הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



נוסח לא טתוקן



פרוטוקול מס' 54

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום בי, כ"א בסיון התשמ"ה, 10 ביוני 1985, 12:00

נכחו; חברי הועדה;

א. קולס - יו"ר

י. ארצי

מ. וירשובסקי

ד. ליבאי

ד. מרידור

א.ח. שאקי

מוזמנים;

ח. קלוגמן - משרד המשפטים

דייר ג. קלינג - לשכת עורכי הדיו

מזכיר הועדה; ש. טגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

טדר היום; א. הצעה לטדר היום

ב, חוק בתי המשפט (תיקון), התשמ"ה-985ו



א. הצעה לסדר היום

היו"ר א. קולס!

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

לפני מספר ימים התפרסמה ב"מעריב" כתבה תחת הכותרת "פאשלות בשידור חי",

הכתבת הצביעה על בעיות קשות שעלולות להגרם בשידור חי, עבירות על חוק איסור לשון

הרע ועוד. יתכן שלאזרח נגרם נזק משמעותי ואין לו אפילו את מי לתבוע כי מוסר

האינפורמציה מסר שם בדוי ומספר טלפון לא נכון. עד כמה שהבנתי, הדברים תלויים

במידה רבה בכישורים של עורף התוכנית בשידור חי. אני יודע שמר קלוגמן גם סיפל

בבעיה זו במסגרת התיקון בחוק איסור לשון הרע.

אני מציע לקיים בועדה דיון בנושא, ולהזמין את מנהל הרדיו גדעון לב-ארי.

ח. קלוגמן;

גם הטלוויזיה.

היו"ר א. קולס;

נזמין גם נציג הסלוויזיה, אם כי שם המצב שונה. בשידור בסלוויזיה לפחות

רואים את האיש שאומר את הדברים. אני דיברתי על תוכנית ברדיו, אדם מתקשר טלפונית

ומדבר - והדברים משודרים בשידור חי.

הוחלט לקיים דיון בנושא.

כיוון שחברי הועדה לא הגיעו לישיבה, אני מבקש למסור הודעה לפרוסוקול.

קיבלתי מכתב משונה מחבר-הכנסת אוריאל לין בענין הישיבה שקיימנו בשבוע שעבר שבה

הציג לפנינו שר המשפסים את עמדתו בנושא החנינה. חבר-הכנסת אוריאל לין מתמרמר על

כר שניתנה אפשרות לשר לנצל את כל זמן הישיבה ולא ניתנה לחברי הועדה אפשרות

להתבסא.

אני לא מתכונן לענות על מכתב זה, שכפי שאמרתי, הוא נראה לי משונה. הדיון

בנושא רציני כזה יימשך מספר ישיבות, ואפשר להקדיש גם שתים או שלוש ישיבות לשמיעת

דבריו של ארם אחד, מה גם שבנושא זה שר המשפסים חידש לנו דברים שחלקם אולי שכחנו

או לא ידענו. אני חושב שהצגת הנושא על ידי שר המשפסים היתה סובה. השר גם איפשר

לחברי הועדה לשאול שאלות במהלר דבריו. אני רואה את המכתב הזה כתמוה, והייתי מציע

לחבר הכנסת אוריאל לין שיפשפש במעשיו ובהתנהגותו הוא בישיבות הועדה, כולל

השתתפותו בישיבות הועדה.

אמרתי זאת לפרוסוקול, כי לא יתכן שמכתב כזה ישאר ללא תגובה. אינני מתכונן

להשיב על מכתב מסוג זה, מה גם שלפי התקנון זכותו של יושב ראש ועדה לקבוע כיצד

לנהל ישיבות, למי לתת רשות הדיבור ולכמה זמן.



ב. חוק בתי המשפט (תיקון), התשמ"ה-1985

היו"ר א. קולס;

סיימנו את הדיון בסעיף 3 לחוק. נעבור לסעיף 4.

בטרם נעבור לסעיף 4, יש הצעה להוסיף סעיף לאחר סעיף 3. יש בקשה של נשיא בית

המשפט העליון שמגר, בהסכמת שר המשפטים, להוסיף סעיף בין הסעיפים 3 ו-4 בהצעת

החוק. אני בסוח שלועדה לא תהיה התנגדות לתוספת זו.

בסעיף 49 לחוק בתי המשפס נקבע: "(א) נשיא בית משפס השלום רשאי להורות שענין

שהובא או שיש להביאו לפני בית משפס שלום במקום פלוני וסרם החל הדיון בו יהיה

נידון בבית משפס אחר הנמצא באזור שיפוס שבו הוא מכהן כנשיא". אומר נשיא בית

המשפס העליון שיש גם מקרים של פסלות לאחר שהחל דיון, לאו דווקא בסרם הוזל הדיון,

ואין הצדקה במקרים כאלה לא לאפשר העברת הדיון. אקרא ממכתבו של נשיא בית המשפס

"הוראת החוק המצוססת לעיל" - סעיף 49 לחוק בתי המשפס - "קובעת תנאי מסייג

לסמכות של נשיא בית המשפס והוא כי :"סרם הוזל הדיון".

