הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 40

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

מיום ד', כ "ז באדר התשמ"ה - 20.3.85, שעשה 9.00

חברי הוועדה;

אי קולט - היוייר

מי וירשובסקי

מוזמנים;

יי אליאטוף - משרד המשפטים

י' בר-סלע - משרד המשפטים

ר' מלחי

מזכיר הוועדה;

שי טגר

קצרנ ית;

ח' בנקין

טדר היום;

חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985 (סעיפים 31-19).



חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

היו"ר א' קולס;

אני פותח את הישיבה.

אנו ממשיכים לדון בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-985ו. הממונה על הכנסות

המדינה הגיש לי מכתב בו הוא מביע התנגדותו לצירוף פקודת מס הכנסה לתוספת, אבל

אני רואה שהוא לא בא לישיבת הוועדה.

סעיף 19

י' אליאסוף;

לפני שאשיב על הערות חברי חוועדח לסעיף זה אומר מה תכנו. הוסל קנס מינהלי

ועברו כבר שישה חדשים מיום הסלתו, והאיש אינו משלם את הקנס. במקום לגבות את מקנס

על-פי פקודת מסים (גביה) או כאשר אי-אפשר לגבות אותו על פי פקודת מסים (גביה),

רשאי בית המשפט - לא חייב - על-פי בקשה מיוחדת של תובע, לצוות שבמקום הקנס שלא

שולם יוסל על האדם מאסר עד שנה אחת, והמאסר הזח אינו יכול להיות מאסר על תנאי.

המאסר שיוטל במקרה זה יבוא במקום הקנס שנקבע בחוק המינהלי, היינו האדם יהיה פטור

משלם את הקנס המינהלי.

וזבר-הכנסת וירשובסקי ערער על הסיפה של סעיף 19, לפיה בית המשפט לא יהיה

רשאי להורות שהמאסר יהיה על תנאי. מה רוקשר, חבר-הכנסת וירשובסקי? כשמטילים מאסר

על תנאי המטרה היא שאדם לא יעבור עבירה מסויימת תוך תקופה מסויימת, וזח לא קשור

לנושא של גביית קנס. בסעיף זה רוצים אנו לייעל ככל האפשר את גביית הקנסות. למעשה

אין כיום במדינת ישראל מנגנון של גביית קנסות על חובות שהם בגדר קטנים או

בינוניים, כי פקודת מסים (גביה) כמעט שאינה מופעלת לגבי חובות קטנים שחבים לאוצר

המדינה. אם רוצים להפעיל מנגנון גביה גם לגבי קנס בסדר גודל של 5,000 או 10,000

שקל, מסתבר שעלות חגביה הרבה יותר גדולה מחקנס עצמו.

לכן ומובנו על הרעיון הבא לידי ביטוי בסעיף 19 כאחד האמצעים לאכיפה, לא

כאמצעי יחיד. אם עברו שישה חדשים והאדם לא שילם את הקנס שהוטל עליו, לפחות ירחף

עליו האיום שנוכל לפנות לבית המשפט ולבקש להטיל עליו מאסר במקום הקנס, וזאת אחרי

נקיטת הפרוצדורה הברורה הקבועה בסעיף 21.

היוייר אי קולס;

לא הייתי רוצה שננסה לפתור את כל הבעיות באמצעות החוק הזה, ואחת הבעיות

האלה היא מנגנון הגביה של חובות. יכול להיות שצריך לייעל את מנגנון ההוצאה

לפועל, את מנגנון האכיפה של פסקי-דין אזרחיים, גביית קנסות וכיוצא באלה, אך לא

הייתי רוצה שזה ייעשה דדך הסעיף הזה. אני מציע שהקנס במקרה זה ייגבה כפי שנגבה

כל קנס שמטיל בית משפט בפסק דינו. אם אדם חייב לי 5,000 שקל, למשל, מדוע מצבי

יהיה נחות ממצבה של המדינה שצריכה לשמור על מוסר התשלומים? נכון שהקנס בו מדובר

כאן בא במקום עבירה פלילית, אבל מבחינת הניזוק האכיפה צריכה להעשות באותה צורה.

