הכנסת האתת עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

ועדת התוקה תוק ומשפט

יום בי, י"ט בתמוז התשמ"ה, 8 ביולי 1985, 11:00

נכתו; חברי הועדה!

אליעזר קולט - יו"ר

יצחק ארצי

אלעזר גרנות

מרדכי וירשובטקי

אוריאל לין

מוזמנים;

י. אליאסוף - משרד המשפטים

י. בר-טלע - " "

י. ברון - משרד האוצר, הממונה על הכנטות המדינה

מ. דר-זיו - " "

א. צרפתי - " " משנה לנציב מט הכנטה

מזכיר הועדה! ש. טגר

א. אשמן

טדר היום; היק העבירות המינהליות, התשמ"ה-985ו



חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. על סדד היום שלנו חוק

העבידות המינהליות - סיכום והצבעה. הודענו לחברי הועדה שהיום תהיה הצבעה על

החוק, כדי שלא יקרה מה שקרה בנוגע לחוק לשכת עורכי הדין, כשאתרי הצבעה פה אחד -

פה אחד תרתי משמע - טענו חברים שלא ידעו כי באותה ישיבה תהיה הצבעה. עכשיו

כשהודענו שתהיה הצבעה, גם זה לא עזר וחברי הועדה לא באו.

מ. וירשובסקי;

בועדה אחרת נערד עכשיו דיון בנושא שאני הצעתי. אם אתה לא רוצה לקיים את

הישיבה כשאתה לבדך, אולי תוכל להמתין רבע שעה.

היו"ר א. קולס;

לא הייתי רוצה שהמוזמנים ישמיעו דבריכם כדי לשכנע אותי בלבד. אפסיק את

הישיבה ל-8 דקות. אוזדש את הישיבה בשעה 11:15, ואני מקווה שעד אז יכנסו חברים

נוספים.

(הישיבה הופסקה בשעה 07;11)

היו"ר א. קולס;

אני מחדש את הישיבה. אני רוצה לברך את מר אברהם צרפתי, משנה לנציב מס

הכנסה, שזו פעם ראשונה שהוא בא לועדה בקדנציה הזאת. כולנו שומעים על עבודתו

הטובה, ואני שמח שהתפנה ובא להשתתף אתנו בסיכום הדיון על חוק העבירות המינהליות.

לאחר שהכנסנו בתוספת לחוק את פקודת מס הכנסה, נוסף מכשיר חשוב מאז- לאכיפת חוקי

המס. אני מקווה שהדבר ישנה גם את תפיסת העולם בנושא המיסים, ואולי סוף סוף יהיה

לנו חוק מס הכנסה במקום פקודה.

בישיבה הקודמת בנושא זה סיכמנו כמה דברים וביקשנו מהיועצים שמלווים אותנו

בנושא זה לנסח את הדברים בכתב. מר אליאסוף הניח היום לפנינו נדסח השינויים

והתוספות להצעת החוק. אני מבקש ממר אליאסוף לקרוא ולהסביר את הסעיפים שבהם יש

שינויים לעומת הנוסח בחוברת הכחולה.

י. אליאסוף;

(קורא סעיף 2(ב))

סעיף 2 סוכם על ידי הועדה. שני התיקונים בסעיף קטן (ב) נעשו על פי הצעת

הממונה על הכנסות המדינה. השינויים לעומת החוברת הכחולה מודגשים בקו. התוספת

במשפט "בסכום קצוב או בשיעורים - לפי הגבוה שביניהם או בסכום קצוב ושיעורים

כאחד" חשובה לאוצר, כי כך הוא מפעיל קנסות לגבי עבירות מס.

היו"ר א. קולס;

גם התקנות לגבי עבירה מינהלית חוזרת טעונות אישור ועדת החוקת חוק ומשפט?

אם כן, הדבר צריך להאמר בחוק.



י. בר-סלע;

בסוף נאמר איזה תקנות יהיו באישור הועדה. ברור שהתקנות בענין עבירה מינהלית

חוזרת יהיו באישור הועדה.

היו"ר א. קולס!

אם התקנות הן באישור הועדה, אין סיבה להתנגד לנוסח המוצע, מה גם שזה פרי

הדיונים המשותפים של משרד המשפטים האוצר והועדה.

בזמנו כבר אישרנו סעיף 2 על ארבעת חלקיו. אני מציע עכשיו לאשר סעיף קסן (ב)

בנוסח שמונח עתה לפנינו, עם התוספת שהתקנות יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפס של

הכנסת.

הצבעה

התקבל סעיף קסן (ב) בסעיף 2 בנוסח המתוקן, עם התוספת שכל

התקנות הנזכרות בסעיף יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפס

י. אל יאסוף;

(קורא סעיף 6 בנוסח המתוקן)

סעיף 6 נוסח כפי שהועדה הציעה.

היו"ר א. קולס;

לפני שאנחנו ניגשים לנוסח, יש שאלה עקרונית שהשארנו אותה פתוחה. אם תחלי.

הועדה שלא יהיה רשם, אין צורך בנוסח לסעיף 6; אם נחליס שיהיה רשם, נצטרך לדון

בנוסח. אנחנו ביקשנו שמנוסח הסעיף לא יעלה שאפשר לבחור רשם רק מבין עובדי

המדינה, אלא שאדם שכשיר להיות שופס שלום יוכל להתמנות לרשם ואז יהיה לעובד

המדינה.

