הכנסת האחת עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 82

ועדת התוקה חוק ומשפט

יום ב', ה' בכסלו התשמ"ו, 18 בנובמבר 1985, 30; 11

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס - יו"ר

מיכאל איתן

שולמית אלוני

מרדכי וירשובסקי

גאולה כהן

אוריאל לין

דב שילנסקי

ו

מוזמנים;

ח, קלוגמן - משרד המשפטים

ד. קולני - משרד התיירות

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; א. הצעה לסדר היום

ב. חוק לתיקון פקודת מניעת הטרור (מסי 2), תתשמ"ו-1985

ג. צו סדר הדי הפלילי (עבירות קנס - תיירות), התשמ"ה-1985



א. הצעה לסדר היום

היו"ר א. קולס;

גבירותי ורבותי, אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפס. הצעה לסדר

היום לחבר-הכנסת דב שילנסקי.

אני מבקש להעלות לסדר היום את נושא מעמדם של שופסים בדימוס. אתמול הופיע

בטלוויזיה מי שהיה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב כבוד השופט בנימין כהן, בנו

של ידידי משה כהן עליו השלום, איש אצ"ל,לוחם גדול, אחד האנשים היקרים שיצר

רבונו של עולם. השופט בדימוס בנימין ככן התבטא בהתנגדות רבה מאד כלפי נאמני ארץ-ישראל,

ובין היתר אמר שאכשל גוש אמונים הם עוכרי ישראל.

שופטים בדימוס ממשיכים לכהן כשופטים, הם גם מקבלים מינויים לענינים שונים.

אני מדבר על הנושא באופן כללי, אבל מה שהיה אתמול הפנה את הזרקור לבעיה. שופטים

בדימוס משמשים יושבי ראש של ועדות לניכוי שליש מתקופת מאסר. יכול להיות שהשופט

בנימין כהן ישב בראש ועדה שתצטרך לקבוע אם לנכות שליש מתקופת מאסר שנגזרה על חבר

בגוש אמונים. אינני אומר שלא יוכל להתעלות ולשפוט ענינית, אבל צדק צריר לא רק

להעשות אלא גם להראות. נניח שיעלה ענינו של איש גוש אמונים והשופט כהן יחליט

שאין לנכות שליש מתקופת מאסרו, הרי כולם יחשבו שהחליט כך מפני שהאיש הוא עוכר

ישראל.

אני מבקש לדון באופן כללי בעיה - אני מדגיש שההתבטאות של השופט בנימין כהן

רק כיוונה את הזרקור לבעיה הכללית - אם אדם שמתבטא בשטחים שבהם , יש בציבור

חילוקי דעות מהותיים יכול להמשיך ולמלא תפקיד של שופט לפי מינוי.

היו"ר א. קולס;

ביקשתי מחברי הועדה להיות נוכחים בישיבה מתחילתה כדי שנקיים הצבעה בנושא

שעל סדר היום. אחרי כן אתן אפשרות להתבטא בנושא שהעלה חבר-הכנסת שילנסקי.

ב. חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (מס' 2),התשמ"ו-1985

היו"ר א. קולס;

בישיבה קודמת כמעט סיימנו את הדיון בחוק, נשארו רק ענינים אחדים פתוחים.

בסעיף קטן (1) נאמר "משום קרבת משפחה". חבר-הכנסת דן מרידוד חציע להוסיף:

"בינו לבין מי שאתו קיים מגע". אני מציע לקבל את התוספת שהציע חבר-הכנסת

מרידוד. היה דיון בנושא, ביקשתי אפשרות לחשוב בענין עד הישיבה הזאת. עכשיו אני

מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

, בעד סעיף קטן (1) עם התוספת - רוב

נגד - ו

הוחלט לקבל סעיף קטן (1) עם התוספת "בינו לבין מי שאתו קיים מגע".

בסעיף קטן (2) הציע חבר-הכנסת מרידור לכתוב: "לצורך פתרון מצוקה משפחתית

שלו". הכוונה כאן היא למשפחתו של נפגע או שבוי.

אני ביקשתי לכתוב: בענין מצוקה משפחתית שלו.

