הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 105

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', אי אדר אי התשמ"ו, 10 בפברואר 1986, 11:30

נכחו; חברי הועדה;

אוריאל לין - מ"מ יו"ר הועדה

יצחק ארצי

מרדכי וירשובסקי

דוד ליבאי

ויקטור שם-טוב

דב שילנסקי

מוזמן; מ. חנקין - משרד המשפטים

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; הסגרת הפושע הארכיבישוף טריפה לישראל -

הצעה לסדר-היום של חה"כ י. ארצי

י



הסגרת הפושע הארכיבישוף טריפה לישראל - הצעה לסדר-היום של חה"כ י. ארצי

ברשותכם, אני פותח את הישיבה. חבר-הכנסת יצחק ארצי יציג את הצעתו לסדר היום

ויסביר טעמיה ונימוקיה.

י. ארצי!

הנושא מגיע לדיון בועדה שנה וחודש לאחר שהעליתי את ההצעה לסדר היום במליאת

הכנסת. אינני רוצה להאשים אך ורק את משרד המשפטים, הנושא כבר עלה פעם לסדר היום,

אבל אני חושב שבכל זאת האיחור הזה עובר על המקובל והמותר.

מדובר בפרשיה היסטורית, מדובר באדם ששמו ולריאן טריפה, שבשנת 1940, כאשר

רומניה הצטרפה לציר הנאצי הוא היה ראש הסטודנטים של "משמר הברזל" - התנועה

הנאצית-פאשיסטית שאירגנה רציחות של הרבה יהודים ברומניה וגם את הפוגרום הראשון

בהיססוריה של קהילות אירופה. הפוגרום התחיל ב-21 בינואר 1941 בבוקרסט והסונכם

ברצח אכזרי של 121 יהודים. חלקם חוצאו מבתיהם ומבתי כנסת, נלקחו לבית המטבחיים,

נתלו על ווי בית חמטבחים ומעליהם נתלו שלטים "בשר כשר". אחרים הוצאו ליער ז'ילבה

בקרבות בוקרסט ונורו כשהם שכובים בתור שלג.

אני עצמי נאסרתי על ידי "משמר הברזל" יחד עם יותר משלושים חברים, כולנו

אנשי תנועות הנוער. רק בנס ניצלנו ממוות. האוטו שבו הובלנו ליער נפגע בכדור,

היה תקר. בבוקרסט נערכו אז קרבות רחוב. הצבא שהיה נאמן למנהיג, שגם הוא היה

פשיסט אבל לא היה קשור ל"משמר הברזל" אלא התמודד אתו, הצבא של מרשל אנטונסקו

שיחרר אותנו. הרבה זמן נשארו לי סימנים וצלקות של מכות ועינויים.

אחרי כשלון המרד, עבר טריפה עם מנהיגי המרד לצד הגרמנים. עד כמה שאני יודע,

הוא שוכן במחנה צבאי על יד ברגן-בלזן. כאשר היגר בתום המלחמה לארצות-הברית וצריר

היה למלא טפסים, על השאלה היכן היה בימי המלחמה השיב שהיה בברגן-בלזן, בלי לציין

שברגן-בלזן היה מחנה השמדה והיה גם קסרקטין בשם זה. סריפה קיבל תעודת כניסה

לארצות הברית. מאחר שלמד תאולוגיה, הוא היה לארכיבישוף של המושבה הרומנית

שהתרכזה סביב מפעלי פורר בדטרויט.

יהודי אמריקאי בשם ד"ר צ'רלס קרמר, שמשפחתו נרצחה בפוגרום שנערך ביאסי

ביוני 1941, עלה על עקבותיו של טריפה, הביא חומר לפני בית משפט בארצות הברית על

עברו הנאצי של האיש, על מעשיו, וגם על כר שנכנס בצורה לא חוקית לארצות הברית.