לא היתה בועדה התנגדות למוסד הרשם, אבל היו ספקות והרהורים לחבר-הכנסת

אוריאל לין ולי, כי בידי הרשם נותנים כוח שיפוטי- אמרו לנו שאם נוטלים מהחוק

הזה את הרשם, נוטלים את נשמתו של החוק. אני הגעתי למסקנה שאם רוצים בחוק הזה,

צריך להיות רשם. דיברתי עם חבר הכנסת לין ושמעתי שגם הוא השתכנע שצריך להיות

רשם.

י. ארצי!

ראית אלטרנטיבה?

לא ראיתי אלטרנטיבה.

אני מעמיד קודם כל להצבעה את השאלה העקרונית אם יהיה רשם,

הצבעה

הוחלט שיקום מוסד הרשם

הצעות לניסוח. בסעיף קטו (א) בנוסח המתוקן אני מציע במקום "שר המשפטים ימנה

אדם להיות רשם לענין חוק זה" לכתוב; שר המשפטים ימנה רשם לענין חוק זה. ובסעיף

קטן (ג): הרשם יהיה עובד המדינה.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את סעיף 6 בנוסח החדש עם התיקונים בסעיפים קטנים (א)

ו-(ג) כפי שהציע מר בר-סלע.

הצבעה

התקבל סעיף 6 בנוסח המתוקן עם השינויים בסעיפים קסנים (א) ו-(ג)

י. אליאסוף;

(קורא סעיפים 8 ו-9)

התיקונים בסעיפים אלה הם רק סגנוניים.

היו"ר א. קולס;

הצבעה

התקבל סעיף 8 בנוסח המתוקן

התקבל סעיף 9 בנוסח המתוקן

י. אליאסוף;

(קורא סעיף 15 בנוסח המתוקן)

התיקון בסעיף זה היה לפי רעיונות שעלו בועדה, וגם פרופסור קלינגהופר דיבר

עליהם.

היו"ר א. קולס;

אין ספק שסמכות התובע להגיד כתב אישום ולא ללכת במסלול של עבירות מינהליות

יש בה חומרה רבה. האם יש אינסטיטוציה שבה אפשר לערער? אני יודע שליועץ המשפטי

לממשלה יש סמכות לעכב הליכים. אני מניח שבעקבות ההחלטה הזאת רבים ירוצו ליועץ

המשפסי לממשלה ויטענו שהתנכלו להם. האם לא צריכה להיות אפשרות ערעור? הרי עצם

ההחלטה בדבר מסלול מסוים היא החלטה מעין שיפוטית.

י. ארצי;

איר מגיע התיק לידי התובע?



היו"ר א. קולס;

אם יש ענין שמגיע לרשם, הוא מעביר את הדו"ח ליועץ המשפטי במשרד ממשלתי

מסוים ומפנה תשומת לבו למעשה המור, אותו יועץ משפטי פונה לתובע ומבקש ללכת

למסלול משפטי.

י. בר-סלע;

באופן רגיל הדברים יגיעו או למפקה או לרשם, לא לתובע. רק מקרים הריגים

יגיעו לתובע, במקרה המור שבו יש הצדקה ללכת לבית משפט, העברת התיק לתובע יכולה

להעשות על ידי מי שהתיק בידו. יש היום סמכות מקבילה לזו גם בעבירות קנס. שוטר

רושם ברירת קנס למכונית שהונה במקום אסור, במשרד יודעים שפלוני הונה בכל יום

באותו מקום ומפריע לתנועה ורוצים להגיש נגדו משפט ולהביא את כל הראיות כדי שבית

המשפט יטיל עליו קנס גדול.

זה צריר להיות דבר יוצא דופן, לכן אמרנו שזה טעון הנמקה. אבל מאפשרים לשר

לבוא לועדה ולשכנע לקבוע כללים.

היו"ר א. קולס;

אני מתלבט בשאלה אם אין אנהנו גורמים אי צדק מסוים כשנותנים סמכות לתובע.

לרשם יש סמכות לקבוע קנס מכסימלי, יש למערכת דרך להעניש את האיש עונש יותר חזק,

וכאן נותנים עוד דרך לעונש יותר קשה. אנהנו יודעים שיש סהבת בבתי המשפט, במשפט

כרוכות הוצאות נוטפות, כשאדם יופיע לפני שופט בענין שבו יש הליך מינהלי בענין זה

עצמו יראו הומרה.

י. ברון;

אני מדבר רק על קנס קצוב, בהוקים שאני עוסק בהם אין ענין עם רשם. אם הוספו

המלים "מטעמים שיירשמו", די בזה כדי שאפשר יהיה לבדוק את הסיבות, למצוא אם

הסיבות היו כשרות, יש גם אפשרות לפנות לבג"צ. הדב:ר הזה דרוש, בעיקר בהוקי

מיסים.

לעומת זאת לא נראה לי התיקון השני שמסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את

ה"נסיבות מצדיקות לענין סעיף זה".

היו"ר א. קולס;

השר רשאי לקבוע בתקנות.

י. ברון;

אם השר רשאי ולא יקבע בתקנות, יוכלו לומר; אנחנו לא יודעים אם הטעם המיוהד

שנרשם מצדיק את ההליך הזה ולכן דורשים משר המשפטים שיתן קריטריונים. הקריטריונים

לא יכולים לכסות את כל האפשרויות שיכולות להיות.

