה להעביר את הענין כולו למוסדות להשכלה גבוהה. אבל אם זה יהיה מכשול

שבגינו לא נוכל להעביר את החוק, לאחר התייעצות עם חברי יתכן שנמצא פורמולה

מתאימה וגם בנושא זה נלר לקראת המוסדות להשכלה גבוהה.

היו"ר א. קולס;

ההצעה לתיקון החוק באה ביזמת רואי החשבון והאוניברסיטאות, לא הועדה יזמה את

החוק. הייתי רוצה לשמוע אם לגורמים השונים יש התנגדות לתיקון הזה בחוק. אם רואי

החשבון ונציגי האוניברסיטאות הס בעד העקרונות שהציג מנכ"ל משרד המשפטים, נעבור

לדיון בסעיפי החוק.



פרופ' י' אורגלר;

הייתי נוכח בישיבה של הועדה ב-7 בינואר 1985. נדמה לי שכמעט אף אחד

מהנוכחים כאן לא היה באותה ישיבה. את מקומו של יושב ראש הועדה מילא אז חבר-הכנסת

דן מרידור. למיטב הבנתי, באותה ישיבה הוסרה הצעת החוק מסדר היום כי גם הועדה וגם

המוסדות להשכלה גבוהה התנגדו להצעת החוק,

ר. מלחי;

הצעת חוק לא יכולה להיות מוסרת.

פרופי י. אורגלר;

אינני יודע מה הפרוצדורה, לכן אמרתי "למיטב הבנתי". באותה ישיבה היתה

הסכמה כללית שאין מקום להצעת חוק כזאת, כך שבוודאי אי אפשר לומר שההצעה הובאה

מטעם המוסדות להשכלה גבוהה.

היו"ר א. קולס;

עברנו עם הצעת החוק הזה הרבה מאד גלגולים. יש כנראה מזל מיוחד להצעות

שקשורות באוניברסיטאות, כר היה גם בהצעת חוק לשכת עורכי הדין בענין המתמחים.

אנחנו כועדה של הכנסת לא רוצים לכפות, אנחנו רוצים לעשות מה שהמוסדות ומשרד

המשפטים ביחד מבקשים, אנחנו רוצים לחוקק חוק טוב, ואתם היודעים מה טוב.

יש לי כאן הרגשה שהישיבה הזאת, במתכונת קצת אחרת, כבר התקיימה מספר פעמים.

בישיבה קודמת קיבלתי אותו רושם שקיבל פרופסור אורגלר. אינני יודע אם יש פרוצדורה

של הסרת הצעת חוק מסדר היום, אבל הנושא הוחזר למשרד המשפטים. לאחר שהתגלו חילוקי

דעות בין משרד המשפטים ובין ועדת התכנון והתיקצוב והמוסדות להשכלה גבוהה, היושב

קחו את ההצעה, תדונו בה ותביאו לנו לדיון מה שמוסכם

על כל הצדדים.

מה שהיה אמור להתרחש, לא התרחש. במשך שלוש השנים הללו לא ישבו ולא דנו אתנו

אף על סעיף אחד שעורר מחלוקת. ולמרות שלא היתה שום התפתחות, שוב עלה הנושא באותה

ישיבה שפרופסור אורגלר השתתף בה, ומאותו נימוק הוחזר למשרד המשפטים, כדי לא

לבזבז זמנה של הועדה הנכבדה אלא להביא לפניה הצעה מקובלת על כל הצדדים. שוב חלף

זמן די רב, עם אוניברסיטת תל אביב לא היה שום מגע, אני שומע שגם עם האוניברסיטה

העברית לא היה מגע, ושוב אנחנו נקראים לכאן.

גם משום קוצר הזמן בין ההתרעה שמקבלים ובין ישיבת הועדה, נוצר מצב

כאילו אנחנו צריכים להיות ב"היכון", הנושא יכול לעלות לדיון בלי שנוכל להשתתף.