בכך יש כדי לגרוע מן האפשרות להעביר דיון כאשר שופס פסל עצמו אחרי תחילת

הדיון (וכך הדבר ברוב המקרים); בערי השדה פירושו של דבר כי צריר להביא שופס

לצורר משפס בודד ולא ניתן להעביר את התיק שהדיון החל בו לבית משפס שלום בעיר שדה

קרוב.

הנני מציע לבדוק אם אין זה רצוי לתקן את סעיף 49 ולהוסיף בו הוראה כי במקרה

של פסילת שופס, בין לפי החלסתו ובין לפי החלסת של ערכאת ערעור, ניתן להעביר את

הענין לבית משפס אחר גם אם הדיון כבר החל."

זה הגיוני.

דייר ג. קלינג;

אני יודע על הנושא רק מה ששמעתי עכשיו ממר קלוגמן. סעיף 49 איני עוסק במקדה

של פסלות שופט אלא העבדת דיון מטעמים אחדים, והנה כאן משרבבים לסעיף החלטה בדבד

פסלות שופט.

זה נכון. משתמשים בסעיף 49 גם כאשד שופט נפסל לפני דיון.



היו"ר א. קולס;

סעיף 49 יכול לחח פחרון לקוני מקרים. אני מציע לאשר אח הוסטה החיקון

לסעיף 49. ד"ר קלינג, אם תהיה לך השגה, חוכל להביא אוחה לפני הועדה.

הנוסח המו?????????? לסעיף נוסף אחרי סעיף 3 בהצעת החוק: בטרם החל הדיון

או שהוחלט גו על פסלות ?????????, יהיה נידון בביח משפט אחר...

היו"ר א. קולס;

הוחלט להוסיף החיקון לסעיף 49 לחוק העיקרי אחרי סעיף 3 בהצעת החוק.

נוצר מגב קצח מוזר: טענה על פסלות שופט היא בחוק סדר הדין הפלילי,

ולא בחוק בחי המשפט.

אח שעורי הביח לא נכין כאן. שמענו את ההערה, חהיה לך אפשרוח להגיש לנו

השגה עם דבריס ברוריס.

אנחנו עובריס לסעיף 4 בהצעת החוק, שאחרי הוספח הסעיף יסומן 5.

כפי שאמרחי, מרביח ההצעות הן הצעות של נשיא ביח המשפט העליון.

בסעיף 4 מדובר במקרים של חביעוח חוזיות או חביעות נזיקין שטעונות שערוך מפעם לפעס.

כלומר, ערך התביעה משחנה במהלך הדיון. מתעוררת השאלה של סמכות בית המשפט. אס ביח משפט

שלום מתחיל לדון בתביעה חוזית או תביעת נזיקין במועד מסוים, הרי כעבור חגי שנה או שנה

סכום החיוב כבר לא מחאים לסכום שביח משפט שלום מוסמך לדון בו והוא חורג מתחום סמכותו.

אפילו מתבקש שערוך תוך מהלך התביעה, בית המשפט לא יכול לעשות מעבר לחחום סמכוחו, ובכך

נגרם נזק.

סעיף 51(א)(2) לחוק קובע כי בית משפט שלום ידון בתביעוח אזרחיוח כשסכום

התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2 מיליון שקלים, ולאחרונה הועלה הסכום ל-10 מיליון

שקלים. כאשר הנושא הנדון בבית המשפט מקורו בתביעה חוזית או בתביעת נזיקין הטעונה שערוך,

התובע יכול לציין בכתב התביעה את ערכה ביום הגשת התביעה בלבד.

סעיף 4 להגעת החוק בא לתקו ולקבוע שבית המשפט יוכל לדון בתביעות לפי

שוויו של הענין "ביום תגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאתר מכן מחמת

שערוך או הצמדה".

אין בעיה בענין ההצמדה, כי הצמדה היא רק שמירה על אוחו ערך ריאלי. יש

בעיה בענין שערוך, כי כאן יכולה להשתנות כל הקונספציה. אם קרקע מסוימת הימה שווה

סכוס מסוים - - -

למעט תביעות הנוגעות למקרקעין.

היו"ר א. קולס?

ניקח לדוגמה מכונית. הוטלו מיסיס והיטלים על מכוניות, שווי המכונית עלה

לא לפי שעור האינפלציה אלא בשעור אתר. האם שערוך אינו משנה באופן מהותי את התביעה?

אדם פונה לבית משפט שלום והכל מסכימים שהוא צריך לקבל את ערך המכונית.

מדוע יצטרץ לרוץ בענין אותה מכונית לבית משפט מתוזי מפני שבגלל נסיבות שונות תוך כדי

הדיון אותה מכונית תצא מסמכות בית משפט השלום?

אס מקבלימ את עקרון ההצמדה, אפשר לקבל גם עקרון השערוך.

