הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום ג', י"א בשבט התשמ"ו - 21.1.86, שעה 11.30

חברי הו וערה!

אי קולס - היו"ר

מ' וירשובסקי

אוריאל לין

ו י שם-טוב

מוזמנים;

עי אליצור - משרר המשפטים

עו"ר אלכס בר-און - לשכת עורכי הדין

ר' מלחי

מזכיר הוועדה! שי סגר

קצרנית! חי בנקין

סדר היום!

א. תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשמ"ו-986ו.

ב. צו חוזה ביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ה-1985 -

העברה לוועדת משנה,

ג. דיור מעורב בנווה יעקב - הצהרות; דרך היישום של החוק בדבר מניעת

הונאה בכשרות - הצעה לדיון של חבר-הכנסת מי וירשובסקי.

ד. חוק הגנת הדייר - הצעה לדיון של חה"כ אי קולס.

ה. שונות.

ו. אי-ביצוע צווי הריסה; נושא אכיפת החוק - הצעה לדיון של חה"כ אוריאל לין,



א. תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשמ"ו-1986

היו"ר אי קולס!

אני פותח את הישיבה,

הנושא העומד על סדר היום הוא: תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), ולא

"(תיקון מסי 7)", כפי שנכתב כאן בטעות. נשמע דברי הסבר מפי גבי אליצור.

עי אליצור;

ב-15 בדצמבר 1985 פורסם תיקון מסי 7 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף 10(ג) להוק

"שכר עורר הדין, כאמור בסעיף זה, דינו לענין ההוצאה לפועל כדין

הוצאות לפי סעיף 9 וייווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר

המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום". אנחנו

מציעים כאן תקנות בהתאם להסמכה של השר בסעיף זה, ובתקנות אלה אנו אומרים מהם

המועדים שמהם. יחושבו הפרשי ההצמדה והריבית לפי סעיף זה (קוראת את התקנות

המוצעות).

מה אומרת תקנה 127, שאותה מוצע להחליף בתקנות אלה?

תקנה 127, שכותרתה היא "שכר טרחת עורך דין", אומרת: "ראש ההוצאה לפועל רשאי

לקבוע שכר טרחת עורר דין בעד כל הליר ובירור כל דיון שבפניו ורשאי הוא גם לקבוע

שכר כולל בעד כל הטיפול באותו תיק". מלים אלה חוזרות בעצם על מה שכתוב בחוק

ואינן מוסיפות דבר, ולכן אין צורר לחזור עליהן ובמקומן אנו מציינים רק את

המועדים שהשר התבקש לקבוע בתקנות.

לתקנה 127(2) - אתם כאן כולכם עורכי דין. האם אינכם מפלים לטובה יותר מדי

את עורכי הדין בענין זה?

חבר-הכנסת שם-טוב, לפני שאתה עובר לפיסקה (2) אני מציע שנדון בעיקרון.

למען האמת השאלה הראשונה שהייתי שואל היא מה מקומה של הוראה זו היום, כשאנו

מגיעים לעידן של מדד נמוך מאד.

הנקודה השניה המטרידה אותי מאד בהוצאה לפועל - ואני אומר זאת אגב התקנות

האלה - היא שבעצם יש שם סתימה די גדולה של תיקים, ויש הרבה מאד אנשים המוותרים

על תביעותיהם לאחר קבלת פסק הדין או לפני כן, כי יש הליך מקוצר של דרישה לתשלום

חוב, או שהם פונים לכל מיני בעלי זרוע וגובים את המגיע להם באמצעותם. לפני זמן

לא רק קיבלנו בוועדה זו את התיקון מסי 7 לחוק ההוצאה לפועל, ואני מבין שהצעת

משרד המשפטים באה בעקבות אותו תיקון. זה נדבך נוטף שבא להפור את האמצעי הזה

ליעיל ולכדאי גם מבחינת עורך הדין, כי אם הוא יקבל את השכר ללא הצמדה, הוא צריך

לקבל אותו ביום שהחייב משלם את החוב, ואם נושה יצטרר לשלם מיד לעורר דין על כל

פעולה ופעולה שהוא מבצע, הדבר לא יהיה כדאי לו. עד כמה שאני מבין, ההתחייבות

הסופית בין הלקוח לבין עורך הדין מתבצעת אחרי גמר תשלום החוב בהוצאה לפועל, וכדי

שהענין יהיה כדאי גם לעורך הדין צריך שהוא יקבל את הכסף לפחות בערכים ריאליים.