לצורך מתן סיוע לקרוב משפחה. הביסו י "מצוקה משפחתית" הוא רחב. שר המשפטים

הסביר שהכוונה היא למי שקיים את המגע כדי לשחרר שבוי מלחמה. זאת סיטואציה

מוגדרת, מביאים בחשבון אפשרות שיתקיים מפגש כזה בלי שניתנה סמכות כדין. יכול

לקרות שבהזדמנות מסוימת אב פוגש אדם שיכול לסייע בשחרור בנו, ולא הספיק לקבל

סמכות כדין. הביטוי "פתרון מצוקה משפחתית" הוא רחב מאד ועלול לפתוח פתח רחב מדי.

הנוסח שאני מציע הוא מצומצם יותר, הכוונה היא למי המבקש סיוע עבור בן משפחה והוא

נפגש עם אדם שרק הוא יכול לתת את הסיוע.

אפשר לומר: לצורך מתן סיוע לקרוב משפחה שנמצא במצוקה.

אני מציע לאחד את שתי ההצעות ולומר: לצורך מתן סיוע לקרוב משפחה שנמצא

במצוקה.

אני מציע במקום המיילה "לצורך" לכתוב "בענין", כי יכול להיות מפגש שלא קשור

בנושא.

אני מעמיד להצבעה את ר^צעח לקבל סעיף קטן (2) עם התיקון: בענין מתן סיוע

לקרוב משפחה שנמצא במצוקה.

הצבעה

בעד סעיף קטן (2) בנוסח המתוקן - רוב

נגד - ו

הוחלט לקבל סעיף קטן (2) בנוסח הבא: בענין מתן סיוע לקרוב משפחה שנמצא במצוקה.

סעיף קטן (3) כבר אושר.

יצאתי לפני תום הישיבה הקודמת, ואינני מבקש עכשיו לעורר מחדש את כל הויכוח,

אבל בסעיף קטן (3) יש דבר שאינני מבין. בסעיף זה נאמר "כנציג של אמצעי תקשורת

המשתתף במסיבת עתונאים ובלבד שהשתתפו בה נציגים של אמצעי תקשורת בינלאומיים".

אדם משתתף במסיבת עתונאיים בצרפת, משתתפים בה עתונאים צרפתיים בלבד ואין עתונאים

אחרים. מה רע בזה? הייתי יכול להבין אילו נאמר, לשיטתכם! ובלבד שהשתתפו

נציגי תקשורת אחרים. כלומר, שהוא איננו יחידי בפגישה הזאת.

שר המשפסים השיב על שאלה בענין זה. אני חושב שהנוסת הוא טוב. גם אם משתתפים

עתונאיים רק מצרפת, הם מפיצים את הדברים בעתונות הבינלאומית.

מ. וירשובסקי;

אגיש הסתייגות.

בסעיף קטן (4) נאמר "כמשתתף ברב-שיח בינלאומי בנושא אקדמי-מדעי, שאורגן

בידי מוסד אקדמי, ובלבד שלא קיים עמו שיחה אישית". חבר הכנסת איתן הציע למחוק או1

הסיפא "ובלבד שלא קיים עמו שיחה אישית".

הסעיף מדבר על רב שיח. ומה בדבר סימפוזיון, כנס או ועידה?

גם סימפוזיון וכנס נופלים במסגרת ההגדרה של רב-שיה.

הצגתי בעיה ולא היה מענה. מה קורה אם אוניברסיטת אל-אזהר או אוניברסיטה

פלשתינאית עורכת כנס בוינה ומזמינה את חברי הכנסת פלד ומיעארי וכן נציגים

פלשתינאים ונציגים מסוריה ולבנון, ידונו שם על זכויות הערבים הפלשתינאים בארץ

ישראל מאז ימי התורכים - - -

ואם זה מוסד אקדמי של אש"ף - - -

יש כמה אלמנטים בסעיף הזה: "... רב-שיח בינלאומי בנושא אקדמי-מדעי, שאורגן

בידי מוסד אקדמי...". לא צריכה להיות לענין זה אוניברסיטה של אש''ף, אש"ף יכול

לבקש אוניברסיטה אמריקאית לארגן כנס.