המשפט נמשר שבע או שמונה שנים, נמצאו הוכחות מספיקות שהוא אכן נכנס בצורה

בלתי חוקית לארצות הברית ולפני כארבע שנים ניתן צו גירוש. התעוררה בעיה לאן

ייצא. בסופו של דבר הוא הגיע לפני כשנה לפורטוגל ושם הוא נמצא היום. אף כי

פורטוגל קיבלה את החומר עליו, לפי מיטב ידיעתי, הוא נמצא עד היום בפורטוגל.

ד"ר קרמר ואחרים טוענים שיש בידיהם חומר המוכיח לא רק שטריפה הערים על

שלטונות ההגירה אלא גם שהוא אחראי במישרין או בעקיפין לפוגרומים, ובאופן ספציפי

לפוגרום בבוקרסט.

כשחקרתי את הנושא הגעתי למסקנה שאם ישראל רוצה להעמיד את טריפה למשפט, יש

לתקן את החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. החוק הזה מתייחס למדינות שהכריזו

מלחמה נגד מעצמות הברית מיום שהכריזו מלחמה. רומניה נכנסה למלחמה עם אנגליה רק

ב-10 בפברואר 1941, ואילו הפוגרום היה בימים 21 עד 24 בינואר.



עומדת שאלה משפטית אם אפשר יהיה להרשיע את טריפה. אנחנו מדברים על פשעים

שנעשו לפני 44 שנח. מעטים הם העדים. הוזמנתי לדטרויט להעיד, ולא יכולתי להעיד

שראיתי את האיש חזה הורג יהודים. יכולתי להעיד שבין אותם פושעים שביצעו את מעשי

הרמה היו סטודנטים, היו אנשים שכפופים למרותו של טריפה, אבל לא יכולתי להצביע

עליו.

בהצעה לטדר היום בכנטת ביקשתי לדון בתיקון החוק, כדי שאפשר יהיה לבקש

הטגרתו של פושע כזה והעמדתו לדין בישראל.

יש הסכם הטגרה עם פורטוגל?

ר.מלהי;

לא.

י. ארצי;

אני רוצה להוטיף עוד אלמנט ציבורי. ד"ר קרמר היה רופא שיניים מכובד בארצות

הברית. מרגע שהתחיל לטפל בנושא זה, הוא שינה לחלוטין את אורח חייו. היום הוא בן

87, יותר מעשרים שנה הקדיש לנושא זה. היום הוא זקן, עני, מקבל תמיכה מכמה גורמים

ציבוריים, אבל הטראומה של טריפה שמתהלך חופשי והרצון להביא אותו למשפט לא

עוזבים אותו. מפעם לפעם אני מקבל ממנו שיחה טלפונית מניו-יורק, על חשבון מישהו

שמאפשר לו לטלפן, והוא שואל אם יתכן שישראל מגלה חוטר רגישות לנושא זה. הוא עמה

לבוא ארצה, רצה לקשור את עצמו לשערי הכנטת, לשערי יד-ושם, לערור הפגנת יחיד נגד

העובדה שישראל לא מנצלת את מעמדה הממלכתי לטיפול בנושא זה. אני יודע שהמצב

המשפטי לא כל כר פשוט וקל כמו שד"ר קרמר מתאר לעצמו, אבל רציתי להדגיש את הנקודה

האנושית הזאת בפרשיה.

בהצעה לטדר היום ביקשתי להכניט תיקון בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם

ולבקש הסגרת טריפה לישראל.

היו"ר אוריאל לין;

ההצעה היא שלא תהיה הגבלה למדינה עוינת בתקופה מסוימת, מהות המעשה תקבע ולא

הטריטוריה והתקופה.