דייר ג. קלינג;

כמו היושב ראש, גס אני מבקש להפריר בין הצמדה לשערוך, אבל מטעס אתר.

מאז תיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה ב-1979, כאשר ההצמדה הפכה גס מבתינה פורמלית לחלק

מהווי בתי המשפט, בתי המשפט נ והגיס בדרך זאת. זאת אומרת, אם הוגשה תביעה ולאחר מכן בא

בית המשפט לבדוק מה הסכוס שמגיע לתובע, הוא פוסק סכוס בתוספת הפרשי הצמדה. הסכוס הכולל

עולה על סמכות בית משפט השלוס בזמן הגשת התביעה, ולעתים הוא אף עולה על הסמכות בזמן

מתן פסק הדין, כי לא תמיד העלאת הסכום שבסמכות בית משפט שלום מדביקה את קצב האינפלציה.

זו המציאות שקיימת מזה חמש שנים בבתי המשפט.

יש תשש שהתיקון הזה שבא להועיל ולהבהיר, בעצם יפגע בכל פסקי הדין שניתנו

עד היום. יש סבדה שאם יתקבל תיקון זה, יהיה מקום לפרשנות שעד לתיקון זה לבתי המשפט

לא היתה סמכות כזאת. זאת אומרת, אס הוגשה תביעה כאשר לבית משפט שלום היתה סמכות עד

750 אלף שקל, ופסק הדין ניתן כ-1985, בית המשפט יכול היה לפסוק רק 750 אלף שקל, מאחר

שהמחוקק בא ותיקן את הדבר רק ביוני 1985.

אפשר להוסיף: אין בכך כדי לפגוע...



ד"ר ג. קלינג;

שוחחתי על כך עם חברים. התיקון רצוי, כוונתו רצויה, תוצאותיו רצויות,

הבעיה היא לגבי השלכותיו. יש חשש שיכולות להיות טענות לגבי אלפי תיקים שנמצאים בלשכות

ההוצאה לפועל, יש חשש שתהיה אפשרות להתדיין.

מ. וירשובסקי;

אי אפשר להתגבר על קושי זה?

דייר ג' קלינג!

אפשר לחת להוראה שו תחולה רטרואקטיבית מיום תיקון חוק פסיקת ריביח

והצמדה. הבעיה בדרך זו היא באי רצונו של משרד המשפטים, שלשכח עורכי הדין שותפה לו,

בחקיקה רטרואקטיביח. אם כי כאן החקיקה הרטרואקטיבית באה רק להסיר ספק.

ענין השערוך נראה לנו מוצדק מכל הבחינות. היום אין סמכות כזאת לבחי

המשפט. אם מתברר שעקב שינוי במיסוי עלה שווי המכונית, לבית המשפט אין היום סמכות לעבור

על הסכום המירבי שהיה קבוע בסמכותו על פי חוק ביוס הגשת התביעה. מכיון שכל ענין העלאת

הסמכות של בית משפט השלוס הוא במידה רבה שרירותי, כלומר זה לא ענין מהותי שהמחוקק סבור

שבית משפט שלום איננו מסוגל לדון בו, זה לא הופך תביעה רגילה לתביעה לפירוק חברה , זהו

דיון באותו ענין אלא שכרגע קבע המחוקק משיקוליס שונים ש-10 מיליון שקלים זה גבול הסמכות,

לכן נראה שהתיקון בענין שערוך הוא רצוי. לתיקון כזה אין גס השלכות רטרואקטיביות.

אני מציע לקבל סעיף 4 ולהמליץ למשרד המשפטיס שעוד לפני שנעביר את הצעת

החוק לקריאה שניה ושלישית יציעו פתרון כדי שהתיקון לא יפגע בפסיקה קודמת.

התקבל סעיף 4.

סעיף 5 ענינו התאמה בין שחי הוראות מקבילות בענין גילו של קטין. לפי

חוק בתי המשפט יש הגנה על קטין שלא מלאו לו 16 שנים, ואילו לפי רוק הנוער (טיפול והשגחה)

יש הגנה על קטין מפני פרסומיס עד גיל 18 - וזו ההוראה המקובלת. כדי לא לגרוס אי בחירות

אנחנו מבקשים גם בחוק בתי המשפט לקבוע הגנה מפני פרסומים על קטין עד גיל 18.

היו"ר א. קולס;

התקבל סעיף 5.

סעיף 6 להגעת החוק הוא תיקון לסעיף 73 לחוק העיקרי יענינו צוי הבאה .

אנחנו מבקשים שהצילו אותנו ממצב מביך. שופטים מטלפנים אלינו יום יום ומתלוננים שאין

להם אפשרות במשפטים אזרחיים להוציא צוי הבאה. צוי הבאה ניחנים יום יום במשפטים פליליים.

ד. ליבאי;

היתה הצעה של היושב ראש, שהצטרפו אליה תברי הועדה, שתציעו לנו נוסח

סלי הפניות לחוק סדר הדין הפלילי.

