הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 60

ועדת רתוקה חוק ומשפט

יוס ב'. י"ב בתמוז התשמ"ה. 1 ביולי 1985. 12:00

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס

שולמית אלוני

אלעזר גרנות

מרדכי וירשובסקי

יעקב יוסף

גאולה כהן

מאיר כהן-אבידב

דוד ליבאי

אוריאל לין

תייס רמון

אבנר ח. שאקי

מוזמנים;

חה"כ מ. איתן

חה"כ מ. הכהן

חה"כ ר. פנחסי

חה"כ א. שפירא

ש. גוברמן - משרד המשפטים

י. לוי - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

. סדר היום; א. תוק איסור גידול חזיר (תיקון),התשמ"ה-1985, הגעת קבוצה של חברי הכנסת (קכ"ט)

ב. תוק איסור גידול תזיר (תיקון),התשמ"ה-1985, הגעת קבוצה של חברי הכנסת (קמ"ד)



א. חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשמ"ה-1985, הצעח קבוצה של חברי הכנסת (קכ"ט)

נ. חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשמ"ה- 1985. הצעת קבוצה של חברי הכנסת (קמ"ד)

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפחות את ישיבת ועדת התוקה חוק ומשפט. על סדר היום שלנו שחי הגעות

חוק לאיסור גידול חזיר, מאת שתי קבוצות של חברי הכנסת. וכן אני מבקש היוס להביא לאישור

את ההעברה לקריאה ראשונה של הצעת החוק של חבר-הכנסת אלעזר גרנות בענין הכחשת השואה,

בנוסח שהכינו חבר-הכנסת גרנות ומר גוברמן.

ד. ליבאי;

הודעת שזה יהיה ביום שלישי בשעה 12.

חבל לעכב הצעח חוק שלגביה יש הסכמה.

חבר-הכנסת גרנות קיבל את ההצעה שהצעתי, אלא שהיו לו ספקות והיסוסים לגבי סעיפים

מסוימים בדבר פרסום ביטויים שיש בהם משום אהדה למעשי הנאצים.

אם יש בעיה, נעלה את הנושא בישיבה מחר בשעה 12. רציתי לסיים אח הענין היום

ולהניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת, לאחר שהיתה בועדה הסכמה עקרונית. אם חבר-הכנסת

גרנות רוצה עוד לומר משהו בענין זה, נשאיר אח הנושא לישיבה מחר.

אמרתי לחבר-הכנסת אברהם שפירא, שהוא אחד המציעים, שהוא מוזמן לשעה 12:10, כי

הנחתי שבתחילח הישיבה נעסוק בהצעת החוק של חבר-הכנסת גרנות. אני מבקש מחבר-הכנסה

שאקי לנמק אח הצעת החוק השניה, שהוא אחד ממציעיה, ובינחיים יבוא חבר-הכנסח שפירא

וינמק אח הצעחו.

ידוע לכולנו שהרבה שנים יש חוק נגד גידול חזירים בישראל. נקודת המוצא לחקיקח

אותו חוק וכן נקודת המוצא למציעי הצעת החוק שלפני הועדה היא יחס חעוב היסטורי שקיים

אצל היהודים לחזיר, היה קיים, קיים היום אצל הרוב הגדול של היהודים בארץ ובעולם.

כבר עמדתי על כך באריכות במליאת. המקורות הם מרובים. בקצרה אפשר לומר שבתורת ישראל

מסמל החזיר בהמה טמאה שצריך להמנע מגידולה ובעיקר מאכילתה. אבל כמובן שלא החוק הקיים

ולא החוק המוצע אין בהס כל סוונה להכנס לרשות הפרט. כאן טעוחם של כמה מתנגדים

לחוק. בשום סעיף מסעיפי הצעת החוק לא באים לומר לפרט בישראל, ליהודי, כ לנהוג.



ש. אלוני!

חנות, מסערה, איטליז - זאת רשות הפרס?

כשמדובר ברשות הפרט הכוונה היא לארבע אמותיו של היתיר.

התקיקה הדתית - אני מפנה אתכם להגדרה בספרו של מנחם אילון על החקיקה הדתית -

זו אותה חקיקה שמניעיה הם נסיון לשמור על נורמות שמקורן בדת היהודית, למעשה כל התקיקה

הדתית מאופיינת בכך שיש לנורמות שלה היבטים חוץ-דתיים, היבטים לאומיים, היסטוריים, חברתיים

וגס מוסריים אוניברסליים. איסור החזיר מקורו במובהק הוא דתי. תורת ישראל אוסרת אכילת

תזיר, אבל בשל התעוב שבמשך דורות נתלווה לחזיר, ובשל קידוש השם עלידי יהודים שסרבו

לאכול חזיר במשך דורות - -

ש. אלוני!

קידוש השם היהנגד עבודה זרה, לא נגד אכילת תזיר.

יש היבט לאומי היסטורי. הבאתי דבריו של ברל כצנלסון בענין זה, לא מפני שהוא

אסמכתא לענין זה - -

מענין, בעניני כלכלה לא מקשיבים לו ועושים מה שעושים, דווקא בעניני דת מקשיבים.

היה במליאה דיון די ארוך בקריאה הטרומית, דיון שאגי נעדרתי ממנו בגלל מתלה. לא צריך

לחזור על אותו דיון בועדה. נשמע דברים קצרים של המציעים, לא נאריך בדיון לפני הקריאה

הראשונה.

הגעת החוק נועדה להבטיח את האופי היהודי של המדינה בפרהסיה שלה, והפרהסיה כוללת

- חנויות ומסעדות וכל מקום שבו מוכרים ומפיצים מוצרים.

כל הדיבורים על פגיעה בזכויות הפרט אינם במקומם כאן, אלא אם כן נראה בכל חקיקה,

ואין ספק שיש בזה משהו, כל חקיקה במהותה וכל חוק בא להגביל במשהו. חוק פירושו גבול,

תחוס. כל חוק בא לתתוס תתומיס, בא להגביל גבולות. מכאן שאינני מתרשם ביום מהטיעון

שהחוק המוצע בא לפגוע בזכויות הפרט. אנחנו מדברים על הפרהסיה, על שיווק



ההצעה היא לשנות שם החוק, במקום חוק איסור גידול חזיר, לקרוא לו: חוק איסור

גידול חזיר, שיווקו והפצתו. החוק הזה איננו בא לפגוע במיעוטים, הוא אינו בא לפגוע

בנוצריס שאצלס אין איסור חזיר. אין כל כוונה ליהר נוצריס או לגייר בני אדם. בדרך

כלל אין בתי דין רבניים ששים לגייר. אין לחשוש בפני מיסיון, הפעילות הדתית היהודית

כל כולה רק נסיון להבטיח אופי ופומבי ופרהסיה יהודיים למדינת ישראל, שבעינינו וגס

לפי מגילת העצמאות, היא מדינה יהודית.

מ. וירשובסקי;

במגילת העצמאות מדובר על שוויון ללא הגדל דת, גזע ומין.

אני מכיר את המגילה, נאמר בה שמקימים מדיגה יהודית בארץ ישראל.

ש. אלוני;

לפי החלטת האומות המאוחדות.

אס רוצים לפתוח דיון על כל ההיסטוריה החוקית והמשפטית של המדינה... כיוון

שאנחנו עומדיס בדיון לפני הקריאה הראשונה, אני מציע להצטמצם. מונח לפנינו הפרוטוקול

מהדיון במליאה, מי שירצה יוכל לעיין בו. אני מבקש מחברי הועדה לא להפריע.

הדגש הוא על פרהסיה, על פומביות, והאיסור הוא על שיווק והפצה: "לא ישווק אדם ולא

יפיץ בכל דרך שהיא, למטרות אכילה, חזיר או בשר חזיר או מוצרי חזיר, ולא יאפשר שיווקס

או הפצתם למטרות אכילה בכל דרך שהיא". זה בא למנוע מה שלאחרונה הפך למגיפה בלב תל-אביב,

ירושלים, חיפה, יבנה ולמעשה כל עיר ועיירה בישראל, שם מוכרים בשר חזיר בראש חוצות.

מכיוון שהחזיר נחשב תמיד לתועבה, מעטים הדברים שתורת ישראל מתייחסת אליהם כתועבה, לכן

הבקשה היא לסלק את החזיר מן החנויות בערים ובישובים היהודיס בישראל.

התיקוניס לסעיפים 4 ו-5 לא באו אלא כדי להוסיף בכל מקום שמדובר בחזיר גס בשר

חזיר ומוצריו. היה נסיון לטעון שאם אסור בשר חזיר, זה לא כולל עצמות או כבד חזיר.

בענין זה יש פסק מפורסם של השופט המנוח זילברג. הכוונה היא ברורה, החזיר אסור על כל

חלקיו ואבריו.

נקודת המוצע להצעת החוק היא שמכירת חזיר מקוממת אנשים דתיים ואצשים לאומיים,

אני שמח שהחוק התקבל במליאת הכנסת ברוב שהיו בו לא רק אנשים שומרי מצוות. אין מקום

ללעג כלפי אלה שהצביעו בעד החוק. אני מקווה שבדיון אחרי הקריאה הראשונה נשמע כיצד

להתגבר על המגיפה, כיצד להתגבר על התופעה שחוצות ישראל, חניותיה ומסעדותיה מלאות

בשר חזיר.



ש. אלוני;

איך אחה מבחין בין נקניקיה מבשר עגל ונקניקיה מבשר חזיר?

א. שפירא;

יש מצפון.