לכן לא הייתי מאמץ כאן את הנסיון הזה. כשנדון במנגנון ההוצאה לפועל אני מוכן

לשקול שינוי דברים מסויימים, ואז נשנה אותם כמיקשה אחת שתחול על כולם. אם כן,

הצעתי היא לבטל כליל את סעיף 19.

.. י י בר-סלע;

אדוני היושב ראש, אתה צריך לזכור שבפסק-דין פלילי רגיל כתוב: 100 אלף שקל

קנס או שלושח חדשי מאסר.



י' בר-סלע;

אם בית המשפט יטיל על העבריין שלושה חדשי מאסר על תנאי ובכך יבטל את הקנס,

יהיה קושי ברציו של המאטר על תנאי. במקרה ששופט ירצה להטיל גם מאסר וגם מאסר על

תנאי וטעיף זה ימנע ממנו את האפשרות להטיל גם מאסר על תנאי, הוא יביא את זה

בחשבון בעת קביעת תקופת המאסר.

הקושי האמיתי הוא כשהקנט אינו כל כך גבוה.

יי אליאטוף;

אני מבין את הקושי, ויש לי הצעה שתקל אולי את הבעיה. אולי נכתוב "תוך שנה

מיום הטלת הקנט" במקום "תוך חצי שנה'', כלומר, אפשר יהיה להפעיל את הסעיף הזה רק

לאחר שהפעלנו את כל האמצעים שאנו יכולים להפעיל נגד האיש והוא מתחמק מאתנו שנה

שלימה וממאן לשלם את הקנט.

אנו חיים בעידן של אינפלציה משתוללת. נניח שהקנט הוא די גדול והאיש משלם

אותו אט אט תוך הוספת ריבית והצמדה. במשך שישה חדשים הוא משלם בערכים שקליים

פי-שלושה או פי-ארבעה מערך הקנט, אך הקנט עדיין קיים בחלקו. לאדם כזה אתם

אתה עדיין חייב חלק מהקנט, ולכן בית המשפט יטיל עליך עונש מאסר. בדוגמה

זו אני מתייחס לאותו אדם הגון המגלה רצון לשלם את הקנט ולא לאותו סרבן עז

מצח שמד אליאטוף התייחט אליו.

אם מדובד במקדה כה נוגע ללב כפי שאתה מתאד, מדוע אינך סומך על שיקול דעתו

של בית המשפט?

היו"ר א' קולט;

למה להכניס אותו להוצאות הכרוכות בכד?

יי אליאטוף;

יש לו בדירה לשלם את הקנט.

י י בר-טלע;

הרי אותו ארם הוא עבריין המכניס את המדינה להוצאות,

כיום ישנו הכלי של פקודת המטים (גביה), ואם הכלי הזה אינו טוב, תייעלו

אותו, אך אינכם יכולים, מצד אחד, לוותר על גביית הקנט כיוון שהכלי הזה אינו יעיל

דיו, ומצד אחד, להושיב את האיש בבית-הטוהר. לאחר שטיירתי בבתי-טוהר ושמעתי מפי

המופקדים על האסירים שהם צדיכ ים לשחדר עבריינים כדי לפנות מקום לאחדים, אני

חושב שזה יהיה חוטד אחריות מצד המחוקק להסכים ליצירת מנגנון כזה המאפשר לשלוח

אנשים לבית-הסוהר בעקבות טדדה של עבירות ביניים שאינן עבירות פליליות במהותן,

כגון אי-הגשת דו"ח או עבידה בנושא איכות הטביבה. אתם אומרים שאין זו עבירה

פלילית, אבל בשלב מסויים אתם עושים תפנית וזדח ושולחים את האיש לבית האסורים. אני

חושב שזו טעות חמודה. לכן ככל שאני מתעמק יותד בבעיה אני מגיע למטקנה שיש להפעיל

את החוק עם סעיף 18 כלשונו וכעבוד שנה-שנתיים לחזוד ולדון בכך,



היו"ר אי קולס;

אני זוכר זאת. הרי כאן מדובר בעבירה שהיא בין עבירה פלילית לבין עבירה

אזרחית.

י' בר-סלע;

מדוע לא תציע לתקן את החוק הפלילי לפתי תפישתך?

מ' וירשובסקי;

איננו מנהלים כאן ויכוח אידיאולוגי רחב. אנו רוצים למצוא פתרון מניה את

הדעת. אם מגבילים את בית המשפט ואומרים שהוא לא יהיה רשאי להטיל מאסר על תנאי,

זה מעין שעטנז.