אנחנו צריכים לראות מה המטרה המרכזית בחוק הזה. החוק הזה הוא שינוי מהמצב

הקיים. אנחנו לא יכולים לסגור את הכל הרמטית. גם מסיבת עתונאיים יכולה להיות

כזאת או אחרת. המטרה בתיקון הזה לא לתת הכרה לאש"ף על ידי עצם הפגישה עם נציגיו.

אני מציע להשאיר את הסעיף הזה ככתבו וכלשונו.



מ. איתן;

לשם מה צריך אותו? הרי זח לא מגע.

ג. כהן;

אני מציע למחוק את סעיף קטן (4). גם אם נמחק אותו אין זאת אומרת שאסור

לחשתתף ברב-שיח בינלאומי, זה רק יחייב לבקש אישור להשתתפות בכנס כזה. לא צריך

לקבוע חריג אוטומטי שכל אחד ישתתף בכל כנס.

היו"ר א. קולס;

הכוונה בחוק זה היא למנוע פגישות של ישראלים עם חברי הנהגת אש"ף, כי

בפגישות כאלה יש משום מתן הכרה מסוימת לארגון. אס מתקיים סמינר ויש בו משלוות של

אש"ף - - -

מ. איתן;

זה לא מגע.

היו"ר א. קולס;

אם לא יהיה סעיף כזה, פותחים פתח שאיננו רוצים בו. אדם יוכל להגיד; נפגשתי

עם איש אש"ף בסמינר, זה לא מגע. אם מכניסים את הסעיף הזה, הוא קובע גבול. מה שלא

כלול בארבעת הסעיפים האלה שקובעים את החריגים, הוא בגדר מגע. כשיש כלל ומוגדרים

היוצאים מן הכלל, הרי כל מה שלא נכלל ברשימת היוצאים מן הכלל - שייך לכלל. אם לא

מגדירים מהם היוצאים מן הכלל, הכל נשאר פתוח לפרשנות מה זה מגע. רשמנו את

היוצאים מן הכלל כדי להדגיש את הכלל.

מ. איתן;

סעיף קסן (4) ינוצל ביודעין לצורך קיום מפגשים.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את סעיף קסן (4) כמות שהוא ולעומתו הסעיף עם התיקון שהציע

חבר-הכנסת איתן - למחוק את הסיפא.

ג. כהן;

אני מציעה למחוק את הסעיף כולו.

היו"ר א. קולס;

מי שמציע למחוק את סעיף (4) עושה שגיאה מבחינת התפיסה של החוק הזה. אם את

מציעה לבטל את הסעיף, את לא מקטינה את הפתח אלא מגדילה אותו.

אוריאל לין;

רב-שיח אקדמי זה ארוע מתוכנן מראש. מי שמעונין להשתתף בארוע כזה יכול לבקש

רשות מהגורמים המוסמכים.



היו"ר א. קולס;

הוא לא יודע מי ישתתף באותו ארוע.

מ. וירשובסקי;

אני מתפלא עליך, חבר-הכנסת לין. לכל דבר צריך לבקש ישות? מדינת משטרה?

אם מחוקקים חוק שיש בו ציר מרכזי והוא מיועד להשיג מטרה מסוימת, החוק צריך

להיות שלם בפני עצמו. אם המטרה המרכזית בחוק הזה היא למנוע מגע עם נציגים רשמיים

של ארגוני טרור, אינני רוצה להשאיר פרצות שישימו לאל את הכוונה המרכזית בחוק

ווזה. מאחר שיש אפשרות להפגש עם נציג רשמי של ארגון טרור על פי סמכות כדין, למה

לא יבקש אדם אישור לפגישה כזאת? אמר היושב ראש שלא יודעים מראש מי ישתתף בכנס.

בדרך כלל יודע מי המשתתפים בכנס מדעי. אם לא יודעים, לא צריך לבקש אישור.

במרבית המקרים לא יודעים מראש מי ישתתף ברב שיח.

במקרה כזה המגע הוא לא "ביודעין".

ח. קלוגמן;

אבל לאחר שהחל הכנס יודעים מי המשתתפים, ולכאורה צריר לצאת מהכנס.