מ. חנקין;

אין לישראל אמנת הטגרה עם פורטוגל. נפגשתי פעמים מטפר עם ד"ר קרמר, קיבלתי

את כל החומר שיש בידיו, קיבלתי מארצות הברית את כל החומר על המשפטים נגד טריפה,

על המשפט לשלילת האזרחות והמשפט לגירושו מארצות הברית. בכל החומר הזה אין שום

ראיה שטריפה רצח איש. המשפט בארצות הברית לא היה משפט פלילי אלא משפט לשלילת

אזרחות ואחר כר לגירושו של טריפה, שהטתיר את עברו הנאצי כשביקש ויזה לארצות

הברית ואחר כך כשביקש אזרחות. בכל החומר של ד"ר קרמר אין ראיות שטריפה רצח את

מישהו.

בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם כתוב שאפשר להעמיד אדם לדין על פשעים

כלפי העם היהודי, ויש בחוק שתי הגבלות: א. פשעים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי; ב.

פשעים שבוצעו בארץ עוינת. בסעיף 6ו לחוק יש הגדרה של ארץ עוינת, רומניה לא נכללת

בהגדרה זאת. רומניה נכנסה למלחמה נגד ברית המועצות רק ביוני 1941. בינואר 1941

לא היתה רומניה במצב של מלחמה ועדיין לא היתה מדינה ממדינות הציר. רומניה היתה

ארץ עוינת לפי החוק שלנו, אבל לא בתקופה שטריפה היה ברומניה - מטפטמבר 1940 עד

ינואר 1941.



יש עוד אפשרות להחיל את החוק והיא אם רומניה היתה נתונה למעשה למרותה של

גרמניה. כל ההיסטוריונים שדיברתי אתם אומרים שרומניה לא היתה נתונה למרותה של

גרמניה, רומניה היתה עצמאית בכל תקופת מלחמת העולם השניה. אנטונסקו עשה מה שרצה.

היו חילוקי דעות, אבל הוא היה עצמאי בכל זמן המלחמה.

להצעה לתקן את החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם - עמדת משרד המשפטים היא

שאין זה מקובל לתקן חוק פלילי באופן רטרואקטיבי כדי שיחול על איש ספציפי. אם

נתקן חוק כדי שיחול באופן ספציפי על פושע מסוים, יתכן שצריך יהיה אחר כר שוב

לתקן אותו כדי שיחול על פושע נאצי אחר.

החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם הוא חוק יוצא דופן. זהו חוק שקבע שמעשה

שמישהו עשה מחוץ לארץ ישראל, מעשה פלילי שעשה לפני קבלתו של חוק זה וגם לפני קום

המדינה, הוא עבירה פלילית. נקבעו בחוק שתי הגבלות: המעשה נעשה בתקופת שלטון

הנאצים בשנים 1933 עד 1945, ונעשה בארץ עוינת.

גם אם יתוקן החוק, נעמוד בפני בעיות. ראשית, אין לנו ראיות נגד טריפה שרצח

מישהו ולכן אין לצפות שאם גם יעמוד למשפפט בישראל יוטל עליו עונש כבד. אם יקבל

עונש מאסר מספר שנים, תהיה בעיה מה לעשות באיש לאחר תום מאסרו. בארצות הברית

היתה בעיה למצוא מדינה שתהיה מוכנה לקבל אותו. היום יש לפורטוגל בעיה מה לעשות

בו. יהיה בארץ אדם שונא יהודים, והוא יהיה חופשי.

היו"ר אוריאל לין!

החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם הוא באופיו חוק רטרואקטיבי, באופיו הוא

חריג מעקרונות החוק הפלילי. לכן לא הייתי מייחס משקל כה רב לטענה שמתקנים את

החוק רטרואקטיבית ובאופן אינדיווידואלי,אנחנו עומדים בפני שאלה עקרונית, אם מעשה

שנעשה כלפי אדם נרדף בתקופת השלטון הנאצי יכול לבוא על עונשו רק אם נעשה בארץ

עוינת על פי ההגדרות הפורמליות שנקבעו בחוק.

אם המניע הוא מקרה ספציפי, אין זאת אומרת שהתיקון הוא לענין אינדיווידואלי.

המניע יכול להיות ענין אישי, אבל התיקון הוא עקרוני.

