הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 35

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום ב', י"ח באדר התשמ"ה, 11 במארס 1985, 11:30

נכחו: חברי הועדה;

אליעזר קולס - יו"ר

מרדכי וירשובסקי

גאולה כהן

דוד ליבאי

אוריאל לין

דן מרידור

מוזמנים;

י. אליאסוף - משרד המשפטים

י. בר-סלע - " "

ש. סגר

קצרנית; א. אשמן

סדר היום; חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985



חוק העבירות המינהליות, התשמ"ה-1985

היו"ר א. קולס

אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט.

נמסר לי שבדיון הקודם על חוק העבירות המינהליות, בישיבה שלא השתתפתי בה,

הגיעה תועדה עד לסעיף 15. כן נמסר לי שהועדה לא דנה בענין הרשם, וכי הוסיפה

עבירות מס הכנסה לעבירות המינהליות.

הממונה על הכנסות המדינה פנה וביקש לדון מרודש בענין עבירות מס הכנסה, אחרת

יטען משרד האוצר שזהו ענין חדש ונצטרך להפסיק את הדיון. אני מציע לאפשר לממונה

על הכנסות המדינה להתייחס לנושא זה, כאשר יבוא לדיון כאן.

מאחר ולא הייתי בעת הדיון, אני מבקש ממר אליאסוף הסבר בענין המפקחים

והרשמים.

י. אליאסוף;

אסביר בכמה משפטים מעבר למה שהוסבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה בישיבה

שלפני הישיבה האחרונה בנושא זה. הכוונה היא להבחין בין קנס שהוא בשעיר קצוב ובין

קנס שאינו בשעור קצוב, כאשר שעור הקנס עצמו, בין הקצוב וביו שאינו קצוב, ייקבע

בתקנות שיאושרו על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט.

אין בעיה בענין הקנס הקצוב שהוא קנס קבוע לעבירה ולא לעבריין. לא משנה מי

עבר את העבירה, משנה מהי העבירה. כמו שבעבירות תעבודה השוטר מטיל קנס קצוב, ולא

חשוב מי האיש שעבר את העבירה. הקנס הקצוב יוטל על ידי מפקח, שלגביו יש דרישות של

כשירות מסוימת. המפקח יוכל להתמנות על ידי שר שממונה על ביצועו של חוק, ובתנאים

מסוימים על ידי ראש רשות מקומית לגבי חוק עזר עירוני. בעניו זה אין בעיה כי אין

בגדר חידוש.

החידוש הוא בכך שיכול להיות קנס בשעור שאיננו קצוב. בהצעת החוק דובר על

התחשבות בנסיבות אישיות ובנסיבות ביצוע העבירה. לאור הדיון בועדה, אמר היועץ

המשפטי לממשלה שהוא מוכן להוריד את ההתחשבות בנסיבות אישיות, תשאר רק התוזשבות

בנסיבות ביצוע העבירה. לא היה סיכום, אבל אלה היו הדברים בועדה. הכוונה היא

שכאשר נבוא לפני הועדה עם הצעה של תקנות, למשל לענין עבירות מס ערך מוסף, נאמר

שאם אדם לא הגיד את הדו"ח ב-1 לחודש כפי שצריך להגיש, והוא עשה זאת כבר בפעם

רביעית, הקנס שיוטל עליו לא יהיה בשעור קצוב אלא בשעור שאיננו קצוב, לפי נסיבות

של ביצוע העבירה.

תהיה תיקרה לקנס?

י. אליאסוף!

הקנס יכול להיות בתיקרה, יכול להיות במסגרת, יכול להיות בכל דרך שועדת

החוקה חוק ומשפט תאשר. במסגרת התיקרה שתיקבע, במסגרת או ההנחיות שהועדה תיקבע

בתקנות שתאשר, באותה מסגרת יוכל הרשם להפעיל את שיקול דעתו. הוא לא יהיה מעין

שופט שיכול להטיל קנס משקל אחד ועד המקסימום שמאפשר החוק, אלא במסגרות התקנות

שתאשר הועדה. יכול להיות שהועדה לא תאשר תקנות כאלה, אבל רשם יוכל להפעיל כל

סמכות שיש לו במסגרת תקנות שיאושרו.



זה החידוש בחוק זה. חשבנו שאם רוצים להפעיל את החוק בצורה רצינית, הרי לא

לכל עבירה מתאים קנס שהוא אחיד לכל העבריינים. יש אדם שהוא עבריין מועד, או אטם

שהיקף העסקים שלו גדול, ועל אלה רוצים להטיל קנס בשעור שונה מהקנס שיוסל לגבי

אותה עבירה עצמה אם ביצע אותה עבריין קטן.