בהצעה של משרד המשפטים מדובר על תשלום הפרשי הצמדה וריבית. בעוד שהפרשי ההצמדה

אינם נותנים בעצם ולא כלום לעורך הדין, פרט לערך הריאלי, הפרשי הריבית גם נותנים

לו פיצוי מסויים על זה שלא קיבל מיד תשלום תמורת העבודה שביצע. גישה זו נראית

לי.



אני מציע שנשמע את נציג לשכת עורכי הדין בענין זה.

בתיקון מס' 7 נאמר שהשכר - פרט למקרה של שכר מיוחד, שלגביו יש תהליך שלם -

הוא השכר שנקבע בתעריף מינימלי, והתעריף המינימלי מבוסס על גובה החוב. לפי חוק

פסיקת ריבית החוב הוא צמוד, ואם שכר עורר הדין וסכום החוב שנפסק אינם הולכים

יחד, נוצר פער בין שכר הסרחה לבין החוב. קבענו תעריף מינימלי בהסתמך על פסק-דין

277/72 של כבוד השופט זוסמן, זכרונו לברכה, האומר שפרט למקרים קיצוניים ביותר

אין לשלול מהזוכה את השכר המינימלי שברור שהוא חייב לשלם לעורך הדין. הצענו

כעקרון- והצעתנו התקבלה בוועדה לענייני הוצאה לפועל וגם בוועדה נכבדה זו - ששכר

הטרחה יהיה השכר שנקבע בתעריף המינימלי. כמובן, אין להתעלם מכך שייתכנו מקרים

מיוחדים, אולם במקדים אלה על עורך הדין להגיש תצהיר עם פירוט מלא של הפעולות

לראש ההוצאה לפועל, וזה האחרון רשאי להוסיף לו שכר בדיוק כשם שהוא רשאי להוריד

מהשכר המינימלי בנסיבות מיוחדות על פי בקשת חייב. כפי שנאמר כאן, ייתכן שהיום,

בחודש ינואר 1986, הוראה זו אינה כל כך רלוונטית, כי האינפלציה נמוכה, אבל היא

יכולה להיות רלוונטית במארס, למשל.

היו"ר אי קולס;

אם תהיה אינפלציה נמוכה, הסכום יהיה קטן.

עו"ד אי בר-און!

אני יודע שגם במשרד המשפטים התעוררה לגבי פיסקה (2) השאלה מדוע זה צריך

להיות "מיום שנתבקשה הפעולה הראשונה". זה מבוסס על פרשנות. בתעריף המינימלי

כתוב "פעולות נוספות". לפי פקודת הפרשנות יש קשר בין יחיד לרבים, ולכן מפרשים!

"פעולות נוספות" - גם פעולה נוספת אחת. למעשה אכן ייתכן מצב שפעולה אחת מספיקה

לגביית חוב או מתחילה את גביית החוב, אבל במקרה כזה גם שכר הטרחה נמוך מאד, כי

בתחילת התהליך גם החוב נמוך. כלומר, עורך הדין מקבל רק במסגרת ההצמדה ולכן אין

שום שינוי אם פוסקים את זה בסוף. היתרון בכך שפוסקים את זה מיד בהתחלה הוא שאפשר

לגבות את כל הסכום ולסיים את כל הפרשה.

הקונססרוקציה הגיונית. אל תשכח, חבר-הכנסת שם-טוב, שהזוכה נמצא כבר בשלב

של הוצאה לפועל. כלומר, הצד המפסיד היה צריך לשלם את החוב עם מתן פסק הדין,

ופתיחה בהליכי הוצאה לפועל יכולה לשמש פתח לסחבת גדולה, ואת זה אנו רוצים למנוע.

