הכנסת ה אחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 52

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', י"ד בסיון התשמ"ה, 3 ביוני 1985, 12:00

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס - יו"ר

שולמית אלוני

יצחק ארצי

מרדכי וירשובסקי

אוריאל לין

דן מרידור

אבנר ח. שאקי

מוזמנים;

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר

י. אליאסוף - משרד המשפטים

י. ברון - משרד האוצר, הממונה על הכנסות המדינה

מ. דר-זיו - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; חוק העבירות המינהליות, התשמייה-1985



חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

היו"ר א. קולס;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. אני שמח שהיועץ המשפטי

לממשלה פרופסור זמיר נענה להזמנתנו וגם הביע רצונו להופיע לפני הועדה. הנושא

המרכזי לדיון שלנו הוא הפילוסופיה של חוק העבירות המינהליות, נושא שעלה בישיבה

הועדה בהשתתפותו של פרופסור קלינגהופר.השאלה היא אם זה צריך להיות חוק העבירות

המינהליות, או כפי שהציע פרופסור קלינגהופר חוק הפדות דין מינהליות. באותה ישיבה

עלו שתי תפיסות שונות של החוק, ואני מניח שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל דיווח על

הדיון שהיה.

נשמע את דברי היועץ המשפטי לממשלה ולאחד מכן ניתן אפשרות לחברי הועדה להביע

דעתם.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אני אומר דבדים מעטים כדקע והשקפה כללית, משום שאני חושב שהדיון העיקרי

יהיה אחר כך בהוראות אלה ואחרות, כי הרי עוסקים בחוק ולא בפילוסופיה.

כשעבדנו על החוק הזה התלבטנו הרבה בשאלות המטרה, המיקום, האידאולוגיה של

החוק הזה. לענין המיקום אני יכול לומר באופן כללי שבשנים האחרונות הולכת ומתפתחת

בהדדגה, בישראל כמו במדינות אחרות, מערכת של משפט מינהלי. המערכת הזאת מוכרת לנו

מאז ומתמיד בתחומים אחרים של הבקורת המשפטית על החלטות מינהליות, אבל לאט לאט

התפתחה מערכת רוזבה הרבה יותר שמשתרעת על ענפי משפט אחרים. יש לנו היום, והדבר בא

לביטוי גם במינוח, מערכת של חוזים מינהליים, מערכת של נזיקין מינהליים, ובעצם

בלי שאנחנו מודעים לכך גם ענישה מינהלית, דיני עונשין מינהליים. החוק שדנים בו

משתלב במערכת הזאת, הכוונה לא היתה ליצור הרמוניה וסימטריה, אבל זהו בערך המקום.

הגענו לכלל מסקנה שיש אופי מיוחד לפעולות מינהליות שונות, איסורים שבאים לאכוף

כללים מינהליים וכדומה, וחוק זה בא לענות על הצורך הזה.

לא הצענו כאן לקבוע עבירות מינהליות חדשות. הצעת החוק הזאת לא באה להוסיף

אף עבירה אחת לספר החוקים, למרות שהדבד אפשרי. אפשר היה מכאן ולהביא להוסיף

עבירות בתחומים שונים, בחוקים קיימים או חדשים. מצאנו את עצמנו בפני ספר חוקים

ששורץ אלפי עבירות. מעל ומעבר לעבירות של חוק העונשין, שהן עבירות פליליות

מהותיות, עבירות קטנות מפוזרות בכל השטח, כשאנחנו מודעים לכך שלכתחילה הן נוספו

כעבירות פליליות קצת בלית ברירה. נוסף לכך ומה שחשוב יותר, במידה רבה אלה

איסודים שקשה לאכוף אותם, בגלל מספדם העצום, בגלל מחסור גדול בכוח אדם במערכת

אכיפת החוק.

במערכת זו של עבירות פליליות קיימות ועומדות, שהכנסת דנה בהן אחת אחת

וקבעה שזו עבידה פלילית וזו עבירה פלילית, אבל בעצם אינן עבירות פליליות קלאסיות

אלא עבירות מודרניות, במערכת זו המצב הוא קשה מאד ואנחנו לא רואים אפשרות להתגבר

עליו בדרכים המקובלות המסורתיות. כבר הרבה שנים מחוקקת הכנסת איסורים בתחומים

שונים, שאפשר לקרוא להם איכות החיים, איכות הסביבה.

אוריאל לין;

רציתם לשנות את האופי הפלילי של העבירות?

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

לא. אני גם לא חושב שאפשר לעשות זאת בצורה סוחפת. הכנסת דנה בכל חוק וחוק

ואמדה; זו עבירה פלילית, זו עבירה פלילית. אבל עמדנו בפני מצב מצטבר שהכוונה של

הכנסת לא באה לידי מימוש בשטח. (ש. אלוני: מבחינת אכיפה או מהותית?) מבחינת

הקיום, הציות להוראות, וזה משקף חוסר אכיפה של השלטון. השלטון איננו אוכף כי



איננו מסוגל לאכוף. את המשאבים לאכיפה הוא מקדיש קודם כל לפשיעה החמודה. עד כדי

כר הגיעו הדבדים שהוא לא אומד שהוא לא מספיק לעסוק בדברים אחרים, אלא שבאופן

עקרוני הוא לא רוצה לעסוק בהם, כי מדוב חוקים איננו יכול ליטול על עצמו נטל

נוסף. מצב זה איננו מיוחד לישראל, אולי הוא חמוד יותר בישראל מאשד בכמה מדינות

אחרות.

במדינות אחדות חשבו על פתדון והגיעו למסקנה שכדאי את העבידות האלה, שאינן

עבידות פליליות מהותיות, לעשות לעבירות מינהליות. פרופסוד קלינגהופד, שהופיע

לפני ועדה זאת, התחיל את הקדיידה שלו כמשפסן באוסטדיה בשנות העשדים המאוחדות כמי

שמפעיל חוק כזה בעידית וינה, בדומה לדשם שבהצעת החוק שלנו. גדמניה ובשוויץ יש

חוקים חדשים בענ ין זה.

יש עבידות פליליות דבות שהמצב הקיים היום לגביהן רחוק מלהניח את הדעת, בשל

כמה טעמים. הטעם הראשון, ובעיני הוא העיקדי, הוא שאין אכיפה. זה דבר חמוד, אנחנו

עוסקים כאן באיכות חיים. הטעם השני הוא שהאכיפה בדדך המסודתית היא לא נאותה, כי

הדדד המסודתית של המשפט הפלילי היא מסו דבלת, מסובכת, יקדה ומכבידה מאד על

המעדכת. גם אילו יכולנו היום להגדיל את מערכת אכיפת החוק - שוטרים, תובעים,

שופטים - אני חושב שהיה זה בזבוז גדול של משאבים לנפח מעדכת כדי שתוכל לדון

בעבידות פליליות כאלה. לכן צדיך למצוא דרך הולמת יותר, כי הכוונה לא היתה לעשות

אנשים שהם הגונים בדדד כלל לעבריינים, הכוונה היתה לקבוע עבירות פליליות כי

החברה לא די חזקה ולא מצאה דרך אחרת לאכוף נורמות. גם לא מגיע לאותו עבריין,

שבאופן מקרי ואפילו שלא בצדק נפל בדשת של אכיפת החוק, לא מגיע לו שיובא לדין

פלילי ויהיה לו עבד פלילי בגלל עבידה שאיננה עבידה פלילית ממשית במהותה.