כדי להפעיל זאת נקבע שרק שר המשפטים יוכל למנות אדם להיות רשם לענין זה,

ורשם יוכל להיות רק מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלו. כלומר, הרשם יהיה

משפטן. הרשם יפעל לפי פרוצדורה מסוימת. לאזרח תהיה אפשרות לערער לפני בית המשפט

על גובה הקנס שההטיל הרשם, אך ורק על גובה הקנס שאיננו קצוב.

אזרח יוכל לומר לרשם שאין הוא רוצה להשפט אצלו, הוא רוצה ללכת לבית

המשפט. אבל אם לא עשה כן והרשם הטיל עליו קנס במסגרת שיקול דעתו, יוכל האזרח

להגיש לבית המשפט ערעור על גובה הקנס.

כל הסעיפים שנשארו פתוחים נוגעים לענין הרשם.

היו"ר א. קולס;

תשלום קנס מי נהלי.

(קורא סעיף 16)

היו"ר א. קולס!

בסעיף קטן (א), מהי דרך המצאת ההודעה?

י. אליאסוף;

זה נקבע בסעיף 35.

היו"ר א. קולס;

אני מבין את ההגיון בסעיף קטן (ב), לא רצוי שירבו ערעורים ושאנשים יראו

בערעור דרך נוחה להתחמק מתשלום קנס במועד שנקבע, בכל מקרה יגישו ערעור ואולי

אפילו יבטלו אותו לפני שמיעת הערעור, כדי לדחות את התשלום. אבל יכול להיות שמוטל

קנס שאדם לא יוכל לעמוד בו.

י. אליאסוף;

בסעיף קטן (ג) יש אפשרות שהקנס ישולם בשיעורים.

היו"ר א. קולס;

הרשם רשאי להורות שהקנס ישולם בשיעורים, הוא לא חייב, הוא יכול להחליט לא

לאפשר תשלום הקנס בשיעורים ועל החלטה זו אין ערעור.

י. אליאסוף;

זו פעם ראשונה שיש בחקיקה אפשרות לתשלום קנסות בשיעורים.



היו"ר א. קולס;

אתה נותן לרשם סמכות להחלטה שרירותית שעליה אין זכות ערעור.

אני מציע במקום "רשאי" לקבוע: רשם שהטיל על אדם קנס מינהלי, יורה... כלומר

אם ביקש האיש, ייקבע הסדר תשלומים, כמובן עם ריבית והצמדה. אפשר גם לקבוע שהסדר

תשלומים אפשרי לקנס מעל סכום מסוים שייקבע בתקנות, לא יבקשו הסדר תשלומים לקנס

בסך אלפיים שקלים.

אני הושש מפני מתן סמכות מלאה לאיש אחד. אם הוא הופך לחותמת גומי בלי שיקול

דעת, הרי אפשר לקבוע מראש מה יעשה. אם יוכל לשקול ולא לאשר הסדר תשלומים, הרי

יוכל להטיל על אדם מעמסה שלא יוכל לעמוד בה.

אפשר לקבל את התיקון ולקבוע שהדבר נמסר לשיקול דעתו של הנקנס, אם יבקש,

ישלם את הקנס בשישה חודשים, בשישה תשלומים עם ריבית והצמדה.

היו"ר א. קולס;

גם אם האיש מגיש ערעור, הוא ממשיך בתשלומים.

אני מבקש לנסח את הסעיף עם התיקון. אני מעמיד להצבעה את סעיף 16

הצבעה

הוחלט! לקבל סעיף 16 עם התיקון בסעיף קטן (ג) -

הסדר תשלומים ייעשה לפ י בקשת הנקנס.

ההחלטה התקבלה פה אחד תרתי משמע. אני מקווה שבהמשך הישיבה יצטרפו אלינו

חברי הועדה ולא ישאירו אותי לבדי.

י. אליאסוף!

(קורא את סעיף 17)

אני מבין את ההגיון, אבל אני חושש שאם אדם לא שילם את הקנס במשך זמן רב,

הוא עלול להגיע למצב כזה שכבר לא יוכל לשמו גם אם ימכור את כל רכושו ויוכרז פושט

רגל. כמובן שאיננו רוצים לתת פרס לאדם שלא שילם קנס מינהלי במועד שנקבע לכך, אבל

אולי אפשר לעבור לצורה אחרת של ענישה.