אם אדם עובר עבירה טכנית של אי הגשת דו"ח, וחוזר על כך פעם שניה ושלישית,

הקנס המינהלי קטן יותר מהמס שיצטרך לשלם, ולכן אי נבר מגיש דו"ח. הקנס המינהלי לא

יכול לשמש הרתעה. יש מקרים שמוכרהים להביא אדם לדין כי הוא עבריין. כיצד נסווג

את הטעמים?



א. צרפתי;

יש מקרים שחושדים באדם שיש לו מעורבות בעסק, שותפות סמויה או .לא סמויה,

ומבקשים ממנו להגיש הצהרת הון. אם יצהיר שמסעדה מסוימת היא ברשותו, נפתרה הבעיה,

נחייב אותו להצהיר על ההכנסות וישלם מס בגיל הכנסות אלה. אם לא יצהיר על המסעדה,

נאסוף ראיות שהמסעדה היא אכן בבעלותו, ואז יש בעיה איך לתקוף את הענין. אבל

התנאי הראשון הוא שנקבל הצהרת הון. אי המצאת הצהרת הון היא עבירה מינהלית. הוא

לא יצהיר, וכל מה שנוכל לעשות הוא להסיל עליו קנס. אנחנו לא רוצים בקנס, אנחנו

רוצים לקבל הצהרת הון. מה ארשום בסעמים? במקרה אחד אכתוב שיש לי חשדות, במקרה

שני אכתוב שהעבירה היא חוזרת. יכול להיות גיוון רב מאד של סיבות ונסיבות לעמוד

על כך שיהיה משפט. לא נוכל לתחום את כל הסיבות האלה בתקנות. לא אוכל לכתוב

בטעמים שצריך להביא אותו לבית משפט מפני שיש לו משקפיים, כי סעם כזה לא יעמוד

במבחן משפטי.

היו"ר א. קולס!

תגיד שהוא חשוד בעבירות מס.

י. ארצי!

לפי הפילוסופיה של חוק העבירות המינהליות הפתרון הוא בדרך של קנסות

מינהליים, אבל החוק הזה איננו מעשה פילוסופי, יש גם פרקטיקה. אני חושב שלא

פוגעים בחירות ובצדק אם יש מפגש בין החוק שמפעיל את המערכת השיפוטית ובין החוק

שפותר את הבעיה בדרך אדמיניסטרטיבית. כיוון שאני רואה את הצורך גם בהרתעה וגם

בפתרון בעיות מסוימות, אני בעד הסעיף המוצע. יכול להיות שאדם יעשה חשבון שיותר

זול לעבור עבירות מינהליות ולא לשלם חוב מס. לא הייתי רוצה שהמינהל יימצא במצב

כזה. יש חובה לסגור מסעדות ביום השואה וביום הזכרון, הקנס הוא סמלי, פחות מחצי

ארוחה, ואנשים עושים חשבון שכדאי להם לפתוח את המסעדה, עושים צחוק מהחוק. אני

חושב שהסעיף הזה דרוש.

לכאורה לא הייתי צריך להתנגד לסיפא, כי ראינו בצווי ההירום מהו כושר ההרחבה

כשיש צורך לשלטון. בכל זאת אני מציע למחוק את הסיפא ולהניח מקום לשיקול דעת. אני

מסכים שאי אפשר לעשות אינדקס שיכסה את כל האפשרויות. התובע יעמיד את הסיבון

למבחן שיפוטי.

בחוק העבירות המינהליות אנחנו יכולים לעשות את החיים של מעלימי מס שיטתיים

. לתיי גן-עדן. אדם יפתח עסק,לא יודיע על כך - הרי לכם עבירה מינהלית, ויש שקוראים

לה עבירה טכנית. לא יגיש דו"ח שנתי למס הכנסה - עבירה מינהלית. יהיו כמה חברים

שיקראו לזה עבירה טכנית. לא יגיש דו"ה מס ערך מוסף - עוד עבירה טכנית. עשרים שנה

לא ידעו על קיומו והוא יחיה בגן עדן. הוא לא מגיש הצהרות כוזבות, לא משקר, לא

נחשב למי שעבר עבירה מהותית, רק שורה של עבירות טכניות במשך עשרים שנה, ואנחנח

נלחם על זכותו להשאר במסגרת של עבירות מינהליות.

יש מקרים ויש מקרים. בסוף שנה צריך מס הכנסה לטפל ב-50ו אלף איש שמפגרים

בהגשת דו"ח למס הכנסה. הטיפול הוא במאטה, אי אפשר להגיש כתב אישום נגד כל אחד

ואחד, ואז יפעילו אמצעים מינהליים וקנסות.

הנוסח של הסעיף הוא מצוין. הייתי מוותר על הסיפא כי היא רק תסבך את הענין.

צריך להשאיר שיקול דעת למי שצריך לאכוף את החוק. הסיפא טובח אולי בעיני אלה

שרואים בשורת המעשים שתארתי עבירות טכניות.