ת. קלוגמן;

הרעיון שלכם מקובל עלינו. לא נראה לי נראה שבחוק בחי המשפט שהוא חוק

קצר נביא עשרים סעיפים שעוסקים בענינים שוליים. הייתי מציע לעשות תוספת לחוק ובה לפרט

אח כל הסעיפים האלה, כפי שהצעתם. נאמר: על צו כזה יחולו סעיפים אלה ואלה כמפרט בתוספת.

נראה לי שאם נפרט את כל הסעיפים האלה אחרי סעיף 76 לחוק העיקרי, תהיה דיספרופורציה בחוק

בתי המשפט.

ד. ליבאי!

אני מבין את הבעיה, אבל אני גם זוכו- את הדיון שהיה בישיבה קודמת כשנאמר

שלא נאה כי חוק בתי המשפט ידבר בלשון רמיזות בסעיף שנוגע לזכויות אדם ויפנה לסעיפים

שונים בחוקים אחרים. מאחר שאני מכיר בבעיה, ומאחר שהענין דחוף וחשוב לכם, אני שואל אם

לא ראוי נושא זה לחקיקה נפרדת לתחום האזרחי, ואז אין מניעה שהניסוח יהיה כמו בהצעת

החוק עם הפנייה לסדר הדין הפלילי. לא שזה חייב להיות כך, אבל זה יכול להיות כן.

מדוע זה צריך להיות חלק מחוק בתי המשפט, שענינו בנושאים עקרוניים יותר. זה ענין

פרוצדורלי. יהיה חוק זימון עדים, או בצורה יותר כוללת של סדר דין אזרחי, ונוכל להעביר

אותו בכנסת בזמן קצר.

ר. מרידור!

הסיבה היחידה להכניס אח הנושא כאן היא שהוא נוגע לשני הענפים - הפלילי

והאזרחי. בכיוון הדברים של חבר-הכנסת ליבאי, הייתי מגיע שיהיה חוק נפרד לענין הבאת

עדים, כפיית עדות, גם פלילי וגם אזרחי. יהיה חוק כולל, ותמחקו את ההוראות המיוחדות

בסדר הדין הפלילי וכאן. אין סיבה להכניס ענין זה בין הנורמות הבסיסיות שחוק בתי המשפט

עוסק בהן. הענין ייקבע בחוק, לא בתקנות.

תשובתי היא כפולה. קודם כל המחוקק - הכנסת, חברי הועדה - היתה להם גישה

אחרת. חוק בתי המשפט כולל מספר הוראות מעין זו: הרחקה מבית משפט י סעיף 61, עונש בשל

אי ציות - סעיף 73.

סעיף 73 הוא סעיף פרובלמטי שמציעים עכשיו להוציא אותו. אל חביא אוחו

כראיה.

זו הטענה הפתוח חזקה.

הנושא של הבאח ערים, סיפ1ל בערים, אי ציות, הוא נושא שקשור לא רק לבתי

המשפט אלא גס לבתי דין דתיים, כתי דין רבניים ובחי דין של קארים.

ד"ר ג. קלינג;

על אתת כמה וכמה.

עברנו במשרר המשפטים שבעה מרורי גיהנום בקשר לסטטוס-קוו. כיום לבחי דין

רבניים יש הרבה יותר סמכויוח בענין גווי הבאה מאשר לבחי המשפט. בית דין רבני יכול

להטיל מאסר על אחר בהעדרו של האיש. כאשר מחוקקים הוק שעניני הבאת עדים, גווי הבאה,

חייבים להסדיר אח הענין לכל אורן המערכת. בענין זה יש מוקש זה מספר שנים. יכולה

הועדה להגיד שמסדירים עכשיו ענין גוי הבאה כי הוא דתוף, אבל טוב למתוקק להסדיר אח כל הנושא

בחוק נפרד.

ד. מרירור;

אפשר לחלק אח החוק שלפנינו לשנים, חלקו יהיה חוק בווי המשפט וחלקו - חוק

הבאח עדים או שם אחר.

ח. קלוגמן;

אין לי התנגדות שהנושא הזה יהיה בתוק נפרד, אבל יש לי רושם שעושים

במהירות רבה - - -

היו"ר א. קולם;

אנחנו לא רוגים לעשות את הדבר במהירות רבה.

ר. ליבאי?

לא דנו לגופו של דבר. או שקובעים סדר דין אזרחי, שמפנה לסדר הדין הפלילי,

או שחוזרים ונותנים הוראוח מלאות, אבל אי אפשר לקבל את הנוסח המוגע כחלק מחוק בחי

המשפט. יחכן שיבוא יום שהמגב יהיה די יגיב ואפשר יהיה לטפל בנושא בנוסח משולב של חוק

בחי המשפט. בינתיים ההגעה היא שנושא זימון עדיו, שהוא נושא חי ותוסס ומשתנה, יהיה

בחוק נפרד. לא היינו מגיעיס זאח אילו היה חוק סדר הדין האזרחי.