לכן דצינו להציע דדד חליפה. אנחנו אומדים שבמסלול דגיל רואים עבידות אלה

כעבידות מינהליות. בעצם נותנים כאן אופציה, גם לשלטון אבל בראש ובראשונה לאזרח:

אתה עברת עבירה שלפי החוק היא עבירה פלילית, אבל מאפשרים לך להקל על עצמך, כאשד

אנחנו מקילים עליך אנחנו מקילים גם על השלטון ומשפדים את איכות החיים, על ידי כך

שאתה יכול לצאת בתשלום קנס ובלי עבד פלילי. אם איננו רוצה לעשות זאת מטעם כלשהו,

מצבו בעקבות החוק הזה לא יווזמר, הוא יוכל ללכת בדרך שקיימת עד היום הזה.

בהתאם לזה בנינו את החוק. אילו הגשנו חוק שבו קובעים עבידות חדשות, לא

העבידות הפליליות הקיימות, היינו צדיכים לבנות חוק אחר לגמרי שהיה אולי גדול כמו

החלק הכללי של חוק העונשין, עם הודאות בעניני שותפים, התיישנות וראיות. בהצעת

החוק שלפני הועדה אין צודך בזה כי זה ממילא קיים, ולכן אפשר היה להסתפק בחוק

קצר.

החוק הזה לא נולד דק במעבדה שלנו במשדד המשפטים אלא זה חוק שמבוסס על נסיון

חיים, כי לקחו מהנסיון העשיר של בדירת משפט בעבידות תעבודה והעתיקו, בשינוים

מסוימים, לחוק הזה. הנסיון בתחום התעבורה הצליח, אנתנו יודעים לבטח שאילמלא

קבענו בדידת משפט, שהיא מעין עבירה מינהלית, אי אפשר היה לאכוף את דיני התעבודה.

הדרך של ברירת משפט ממש הצילה את המצב בתחום התעבודה, ואני חושב שבסך הכל הענין

פועל באופן תקין. הכוונה היא ללמוד מהנסיון.

חיפשתם מילה מתאימה במקום עבירה?

חשבנו על כך הרבה ובסופו של דבד הגענו למסקנה שתמינוח הזה משתלב בקונספציה

של תחום השפט המינהלי. יש היום חוזים מינהליים, יש נזיקין מינהליים, יש קנסות

מינהליים. לא דק שזה ישנו בחוק היום אלא שבית המשפט העליון לפחות בשני פסקי דין

זה קנס מינהלי, לא קנס פלילי. אני חושב שטעות היא

לומד שעבידה מינהלית מעבירה מסר של מעשה פלילי. זה לא נכון מבחינה לשונית.



ד. מרלדור;

מה זה "פלילי"?

א. ח. שאקי;

עבריין הוא פלילי.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

ביום כיפורים יש היתר להתפלל עם עבריינים. האם הכוונה לאנשים שעברו עבירות

פליליות?

מהי עבירה פלילית בהבדל מעבירה לא פלילית?

בעקבות עבירה פלילית יש מרשם פלילית, על מי שעבר עבירה פלילית מטילים עונש

פלילי.

בגלל חוטר יכולתו של השלטון לכפות את החוק בדרך אחרת, מציעים הליך שנותן

פיתוי לאדם גם אם לא עבר עבירה לשלם סכום מסוים ולהפטר. כל המשפט הפלילי קיים

כדי שאותו אדם שלא עבר עבירה יצא זכאי. כאן אתה נותן לו דרך קצרה. אם יפתח בהליך

משפטי פלילי רגיל על עבירה מינהלית ואפילו יצא זכאי, הנזק שייגרם לו יהיה גדול

יותר מאשר תשלום הקנט. בעיה זו מטרידה אותנו.

בעבירות תעבורה יש אנשים שמשלמים 0 1 אלפים שקל קנט כדי להפטר, גם אם לא

עברו עבירה . לפי הנסיון שלי, גם אם הולכים לבית משפט בענינים שבהם יש ברירת

משפט ויש עבירות בטיטונות, לא תמיד בית המשפט כל כך פתוח לבדוק מה באמת קרה.

אפשר אולי גם להגיז-שאם גניבה ממוצעת היא בערך של 100 אלף שקל, למה להביא אנשים

לבית משפט, נקבע את זה כעבירה מינהליות ואז כל הגנבים יכנטו תחת אותה כותרת...

אם מוציאים רשימה מטוימת של עבירות ומעבירים אותה לחוק עבירות מינהליות, בעצם

נוצר מצב שב-99.99% מהמקרים אדם לא יפנה להליך משפטי. כל עורך דין יציע לו לשלם

ולהפטר, ואז יפטר גם משכר טרחה לעורך דין.

למעשה יוצרים כאן טוג וזדש של עבריינים, שאינם עבריינים פליליים, ומונעים גם

רישום פלילי. לדעתי, יוצרים בזה רובד חדש, רובד נוטף שהוא לא פלילי ולא אזרחי,

לאחר שדעת הקהל השתנתה ביחס לחומרת העבירה.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר!

אילו החזרנו את עצמנו חמישים שנה אחורנית, לפני שהתחילה להתפתח חקיקה

מטועפת שהוטיפה אלפי עבירות פליליות לטפר החוקים, יכול להיות שמלכתחילה היינו

הולכים בדרך זו. מדוע? מפני שבאופן מהותי אין אלה היום עבירות שיש עמהן קלון

אמיתי. ולא זו בלבד אלא שרובן עבירות שאין בעיה להוכיח אותן, אלה עבירות טכניות.

פער של טעות ורושש שאדם יורשע בדין כשאינו אשם קיים גם בבית משפט וגם בערעור, פער

הטעות כאן אינו גדול יותר. אולי יהיו אנשים שלא עברו עבירות וישלמו את הקנט, אבל

המטפר יהיה קטן כי לא מדובר בעבירות מתוחכמות אלא בדברים אלמנטריים.



כל אדם יוכל להשפט כמו היום, אם ירצה בכך. לא ייכפה עליו תשלום קנס

במקום משפם.

צריו להכיר בכך שהחברה התפתוזה. אחת מן השתים, או שממשיכים להציג את ההצגה

שמציגים כבר שנים ומוסיפים ככל שנה עבירות פליליות לספר החוקים - תראו כמה מקיימים

את ההוראות, זה רציני? - או שמתפשרים. צרק היושב ראש במה שאמר על עבירות תעבורה,

נכון שאנשים משלמים, אבל האם מישהו הציע לבטל ברירת משפט ושכולם ילכו לבית המשפט?

לא. החברה לא תוכל לעמוד בזה. השאלה היא מהי הפשרה הסבירה.

זה לא מונע או מוריד את עבירות התעבורה.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

צריך להאמין שאחרת המצב היה חמור פי כמה וכמה. זה אמצעי אולי לא מספיק,

אבל הכרחי.

אני חושב שצריך לעשות את הצעד הזה. לא יכולנו לעשות צעד נועז מדי ולהגיד

שבחוק זה מבטלים את כל העבירות הפליליות שהיו. אי אפשר לעשות עצה משום - א.דבר כזה

צריו לעשות בדרך איטית ומבוקרת, לעבור מחוק לחוק, סעיף סעיף, וזה ההליך ארוך מאד, זה היה

קובר את כל הענין לשנים ואילו כאן דרושה פעולה מהירה; ב.היינו צריכים לבנות חוק אחר, וזו

עבודה לשנים. בגרמניה יש בחוק יותר ממאה סעיפים, ואם קובעים סוג חדש של עבירות אמנם יש

בזה צורך; ג. צריך שעבריין עשיר שלא איכפת לו לשלם קנס והוא חונה על מדרכה בחוצפה, אפשר

יהיה להגיד שהוא עבריין מועד ותהיה אפשרות לתביאו למשפט פלילי, עם סטיגמה פלילית.