מ. וירשובסקי;

אני לא מבין את חברי. למה לא תהיה לנו עין פקוחה בענין זה ונוכל לבחון מה

הנסיבות המצדיקות להגיש כתב אישום? הסיפא באה כדי לתת לועדה אפשרות לראות באיזה

נסיבות רואה שר המשפטים נסיבות מצדיקות. למה נשלול זאת מעצמנו?

עבירה מינהלית היא עבירה מינהלית, לא עבירה פלילית, ופתאום משחקים בחזרה -

התובע יחליט אם הענין חמור. האזרח יהיה בידי התובע.

היו"ר א. קולס;

בידי בית המשפט.

מ. וירשובסקי;

רק בשלב מאוחר יותר. קודם כל יחליט התובע ללכת לבית המשפט. בית המשפט אולי

יזכה את האיש, אבל כשטוחבים אזרח לבית משפט הוא כבר לא נמצא במצב טוב.

אני מציע להשאיר את הסיפא.

היו"ר א. קולס;

מיצינו את הדיון בסעיף. אני מעמיד להצבעה את סעיף 15 המתוקן אם הסיפא ובלי

הסיפא.

הצבעה

בעד סעיף 15 המתוקן עם הסיפא - 2

בעד סעיף 15 המתוקן בלי הסיפא - 3

התקבל סעיף 15 המתוקן בלי הסיפא "שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק

ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מה הן נסיבות מצדיקות לענין סעיף זה".

מ. וירשובסקי;

אני מבקש לרשום הסתייגות.

היו"ר א. קולס;

לכל חבר בועדה זכות לרשום הסתייגויות.

י. אל יאסוף;

סעיף 17 קובע מה קורה כאשר קנס מינהלי לא שום במועד שנקבע. הצעת החוק

בחוברת הכחולה אומרת "לא שילם אדם קנס מינהלי במועד שנקבע לכר, ייווספו עליו

הפרשי הצמדה כפי שנקבע בתקנות וכן תוספת פיגור". תוספת הפיגור נקבעה בסעיף קטן

(ב); "תוספת הפיגור תהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שי ים, לפי הענין,

בצירוף הפרשי ההצמדה שנצברו עליו..." ו-50% אלה גדלים ב-50% כל שעושה חודשים.



כאשר נדון הדבר בועדה, הועדה הציעה סייג מסוים לתוספת הפיגור! אם אדם ישלם

את הקנס תוך 14 ימים מהמועד שנקבע לתשלום, תוספת הפיגור לא תהיה 50% אלא רק 4%ו,

ולאחר 14 ימים תהיה תוספת הפיגור 50% במשך כל התקופה של שלושה חודשים. .

כאשר מינהל הכנסות המדינה נכנס לתמונה עם צרוף חוקי המס, היתה הצעה של

המינהל לנסח סעיף 17 לפי עקרון אחר שתום מה שנעשה היום בדיני מס. זהו נוסח ב'

בדף שלפניכם.

בנוסח בי נפל שיבוש. אני רוצה לקרוא סעיף קסן (א) כפי שהוא צריך להיות: "לא

שילם אדם קנס מינהלי במועד שנקבע לכך, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית בשעורים

שייקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפס של הכנסת, וכן תוספת פיגור".

היו"ר א. קולס;

לפני שנכנס משרד האוצר לתמונה, אמרנו בועדה שאנחנו לא רוצים לתת פרס למי

שאינו משלם במשך שלושה חודשים מלאים. אם אדם עבר ביום אחד את מועד התשלום, יעשה

חשבון שכדאי לו כבר לחכות שלושה חודשים מבלי לשלם. הבעיה הזאת נפתרה בסעיף קסן

(ב), בפיגור של כל שבוע יהיה עונש.

י. בר-סלע;

אני מעדיף נוסח ב' על נוסח אי, והוא עונה גם על המאווים של הועדה. אבל

הייתי מבקש שבסעיף קטן (א) בנוסח בי יהיו רק הפרשי הצמדה ותוספת פיגור, ולא

ריבית.

מ. דר-זיו!

אי אפשר.

י. בר-סלע;

אפשר.

אוריאל לין;

צריכה להיות אחידות בחוקים.

י. בר-סלע;

אנחנו עוסקים בענישה. זה לא חוק כספי, מדובר בקנסות.

היו"ר א. קולס;

אני מבקש אחידות בנושא הענישה, ולא בגביית חובות לאוצד. השאלה היא אם

בענישה מקובל שלקנסות שמסיל בית המשפט נוספים הפרשי הצמדה דיבית ותוספת פיגור,

או רק הפרשי הצמדה וריבית.

י. אליאסוף;

סעיף 67 בחוק העונשין קובע תוספת פיגור בשעור 100% מהקנס או לקו, ובתום כל

שישה חודשים 100% נוספים.



היו"ר א. קולס;

זאת אומרת שאין אחידות בנושא זה. אילו בכל מערכת המשפט הפלילי היה אותו דין

לגבי קנסות, הייתי מקבל גירסה זאת. אם אין אחידות, אין טעם בחוק הזה להכביד על

משרד האוצר ומערכת המחשב, שמתוכנת להפרשי הצמדה וריבית.

י. בר-סלע;

אם דרוש אישור הועדה, איך אפשר להגיע לאחידות? לפי שיטת האחידות, הריבית לא

צריכה להיות באישור הועדה אלא באישור המחשב.

היו"ר א. קולס;

לשם איחוד אפשר לקבוע שעור ריבית כלשהו.