לא צריר יותר מדי להשתמש בנימוקים לגליססיים כאלה, בוודאי לא כשדנים בחוק

שתכליתו להעניש פושעים שבתקופת שלטון הנאצים ביצעו פשעים נגד העם היהודי.

נכון שיש שאלות אופרטיביות - ראיות, הסגרה,אבל זה כבר ענין לדיון לאחר

שנחליט בענין העקרוני. אני מציע קודם כל להתייחס לנושא העקרוני שהעלה חבר-הכנסת

ארצי, להחליט אם ממליצים על תיקון החוק. אם יתוקן החוק צריך יהיה לשקול אם י©

ראיות, אם כדאי לבקש הסגרה.

ד. שילנסקי!

צריר לראות את הדברים במשולב. נניח שתיקנו את החוק, מה הלאה? האם אנחנו

יכולים להביא את טריפה למשפט בארץ? המטרה העיקרית היא למצוא דרר להביא לאותו

לארץ, לא תהיה בעיה לתקן את החוק.

היו"ר אוריאל לין!

אנחנו צריכים לקבוע עמדה עקרונית, ברור שבלי תיקון החוק אי אפשר לעשות שום

דבר. השאלה האופרטיבית אם אפשר להביא את האיש או לא, תעלה בשלב יותר מאוחר.

לדעתי, צריך לעשות כל מאמץ על מנת להביא את טריפה למשפט בארץ, יש לי רושם

שעל זה תהיה הטכמה. איו צורר כבר עכשיו לחשוב מה יהיה אחרי שנשפוט אותו,יתכו

שיהיה לו יותר רע מחוץ לבית הטוהר מאשר בתוכו.

האם יש חומר ראיות לכאורה כדי להרשיע את האיש? שמענו מנציג משרד המשפטים

שבארצות הברית לא היה די חומר.

י. ארצי;

אני רוצה ללכת בעקבות חבר-הכנטת ליו. ההוק לעשיית דיו בנאצים איננו היק

פלילי רגיל, הוא חורג מכל העקרונות של חוק פלילי: הוא רטרואקטיבי, הוא נחקק על

ידי מדינה שלא היתה כלל קיימת בתקופת שלטון הנאצים. לחוק הזה מטרה אחת והיא

לאפשר הבאת נאצים לדיו.

יש לאקונה בחוק לגבי מדינה שהיתה תחת שלטון הנאצים. היתה טעות, אולי

לעיניהם של מנסחי החוק לא היו כל הטיטואציות ההיטטוריות ותקופה מסוימת לא נכללה

במטגרת החוק.

אני חושב לא רק על טריפה. בטפרד חי היום מי שהיה מפקד משמר-הברזל. הוא חי

בשקט, מפרסם טפרים. הוא אחראי להרבה מאד פשעים נגד יהודים מ-6 בספטמבר 1941

כשהגיעו לשלטוו ועד שגורשו על ידי אנטונטקו. אני רוצה שתהיה אפשרות להעמיד את

הקבוצה הזאת לדיו. אם יתקבל התיקון לחוק, יש פתח להבאתם לדיו.

אינני יודע אם מותר להטתכו בהליכה למשפט או לא. בוודאי לא יימצאו רבים

שירצו ללכה למשפט ובגלל העדר ראיות להפטיד במשפט נגד פושע נאצי, או מפני שהעדים

כבר אינם חיים.

ד. שילנטקי;

אני מסכים. לא ידעתי שיש עוד אנשים מטוג זה.

זהו אקט שיתו גם טיפוק מוסרי והיסטורי.