אפשר לעשוח אח הדברים בהקדם. הכנסת בוודאי לא תעכב את החקיקה.



ח. קלוגמן!

זה לא כל כך משוט. אט רוצים בחוק נפרד, צריך להתחיל אח התהליך מתחילה,

צריך להפיץ אח הצעת החוק. אי אפשר לקחת את הסעיפים האלה, לחלוש אותם מכאן ולקבוע אותם

כחוק בפני עצמו.

ד. ליבאי?

אם אפשר שמהועדה הזאת יבואו למליאה שני תוקים, האחד חוק בחי המשפט

והשני חוק שענינו הבטהת הופעת עדים בבית משפט, זה לא יחייב הכנת תזכיר מיוחד. אני

לא מתכוון לעכב אח ההליך, אבל אני רוצה שהחוצאה תהיה סבירה.

היו"ר א. קולם;

אני מציע שחברי הכנסת הנוכחים כאן, ליבאי ומרידור, יחד אתי יפגשו עם

שר המשפטים ועם מר קלוגמן כדי להחליט איך לקדם את הענין.

ר. מלחי;

בתקנון הכנסת נקבע כי "הועדה רשאית בכל עת, על פי יזמתה ובאישורה

של ועדת הכנסת (2) לחלק הצעח חוק לשחי הצעוח חוק או יוחר ולהביאן בעח ובעונה

אחח כהצעות חוק נפרדות לקריאה שניה ושלישית בכנסת".

היו"ר א. קולם;

מבחינת התקנון אין בעיה. גם מבחינת ההגיון אין בעיה. אחה אומר לנו שיש

נוהל שהוא טוב למשפט הפלילי. והרי במשפט הפלילי חייבים בזהירות כפולה ומכופלת. אילו

רצינו להעתיק מהמשפט האזרחי למשפט הפלילי, היה מקום לשיקול דעת. אבל אם רוצים להעביר

מהתחום הפלילי,שבו נוהגים בזהירות גדולה, אל התחום האזרחי, הענין פשוט יותר.

שמענו שיש בעיה שקשורה בסטטוס קוו בעניני דת. גם ענינים אלה מסורים

להחלטה של ועדת החוקה חוק ומשפט.

ר. מרידוד;

אפשר להגיד שהוראות אלה לא יפגעו בהוראות ספציפיות בחוק ספציפי.

היו"ר א. קולס;

אני מניח שאפשר יהיה להעביר אח החוק תוך שבוע.

אני חושב שחוק כזה צריך לכלול גס את ההוראות למשפט הפלילי.

אני מציע שמר קלוגמן ישב עם שר המשפטים ויגיש לנו הצעה. זה יוחר מעשי

מאשר שאנחנו נשב עם שר המשפטים.

ד. ליבאי;

היושב ראש וחברי הועדה הס בדעה אחת בענין זה, וממילא יבין השר שהחוק

יכול לעבור מהר מאד.



ח. קלוגמן;

מקובל עליכם נוסח סעיף 73?

עלי לא.

ד. מרידוד!

זד. ענין אחד, שצריך יהיה לדון בו בכל מסגרת שנקבע.

לעניז סעיף 6 אביא הצעה. שיהיה ברור שהמשמעות היא להוציא עוד חמישה

סעיפיס מחוק בתי המשפט ולהעביר לחוק חדש. אבל הרגוני הדוג, אני אינני יודע למה גדין

עוד חוק בספר החוקים כאשד המאטריה מתאימה לחוק בתי המשפט.

אתה העלית את הסיכה, אמדת שאי אפשד להכניס סעיף מנודמ לחוק בתי המשפט

כי זה ישבש את הפרופורציה.

ח. קלוגמן;

אבל הגעתי גם פתרון לבעיה, אמדתי שתהיה תוספת ובה יופיעו הסעיפים, ואז יהיה

לאדס קודקס שלס של בתי המשפט. כפית עדים בבתי דין רבניים - חוק נפדד, בפיח עדים בבית

משפט אזדחי - חוק אחד. עושיס נוסח משולב ומפרקים אותו.

ד. ליבאי!

כשנסייס את הדיון ונדאה את הסעיף לעינינו, נשקול פעם נוספת מה שאתה אומד.

יכול להיות שענין זה מקומו בתקנות סדד דין פלילי ואזדחי, והכל בחוק בתי

המשפט.

זאת אנחנו מציעים.

בהגעת החוק מפניס לפעיפים בחוק סדד הדין הפלילי. אמדנו שלא יתכן שבחוק

בחי המשפט תהיה הפנייה לחוק סדד הדין הפלילי, הצענו לחזוד על ההודאות בחוק זה, אתה

אמדת שזה ישבש את הפדופודציה בחוק בתי המשפט, ואז אמדנו שנעביד ענין הבאת עדים לחוק נפדד.



ח. קלוגמן;

יש פתרון אחר - תוספת.

לא התקבלה על דעתנו הפנייה לתוספות,

ח, קלוגמן;

אני יוגה להזכיר כי לחוק גתי המשפט יש שלוש תוספות. תהיה תוספת רביעית.