י. ברון;

אנחנו מתכוונים לגבות את הקנסות האלה בדרך שגובים מס וקנסות רגילים לפי

פקודת מס הכנסה וחוקי מיסים. היתה הצעה של משרד המשפטים, ולענין זה הוקמה ועדה

בראשותו של מר אליאסוף, שבה משתתפים אנשי המיסים והמחשב של האוצר, להעביר גביית

כל הקנסות על עבירות מינהליות למרכז גבייה באמצעות מחשב.

אצלנו יש מה שנקרא חילוץ. אם לאדם חוב מס וריבית והצמדה על החוב וגם קנסות,

ויהיו גם קנסות מינהלייים, כשהוא משלם סכום מסוים מייחסים את הסכום קודם כל

לקנסות, אחר כך לקרן והפרשי הצמדה. לפי סעיף בפקודת מס הכנסה וחוקי המס, המחשב

בנוי לריבית בשעור 4% והפרשי הצמדה, ובין מדד למדד יש ריבית בשעור שליש אחוז

ליום.

אם יפעילו את הקנסות המינהליים באותה שיטה, לא צריך יהיה להוסיף שום משאבי

כוח אדם או תכנון. אם נצטרך לגבות בדרך אחרת, או בשעורים אחרים, צריך יהיה לעשות

תוכנה נפרדת. לא יהיה לנו מכשיר מעולה לגבייה מיידית ואוטומטית.

אוריאל לין;

אדוני היושב ראש, כשאנחנו מגיעים לענין מסוג זה, אני חושב שאנחנו צריכים

לתת הנחיות למימשל שקצת ישפרו את עבודתו. יש שתי אפשרויות. אנחנו יכולים לראות

בקנסות מינהליים עונש, כפי שאמר היושב ראש, ואז התוצרה צריכה להיות כמו בכל מקרה

שבו בית המשפט גוזר עונש כספי או ברירת משפט. אפשרות שניה היא להתייחס לפיגור

כמו לחוב מס, או חוב אחר שצריך לשלם לרשות כלשהי, ואז התוצאה צריכה להיות כמו

התוצאה שם. אנחנו לא רוצים ליצור דבר שיסבך את המערכת, אנחנו רוצים לפשט את

המערכת.

חלק מהפיגור, אף כי הוא באופיו עונשי, נוגע יותר לדרך הפעלה מינהלית, מפני

שההפעלה על ידי רשויות המדינה, כל אחד בתחום שלה, יש לה יותר אופי של מס. מוסב

שהתוצאה תהיה כמו בחוקי מיסים לענין חובות. חשוב שהתוצאה של פיגור בחוב לכל

רשויות המדינה תהיה זהה. לענין זה צריך לדאוג משרד המשפטים.

אשר לקנסות בפלילים, לפי צו של בית המשפט, אני מציע לבדוק מה התוצאות. יתכן

שצריך שם לשפר את המצב. זה נושא בפני עצמו, גם שם צריך שיפור והאחדה.



א. גרנות;

במצב הקיים הייתי מבכר כל הצעה שמפשטת הליכים ומחישה אותם, ומסתייג מכל

הצעה שבאה להעמיס קשיים וסיבוכים על דרכי הגבייה. במוסר תשלום המיסים של חלק

מהאוכלוסיה כיום, נדמה לי שזה הדבר שצריך לעשות.

אני מעדיף נוסח א' על נוסח ב'. אני לא רואה בעבירות מינהליות הליך רגיל של

גביית מיסים, שם מצרפים ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות. במידה מסוימת יש כאן כבר גזר

דין. זה יהפוך לנורמה - אדם לא הגיש דו"ח למס הכנסה, רושמים שהוא חייב 100 אלף

שקלים והם נושאים ריבית והצמדה. אנחנו עוסקים כאן במאסריה שונה, במה שבא במקום

פסק דין של בית משפס. אדם כאילו אומר: מודה באשמה ומשלם את הקנס. אמנם ההליך

יותר פשוס, אבל זה לא מסלול רגיל של אי תשלום קנס שעליו מטילים ריבית וקנס.

אנחנו רואים פה הליך מעין שיפוסי, לכן דיברתי על אחידות בכיוון של דיני עונשין

ולא בכיוון של דיני מיסים.

אני מציע לקבל סעיף קסן (א) של נוסח אי, וסעיף קסן (ב) של נוסח בי.

הערה לסעיף קסן (א) בנוסח בי. במקום ילא שילם אדם קנס מינהלי" צריך לכתוב:

לא שולם קנס מינהלי. אחרת מתקבל שאם לא שילם אדם קנס מינהלי, יווספו עליו - על

אותו אדם - הפרשי הצמדה וריבית.

צריך לשים לב שלפי נוסח ב הקנס מחושב לפי זמן הפיגור. על פי נוסח אי הקנס

הקצוב הוא 50%, בלי התחשבות בזמן הפיגור.

נציע עכשיו על סעיף קסן (א) לפי נוסח אי לעומת סעיף קסן (א) בנוסח בי.

ההבדל הוא בענין הריבית. לפי נוסח אי ישולמו הפרשי הצמדה ותוספת פיגור, ואילו

לפי נוסח בי ישולמו הפרשי הצמדה, תוספת פיגור, וגם ריבית.