י י בר-טלע;

חבר-הכנטת וירשובסקי, היושב ראש מציע למחוק את כל טעיף 19, ואילו אתה

מתייחס למישור אחר. אתה מערער על הטיפה בלבד.

כשהתחלנו לדון בטעיף אמרתי שאני מוכן לנטות את ההליך המוצע, אבל בלי להגביל

את בית המשפט בענין הטלת מאטר על תנאי. אולם אם היושב ראש מציע למחוק את כל

הטעיף, אצביע יחד אתו. כשהצעתי למחוק את הטיפה הלכתי לקראתכם.

רי מלחי;

כיוון שהקנט הזה הוא בגדר כופר, הסנקציה המתבקשת אם אדם אינו משלם את הכופר

הזה היא חזרה לדרך הרגילה של הגשת תביעה.

י' אליאסוף;

זה בדיוק מה שלא רצינו. אנו רוצים שהאיש ישלם את הקנט.

היו"ר אי קולט;

השארנו מטפר טעיפים פתוחים לשיקול נוטף. אולי נשאיר גם טעיף זה,

יי אליאטוף;

עדיין לא ירדתי לטוף דתו של חבר-הכנטת וירשובטקי. איך עונש של מאטר על תנאי

יכול לכפר על קנט?

מ' וירשובסקי;

אם אדם אינו משלם את הקנט המינהלי תוך שישה חדשים, אתם מציעים להפוך באופן

מוחלט את העבירה המינהלית לעבירה פלילית. מדוע לא יוכל בית המשפט להורות שהמאטר

יהיה על תנאי?

י י אליאטוף;

במקרה זה המאטר בא לכפר על כך שאדם לא שילם קנט על חוב שהוא חב לאוצר

המדינה. אין זה מאטר פלילי, חבר-הכנטת וירשובטקי. המטרה העיקרית היא להרתיע אותו

ולומר לו; שלם את הקנט ולא תיכנט לבית-הסוהר. אתה רוצה שיוטל עליו מאסר על תנאי

ובכך לפטור אותו מתשלום הקנט?



י י בר-סלע;

בדוגמה שנתת, חבר-הכנסת וירשובסקי, הפתרון העונשי היחיד לגבי אותה אוכלוסיה

הוא מאסר. לא כן במקרה שלפנינו, שהרי האיש יכול לפדות את עצמו. יתירה מזו,

מלכתחילה לא היה צריך להגיע למצב כזה, כי יש מערכת שלימה המאפשרת לו לשלם את

חובו ולגמור בזה את הענין. פותחים בהליך הזה רק אם הוא ממאן לשלם במשך חצי שנה.

היו"ר אי קולס!

הבאתי דוגמה של אדם שאינו ממאן כל הזמן אלא משלם חלק מהקנס.

י י בר-סלע!

אבל למה לקחת את הדוגמאות השוליות? הבעיה היא אם ארם משלם או אינו משלם.

י' אלי אסוף;

בשיטה שעליה אזה מדבר, אדוני היושב ראש, אדם יוכל לשלם שקל אחד על חשבון

הקנס.

גם איני בטוח כלל שיוגש כתב אישום נגד אדם כזה. כתוב שבית המשפט רשאי,

כלומר, יש לו שיקול דעת.

היו"ר אי קולס;

נאמר שבית המשפט רשאי להטיל עונש מסויים בלבד, הוא עונש מאסר.

י י בר-טלע;

כבר הסברתי שאין זה מאסר שנכפה, ולאדם זה יש פרק זמן ארור מאד בו הוא יכול

לפדות את עצמו. רק כעבור חצי שנה מתחיל ההליך. כלומר, רק אחרי שאדם ממאן לשלם

במשך תשעה-עשרה חדשים מתקיים דיון בבית המשפט. שנית, לחוק זה יש מספר מוקדים,

והמוקד הבולט ביותר הוא הפיכת העבירות הפליליות למינהליות. מוקד אחר הוא האכיפה

שהיא עקב אכילס של החוק הזה. רק בגלל נושא האכיפה התעכב חוק זה אצלנו במשך כשנה.

