הכנסת האתת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 47

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', כ"ט אייר התשמ"ה, 20 מאי 1985, 00;2ו

נכחו; חברי הועדה;

אליעזר קולס - י"ד

יצחק ארצי

גאולה כהן

דוד ליבאי

אוריאל לין

מוזמנים;

י. אליאסוף - משרד המשפטים

י. בר-סלע - " "

מזכיר הועדה; ש. סגר

יועצת משפטית; ר. מלחי

א. אשמן

סדר היום; א. חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

ב. הצעות לסדר היום



א. חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הזמנתי לישיבה את פרופסוד

קלינגהופר, שיש לו כמה העדות גם לשם החוק וגם לסעיפים מסוימים בחוק. לצעדי, לא

יכול היה פרופסור קלינגהפר להתפנות ולבוא לישיבה היום.

בישיבה הקודמת סיימנו את הדיון בסעיף 35, לאחד שדילגנו על הסעיפים 27 - 31.

אנחנו עובדים לסעיף 36.

סעיף 36 מסמיך את שד המשפסים להתקין תקנות. אני מבקש, כמו שאני מבקש בדרך

כלל, שהתקנות יהיו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

הוחלט לקבל סעיף 36 עם התיקון: התקנות יהיו טעונות אישוד הועדה.

התוספת שבהצעת החוק כבד אושדה. אני מבקש רוויזיה בענין הוספת פקודת מס

הכנסה לתוספת.

י. אליאסוף!

לאוד ההחלסה שהיתה בועדה להוסיף את פקודת מס הכנסה לדשימה שבתוספת, ולאוד

המגמה להכניס חוקי מיסים במסגדת החוק הזה, היו מספד פגישות בין הממונה על הכנסות

המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ובין שד המשפטים ועובדים אחדים במשרד המשפטים, ובהן

גובשה ההסכמה של כל הנוגעים בדבד שפקודת מס הכנסה וכל חוקי המס יכנסו למסגרת חוק

זה.

בעקבות זאת ביקש מינהל הכנסות המדינה לתקן מספד תיקונים בהצעת החוק,

תיקונים שנוגעים במיוחד לעבידות מס. קיימנו עם אנשי מינהל הכנסות המדינה מספד

ישיבות וליבנו את התיקונים האלה. אנחנו מבקשים עתה מן הועדה לתת לנו שהות של עד

שבעה או (מודה ימים כדי לסיים אז העבודה ולהביא לועדה דבד מוגמר ומוסכם בינינו

ובין מינהל הכנסות המדינה.

אני מציע שנחליט לא לבקש דוויזיה בענין הוספת פקודת מס הכנסה לתוספת, ואני

מבקש ממשרד המשפטים לתת לנו רשימה של חוקים שיוספו לתוספת בעקבות הוספת פקודת מס

הכנסה. אני מבקש שלפני הדיון בועדה נקבל בכתב את התיקונים המוצעים בחוק בעקבות

הדיונים עם מינהל הכנסות המדינה, כדי שחברי הועדה יוכלו לעיין בהם לפני הדיון

וההחלטה.

י. אליאסוף!

כר ייעשה.



היו"ר א. קולס!

בכר סיימנו את הענינים שאינם שנויים במחלוקת, אנחנו צריכים עכשיו לחזור

לסעיפים שנשארו פתוחים. השאלה היא אם יש טעם לקיים היום את הדיון בסעיפים אלה,

או אולי מוטב לדחותו לישיבה שבה יוגשו לנו התיקונים שבעקבות הוספת פקודת מס

הכנסה.

בין הענינים שדורשים מחשבה נוספת היה גם שם החוק, שכן החוק נמצא בין חוקים

פליליים אזרחיים. פרופסור קלינגהופר מציע לקרוא לחוק בשם אחר.