רק לפני מספר ימים קיבלנו הודעה על הישיבה הזאת. בגלל חשיבות הנושא החלטנו שוב

לבוא, אם כי אין דברים חדשים או כמעט שאין דברים חדשים.

מצער הדבר שעד היום לא היה שיתוף הפעולה שהועדה ביקשה לקיים. אנחנו רואים

לפנינו אותה הצעה, באופן בסיסי. החששות שהיו לגבי יכולת הקליטה של

האוניברסיטאות, החששות מפני התערבות מועצת רואי חשבון ופגיעה בחופש האקאדימי, לא

לחלוטין הוסרו. אני משוכנע שחלק גדול מהבעיות יוכל לבוא על פתרונן בדיון משותף

בינינו ובין יוזמי ההצעה, בלי לערב את ועדת החוקה חוק ומשפט. לצערנו, הדבר לא

נעשה ואנחנו צריכים שוב לחזור על טיעונים שכבר נטענו.



היו"ר א. קולס;

בשבוע שעבר נפגשתי עם מר גבאי בנושא אחר, אמרתי לו שחוק רואי חשבון מונח על

שולחן הועדה זמן רב מאד, זה מצב לא נוח. הלא הציע להביא את הנושא לדיון.

קבעתי שנדון היום בנושא כי חשבתי שכבר הספקתם להדבר וועדת החוקה חוק ומשפט היא

אבן הנגף היחידה להשלמת הוזקיקה.

היתה אצלנו מחשבה שצריך לגשת לתיקון החוק. התיקון צריך להעשות תוך תאום בין

כל הגורמים המעונינים בחוק זה, הגיע הזמן שהתאום ייעשה. הצעת החוק היא מדצמבר

1982, מאז עבר זמן רב. אבל אינני רוצה שהתאום ייעשה בחדר זה. אם תבואו אלינו

בהצעה מגובשת, נוכל לדון ולהחליט בנקודות שבהן יהיו חילוקי דעות, אבל אי אפשר

כאן להתחיל לבנות את הבנין. לא אני ולא חברי לועדה רוצים לקבל זאת עלינו. גם

מהדברים שלכם אני מבין שיש מקום לתיקון החוק.

לפני אותו דיון שבו מספר חברי כנסת הביעו הסתייגות מהעקרון של הצעת החוק,

חבר-הכנסת אוריאל לין ואחרים, היתה סברה גם אצלנו שלא נמשיר בטיפול בחוק. אבל

לאחר עיון ושיחה עם חברי כנסת, התברר שיש גישה אחרת, שעקרונית החוק הזה מקובל

והויכוח חוא על פרטים. ב-ו2 במאי 1985 החליטה הועדה לעשות רוויזיה ולהעמיד מחדש

את הצעת החוק על סדר היום. התקיים דיון נוסף ובו הובעו דעות שונות של חברי כנסת,

הסכמה עקרונית להצעת החוק בניגוד לעמדה קודמת. ואז נאמר שמכיוון שיש רצון ללכת

לקראת חקיקת החוק הזה, יש מקום לקיים דיון נוסף עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה

על מנת לדון גם בעקרון וגם בפרטים. בין אותה ישיבה שהזכיר פרופסור אורגלר ובין

ישיבה זו התקיימו שתי ישיבות.

ו

מ. וירשובסקי;

היתה ישיבה אחת ב-15 באוקטובר 1985, בהשתתפות היושב ראש וחבר-הכנסת אוריאל

לין, שאמר שאין לו התנגדות עקרונית. לא היו חברי ועדה אחרים.

אני לא שיניתי דעתי העקרונית.

ו. שם-טוב;

מדברי הפתיחה של מר גבאי התרשמתי שיש הסכמה על העקרון והענין בשל לדיון

מפורט. התרשמתי שהבוקר היתה שיחה קונסטרוקטיבית והגעתם להסכמה.

מ. גבאי;

לא הגענו להסכם.