החקיקה הגרמנית עטקה בצורה יסודית מאד בנושא ההשפעה הגרמנית על רומניה, כי

הדבר היה קשור בעניו הפיצויים, והיא הכירה שהיתה השפעה חזקה נאצית גרמנית על

רומניה, ומעולם לא גרטה שהשלטון ברומניה היה עצמאי. היטטוריוגרפים ברומניה,

מטעמים פוליטיים, רצו ליצור את הרושם שאנטונטקו היה אכו עצמאי. הוא כמובו ניטה

לשמור על מידה כלשהי של עצמאות, ואולי הצליח יותר מאשר קוויזלינגים אחרים

באירופה, אבל אי אפשר להגדיר אותו כעצמאי בשעה שברומניה ישב מפקד צבאי גרני

הרכבות היו בידי מפקדה גרמנית, אוצרות הטבע וביתו ד הנפט היו בידי הגרמנים, היתה

משטרה מקבילה, נציגים גרמנים בכל המשרדים, חוקי נירנברג בתרגום רומני. זאת איננה

עצמאות.

היו"ר אוריאל ליו!

אתה מדבר רק על רומניה?



י. ארצי;

הייתי רוצה שהחוק יחול על מעשים שנובעים מאנטישמיות וזהים למעשים שנעשו על

ידי המשטר הנאצי בארצות עוינות.

מ. חנקין;

לפי דעת משרד המשפטים, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם איננו חוק

רטרואקטיבי. היגשנו בקשה לארצות הברית להטגיר לישראל פושע נאצי בשם דימיניוק,

אוקראיני שהפעיל תא גאזים בטרבלינקה. אם בית המשפט העליון בארצות הבדיה יחליט לא

לשמוע ערעורו, יתכן שיגיע לארץ בטוף חודש זה אם בית המשפט העליון יחליט לשמוע

את הערעור, אולי יבוא בקיץ. העמדה שלנו במשפט בארצות הברית היתה שהחוק הזה הוא

לא רטרואקטיבי, הוא לא קובע היום דבר פלילי שב-1941 לא היה פלילי. רצח יהודים

היה מעשה פלילי גם ב-1941. הטענה שלנו, שנתקבלה בבית המשפט בארצות הברית, שרצח

היה תמיד עבירה פלילית.

למעשה נועד התיקון בחוק לאיש אחד - טריפה. יש הבדל בין חוק שנחקק נגד מעשים

פליליים, שתמיד היו פליליים, ובין קביעה היום שהחוק יחול על אדם שעד היום לא חל

עליו.

היו"ר וריאל לין;

אנחנו לא קובעים שיחול על איש מסוים, אלא על תקופה ועל טריטוריה.

ד. ליבאי;

אני לא מתיימר לדעתאת המקרה הפרטי שבו מדובר, אבל יש לי לא מעט היסוסים

להכניט מקרה מסוים לגדר החוק על ידי תיקון טעיף שקובע עבירה שהעונש עליה הוא

מוות. יש הבדל בין דבר זה ובין קבלת החוק המקורי, לאחר שקמה המדינה הצהירה

שתביא לדין פושעים נאצים על מעשים שעשו, מעשים שלפי מיטב הכרתנו היוו עבירה בזמן

עשייתם. מבחינה זו אין הבדל אם החוק מתקבל היום או בשנת 1950, אם המעשה היה

עבירה בזמן עשייתו.

ההבדל הוא בכך שמ-1950 עד 1986 לפי החוק אי אפשר היה לשפוט אדם מסוים

בישראל, או לבקש הטגרתו. אם היום ניצור עילת שיפוט והטגרה, זה יצור בעיה לכל

מדינה שנפנה אליה היום, לפי התיקון הזה, בבקשה להטגרה. אנחנו עלולים להכניט את

עצמנו לעימותים עם מדינות ידידותיות דווקא, שמהן נבקש הטגרה על טמר תיקון מ-1986

לגבי עבירה שדינה מיתה. אני לא יודע אם יהיה זה נבון להכנט לתטבוכת כזאת.

בגלל רצינות הנושא, אני משאיר את זה בצריר עיון. זה לא נושא שאפשר להכריע

בצורה פשוטה, אם כי בוודאי כל אוזד מאתנו רוצה שכל פושע נאצי יבוא על עונשו.

