הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 48

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', כ"ט באייר התשמ"ה, 20 מאי 1985, 14:30

נכחו: יו"ר הועדה: א, קולס

ע. אליצור - משרד המשפטים

ע. בלום - " " האפוטרופוס הכללי

ז. בונה - " " משנה לאפוטרופוס הכללי

ג. ויסמן - " "

ח. קלוגמן - " "

ח. ויצמן - רשות שמורות הטבע

א. רבינוביץ - " " "

י. רוה - " " "יועץ משפטי

ש. טגר י

ר. מלחי

א. אשמן

א. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם

(תיקון), התשמ"ה-1985

ב. צו בתי המשפט (שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות),התשמ"ה-1985

ג. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים, שמורות

הטבע ואתרי הלאום), התשמ"ה-1985

ד. צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985

ה. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט -הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985



א. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)

(תיקון), התשמ"ה-1985

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

ע. בלום;

בזמן האחרון יש כמה פירוקים גדולים שהמאמץ הנדרש בהם לא יכול להמדד בחלוקת

דיווידנד, מימוש וכיוצא באלה, כפי שנקבע בתקנות. יש צורך בתקנה כללית כדי

שהמפרקים באותם מקרים חריגים, שבהם המאמץ שהם עושים לא יכול לבא לביסי במימוש,

חלוקה ניהול, יוכלו לקבל שכר לפי המלצת הכונס הרשמי.

היו"ר א. קולס!

אושרו התקנות כהצעת שר המשפטים.

אני מודה לכונס הנכסים הרשמי.

ב. צו בתי המשפט (שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות), התשמ"ה-1985

אנחנו מסכימים עם יושב ראש הועדה שהקריטריון לסכום התביעה בבית המשפט

לתביעות קטנות צריך ברור ויציב. אנחנו מקבלים את הקריטריון שהציע היושב ראש:

מקרר סביר במדינת ישראל עולה כ-800 דולר, ועל כן מוצע להעמיד את סכום התביעה על

800 אלף שקל.

היולד א. קולס;

הוחלט להעלות את סכום התביעה בתביעות קטנות ל-800 אלף שקל מ-2 ביוני 1985.

אני סבור שאילו היו מגדילים קצת את כוח האדם בבית המשפט לתביעות קטנות זה

היה מקטין בהרבה את התור בבתי משפט השלום. ענינים שמגיעים לבית המשפט, אם לא

יגיעו לבית המשפט לתביעות קטנות במרבית המקרים יגיעו לבית משפט השלום. הפרוצדורה

בבית משפט חשלום היא מסובכת וארוכה מאשר בבית המשפט לתביעות קטנות, הטיפול בתיק

יותר ממושך, העומס גדול יותר. כדי לברר אותו מספר של תיקים בבית משפט לתביעות

קטנות צריך להקדיש פחות כוח אדם ופחות זמן.

לכן שמווזה בקשתי לפני שר המשפטים ומנהל בתי המשפט להקצות יותר משאבים לבית

המשפט לתביעות קטנות, ואפילו לפרק זמן מסוים לשם נסיון, כי הרי כל בית המשפט

לתביעות קטנות קם כנסיון, ולראות באיזו מידה זה יקל מהעומס בבית משפט השלום.

הנסיון הצליח וצריך להוסיף ולהמשיך בו, כי בזה נקל את העומס המוטל על בית משפט

השלום והמערכת תוכל קצת לנשום לרווחה.



ג. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט -גנים לאומיים, שמורות הטבע

ואתרי הלאום), התשמ"ה- 1985

ד. צו סדר הדין הפלילי (עבידת קנס - הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985

ה. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985

נדון במשולב בשלושה צוים שעוטקים באותו ענין.

שלושת הצוים האלה שואבים את משמעותם המשפטית מחוק טדר הדין הפלילי, ואת

משמעותם הענינית הם שואבים משני חוקים: חוק הגנים הלאומיים, שמודות הטבע ואתרי

הלאום וחוק הגנת חית הבר.

לגבי החוק הראשון כבר היום יש עבירות קנט. מה שמבקשים בצו הוא לעבור לשיטה

של ברירת משפט במקום שיטה של ברירת קנט.