אדם נמצא בשנת שבתון באוניברסיטה מסוימת ומפעם לפעם יש ארועים אקדמיים. הוא

לא יוכל לפני כל ארוע כזה להסדיר בארץ קבלת רשות.

רצינו לצמצם את הפרשנות. סעיפים (1) ו(2) חלים על המקרים שלא התכוונו להם

ולכן הוצאו מן הכלל. בסעיפים (3) ו(4) רצינו לתחום תחומים, כדי לא לתת מקום

לפרשנות רחבה של בית המשפט,שתהיה פרשנות סבירה.

ג. כהן;

הצעת פשרה. חבר הכנסת לין הציע בישיבה קודמת לחייב את כל החריגים בהודעה

מוקדמת. לגבי סעיפים (1), (2) ו-(3) קשה לדבר על הודעה מוקדמת. מסיבת עתונאיים

יכולים לערוך תור שעות אוזדות. אבל לסעיף (4) אפשר להוסיף: בתנאי שמסר הודעה

מוקדמת על השתתפותו.

אם אדם מסר הודעה מוקדמת, יש אפשרות לגורמים המוסמכים לבדוק מה ומי בכנס,

יש אפשרות להזהיר שהשתתפות בכנס כזה תחשב מגע אסור. אפילו באמצע הכנס אפשר

להפסיק את ההשתתפות. הודעה איננה אישור, היא רק מאפשרת לגורמים המוסמכים לעקוב

אחרי הענינים.

אתה מכירה את הביורוקרטיה הישראלית לא פחות ממני. עד שישלח הודעה ויקבל

תשובה...



ג. כהן;

לא צריר תשובה. הגורמים שמטפלים בנושא הם לא ביורוקרטיים. אם יקבלו הודעה

שפרופסור זה וזה יוצא לכנס כזה וכזה - - -

היו"ר א. קולס;

ואם הוא נמצא בשנת שבתון?

ג. כהן;

יודיע לשגריר.

היו"ר א. קולס;

אנהנו רוצים למנוע פגישות עם נציגי ארגוני טרור כדי למנוע הכרה בהם. רצינו

להרהיב את תחומי האיסור, הרהבנו באמצעות רשימה של כמה יוצאים מן הכלל ואלה

החריגים. אם ניצור מכניזם של הודעות - - -

ג. כהן;

רק לסעיף זה.

היו"ר א. קולס;

הסעיף הזה טוב כמו שהוא מנוסח. אדם מוזמן לועידה בינלאומית -

ג. כהן;

מזמין את עצמו. תהיה השתוללות.

היו"ר א. קולס;

לא תהיה השתוללות. נאמר בסעיף שלא יהיה מגע אישי עם נציג ארגון טרור. אם

אדם זימן את עצמו כדי לקיים מגע עם נציג של ארגון טרור, יש די כלים כדי להעמידו

לדין. אני מציע להשאיר את הסעיף כמו שהוא.

מ. איתן;

במקום "מגע אישי" אני מציע לכתוב "מגע בענינים מדיניים".

היו"ר א. קולס;

מקבל את התיקון. אני מעמיד להצבעה את סעיף קטן (4) בנוסח המתוקן.

הצבעה

הוחלט לקבל סעיף קטן (4) עם התיקון בסיפא;

"ובלבד שלא קיים עמו מגע בענינים מדיניים".



היו"ר א. קולס;

לפני רשימת החריגים נאמר "לא יורשע אדם לפי פיסקה זו אם הוכח לבית המשפט כי

קיים את המגע בחוץ לארץ". היתה שאלה אם אין להחיל החריגים גם על מגעים בארץ.

מדובר על מגעים בחוץ לארץ, כי בארץ יש די כלים לטפל בענינים כאלה. לגבי מגעים

בארץ אין צורך בחריגים, בארץ מגעים כאלה אסורים.

ר. מלחי;

אשר לסעיפים קטנים (3) ו(4), ברור שאם אם מסיבת עתונאים או רב-שיח מתקיימים

בארץ יש די זמן לבקש היתה. בסעיפים קטנים (1) ו(2) יש מומנט אישי. מדוע פגישות

על רקע אישי שהן נסלחות בחו"ל תהיינה אסורות בארץ?