י. אליאסוף!

מאסר. מדובר על זה בסעיף 12.



היו"ר א. קולס;

בסעיף 17 (ב) נקבע שתוספת פיגור תהיה 50% מן הקנס או מחלקו שלא שולם, אני לא

רוצה לתת פרס לאדם שלא שילם קנס מינהלי במועד שנקבע לכך. אבל אם אתר בתשלום ביום

אחד, כבר יהיה הקנס בשעור 50%? נניח שהוא צריך לשלם ביום שישי ולא יכול היה

לשלם, או ביום שני והגיע לבנק אחרי השעה 12:30, אם ישלם למחרת - כבר יצטרך לשלם

תוספת בשעור 50%. אולי אפשר לקבוע גוף מסוים אליו אפשר יהיה לפנות ולבקש דחית

תשלום בימים מספר. לא הייתי רוצה שעל פיגור ביום ופיגור בשלושה חודשים פחות יום

יחול אותו דין של תוספת 50%.

י. אליאסוף;

חשבנו על זה הרבה. יש בזה כבר שכלול של השיסה הקיימת היום לגבי קנס שמסיל

בית המשפס. סעיף 67 לחוק העונשין ובע שקנס שהסיל בית משפס חייבים לשלם מיד, ואם

הקנס לא השתלם מיד - כבר למחרת היום גדל הקנס ב-100%.

היו"ר א. קולס;

אנחנו עוסקים בדבר נסיוני ומהפכני, ואני רוצה שנעשה את הנסיון בצורה הסובה

והיעילה ביותר. יש הבדל בין מי שאחר בתשלום ביום אחד ומי שאחר בחודשיים וחצי,

וצריכה להיות פרופורציה בקנס הנוסף. מדובר בתשלומים גדולים, יכול להיות שאדם

איננו יכול לשלם ב-29 לחודש ויוכל לשלם רק ב-ו או ב-2 בחודש שלאחריו, אפילו לאחר

שנעשה לו הסדר תשלומים. צריכה להיות אפשרות שיודיע על כך מראש ויוכל לבקש ארכה

של יומיים. אפשרות אחרת היא לקבוע עונשים מדורגים.

מ. וירשובסקי;

אפשר לקבוע לפיגור עד שבוע ימים תוספת בשעור 0%ו, ולאחר מכן - 50%.

י. בר-סלע;

30 ימים פלוס יומיים או שבוע.

היו"ר א. קולס;

אחרת מי שכבר אחר ביום או יומיים, כדאי יהיה לו לפגר כבר בחודש.

מ. וירשובסקי;

היושב ראש הציע שיהיה מוסד אליו יפנו והוא יחליס, אני מציע לקבוע סידור

אוטומסי; בפיגור של 7 או 10 ימים תהיה תוספת 10%, ואחרי זה - 50%.

היו"ר א. קולס;

אני מציע לקבוע שלושה שלבים. אני לא רוצה לתת פרס למי שדוחה תשלום. אם

אומרים שעל פיגור בעשרה ימים תהיה התוספת 0%ו, ואם עברו 10 ימים עד 90 ימים תהיה

התוספת 50%, כדאי כבר לדחות את התשלום 90 ימים. מקובל שעל פיגור בשלושה חודשים

תהיה התוספת 50%. אין ויכוח על התוספת לכל תקופה נוספת, כי זה כבר עבריין מועד.

אבל בשלושת החודשים הראשונים הייתי מציע לקבוע שלבים: בפיגור שבין שבוע לחודש

10% או 15%, חודש עד חודשיים - 30%, חודשיים עד שלושה חודשים - 50%.

המטרה היא להמריץ אנשים להקדים תשלומיהם. אני מניח שאצל חלק נגרם הפיגור לא

מרצון רע אלא מתום לב.



י. בר-סלע;

תום לב?

היו"ר א. קולס;

אני מדבר מנקודת הדאות שלי. אני סבור שחלק מהאנשים יעדיפו לשלם את הקנס כדי

לסגור עניו ולא ללכת למשפס, כי למשפט יצטרכו לשכור עורך דין שיעלה להם כפליים

מהקנס.

י. בר-סלע!

לו השבתי שהם הפים מפשע, כמו שאתה חושב, אני במקומך לא הייתי מאשר את החוק

הזה.