מסתבר שבמשך שלוש שנים לא הספקתם להגיע לסיכום. אם עברו שלוש שנים, אני

מציע שיעברו עוד כמה שבועות כדי לאפשר לנציגי האוניברסיטאות, המועצה להשכלה

גבוהה ומועצת רואי חשבון להגיע לסיכום משותף, ואפילו להציע ואריאציות שונות.

אחרי כן נקיים דיון בועדה ונסכם.



אוריאל לין;

חוקים הם בדרך כלל הוראות קבע, אבל לפעמים ההשקפה של המחוקק לגבי החוק

יכולה להשתנות. בדיון על חוק לשכת עורכי הדין נוכחנו שלא השאלה אם בעל מקצוע

הוא בעל השכלה אקדימית היא בהכרח השאלה הקובעת, מה שחשוב הוא העומס הכללי שאנחנו

מטילים על צעיר ישראלי עד שיוכל להיות בעל מקצוע בישראל, אם עורר דין או רואה

חשבון. בדיון על חוק לשכת עורכי הדין זכינו בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל מצד

האקאדימיה, ובמידה רבה זה השפיע על החקיקה. האקאדמיה אמרה שהיא מעדיפה ששנת

הלימודים הרביעית בפקולטות למשפטים לא תהיה שנת חפיפה של לימודים והתמחות, כי אז

העומס קשה מדי והלימודים לא די רציניים, הם העדיפו שתהיה חצי שנה של לימודים ללא

לחצים אחרים, ואחר כך תקופת התמחות.

כשאנחנו מדברים על רואי חשבון, בהנחה שרוצים שיהיו בעלי השכלה אקאדימית,

צריך לשקול מה העומס שמטילים עליהם, אם אפשר לקצר את תקופת הלימודים ובכל זאת

לתת להם את ההכשרה הנחוצה. המגמה הכללית, לדעתי, צריכה להיות קיצור תקופת

הלימודים, תקופת לימודים מרוכזים ולאחר מכן תקופת התמחות, כדי שהעומס על מי

שרוצה להיות רואה חשבון לא יהיה יותר מדי כבד.

י. זיו;

אני לא רוצה להתייחס לשאלה אם החוק נחוץ הוא לא נחוץ אלא לדברים הפרקטיים

הקשורים בחוק. היו דיונים במסגרת המועצה להשכלה גבוהה. הדיון האחרון בנושא היה

ב-983ו. לאחר מכן נשלח מכתב למנכ"ל משרד המשפטים והיה רושם שמרבית הדברים

מוסכמים. מאז לא קרה דבר עד בוקר יום חמישי בשבוע שעבר. בשבילי זו היתה התרעה

קצרה מדי - א. זה זמן קצר מדי לאחר שעברו שנתיים ללא כל התרחשות; ב. אני נכנסתי

לתפקיד לפני חודשיים והנושא כולו חדש בשבילי.

יש ויכוח בענין עקרוני. כל עוד אין חוק, לפי כללי המשחק היום יש בחינות

מסוימות שניתנות על ידי המדינה. לאוניברסיטאות יש שתי תוכניות להכשרת בוגרים

בראית חשבון - תוכנית ארבע-שנתית ותוכנית תלת-שנתית. האפשרות להבחן ניתנת

לבוגרים וגם לאנשים שלא למדו במערכת האוניברסיטאית.