אס עבירות מסוימות לא תהיינה עבירות פליליות, הרי אדם שחולק על הדו"ח

שקיבל וכופר בכך שעבר עבירה לא יוכל ללכת למשפט. אס שוטר דשם דו"ח לאדם וזה טוען שהוא

חף מפשע, הרי אם העבירה היא פליליח יש לו אופציה ללכת לבית המשפט. אבל אם קובעים

שהעבירה היא רק מינהליח, בזה נותנים אח המילה האחרונה לשוטר. כך בעכירות תעבורה וכך גם

בענין שאנחנו דנים בו. הפקיד ידע שכל מה שהוא עושה כפוף לבית משפט, האזרח יכול ללכח

לבית המשפט והשופט ישאל מה עשה הפקיד.

אני חושב שאנחנו רואים פה רק קצה קרחון של משבר הרבה יותר עמוק, נסיון

בלתי אפשרי, שלא יכול אף פעם להצליח, של ממשלה גדולה מדי, מעורבת מדי, מכוונת מדי ומנסה

לנהל את החיים של כולנו. ולא שהנסיון הזה לא יצליח מפני שאני מתנגד לכך, אלא הוא לא

יצליח מפני שהממשלה לא מסוגלת לכך. בשביל להצליח היא צריכה להכפיל מספר עובדי המדינה,

לגדול עוד ועוד ולהיות מעורבת יותר ויותר. לכן אין זה פלא בעיני שמדינות שמנסות לכוון

את הענינים, כמו ישראל או קצת יותר מישראל, אינן מדינות דמוקרטיות אלא טוטאליטריות. אין

מדינה עס מעורבות ממשלתית גדולה כמו אצלנו בשוס מדינה דמוקרטית. אנחנו לא נמצאים ברמה

של מעורבות ממשלתית כמו ארצות המערב. אי אפשר לנהל מדינה דמוקרטית עם מעורבות ממשלתית

כזאת.



הצעת החוק היא אחד הסימפטומים של הנסיון הנואש להשתמש במכשירים חדשים

ולהמציא מכשירים חדשים, שלא יכולים לעשות את העבודה - אי אפשר על האזרחים אלפי חוקים

נוספים. כשהתחלתי ללמוד משפטים היו 10 כרכים של גדעון, היום יש 30 והמדינה איננה יותר

מתוקנת, יש הרבה יותר חוקים וישיהרבה יותר הפרזת חוק. ככל שרבים החוקים, צריך יותר

מנגנוני אכיפה, שאינם מסוגלים להצליח, ולכן מתרבה אי קיום החוק, נוצרת נורמה מקובלת

שלא מקיימים חוקים, ואף אחד לא מצפה שאדם יקיים את כל החוקים.

ממתקר במשרד התחבורה עלה שאדם עובר 200 - 300 עבירות ביום. המסקנה מכאן

היאל לא שצריך עוד אלף חוקים, אלא שבמקום אלף צריך שלושה חוקים.

אוריאל לין;

תצביע על החוקים שאתח מציע לבטל.

אני יכול להצביע על חוקים רבים. לצערי, אני צריך להצביע בעד חוקים

נוספים, שמטילים עוד הגבלות ומיסים מיותרים, שגס אותם אי אפשר לאכוף. היועץ המשפטי לממשלה

אמר שספר החוקים שורץ אלפי עבירות. זה ביטוי טוב מאד, עם כל המשמעות האסוציאטיבית שלו.

לאכוף את כל החרקים האלה זו משימה בלתי אפשרית. הרעיון שהחוק הפלילי צריך לכוון את חיינו

הוא רעיון שאין לו שחר. החוק הפלילי צריך לטפל במקרים קיצוניים חריגים. הנסיון שהחוק

הפלילי יכוון את כל אורחות חיינו, נסיון כזה לא יצליח, אנחנו לא מדינה טוטאליטרית, ולכן

אנחנו עובדים בפני כשל נורא.

התוטאה היא שבמקום שהכינוי עבריין יהיה מפחיד, גורם סטיגמה, משהו שצריך

להתרחק ממנו, הרי כמעט כל אחד מאתנו הוא עבריין בפוטנציה. עבריין הוא מי שהשליך בדל

סיגריה, מי שעבר עבירת תעבורה, נסע במכונית שהפגם שלה כבה. אתה לא אשם, אבל אתה עבריין.

אם רוצים להעביר דדך המשפט ומערכת המשפט נורמות חברתיות ולייחס הכל

למשפט, לא רק שיזה לא מצליח אלא שזה גם הורס את מערכת המשפט. רוצים שמשפטים וועדות חקירה

יפתרו את כל בעיות המדינה - זה בלתי אפשרי.

המשפט הפלילי הוא משפט מרתיע, הוא לא בא רק לשם כך שאנשים ישבו בבתי סוהר אלא

בעיקר כדי לפעול בדרך הרתעה. עוד עבירה פלילית - פחות הרתעה. העבירות הפליליות התרבו

בלי סוף.

עבירה פלילית - זאת טאוטולוגיה. על פי מה שלמדתי פעם, אין פליליות אלא

יש עבירת משמעת). אין בפני בית משפט עבירה שאיננה פלילית . יכולה

להיות עבירה של כלום, חנית מעבר לשער של אזור החניה, וזו תהיה עבירה כמו רצח, מבחינת

הפליליות. אינני יודע מהי עבירה לא פלילית. אפשר לומר שיש דין משמעת מיוחד, אבל הוא

חל על אנשים מסיימים ולא על הציבור כולו, יוצרים מנגנון מיוחד לאנשים שדין זה חל עליהם.

פה מדובר בכל העבירות שיכולות להגיע לכל ביח משפט ולבית המשפט העליון, והן חלות על

כל אזרחי המדינה.



מקובלת עלי ההצעה לבטל חצי מהחוקים. ממשלה אדירה שמנסה לנהל מדינה דרך

חוקים - זה לא יכול ללכח.

אני מציע למעשים שמדובד בהם בחוק הזה לא לקדוא עבידוח. בבל מקרה צריך

להיוח שאדם שמשלם קנם לא עבר עבירה ולא הורשע בעבירה, כפי שאמר היושב ראש. יש בזה

"ניוסאנס ווליו", הייתי אומר חוק המטרדים הממשלתיים - כאשר הממשלה מטרידה אותך, אני

מציע לשלם...

לא לקבל את כל הסעיפים האומרים שאס אדם שילם - כאילו הורשע.

היו"ר א. קולס;

להיפך. ראה סעיף 23.

ד. מרידוד;

בסעיף 23 נאמר; שילם אדם במועד שנקבע לכך קנס מינרלי שהוטל עליו, יראו

כאילו כופרה העבירה" - אין צורך לכפר כי לא היתה עבירה. סעיף 23 בא כאילו להקל, אבל

אס אומרים "כאילו כופרה העבירה" הירוש הדבר שאחה רואה באדם מי שהואשם בעבירה.

החוק הזה דן בפרוצדורה של אכיפה ולא במהות העבירה. אם אומרים שכופרה

העבירה, ההנחה היא שמי שהפקיד החליט שהוא עבר עבירה, הוא אמנם אשם. הוא לא אשם.

אני מציע לא להשתמש במונח עבירה, אלא הפרת סדר.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

ובמקום "עבריין" תקרא לו "הפריין" ? או אולי הצדיק...

אוריאל לין;

חוק קנסות מינהלייס.

ד. מרידור;

בעיני הוא צדיק. אפשר לומר; מקבל התלונה. אני רוצה להגן את היחס

הפסיכולוגי שעבירה זה משהו רע. פה אין לעבירה קונוטציה שלילית.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

עבריין הוא מי שעובר על הוראה. למונח פלילי יש משמעות רעה, לא למונח

עבריין.