אחד הדברים העיקריים שנשארו לדיון נוסף הוא ענין הסעיפים 27 -31 בפרק ז':

תיקון חוקים שונים. הסעיפים האלה נוגעים לאנשים בעלי סטטוס מיוחד בחוק, שופטים,

קאדים, דיינים וחברי כנסת, שיש להם חסינויות מסוימות. אם יש קנס בסכום קצוב, כמו

שיש היום בפקודת התעבורה, חבר כנסת או שופט יכול לשלם את הקנס - המצב הוא פשוט.

אם יש בקשה של שופט או חבר כנסת להשפט לפני שופט או לפני גוף שיכול לשפוט אותו -

הענין פשוט. אבל אם מדובר בקנס בסכום לא קצוב, יש בזה חריג לחוק יסוד: השפיטה,

כי יש סמכות למישהו, שלא בהתאם להליך מקובל, לקבוע קנסות בסכומים שונים, אז יש

מרות של מי שמוסמך לקבע זאת על אותו שופט שנקנס. העליתי את הבעיה, לא ידענו כיצד

לפתור אותה. אם הקנס הוא קצוב,המעמד של כל השופטים, או כל חברי הכנסת, הוא שווה.

אם הקנס איננו קצוב, אפשר להגיד שבמקרה זה נקבע קנס גבוה מדי ובמקרה אחר נקבע

קנס נמוך מדי.

נשאלה השאלה כיצד להתגבר על הקושי. יחד עם חבר-הכנסת וירשובסקי, שנכח

בישיבות בענין זה, החזרנו את הכדור למשרד המשפטים ובקשנו לשוב אלינו עם הצעה. עד

לרגע זה לא קיבלנו הצעה בענין זה. באחד הדיונים השתתף גם מר צבי ענבר, היועץ

המשפטי של ועדת הכנסת, השתתפה הגב' רחל מלחי, היועצת המשפטית של הועדה, וגם הם

לא הציעו לנו פתרון. סעיפים 27 - 31 עדיין פתוחים.

הכיוון שהצעת מקובל עלי.

אני מבקש להעיר שבקריאה הראשונה לא אישרנו את הסעיפים בדבר הקמת מוסד הרשם

ושיקול דעת באשר לגובה הקנס. אישרנו אותם סעיפים שמתייחסים לקנס קצוב ללא שיקול

דעת. בקריאה השניה נעבור שוב על כל הסעיפים וההתייחסות תהיה יותר יסודית. יכול

להיות שלא נאשר את הסעיפים בענין הקמת מוסד הרשם ושיקול דעת באשר לגובה הקנס,

ואז תיפול מאליה הבעיה שהעלה היושב ראש לגבי שופטים ווזברי כנסת.

אין אנחנו מנותקים מהמציאות הישראלית, אנחנו יודעים שאוה הבעיות המרכזיות

היא איך להגיע לאכיפה טובה יותר של חוקי מס. מכיוון שהחוק הזה יהיה אחד המכשירים

החשובים לאכיפה, אני מציע שנגביל את הזמן עד לקבלת ההצעות של משרד המשפטים בתאום

עם משרד האוצר. יעבדו הפקידים לילות כימים ויביאו לנו הצעה בשבוע הבא, או לכל

המאותר בעוד שבועיים, אבל לא מעבר לזה, כדי שנוכל בעוד שבועיים לסיים את הכנת

החוק.

היו"ר א. קולס!

מר אליאסוף ביקש שבוע ימים. ביום שני בשבוע הבא נקיים דיון בחוק זה

בהשתתפות פרופסור קלינגהופר. בשבוע שלאחר מכן נקדיש אפילו שתי ישיבות כדי שנוכל

להניח את החוק על שולחן הכנסת.

י. בר-סלע!

אני מבקש לותר על הדרישה להגיש נייר.



יו"ר א. קולס!

גם אם הנוכחית בישיבות הועדה היא דלה, אינני רוצה שיבואו הברי הועדה לישיבה

אני רוצה לדבר עם יועצים, אני רוצה להתייעץ

זיעה. אין אנהנו מבקשים ניטוה טופי מושלם, אבל רשימה של נושאים שבהם רוצים

זקן. יש בועדה הברים שבקיאים בענינים הקשורים בהכנסות המדינה, חבר הכנטת אוריאל

ין היה הממונה על הכנטות המדינה ויש עוד הברים שמתענינים ובקיאים בנושא. עובדה

יא שפקודת מט הבנטה הוטפה לרשימת ההוקים שבתוטפת בעקבות ההלטה בועדה הזאת.