לגבי חוק הגנת חית-הבר מבקשים קודם בל לקבוע ששתי עבידות לפי התקנות שלפי

אותו חוק ייקבעו בעבירות קנט ושעל אותן עבירות תחול השיטה של ברירת משפט.

הגוף שמטפל בנושא הגנת הטבע וכן בנושא הגנת חית-הבר הוא רשות שמורות הטבע

על מפקחיה. הם מפעילים את החוקים האלה, את התקנות שלפיהם וכן חוקי עזר שהוציאה

הרשות, בהצלחה רבה ומתוך כוונה להגן ולשמור למען כולנו על אתרי טבע שיש בארץ.

המגמה בצוים אלה היא להקל על בתי המשפט. לפי השיטה של ברירת קנט, דו"ח קנט

שנתן פקח לאדם שעבר עבירה בתוך שמורת טבע בטופו של רבד יגיע לבית המשפט. אנחנו

מבקשים לקבוע שיטה של ברידת משפט, לפיה אדם שקיבל דו"ח רשאי לבקש משפט, אל אם

איננו מבקש - הקנט הוטל עליו והוא חייב לשלמו.

נעשו ההכנות הדרושות לעבור משיטה של ברירת קנט לשיטה של ברירת משפט.

אנחנו יודעים שיושב ראש הועדה הוא מן התומכים הגדולים בשיטה של ברירת משפט.

למה קבעתם עבירה אחת שתהיה עבירת קנס?

אנחנו חייבים קודם לקבוע שהעבידה תהיה עבידת קנט, ואחד כך קובעים שהשיטה

תהיה של ברירת משפט. עבירת קנט נקבעה בטעיף 221 לחוק טדד הדין הפלילי. בטעיף 228

לחוק טדד הדין הפלילי נקבעה השיטה של ברירת משפט, אבל ניתן להפעיל את השיטה רק

לגבי עבירה שנקבעה כעבירת קנט. זאת אומרת שצריך קודם כל לקוע שעבידה תהיה עבדת

קנט, ואחר כך לקבע אם השיטה תהיה של ברירת קנט או של ברירת משפט.

מהן העבירות?



ג. ויסמן;

יש רשימה של עבירות, בעיקרו עבירות קלות יחסית, והן קלות מאר להגדרה

ולמיון. למשל, כניסה לגן לאומי או לשמרת טבע ללא תשלום, הקמת אוהל ללא היתר או

במקום אסור, הליבה בשמורת טבע שלא בדרכים שנקבעו לכר, רובערת אש במקום שאיננו

מיועד לכך, הכנסת בעל חיים שאיננו כלב במקום שהדבר אסור, פגיעה בערכי טבע

מסוימים שהם מוגנים. הרשימה היא ארוכה מאד, אבל זה סוג העבירות.

יש עבירות חמורות יותר שאינן עבירות קנס, ומי שעבר עבירות אלה מביאים אותו

לדין ומטילים עליו קנס ואפילו מאסר, אם יש מקום לכך. הדברים אמורים עיקר לגבי

חוק הגנת חית הבר, כשמדובר על עבירות צייד של חיות בר בצורה אכזרית.

היו"ר א. קולס!

איפה נקבעה חומרת העבירות?

ג. ויסמן!

בחוק.

ענין הגנת חית הבר ביקשנו לקבוע שלוש עבירות! ו. ציד ברווזי בר מעבר לכמות

מסוימת; 2. צייד מתוך כלי רכב והחזקת רובה ציד טעון ברכב; 3.יציאה לצייד של

בעל רשיום צייד עם מי שאיננו בעל רשיון. הכוונה היא למנוע שהאחד יהרג חית-בר,

ימסור את הרובה לחברו ויגיד! הוא ירח ולא אני. שני אנשים שיוצאים לציד צריכים

שניהם להיות בעלי רשיון ציד בתוקף. העונש המכסימלי היום על שלוש עבירות אלה, שהן

עבירות קנס, הוא 50 אלף שקל בעבירה ראשונה ו-00ו אלף שקל בעבירה נוספת או חוזרת.