מ. וירשובסקי;

אחה מדבר בשם המצפון?

א.ח. שאקי;

הפגיעה היא לא רק ברגשוח אנשים דתיים אלא גם ברגשוח של ציבור יהורי רחב, גיבור

מסורתי, לאומי.

המטרה היא להציב סכר בפני הצפח י ישראל בחנויות ומסעדות שמוכרות חזיר. מי שמאד

ירצה בחזיר, יחפש דרכים להגיע לכך. אין מדינח ישראל וחוקיה צריכים לסייע לו למצוא

אח זה בכל רחוב.

אני פונה לחברי הועדה לשקול שיקול לאומי כללי, שמתעלה מעל השיקול הדתי המצומצם.

לא מפני שההוראה הזאת אין מקורה דחי, ברור שהמקור הוא בחורח ישראל, אבל אמרתי שזה

התקדש במשך הדורות וקיבל אופי כלל-לאומי, מסורתי, היסטורי. יש בזה היבס חינוכי, יש

בזה היבס היסטורי. יהודים רבים שילמו בחייהם על סרובם לאכול חזיר. כדי שמותם לא יהיה

לשוא, כדי שלא נצטרך למחוק פרקים שלמים מההיסטוריה היהודית, אנחנו צריכים לקבל את החוק.

אני מבקש לא לראות בזה נסיון לפגוע בזכויות הפרט ולא קייס גדול למלחמה בדת ובדתיים.

סקרים מלמדים, למרבה הצער, שיש מתח הולך וגדל ויש הדרדרות בין דתיים ושאינם דתיים. אני

מאמין בצורך בהדברות, הבנה, התקרבות, אבל לא בדברים בסיסיים.

האם צריך להתמודד עם הבעיות בדרך של חקיקה? השאלה מלווה אותנו ביום קום המדינה.

פרופסור ליבוביץ סבור שמכיוון שיש אנשים לא יהודים בכנסת, אין הג יון שנעסוק בשאלות אלה.

מצד שני, הרוב הגדול של הציבור בישראל דוחה חפיסה זו. דווקא מי שמאמין בדו-קיום,

דווקא מי שמאמין בצורך לשתף פעולה, דווקא מי שרואה במרינת ישראל מדינה של כל היהודים

ולכל היהודים על כל השקפותיהם , חושב שיש צורך בויחור מינימלי בענין זה. כל הויחור

הוא על הפומביות.

אני הייתי בין התומכים בקביעת אזורי גידול. אבל לא הדי אזורי גידול כאזורי

מכירה, ביחוד לאתר שיש חוק למניעת הונאה בכשרות.

אוריאל לין;

החוק יחול גם על ישובים ערביים?

לא.

אין בזה עבירה של בל תביט, כי אחה לא יכול לראוח איזו נקניקיה עשויה מבשר ווזיר,

ואחה לא חייב להכנס לאיטליז או מסעדה לא בשרה.

א, גרנות!

אחה בא להגן על "מזרע", אבל מעבר לשיקול כלכלי --- גם הסמים נוחנים הכנסות

לאלפי אנשים.

מניז לר על מה אני בא להגן? אחה מציע לי להגן על "מזרע"? אשקול הגעה זאח.

קראחי בעחונוח אח קוי ההגנה בנושא זה.

מ. וירשובסקי;

אני לא מחגונן.

חוק מניעח הונאה בבשרוח איננו מיושם, אין לו שיניים. מרגע לידתו היה מת. בדקתי

במועצוח הדחיוח הגדולות בארץ, אין דו"ח אחד, אין תקציבים.

אין מקום שיש בו שלט כשר ומוכרים לא כשר,

היה לעג לכמה חברי כנסת ושרים שאינם שומרי מצווח והצביעו בעד החוק, והיו גם

שמסרו שמוח של מסעדות בהן אכלו אחם בשר חזיר. מה רע בזה שאדם אומר שהוא מוכן להגביל

אח עצמו? אם הוא רוצה לצמצם צריכח חזיר, מה פגם בזה. יש שיקול פוליטי, יש שיקול אישי -

כל השיקולים כשרים כל עוד לא באים לפגוע בזכויות יסוד קול מישהו. אני ן ששום זכות

יסוד לא נפגמת, כי אין זכוח יסוד להפוך אח מדינח ישראל למדינה לא יה, ומכירת חזיר

בחוצוח הופכח אוחה בהדרגה למדינה לא יהודית. לכן אני מבקש מכם לתמוך בהצעת חוק זאת.



היו"ר א. קולס;

אנחנו עומדים לפני סוף מושב הכנ0ת. נסקרים קודמים כשדנו בחוק אחרי קריאה טרומית

ולפני קריאה ראשונה כבר הבעתי דעתי שהריון צריף להיות מצומצם, גם כדי לא לבזבז זמנה של

הועדה בדיון על נישא שבסופו של יוחלט לא להעביר אותו לקריאה ראשונה. למרות הפיקנטיות

של הנושא, כפי שמעיד גם הפרוטוקול מהדיון במליאה, אני מבקש לגמגם את הדיון בשלב זה.

אני רוצה בישיבות הועדה היום ומחר לסיימ את הדיון בכל הצעות החוק הפרטיות שהגיעו

לועדה אחרי הקריאה הטרומית ולקבל החלטות אם להעביר אותן לקריאה ראשונה בכנסת או

להסיר אותן מסדר יומה של הכנסת. אס תעזרו לי בכך, נוכל השבוע לגמור סוג אחד של ענינים

שעומדים על סדר היום, ובשבוע הבא נוכל להתקדם בכמה הנעות חוק שבשלו לקריאה שניה

ושלישית, חוק העבירות המינהליות, שני חוקים שנוגעים ללשכת עורכי הדין, ולקראת סוף

המושב נוכל לגמור פרקים מסוימים בעבודת הועדה. לשם כן אני צריף לעזרת חברי הועדה.

נשמע עכשיו את חבר-הכנסת אברהם שפירא, שיציג את הצעת החוק שהוא בין מציעיה.

אחרי כן נשמע הצעה לסדר של חברה הכנסת שולמית אלוני ונראה איך לנהל את הדיון.

מ. וירשובסקי;

אני מבקש להציע הצעה לסדר.

א. שפירא!

כיוון שאנחנו עומרים לפני הקריאה הראשונה, אינני חושב שיש מקום לויכוח גדול. את

הויכוח אפשר לנהל אהרי הקריאה הראשונה, בדיונים בועדה על החוק עצמו, ואז יוכל כל אחד

להביע דעתו. עכשיו דנים רק אס להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

אני יודע שיש נבהרי העם שבאו לכאן לייצג יהודים, יש נבחרי העם שבאו לייצג

לא יהודים.

ש. אלוני;

כולם מייצגים אזרחים. גם בשביל המפד"ל הצביעו ערבים.

א. שפירא!

אני מדבר על יהורים. אני באתי לכאן כשליחות לייצג יהודים. בעיני גס יהודי שאינו

שומר מצוות הוא יהודי.

אינני רוצה לחזור כאן על הנימוקים שהבאתי במליאה כשהסברתי למה אני מציע את

החוק הזה. אני רוצה רק להגיד לאלה שהחוק הזה מפריע להם מדוע אני חושב שהחוק לא מפריע.

לא הכנסנו, לצערנו, לא הכנסנו בחוק סעיף האוסר אכילת חזיר, כי לא רצינו בכפיה על הפרט.

אם כי אני מוכרח לומר, ואני אומר זאת ברגשות קשים, שכל חוק שמתקבל בכנסת ויש לו ריח

של דת, ממילא איננו מופעל על ידי השלטונות. אני לא יודע את מי להאשים.

יהודים מסרו נפשם על קידוש השם, נהרגו - - -

ש. אלוני!

אל תדבר שוב על השואה בהקשר הזה.



א. שפירא;

אתם חייבים להיות סובלנים ולשמוע אח הדברים. אלה שלא רוצים להיות סובלנים,מקבלים

הרבה קילוח, ואתם תביאו לכך שאנשים מסוימים יקבלו הרבה קולות. חייבת להיות סובלנות.

האם דמוקרטיה קיימת רק כשמדברים על כלכלה ועל מס ערך מוסף? יש גם פשיזם, לא רק

כהניזס. אס לא תיתנו ליהודי דתי לדבר בכנסת, אם תפריעו - למי אני הפרעתי בכנסת? -

זה לא פחות פשיזם מאשר כהנא.

תצביע בעד חזיר, אם אתה לא מתבייש. למה אומרים חזירות? כי אם מצביעים בעד

חזיר זאת חזירות. למה אומרים חזירות, למה לא אומרים גמלאות?

גם לקבל עונש משמים וגם להקרא חזיר... מה הטון הזה? תגיד מה שאתה רוצה,

אבל אל תטיף מוסר,

מ. איתן;

זה לא יתכן. כאשר דיבר חבר-הכנסת שאקי, היו כל הזמן הפרעות מצד אחד, הפרעות

מכוונוח, צחוק, בוז. ועכשיו שוב לא נותניס לדבר. אם יהיו צעקות, יהיו צעקות משני

צדדים.

חברת-הכנסת אלוני אומרת לחבר-הכנסת שפירא על מה לא לדבר, חבר-הכנסת וירשובסקי

אומר לו לא להטיף מוסר. הוא ידבר כמו שהוא רוצה.

למה ההתעוררות הפתאומית הזאת וההפרעות? אם יהיו עוד הפרעות, אעמיד את הנושא

ישר להצבעה, נצביע בעד ונגד ותדיינו בפרוזדור, זה מכובד? לא אסכים שהועדה תהפוך למקום

שבו אין מובנים לשמוע זה את זה. אם כך, לא צריך בכלל דיון.