בשבוע הבא נקיים ישיבה בנושא זה ביום שני, בשבוע שלאהריו נטיים את העבודה

רווק זה. אני מבקש להודיע לנציגי הטיעות שאם יש השגות, זה יהיה המועד האחרון

תגשת ההשגות, כי לאהר מכו אניח את ההוק על שולהן הכנטת.

. בר-סלע!

נוסף להוקי המט נצטרך להביא לכם גם את ענין הוק הפיקוה על המטבע. מלכתהילה

שבנו שהוק זה יהיה כלול בהוק שלפני הועדה. בנק ישראל בודק את הענין. אני מקווה

עד השבוע הבא נהיה מוכנים.

רציתי להזכיר כי אני מתנגד, ואנטה לשכנע את הברי הועדה להתנגד להקמת מוטד

רשם ומתן שיקול דעת בענין גובה קנסות. לדעתי מוטב ללכת בהוק הזה בשני שלבים:

נטות קצובים ללא שיקול דעת ולאתר מכן לדון בקנט התלוי בשיקול דעת. הקמת מוטד

רשם תגרום למערכת מינהלית כפולה ותיפגע ביעילות ההוק.

אני מקווה שאתה פתוה לשכנוע.

אם תתקבל העמדה של הבר הכנטת לין, זה פותר את הבעיה שמעוררים הטעיפים 27 -

3. אבל אני מבין ששני הצדדים פתוחים לשכנוע.

אני מצטער שהנושא איננו זוכה להשתתפות יותר רבה וערה של הברי הועדה, אבל

ני חושב שהוא בשל להכרעה.



ב. הצעות לסדר היום

חבר-הכנסת אוריאל לי) פנה אלי במכתב וביקש לדון בנושא החנינה.

אוריאל לין;

אני סבור שבעקרון אין מקום לתנינה. ההנינה הפכה למעין ערכאת ערעור על ההלטת

בית המשפט. אני סבור שיש משהו פגום בכר שמשרד המשפטים הוא שמקבל את הפניות והוא

שממליץ אם להעניק חנינה. יש בזה משהו פגום כי נושרד המשפטים במציאות הישראלית

תמיד יהיה השוף לבקורת, ובקורת משמעותה גם לחצים פוליטיים. מחתימים אנשים בעלי

שם על עצומות, בלי שהם מתעמקים בנושא ויודעים את פרטיו מחתימים אותם על עצומה

להענקת חנינה.

לדעתי, יש מקום להעניק חנינה במקרים מוגדרים, לאחר שבמשמעות הפלילית של

מעשה חל שינוי, מבחינה ציבורית, לאחר ביצוע העבירה. לא יתכן שתוענק תנינה למי

שביצע רצה, וביחוד לאחר שעומדים על הסיבות להענקת החנינה. בסדר הדין הפלילי יש

די פרוצדורות לטיפול בבעיות רפואיות, יש קצור וזקופת ריצוי גזר הדין על התנהגות

טובה. מעבר לזה לא צריך להיות מוסד של הנינה. חנינה צריכה להנתן רק לרגל ארועים

לאומיים בעלי משמעות מיוהדת, כמו הקמת המדינה או ארוע אחר יוצא דופן ואז מעניקים

חנינה לעבריינים מסוגים מסוימים. אבל לא יתכן שיגידו שפלוני אמנם רצח, אבל הוא

נעשה בחור טוב וניתן לו חנינה - מעבר לגזר הדין שנגזר בזמן ביצוע העבירה.

ענין החנינה לא יכול להגמר בויכוח בין משרד המשפטים ובית המשפט העליון.

ההכרעה ביניהם חייבת להיות בבית המחוקקים, כי הענין מעלה בעיות חוקתיות.