אני מבקש לעיין בתקנות שמורות הטבע.

ג. ויסמן!

בבקשה.

ר. מלחי!

מהו סעיף 2 לחוק עזר לשמורות טבע?

ג. ויסמן!

כניסה לשמורה ללא תשלום. העונש הוא 15 אלף שקל. מדובר בשמורות כמו עין

גדי, התנור, תל דן, מערת הנטיפים, חוף האלמוגים.

היו"ר א. קולס!

מה מחיר כרטיס הכניסה?

א. רבינוביץ!

פחות מכרטיס קולנוע.

השאלה היא אם מחיר הכרטיס הוא פחות מהקנס.

א. רבינוביץ;

הרבה פחות.

הייתי מבקש לדעת מה הכישורים של הפקחים.

א. רבינוביץ;

מה שנררש מפקח הוא להכיר בצורה סובה ערכי טבע מוגנים. למשל, מבין הפרחים!

צבעוני, כלנית, רקפת. פרחי בצל ופקעת, שאת הזרע עושה הפרח ועד שיהיה שוב פרח

יעברו 10-5 שנים. אם קוטפים את הפרחים, הצמחים נשמדים מהעולם. זה מה שקרה בארץ

במשך שנים, ומאז שומרים על הפרחים הם מתרבים מוזדש. ערכי טבע מוגנים הם או דברים

נדירים מאד או צמחים שזמן גידולם ארוך מאד. מפרח ועד פרח בחצב עוברות 10 שנים,

בצעוני 10-8 שנים. צמחים שפורחים בכל שנה , כמו הסביון, הם לא ערכי טבע

מוגנים.

היו"ר א. קולס!

מדי פעם בפעם מרבים את מספר האנשים שיש להם סמכות פקח. מה שיקרה בפועל

שאנשים ישלמו את הקנס, רק מעטים יגיעו לבית המשפט. גם אם אדם ילך לבית המשפט,

הרי בית המשפט עוסק בענינים כאלה בצורה סיטונית ולא מתמודד עם הבעיות, יש פקחים

של עיריות, יש פקחים של משרד התעשיה והמסחר, פקחים של שמורות הטבע.

אפשר לסמוך בענין זה על משרד המשפטים. למשרד המשפטים יש גישה של כבדהו

וחשדהו כשבאים לתת סמכויות לגופים מחוץ למערכת. כאן יש ענין ספציפי מאד. בתוך

שמורות טבע ואתרי לאום הברירה היא בין הפעלת החוק ובין אי הפעלתו למעשה, כי אין

ספק שהמשטרה ומשרדי הממשלה לא יכנסו לשמורות הטבע.

היו"ר א. קולס!

בנושא הגנת הבר יוכל למסור הודעת קנס "מי ששר ההקלאת הסמיכו לכר". האם אין

מקום לקבוע שהדבר יהיה באישור שר המשפטים?

ועדת החוקה חוק ומשפט לא יכולה לבדוק את הדברים, זה גם לא מתפקידה. אבל

אנחנו יודעים שמפזרים סמכויות באופן סיטוני. אנחנו זוכרים את היבול המבורך, לדעת

פקחי משרד התעשיה והמסחר ולא לדעתנו, של משפטים שהיו בעיסקת חבילה אי. אולי צריך

לקבוע שלשר המשפטים תהיה אצבע על הדופק בכל הנוגע למינוי האנשים. נכון שהיום

הקנסות לא גבוהים, אבל מחר אפשר לקבוע קנסות גבוהים יותר. את הסמכות לאנשים

נותנים היום ולא ישנו אותה מחר.

הועדה היום לא צריכה לשקול אם להעניק או לא להעניק לפקחים של הרשות סמכות

לתת דו"ח קנס. הסמכות הזאת קיימת הרבה שנים. הם מפעילים את הסמכות בצורה נאותה

ולא היו על כך ערעורים. מה שהועדה היום מתבקשת לעשות זה דבר אחר. היום נותן הפקח

דו"ח עבירת קנס, בדרך כלל האזרח לא עשה כלום, לא משלם, ואחר כך עובר הענין לבית

המשפט. נכון שבית המשפט מחליס בענינים כאלה באופן סיטוני ונותן פסק דין. בדרך

כלל אנשים לא באים לבית המשפט. מה שאנחנו מבקשים זה לקבע עבירת משפט.