א. שפירא;

ראשי הציונות וראשי הסוכנות מצהירים יום יום שהעם היהודי פותת והולך, מתבולל,

בועדת הכספים בדיון על הבונדס אמרו שצריך להמשיך למכור את הבונדס, גס אם זה לא כלכלי, כדי

להחזיק עוד יהודי קרוב לעם היהודי, מפני שרבים מתבוללים.

חוק איסור החזיר הוא לא חוק דתי. אילו היה זה חוק דתי לא היינו מקבליס קולות של

57 חברי כנסת מול 23 מתנגדים. אני לא רוצה לחשוב שיהודים שאינס שומרי מצוות הצביעו

בעד החוק רק מטעמים פוליטיים. גם בחוק השבות היתה אפשרות לעשות חישוב פוליטי, ובכל

זאת היה רוב נגד התיקון. הרוב הגדול הכריע והוכיח שלא רוצים חזיר.

יש חוק נגד סמים. למה? למשטרה יש מחלקה למלחמה בסמים, על עבירות סמים הולכים

לבית סוהר. כי סמים הס שריפת הגוף. שריפה הנשמה לא פחות חשובה משריפת הגוף. שריפח

הגוף רואים, רואים מה גורמים הסמים. החזיר הוא שריפת הנשמה. על שריפת הנע צריך

לקבל אותו עונש כמו על שריפת הגוף.

אני לא רוצה להביא ראיות ממה שאמרו גדולי הרופאים, אמרו שעמיס שלמים חולים בגלל

אכילת חזיר, כי הרמב"ם מבקש לא להשתמש בנימוקים אלה.

חג החנוכה הוא חג לאומי לכולנו. כולנו יודעים שהחג נקבע לאחר שהיה פחד שמד, כי

היווניס רוצים להרוג את העם היהודי. את החג קבעו כדי למנוע התבוללות, ולא היה פחד

שיהרגו יהודים, כי היווניס רצו לעקור שלושה דברים; שבת, ברית מילה וראש חודש.



ההסכם הקואליציוני לא קבע שאפשר להביא דברים שהם מעבר לסטטוס קוו. אלה שקבעו

שא8שר להביא אח החוק לא ראו בחוק הזה חוק יחי.

גם בגרמנית יש מושג כמו חזירוח - "שוואינראי". למה לא מזכירים בהמה אחרת? כי

החזיר הוא סמל הטומאה.

כך גם בצרפתית.

א. ש6ירא;

אלא שחוששים מן חעלה הקיצוניות בארץ, צריכים הם עצמם להזהר. כל אחר כשהוא מקבל

רשות הדיבור יכול להגיד מה שהוא רוצה. קיצוניות אחת מביאה לקיצוניות המוכה. תראו אח

זה בבחירות הבאות, כי העם לא משתק בדיוק כמו שמישהו רוצה.

כאשר אסרו גידול חזיר, וזה היה בתקופה שמפלגת העבודה היתה בשלטון, למה התכוונו?

האם חששו שפולגת יתפור בגדים לחזיר? כל האיסור של גידול החזיר בא כדי לא לתת אפשרות

ליהודים לאכול תזיר. אם אנחנו לא אוסרים שיווק החזיר, מה יוצא מהחוק לאיסור גידול

חזיר? על פי מה שקראתי מהתלמוד, משלוש מקומות, הכוונה היתה לא לאסור את עצם

הגידול אלא את אכילת התזיר. משום הדמוקרטיה, כדי שלא יגידו שיש בזה כפיה, לא הצענו

איסור אכילה. היה מי שהציע להכניס סעיף כזה, ואני אמרתי שאת החוק הזה אי אפשר יהיה להעביר

רק בקולות של דתיים, צריך לקבל גס קולות של יהודים לא דתיים. צריך להסביר שגידול

ושיווק זה אותו ענין, אלא שבחוק הקודם שכהו את המילה שיווק. אם רוצים לאפשר שיווק

חזיר, צריף גס לבטל את איסור הגידול.

מ. ויריזינסקי;

נכון.

א. שפירא;

אני חושב שכאשר אסרו גידול ווזיר, שכחו, או לא התעמקו די בענין.

אין כוונה להפריע לנוצרים, אין כוונה להפריע לאלה שלא הצטרפו לעם היהודי , או למי

שכאילו הצטרף לעם היהודי ורוצה להתנהג כלא יהודי. כוונתנו היא שבחלונות ראווה בארז

לא תהיה הטומאה הזאת, יהיה חוק איסור גידול חזיד ומי שרוצה יוכל להכנם ולקנות חזיר.

סיפרתי מעל במח הכנסת שאדגר ברונפמן שאל אותי למה אני מביא תיקון לחוק השבות,

שעלול לפלג את העם, אבל הוא שאל איר יתכן הדבר שבחנויות בארז רואים חזיר. הוא איננו

יהודי דתי, סיפר לי על איזה מצוות הוא לא שומר, לא עלינו, ואני לא רוצה לחזור על זה.

כשאני בא לכאן ורואה חזיר בחנויות... אני רוצה לבוא למדינה של יהודים

שבה לא רואים חזיר.



גידול חזיר פירושו גם שיווק. אם הכוונה היא לא לשיווק, הרי אפשר להגיד שאסור

לגדל חזיר בארץ אבל אפשר לייבא.

כשרוצים להגיד להגיד למישהו דבר לא יפה, אומרים: תפסיק עם החזירויות האלה.

למה אומרים חזירוח?

ש. אלוני;

אומרים גם בהמה גסה.

מ. וירשובסקי;

אם נשמע מה שאומרים אחד על השני... אל תשתמש בנימוק כזה.

א. שפירא;

בגללו יגדל כוחו של כהנא.

כשאין לך מה להגיד, אתה משתמש כבר בכהנא.

א. שפירא;

בגללך יגדל כוחו של כהנא ויגיע ל-10 חברי כנסת.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

אני מתבייש לשבת כאן כשאתה יושב מולי.

אתה יושב בועדה - - -

חבר-הכנסת וירשובסקי, אני קורא אותו לסדר בפעם שניה.

היות וזו הצעת חוק בקריאה טרומית והדיון יהיה אחרי הקריאה הראשונה, אני מציע

להעמיד אותה להצבעה.



ש. אלוני;

הצעה לסדר. אני חושבת שהויכוח הוא מיותר, כי לא נשכנע זה אח זה. אני מאמינה

בכנות הרגשות של האנשים שהגיעו את החוק הזה, אם כי לא הרי התארגנות וולונטרית

בקהילה שזקוקה לסמלים כהרי שלטון ריבוני שמחייב ריסון עצמי.

לידיעת הועדה, הנושא הזה הובא כהצעת חוק פרטית בכנסת התשיעית, הוא נדון בועדה

החוקה חוק ומשפט ולא הובא לקריאה ראשונה בשל מספר נימוקים, אותם הייתי מבקשת לבדוק

עכשיו.

ראשית, אני מבקשת לשמוע מהמשטרה כיצד אפשר, אם בכלל אפשר לאכוף את החוק. אנחנו

עוסקים בחקיקה ולא באקט של חינוך. חוק לפי מהותו יש עונש בצידו, משמע שצריכה להיות

אכיפה. אנחנו חייבים לשמוע מהמשטרה וגורמים אחרים כיצד חושבים ומתכוננים לאכוף את

החוק הזה.

אחד הנושאים שהובאו לפני הועדה בדיונים היה מספר המשפחות שמתפרנסות בענף במצב

הקיים, שהחוק המוצע עלול לנשל אותם מפרנסתם. אם צריך היום לפגוע ב-5000 משפחות - - -

ג. כהן;

בכל חוק את עושה את זה?

כן. כל אימת שמגיעה הצעת חוק 6רטית לדיון, נהוג היה לבדוק - א. אפשרויות האכיפה;

ב. כמה זה צריך לעלות לאוצר או עד כמה זה פוגע באנשים ואיך להבטיח אותם. בשעתו הזכירו

5000 משפחות. הנושא הזה נדון בכנסת התשיעית, כאשר יושב ראש הועדה היה דוד גלס, ועלתה

השאלה איזו תשובה עומדים לתת למשפחות שמתפרנסות על ייצור ושיווק מוצרי בשר כאלה.

הנקודה השלישית היא בעיה מאד עקרונית. חבר-הכנסת שאקי כמשפטן ופרופסור למשפטים

בוודאי מודע לכף שאנחנו מצויים תמיד בקונפליקט בין זכויות היחיד והצורך לדרוש ממנו

ויתורים בענינים מסויימים - המתח שבין חירות האדם ובין היותו יצור חברתי, היכן לוחצים

על התברה לותר ליחיד והיכן לוחצים על היחיד לותר למען הקולקטיב. בנושא זה הופיעו

לפני הועדה בקריאה הטרומית נציגי האגודה לזכויות האדם, ואני מבקשת להזמין אותם גס לדיון זה,

הצעתי לסדר היא לבדוק ענין המתפרנסים מהענף, לשמוע את נציגי האגודה לזכויות

האדם, לשמוע מהמשטרה כיצד ואיך ניתן לאכוף את החוק, אם אמנם ניתן לאכוף אותו. בלי לדון

בשלושה ענינים אלה, נדמה לי שהועדה לא יכולה להתנער מהבעיות ולהביא את הצעת החוק

לקריאה ראשונה.