ד. ליבאי;

התוספת היא לענין הוראות משמעותיות לחוק בתי המשפט. עשו זאת בחוק השיפוט

הצבאי, אבל שם יש טעם מיוחד.

חשוב שהדבריס יהיו מרוכזים, פשוטים, נוחים לגישה ולהבנה.

ח. קלוגמן;

לשם כר מכינים קודקס שמתייחס לבתי המשפט. סוף סוף עשינו נוסת משולב,

והנה עכשיו מתחילים לפרק.

היו"ר א. קולס;

הנושא יכול לבוא כסעיף בחוק בתי המשפט, לא תוספת.

ד. ליבאי!

נשאיר את הבעיה לסוף הדיון. כשנראה את הסעיף לעינינו, נשקול אס אפשר

להכניס אותו לחוק בתי המשפט או לחוק נפרד.

ח. קלוגמז;

נכנס לגופו של ענין. (קורא סעיף 6)

ד. ליבאי;

מה זה "בשינויים לפי הענין" בסעיף קטן (א)(1).

ח. קלוגמז?

"מוצע כי כל ההוראות האמורות יחולו, בשינויים

המחוייבים, על צו שנתן בית המשפט להבאתו של אדם אשר הוזמן להעיד ולא התייצב או נצטווה

להמציא מסמן ולא המציאו. עיקרי השינויים המחוייבים לענין זה הם שבכל מקום במקום "מעצר"

קרי "הבאה"..." היינו ערים לבעיה, ולכן בדברי ההסבר י טרחנו להסביר מה הם השינויים

המחוייביס.



ד. לינאי;

מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, יצוו על הבאתו. על צו כזה יחול סעיף 22

לחוק סדר הדין הפלילי שבו נקבע: "ציווה שופט או בית המשפט על מעצר אדם, ייערף צו מעצר

בכתב ובו יפורסמו שמו של העצור, תמצית האשמה המיוחסת לו או תמצית האישום שהוגש נגדו

וההוראה על מעצרו..," פה אין אישום, כי עוד לא הסכמת לגישה שאי הופעה לפני בית משפט,

ביודעין, צריכה להיות עבירה.

מדוע לא לכתוב אחר כך בהוראה נפרדת , שיכול בית המשפט ל???? צו מעצר

כדי לכפות הופעתו של אדס, וזכותו של זה להשתתרר בערבות עצמית כפי שהורה בית המשפט...

זאת אומרת, החלת החוק הפלילי לאי הופעת עריס במשפט אזרחי היא לא בהכרח נכונה, כי בחוק

הפלילי יש אישום ואילו כאן עוד לא יצרו עבירה.

עד היום זה לא הפריע לאף אחד.

דברי ההסבר- לא יהיו לעיני הציבור ואפילו לא לעיני אנשי המקצוע. מי

שיפרש את השינויים המחוייבים יהיה בית המשפט ולא אחר.

ח. קלוגמן;

במקום שנאמר צו מעצר, צריך לקרוא צו הבאה.

היו"ר א. קולס!

אני שונא נוסח מעורפל או שניתן לפירושים. הנוסח שלפנינו פותח יותר מדי

שערים לפרשנות. ירצו יפרשו כך, ירצו יפרשו אחרת את השינויים המחוייבים, ואחרי שכך וכן

אנשים יינזקו, בעוד שנתיים יבואו לועדה ויגידו שלא זאת היתה הכוונה.

ח. קלוגמן;

זה דבר שקיים.

אם הכל קיים, אין לנו מה לעשות פה. אתה בא אלינו עם דברים שהיו קיימים

עשרות שנות ומבקש לשנות. גם אנחנו מצידנו רוצים לשנות דברים שהיו קיימים עשרות שנים.

אחד הדברים שאני רוצה לשנות הוא לנסח את הדברים בצורה ברורה ובהירה כדי שנזקק ככל האפשר

פחות לפרשנות של בתי המשפט לכוונת המחוקק. אילו יכולנו לחוקק חוק שיהיה בבחינת כזה

ראה וקדש בלי להזקק לכוונת המחוקק, ואז גם עם ישראל היה יודע מה כוונת החוק, היה זה טוב

מאד. לא בכל זה אפשרי, אבל בענין הקטן הזה אפשר לדבד אל עם ישראל בלשון ברורה, ולמה לא

לעשות זאת?

יש לי הגעה. אפשר לבנות בחוק אה העקרונות, ואת ההוראת המפורטות להתקין

בתקנות באישור וערת התוקה חוק ומשפט.

אנחנו נמצאים במצוקה, שופטים פונים בכל יום ואומרים שאין להם הכלי של

צווי הבאה.

כל זמן שהוערה לא שוכנעה, ממילא הענין נשאר פתוח ונמשך המצב הקיים.

נסיים את הישיבה בעור רקות אחרות, וער השבוע הבא המצב נשאר כמו שהוא.

ח. קלוגמז;

נביא את התקנות יתר עם התוק.