הרעיון בפקודת המסים (גביה) הוא יקר מאד והוא אפשרי באופן סלקטיבי. הוא איננו

תשובה למיאון. הנסיון שלנו בברירות קנס מראה שאנשים פשוט לא שילמו. המערכת

שהפעילה את ברירות הקנס עמדה אפילו בפני סיטואציה חברתית קשה, כי יש לה מנגנו

ממשלתי של אכיפה, וכולם מזלזלים בו, ויש לזה משמעות מעבר לכך שאדם אינו משלם

2000 שקל כברירת קנט.

לכן חוק זה לא יצלח אם בסוף הדרך לא תהיה אכיפה חד-משמעית. אנו משוכנעים -

אין זו השערה בלבד - שעל בסיס מנגנון האכיפה הקיים, קרי ההוצאה לפועל או פקודת

המסים (גביה), תהיה סרבנות גדולה. מן ההכרח שתהיה אכיפה בטוף הדרך, ואם לא תהיה

אכיפה כזאת, נחמיץ את כל הרעיון הטמון בחוק זה. לא סתם הגענו לתקרה של חצי שנה,

לביטוי "רשאי" ולכל הרעיון הטמון כאן, שקללנו את ההצעה.

אם המצב כל כך גרוע, אני מתפלא שמשרד המשפטים לא הציע עד כה הצעה מהפכנית

לגבי מנגנון האכיפה במדינת ישראל, לגבי אכיפת פטקי דין וגביית חובות שאזרחים

חייבים למדינה.



י' אליאסוף;

אכיפת פסקי-דין נעשית על-ידי לשכת ההוצאה לפועל. כאן מדובר על פקודת המסים

(גביה).

היו"ר א' קולס;

אם המנגנון של פקודת מסים (גביה) אינו יעיל, נעביר גביית קנסות להוצאה

לפועל כמו פסק-דין אזרהי.

כל העבירות האלה, יש כיום מאסר בצידן, אבל אינך מרוצה מהמאסר. בכל העבירות

האלה יש כיום קנס לצד המאסר. בסעיף זה איננו מוסיפים דבר אלא מורידים את המאסר

פר-סה ומאפשרים מאסר על אי-תשלום קנס רק כשמתמלאים התנאים המקבילים המוזכרים

בסעיף.

לחוק זה יש שתי מגמות: לעקר את הפליליות בסוג מסויים של עבירות ולייעל את

המנגנון, אך למעשה אתם אומרים שאם אדם משלם את הקנס בזמן אין בעיה, ואם לאו,

יוטל עליו מאסר עד שנה אחת במקום הקנס.

י י בר-סלע;

אין כאן המרה. כיוון שאנו מתעקשים להשאיר אז העבירה כמינהלית אנחנו

מוכרחים להגיע לאכיפה בסוף הדרך. למקרה הביניים שהזכיר היושב ראש יש אולי פתרון.

היו"ר אי קולס;

ייתכן שהחייב יאמר לשופס שאינו מסוגל לשלם את הסכום הנותר, והשופט ימיר מה

שנותר במאסר של יום אחד ובכך יכפר האיש על העבירה שעבר. בכך יש פתרון למי שאינו

מסוגל לשלם את כל החוב. אני חצוי בנושא זה. אני שומע את הטיעונים שלכם ויחד

עם זאת אינני שלם עם סעיף 19. לכן אני מציע שלא נקבל היום שום החלטה ונשאיר סעיף

זה פתוח לשיקול נוסף של חברי הוועדה, כשם שגם ענין הרשם נשאר פתוח.

י י בר-סלע;

אני מבין שחבר-הכנסת וירשובסקי מוטרד מענין המאסר כאמצעי לגביית קנס.

מי וירשובסקי; '

לא, אני מוטרד בכלל מענין המאסר, שאינו אמצעי לגביית קנס, כפי שאתה מגדיר

אותו, אלא ענישה על אי-תשלום קנס.

אני מוכן להצביע על סעיף זה היום, אבל אם היושב ראש רוצה להימנע מהחלטה

בישיבה זו, אני מציע שבפעם הבאה יכתוב בהזמנה שמצביעים על סעיף זה, כי לדעתי כל

הטיעונים כבר הושמעו.