גם בכנסת הקודמת, כאשר חבר-הכנסת קולס היה יושב ראש הועדה, הובאו מספר הצעות

חוק פרטיות ולא העברנו אותן אוטומטית לקריאה ראשונה, היו דיונים ממושכים לפני שהעברנו

אותן לקריאה ראשונה. כך היה בחוק יסוד: החקיקה, חוק יסוד: זכויות האדם, גיל האחריות

הפלילית.

חוקי יסוד הס ענין אחר. גיל האחריות הפליליח העברנו מיד.

ש. אלוני;

אי אפשר לעשות הכללות, לא הרי רבר אחד כהרי רבר אחר, ביחוד כשבחוץ כרוכות בעיות

ישום ואכיפה, השפעה תקציבית וכלכלית. . . אס המשטרה תציע דרכי אכיפה, נשאל גם

כמה תעלה האכיפה. אנחנו לא יכוליס להעביר את החוק לפני שנבדקו שלושה עניניס אלה.

יש לי תרעומת, שאני רוצה כי תרשם בפרוטוקול. על סדר היום שלנו יש נושאים רבים,

ותמוה בעיני שהנושא הזה הובא היוס לדיון שעה שיש נושאיס רביס שלא הגיעו עדיין לדיון,

מבקר המדינה שצריך היה להתחיל לדון בו וכן חוקיס אחריס. במציאות שלנו

היום הענין הזה איננו הדבד החשוב ביותר. אני מחשיבה את רגשותיהם של מציעי החוק, אבל

שלושיס ושבע שנים קיימת המדינה ללא חוק כזה.

חוק יסוד: מבקר המדינה עלה ללסדר היום של הועדה, ופרס ליושב ראש ועוד חבר אחד או

שניס לא בא איש. בא מבקר המדינה עס כל הפמליה שלו, היו הרבה מאד מוזמניס, אבל לא היו

חברי כנסת.

למרות שהנושא הועבר לועדת החוקה חוק ומשפט, סיכמתי עס חבר הכנסת ליבאי, יושב ראש

הועדה לעניני בקורת המדינה, שנקייס ישיבה משותפת של שתי הועדות. נתאס מועד, כנראה

שהישיבה תהיה בשבוע הבא.

באשר להצעות חוק פרסיות, התקנון נותי לי סמכות לקבוע, ואני מנסה לקבוע לפי

מיטב הבנתי. חילקתי את ההצעות בין הישיבה היוס והישיבה מחר, מתוך התחשבות בהשתתפות של

החבריס.

בהצעה שלר לסיר פרשת יריעה רחבה. יכול להיות שצריך לבדוק את כל הדברים, קרוב

לודאי שצריך לבדוק, אבל לא בשלב זה. לו היתה לפנינו הצעת חוק מטעס הממשלה, היא היתה

מוגשת ישר למליאת הכנסת, שם היתה לחברי הכנסת הזדמנות להביע דעות. לפי התקנות, אס

לאחר קריאה טרומית ממליצה ועדה לפני הכנסת לא לקבל את הצעת החוק, גס אז אין זה סוף פסוק,

הכנסת יכולה להחליט בניגוד לדעת הועדה ואז יש קריאה ראשונה.

אנחנו כאן רוצים ללבן נקודות מסוימות. אנחנו עושים כך בכל הצעת חוק שעולה, כולל

. בענין גיל האחריות הפלילית. בנושא גיל האחריות הפילילית היו שתי ישיבות והחלטנו

להעביר את ההצעה למליאה. אחרי הקריאה הראשונה קיימנו אפילו סימפוזיון. בשלב המוקדס

הזדרזנו כדי שאפשר יהיה להחיל דין רציפות על הצעת החוק.

גם את יודעת שבענין חוק יסוד: זכויות האדם עמדה בעיה של המחנות הפוליטיים בבית הזה.

כשהיתה הרגשה שאפשר להעביר את הצעת החוק, קידמנו אותה, בלי קשר לדיון. זה השלב

לדיון מעמיק. אני שינא לבזבז את זמני וזמנס של אחרים.



ש. אלוני;

ואם יסתבר שאי אפשר לאכוף את החוק?

היו"ר א. קולס?

אם הכנסת תקבל אח החוק ותרצה לאכוף אוחו, היא תיתן אמצעים ותורה לממשלה מה לעשות.

רצון הכנסת שמתבטא בחוק, מחייב את כולנו.

א. גרנות;

שאלה להבהרה. בחוק המקורי מרוגר בתשעה מקומוח שרשומים שמוחיהם ועליהם לא יחול

החוק, נצרח וחשעה כפרים נוצריים בעיקר בגליל. כאן נאמר שהחוק המוצע לא יחול על כפרים

ערביים. אני מבקש לרעח אם ענין השיווק שונה מענין הגידול, כי כאן מדובר בחיקון לחוק, ואילו

בחוק המקורי, בסעיף 2, נאמר במפורש איזה מקומוח פטורים מהחוק.

אם מדובר על גידול, אפשר לקבוע איפה יגדלו. אם מדובר על שיווק, הרי אנשים שאינם

יהודים חיים במקומות שונים בארץ. האם למי שאיננו יהודי אסור להחזיק בשר חזיר בחנותו?

למה אתם מתכוונים?

להצעח חוק ממשלחיח יש "פור" לעומח הצעח חוק פרסיח. אם הצעח חוק ממשלחיח עוברת

קריאה ראשונה, פרוש הדבר שהכנסח רוצה שזה יהיה חוק. הצעח חוק פרטית צריכה לעבור קריאה

טרומית, ורק אחרי שהועדה מחליטה מעבירים אוחה לקריאה ראשונה ואז יש לה סטטוס דומה. התפקיד

שלנו היום הוא לבחון אם יש להעביד אח הצעח החוק שלפנינו לקריאה ראשונה.

אני לא נכנס עכשיו לענין ההצבעה במליאה וכיצד חושב הרוב, זה לא חשוב ברגע זה.

אנחנו עוסקים כאן בחוק גם מבחינה מקצועיח. כמובן, יש גס שיקולים פוליטיים ואחרים, אבל

גם שיקולים מקצועיים. השאלוח שהציגה חברה-הכנסח שולמיח אלוני כולן שאלוה שאנחנו חייבים

לענוח עליהן לעצמנו לפני שמביאים אח החוק הזה לדיון ציבורי ראשון. אני אומר זאת דווקא

לגבי חוק זה.

בדבר אחר אני מסכים עם חבר-הכנסח שפירא, חוקי הכשרות לא מופעלים במדינח ישראל. יש

חוקי עזר, שמחבססים על חוק ההסמכה של הכנסח, והם מופרים בידיעח השלטונות ובקנה מידה רחב.

אפשר לשמוח או להצטער, אבל זהו המצב. כולנו מסכימים שזהו המצב.

א.ח. שאקי;

ומה על שלטון החוק?

מ. וירשובסקי;

אני מצר על המצב, אבל לא זה הנושא. עומדח השאלה איו זה שיש חוק, י פר בסיטונות,

בידיעח כל הרשויוח המקומיוח, שבהן יושבוח המפלגות הדחיות בקואליציה בהתלהבות גדולה. בתל

אביב ובמקומות אחרים מכירת בשר-לבן היא מקצוע מכניס מאד. לכן אני חושב שבדיקת אפשרויות

האכיפה של חוק כזה היא רלוונטיח לפני שדנים בסעיפי החוק עצמו. עומדת גם השאלה הכלכלית,

אבל בעיני תשובה יותר שאלה האכיפה.



א.ח. שאקי;

יש סחר בדולרים בלילנבלום.

מ. וירשובסקי;

לו הביאו לדיון כאן חוק בעגין מטבע חוץ, הייתי שואל אותה שאלה.

כדי לעשות עבודה נכונה, אנחנו צריכים לבדוק ענינים אלה, ובעיקר הבעיה של הפעלת

החוק הלכה למעשה. אני מגיע לא לרוץ בנושא זה. אם חיכו כל כך הרבה שנים, אפשר לחכות עוד

כמה חודשים, לבדוק איך החוק יופעל, אולי גם לשמוע מדוע אינו מופעל. אנחנו חייבים לבדוק

אח הדברים באופן יסורי לפני שמתחילים לדון בסעיפים, לא לרוץ.

ג. כהז;

אני מתקוממת כנגד הדעה שחוק יקודם או לא יקודם בגלל זה שיש בעיות בקשר לאכיפתו. נכון,

האכיפה חשובה מאד. דיברנו הרבה על כך שיש הרבה מאד חוקים שלא מיושמים. האם נבטל אותם

בגלל זה? ביקשנו כאן להוסיף עוד סעיף כזה או אחר כדי שחוק חשוב יופעל.

יש המון חוקים שקשה ליישם אוחם. צריך לעשות בהם רוויזיה, לבדוק איך ליישם אותם,

איר להקציב משאבים ליישום שלהם. כאן מדובר בחוק חדש, שרוב הכנסת הצביעה בעדו, אחרי כל

הסערה שהיתה, מתוך מחשבה שהחוק חשוב, חיוני. בוודאי שלא שאלת האכיפה או אי-אכיפה

יכולה למנוע את קידום החוק הזה. אחרי הקריאה הראשונה צריך יהיה לדון על בעית האכיפה,

זו בעיה חשובה, אבל לא כדי לדחות אח החקיקה.