כל הענין היה להעביר את הנושא מתקנות לתוק. אני משבח את משרד המשפטים

שהעביר את הנושא לחוק. לא צריך לסגת בגלל מכשילים קלים בררן. אנחנו מחוקקים רברים יסודיים

שנוגעים לזכויות האזרח, ואם יש צורף, יקח הענין עור שבועיים, עור חורשיים. ער היום

היו תקנות, תתקינו תקנות לעור חורשיים.

אחרי שאמרו שזה אולטרה-ויירם?

עופרת שאלה של אסתטיקה משפטית. אני חושב שהררך שאתה מציע, תקנות או

תוספת, היא פחות טובה מררך של חקיקה שמסדירה הבאת ערים בכל בתי המשפט ובכל תחום, אזרחי,

פלילי, ריני אישות - בחוק נפרד.

קחו את ההוראות והגישו לנו לשבוע הבא הצעה מסודרת ברות זה, ונאשר אותה

בלי בעיות. אפשר לעשות זאת אפילו ביום רביעי השבוע.

מבחינת הליכי חקיקה, לא יהיה שום עיכוב.

עריין איננו יודעים מה מציעה הוערה: יש מאסר או אין מאסר? יש עבירה

פלילית או אין עבירה פלילית? יש ברירת משפט או אין ברירת משפט?



היו"ר א. קולס!

ההצעה שלנו היא לכלול בחוק את כל ההוראות שחלות בנושא זה, אם בחוק זה

עצמו או בחוק נפרד. בענין החוכן, אני מבקש שתביא את הדברים לפני שר המשפטים. ביום שלישי

בשבוע הבא נקיים דיון ונסיים את הפרשה.

אנחנו עוברים לסעיף 7.

ח. קלוגמן?

סעיף 7 להצעת החוק הוא תיקון לסעיף 96 לחוק העיקרי שמתייחס לערעור על

החלשת רשם. אמר על זה נשיא בית המשפט העליון שמגר, כי על פי פרשנות של בית המשפט העליון

מאז 1968 (הרולד איסטווד מללוידס נגד יעקב יפת, פד"י כ"ב (2) עמוד 470) מפרשים סעיף זה

כאילו לא הובאה בו התייחסות לסעיפים 86 ו-87 בלבר. באותו פסק דין נקבע כי פסק דינו של רשם,

בין אם ניתן על פי הסעיפים האמורים ובין אם ניתן על פי חיקוק אחר, הוא פסק דינו של אותו

בית משפם שבו משמש הרשם, והערעור עליו הוא כערעור על פסק דינו של אותו בית משפם. לכן

מוצע להתאים את לשון הסעיף לפרשנות זו.

אני מבקש כמה דוגמאות לפסקי דין של רשם שלא על פי סעיפים 86 ו-87. מה הם

המקרים הנוספים? הרי אין הכוונה לסמכותו כראש ההונאה לפועל.

ד"ר ג. קלינג."

אף אני מתקשה בדוגמאות בהם יוכל הרשם לתת פסקי דין - מלבד המקרים בהם הוא מוסמך לתת, ולא

מדובר בהחלטות של ראש ההונאה לפועל.

ח. קלוגמז!

בפסק הדין שהזכרתי י בוודאי נמצא דוגמה.

ד. מרידוד!

יכול להיות שסעיף 88 מדבר על מחיקה מחוסר מעש. גם זה פסק דין, כי זה מסיים

הליך.

באופן פסק דין מדובר ברשם בית משפם מחוזי שהורה על מחיקת כתב תביעה מחוסר

עילה. זו הדוגמה שדיבר עליה חבר-הכנסת מרידור.

אני מציע לקבל סעיף קטן (1) בסעיף 7.

סעיפים קטנים (2) ו(3) הם סעיפים התאמה והבהרה. בחוק בתי המשפט (תיקון 6)

בוטלה האפשרות שבית משפט הנותן החלטה שאינה פסק דין, המכונה "החלטה אחרת", יתן רשות ערעור

על החלטה זו. קבענו זאת לגבי כל בתי המשפט ואמרנו שרק בית המשפט שלערעור יקבע אם יש טעם

להגשת הערעור. מוצע שכלל זה יחול גס לגבי החלטות אחרות של רשם. אם לבית המשפט כן, לא

כל שכן לרשם. זה לענין סעיף קטן (2).

בסעיף קטן (3) יש אותו סיפור. ביטלנו אח האנומליה.

כאן מדובר בהחלטה, לא בהחלטה אחרח. החלטה כוללת פסק דין והחלטה אחרת. בסעיף

הקודס מדובר היה על החלטה אחרת.

אין לי תשובה ענינית. אני חושב שזה נובע מנוסח פקודת הרשמים.

בדברי ההסבר כחוב "כן מוצע להבהיר כי בסעיף קטן (ד) מדובר בהחלטה של בית

משפט מחוזי בערעור על החלטת רשפ למי סעיף קטן (ב)". זאת לא החלטה אחרת, החלטה אחרת

איננה פסק דין.