לכן יש טעם בקונסטרוקציה.

בענין זה יש לי שתי שאלות. ראשית, האם אין לתת לחייב עוד מספר ימי חסד?

בעד הגשת הבקשה לביצוע פסק הדין או שטר - חמישה ימים מיום

שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה.

היו"ר אי קולס;

יש תקופה של חסד ממילא, כי המדד מתפרסם אחת לחודש והוא תמיד לגבי החודש

הקודם. כלומר, גם אם החייב ישלם ביום מתן פסק הדין הוא ירוויח. נוסף לכך אתה

בעצמך אמרת שזה חוב שכבר קיים. לא הייתי מציע לתת ימי חסד נוספים, כי הדבר עלול

להקשות על המערכת בעוד שאנו רוצים להקל עליה.

עו"ד אי בר-און!

ההערה של חבר-הכנסת וירשובסקי היא לגבי פיסקה (1). לגבי (2), לחייב יש

ממילא תקופה של חסד, כי לעורך הדין מגיע שכר טרחה רק בעד פעולות שנעשו לאחר

שעברה התקופה הקבועה באזהרה, כלומר כעבור עשרה או עשרים יום.



מ' וירשובסקי;

המונה של ההצמדה והריבית מתחיל לרוץ מיום שנתבקשה פעולה.

עו"ד אי בר-און;

אבל יכולים לבקש את הפעולה רק 10 או 20 יום לאתר שנמסרה האזהרה.

יכול להיות שהערתך נכונה לגבי פיסקה (2), אבל מה באשר ל(1) ו(3)?

עו"ד א' בר-און!

השיעורים נמוכים מאד.

אנו מדברים על ריבית לא צמודה של 4%, לפי חוק פסיקת ריבית.

עו"ד אי בר-און!

חבר-הכנסת וירשובסקי, לגבי פסקי דין יושב ראש הוועדה כבר אמר מה שאמר. לגבי

שיקים ושטרות, שכר הסרתה בעד פתיחת התיק מגיע רק אם עורר הדין שלח לפני כן מכתב

התראה.

למה מתייחסות המילים "מיום שנקבע", האמורות ב(3), לשכר הסרחה?

כן, זה יהיה הבסיס לצורך מירוץ המדד.

מעשית (2) בא תמיד במקום (2).

היו"ר אי קולס!

אם המדד גבוה, משיכת יותשלום יום, יומיים או שבוע נוספים מקנה לחייב רווח

עצום, וגם אם הוא משלם ב-15 בחודש, ביום פרסום המדד, הוא מרוויח את השבועיים

הראשונים. צריך גם לחתוך ענין, ואם נאפשר צורה אחרת של פרשנות לגבי התחשיב, לא

יהיה לדבר סוף. אני חושב שהצעת משרד המשפסים היא הגיונית ביותר. אם המדד יהיה

נמוך, עורר הדין לא יעמוד על תשלום 5%.ו-%ו, כי אלה סכומים מגוחכים.

מעשית רוב עורכי הדין מתעלמים היום אפילו מ-4%.



היו"ר א' קולס;

בסר הכל אנו מוסיפים סדר במערכת, ואני רואה בזה חשיבות רבה, כי אני רוצה

להרגיל את ציבור הפונים לבתי המשפס ואת ציבור החייבים שכל מלאכת האכיפה מתבצעת

באמצעות הוצאה לפועל יעילה, באמצעות עורכי דין ולא באמצעות גובי חובות למיניהם -

תופעה שהייתי רוצה לשרש אותה במדינה. במדינה מתוקנת אין מקום למשרדים לגביית

חובות. איני יודע עד כמה אתה מכיר את המשרדים האלה, חבר-הכנסת שם-טוב, אבל זו

תופעה נוראה. אותו מסכן הנופל לאותן מלתעות אינו משלם שם הצמדה וריבית אלא משלם

פי כמה וכמה. אם רוצים אנו לתת זכות קיום גם לעורכי הדין וגם למערכת, עלינו

לאשר את ההצעה.