היו"ר א' קולס;

איני חושב שכל הטיעונים הושמעו. שנית, יש חברים שבהם לא מזיק שיקול דעת

נוסף. אני נוטה עדיין לוותר על סעיף 19, אבל אני מציע להשאיר אותו פתוח למחשבה

נוספת. יכול להיות שבינתיים יבוא אלינו משרד המשפטים עם הצעה נוספת.



י' אליאסוף;

לו היינו מגדילים את התקופה משישה חדשים לשנה, האם זה היה מנטרל את הקושי?

ממילא צריך לדבר על שנה.

סעיף 20

הרציו בסעיף זה הוא סיוע באכיפה. אם כן, למה לסייג את שלילת הרשיון או

ההיתר עד תום שנה אחת, לפי התאריך המוקדם? אם המטרה היא אכיפה, השלילה צריכה

לעמוד בעינה עד תשלום הקנס.

יי אליאסוף;

אין התנגדות לכך.

מי וירשובסקי;

גם אם בית המשפט מרשיע עורך-דין או רופא בעבירה שיש עימה קלון לא הוא שולל

את הרשיון אלא יש פרוצדורה לשלילת הרשיון. אם מדובר בעורר-דין, לשכת עורכי הדין

שוללת את הרשיון, והוא הדין לגבי רופאים ובעלי רישוי אחרים. כאן יוצרים אנו

תקדים בכר שאנו מאפשרים לבית המשפט להתלות רשיון.

יי אליאסוף!

- כאמצעי לאכיפת תשלום קנט.

מי וירשובסקי!

האם יש תקדים לכך?

יי אליאסוף!

אם נהג מונית עובר עבירת תעבורה הקשורה בעיסוקו ונקנס על-ידי בית משפט

בשיטה של ברירות המשפט ואינו משלם את הקנס, אי-תשלום הקנס יביא לאי-חידוש

רשיונו. זה בדיוק אותו עיקרון.

יי בר-סלע!

יש כאן הרחבה של העיקרון המצומצם שעליו דיבר מר אליאסוף, ולדעתי, מזה הייתם

צריכים להיות מוטרדים הרבה יותר מאשר מסעיף 19.

מי וירשובסקי!

לידיעתך, סעיף זה מטריד אותי כי הוא יוצר תקדים.

מטרידה אותי העובדה שהסנקציה פועלת מיד, בלי שניתנת שהות.

כתוב "ולא שולם הקנס המינהלי במועדו".



20.3.85

ר' מלחי;

לדעתי, חסר פה מרווח זמן.

היו"ר אי קולס;

איני מוטרד מקביעת העיקרון שבית המשפט רשאי לצוות על מחיקת רישוי מסויים

כדי לכפות על אותו סרבן לסלק את החוב. אני חושב ששיטה; זו יעילה פי כמה וכמה

מהמאסר. אפשר להכניס כמה תיקונים טכניים בסעיף, כגון קביעת מועד מסויים, כדי

שאדם יידע מה מצפה לו אם לא ישלם תוך אותו מועד, או שמא מעדיף חבר-הכנסת

וירשובסקי שנשאיר סעיף זה פתוח עד לקבלת החלטה בפורום רחב יותר?

מ' וירשובסקי;

אני רוצה לעזור במציאת פתרון לגביית קנסות, אבל הסעיף כמות שהוא אינו נראה

לי ואפשר לשאול אלף ואחת שאלות. אם היושב ראש רוצה לשמוע חוות דעת של וזבדי ועדה

נוטפים בקשר לסעיף 19, על אחת כמה וכמה שרצוי לשמוע דעתם לגבי סעיף 20.

היו"ר אי קולס;

כם כן, אנו מדלגים בשלב זה על סעיף 20 וגם על סעיפים 21 ו-22 כי הם קשורים

לטעיף 20.

י' בר-סלע;

סעיף 22 אינו קשור לזה, כי הוא משקף מצב קיים. אין הוא משנה דבר.

היו"ר אי קולס;

בכל זאת אני מציע לעבור לסעיף 23 ולחזור לסעיפים 19-22 בשלב מאוחר יותר.

סעיפים 23-26

הוחלט;

לאשר טעיפים 23 עד 26 כמוצע בחוברת הכחולה.