ח. קלוגמן;

"החלטה של בית משפט מחוזי בערעור ניתנת לערעור לפני בית המשפט

העליון, אם ניחנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של

בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון".

אם יושב בית משפט מחוזי בערעור, על פסק דינו או על החלטה אחרת אפשר לערער

לבית המשפט העליון. המילה החלטה כאן כוללת גם פסק דין וגס החלטה אחרת.

היום על החלטח רשם מגישים ערעור לבית משפט השלום, ולזה מתייחס סעיף

96(ג) לחוק. בית משפט השלום דן בהחלטת רשם של בית משפט השלום. לטי הצעת החוק, פסק רין

של רשם ייחשב כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

כן גט היום, והערעור הוא לבית המשפט שמעליו.

ד"ר ג. קלינגז

אני מ1יע לבדוק את הקונספציה בסעיפים קטנים (2) ו(3), כי אין הם עוסקים

באותה מאטריה. אם יש ערעור על החלטוו של רשם ובית המשפט ששומע את הערעור סבור שיש מקום

להביאו לפני ערכאה גבוהה יותר, מדוע לא לאפשר זאת?



רשמים בבתי משפט השלום אינם שופטים. שופט שלום שיושב בערעור הוא בעצם

מבחינת המעמד הערכאה השיפוטית הראשונה שדנה בענין.

אני מציע לא לגעת בסעיפים קטנים (ג) ו(ד) לחוק.

הוחלט בסעיף 7 להגעת החוק לקבל סעיף קטן (1),

למחוק סעיפים קטנים (2) ו(3).

)

בקשה ליושב ראש. האם אפשר להניח לפנינו לאורו הריון ולקראת סיומו את

הפועל היוצא מדיוני הועדה? בלי רברי הסבר.

ח. קלוגמן!

אנחנו תמיר עושים זאת ומניחים לפני הועדה נוסח לבן.

לפני שאני מניח הצעת חוק על שולחן הכנסת, אני נוהג להביא לפני הועדה

את הנוסח כפי שגובש עאת ההסתייגויות של חברי הועדה, ואך לשאול אם לעשות קריאה שניה

וקריאה שלישית ביחד. מה שקורה, לצערי, שבישיבות רבות אני יושב כאן לבדי או רק עם

חבר-הכנסת וירשובסקי, וגם אס אנחנו עוברים את התחליף הדרוש, אף אחד לא יודע מה נעשה.

אני מבקש שלפני שהועדה מסכמת סופית ולפני שאתה מניח את הנוסח על שולחן הכנסת, תראה

הועדה מה התוצאה של דיוניה וירא\ חברי הועדה אם יש להם באמת הסתייגויות.

אני לא יכול לערוך הצבעה חוזרת בכל סעיף. בדרך כזאת לא נוכל כלל

להתקדם. חברי הועדה נעדרים מישיבות, אבל בדרך כלל איננו מקבלים החלטה בישיבה ראשונה שבה

נושא עולה לדיון. אם חבר בועדה איננו בא לא לישיבה ראשונה, לא לשניה ולא לשלישית, אי

אפשר בגלל לעכב את העבודה.

חברי הועדה צריכים לבדוק את הנוסח הלבן), ואס יש הערות - אפשר להעיר. לא אחת

גבי רחל מלחי טורחת לרדוף אחרי חברי ועדה שהביעו עמדות מסוימות במהלן הדיונים ולשאול

אם הם רוצים להסתייג, ואם כן - לבקש מהם להשיש הסתייגויותיהם.

אני מבקש שבתום ישיבה תטיל על מישהו לסכם לקראת הישיבה הבאה מה הסעיפים

שאושרו באותה ישיבה.

ו



היו"ר א, קולס;

אי אפשר לעשות זאת. אפשר לקרוא אח הפרוטוקול.

הפרוטוקול לא מופץ לחברי הועדה.

יש שני עותקים בחדר הועדה, אפשר לעיין בפרוטוקול לפני הישיבה.

לקראת סיכום דיון בחוק, הנוסח הלבן מובא לועדה. אי אפשר אחרי בל ישיבה לבקש סיכום של

כל סעיף וסעיף, אלא אם יש נושא שהתלבטנו בו ואז אני מבקש ממשרד המשפטים להניע לנו

נוסח. מה שאתה מבקש הוא סיכום של כל ישיבה. לא נצליח לעמוד בזה ולהתקדם.

ד. ליבאי;

אני רוצה שנוסף להצעה החוק בחוברת הבהולה יהיה לנו דף שמראה איזה

סעיפים אושרו, מה המצב לאותו יום, מהי לאותו יוס טיוטת הועדה להצעת החוק.

היו"ר א. קולס;

זה עומס גדול של עבודה. אי אפשר לעשות זאת.

מבחינה פרקטית אי אפשר לעמוד בבקשה. אבל אתה מוזמן בכל עת לפנות אלי ולקבל

תמונת מצב.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:25)