היו"ר אוריאל לין;

כשאנחנו מדברים על פשעים שנעשו על ידי הנאצים נגד העם היהודי, לא שיקולים

ליגליטטיים צריכים להיות בעלי ערך עליון. צדק חבר-הכנטת ליבאי, המעשים היו מעשים

פליליים בעת שנעשו. הרטרואקטיבית היא בכך שאתה מחיל את החוק הישראלי במקום שלא

חל קודם לכן, בגלל מגבלות טריטוריאליות שנקבעו. במובן זה אין שוני בין החוק

המקורי ובין התיקון שאנחנו מבקשים להכניט. גם כשנחקק החוק המקורי הוא בא להחיל

את החוק הישראלי רטרואקטיבית על אותם מעשים. אכן, יש הפרש של זמן ניכר בין

החקיקה של החוק המקורי ובין התיקון שמציע חבר-הכנטת ארצי.

לא כל אימת שיש נושא טפציפי שבגללו רוצים להכניט תיקון בחוק, התיקון הוא

רטרואקטיבי ואישי. מקרה אישי טפציפי יכול להיות מניע, אבל התיקון באופיו נוגע

לטוג של אנשים או טוג של מעשים.



נעשו פשעים נגד העם היהודי, לא יתכו שאנשים שביצעו פשעים כאלה יוכלו להתחמק

רק מפני שבחוק המקורי נקבעו הגדרות מסוימות לטריטוריה ותקופה. צריך לתקן את החוק

כדי שאפשר יהיה למצות את הדין עם אנשים שביצעו מעשים פליליים נגד העם היהודי.

אני מציע להעדיף את השיקול הזה על השיקולים הליגליטטיים הטהורים. זה עדיין לא

אומר שטריפה יוטגר לישראל, שיובא למשפט בישראל, זה לא אומר שיהיו ההוכחות

הדרושות למשפט. אבל לפחות שלא מעצור ליגליטטי פורמלי ימנע מיצוי הדין.

אני מציע שהועדה תמליץ לתקן את החוק, ולאחר מכן יהיה שיקול עניני אם אפשר

וכיצד אפשר לפעול.

אני מציע שנראה את הצעת החוק ונתייחס אליה.

אנחנו צריכים לטכם אם אנחנו מבקשים שתהיה הצעת חוק בענין זה.

מ. וירשובטקי!

אני מציע לבקש ממשרד המשפטים להגיש לנו הצעת חוק ברוח הדברים שנאמרו כאן

ולהטביר את הפרובלמטיקה, ואז נוכל להתייחט לדברים ולהחליט. אני מבין שהצעת חוק

כזאת אי אפשר להגיש בשם הועדה ישר לקריאה ראשונה.

שמענו היום את עמדת משרד המשפטים. אנחנו צריכים לקבוע את עמדת הועדה.

הועדה צריכה לטכם את העמדה שלה תוד כדי התמודדות עם הבעיה העקרונית. יכול

להיות שרצוי, כפי שהציע חבר הכנטת וירשובטקי, לבקש ממשרד המשפטים להכין הצעת

חוק. אני מציע בדיון על הצעת החוק לשתף את פרופטור פלר, כאיש משפט וכאיש שמכיר

את התקופה.

אחרתי לישיבה, אבל נראה לי שהועדה תסכים בעקבות ההצעה לטדר היום לבקש לבחון

את האפשרות לתיקון החוק, ולא לקבוע כבר עתה שאנחנו בעד תיקון החוק. אם נטכם

שהדבר ראוי לבחינה, נבקש ממשרד המשפטים להציע נוסח.

לא הייתי רוצה שהועדה תטחן מים. את בחינת האפשרות לתיקון החוק כבר עשה משרד

המשפטים והציג את עמדתו. עלי אין עמדת המשרד מקובלת. אנחנו צריכים לקבוע את

העמדה שלנו. לפני שלושה חודשים קיימנו דיון בנושא זה.

אני מציע לטכם שאנחנו בעד תיקון החוק כדי שאפשר יהיה למצות את הדין עם

פושעים כמו טריפה שפעלו בתקופה הנאצית והחוק לא חל עליהם. לאחר מכן נראה איר

להתקדם.