זו קורה גם בעבירות תעבורה מסוימות. אדם מקבל דו"ח על אי עצירה ואומר שילך

לבית המשפט, אבל כשמתקרב מועד המשפט הוא חושב: ללכת לבית המשפט, לבזבז יום

עבודה...

כשלמעשה באמת לא עצרתי...

אני יכול לספר מנסיונ י. קיבלתי דו"ח על עצירה במקום אסור. רציתי ללכת

למשפט, כי במקום היה תמרור אין-חניה ולא תמרוד אין-עצירה. היה זה ברחוב החלוץ

בחיפה. הלכתי לבית י המשפט, חיכיתי שעתיים. באתי לפני כבוד השופט וטענתי

אמנם עצרתי, אבל מותר לעצור באותו מקום, אסור לחנות. ביקשתי שבית

המשפט יבוא ויראה את התמרור, לאחר שבאותו יום בדקתי וראיתי שעדיין ניצב במקום

אותו תמדוד של אין. חניה. השופט אמר לשוטר לבטל את הדו"ח, הוציא אותי זכאי. הלכתי

הבית מאד בלתי מרוצה, כי הרי יכול היה להיות שיש במקום תמרור אין עצירה, ובית

המשפט לא בא לראות את המקום.

חניתי בחניה מוסדרת, שמתי תו חניה, עשר דקות לפני תום הזמן המותר לחניה

קיבלתי דו"ח. היו לי עדים. אבל העדפתי לשלם מאה או אלף שקלים, כי זה היה זול

יותר מאשר ללכת לבית משפט.

אני מאמין שגם בתחום שאנחנו עוסקים בו יהיו אנשים שיעדיפו לשלם כדי להפסד,

אני מקווה שחלקם יהיה קטן ביותר. כל אחד והנסיון שלו ושיקולי הכדאיות שלו. יהיו

מי שיחשבו שלא כדאי לנהל מלהמות במשך חודשים, ההתשה לא שווה את המחיד.

דוגמה נוספת. לפני שבועיים קיבלתי דו"ח תנועה, דאשון מזה 8 שנים: צילמו את

המכונית שלי עומדת במעבד חציה ביום דאשון בשעה ארבע אחד הצהרים. אותו יום הייתי

בחו"ל, המכונית היתה במוסך, אולי אחד מעובדי המוסך נהג בה. הקנס כולו היה 1800

שקל. אני בעל הדכב אני אצטרך ללכת לבית המשפט, אני לא יודע מי נהג בדכב באותה

שעה, אני לא יודע מה צילמה המצלמה, איפה עמדה המכונית - למה לי להתעסק בכל

הסיפור הזה? הלכתי ושילמתי קנס 1800 שקל. נכון שאקבל שתי נקודות, אבל אם אחדי

.18 שנות נהיגה אקבל שתי נקודות, מה לעשות.

אני חושב שבתשלום קנסות מינהליים יהיו מקדים כמו בקנסות תעבורה.



י. בר-סלע!

יש לי תשובה לכל הדברים האלה, אבל לא אכנס לזה. אנחנו לא בונים את החוק

בשביל הצדיקים שישלמו, בונים את החוק בשביל העבריינים. יש ארכה של שלושים יום,

בתנאי הארץ זו ארכה גדולה לאדם שצריך לשלם קנס, לא חוב אזרחי. רוצים לתת לו שבוע

או שבועיים ארכה בתוספת 10% במקום 50%, בבקשה. אבל אני מציע לא לעשות יותר מדי

שלבים, כי זה מסובך מבחינה ארגונית.

היו"ר א. קולס;

נקבע שאם שילם את הקנס איחור של שבועיים, תוספת הפיגור חיה בשעור 10%,מעבר

לזה - 50%. אבל אני אומר מראש שמי שכבר פיגר בשבועיים ויום, יעכב את התשלום עד

שלושה חודשים.

מתי יעשו את וקוברן ההצמדה? אדם ישלם את הקנס ביום מסוים בלי לדעת מה הם

הפרשי ההצמדה, אחר כך יגידו שהוא עוד חייב הצמדה. יכול להיות מעגל שאין לצאת

ממנו. האם אפשר יהיה לתת הודעה, כמו שעושים במס הכנסה, שאם ישלם עד תאריך זה

וזה, הוא צריך לשלם סכום מסוים.

י. בר-סלע;

הוא יקבל הודעה שאם לא ישלם תוך 30 ימים, יוספו ריבית והצמדה, תוספת 10%

לפיגור עד 10 ימים, תוספת 50% לפיגור עד שלושה חודשים.