ו' שם-טוב;

אני מבקש להעיר הערה לגבי וריאציה (2). מקובל עלי העיקרון שצריך לשלם ריבית

והצמדה מתור כל אותם הנימוקים שהיושב שראש ציין, אבל איני מבין מדוע התשלום בעד

פעולות הוצאה לפועל נוספות הוא מיום שנתבקשה הפעולה הראשונה, ואיני מתייחס כרגע

להצמדה אלא לריבית. אם נעשתה פעולה ראשונה בתאריר מסויים, מקבל עורר הדין שכר

טרחה צמוד מאותו תאריר בתוספת ריבית. אם נעשתה פעולה נוספת כעבור ששה חודשים,

למה צריר לשלם לו ריבית מיום שנתבקשה הפעולה הראשונה?

לא, איר זה כר שבכל פעולה ופעולה משלמים מיום שנתבקשה הפעולה הראשונה. אני

מחזיקה בידי את כללי לשכת עורכי הדין, התעריף המינימלי. כאן מובא התעריף

שמשלמים על כל פעולה ופעולה בבתי משפט ובהוצאה לפועל. כתוב כר: "ו. בעד הוצאה

(א) שולם החוב על-ידי החייב לאחר פתיחת התיק ותור המועד

הקבוע באזהרה - 3% מהחוב הפסוק ולא פחות מ-1500 שקלים. ב. לא שולם החוב כאמור

בפיסקה (א) ונקט עורר הדין בהליכים נוספים בהוצאה לפועל, יושלם שכר טרחת עורר

הדין בשיעורים המפורטים להלן; (אא) כשהחוב הפסוק הוא עד... - 10%, כשהוא עולה

על .... ". זאת אומרת שלכל הפעולות הנוספות יש אחוז מסויים.

מ' וירשובסקי;

האם אי-אפשר יהיה לבקש רביזיה בעוד שנה? אני רוצה לראות איך יפעלו התקנות

האלה הלכה למעשה. אנו נמצאים כרגע בתקופת רגיעה, אר ייתכן שינוי.

עי אליצור;

אין לי שום התנגדות שתיעשה רביזיה בעוד שנה. אני רק רוצה להעיר שמדובר

בחובות שהם גם רטרואקטיביים.

עו"ד אי בר-און;

למעשה תקנה זו לא תחול רטרואקטיבית. זה שאנו מגיעים לאותה תוצאה על ידי

הבקשות הנוספות, זה ענין אחר.

היו"ר אי קולס;

מה שחבר-הכנסת וירשובסקי מציע הוא שהאישור של תקנות אלה יהיה מוגבל לתקופה

של שנה. חבר-הכנסת וירשובסקי, כל הנושא ההוצאה לפועל יידון כאן בוועדה בשבוע

הבא, במסגרת הבעיה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. אם לבדוק את נושא ההוצאה

לפועל, אין לעשות זאת דרר הפתח הצר והשולי הזה. אנו דנים עכשיו בטכניקה וזשבונית

פשוטה. כאשר האינפלציה מתקרבת לאפט, אין ערר להצמדה ולריבית שעורר הדין מקבל.

עו"ד אי בר-און;

אם תקנות אלה יאושרו, נתכנת את המחשב בהתאם.



מ' וירשובסקי;

הייתי מסתפק בכר שהיושב ראש יכתוב מכתב לשר המשפטים שאישרנו את התקנות, אבל

בתום שנה אנו רוצים לברוק שוב את הענין.

היו"ר אי קולס;

נכתוב את זה במכתב לשר המשפטים, ואת התקנות אני מציע לאשר כמות שהן.

עי אליצור;

הרי העיקרון עצמו נקבע בחוק ורק המועדים נקבעים בתקנות. אם כן, הרביזיה

תהיה לגבי המועדים?

ייתכן שכעבור שנה נקבע מועדים אהרים.

היו"ר אי קולס;

אני מעמיד את התקנות האלה להצבעה כמיקשה איות. מי לאישור התקנות כהצעת

שר המשפטים?

הצבעה

ההצעה לאשר את תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מסי 2),

התשמ"ו-1986, כהצעת משרד המשפטים, נתקבלה

פה אחד הוחלט לאשר את התקנות.