היו"ר א. קולס;

אדם נאשם בעבירה פלילית, אם בית המשפט מצא אותו אשם - הרי עבר עבירה פלילית.

אתה אומר; מטעמי נותרת אני מציע הליך אחרן הוא ישלם קנס כספי. ברגע ששילם את הקנס - הודה

בביצוע אותה עבירה, אלא שהלך בדרך קלה יותר מבתינת העונש. מבתינת ספר התוקים, הוא

עבריין פלילי שהודה באשמה.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אני לא אומר כך.

היו"ר א. קולס;

אתה אומר; אני נותן לו דרך כזאת כי יש בעיה באכיפת החוק. אתה אומר

לאדם; תודה ותפטר בעונש קל, אם תלך בהליך פלילי רגיל תטבול הרבה יותר.

ש. אלוני;

יש פה גם אלמנט של סחיטה: שילמת - אתה בסדר; לא שילמת - אתה עבריין.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אתה מציע לשנות את השיטה גם בעבירות תעבורה?

היו"ר א. קולס;

בעבירות תעבורה יש שינוי נורמה. מי שנסע במהירות 92 במקום 90 ק"מ לשעה,

לא עבר עבירה. אס מכניסים בתוספת גם פקודת מס הכנסה, אתה יוצר נורמה חדשה.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

הכנסת קיבלה הצעת חוק פרטית לשמירת נקיון. אנחנו לא רצינו בזה. אדם זרק

סיגריה - הוא עבריין.

מ. וירשובסקי;

הייתי קורא לחוק שלפנינו חוק האינדולגנציה. אדס יכול להפטר מהעבירה על ידי

תשלום קנס.

אני לא אצביע נגד החוק הזה. המצוקה של המדינה היא מצוקה אמיתית, בעקבות

ההתפתחות ב-20 - 25 השנים האחרונות, אם לא יותר מזה. אבל כאן אנחנו מעוותים מושגים.

אילו היתה הממשלה אומרת; אנחנו יוצרים סוג חדש של עבירה -

אוריאל לין;

הפרת חובה.

)



מ. וירשובסקי;

הפרת חובה חוקית. הייתי מגדיר מהן הפרות אלה, ואז לא תהיה בכלל אפשרות

לפנות לבית המשפט ולנהוג כאילו זו עבירה פלילית.

אני מבין שהזמנים המודרניים מחייבים הבחנה בין עבירות שהן עבירות

פליליות קלאסיות, כמו רצת, אונס, הצתה, ומצד שני יש הפרת חובה לעירית תל אביב/ לדוגמה.

אבל בחוק הזה, מבחינה קונספשואלית, לא זה המצב. לדעתי, יוצרים בזה סיטואציה לא סובה

מבחינת החינוך לציבור, ואני חושב שחוק צריך גם למלא פונקציה ציבורית חינוכית. אדם

ירע שבתשלום קנם הוא יכול לצאת ממה שנחשב היום עבירה פלילית. אם מדובר בתחום מצומצם של

עבירות תנועה, או השלכת פסולת בנין, ניחא. אבל אם זה יתקבל בחלק עצום של התיים הציבוריים,

זה יתחיל לכרסם בהבנה איזה מעשה הוא עבירה פלילית ואיזה איננו עבירה פלילית. באוירה

שאנחנו נתונים בה, כששלטון החוק מתחיל להיות מושג לא ברור להרבה אנשים, אני חושב שחוק

כזה יכול לגרום נזק גדול בטווח הארוך.

היה זה נכון יותר אילו אמרנו שאנחנו יוצרים קטגוריה חדשה, שהיא לא עבירה

פלילית. אבל אם אדם יכול להחליט שהוא הולך לבית משפט ואז העבירה נשארת עבירה פלילית,

זה לא טוב. מה גם שהמחוקק יכול להחליט שמה שהיה עד עכשיו חוק פלילי מובהק יהפוך לעבירות

מינהליות ובכך להרחיב את התחום הלא ברור של עבירות פליליות או לא פליליות.

בסעיף 1 להצעת החוק נאמר "שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי עבירה על

הוראה שנקבעה בחוק מהמנויים בתוספת או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא קבירה

שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית"". כלומר, עד דרגת פשע הממשלה פלום ועדת החוקה חוק

ומשפט חופשיות לקבוע את הנורמה. אני מפחד שיום אחד עלולים לגלוש למעשים שהם לא כל כך

כלליים והמוניים, מפני שאולי מישהו יחשוב שלא נחוץ שדבר זה ייחשב קפירה פלילית שיש עמה

סטיגמה, ועשויים להוציא מספר החוקים, לא בדרך של חקיקה ראשית, מעשים מסוימים שראינו

בהם עבירות. אם מראש קובעים מה שקובעים בתוספת, ניחא. אבל אם אנחנו נותנים לממשלה

ולעצמנו קארט-בלאנש ואפשר יהיה מחר להוציא עבירות אחרות, זה מדאיג מאד. גם אם מקבלים

את החוק הזה, אני מציע לקבוע שאם רוצים להוסיף למסגרת של עבירות מינהליות - צריך לעשות

זאת בדרך של חקיקה ראשית.

לסיכום, אני לא מאושר מהצעת החוק, אני חושב שאיננה שלמה, לא בתפיסה שלה

ולא ביצירת הנורמה המשפטית. זאת דרך ביניים שיש בה טשטוש הסטיגמה שיש בעבירה פלילית,

וחבר הכנסת מרידוד כבר הרחיב על כך את הדיבור. אני חושב שהמדינה צריכה חוק כזה כי

הלחץ הוא עצום, ובלית ברירה אולי צריך להעביר חוק זה, אבל הייתי שמח אלמלא היחה הממשלה

כל כך לוחצת לרוץ בענין זה. אם רוצים לקבל את החוק, צריך למצוא שם אחר במקום עבירות

מינהליות, כי המושג הזה מוליך שולל. צריך לצמצם היקף תחולת החוק. צריך לקבוע - אם כי

אינני יודע איך לעשות זאת - שהחוק הזה נכנם למבחן, אולי אפילו לקרוא לו הוראת שעה, כי

עם כל ההבנה לצרכי המדינה אני לא שלם עם מה שאנחנו עושים.

בקריאה הראשונה התייחסתי בחיוב להצעת החוק, ראיתי בה מהפכה. ככל שאני

חושב יותר, הספקות גדלים. יחד עט זאת, אני רוצה לקדם את החוק ולא להגיע לעבריינות

טוטאלית במדינת ישראל. נכון שספר החוקים שלנו שורץ עבירות, מצב שממש לא יתואר.

אוריאל לין;

אתם עשיתם זאת - הכנסת - אתם יצרתם את החוקים.

!

ו

אני מכה על חטא. ברגע שאנחנו יושבים כאן, יושבים בעשרים רשויות מקומיות

ובארבעים לשכות של יועצים משפטיים ומכינים תקנות ויוצרים עבירות תדשות.

אנחנו הסמכנו אותם.

מ. וירשובסקי;

כל יום נוצרות עשרות עבירות חדשות. לכן אני מבין את הבעיה. אני תושב

שבאמת צריך לקהת את ספר החוקים ולהתתיל למתוק חוקים, לאתד חוקים, לצמצם תוקים.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אולי קורס כל לא לתוקק תוקים חדשים. אפשר אולי לקבוע כלל: אין מחוקקים

תוק הדש אם אין מוציאים ישן...

מ. וירשובסקי;

אני מוכן לקחת את ספק החוקים ולהראות שאפשר לבטל חוקים. בכנסת הקודמת

היה תוק לביטול דינים שנושנו.

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אלה היו חוקים שלא הופעלו חמישים שנה.