טעיפים 31-27

י' אליאסוף;

בטעיף 12 לחוק יטוד: השפיטה נאמר; "(א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא

בהטכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי

לממשלה. (ב) לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של

שלושה שופטים, זולת אם הטכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה".

בטעיף 23 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) נאמר; "הוראות סעיף 12 לחוק יסוד:

השפיטה לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קט לפי כל חיקוק". כלומר, היועץ המשפטי

לממשלה לא יצטרך להגיש כתב אישום נגד שופט אם השופט מבקש להשיפט בדרך הרגילה.

היו"ר אי קולט;

יש כאן חוטר איזון. אם מדובר בעבירות קנס או בעבירות של ברירת משפט, אין

בעיה, אך כאן מדובר במצב אחר, כי לא ברור מלכתחילה אם תתקבל החלטה של קנס.

כלומר, אין זו אוטומטית עבירת קנט ויש סמכות שצריכה להחליט בנדון. יש שלב

ביניים של חקירה שמאפשר לדעת אם השופט עבר עבירה מינהלית.



י' אלי אסוף!

את סעיף החקירה השארנו.

כל עבירה שצריך לחקור אותה נחקרת על-פי סעיף החקירה הקיים, ואותו איננו

משנים.

היו"ר אי קולס;

איפה זה נאמר? איני רוצה לפתוח כאן פתח לעקיפת סעיף 12 לחוק יסוד: השפיטה.

אם סעיף 23 לחוק בתי המשפס קובע ש"הוראות סעיף 12 לחוק יסוד: השפיטה לא יחולו על

עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק" ובסופו יבוא "ועל עבירה מינהלית ששופט

הודיע שברצונו להישפט עליה", כמוצע בחוברת הכחולה, זה פותח פתח לעקיפת סעיף 12

השפיטה.

הסיטואציה הזאת תחול על עבירות מינהליות שלא צריך לקיים חקירה לגביהן.

עבירות שצריך לקיים חקירה לגביהן, ימשיך לחול עליהן סעיף החקירה הקיים.

ניקח לדוגמה עבירה על חוקי תעבורה - מי שנוסע במהירות של 92 קילומטר לשעה

במקום 90 קילומטר לשעה, יש לו ברירת משפט. חוק העבירות המינהליות אומר שעבירה זו

תהיה עבירה מינהלית, ובעקבות זאת נוסף אלמנט מסויים: נותנים שיקול דעת שלא היה

קיים בעבירות מסוג של קנס קבוע. התוצאה היא שאין אחידות לגבי הקנס. כלומר, לא

יחול אותו קנס על כל אדם. אני רוצה שתהיה אחידות.

לא, בדוגמה הזאת של מהירות הנסיעה יש קנס קבוע.

אפשר לקחת דוגמה אחרת בה יש כן שיקול דעת לגבי הקנס. גם שופט הוא בשר ודם

כמו כל אחד מאתנו ואיני רוצה שהוא יוכל לבחור בין הליכה למשפט לבין תשלום קנס.

יש כאן סיטואציה נוספת. הרשם או אותה מערכת נוספת שיש לה מרות על השופט

יכולה או להפלות את השופט לטובה, מתוך חישוב שהיא עלולה לעמוד לפניו למשפט באחד

הימים, או להפלותו לרעה.

אתה רוצה שעצם ההחלטה אם לבחור במסלול זה או אהר לגבי חבר כנסת או שופט לא

תהיה בידי הרשם או המפקח אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה?

אנו רוצים שעל שופט לא תהיה מרות של שום גורם. יש רק סמכות אחת היכולה

להורות על חקירה במדינת ישראל. אני רוצה להיות בטוח שמחר לא יוכל מישהו לפרש

סעיף זה כמתן אפשרות לשלטון זה או אחר להכניס בדלת האחורית כפיה על שופט.



י' בר-סלע;

אני מציע שנבודד את נושא החקירה, שלגביו הסכמנו שיש למצוא דרך מתקבלת על

הדעת. כלומר, בנושא החקירה אנו חייבים תשובה, בהנחה שפתרנו את הבעיה הזאת, האם

לא היה ראוי שכל הקבוצה הזאת תהיה כמו כל ארם מבחינת השפיטה? היינו השופט יקבל

הורעה, ואם יחשוב שמתנכלים לו, יפנה לבית משפט.