ב. צו חוזה ביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ה-1985 -

העברה לוועדת משנה

היו"ר אי קולס;

גב' מלחי הפנתה את תשומת ליבי לסעיף נוסף בסדר היום. בין הנושאים המונחים

על שולחן הוועדה כלול גם צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול

החוק), התשמ"ה-985ו. יש לנו ועדת משנה בראשותו של חבר-הכנסת וירשובסקי לכל

הנושאים של חוקי הביטוח, ואני מציע שצו זה יועבר לדיון ולטיפול בוועדת משנה זו.

הצבעה

ההצעה להעביר את צו חוזה ביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק),

התשמ"ה-985ו לדיון בוועדת המשנה בראשותו של חה"כ מי וירשובסקי - נתקבלה

ג. דיור מעורב בנווה-יעקב - הצהרות

יישום החוק בדבר מניעת הונאה בכשרות -

הצעות לדיון של חה"כ מ' וירשובסקי

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת וירשובסקי ביקש להעלות מספר נושאים.

אבקש להעלות שני נושאים על סדר יומה של הוועדה. בשבוע שעבר וגם בשבוע זה

קראנו בעתונות על נסיונות לגרום לכר שלא יגורו משפהות ערביות בשכונת נווה-יעקב.

איני יודע אם יש בחוק סעיף היכול למנוע את המעשה שעשו. אין זו עבירה על ההוק.

הואיל ואין לנו הגדרה של "גזענות", להבדיל מהסתה לגזענות, אני חושב שיש כאן חלל.

אני גם פניתי לאגודה לזכויות האזרח, והם אמרו לי שגם הם אינם רואים את המסגרת

החוקית שבאמצעותה אפשר לטפל כיום בענין זה.

יחד עם זה אני חושב שזה נושא חמור שוועדת החוקה, חוק ומשפט חייבת לדון בו

בהעדר חוקה ובהעדר מגילת זכויות האדם בשלב זה. ייתכן שנגיע למסקנה שאין מה

לעשות, אר מצד אחר כאשר מתעוררת בעיה כזאת - ויש כאן ויכוח לא פשוט - אנחנו

חייבים להיכנס לדיון. עמדתי, כמובן, בדורה, אבל גם אלה שיש להם דעה אחרת בענין

זה, או שאומרים שהנושא אינו צריך להיות מוסדר בחקיקה, אסור להם, לדעתי, לברוח

מהנושא הזה והם חייבים להתמודד אתו. אני מציע שלכשנסיים את הדיון בתיקון מס' 24

לחוק העונשין נקיים דיון בנושא זה ונשמע משר המשפטים, מהאגודה לזכויות האזרח

ומגופים אחרים מה המצב המשפטי ומה הם מציעים לעשות בנדון, כי זה נושא רציני. זה

נושא אחד.

נושא שני - קראתי בכמה עתונים שרבני עיר ומועצות דתיות מאיימים כיום בביטול

תעודות הכשרות לבתי עסק, בעיקר לבתי מלון, המקיימים שירותים מסויימים. במלון

אחד יש דיסקוטק פתוח בליל שבת, ולכן רוצים לבטל את תעודת הכשרות שלו. דובר על

מופעים או ארוחות בליל סילבטטר, ובמקום אחד לפחות היה לחץ מצד הרבנות לבטל את

תעודות הכשרות.

כשדנו פה בוועדה באישור החוק בדבר מניעת הונאה בכשרות הצבעתי נגד החוק, אבל

כל חברי האחרים בוועדה שוכנעו שרוצים למנוע את מעשה המרמה בענין הכשרות, שהוא

נושא חיוני בפני עצמו, אך הגבילו את החוק לאוכל, לחדר האוכל ולכלים. כשנשאלו

בנדון יהודה בן מאיר, שהיה אז חבר הכנסת, ואחרים, הם אמרו שאין כל כוונה לקשור

מעליות וכיוצא באלה עם הנושא הזה. כיום הענין אינו בידינו. קיווינו וציפינו -

כולל חברי הכנסת שתמכו בחוק - שתהיה הפרדה גמורה בין הדברים.

פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, והוא אמר לי שהוא לא יוציא הנחיות בענין הזה,

ראשית, משום שאינו בטוח אם מבחינה משפטית יוכל בג"צ להתערב. שנית, נניח שהיועץ

המשפטי לממשלה יוציא הנחיות. לדבריו, אין הוא יודע באיזו מידה יישמעו להוראות

שלו. יבואו הרבנים - והרי מזה חששתי וזה גם מה שאמרתי בוועדה - ויגידו שהם

פועלים לפי ההלכה, וההלכה היא הקובעת שמותר לקשור את הדברים האלה. נמצא שמסרנו

לרבני העיר ולמועצות הדתיות לא רק את ענין הכשרות אלא גם את כל ההווי של בתי

המלון.

אני חושב שהיתה כאן הטעיה עצמית או הטעיה לא-עצמית של אחרים לגבי מגמת החוק

ואני מציע לקיים על זה דיון בוועדה. אולי זה מצריד שינוי בחוק ואולי זה מצריך

הבהרה. לדעתי, יש כאן ניצול, ואיני אומר אפילו ניצול לרעה, כי ייתכן שאנשים אלה

פועלים מתור אמונה שכך הם צריכים לפעול. אנחנו שישבנו פה בוועדה השבנו אחרת.

אוריאל לין!

אני תומר בהחלט בהעלאת שני הנושאים האלה לדיון ואני רק מבקש שנשתדל לדון

בנושאים גם על פי סדר העלאת הבקשות בוועדה ואולי גם על פי סדר החשיבות של

הנושאים.

ו י שם-טיב;

אשר להצעת חבר-הכנסת וירשובסקי שהוועדה תדון ביזמה תחיקתית בקשר למה שקרה

בנווה יעקב, הגשתי הצעה דחופה לסדר היום בנושא זה בדיוק. אני מניח שנשיאות הכנסת

תכיר בדחיפות הנושא והוא יידון בשבוע הבא, אבל איני מתנגד שהוא יעלה כאן לדיון.



צפיתי בשידור בטלוויזיה. זה משהו מחריד. לו היה הדבר קורה, למשל, ברובע

סן-ז'רמן בפריס, ומועצת הרובע הימה מתכנסת ואומרת שהיא שוללת מיהודים לגור שם כי

הדבר פוגע באופי הנוצרי של השכונה, כולנו היינו מתקוממים.

היו"ר אי קולס!

מה שהבר-הכנסת וירשובסקי מבקש בעצם לדעת הוא מה דרך היישום של חוק איסור

הונאה בכשרות, ואיני רואה שום סיבה לא להעתר לבקשה לדון בנושא זה, מאחר שזה חוק

שנתקבל כתוצאה מלחץ אישי שלי על חברי הוועדה. כיוון שחלפו כשנתיים מאז חקיקת

החוק הזה, הייתי גם שמח לדעת איר הוא מיושם הלכה למעשה, כולל הדברים שאמר

חבר-הכנסת וירשובסקי. גם אלי היו פניות בנושא הזה ואני חושב שכדאי לבדוק אותו.

נזמין לדיון את נציגי משרד הדתות והמלונאים. זה באשר לנושא השני.

לגבי הנושא הראשון הייתי מבקש לא להגיב כרגע, אלא להשאיר אותו יותר כחומר

למחשבה. העלית נושא, תן לי לחשוב אם ואיר יכולים אנו להיכנס אליו. אני בכלל בדעה

שוועדת החוקה, חוק ומשפט צריכה אולי לקיים ישיבה על האיזון בין כל מיני אלמנטים:

חופש הביטוי,.חופש העתונות, חופש הציבור לדעת. צריר לברר היכן נקודות ההתנגשות

של זכויות יסוד שונות, כי כאשר מטילים מגבלה בתחום אחד כדי למנוע וזדירה, מטילים

מגבלה גם על תחום אחר. כדאי היה לקיים פעם דיון בנושא זה.

מי וירשובטקי!