חברת-הכנסת אלוני הציעה להזמין את האגודה לזכויות האדם. אינני רואה סיבה לעשות

זאת, אם דנים בחוק שקשור בזכויות האדם, אפשר להזמין נציג האגודה. אבל הרי כל חוק מגביל

איר שהוא את חרות האדם, ולא נזמין לכל ענין את האגורה הזאת. גם אנחנו עצמנו אגודה

לזכויות האדם. אני לא זקוקה להם כדי ללמוד מהן זכויות אדם, מהי פגיעה בזכויות אדם. יש

לנו שכל ישר כדי לחשוב ולהחליט. בשביל מה אנחנו יושבים כאן? אנשי האגודה לא נבחרו.

הזמנתם היא מיותרת.

ש. אלוני;

ומה על המפרנסים?

ג. כהל;

את כל הנושא הזה צריר לברר אחרי הקריאה הראשונה. בעיה כלכלית לא יכולה לעצור

חוק חשוב.

ש. אלוני;

את תקבלי על מצפונך 5000 משפחות?



ג. כהן;

אני לא אומרת מה צריך או לא צריך לעשות, אבל לא צריף לעשות זאת עכשיו. גם הציונות

עולה ביוקר. אני לא אומרת שלא צריך לדון גם בנושא זה, אני מדברת רק על העיתוי.

אני בער העברת הגעת החוק לקריאה ראשונה.

אני רוצה להתייחס לכמה רברים שנאמרו כאן. חברת-הכנסת אלוני אמרה שהיא מאמינה

בכנות המוטיבציה של המציעים. למה כל הלעג הזה, למה הדיבור: מה שחסר לנו עכשיו זה רק

ענין החזיר... הרי יש ענינים בטחוניים וכלכליים חשובים. אני פונה רווקא לאלה שכל כך

מדברים על ליברליות, בווראי שליברליות צריכה להיות דו סיטרית.

חברת-הכנסת אלוני אמרה בכנסת ש-37 שנים המדינה היתה בלי החוק הזה, והיא חיה.

צריך לראות איך היא חיה, את איכות החיים. יש דרדור. יש שעות חירום בהן צריך לבדוק

דברים לא באופן שיגרתי.

נכון אמר חבר-הכנסת שפירא שקיצוניות אחת מולידה קיצוניות שניה. הייתי אומרת

לחברי הכנסת אלוני וגרנות, שדווקא למען החופש והמתירנות, צריר לעצור כדי שהדבריס לא

ייסחפו כל כך רחוק עד שכבר לא יהיו קיימים. אם אין גבול, יוצרים הקצנה מוחלטת.

לפעמים דווקא לטובת הענין צריר להציב גרר.

א. גרנות;

בענין התנחלויות את מוכנה להציב גדר?

ג. כהז!

צריר לבדוק כל דבר לגופו. בענין זה יש כבר תוצאות, ולא במקרה הוזכר כהנא.

אם מזכירים את כהנא, צריר לבדוק את ערימת הזבל עליה גרל. אני לא חושב שזה

במחנה שלנו.

לא די להיות צדיק, אתה צריך גם לשכנע, גם להיות יעיל. חז"ל אמרו שבשעת חירום,

בעח גזירות, לפעמים אסור להתכופף אפילו כדי לקשור שרור נעל, כדי שזה לא ייראה

כהשתתויה. כל אחד צריר לבדוק את עצמו גם מבחינת הקידמה. יש גם פטישיזם במחנה תקידמה.

מי שהביא את הנושא הזה - - -

מה זה פטישיזם?



היו"ר א. קולס;

חברת-הכנסת אלוני, אני קורא אותך לסדר. חבר-הכנסת וירשובסקי, אני קורא אותך

לסרר פעם שניה.

ג. כהן;

לא רק פטישיזם, גם פשיזם.

יש כאן הרגשה שרווקא אלה שצריכים להתגונן, הם מתקיפים, ואלה שטבעי היה שיתקיפו -

הם מתגוננים. לועגים לתגרי הכנסת שהצביעו בעד הצעת התוק אף כי הס חילוניים ואולי גם

אוכלים הזיר.

לא פעם את צועקת "צביעות". האם זאת לא צביעות?

ג. כהן;

לא. יש אופי או פרופיל של מדינה. החלטנו שלא תהיה תחבורה ציבורית במדינה. יש

הבדל בין אופי תיי המדינה ואופי חיי הפרם. אפשר להתווכח באיזו מידה בהצעת התוק יש

כניסה לחיי הפרט. אלה שהצביעו בעד התוק חושבים שאין בזה כניסה לחיי הפרט אלא נגיעה

באופי של המדינה. לכן אין ללעוג גס לאדם חילוני או לאדס שאוכל חזיר ואולי גס ימשיך

לאכול, אבל הוא תושב שמדינת ישראל לא צריכה להראות כפי שהיא נראית. הלעג הזה הוא

דמגוגיה.

הלותמים נגד החוק הזה רוצים לצמצם את החקיקה הדתית. גס אני סבורה שיש בעיה

גדולה לגבי התקיקה הדתית, אבל אי אפשר לעשות הכללות. יש חקיקה גם בנושאים אחרים

וגס שס אפשר להגיד שאפשר לפעול בדרך של חינוך, שכנוע. כולנו יודעים אח עשרת הדברות

והתוקים הנובעים מהן, אנחנו יודעים שגונבים ונואפים, ובכל זאת אף לא בא בהצעה לבטל את

החוקים האלה. אני לא מקבלת את היחס הדוגמטי של הרבנות הראשית להמון דבריס, יש .

לי הרבה מאד בקורת, אבל אי אפשר לעשות הכללה.

מה שהדהים והרגיז אותי הוא היחס הלא תרבותי לויכוח הזה, וגם לא יעיל, מצד חברי

הכנסח שמתנגדיס לתוק. אס המטרה היא לצמצס חקיקה דחיח והקצנה דתית, הרי זה רק יגדיל

את ההקצנה. צריך לעשות חשבון מה יעיל.

ת. רמוז;

מה לעשות?

ג. כהן;

קורס כל צריך להתייתס בכבוד אל הנושא ולא ללעוג. אחר כך צריך לחס לבדוק מה

שורש ההקצנה, משני הצדדים, אם שני הצדדים רוצים לחיות ביחד. דיברתי עם חבר-הכנסת

אם אתם רוצים להפגין, ת9גינו, אבל לא בשבת. נדמה לי שגם הוא וגם

אחרים הבינו את זה, צריך לשמור על טון מתאים בויכוח.



דיכוי חופש הדיבור של הזולת, להגיד לו מה לדבד וסר לא לדבר, זה מאפיין שיטה שלא

היום התחילה, שיטה שהייתי קרבן שלה הרבה מאד שנים. היה אי-שיווק גם של דעות, את יודעת- - -

ש. אלוני!

אני יודעת ועוד אין.

היתה תקופה שאסור היה לשווק דעות לאומיות אסור היה לשווק תולדות המחתרות

בבתי סמר. זו היתה המדיניות. אלה דבריס הרבה יותר חשובים.

אני לא יזמתי את החוק. אבל משעלה חוק זה, גם אלה שהם נגדו צריכים לדעת שהורדתו

מעל סדר היום, אי קבלתו, יגרמו רק נזק למגמות שהם רוצים לקדם. אני מבקשת שיעשו חשבון

נפש, ואני מקווה שנובל להצביע היום.

אין לי שום ספק שהמציעים את הצעת החוק עושים זאת מליבם ומאמונתם הכנה. לא יעלה

על הדעת אחרת. אני גם מבין את הצורך שלהם להשיג הישג אישי בתחום החקיקה הדתית. זה

לגיטימי.

אם התלבטתי ולאחר התלבטות חשבתי שלהצעת חוק זו אין מקום - לכאורה, אדם יכול גם

להשתכנע אם השיקול שלו עניני - הדי זה משום שאני יודע שבמדינת ישראל יש לא רק חוק

איסור גידול חזיר אלא יש גם חוק נוסף, שנחקק ב-1956, שהתקבל בקונסנסוס בין המפלגות

הדתיוח והחילוניות, והוא בא לשקף סטטוס קוו מסוים בעניני דת, ואני מתכוון לחוק

שעוסק באותו נושא, במכירת חזיר. לא שוכנעתי שדווקא בנושא כזה שהוסדר על ידי הכנסת, דווקא

בו צריו להביא הסדר חדש.

ישנו חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), התשי"ז-1956, ואני מציע לא להתעלס

ממנו. החוק הזה מסמיך כל רשוח מקומית לחוקק חוק עזר שיגביל או יאסור מכירת בשר חזיר

ומוצריו שמיועדים לאכילה. זו בדיוק אותה מאטריה כמו בחוק המוצע, אבל שם נקבע שרשאית

רשות מקומית לחוקק ורשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בדבר בדיקה והחרמה. יש שם גם עונשים

רציניים, אפילו יותר מאשר בהצעת החוק החדשה. הנושא הוסדר ב-956ו, ואני חושב שהוא

טוב לפחות לדור אחד.

האם רשויות מקומיות פעלו לפי זה?

ד. ליבאי;

אס מדובר בהפרת חוק, גם החוק החדש יכול להיוח מופר כמו החוק הקיי

חוק ההסמכה בא ליצור פשרה, הוא אומר שיש רשויות בתחומיהן יש רוב או אפילו מיעוט

ניכר של ציבור דתי, יכבדו אותם שכניהם ויחוקקו באותה רשות איסור מכירת חזיר. יש גם

בני דחות אחרות ואחרים שאיננו רוצים לכפות עליהם מצווה דתית. .