אם עושים אקאדימיזציה של המקצוע וקובעים בחוק שנת השלמה - אני מבין שיש

הסכמה שהאוניברסיטאות יקבעו את התוכן האקאדימי של ההשתלמות, בתאום על מועצת רואי

חשבון - אבל מרגע שזה חוק פרוש הדבר שעל מערכת ההשכלה הגבוהה לספק שנת השלמה

לכל דורש. מי שגמר תוכנית תלת-שנתית, צריך לקבל שנת השלמה. למערכת אין אפשרות

לעמוד בלחץ הזה. מצד שני, למערכת אין גם אפשרות לספק לכל דורש את התוכנית

הארבע-שנתית, כי גם זה כרור בהרחבה מסוימת של סגל אקאדימי, מספר אנשים בעלי תואר

שלישי באוניברסיטאות, וגם אמצעים,

לכן עלתה הצעה לעשות את הדבר הבא. האקאדימיזציה של המקצוע בארצות-הברית

ובבריטניה פרושה שיכול לפנות למקצוע בעל תואר אקאדימי במקצוע כלשהו. על מנת ללכת

אצלנו לאקאדימיזציה של המקצוע אבל לא להרחיב יותר מדי, היתה הצעה של

האוניברסיטאות לאשר מסלול מקביל לבעלי תואר בוגר בכלכלה, לא במקצוע אחר - או

להשלים לימודים במסגרת האוניברסיטה לפי תוכנית השלמה שתנתן על ידי האוניברסיטה,

או לחילופין, מאחר שהאוניברסיטה לא יכולה להתחייב לספק את זה לכל דורש, לאפשר

למי שקיבל תואר בכלכלה לעשות השלמה מקצועית גם מחוץ לאוניברסיטה. יכול להיות שזה

יהיה במוסדות שבחסות אוניברסיטה, לא קשורים באוניברסיטה, אבל מוסדות שיקבלו

הרשאה מתאימה.



שנת השלמה - מוכנים לדבר. אקאדימיזציה - אם ועדה זו תחליט שתהיה

אקאדימיזציה, תהיה אקאדימיזציה. אבל צריך להזהד שהחוק לא יעמיד את המוסדות

האקאדימיים בלחץ בבד מדי. מדגע שיהיה חוק המוסדות חייבים לתת גם שנת השלמה וגם

תוכנית לכל דודש, ויהיה עליהם לחץ שלא יוכלו לעמוד בו מחוסר אמצעים אקאדימיים

וגם כספיים.

אני מציע שתהיה פגישה עם משרד המשפסים כדי לנסות למצוא פתרון לבעיות.

היו"ר א. קולס;

לא הייתי רוצה שננהל פה את המשא ומתן. ניתן זמן ככל שיידרש לכם, אבל כדי

שעל שולחן הועדה לא יהיו מונחים נושאים יותר מדי זמן, אני מבקש שתעשו את המלאכה

מהר ככל האפשר. אני מציע שתוך החודש הקרוב תקיימו פגישות עם משרד המשפטים ככל

שצריך ותקדמו את הענין.

ככל שאני מכיר את הגישה של חברי הועדה, אנחנו לא רוצים להכביד על הישראלי

שרוצה לרכוש מקצוע. מצד שני, הייתי רוצה לראות הקבלה, בשינויים המתחייבים, בין

מקצוע ראית חשבון ועריכת דין מבחינת התמחות וכוי. גם במשפטים אין האוניברסיטאות

מתחייבות לספק את השירות לכל דורש, יש קריטריונים שאנשים חייבים לעמוד בהם ולא

כל אחד יכול להתקבל.

אנחנו לא רוצים וגם לא יכולים להתערב בחופש האקאדימי של המוסדות להשכלה

גבוהה, לא קובעים לא את חומר הלימודים ולא משך הלימודים. אבל משיחות וגם מחומר

בכתב שקיבלתי מהרבה מאד אנשים, נראה שהנושא מחייב הסדר ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר א. פרידמן;

אני מציע שהיושב ראש יבקש ממר גבאי לקחת את הענין תחת חסותו.

היו"ר א. קולס;

קבענו.

ד"ר א. פרידמן;

יש הבדל בין משפטים וראית חשבון. משפטים הוא גם מקצוע אקאדימי. בתחום

שאנחנו דנים בו המקצוע האקאדימי הוא לא ראית חשבון אלא חשבונאות.

היו"ר א. קולס;

אמרתי שצריך לעשות הקבלה בשינויים המחוייבים.

מר גבאי, אני מבקש שתיקח את הטיפול בנושא תחת חסותם ואני מקווה שתהיה

התקדמות.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 30;12)