היו"ר אי קולס;

נניח ששופט או חבר כנסת יטענו שעל עשרים איש הוטל קנס של 10,000 שקל, ואילו

עליהם הוטל קנס של 20,000 שקל.

אם המפקח מטיל את הקנס, נכוו שיש לו שיקול רעת. השופט יכול לערער.

שופט יכול גם להגיד: איני מסכים מלכתחילה שאתה תשפוט אותי.

אבל היום יש אחידות, בין שמדובר בשופט,, בין שמדובר בחבר כנסת ובין שמדובר

במישהו אחר, וכאן נכנס אלמנט אחר, כי אותו גורם הרושם דו"ח לנהג בגלל שמשת

המכונית יכול להטיל על אותו אדם ספציפי קנס אחר, אולי מתוך כוונה שיפנה לבית

המשפט ושהדבר יתפרסם ברבים. יש אפשרות להפלות את השופט לטובה או לרעה. זו נקודה

המטרידה אותי ושצריך למצוא לה פתרון.

לגבי מפקח אין בעיה של שיקול דעת, כי הקנס קצוב. אם כן, אנו נשארים רק

בגדר עבירות שיהיו בסמכותו של הרשם, וכאן איני רואה את הרציו להבדיל בין שופט

לבין אזרח רגיל, אלא אם לשופט יש תחושה שינצלו את מעמדו לרעה.

- או לרעה או לטובה, ואת שתי הסיטואציות האלה איני רוצה. אני מניח שהחקיקה

עד כה - עד הצעת חוק העבירות המינהליות - מונעת מצב כזה. איר אנחנו יכולים

להתגבר על בעיה זו? אני מבין שזו תוצאה של הרעיון החדש הטמון בעבירות מינהליות.

הוספנו את התיקונים האלה לחוקים השונים לגבי נושא המשרה השיפוטית מכמה וכמה

טיבות. ראשית, כדי להפור את העבירות האלה לעבירות מינהליות גם כשמדובר בשופטים,

כי אחרת אולי לא היינו יכולים בכלל להטיל קנס מינהלי על שופט בלי הגשת כתב אישום

נגדו בידי היועץ המשפטי לממשלה. אם לא נאמר זאת, ייתכן שלא תהיה אפשרות להטיל

עליו קנס מינהלי גם כשמדובר בעבירה קלה מאד.

אולי אפשר לחשוב על פתרון כזה: אותה מערכת של שיפוט הקיימת לגבי שופט היא

שתקבע ולא הרשם.



י' בר-סלע;

אני חושב שזה פתרון לא טוב.

מ' וירשובסקי;

צריך להסיר מהשופט כל עננה שהוא מופלה לטובה או לרעה.

י י בר-סלע;

אפשר לחלק את הענין לשתי קבוצות. הקבוצה של המפקח אינה מטרידה אותנו, ואילו

הקבוצה של הרשם כן מטרידה אותנו. לקבוע רשות שופטת אחרת במקום הרשם זה לא נראה

לנו לכאורה, כי זה ממקד את העניו וכולם יידעו שהיתה עבירה מינהלית. אולי צריך

למצוא איזו שהיא מסננת, כגון שהענין לא יוגש לרשם אלא באישור היועץ המשפטי

לממשלה.

מ' וירשובסקי;

חשוב להבסיח את אלמנט השיוויוניות. בסופו של דבר עלינו לזכור שלא מדובר

בקבוצה כל כך גדולה. אלה שופטים וחברי כנסת שאינם עוברים יום יום עבירות.

י י בר-סלע;

גם מבחינה מספרית הם קבוצה קטנה וגם הם מתחלקים בין הקבוצה של המפקח לבין

הקבוצה של הרשם.

היו"ר אי קולס;

אני מבקש שתחשבו על הצעה ברוח הדברים שנאמרו כאן, ובמסגרת זו אני כולל גם

את סעיף 31.

יי אליאסוף;

בסעיף ו3 המטריה שובה במקצת. לגבי שופטים יש ליועץ המשפטי לממשלה סטנדינג

של הגשת כתב אישום בעצמו.

היו"ר א' קולס;

איננו רוצים שהרשם יפלה מישהו לטובה או לרעה. אגו רוצים שהדברים גם ייראו

ושהאחידות תישמר.

הישיב ננעלה בשעה 10.30