אתם רוצים שיותר ויותר אנשים יאמינו ויקיימו מצוות, אבל אתם גם יודעים שהדת לא

נזקקת דווקא לחוקים. אס רוצים לשמור על צביון יהודי במקומות מסוימים, ובמיוחד אם רוצים

שלא ירגיזו אתכם ושלא יאכלו חזיר מול עיניכם, תדאגו לאיסורים כאלה בתחום המקומי. הסיעות

הדתיות בוודאי יוכלו לבוא להסדר בנושא זה, שהיה ויהיה פרובלמטי.

אס יש בנושא הסדר תחיקתי של הכנסת, למה מציעים לשנות הסדר כאשר יודעים שההסדר

התדש לא יביא לתיקון המצב כשטח, כשלא מציעים דרכי אכיפה נוספות.

אני מכבד את המציעים בכל לב, אבל אני רוצה לשאול מה תהיה תגובתם אם במדינה שבה

יש רוב נוצרי יקבעו שאי-ציות של יהודי שחי באותה מדינה למצוה נוצרית הוא עבירה על

חוק המדינה.

איסור שחיטה יהודית,

ד. ליבאי;

הייתי מצפה ממדינה שלא תטיל מצוות דתיות כאיסור חוקי. אני יודע שיש רגישות,

שמעלים נימוקים לאומיים, אבל גס גבולות צריכים להיות.

אני שואל: א. למה צריך היום לחוקק חוק נוסף? ב. האם לא מרחיקים לכת, גם

מבחינתכם, בכך שמחילים את האיסור לא רק על יהודים. אם תתקבל הצעת החוק, האיסור יחול גם על

בני דתות אחרות. אם רשאי שר הפנים לפטור רשות מקומית מסוימת, זה לא אומר שהחוק לא חל

על בני דתות אחרות בכל אתר ואתר שיש מוסלמים ונוצרים. אני לא דואג להם יותר מאשר

ליהודים, אבל אני רוצה שמה שאיננו רוצים שיעשו ליהודים בתו, לא נעשה אנחנו לאחרים כאן.

חבר הכנסת שאקי בהצעתו לאיסור חמץ בפסח ידע להגביל ולדבר על רשות הרבים. כלומר,

ברשות הרבים לא להציג חמץ בפסח, לא לנקר עיניים. הוא נהג באיפוק, שאיננו בהצעת החוק

שלפנינו. הייתי מבין לו דיברו על איטליז שבחלון הראווה מציג בשר לא כשר.

הבעיה היא לא אם מתנגדים לחזיר או לא מתנגדים לחזיד. לא החזיד עומד להצבעה.

הצורך בתוק חדש הוא שעומד להצבעה.

אינני נמנה עם אלה שנלחמים בעד החזיר עם קצף על השפתיים, אבל אני חושב שהמפלגות

הדתיות עושות טעות בענין זה. ככל שמעמדה האמיתי של הדת, ככל שהיהדות האמיתית מעמדה

הולד ופוחת - תראו את הירידה במספר התלמידים בחינוך הממלכתי הדתי - יותר ויותר אנחנו

מחוקקים חוקים. הכנסת, שהיא של כל העם - חילוניים, דתיים, ערבים מוסלמים ונוצרים -

דנה י1תר ויותד בחוקים בעלי אופי פולחני עם מטען רגשי.

אי אכילת חזיר היא מסוג המצוות של איסור שעטנז, בשר וחלב, שאתה לא יכול להסביר

את האיסור. זה לא דומה ללא תגנוב, ואפילו לא ללא תנאף. ככל שמרוקנים הת ם של

יהדות, נגררים לסימבוליקה פולחנית, לפרימיטיביות. (א.ת. שאקי: אל תגיד כך). פרימיטיביות

זה לא מילת גנאי, זאת ראשוניות. הדת נוצרה לפני אלפי שנים. מה שהיה נכון לפני אלפיים

או שלושת אלפים שנה, לא נכון היום, יש תנאי חיים אחרים, נורמות אחרות. גדולתה של

הדת שהיא מנסה להתעדכן, להתאים את עצמה לחיים היום. לא צריך לבטל את היהדות, יש

ערכים רבים שבגללם אני גאה להיות יהודי. אבל אני לא תושב שאם מישהו אוכל או לא אוכל

חזיר הוא יהודי פחות או יותר טוב. אני בוחן אותו בהרבה דברים אחרים.



אני פונה בידידות לחברים הדתיים, אני לא חושב שהחוק הזה יחזק את הדת כהוא זה.

בארצות הברית לפני ששים שנה באו אנשי דת צדקנים וחשבו שהדרך להלחם באלכוהל היא לחוקק

את חוק היובש. אז נולדה המאפיה. לא רק שלא הפסיקו לשתות אלכוהול בארצות-הברית, אלא ששתו

גם אלכוהול שמזיק לבריאות, שלא זוקק כסו שגריר ולא עמד תחת פיקוח. יש דברים שאי אפשר

למנוע אותם, אתה רק דותק אותס לשולי החברה, ובסופו של דבר הפגיעה החברתית תהיה יותר

גדולה. את התועלת שאתה משיג מהדקלרציה אתה מפסיד בתחומים אחרים, כמו שהיה בחוק היובש.

היו"ר א. קולס;

אולי לא כדאי גם לאסור חשיש?

ח. רמוז!

אילו שיכנעו אותי שבאלכוהול יש עידוד לפשע כמו בסמים קשים, הייתי דן בכף. זה לא דומה.

צריך לשים סכר ולקבוע במה מתערבים ובמה לא מתערבים. ילך חבר-הכנסת שפירא מבית ספר

לבית ספר, גס בבתי ספר חילוניים מלמדים מה סימל החזיר לעם ישראל, וינסה לשכנע בדרכי

נועם. הסיסמה של התנועה שמייצג חבר-הכנסת מנחס הכהן היא יהדות בדרכי נועם, לא בדרכי

חוק. אבל זה נגרר אחרי זה, וכך גם יהדות בדרכי נועם הופכת ליהדות בדרכי חוק.

אל תדבר בשמי.

ח. רמוז;

חבר-הכנסת ליבאי ציין שיש הסדר. הוא לא עובד. אתם חושבים שהחוק הזה יעבוד? אם

רוצים שחוק יעבוד, קחו את ההסדד הקיים ותפעילו אותו. נסו לשכנע בכל עיריה. אם בתל אביב

לא רצו לאמץ את החוק, הרי אתם שם בקואליציה, תגידו שזה תנאי להשתתפות בקואליציה, כי הדבר

בנפשכם, ולא תשתתפו בשום עיריה או מועצה מקומית שלא מאמצת חוק זה. למה לחוקק חוק כרי

שבשר לבן יעבור לשוק שחור ויעשו עליו כספים שחורים בצבע ירוק.

א. שפירא;

אין כבר בעית פרנסה...

ח. רמוז;

מי שאוכל חזיר לא יפסיק לאכול חזיר. תחזרו לחוק הקודם, נסו לתקן בו מה שטעון

תיקון. אל תשניאו את הדברי החיוביים שביהדות על הציבור הרתב. איש לא יפסיק לאכול חזיר,

ירגישו רק שבכוח רוצים לכפות עליהס דברים שהם לא מסוגלים להם. תחשבו על הענין, אם מה

שאתם רוצים זה לא רק לבוא כל אחד לביתו ולהגיד; השגנו, יש עוד חוק דתי, מתקדמים בחוקי

ההלכה.



האם איסור חזיר חשוב משמירת שבח? אני למדתי שאין דבר ביהדוח קדוש מן השבת. לאיסור

אכילת חזיר זקוקים לחוק, ובשבת, שאין דבר קדוש ממנה, יש חילול שבח המוני בכדורגל. אם

החוק הזה יתקבל, אני מבין שענין זה חשוב להם יותר מאשר השבח.

ר. פנחסי;

נביא גם חוק שבח.

ח. רמוז;

אם כך, תביאו את הכל יחד. תביאו חוק אחד לכנסת: להחיל את ההלכה כחוק המדינה. תחסכו

זמן, נקיים דיון אחד, נצביע בעד ונגד, ולא נדון בכל יום בחוק אחר. אבל אם לא מביאים

הצעה כזאת, אין הצדקה להביא ענין אחד פולחני. בשבח יש גם דברים נוספים, שאני יכול

להבין אח התמיכה בהם.

היו"ר א. קולס;

רשומים עוד חמישה חברים לרשות הדיבור. רציתי לסיים אח הישיבה בשעה שתים, אבל אם

רוצים דברת לשמה, נשב עד ארבע אחר הצהרים. אם לא, אם רוצים לעמוד בלוח הזמנים, אני נאלץ

להגביל כל נואם ל-3 - 4 דקות.

אי אפשר בדיון כזה לקצץ את רשות הדיבור לשלוש רקוח. אפשר להמשיך מחר.

היו"ר א. קולס;

על סדר היום מחר יש הצעוח חוק פרטיוח אחרות.

ר. פנחסי;

בהחחשב בבקשת היושב ראש ובבקשת החברים לקצר, אני מוכן לותר על רשות הדיבור.

רציתי רק להעיר הערה לקריאת ביניים של חברת הכנסת שולמית אלוני שאמרה לחברת הכנסת

גאולה כהן אין תיקח על מצפונה 5000 משפחות שישארו ללא פרנסה.

אחם עצמכם אומרים שיש חוק שאוסר מכירת חזיר, אנשים אלה עוברים על החוק - להם צריך

לדאוג? גם מוכרי סמים עוברים על החוק, האם צריך לדאוג להם פן ישארו ללא פרנסה? להם

אין מצפון, הם עבריינים, אני צריך לדאוג שישארו ללא פרנסה?