א.ח. שאקי;

מטרת החוק היא רצויה לכל הדעות: למנוע סטיגטיזציה של אדם בגין מעשה או

מחדל אשר לפי הכרתנו היום אין בו אופי פלילי, אין בו משום קלון, אין בו משום פגיעה

במוסר. השאלה היא אס החוק בנוסתו הנוכחי ובשמו הנוכחי אמנם משרת את המטרה הזאת.

אין לי ספק שהחוק בשמו זה לא ישיג את המטרה. אם יש משהו שמטיל סטיגמה

על אדם בחברה, שפוגע במעמדו, בשמו הטוב, הרי זו המילה עבירה. נכון שיש עבירה דתית,

יש עבירה מוסרית, עבירה משמעתית, אבל אלה עבירות מותנות. מי שעבר עבירה דתית, בעיני

החוק הדתי הוא בגדר מוכתם; מי שעבר עבירה מוסרית ייתשב עבריין בתברה שבה.מקובל מוסר

מסוים. זה בדיוק מה שאנתנו רוצים לייחס למפר או לעבריין-במרכאות. אנחנו רוצים להגיד:

עשית מעשה או מחדל שאם כי הוא הפרת נורמה, הפרה זו אין בה כדי להכתים אותם בכתס חברתי.

לכן חשוב למצוא תחליף למילה עבירה. נאמר הפרה, סטיה.

חריגה.

איך תקרא לאיש - הפריין?



א.ח. שאקי;

מפר. אם אומרים שאין כמעט נהג שאיננו עובר כך וכף עבירות ביום, יוצא

שרוב אזרחי ישראל הם עבריינים...

על ידי שינוים קלים יחסית אפשר להשיג את מטרות החוק. נפעיל את האקדמיה

ללשון, נגייס את הטובים שבינינו שיכולים לחשוב ולהציע לנו הצעות. אפשר למצוא תשובה.

הקושי הוא קונספטואלי מהותי. אין הגדרה מלאה של המושג פלילים ושל המושג

עבירה פלילית. אם אומרים שעבירה פלילית היא עבירה שיש עליה עונש, יוצא שרואים בעונש

את מגדיר העבירה. גם קנס הוא סוג של עונש, וגם אם נקרא לו קנס מינהלי עדיין הוא קנס.

אני מאמין שהחוק הזה יהיה התחלה למערכת נורמטיבית שתוציא מגדר החוק

הפלילי הרבה הפרות. צריך מלכתחילה לאמץ מינוח שונה, שיוציא את המפר הוראה מכלל

העבריינים.

תורת ישראל מורכבת מעשין ולאוין. כל מי שעובר על מצווה הוא למעשה

עבריין, אבל חז"ל הבחינו שיש ויש ואמרו; יש עבירות שאדם דש בעקביו ויש שלא. יש עשרות

דברים שאנשים היום עושים והם בגדר נורמה, למרות שלפי החוק הם אסורים. יש איסורים

שהחברה מתעלמת מהם, דשה בעקביה, מצפצפת עליהם.

יש פה סהירה לוגית-פורמלית וסתירה מהותית. הסתירה הלוגית היא בכך

שמציעים לאדם לקבוע בעצמו אם יהיה מוכתם או לא: רצונך לשלם קנס - אתה טהור; לא תשלם -

אחה הופך להיות מוכתם. זה נראה לי מצבי בלתי נסבל. אם המעשה או המחדל' שלו הם בגדר כתם,

מעשה או מחדל פלילי, לא יתכן שהבחירה של האיש עצמו תהפוך אותו ממעשה פלילי למעשה לא

פלילי.

ויש סתירה מהותית. עומדת השאלה אם יתכן שאותו מעשה או מחדל ייחשב

כבטל לאחר שכופר בקנס. אני מסכים עם חבר-הכנסת דן מרידוד, אם אומרים "יראו כאילו

כופרה העבירה", יש בזה סתירה פנימית. אם כל החוק בא כדי להוציא נורמות מסוימות מכלל

הנורמות שנקראות עבירות פליליות, עבירות שיש עמהן קלון, פגיעה במוסר, איך יתכן שעל

ידי כופר מוחקים ובאי-תשלום לוקימו בזה?

דובר על ריבוי עבירות בחוק הפלילי וחוסר אכיפה. תפקידנו לחפש דרכים

לצמצם מספר החוקים. קראנו בשם עבירה להרבה מעשים ומחדלים שאינם פליליים במהותם. לא כל

עבירה שנוצרה על פי כל חוק היא עבירה פלילית. אם יש אלפי עבירות יוצא שכל החברה עבריינית.

צריך לאבחן מעשים או מחדלים שיש לנתק אותם מהמערכת הפלילית, סוג של הפרות. שהחברה לא

רואה בהן קלון או סיבה לשלול מאדם רשיון כזה או אחר.

שני אנשים עשו אותו מעשה, אחד הסכים לשלם קנס ושני לא הסכים, והחברה

תראה את האחד כמי שלא עבר עבירה ואת השני כמי שעבר עבירה ואולי יש למנוע ממנו רשיון

כלשהו.

יכול להיות מקרה יותר חמור: אחד עשה ושילם, שני לא עשה ולכן הוא מערער.

זה נובע מכך שהכנסת קבעה את המעשה כעבירה פלילית.

א.ח. שאקי;

נעביר מעשים אלה לתחום המינהלי ויחדלו להיות פליליים. אני חושב שיש

לנתק את העבירות המצוינות בחקיקה שבתוספת מן הפלילים ומן הענישה הפלילית. מעשה לא

יכול להיות או מוסרי או לא-מוסרי הכל לפי כיסו של העבריין. לא מתקבל על הדעת שכסף יהיה

המודד אם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי.

ש. אלוני;

להיפר, אולי דווקא העשיר יצא למאבק משפטי.

אתה מדבר נגד נוהג קיים. אנחנו לא מחדשים. יעו דיכוטומיה כזאתיבעשרות

חוקים.

החוק רצוי, מטרותיו רצויות. שמו מפריע. אני מציע לא להשתמש במילה עבירה,

לנתק את הענין מהפלילים לחלוטין. אי אפשר שהמעשה יהיה בעת ובעונה אחת גם זה וגם זה,

והכל לפי בחירתו של האיש עצמו. כאשר אתה נותן לו אה הבחירה, הוא נעשה מחוקק. אתה נותן

לבעל הכיס זכות לעומת חסר הכיס. הרשימה כולה תהפוך למה שייקרא הפרות מינהליות. בזה גם

נצמצם את גוש העבירות שקרויות היום פליליות ושאינן פליליות.

אני מכוון בעיקר לחברי בועדה, שאני מזדהה כמעט עם כל הדברים שאמרו

בדבר המטרות שרוצים להשיג בתחום הפלילי ובתחום עבירות אלה ואחרות ובשינוי נורמות והאופי

הפלילי של עבירות. אבל אני חושב שחברי נתפסו לכלל טעות והם רוצים להשיג מטרות מאד מרחיקות

לכת במסגרת החוק הזה, שלא נועד למטרות אלה. אני מציע שלא ננסה למצוא בחוק זה הרבה

יותר ממה שיש בו.

החוק הזה לא נולד כדי להסיר סטיגמה פלילית ממספר עבירות. לא זו היתה

נקודת המוצא. אני חושב שהניסוח של דברי ההסבר לא מדוייק וכן הכותרת ילל החוק. קראתם

לחוק חוק העבירות המינהליות, כשצריך היה לקרוא לו חוק קנסות מינהליים. בדברי ההסבר יש

חלוקה לא נכונה של העבירות. יכולות להיות עבירות שאין עמהן קלון, לא עבירות נגד

המוסר, אבל מעשיס שגורמים סכנה חמורה לציבור. לא נכון לומר שעבירה היא מעשה שפוגע במוסר

או שיש עמו קלון, והנה המחוקק קבע עבירה שאין לא אופי רציני, עבירה טכנית. זה לא ענין

טכני. יש עבירות שלא פוגעות במוסר ואין עמהן קלון, אבל יש בהם סכנה חמורה לציבור.