היו"ר א. קולס!

אנחנו מתבקשים לאשר לא רק סעיף ו בצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת

חית הבר), אלא גם סעיף 2 שמופיע בצו. אולי אפשר לכתוב: מי ששר החקלאת, בהתייעצות

עם שר המשפטים...

זה יהיה אולטרה ויירס. אי אפשר לקבוע כאן דברים שאינם מתאימים למה שנאמר

בחוק סדר הדין הפלילי וגם בחוק גנים לאומים וחוק הגנת חית הבר. מי שממונה על

ביצוע חוק הגנת חית הבר הוא שר החקלאות. לחוק הגנים הלאומיים יש שלושה ממונים.

לפי חוק סדר הדין הפלילי, מי שממנה את האדם שנותן הודעת תשלום קנס הוא השר

הממונה על ביצוע החוק.

יש בעיה מהותית, אבל רציתי גם לתת הסבר פרקטי. בפרקטיקה מי שנותן דו"ח

עבירת קנס לפי חוק הגנים הלאומיים, מזה עשרת שנים, הם אותם פקחים. אתה צודק שכאן

מסמיכים אותם גם לגבי שלוש עבירות נוספות לפי תקנות הגנת חית הבר. אבל אין לי

פתרון משפטי שמאפשר להגיד שהמינוי או ההסמכה יהיו על ידי שר החקלאות בהתייעצות

עם שר המשפטים.

אני טוען שהמכשיר של ברירת משפט הרבה יותר יעיל מברירת קנס. אנחנו נותנים

עכשיו בידי הפקחים סכין יותר רודה. אילו רציתי להכביד על המערכת, ואלמלא היה זה

מי ששר החקלאות הסמיכו לכך, באישור ועדת החוקה חוק

ומשפט.

חבל שאין כאן חברי ועדה נוספים. השאלה הכללית אתה בכל מקרה שממנים אנשים

והם מחליטים במקום, כשלא תמיד אנחנו יודעים מה הידע שלהם ומה הכישורים שלהם

להפעיל שיקול דעת. שמענו שלאנשים שמונו לפיקוח על המחירים לא היו הכישורים

הדרושים, היו ביניהם גם כאלה שקושי ידעו לכתוב. אני לא מכיר את הפקחים של רשות

שמורות הטבע, אני מניח שהם אנשים מצוינים.

לפקחים של רשות שמורות הטבע יש כישורים לא משפטיים, אבל הייתי אומר שכמעט

משטרתיים. פקחים שמונו לפי סעיף 38 לחוק קיבלו גם סמכות שוטרים, לפי סעיפים 3

ו-4 לפקודת מעצר וחיפושים. כל הפקח ברשות עובר השתלמויות משפטיות בהן הוא לומד

הפעלת החוקים השונים. רשות שמורת הטבע מפעילה לא רק את שני החקים שדבר בהם אלא

גם חוקים נוספים. עד לפני שלוש שנים היו פקחי הרשות גם שוטרים מיוחדים, לפי סעיף

37 לפקוזזז המשטרה, עד שהיתה השגה אם סעיף 37 מאפשר מינוי כזה ואז בוטלה ההסמכה.



מבחינת הכישורים, הרמה של הפקחים היא הרבה מעל הממוצע. לא השכלה משפטית,

אגל ידע מעל הממוצע באכיפת חוקים. ההוכחה הטובה ביותר היא מספר ההרשעות והטיפול

המשפטי ברשות עצמה. מחלקת הרוקי רות של הרשות עצמה פועלת כאגף החקירות במשטרה

בזעיר אנפין, מגישה תיקים לבית המשפט, בתוקף כתב הטמכה של היועץ המשפטי לממשלה.

המערכת עובדת עשרים שנה באכיפת חוק, בעיקר שני החוקים שדובר בהם אבל גם חוקים

נוספים. לא מדובר באנשים שיש להם רק ידע בזאולוגיה.