מ. הכהן;

אם ההגבלה היא לשלוש דקות, אין טעם לדבר. בעיני החוק הוא מהוחי מאד, ואס יש טעם

לדיון בועדה, הרי זה להכנס למהות, לענות על שאלות, לבדוק מה עושים. ברשות היושב ראש,

אני מבקש יותר משלוש רקוח, אבל לא הרבה יותר.



דיברו קודם על הקצנה. יש כאן הקצנה לא מעטה מצד חברים שלי. שמעתי דברים של חבר

הכנסת רמון, שמעתי חלק מדבריה של חברת הכנסת שולמית אלוני. נדמה לי שיש כאן הקצנה

שהיא מאותות הזמן, לא מוכנים לשמוע אח הזולת, מפרשים דברים לפי הלכי רוח. מאשימים את

הציבור הדתית שהעמיד את כל עולמו על תחיקה דתית, וכשעולה לדיון נושא שהוא מעבר לתחיקה

דתית ויכולות להיות בו דעות אהרות, מיד מתבצרים בדעות, ואפדיורי יש התנגדות למשהו

שיש לו כאילו ריח דתי.

לאחר הקדמה זו אני מרשה לעצמי לומר בכמה מלים למה נחוץ חוק זה, ולמה 37 שנים לאחר

קום המדינה אני לא מסתפק במה שהיה עד עכשיו.

בזמן האחרון מרבים לדבר על חוקים לשמירה על הדמוקרטיה, משום שהדמוקרטיה בסכנה, קמו

לה אויבים שרוצים לעקור אותה ולכן צריך לחזקה. אם תעיינו בדברי הכנסת משנת 1963 ותקראו

את הדיון בחוק בנושא זה, תעמדו על רמת הדיון, עומק המחשבה בתפיסת עולם חילונית ודתית.

אז לא דיברו על פרנסה, או שזה לא תפס מקום מרכזי, משום שגם חילוניים וגם דתיים הבינו

שמדינת ישראל לא יכולה - -

ש. אלוני;

לא שמעת את דברי. זה היה אחד מסידרה של נימוקים. דיברתי על אי אכיפת החוק. אל תוציא

את זה מפרופורציה.

מ. וירשובסקי;

רמת הדיונים לא היתה יותר גבוהה. קראתי את דברי הכנסת.

מ. הכהן;

אני שואל את חבר הכנסת גרנות, שאני מכיר אותו כאיש רגיש ובעל תרבות ויכוח, האם

במדינת ישדאל אפשר לדבר על פרנסה כשדניס על ייצור נשק. אתה תסכים לזה? בוודאי תהיה אחד

המתנגדים אם מדינת ישדאל תהפוך למרכז לייצור נשק, לא לצרכים שלה עם מכירה בשוליים, אלא

כענף ייצוא לארצות אחרות.

מ. וירשובסקי;

זו הדוגמה הכי גרועה.

אנחנו במקום הששי בעולם.



מ. הכהן;

הפניתי שאלה לחבר-הכנסת גרנות משים שאני יודע שהוא כמוני לא מאושר שהפכנו להיות

ייצואן נשק למדינות מושחתות, גם אם זה יכול להיות אחד מעמודי היסוד של הכלכלה הישראלית.

יש נושאים שבהם הפרנסה היא לא הכל. אני רוצה לשאול את עצמנו, גם החילוניים שבנו, אם י

יתכן שענף הייצוא העיקרי של מדינת ישראל יהיה חזיר והיא תקרא מדינת יהודים. בעיני זה

מוזר.

הצעת החוק באה על רקע כל מה שמתחולל, שהנפש נוקעת ממנו. הכנסת הצביעה, 57 מול

23. איזו זכות מוסרית יש לחברי כנסת ללעוג לאנשים שהצביעו בעד הצעת החוק . בסיעה שלי

ניתן חופש הצבעה לחברים, לא הוטלה משמעת קואליציונית. בא ראש הממשלה ומצביע. באים

ואומרים לאדם; ואתה לא אוכל חזיד? אתה מדבר בשם הגנה על חופש הפרט וצנעת הפרט, והרי זו

פגיעה בצנעת הפרס כאשר אומרים לאדם שבביתו ובמסעדה הוא אוכל מה שאוכל וכאן הוא מצביע.

כשמדברים על הקצנה צריך לראות שההקצנה היא משני הצדדים. יש הקצנה מילולית חריפה

מאד. מהצד שמתהדר - - -

ש. אלוני;

לא היתה שום יזמה מהציבור החופשי לכפות על הציבור הדתי אורחות חיים או כל דבר אחר.

להיפך, בכל הדברים שהם בבחינח בל תביט, היה שיתוף פעולה. יש צד אחד שכופה נורמות על

צד שני. אתה לא יכול לדבר על סימסריה.

אני לא כופה שום נורמות. לא אמרתי לאיש: אל תאכל חזיר. אני יכול להסביר למה אין

לאכול חזיר ולמה לא לאכול בשר בכלל, כי בעיני צמחוני מוסרי יותר ממי שאוכל בשר, אבל זו

תהיה התערבות בתחום הפרט .

מקובל על רוב הכנפה, כפי שמוכיחה ההצבעה, שאנחנו רוצים שהמדינה הזאת, כמו שאמר

פרופסור ליבוביץ, תהיה ידועה כציבור כמדינת יהודים. לזה יש סממניס מסוימים.

לפני עשרים וחמש קינה חוקקו את חוק איסור גידול חזיר, היתה אז בעיה של גידול

חזרים במקומות מסוימים, אבל לא היתה אופנה של "היי סוסייטי" שאוכליס מחלי חזיר עם

ויסקי במסיבות ליל שבת, זה לא היה אז תלק מהאופנה הישראלית. לפני זמן מה השתתפתי

במשלחת פרלמנטרית. המארחים הגויים הזמינו ארוחת דגים, השגריר שלנו ביקש סטיק לבן.

הוא היה היחידי שאכל סטיק לבן.

חבר-הכנסת ליבאי שאל איך היינו מגיבים על חוקים שהיו מתקבלים במדינה שבה רוב

נוצרי. יש הרבה דברים שבהם אומרים ליהודי איך לנהוג. בשויץ אין שחיטה יהודית. היהודים

מבינים שזאת זכותם של השוייצרים, היהודי הוא אורח והוא מקבל את חוקי המדינה על עצמו.

בבלגיה אין קבורה יהודית בנפרד. בתי העלמין של יהודים הם בהולנד.

מאחר שהדיון הוא מרומי, אסיים בנקודה זו. אני מצפה שיהיה דיון הרבה יותר רחב לאחר

הקריאה הראשונה*



א. גרנות;

אקצר, כי הגעתי למסקנה שהדיון הזה הוא חסר תועלתן לא אשכנע איש מבין המציעים.

בענינים אתרים אפשר שנגיע לשכנוע הדדי, אבל אני מקבל שבנושא זה אי אפשר לשכנע אדם דתי.

כיוון שאי אפשר לקכנע, ביקשתי רשות הדיבור כדי להגיד כמה דברים לגבי הכעם הגדול על אלה

שמתנגדים לתוק.

אני מתנגד באופן עקרוני לתקיקה דתית. אומרים לי, כמו שאמר חבר-הכנסת הכהן: גם אני

מתנגד להקיקה דתית, אבל זו לא תקיקה דתית. כיוון שאני מתנגד לתקיקה דתית, ואני רואה

בחוק הזה תקיקה דתית, אני מתנגד גם לחוק הזה.

הנושא כשלעצמו לא מעורר בי התרגשות יתרה. לא הייתי בותר דווקא בנושא זה כדי ללכת

לבריקדות. אני מוכרח לומד לתברים הדתיים, כאשר אתם מגיעים חוק כזה ומגינים עליו, תומכים

בו, אני מקבל שעושים זאת ביושר לב ובאמונה. אבל כשאנשים אחרים מתנגדים, אל תכעסו כל כך.

לא רק בענין זה, גם בענין השבת, אם אדם שיש בידו כדי לקנות מכונית פרסית והוא נוסע

בשבת יתמוך בהפסקת תתבורה ציבורית בשבת - יש בזה לא רק צביעות, יש בזה גם נבלה, כי הוא

ומשפחתו יסעו בשבת, ומי שאין לו - לא יסע. זאת צביעות.

כשאדם אוכל לא רק חזיר אלא גם צדפות ושאר דברים שקוראים להם שרצים, והוא מצביע

בעד חוק לאיסור שיווק חזיר ... חבר-הכנסת שפירא, אתה יהודי טוב ורוצה להניח שלא

הצביעו בגלל חישובים פוליטיים.

א. שפירא;

הצביעו נגד התיקון לחוק השבות.

א. גרנות;

אמרתי שבענין זה יש פרושים - אתם; יש צדוקים - לא אגיד מי הם; ויש צבועים.

אין לי ©ענה אל הפרושים והצדוקים, אבל יש לי טענה אל הצבועים.

כך בהצבעה בכל חוק, לא רק בחוק הזה. לא רק בחוק דתי, יש שחברי כנסת אנוסים להצביע

כפי שהם מצביעים.

בתוק הזה ניתן חופש הצבעה.

אלה שהצביעו בעד שמירת כשרות בצה"ל כשהם עצמם לא שומרים כשרות, הם היו צבועים?

זה לא אוחו דגר.

כמו בהרבה חוקים אחרים, הבעיה היא של איזון נכון בין הדברים, יש מספר דברים שלי

כאיש חילוני הם חשובים מאד ולא הייתי מוכן לותר עליהם, גם אם הם פוגעים בציבור אחר.