אוריאל לין;

פגישות על רקע של קרבת משפחה בין תושבים ביהודה ושומרון ובין נציגים של

ארגוני טרור יכולות לחיות הרבה יותר תכופות בארץ. זה יכול להיות כיסוי לקשרים

שאותם רוצים למנוע. אפשר לבקש רשות לפגישה. אם רוצים לקיים פגישה בארץ למען

שחרור שבויים, לא קשה לקבל היתר. בדברים כאלח אסור שיהיו חריגים.

מ. איתן;

אני מבקש מחבר-הכנסת לין לשקול שוב את עמדתו בענין זה. את ההתחשבות בקרבת

המשפחה לקחנו מהחוק הפלילי. אם אב איננו מסגיר את בנו, אין הדבר נחשב לו לעבירה.

אם יש לי בן שהוא חבר אש"ף, האם אוכל שלא להפגש אתו?

אוריאל לין;

לא מדובר ביחסים שבין אב לבן. קרבת משפחה זה מושג רחב, זה כולל חמולות,

עשרות ומאות אנשים.

מ. איתן;

כאשר מטרת הפגישה היא לפגוע בבטחון המדינה, הדבר מכוסה בסעיף 114 לחוק

העונשין. מדובר רק על פגישות שלא למטרה של פגיעה בבטחון המדינה. כל החוק הזה דן

רק במגעים בענינים מדיניים. לא הייתי רוצה שנקבע נורמה שלאב אסור לפגוש את בנו.

אוריאל לין;

אם רוצים שאפשר יהיה להרשיע על עבירה פלילית, צריך להרים את חובת ההוכחה

שהיתה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. נציגים רשמיים של ארגוני טרור יכולים להפעיל

השפעה רחבה ומרעילה תחת כיסוי של יחסי משפחה. קרבת משפחה זה מושג לא מוגבל. אם

אתה מעונין שהחוק ישיג את מטרתו, אתה צריך למנוע עצם קיום המגעים. זה לא פשוט

להוכיח כוונה לפגוע בבטחון המדינה, לכן קובעים שעצם המגע הוא עבירה. אם אהה רוצה

למנוע השפעה של ארגוני טרור בשטחים, אתה חייב לנתק את המגע. הוזשיבות של פגישה

בין שני בני דודים היא לא מעל לבטחון המדינה.

אם המטרה היא למנוע השפעה של אויבי המדינה, ולא סתם אויבים אלא אויבים

המנסים לבצע פעולות חבלה ורצח, צריך ללכת בקו עקבי. אם אתה פותח את האפשרות בגלל

קשרי משפחה, זה אומר שהענין הוא לא רציני בעיניך. אם הוא רציני, הוא וזשוב יותר

מפגישה של בני דוד. צריך ללכת בקו עקבי כדי להשיג את מטרת החוק.

החוק נועד למנוע פגישות פוליטיות, שיש בהן משום מתן הכרה רשמית בארגוני

טרור. אם תהיה אפשרות לפגישות על רקע משפתתי, אין בזה אלמנט רשמי. אינני רואה

בזח סיכול מטרת החוק אלא חיזוקו.

הכרת כבר בעקרון - יהיה פטור לפגישה שמתקיימת בחו"ל. אני בעד חגבלח לקרבת

משפחח בדרגח ראשונח. אם העקרון כבר הוכר, הרי בארץ זה רלוונטי בדיוק כמו בחו"ל.

ש. אלוני;

אני מתנגדת לחוק, אני חושבת שהוא מיותר. אבל הואיל והחוק עלול להתקבל, אני

רוצה להזכיר שיש אצלנו הנחת יסוד שמותר להפגש עם כל אחד. בשל טיבות אוביקטיביות

או בשל טיבות שהזמן גרמן באים להגביל זכות מוקנית, מבחינת המערכת המשפטית שלנו.

כאשר דנים בענין זה, לא צריך להגרר ליותר מזה וצריך כל הזמן לשמור על איזון בין

הזכות המוקנית ובין הצורך להגבילה לענין מטו ים. נדמה לי שבנוסח שחיה לפנינו קצת

נגררנו, מתוך חשש פוליטי וממשי. לכן אני מציעה לצמצם ככל האפשר את האיטורים ולא

להרחיב אותם.