לדוגמה, עבירות תעבורה. אם אדס רוצה לנסוע באור אדום זו אולי זכותו, אבל אין לו זכות

לסכן ולפגוע בזולתו, ולכן חייב החוק להתערב. כשמדברים על רעיונות נשגבים צריך גם

להבין את המציאות ולבין איפה חייב החוק להתערב כדי להסדיר יחסים.



א.ח. שאקי;

מפר. אם אומרים שאין כמעט נהג שאיננו עובר כך וכך עבירות ביום, יוצא

שרוב אזרחי ישראל הם עבריינים...

על ירי שינוים קלים יחסית אפשר להשיג את מטרות החוק. נפעיל את האקרמיה

ללשון, נגייס את הטובים שבינינו שיכולים לחשוב ולהציע לנו הצעות. אפשר למצוא תשובה.

הקושי הוא קונספטואלי מהותי. אין הגררה מלאה של המושג פלילים ושל המושג

עבירה פלילית. אם אומרים שעבירה פלילית היא עבירה שיש עליה עונש, יוצא שרואים בעונש

את מגדיר העבירה. גם קנס הוא סוג של עונש, וגם אם נקרא לו קנס מינהלי עריין הוא קנס.

אני מאמין שהחוק הזה יהיה התחלה למערכת נורמטיבית שתוציא מגדר החיק

הפלילי הרבה הפרות. צריך מלכתחילה לאמץ מינוח שונה, שיוציא את המפר הוראה מכלל

העבריינים.

תורת ישראל מורכבת מעשין ולאוין. כל מי שעובר על מצווה הוא למעשה

עבריין, אבל חז"ל הבחינו שיש ויש ואמרו: יש עבירות שאדם דש בעקביו ויש שלא. יש עשרות

דברים שאנשים היום עושים והם בגדר נורמה, למרות שלפי החוק הם אסורים. יש איסורים

שהחברה מתעלמת מהם, דשה בעקביה, מצפצפה עליהם.

יש פה סתירה לוגית-פורמלית וסתירה מהותית. הסתירה הלוגית היא בכך

שמציעים לאדם לקבוע בעצמו אם יהיה מוכתם או לא: רצונך לשלם קנס - אתה טהור; לא תשולם -

אתה הופך להיות מוכתם. זה נראה לי מצבי בלתי נסבל. אם המעשה או המחדל' שלו הם בגדר כתם,

מעשה או מחדל פלילי, לא יתכן שהבחירה של האיש עצמו תהפוך אותו ממעשה פלילי למעשה לא

פלילי.

ויש סתירה מהותית. עומרת השאלה אם יתכן שאותו מעשה או מחדל ייחשב

כבטל לאחר שכופר בקנס. אני מסכים עם חבר-הכנסת דן מרידוד, אם אומרים "יראו כאילו

כופרה העבירה", יש בזה סתירה פנימית. אם כל החוק בא כדי להוציא נורמות מסוימות מכלל

הנורמות שנקראות עבירות פליליות, עבירות שיש עמהן קלון, פגיעה במוסר, איך יתכן שעל

ידי כופר מוחקים ובאי-תשלום לוקים בזה?

רובר על ריבוי עבירות בחוק הפלילי וחוסר אכיפה. תפקידנו לחפש דרכים

לצמצם מספר החוקים. קראנו בשם עבירה להרבה מעשים ומחדלים שאינם פליליים במהותם. לא כל

עבירה שנוצרה על פי כל חוק היא עבירה פלילית. אם יש אלפי עבירות יוצא שכל החברה עבריינית.

צריך לאבחן מעשים או מחדלים שיש לנתק אותם מהמערכת הפלילית, סוג של הפרות. שהחברה לא

רואה בהן קלון או סיבה לשלול מאדם רשיון כזה או אחר.

שני אנשים עשו אותו מעשה, אחד הסכים לשלם קנס ושני לא הסכים, והחברה

תראה את האחד כמי שלא עבר עבירה ואת השני כמי שעבר עבירה ואולי יש למנוע ממנו רשיון

כלשהו.

יכול להיות מקרה יותר חמור: אחד עשה ושילם, שני לא עשה ולכן הוא מערער.



היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

זה נובע מכך שהכנסת קבעה את המעשה כעבירה פלילית.

נעביר מעשים אלה לתחום המינהלי ויחדלו להיות פליליים. אני חושב שיש

לנתק את העבירות המצוינות בחקיקה שבתוספת מן הפלילים ומן הענישה הפלילית. מעשה לא

יכול להיות או מוסרי או לא-מוסרי הכל לפי כיסו של העבריין. לא מתקבל על הדעת שכסף יהיה

המודד אם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי.

ש. אלוני;

להיפך, אולי דווקא העשיר יצא למאבק משפטי.

ו

היועץ המשפטי לממשלה י. זמיר;

אתה מדבר נגד נוהג קיים. אנחנו לא מחדשים. יש דיכוטומיה כזאת בעשרות

חוקים.

א.ח. שאקי;

החוק רצוי, מטרותיו רצויות. שמו מפריע. אני מציע לא להשתמש במילה עבירה,

לנתק את הענין מהפלילים לחלוטין. אי אפשר שהמעשה יהיה בעח ובעונה אחת גם זה וגם זה,

והכל לפי בחירתו של האיש עצמו. כאשר אתה נותן לו את הבהירה, הוא נעשה מחוקק. אתה נותן

לבעל הכיס זכות לעומת חסר הכיס. הרשימה כולה . תהפוך למה שייקרא הפרות מינהליות. בזה גם

נצמצם את גוש העבירות שקרויות היום סליליות ושאינן פליליות.

אוריאל ליז;

אני מכוון בעיקר לחברי בועדה, שאני מזדהה כמעט עם כל הדברים שאמרו

בדבר המטרות שרוצים להשיג בתחום הפלילי ובתחום עבירות אלה ואחרות ובשינוי נורמות והאופי

הפלילי של עבירות. אבל אני חושב שחברי נתפסו לכלל טעות והם רוצים להשיג מטרות מאד מרחיקות

לכת במסגרת החוק הזה, שלא נועד למטרות אלה. אני מציע שלא ננסה למצוא בחוק זה הרבה

י ותר ממה שיש בו.

החוק הזה לא נולד כדי להסיד סטיגמה פלילית ממספד עבירות. לא זו היתה

נקודת המוצא. אני חושב שהניסוח של דברי ההסבר לא מדוייק וכן הכותרת ייזל החוק. קראתם

לחוק חוק העבירות המינהליות, כשצריך היה לקרוא לו חוק קנסות מינהליים. בדברי ההסבר יש

חלוקה לא נכונה של העבירות. יכולות להיות עבירות שאין עמהן קלון, לא עבירות נגד

המוסר, אבל מעשיס שגורמים סכנה חמורה לציבור. לא נכון לומר שעבירה היא מעשה שפוגע במוסר

או שיש עמו קלון, והנה המחוקק קבע עבירה שאין לא אופי רציני, עבירה טכנית. זה לא ענין

טכני. יש עבירות שלא פוגעות במוסר ואין עמהן קלון, אבל יש בהם סכנה חמורה לציבור.

לדוגמה, עבירות תעבורה. אם אדם דוצה לנסוע באור אדום זו אולי זכותו, אבל אין לו זכות

לסכן ולפגוע בזולתו, ולכן חייב החוק להתערב. כשמדברים על רעיונות נשגבים צריף גם

להבין את המציאות ולבין איפה חייב החוק להתערב כדי להסדיר יחסים.