הצבעה

בעד סעיף קסן (א) בנוסח אי - 3

בעד סעיף קסן (ב) בנוסח בי - 2

התקבל סעיף קסן (א) לסעיף 17 לפי נוסח א'

בגלל הפרש של 4% לא נוכל להקים מרכז גבייה. החוק יישאר על הנייר.

אנחנו עומדים אחרי הצבעה. הסתייגויות יכולות להיות רק במליאה.

אני מבקש לרשום הסתייגות.



אוריאל לין;

אני מבקש רוויזיה. אילו הייתי בטוח לרגע שחברי שהצביעו בעד הסעיף בלי

ריבית אמנם מתכוונים לכך, אף על פי שזה יגרום סיבוכים גדולים והוצאות

בהפעלה, הייתי משלים עם ההחלטה. כאן מוותרים על מרכיב קטן של ריבית וסוטים

מהסטנדרד המקובל בנושאים אלה .

היו"ר א. קולט;

אני מוותר על מרכיב קטן לא בגלל הסכום, הסכום רק מראה שאפשר לוותר על זה,

אני מוותר בגלל העקרון. אני רוצה שהיחס לקנסות יהיה כאל קנסות מינהליים. הויכוח

הוא עקרוני.

לא אקבל נימוקים טכניים שבמחשב אי אפשר לעשות דבר מסוים, או שזה עולה כסף.

כל החוק עולה כטף. לא זה השיקול שצריך לעמוד לנגד עינינו.

אי אפשר לבקש רוויזיה בישיבה זו. בישיבה מחר אפשר יהיה לבקש רוויזיה. אבל

הסתייגות. אתה יכול מחר לבקש רוויזיה, ואולי

מחרתיים יהיה רוב של קול אחד, ולאחר מכן מישהו אחר יבקש רוויזיה.

עדיין לא החלטנו בענין תוטפת הפיגור, סעיף קטן (ב).

י. ברון;

גם זה קשור במחשב.

היו"ר א. קולס;

משרד המשפטים יקה מחשב מרכזי לצורך גביית קנטות. אם תוספת הפיגור תהיה יותר

גדולה, יהיה ממה לשלם את ההוצאות.

נצביע על העקרון בסעיף קטן (ב) לפי נוסח א' ונוסח ב'.

הצבעה

בעד העקרון בטעיף קטן (ב) בנוסח א' - 1

בעד העקרון בטעיף קטן (ב) בנוטח בי - 4

התקבל העקרון של טעיף קטן (ב) בנוסח בי בענין תוספת פיגור.

לפי ההצעה שלפנינו, תוספת פיגור להודש תהיה 1.5% לשבוע, 6.5% לחודש, לשלושה

חודשים - 20%. לפי החוברת הכחולה היתה התוספת 50% לשלושה חודשים.

אני לא רואה סיבה לסטות מזה. יכולה אולי להיות ירידה כזאת באינפלציה שתוטפת

של 1.5% בשבוע תהיה גדולה מאד. אולי אפשר להשאיר את הענין פתוח ולאפשר בתקנות,

באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, לקבוע 5%.ו כמו כאן או פחות, כדי לאפשר גמישות.

מ. וירשובסקי;

רק בתנאי שהשעור יהיה נמוך יותר.



אוריאל לין;

אני מציע שעל החוק הזה יהול מה שייקבע בחוק המיסים (קנס פיגורים). אם פעם

יוחלט לשנות את שעור הקנס, אפשר יהיה לעשות זאת רק באישור הכנסת, כי זה נקבע

בחוק, ואז יחול השינוי גם על חוק העבירות המינהליות. בדרך זו יהיה פתרון לבעיה

שהעלה מר בר-סלע, ולא יהיה צורך בתקנות.

היו"ר א. קולס!

אני מציע לקבל את ההצעה של חבר הכנסת לין, למרות שאינני אוהב בחוק הפניות

לחוק אחר. בסעיף קסן (ב) נאמר; תוספת הפיגור תהיה כפי שנקבע בחוק המיסים (קנס

פיגורים).

י. בר-סלע;

דיון על חוק המיסים (קנס פיגורים) יחיה במסגרת דיונים במערכת המיסים. אני

מוכן שזה ינחה אותנו.

היו"ר א. קולס;

אני חוזר להשוואה עם חוקי העונשין. תוספת פיגור בשעור 5%.ו היא נמוכה

בהשוואה להצעה הקודמת של משרד המשפסים. במקום להביא אנשים לבית המשפס, בחוק הזה

נותנים להם קיצור דרך. אם לא שילמו את הקנס, למה ישלמו רק הפרשי הצמדה וקנס 5%.ו

לשבוע? זו תוספת נמוכה מאד. קראתי היום בעתון שעל הלוואות דולריות משלמים היום

45%, כלומר הצמדה לדולר פלוס 45%.

י. ברון;

בהלוואות שקליות הריבית היא 7.5% פלוס הצמדה.

היו"ר א. קולס;

ואילו כאן רק 6%. למה?

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של חבר-הכנסת לין לסעיף קסן (ב), שתוספת פיגור

תהיה כפי שנקבע בחוק המיסים (קנס פיגורים). אם לא תתקבל ההצעה, נחליס מה לעשות

בענין הקנס.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת א. לין לסעיף קסן (ב) - 4

נגד - ו

התקבלה ההצעה של חבר-הכנסת א. לין לסעיף קסן (ב) בסעיף 17

י. בר-סלע;

אני מציע לכתוב בחוק שתוספת הפיגור תהיה 5%.ו, והיא תשתנה בהתאם לשינויים

בחוק המיסים (קנס פיגורים).