אני מבקש משהו ספציפי יותר. לא איכפת לי שתחשוב על זה עד השבוע הבא, כי

הדיונים הכלליים מוליכים לפילוסופיה, אבל פה מדובר בבעיה קונקרטית.

היו"ר אי קולס;

אני מבין את ר1בעיה. לדעתי, אנחנו מתחילים לחוקק בתחומים שהטיפול בהם הוא

בדרר של חינור ולא בדרר של חקיקה, אבל אפסיק בנקודה זו כי אני רוצה לעבור

לנושא אחר.

ד. חוק הגנת הדייר - הצעה לדיון של חה"כ א' קולס

היו"ר אי קולס;

מגיעות אלי פניות רבות של דיירים ושל בעלי עסקים, גם בעקבות העיסוק של ועדה

זו בנושא חוק הגנת הדייר בקדנציה- הקודמת. בעסקים המצב די חמור. יש הרבה מאד

עסקים בהם אנשים שוחררו מתשלום שכר דירה ריאלי למשכיר. די אם אזכיר כאן את בתי

המרקחת, שאני מאד מכבד אותם, אבל איני רואה שום הצדקה שהם ישלמו שכר דירה מוגן

נמור יותר מזה שמשלם בעל פרפומריה שעל ידם משום שהתקנות של משרד הבינוי והשיכון

מונעות העלאה ריאלית. בעסקים האלה מגיעים הדברים לפעמים לידי אבסורד, כאשר

השוכר מתעשר והמשכיר מתרושש אס אט ואינו מקבל הכנסה מנכס שהיה אמור לשמש לו מקור

הכנסה בערוב ימיו או בהגיעו לגיל זיקנה.

באחת הישיבות הקרובות של הוועדה אביא חלק מהפניות אלי בנושא זה ונשאל מה

עמדת משרד הבינוי והשיכון וכיצד הוא חושב לתקן את המצב. הובטח לנו לפני למעלה

משנתיים-שלוש שהענין יטופל, אר למיטב ידיעתי הענין לא טופל. יש עיוותים משוועים,

וחשוב שהוועדה תיתן דעתה על כר.

אם יוזמנו בעלי הדירות, צריר להזמין גם את הדיירים.

אני מציע שנזמין קודם כל את נציגי משרד הבינוי והשיכון כדי לדעת מח הם

עושים בנדון, ואחר כר נראה אם צריר להזמין דיירים.

צריר לבדוק את הנושא על כל צדדיו.

ה. שונות

אוריאל לין;

ראשית, אני רוצה לציין לשבה אתש היועץ המשפטי לממשלה, שבניגוד לדעתם של כמה

הברים בוועדה ההליט לההזיר לשירות בתי הטוהר את התמונה שצייר הרוצה צבי גור, על

אף שהוא קיבל אותה כתשורה בזמן ביקור. העליתי נושא זה לא מתוך קטנוניות אלא

משום שיש בארץ מטפר נושאים בהם השתבשו היוצרות עד כדי כך שאיננו מבינים מה זו

בכלל ענישה ומה זה בכלל רוצה. נשיא המדינה לוהץ ידי רוצה ועובדי מדינה בכירים

מקבלים מתנות מידי רוצהים, ויש כאן תהליך מסוכן מאד של לגיטימציה. כשהעליתי את

הנושא היו הברים בוועדה שיושבו שאולי כן צריר היה לקבל את התמונה של צבי גור, אבל

היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון להחזיר את התמונה, ואני הושב שהוא ראוי לשבה על

כך, כי יש מקרים רבים בהם אנשים מתבצרים אחרי מעשיהם, ועיקשות בלתי נהוצה זו

אינה במקומה. כיוון שהשמעתי פעם ביקורת בוועדה, הרגשתי הובה מוטרית להשמיע דברים

אלה ולהביע את שמחתי על כר שהיועץ המשפטי לממשלה חשב אהרת מכפי שחשבו כמה חברים

בוועדה וכן החזיר את התמונה.