ביטוי מדוייק לחוק יש בסעיף 1 שאומר בפשטות: "שר המשפטים רשאי לקבוע

בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בהוספת או בתקנות שהותקנו

לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהליתיי.

על עבירות המורות נגד המוסר אי אפשר להטיל עונש מינהלי, אם כי גם לזה

מגיעים, ויש סוג של עבירות שעליהן אפשר להטיל קנס בדרך מינהלית. החוק בא לאפשר פישוט

האכיפה כשמדובר במאסות גדולות של הפרות, מצד אחד, והפרות מסוג כזה שמותר להטיל עליהן

קנס מינהלי, מצד שני.

אני מזדהה עם דברים שאמרו חבדי הכנסת קולס, שאקי ווירשובסקי על המטרות

שרוצים להשיג, אבל זה לא בא לביטוי במסגרת חוק זה. המטרות שדוצים להשיג הן התוצאה של

הפרוצדורה המוצעת בחוק זה, לא לבו ומטרתו של החוק. המטרה לא היתה להגיד שיש מעשים

שנחשבים עבירה פלילית ויש בהם סטיגמה, זה לא צודק, נסיר את הסטיגמה. זו לא היתה מטרת

החוק, זו תוצאת החוק.

ו

החוק הזה בא לתת דרך, כאשר משוכנעים שנודמה של התנהגות היא בלתי רצויה

לחברה ויש צורך לאכוף התנהגות אחרת, החוק נותן מכשיר אכיפה יותר יעיל. תוצאות הלווי

תהיינה נוחות לאדם שעבר את העבירה, שהיום מוגדרת כעבירה, ויש בהן אפילו אלמנט של פיתוי

לשלם את הקנס, נכון, כי לא הכל הולך בקו הצדק ובקו ההגיון הצרוף, כפי שהציע חבר-הכנסת

שאקי. מהי הברירה? אם לא ישלם את הקנס יפתתו בהליכי גבייה על פי פקודת המיסים(גבייה),

ואלה הליכים קשים.

מבחינה חוקתית, לא יתכן שביטול אופי פלילי של עבירה ייעשה בדרך אגב,

כפי שנאמר בסעיף 1, שר המשפטים יחליט אילו עבירות הן מינהליות, יקבל אישורו של השר

הנוגע בדבר, הענין יובא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט - ויבוטל האופי הפלילי של עבירה.

לא זו הדרך לבטל אופי פלילי של עבירה. גם אם יש לנו מטרות טובות ונכונות ביותר, לא

זה התוק שבא לתת פתרון לכל בעיותינו. כאשר מנסים למצוא בחוק יותר ממה שיש בו, נוצרים

קונפליקטים. הכנסת היא שחוקק את החוקים וקבעה עבירות פליליות. אם אומרים שיש יותר מדי

עבירות פליליות, תרצה הכנסת לתקן - בבקשה.

השאלה היא איך צריך לתקן. יש מעשים שנקבעו כעבירות פליליות כי ראו בהם

נורמת התנהגות פסולה. אפשר להגיד שהחוק לא רוצה בכלל להתערב בשטח זה של התנהגות, ולמחוק

את הסעיף מספר החוקים. אזרח רוצה להשליך סיגריה או כליפות תפוזים בכביש, שישליך, החוק

לא מתערב. זו דרך אחת.

דרך שניה היא לומר שאין אנחנו רוצים בנורמה כזאת של התנהגות, אנחנו רואים

במעשה הפרת חובה, אבל מוכנים לבטל את האופי הפלילי. אפשר לקרוא לזה הפרת חובה חקוקה,

כפי שהציע מר ברון. על הפרה כזאת יהיה קנס מינהלי, תהיה אכיפה מינהלית ולא על פי

פקודת המיסים (גבייה).

אנחנו צריכים ללכת בדרך רציונלית, למחוק מסמר החוקים מעשים שהמחוקק לא

רוצה להתערב בהם, להשאיר מעשים שבהם הוא מוכרח להתערב. בתכנון ובנייה, בתעבורה, חייבים

להתערב, לא משום שאני רוצה להתערב, לא משום שאנתנו מדינה מזרח-אירופאית, אלא משום שאם

אין מתערבים יש פגיעה באינטרס של הציבור, בחיים המשותפים. צריך ללכת בדרך נכונה

ובאופן שיטתי להגיד! כאן מוחקים, כאן רוצים לבטל אופי פלילי. אבל לא זה היעד המרכזי

של החוק הזה.



יש מספר עבירות שאין עמהן קלון, הדוגמה הקלאסית הן עבירות תעבורה, אבל

יש בהן סכנת קטל של משפחות שלמות. אם עושים עבירות כאלה עבירות של ברירת משפט, מפני

שיש מאסות של עבירות כאלה, ואף על פי שהפרת התו2ן בדרכים יש בה סכנה פוטנציאלית לתלים

מטילים קנסות מינהליים. אין זאת אומרת שאנחנו רוצים לבטל את האופי הפלילי של העבירה, כי

אס נחליט שכל מה שכלול בחוק אין לו אופי פלילי, לא נוכל לכלול מעשים חמורים שיש בהם

סיכון חיי אדם. לדוגמה, סעיף 6 בתוספת - פקודת הבטיחות בעבודה. אדם יכול להפר הוראה

מהוראות הבטיחות ולקטול אדם. האם נאמר שמעשה זה אין לראות בו דבר פלילי? לא. כל מעשה

שמסכן חיי אדם חייב להשאר פלילי.

מאחר שזח חוק חשוב מאין כמוהו, אם אנחנו רוצים שתהיה נורמה של שמירת חוק

במדינת ישראל, אני מציע שלא ננסה לתפוס בחוק יותר ממה שיש בו. אני מסכים שצריך לבטל את

האופי הפלילי של הרבה מעשים, אבל זאת צריך לעשות בדרך מסודרת ונכונה. החוק הזה עוסק

במאסות גדולות של דברים קטנים, שלמערכת קשה להתמודד אתם והיא אומרת למי שהיום מוגדר

כעבריין; אני נותנת לך שאנס לא להיות עבריין אלא לשלם קנס. נכון, מי שיש לו כסף ירוץ

וישלם. לפעמים מי שיש לו כסף צוחק, אבל זה קיים בקנסות לכל אורך החוק הפלילי.

ש. אלוני!

גם לשיטתך צריך לשנות אח הטרמינולוגיה. השאלה היא איזו פילוסופיה

מאמצים, כי הדברים לא יכולים להשאר כמות שהם.

אני בעד חוק כזה, לא בעד החוק הזה. אני בעד חוק כזה כי אני מחייב מאד

אח המגמות של הקלה, ליברליזציה. חבר-הכנסת לין, יכול להיות שהחוק הזה נולד על רקע שיקולים

מעשיים, אבל למעשה הוא משנה דברים שינוי מהפכני. בסעיף 9 בדברי ההסבר נאמר במפורש כיצד

נולד החוק ומה מטרותיה " לשפר את האכיפה של חוקים ותקנות הקובעים עבירות מינהליות

בדרך פשוטה, מהירה וזולה;.ב. להקל את העומס המוטל כיום על מערכת התביעה ומערכת בתי

ג. לאפשר לאדם שעבר עבירה מינהלית לשאת בעונש מתאים, בלי שיוכתם בכתם של עבירה

פלילית, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות העמדתו לדין פלילי".