נוסף לכר העברנו לפקחים הנחיות, תאום עם משרד המשפטים, על אופן הגשת ברירת

משפט. כך שיש פיקוח מסוים, אם כי לא קבוע בחוק.

מי ששר החקלאות הסמיכו ופקח שמונה לפי סעיף 38 לחוק הם היינו הך, בשני

המקרים שר החקלאות ממנה.

ר. מלחי;

האם בכניסה לשמורות יש שלטי הזהרה שהעושה מעשים אלה ואלה צפוי לעונש?

י. רוה;

יש שילוט. בכל השמורות שיש בהן אגרה יש גם גידור, כניסה מסודרת ושילוט.

היו"ר א. קולס;

אני מצטער שלא הבאתם לנו את ההנחיות לפקחים יחד עם הצו ים, לפחות לידיעתנו.

אודה אם ההנחיות יועברו אלינו בהקדם. אתם מבקשים מאתנו שיקול דעת ואישור הצוים.

חבל שלא קיבלנו את ההנחיות, יכול להיות שהיו לנו הערות.

ההנחיות בידי כאן.

היו"ר א. קולס;

דעתי אינה נוחה מכך שבמדינה יש הרבית מאד רשויות שיטור. נדמה לי שרבים

מעמיתי בכנסת אינם יודעים לכמה רשויות יש סמכויות כאלה, ואין ספק שגם האזרחים

אינם יודעים זאת. הייתי שמח אילו כל הרשויות האלה היו תחת גג אחד. עם כל

הכבוד למשרד החקלאות, אני חושב שהגג המשותף צריך להיות משרד המשפטים, כי מדובר

בסמכויות משפטיות.

אינני רוצה לעכב את אישור הצוים שהוגשו לועדה, כי לא בהם הבעיה אלא במערכת

הכללית. יתכן שנצטרך לקיים בועדה דיון בנושא הכללי. אני מבקש מנציגי משרד

המשפטים לבדוק כמה נושאים יש פקחים בעלי סמכויות שונות. די להזכיר רק התכנון

והבנייה, מכס, מס ערך מוסף.

בדרך כלל זה רק על הנייר.



היו"ר א. קולס!

אני רואה לעיני לא את הרבים שעוברים עבירות ואיש אינו רואה אותם, אלא דווקא

את מי שהפקח נוהג בו בשרירות לב וכל מה שהוא יכול לעשות זה לשלם את הקנס. יש צבא

גדול של אנשים שיש להם סמכויות, לפי חוקים שהכנסת חוקקה. אנחנו צריכים לראות את

המערכת כולה, שעכשיו אנחנו עוד מוסיפים לה את חוק העבירות המינהלית, עוד מערכת

שיפוטית או מעין שיפוטית.

א. רבינוביץ;

אני לא מתמצאת בחוק, אבל אני רוצה לומר שבכל הארצות,ללא יוצאת מהכלל,שיש

בהן שמורות טבע, פקחי שמורות הטבע אוכפים את החוק מטעם המדינה ויש להם סמכויות

יותר מאשר לנו.

היו"ר א. קולס!

אין לי ספק שצריך לתת סמכויות לפקחים אלה. אבל אני קורא בדו"ח מבקר המדינה

על אלפי מעצרים, על סמכויות של גופים רבים למסור הודעות, ואני מקבל תלונות של

אזרחים, תלונות של סוחרים על אכיפת החוק בצורה לא שווה, אני חושב שיש מקום

למחשבה. אני לא אומר לא לתת סמכות לאנשים שעוסקים בענין, אני רק שואל למה נותנים

לעשרות ומאות אלפים אנשים כל מיני סמכויות שהן מעין שיפוטיות.

אושר צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים, שמורות הטבע

ואתרי הלאום), התשמ"ה-1985

אושר צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985

אושר צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חית הבר), התשמ"ה-1985

אני מקווה, מצד אחד, שבעזרת הצוים יהיה הטבע שמור יותר, מצר שני אני מביע

תקוה שישתמשו צוים למטרה לה נועדו - לשמור על הטבע, ולא כדי לפגוע באזרח כלשהו

שלא כדין.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15:15)