אני סבור שבכל מקרה של הענקת חנינה בגלל בריאות לקויה, זה בסך הכל תירוץ

להענקת חנינה. בריאות לקויה לא יכולה להיות עילה להענקת חנינה, משום שלבעיות

בריאות יש הסדר במסגרת בתי הסוהר. אם נקבל את העקרון שאפשר להעניק חנינה בגלל

בריאות לקויה, יהיו מיד שני סוגי עבריינים - אלה שמצבם בריאותם לקוי ואלה שמצב

בריאותם אינו לקוי. כשמדובר בעבירות וומורות, צריך לראות את האינטרס הציבורי.

לדעתי, בהענקת ההנינה לדהוד סניורה נעשו כל השגיאות האפשריות. צריך להלחם

בעבירות מס, מה גם שמדובר לא בעבירות מס בסיסיות אלא בהשתמטות מכוונת, העלמת

הכנסות שיטתית, מה שקוראים עבירות מהותיות, שהן שורש כל הרע במערכת המיסים שלנו.

והנה משתמשים בנימוקים של מצב בריאות ומעניקים הנינה. מה שעוד יותר חמור מזה הוא

שהמצב הרפואי של האיש היה לפני בית המשפט. אני פוסל בכלל את הנימוק הרפואי

להענקת חנינה, מה עוד שהמצב הרפואי של האיש היה גם לפני בית המשפט. בקצרה, המקרה

של סניורה מדגים את כל הפגמים שיש במוסד החנינה בישראל.

אני הושב שועדת החוקה חוק ומשפט היא המקום לדיון בנושא החנינה. העליתי כאן

את הנושא בתמצית, לא הבאתי את כל נימוקי, ואני מציע שהועדה תקיים דיון בנושא.

היו"ר א. קולס;

בפגישה שקיימת עם נשיא המדינה עם תחילת הקדנציה של הכנסת, הנשיא העלה את

נושא החנינה לאור הנסיון שהיה בענין ברנס וביקש שנקיים בועדה דיון בכל נושא

החנינה, תור העזרות ביועצת המשפטית של נשיא המדינה.



באחת מישיבות הועדה אמרתי שכדאי לקיים דיון בנושא, אבל כדי שהדיון יחיה

מעשי ועניני אולי כדאי לנתק אותה מסמיכות יתדה לפרשת חנינה זו או אחרת ולקיים

דיון יותר כללי ואקאדימי. את מכתבו של חבר הכנסת אוריאל לין קיבלתי סמור לפרשת

החנינה לסניורה. רציתי לנתק את הדיון הכללי בנושא מהויכוח שהיה באותו זמן

בין נשיא בית המשפט העליון שר המשפטים ונשיא המדינה. התלבטתי קשה בענין. יכול

להיות שההחלטה שקיבלתי לא היתה נכונה, אבל החלטתי לדחות קצת את הדיון כי חשבתי

שאחרת זה עלול להיות דיון מי צודק בויכוח עם מתן חיזוקים לזה או לזה.

אני חושב שהגיע הזמן שועדת החוקה חוק ומשפט תקיים דיון במוסד החנינה, לאו

דווקא בסמיכות לפרשת החנינה לסניורה.

ד. ליבאי;

כשהיתה המחלוקת בין שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון בעיצומה, הגשתי הצעה

לסדר היום , הצעתי שמליאת הכנסת תדון בנושא החנינה. אינני דואה פגם בזה שאם מקרה

מסוים מעורר בעיה מתרדמתה, ננצל את הדבר ובהקשר זה נדון במוסד החנינה. חשבתי שיש

גם מקום לבקש הסברים. שר המשפסים אחראי לפני הכנסת על מה שקרה במקרה מסוים, יש

לו בוודאי הסברים טובים ואולי הוא גם צריך במה כדי להשמיע אותם. אינני חושב

שצריך להפוך את הכנסת למוסד אקאדימי שצריך לדון רק בחנינה בדרך כלל. אני חושב

שמקרים קונקרטיים ראויים לבירור ולו גם כדי להסיק מסקנות לעתיד.