הדבר קצת משתבש בגלל סתירה פנימית: מצד אחד אתה רוצה לבטל את האופי

הפלילי, מצד שני בגלל המסלול הכפול אתה נאלץ כל הזמן להשאר בגדר מחשבה פלילית. אתה יוצר

מעין בריחה מהגדרה פלילית על ידי חשלום קנס, בעוד שמי שאינו משלם את הקנס נשאר במסגרת

ההגדרה של העבריינות הפלילית.

צריך לחפש פתרון במינוח. אני רוצה להציע הצעה לפי ההבחנה שיש בחקיקה

הגרמנית, שם יש הבחנה בין עבירה ובין איסור. אם אפשר לרכז את כל העבירות המינהליות

ולפסח אותן כאיסורים, ולפי זה לבנות את החוק, אני חושב שיהיה זה ברוח דברי חברי הועדה.

אני מבין את חבר-הכנסת לין שאיננו רואה במעשים מסוימים עבירות מכניות. אבל

המערכת פועלת במשך שנים בשיגרה, כל חוק וכל איסור שנוגע למערכת המוניציפלית הופכים

לעבירה. המונח איבד לאט לאט מחריפותו. צדק חבר-הכנסח לין שידבר על מערכת התעבורה, יש

עבירות קבשום פנים ואופן אסור לאפשר בהן ברירת קנס. יש להבחין בין איסור שבא למנוע

הפרעה, ובין איסור שבא למנוע פגיעה בבטחון ובחיים.



אני מחייב את החוק באופן עקרוני, ואני מציע לבקש לנסח אוחו מחדש.

אני מצטרף להערה הקונסטיטוציונית. אט רוצים מה שנחשב כל השנים עבירה

חלילית להפוך למשהו אחר, זה צריך להעשות בחקיקה ולא בתקנות, או הסמכה של הכנסת לשר

המשפטים להגדיר איזה חוקים יועברו מהקטגוריה הפלילית לקטגוריה של איסור מינהלי.

היו"ר א. קולס;

אנחנו קובעים בחוק את החוקים שהתוספת. המסגרת נקבעת בחקיקח הראשית.

השר מוסמך לקבוע על איזה סעיפים מאותם חוקים יחול חוק מעבירות המינהליוח.

אני רוצה להקדים ולומר שקיבלתי רשות משר המשפטים לדבר בועדה זו.

בישיבה הראשונה שבה השתתפתי כצופה ושומע, הצעתי בפתק למר אליאסוף לשנות את המושג

עבירה להפרת חובה חקוקה, וזה די דומה לאיסור, כפי שהציע חבר הכנסת ארצי. זה היה

במקביל לבקשה נוספת שהעברתי בכתב, שחוקי המיסיס לא יהיו חלק מהחוק הזה. לאחר שהיה

דיון במשרד המשפטים והוחלט שכל חוקי המיסים כן יהיו חלק מהחוק הזה, הרי מבחינח משרד

האוצר לא ששם החוק איננו חריף מדי, אלא שהוא פחות מדי חריף. בחוקי המיסים אין לנו

הפרת חובה חקוקה אלא יש לנו אך ורק עבירות, מהן עבירות חמורות ומהן עבירות קלות יותר,

י;; עבירות שקוראים להן עבירות טכניות. אבל גם מאחורי כל עבירה טכנית מסתתרת בדרך כלל,

לא תמיד, מסתתרת עבירה מהותית. לדוגמה, אם אדם לא הגיש דו"ח שנתיים או שלוש, בדרך כלל

עומדת מאחורי זה לא רק רשלנוה, שהיא עבירה טכנית, אלא גם עבירה של התחמקות ממס. הוא

לא הגיש דו"חות כי לא רצה לשלם מיסים.

ש. אלוני;

אולי לא עבד שלוש שנים.

י. ברון;

אם לא עבד ולא היו לו הכנסות, הרי היתה זו רק רשלנות. יכול היה למלא

טופס ולכתוב שלא היו לו הכנסות. אבל ברוב המקרים, אני מדבר לפי הנסיון, העבירות הטכניות

של אי הגשת הצהרות הון במועד ואי העברה ניכויים יש מאחוריהן עבירות מהותיות המורות,

שמתגלות תוך הטיפול בעבירות המכניות.

אם נגזר עלינו שעבירות מסוג מסוים לא יהיו חלק מחוק הענישה בתחום המיסים,

הרי אנחנו בוודאי נבקש שחוק זה ייקרא קנם מינהלי על עבירות מסוימות, ואז לבקש שבסעיף ?

יימחקו המלים "להלן - עבירה טינהליתיי. אין צורך בהגדרה, די לקבוע שהעבירה כזאת היא ברת

קנס. בהגדרה הזאת של עבירה מינהלית יש סכנה, כי בעצם אומרים לאזרחו אתה עבריין מס, עד

עכשיו העבירה שלך היתה חמורה, לפי פקודת מס הכנסה, או מס ערך מוסף, או פקודת המכס,

עכשיו נעשינו יותר סלחנים, העבירות האלה פחוח חמורות, הן כבר לא עבירות מהותיות אלא

עבירות מינהליוח. וכל אחד יבין את המשמעות שזה יורד לדרגה של עבירה אדמיניסטרטיבית.

אילו בחוק זה היו כל יתר החוקים שבתוספת ולא חוקי מס, המונח הפרת חובה

חקוקה היה מתאים, כי מאחורי עבירה על חוק שירותי התיירות, למשל, לא מסתתרת עבירה

חמורה יותר, זו עבירה בפני עצמה.

אני חו"בה שעבירות מיסים הן עבירות אדמיניסטרטיביות

לצערנו, דעה כזאה השתושה בציבור. אנחנו רוצים בעבירה על חוקי המם

עבירה חמורה ביותר.

שם יש כופר.

לאתר שנתקבלה החלטה להרחיב ולכלול בתוספת את כל הוקי המיסים וגם כעין-

מיסים, כמו תוק עידוד השקעות חוץ , החוקים שעליהם כמונה שר האוצר, אנחנו מבורים שחייבים

להשאיר בחוק זה את המונח עבירה, ואפילו לא רק עבירה מינהלית, כי אלה עבירות מהוחיות

שעליהן אפשר להביא אדם לדין ולבקש שייאסר, אבל יש גם דרך להטיל עליו קנם.

אי תשלום מס ערך מוסף הוא עבירה כפולה - גם גניבה שקופת האוצר וגם

גניבה שהקונה ממנו גבו מס ערך מוסף. אם אדם לא דיווח במעך חודשיים, את זאת נרצה להגדיר

בעבירה עליה אפשר להטיל קנס כפסי.

להגדיר עבירות על חוקי מיסים בדרגה נמוכה יותר מעבירה, זה יפגע קשות

בכל המהלים של מלחמה בהעלמת הכנסות ובהון שחור.

נביא למספר המשפטים חוק שאנחנו רוצים להציע, כל תוקי העונשין בחוק אחד.

אנחנו חוששים כהקלה בחומרה העבירה, אם חוקי המס כלולים בהוספת. אם חוקי המיסים כלולים,

יש נייר שהוכן על דעת משרד האוצר ומשרד המשפטים.

היו"ר א. קולס;

נכנס לפרטים בישיבה הבאה. בישיבה זו ניסינו ללבן את המסגרת של החוק.

יכול להיות שהיינו צריכים, כמו שאמרה גבי רחל מלחי, לקיים את הדיון הזה באחת הישיבות

הראשונות. אבל אני -סח שקיימנו את הדיון, גם אס מאוחר, עדיין לא מאוחר מדי. שמענו אח

היועץ המקפטי לממשלה, השמענו מה שישו לנו להגיד לחיועץ המשפטי לממשלה, לממשלה. נמשיך

לדון בפרטי החוק, ואולי יוכל משרד המשפטים להציע לנו מינוח מתאים.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:10)