התקבלה הצעת התיקון של מר י. בר-סלע לסעיף קטן (ב) בסעיף 7ו.

י. ברון;

למרות שקנסות אינם הוצאה מוכרת לצרכי מס, יש לפעמים ויכוחים עם ריבית

והפרשי הצמדה ותוספת פיגור הם הוצאה. אני מבקש להוסיף סעיף קסן שיאמר שהפרשי

הצמדה וריבית לא יוכרו כהוצאה.

היו"ר א. קולס!

לא בחוק זה.

ל. אל יאסוף!

סעיף 19 - מאסר במקום קנס. בחוברת הכחולה נאמר שאם אדם לא שילם קנס מינהלי

תוך 16 יום, רשאי בית המשפס לצוות כי יוסל עליו מאסר, שלא יעלה על שנה, אבל אז

המאסר בא במקום הקנס שלא שולם. אפילו נכנס לבית הסוהר ליום אחד, הוא פטור מתשלום

הקנס שהוסל עליו. נוסח א' לסעיף 19 הוא הנוסח שבהצעת החוק.

נוסח ב' גובש אחרי הדיונים בועדה. (קורא נוסח בי),

היו"ר א. קולס!

כאן בא המאסר כאמצעי אכיפה, כדי להכריח אותו לשלם. לפי נוסח בי, המאסר יהיה

לתקופה שלא תעלה על 15 יום, לעומת שנה בנוסח אי. יש כאן שתי תפיסות, לפי תפיסה

אחת המאסר יכול להיות כפרה לתשלום קנס, לפי תפיסה שניה באמצעות מאסר כופים על

האיש לשלם את החוב, החוב איננו מתבסל על ידי המאסר.

י. ארצי!

אם אדם מתעקש שלא לשלם, זה ענין אחד. אבל יכול להיות שלאדם אין כסף, מקובל

שמנכים מחובו שווי ימי המאסר. אני רוצה שכלל זה יחול גם כאן.

היו"ר א. קולס!

זאת חלופה א'.

אוריאל לין!

אני מציע במקום 15 יום לקבוע 30 יום.

היו"ר א. קולס!

אם תתקבל חלופה בי, נחליס על מספר הימים.

הצבעה

התקבל נוסח א' לסעיף 19 - הנוסח שבהצעת החוק



י. אל יאסוף;

סעיף 23 - זהו תיקון שאושר בועדה.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את סעיף 23.

הצבעה

התקבל סעיף 23 בנוסח המתוקן

סעיפים 27 עד 31 עוסקים בבעלי חסינויות- שופטים, דיינים, קאדים, חברי

הכנסת. לאחר שהוחלט שיהיה רשם, צריך למחוק סעיפים אלה.

י. בר-סלע;

הצענו שעבירות מינהליות אפשר יהיה להחיל גם על מי שיש להם חסינויות. הועדה

לא היתה שבעת רצון מזה, במיוחד לאור העובדה שיש רשם שלו יש שיקול דעת. קיבלנו את

עמדת הועדה ואנחנו מציעים למחוק סעיפים אלה.

היו"ר א. קולס;

אם הקנס איננו קצוב אלא נקבע על ידי הרשם, מתעוררת בעיה. זה לא כמו בעבירת

תנועה שכל אחד יודע מהו הקנס. נקבע שעל שופס אין מרות אלא מרות הדין, ויש הליך

לפיו אפשר להעמיד שופט לדין. כאן נתנו לרשם אפשרות לקבוע גובה הקנס לשופט. אפילו

יקבע את הקנס לפי הממוצע, יגידו שקבע כך מפני שמדובר בשופט. לאחר שעלתה השאלה,

ההצעה של משרד המשפטים היא למחוק סעיפים 27 עד 31, ואם יש עבירה מסוג זה - יהיה

הליו רגיל. אני לא רוצה בהליך הרגיל, הייתי מעדיף שמעמד בעלי החסינות יהיה

כמעמדו של כל אדם, אבל נראה שאין ברירה. אני מדבר לא על חברי הכנסת, אני

מתכוון לשופטים ודיינים.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לכלול בחוק סעיפים 27 - 31 מול ההצעה למחוק

אותם.

הצבעה

בעד ההצעה לכלול בחוק סעיפים 27 - 31 - 1

בעד ההצעה למחוק סעיפים אלה - ו

יוגשו שתי גירסאות לכנסת.

א. גרנות;

אין לי מספיק אינפורמציה כדי להצביע בענין זה.



י. אל יאסוף;

התיקונים בסעיף 35 הם לפי החלטות הועידה. הסעיף עוסק בהמצאת מסמכים. בסיפא

יש חזקה "ואולם היום החמישה עשר לאחר המשלוח ייראה כתאריך ההמצאה אף אם אין

חתימה על אישור המסירה..." היו בועדה הרהורים והסתייגויות. אנחנו מציעים למחוק

את הסיפא. אם רוצים, אפשר לכלול את הדבר בתקנות.

אוריאל לין;

ואם אין אישור מסירה?

היו"ר א. קולס;

אין מסירה.