ד. ליבאי;

אם רוצה חבר כנסת לתקן חוק והוא מגיש הצעה לסדר היום, הוא יכול גם להגיש

הצעת חוק פרטית. שהועדה תטיל על משרד המשפטים להכין חוק שעה שמשרד המשפטים מתנגד

לחוק כזה ויש לו נימוקים חזקים להתנגדות, על דעת היועץ המשפטי לממשלה - אני לא

בטוח שזה המקרה שצריך לכוף על המשרד להגיש הצעת חוק. ממילא חופש היזמה נשאר

לחברי כנסת שמעונינים בהצעת חוק פרטית ברות זאת.

היו"ר אוריאל לין;

אנחנו לא צריכים לא לכוף ולא לבקש ממשרד המשפטים. אני חושב שהועדה צריכה

לקבוע עמדה. עלתה בכנסת הצעה לסדר היום והועברה לדיון בועדה שלנו. אנחנו נדרשים

לקבוע עמדה. לא צריך אפילו לבקש ממשרד המשפטים, אני מקבל דעתו של חבר-הכנסת

ליבאי.

אני מציע שנקבע עמדה שיש מקום לתיקון החוק, לאחר מכן יגיש תבר-הכנסת ארצי

הצעת חוק פרטית.

יש גם שאלה נוספת. לקבוע עמדה לגבי הצעת חוק שטרם הוגשה וטרם דנו בה זה כמו

להעמיד את העגלה לפני הסוטים. הבענו היום את המגמה הכללית, אבל עוד לא החלטנו

לתקן את החוק. ההערה של חבר-הכנסת שם-טוב היתה נכונה בזהירות שבה. אנחנו לא

יכולים, בוודאי לא בהרכב כל כר חסר, להחליט לשנות חוק וכאשר תובא הצעה קונקרטית

אולי נתחיל להסס.

לא נחליט לשנות את החוק אלא שיש מקום לשינוי החוק, ותוגש הצעה מתאימה.

מ. וירשובסקי!

אני מציע לסכם: הועדה רואה בחיוב את היזמה לתיקון החוק ותקבע עמדתה להצעת

החוק כשתוגש.

הייתי רוצה שבסיכום יודגש ויובהר שבחוק הקיים יש לאקונה שדורשת טיפול. אני

מוכן להגיש הצעת חוק.

אני מציע לקבל את הסיכום כפי שהציעו חברי הכנסת ארצי, שם-סוב וליבאי. הועדה

השתכנעה שיש לאקונה בחוק, במובן זה שבגלל מגבלה של תקופה אין החוק חל על מעשים

שהיתה כוונה שיחול עליהם. כשתוגש לכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון, נבחן את ההצעה

לתיקון החוק. באופן עקרוני, המטרה היא למצות את הדין עם אנשים שביצעו מעשים

כאלה שמתאר החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

מחר יהיה דיון על המלצות ועדת המשנה בענין פרטום סודות שפוגע באינטרט חיוני

של המדינה. חבר הכנסת ליבאי, ביררתי ומצאתי שהיית חבר בועדת המשנה---



ד. ליבאי;

לא השתתפתי בדיון ולא חתמתי על ההמלצות.

היו"ר אוריאל לין;

אני מתכוון להעלות בועדה את השאלה באיזו מידה אפשד שחברים בועדת משנה, לאחר

שועדת המשנה קיבלה החלטה והם לא הסתייגו בועדת המשנה, יבואו למליאת הועדה ויפתחו

את כל הדיון מחדש. אם כך, יכול להיות שאין טעם להקמת ועדת משנה.

מי שרוצה להשתתף מחר בדיון בהמלצות ועדת המשנה יכול לעיין בפרוטוקולים של

הועדה. חבל שיהיה דיון בהמלצות ועדת משנה ונתעלם מהעבודה שעשתה הועדה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:20)