אני מצטרף לבקשה של חבר-הכנסת אוריאל לין, ואני מבין שהיושב ראש מקבל אותה.

אני חושב שהנושא ראוי לבירור, הוא מתאים לבירור בועדה יותר מאשר במליאה, ואין רע

גם בבירור נושא בהקשר אקטואלי.

הייתי מביא את הענין לדיון בשבוע שבו קרה, אבל הסנקציות שנקט נשיא בית

המשפט העליון העמידו אותי בדילמה. אין התנגדות לקיים דיון בטוגיה כולה, לאו

דווקא דיון אקאדימי, אם כי גם דיון אקאדימי עשוי להניב תוצאות מעשיות.

נקיים את הדיון בנושא זה ביום שלישי בשבוע הבא. נזמין לישיבה את שר המשפטים

ואת היועצת המשפטית של הנשיא, שעוטקת בענין בעבודתה היומיומית.

אוריאל לין;

אולי אפשר לבקש שהיועצת המשפטית לועדה תמציא לחברי הועדה את הסעיפים

הרלונטיים בחוק וחומר רקע.

היו"ר א. קולט;

חנינה בתחום עבירות תעבורה וחנינה בתחומים

אחרים.

אוריאל לין;

בזמנו דנו בחוק לשכת עורכי הדין בנושא ההתמחות של טטודנטים למשפטים, והיו

הצעות שונות. הייתי מאד מבקש להביא את החוק לדיון חוזר ולטיכום.

החלטנו שנקיים הצבעה בענין ההתמחות. לא עדיין את הענין להצבעה כי בינתיים

היו דיונים בלשכה. רובוקר קיבלתי גם מכתב מהסטודנטים למשפטים. תוך שבועות אחדים

עד חודש נסיים את הטיפול בחוק.



בשבוע שעבר קראתי בעתון שיש בעיות בתיפקוד של בתי המשפט בדרום הארץ והועדה

לעניני בקורת המדינה בהכוונת לדון בנושא באחת מישיבותית השבוע.

מוזר.

זה אוזר הנושאים שהם בתחום הסמכות של ועדת החוקה חוק ומשפט.

הדיון בועדה לעניני בקורת המדינה איננו מיזמת הועדה. בדו"ח 34 של מבקר

המדינה יש פרק על מערכת בתי המשפט, ויש בו חלק נכבד על מצב בתי המשפט בבאר שבע.

קיימנו ישיבה אחת לדיון בפרק זה בדו"ח מבקר המדינה, וראינו שלנציג הנהלת בתי

המשפט אין תשובות לשאלות של חברי העדה ולועדות של מבקר המדינה. הדיון התקיים

לפני כחודשיים או שלושה חודשים, והחלטנו להמשיך בדיון בהשתתפות שר המשפטים.

אין זה רצוי שבאותו שבוע יתקיים בשתי ועדות כנטת דיון באותו נשא.

ד. ליבאיו

אתה מוזמן לישיבה של הועדה לעניני בקורת המדינה.

נראה איך יסתיים הדיון בועדה לעניני בקורת המדינה ואם יש צורך לדון במצב

בתי המשפט עכשיו. אני מבקש שחברי הועדה יתנו יפוי כוח לחבר הכנסת ליבאי ולי

לקבוע המשך חטיפול בנושא.

היו המלצות של הועדה לעניני בקורת המדינה בענין בתי הדין הרבניים והיה דיון

גם כאן.

שמעתי שיש ויכוח גדול בין מנהל בתי הדין הרבניים ובין הרבנים הראשיים.

נקיים דיון, נזמין את הרבנים הראשיים, את שר הדתות ואת הרב שמחה מרון, ואז אולי

גם נסכם את הדיון שקיימנו על בתי הדין הרבניים. במסגרת אותו דיון החלטנו על

תיקון, שבענינים שבהם הדבר אפשרי יהיה מוטב של דן יחיד.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)