יש דברים שלי כאיש חילוני אינם חשובים, ואני בהחלט מוכן ליחד עליהם אם הם פוגעים

באדם דחי. אני יכול להבין שאדם דחי שרואה שמוכרים חזיר בעיר שעל פי אופיה היא יהודית,

מוכרים בגלוי, אני מבין שהפגיעה בו היא קשה. בשביל רבים מהחילוניים אין חשיבוח למכירח

החזיר, ובוודאי לא חשובה המכירה בפומבי.

אני לא מקבל מה שאמרה חברח הכנסת גאולה כהן, שלא צריך להחחשב בבעיוח יישום ואכיפה

של חוק. זו צריכה להיות שאלה מרכזית לגבי כל חוק.

ג. כהן;

לא אמרחי שזה לא חשוב. אמדחי שצריך לדאוג שיהיו אכיפה ויישום.

אוריאל לין;

אנחנו לא חיים בחלל, אנחנו יודעים מה אוכפים ומה אין אוכפים, מה ניחן ומה לא ניחן.

אני מציע להעביר אח הצעח החוק לכנסת לקריאה ראשונה. השאלה של חבר-הכנסת ליבאי היתה

במקומה. יש חוק שאין מיישמים אוחו, חוק שהיה צריך להיוח מופעל בכל רשוח מקומיח.

אפשר להבין אח החבונה בחוק כזה. איסור כללי איננו ישים וגם אין בו מעם. הרי אין כוונה

שערבים בנצרת לא יעסקו בגידול ושיווק חזיר. הדברים האלה באו לביטוי בחוק הקיים.

לאחר שהחוק יגיע לועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית, יתכן שצריך יהיה למצוא פחרון,

לא לאפשר מכירה פומביח של בשר חזיר, במקומות שרשימתם חהיה בנספח שיקבע שר הפנים באישור

ועדח החוקה חוק ומשפט.

חבר-הכנסת שאקי דיבד על ענין שצריך לתת עליו אח הדעת - הפדהסיה. זו נקודה מכרעת,

והשאלה נוגעת לא רק לענין החזיר. נסיעה בשבת במכוניח פרטית גם היא בפרהסיה, אם לקבל את

אמח המידה שלו.

הויכוח הוא לא עם המפלגוח הדחיות אלא דווקא אם החילוניים. הדחיים באים לכנסת כדי

להלחם על דברים אלה. אני חושב שהם עושים טעוח בכל עת שהם לוחמים כל כך חזק, אבל חבר הכנסת

שאקי הדגיש ענין שהוא נכון מבחינתו - הפרהסיה. מחר עלולה להתעורר הבעיה מדוע יש תחבורה

פרטיח בשבת, גם זו פגיעה בפרהסיה. אם כואב ליהודי כשהוא רואה חנות לממכר בשר חזיר, על אחת

כמה וכמה כואב לו חילול שבת בפרהסיה. לקולנוע הוא לא צריך ללכח, אבל יש חילול שבח ברחובוח

העיר.



התהליך הוא מסוכן. במשך שנים נעשתה חקיקה דתית במדינת ישראל שמקצת זכויות שלי,

זכויות שאני מגן עליהן בדיוק כמו שאנשים דתיים רוצים להגן על זכויות שלהם. כאשר בכנסת קודמת

הגיע יהודה בן-מאיר הגעת תוק שאומרת כי אסור להכריח ארס דתי לעבוד בשבת ועבודה בשבת

לא תהיה תנאי במקום עבודה, הצבעתי אתו, אמרתי שאין דבר תמור מפגיעה בזכויות הפרט ואדם

זכאי לעבוד בכל מפעל. אבל כאשר מתנגדים לדברים נוספים שאתה רוצים, יש כעם. .

ברוב הרשויות המקומיות יש בתי קולנוע שפועלים בשבת, בוודאי בתל אביב, והמפלגות

הדתיות שם משתתפות בשלמון.

יש א-סימטריה בין תילוניים ובין דתיים. כאשר הדתיים מעלים הצעה, אם החילוני מתנגד

הרי הוא עוכר ישראל. אבל כאשר התילוני עומד על שלו או רוצה זכויות בתוק, מבקשים ממנו

לגלות סובלנות, אומריס שזה לא ילך, יש קואליציה. לכן מקוממות אותי המטות מוסר מהצד הזה, כי

אמונתי החילונית היא לא חלשה מהאמונה הדתית שלכם, ואולי חזקה יותר.

יש אמונה חילונית?

מ. וירשובסקי;

יש אמונה הילונית ביושר, בצדק, בחירות האדם, בקדושת החיים.

חבר-הכנסת הכהן ואחרים דיברו על הקצנה ביחסים בין חילוניים ודתיים. אני רוצה

לומר לכם שמאז קום המדינה וגם לפני כן לא היה דבר שגרם לקיטוב בין חילוניים ודתיים

כמו הדברים שאמר שר הפנים פרץ. אם אומרים שאלימות מולידה אלימות, הרי לא היתה אלימות

כזו של שר הפנים. מי שמדבר על אלימות מצד חילוניים ימול קודם קורה מבין עיניו.

חבר-הכנסת רמון הזכיר את חוק היבוש בארצות הברית שיצר פשע מאורגן. כבר היום, כשהאיסור

מופעל על פי חוק עזר ולא במסגרת ממלכתית, יש מערכת של השחתה ציבורית, מכירה של בשר לבן

בניגוד לחוק.

ר. פנחסי;

גם אתה לא רוצה להשתמש בשם עצמו ואומר בשר לבן.

מ. וירשובסקי;

אני משתמש במילה שמקובלת בשוק. אתה לא יכול להכנס למסעדה ולבקש חזיר, אתה מבקש

סטיק לבן, ואז הכל בסדר. זה מראה את הצביעות בחברה הישראלית. אבל זה נעשה בידיעת השלטונות.

א.ח. שאקי;

אתה מגרן על הצביעות הזאת?



מ. וירשובסקי;

לא. אני חושב שהחוק צריך להחיר אח השיווק. אני לא מעלה הצעה כזאת, אבל אני אומר

לפחות אל תחריפו אח המצב, כי אז עלולים לעמוד עם חוק שלא ינהגו על פיו. כך גם בענין

קולנוע בשבת. אתם יוצרים חקיקה שמראש יודעים שלא תתבצע, ולא איכפת לכם, כי חשוב לכם

להגיד שהנה בספר החוקים כתוב כך וכף, גם אם ינהגו אחרת.

למדות שהרוב בישראל מתנגד?

מ. וירשובסקי;

למרות ההצבעה שהיתה, אני לא מקבל שהרוב בישדאל מתנגד. יש לי מענה אל אנשים שאוכלים

חזיד והצביעו בעד החוק. היתה לי בקודת קשה נגד הבדים במפלגת העבודה שהיה להם חיפש הגבעה

ובדתו מההצבעה. אם כבד נותנים חופש הצבעה, צריך להיות אומץ להצביע.

אני מציע לקיים את כל הדיונים העקדוניים לפני הקריאה הראשונה. אני רוצה להגיד לכם,

בחוקים האלה אתם מתמירים את הקיטוב בין חילוניים ודתיים, ותוצאה ממשיח לא תשיגו, היתם אל

הדתיים ואל השימוש בכוח הפוליטי שלהם ילך ויחריף. אתם מזהירים מפני כהנא. אם רוצים

שאנשים יראו בדת משהו שיש בו גם אלמנטים חיוביים וגם משהו שמאחד את העם, הזהדו מדבדים

שיוצרים רק שנאת אתים מיותרת.

ש. אלוני!

שנאת חינם.

לא חינם, הרבה שלמונים מעורבים בענין זה.

אנחנו ניגשים להצבעה. משתתפים בהצבעה חברי הועדה או חברי סיעה של אותם חברי ועדה

שאינם נמצאים כאן.

אם כי לפי הפרוצדורה אינני חייב להביא את הדבד להצבעה ואני יכול להחליט בעצמי, הרי

לאחר שהיחה בקשה של שני חברים בועדה להרחיב את הדיון בנושא לפני ההצבעה, אעמיד אח

הבקשה להצבעה. אני עצמי אינני דואה סיבה להדחיב את הדיון בהצעות חוק לפני קדיאה דאשונה,

אבל בכל זאת נצביע על ההצעה לקיים דיון רחב יותר לפני החלטה אם להעביר את הצעות החוק

לקריאה ראשונה.

הצבעה

בעד הדחבת הדיון - 4

נגד - 6

הוחלט לא להרחיב את הדיון לפני קריאה ראשונה



לפנינו שתי הצעות חוק, של שתי קבוצות של חברי כנסת. לפי תקנון הכנסת, נצביע על

העברת שתי ההצעות למליאה, ואם תתקבל החלמה חיובית, נאחד את סעיפי שתי ההצעות, ושמות

כל המציעים יופיעו לפי סדר האלף-בית. נסמוך על נציג משרד המשפטים מר גוברמן יחד עם

היועצת המשפטית של הועדה גברת מלחי לחבר את שתי ההצעות.

ש. גוברמן;

על דעת יושב ראש הועדה.

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר שחי הצעות התוק לקריאה ראשונה.

הצבעה

הצעות החוק לקריאה ראשונה - 7

נגד - 5

הוחלט להעביר לקריאה ראשונה שתי הצעות החוק לתיקון

חוק איסור גידול חזיר .

הישיבה ננעלה בשעה 14:25