אגב, כאשר צולם הרוצה הזה כשהוא לוחץ את ידיו של נשיא המדינה ושניהם

מחייכים, התקשרתי לנשיא המדינה ושאלתי כיצד ייתכן דבר כזה בישראל שהנשיא לוחץ

ידו של רוצח, שהרי הוריו של הילד הנרצח רואים את התמונה. הוא אמר לי: הושעיתי,

לא ידעתי שהוא רוצח. אבל מישהו בשירות בתי הטוהר כן ידע על כר. מישהו חייב למנוע

עיוותים כאלה.

ו. אי-ביצוע צווי הריסה

נושא אכיפת החוק -

הצעה לדיון של חה"כ אוריאל לין

אוריאל לין;

מציק לי ומפריע לי מאד הנושא של אי-ביצוע צווי הריטה.

היו"ר אי קולט;

הוא עומד על טדי היום שלנו.

שר הפנים אישר פעמיים במליאה במטגרת שאילתות בעל-פה שהגשתי שניתנה הוראה

מינהלתית לבדוק מחדש צווי הריטה, כאילו אותה ועדת מנכ"לים היא רשות ערעור על

החלטות בתי המשפט, ואני אביא את הדברים האלה בכתובים. נראה לי שיש כאן פשוט דבר

הטורף את מערכות הפרדת הרשויות.

נוטף לכר אני מציע שנחפש כאן בוועדה מטלול קבוע לדיון בכל הנושאים הנוגעים

לאכיפת החוק, כי אם נעסוק בכר, נמנע גם את הצורך בחקיקת חוקים רבים. חוקים רבים

מובאים אלינו כתירוץ די עלוב לכך שאין מפעילים חוקים קיימים. כשאין רוצים לבצע

חוק קיים מתחילים לחפש הטברים מדוע קשה לבצע אותו ומביאים חוק חדש שגס הוא לא

יופעל לאחר מכן. לכן אני מציע שוועדה זו תיכנט לעומק לנושא אכיפת ההוק.

בהקשר זה אני רוצה להזכיר לר, אדוני היושב ראש, שוועדת משנה נכבדה מאד

בהשתתפותו של חבר-הכנטת וירשובסקי בדקה יטודית את הנושא של הדלפת סודות מדינה,

וכדאי שנמע מה אומרות המלצותיה.

נושא זה יידון בוועדה ביום שני. נושא אכיפת החוק וביצוע צווי הריסה, ביצוע

צווים של בית משפט, יידון בשבוע שלאחר מכן. בדיון זה נשלב את שני הנושאים.

אוריאל לין;

הרשה לי להעיר לך ששר המשפסים הביע דעה חד משמעית בנושא זה, גם בוועדת

הפנים וגם בשיחה אישית איתי. ענין זה הוא בלתי חוקי.

היו"ר אי קולס;

חבר-הכנסת אוריאל לין, מעבר להבעת העמדה אני רוצה לדעת גם מה נעשה. לא די

בכר ששר אומר דברים במליאת הכנסת ואחר כך עולם כמנהגו נוהג. אני מתכוון להקדיש

את אחת הישיבות הקרובות לנושא זה.

מבחינת החקיקה בוועדה הנושאים הכבדים ירדו כבר מסדר היום, ואנו יכולים

להתפנות להצעות חוק פרטית. אני שמח שמשרד המשפטים אינו מפגיז אותנו בחקיקה

סתמית, כי כשאפשר להפעיל חוקים קיימים אין צורך לחוקק חוקים חדשים. אגב, דיברתי

עם שר המשפטים והייתי רוצה שאותה ועדה של משרד המשפטים העוסקת בביטול דינים

שנושנו תפעל קצת יותר במרץ, כי איננו רואים פעילות שלה. יש חוקים שעבר זמנם

וצריר שהם יירדו מעל הפרק. אבקש מגבי אליצור להעביר בקשה זו לשר המשפטים.

נושא צווי ההריסה הוא כל כר כואב וכל כר מורכב שאני מציע להקים ועדת משנה

לנושא זה מיד לאחר שנקיים את הדיון הראשון במליאת הוועדה.

אני מודה לכם על השתתפותכם הערה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.35