היו"ר א. קולט;

נצביע קודם בענין ארבעת החריגים בקשר למגע בחוץ לארץ. לא חיה ויכוח שארבעת

החריגים יחולו על מגע בחו"ל.

הצבעה

הוחלט לאשר ארבעת החריגים לגבי מגע בחו"ל

עלתה שאלה אם החריגים (1) ו(2) לא צריכים לחול גם על מגעים בארץ. אם חבר

הכנטת איתן מאמץ את ההצעה של גב' רהל מלחי - - -

ח. קלוגמן;

זו חצעח שמשרד חמשפטים מוכן לקבל אותה.

היו"ר א. קולט;

ההצעה היא שלא יורשע אדם לפי פיטקה זו אם הוכח שקיים את המגע בארץ משום

האמור בטעיפים קטנים (1) או (2).

לדעתי, בארץ לא צריך לתת אפשרות זאת. בארץ יש כלים שאינם בחו"ל. אם מצמצמים

כך את החוק, כמעט לא צריך את חחוק כי נותנים כל כך הרבה פטורים. אני מעמיד

להצבעה בנפרד כל אחד מהפטורים.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה שהפטור לפי טעיף קטן (1) יחול גם על מגע בארץ.

הצבעה

בעד ההצעה - 2

נגד - 2

הוחלט בענין זה להגיש שתי גירטאות



אני מעמיד להצבעה את ההצעה שהפטור לפי סעיף קטן (2) יחול גם על מגע בארץ.

הצבעה

בעד ההצעה - 2

נגד - 3

ההצעה לא התקבלה

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להביא את הצעת ההוק עם התיקונים שהתקבלו לקריאה

שניה ושלישית.

הצבעה

בעד ההצעה - רוב

נגד - ו

הוחלט להגיש את ההוק לקריאה שניה ושלישית

אוריאל לין;

אני מציע שבבל אהד מהמקרים שבהם מתירים לקיים מגע עם נציג רשמי של ארגון

'טרור, תהיה חובה של הודעה מוקדמת לנציג רשמי של מדינת ישראל. מי שלא יודע שהוא

עומד להפגש עם אדם כזה, לא צריך לתת הודעה מוקדמת. אבל מי שכן יודע, חייב להודיע

מראש. הרי הכוונה היא להגביל מגעים כאלה. אני מדגיש, מדובר במקרים שיש ידיעה

מראש, לא פגישה מקרית ברב-שיה בינלאומי.

היו"ר א. קולט;

אי אפשר יהיה להוכיח איזה מפגש נערך בידיעה מראש, ובאיזה מקרה יצא אדם

לחו"ל ובארוע כזה או אחר פגש מי שפגש. תמיד יוכל להגיד; לא ידעתי על כך מראש ולא

יכולתי להודיע. אני נגד מנגנונים. החוק אוטר מפגשים כאלה. יש חריגים מטוימים.

כאשר מתחילים במערכת של הודעות - - -

ו 1

אוריאל לין;

אני מטיר את הצעתי. ברור לי שלא תתקבל.

היו"ר א. קולט;

חברי הועדה שמבקשים להגיש הטתייגויות, יגישו אותן בכתב ליועצת המשפטית של

הועדה עד יום שני הבא. חברי הכנטת לנדאו ופלד, שאינם חברים בועדה, מבקשים להגיש

הטתייגויות להצעת החוק.

אוריאל לין;

אני מבקש ששום חבר מועדת הכטפים לא יוכל להגיש הטתייגות בנושא שנדון בועדת

החוקה חוק ומשפט. לפני שהוגשה לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק אזור טחר חופשי

באילת פניתי בכתב ליושב ראש ועדת הכטפים, ביקשתי להטביר לועדה למה לא לקבל את

החוק. לא נתנו לי אפשרות להגיד את דברי. העבירו את החוק במהירות פנטטטית. זה

נעשה על דעת כל הועדה. אנחנו נוהגים בליברליות מוחלטת, נותנים לחברים מועדות

אחרות להגיש הסתייגויות.



היו"ר א. קולס;

אני מבקש שהם ילמדו מאתנו ולא אנחנו מהם. אני מנסה לתת אפשרות לכל חבר כנסת

שיש לו ענין בנושא מסוים להביע את דעתו ולנסות לשכנע את מליאת הכנסת.