ההצעה היא בסעיף 35 למחוק את הסיפא המתחילה במילים "ואולם היום החמישה

עשר..."

הצבעה

התקבל סעיף 35 בנוסח המתוקן

י. אל יאסוף;

סעיף 36 הוא הסעיף הכללי.

היו"ר א. קולס;

הצבעה

התקבל סעיף 36 בנוסח המתוקן

י. אל יאסוף;

סעיף 37 סוכם בישיבה האחרונה. סעיף נותן אפשרות להעביר עבירות גם אם הוגש

כתב אישום.

י. ברון;

בסרם החל המשפט. אם הורא גיליון אישום, החל המשפט?

היו"ר א. קולס;

כן.

י. בר-סלע;

העתקנו את הנוסח מחוק סדר הדין הפלילי.

היו"ר א. קולם;

הצבעה

התקבל סעיף 37 בנוסח המתוקן



י. אליאסוף;

סעיף 38 קשור בנושא הרשם. הוא מבטא רעיון שעלה בועדה, במשך שלוש שנים נראה

מה קורה, ולאחר שלוש שנים נחזור ונבדוק את מוסד הרשם. סעיף קטן (ב) הוא הוראת

מעבר.

אוריאל לין;

באותם מקרים שנותנים סמכות לרשם, מדובר בעבירות ספציפיות שחייבות להיות

מפורשות?

י. בר-סלע;

כן. באישור הועדה.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה סעיף 38.

הצבעה

התקבל סעיף 38 בנוסח המתוקן

י. אליאסוף;

סעיף 39 הוא סעיף תחילה. מוצע שתחילת החוק תהיה ביום 1 בנובמבר 1985, כדי

שאפשר יהיה להתקין תקנות באישור הועדה, בהתחשב בפגרת הכנסת.

י. ברון;

הבוקר היה דיון בועדת השרים לענין מלחמה בהון השחור. דנו בחוסר תקנים בבתי

המשפט. מדובר על תוספת 25 איש, מהם 5 שופטים. שר המשפטים אומר שהתוספת נחוצה אבל

עדיין לא מספיקה. יש בעיות קשות, כי צריך לקצץ כוח האדם ב-3% ואינני יודע איך זה

יתבצע בבבתי המשפט. אמרתי שאנחנו מעונינים למשוך מיד מבתי המשפט 9000-8000

תיקים ואלפי תיקים מהפרקליטויות. את התקנות אפשר להכין תוך שבוע, החוק יכול

להכנס לתוקף מיד.

היו"ר א. קולס;

נמצא שביל הזהב בין ההצעה שלך ובין נובמבר. לאישור התקנות אני מוכן לכנס את

הועדה גם פגרה. נדמה לי ש-1 באוגוסט הוא תאריך מתאים לתחילה.

י. בר-סלע;

זה חוק רציני. לפי בדיקות פנימיות, הלוואי ונהיה מוכנים בנובמבר.

היו"ר א. קולס;

התרוץ לדחיה לא יכול להיות שועדת החוקה חוק ומשפט לא יושבת :פגרה. תסתדרו

ביניכם. היום נצביע על התאריך שכתוב בהצעה שלפנינו.

הצבעה

התקבל סעיף 39 בנוסח המתוקן



ועדת החוקה חוק ומשפט

8.7.85

אנחנו עוברים לתוספת. הצבענו על התוספת שהיתה בחוברת הכחולה, בנוסח המתוקן

יש תוספת לתוספת.

אני מבין שבזה מתבסלות כל ועדות הכופר בכל המשרדים.

י. בר-סלע!

לגבי אותם סעיפים שתאשרו.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את התוספת לתוספת.

הצבעה

התקבלה התוספת שבנוסח המתוקן

הנוסח הלבן לחוק הזה יונח על שולחן הכנסת בשבוע הבא. אם עד אז תבוא בקשה

לרוויזיה, בעקבות דיונים בין משרד האוצר, משרד המשפסים וחברי הועדה, ביום שני

בבוקר עוד נוכל לדון בענין ספציפי, כמו מועד התחילה או תוספת חוקים.

הוחלט להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית

אני רוצה להודות למר אליאסוף ומר בר-סלע שליוו אותנו בעבודה על החוק הזה.

אני מודה למר ברון ולמר צרפתי על עזרתם.

בחוק הזה צעדנו צעד גדול קדימה. נלמד מהנסיון בשלוש השנים הקרובות. אני

חושב שיפחת העומס על בתי המשפט.

ל. בר-סלע;

אני רוצה להודות לועדה ובמיוחד ליושב ראש הועדה על העזרה, על שיתוף הפעולה

ועל הדיונים המאלפים שקיימנו בחוק הזה. במשרד המשפטים אנחנו מחשיבים מאד את

החוק. אנחנו רואים בו פריצת דרך, ומודים לועדה שסייעה ותמכה במגמה שבאה לביטוי

בחוק הזה.

היו"ר א. קולס;

אני מקווה שיישום החוק יוכיח שאמנם צדקנו.

אני מבקש לשלוח לחברת הכנסת שולמית אלוני איחולים להחלמה מרירה. למרות כל

הויכוחים הפוליטיים בינינו, אני רוצה לראות אותה במהרה בועדה. בשנ ובשמכם אשלח

לה איחולים להחלמה מהירה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45