אוריאל לין!

אני מבקש מיושב ראש הועדה לפנות במכתב ליושב ראש ועדת הכספים,

היו"ר א. קולס!

זה ענין לועדת הכנסת. אני מציע שחבר הכנסת מיכאל איתן יעלה את הנושא בועדת

הכנסת.

אני מציע לאשר לחברי הכנסת לנדאו ופלד להגיש את הסתייגויותיהם.

ר. מלחי!

יש הבדל בין חברי הכנסת לנדאו ופלד. חבר הכנסת לנדאו חבר בסיעה שיש לה

נציגים בועדה. נהוג לאפשר הגשת הסתייגויות לחברי כנסת שאינם חברים בועדה אם אין

לסיעתם נציג בועדה. זה אמנם לא כתוב בתקנון, אבל אם ניתנת אפשרות לכל חבר בכנסת

להגיש הסתייגויות, זה פותח פתח רחב מדי מבחינת עבודת ועדות הכנסת.

היו"ר א. קולס!

סוב לשמוע עוד דעה.

ש. אלוני!

אני מציע לאשר את ההסתייגויות בלי לקבוע זאת ככלל. בכל מקרה שלחבר כנסת

שאיננו חבר בועדה ישי נציג בועדה, נדון לגופו.

ג. כהן!

יהודה ושומרון הם בחוץ לארץ או בארץ?

ש. אלוני!

לפי החוק הבינלאומי, לא בארץ.

ג. כהן!

אגיש הסתייגות.

היו"ר א. קולס!

אין צורר להודיע. כל חברי הועדה רשאים להגיש הסתייגויות עד יום שני הקרוב.

ביום שני אניח את החוק על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית, עם כל ההסתייגויות.

חברי הועדה יקבלו את הנוסח לפני כן.



ג. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תיירות), התשמ"ה-1985

ח, קלוגמן;

ההצעה שלפניכם באה להקל על עידכון קנסות, לפי שיסה שכבר קיימת היום בחוק

שמירה על הנקיון וגם בצוים בענין ימי זכרון. לפי שיטה זו סעיפי העונשין צמודים

לסכום מסוים, שנקבע בסעיף 221, וסעיף זה מתעדכן מדי פעם על ידי שר המשפסים אך

ורק לפי עלית המדד. לשר אין סמכות לשנות מהותית את הקנס, הוא יכול רק לשנות את

הקנס לפי העליה במדד.

בצו יש עידכון שעורי הקנסות בהתאם לשינויים שחלו בסעיף 221, וכן שינוי

איזכור הקנסות כדי לאפשר מעתה עידכון אוטומסי, ברגע שיהיה עידכון של סעיף 64

להוק העונשין.

אוריאל לין;

ביקשתי מספר פעמים ממשרד המשפסים להציע הוראת חוק כללית לעידכון כל הקנסות

באופן אוסומסי, ולא כדבר שתלוי בהחלסות של שר המשפסים.

כאשר קובעים בחוק עונש קנס, לא יתכן שהעבריין ייהנה מפני שאנחנו לא די

יעילים בהתאמת הסכומים לקנס הריאלי. חישבו על הוראה כללית שתעשה את כל העידכונים

האלה למיותרים.

ח. קלוגמן!

הנושא נמצא בסיפיל ובדיונים אינסנסיביים עם אנשי אקדמיה וועדת החקיקה

במשרד, בכיוון שאתה מצביע עליו ואולי בעקבות יזמתך.

היו"ר א. קולס!

אנחנו מתקדמים בכיוון שחבר הכנסת לין רוצה בו. הדרישה שלך ממשרד המשפסים

הועילה. אני מבקש ממר קלוגמן להביא לפני שר המשפטים את העמדה של חבר-הכנסת

אוריאל לין, שהיא עמדת הועדה כולה, ולבקש שבקרוב תובא הצעה שתפתור את הבעיה.

אני מעמיד לאישור את הצו.

הצבעה

הוחלט לאשר צור סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תיירות), התשמ"ה-1985

(הישיבה ננעלה בשעה 12:40)