מ. וירשובסקי;

מדובר בקנסות, האם אין הם סעונים אישור הועדה?

היו"ר א. קולס;

ייאמר באופן כללי שהתקנות סעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

מ. וירשובסקי;

אם כל התקנות טעונות אישור הועדה, אין בעיה. אם תהיה סלקציה בין דברים

שטעונים אישור ובין אלה שאינם סעונים אישור הועדה, הרי ענין זה צריך להיות

באישור הועדה.

היו"ר א. קולס;

אין הצמדה על הפרשי ההצמדה?

י. אליאסוף;

ההצמדה היא על הקנס שהוסל, ולא על הפרשי הצמדה.

י. בר-סלע;

אם אדם איננו משלם את הסכום המלא, מורידים את הסכום ששילם ראשית כל

מסכום הקנס, אחר כך מהפרדי ההצמדה, ואם עוד נשאר כסף - זה יורד מחשבון חקרן.



היו"ר א. קולס;

אדם צריך לשלם אלף שקל קנס וריבית, פרס להפרשי הצמדה, והוא משלם ביום ה-89.

הוא רוצה לשלם הכל ולגמור את העניו. האם יהיה באותו יום תחשיב סופי כמה הוא צריך

לשלם, או שיצסרך לחכות חודש להודעה מן המחשבה כמה הוא צריך לשלם?

אני מקווה שיהיה. בסוח - לא. אני מקווה שמזבירויות בתי חמשפס יוכלו לתת את

התחשיב.

היו"ר א. קולס;

אדם בא ורוצה לחסל את כל החובות. צריך לתת לו תחשיב סופי כדי להפסיק את

המרוץ של ריבית והצמדה. במס חכנסה היה פעם מצב כזה שאף פעם אי אפשר היה לגמור את

התשלומים, אדם היה משלם ומשלם ותמיד נשאר עוד חייב.

י. בר-סלע;

האיש היה רשלן. אל נעשה חגיגה למען רשלנים.

היו"ר א. קולס;

יכול גם להיות ששכב בבית חולים לאחר התקפת לב. אבל נניח שהיה רשלן, גם רשלן

בא יום אחד והוא רוצה לשלם והוא מבקש חשבון. איר מבסיחים שיוכל פעם לסיים את

חובו?

י. בר-סלע;

אני מניח שלא 'תהיה פרוצדורה מתאימה לכך בבנק הדואר, אבל במזכירויות בתי

המשפס תהיה פרוצדורה.

א. לין;

אם אדם לא שילם את הקנס המינהלי תור 30 יום, האם זה לא מפעיל באופן אוסומסי

את ברירת המשפס?

היו"ר א. קולס;

לא. כר גם בעבירות תעבורה.

ד. ליבאי!

אם אדם קיבל הודעה על הסלת קנס, הוא רשאי להודיע שהוא מבקש להשפס. הוא שולח

הודעה שהוא מבקש להשפס, וההודעה לא הגיעה לתיק הנכון, לא קישרו אותה להודעה

שנשלחה אליו. אם לא ידוע שהתקבלה ממנו בקשה כזאת, מוסל עליו קנס, ומיד גם הצמדה

ותוספת פיגור. באחד חימים הוא מקבל הודעה שהוא צריר לשלם סכום עצום. הטילו

עליו קנס מינהלי אף כי ביקש להשפס. איר מתגברים על הבעיה הזאת מבחינת החוק? אל

מי יפנה? מי רשאי לקבוע שהקנס הוא לא קנס, הריבית לא ריבית,שתוספת פיגורים לא

תהיה , מפני שפשוס נפלה סעות.

במקומות אחרים יש סמכות לבית המשפס בתנאים מסוימים להורות שדיון שהתקיים

כאילו לא התקיים, הוא בסל ומחזירים את הענין לתחילתו. בחוק זה לא מצאתי דבר כזה.

להגיד שבג"צ יהיה הכתובת, זה מוגזם.



י. אליאסוף;

זה נובע מסעיף 6ו(א). החיוב בתשלום קנס לא נכנס בכלל לתוקף כאשר הודיע

הנקנס, במועד שנקבע לכך, שהוא רוצה להשפט על העבידה. די בהודעה כזאת כדי שהדיוטא

של הסעיף לא תכנס לתוקף.

אם ההודעה לא נכנסה לתיק הנכון אבל מבחינה משפטית אי אפשד לגבות, הדי

המינהל פותר בעיות כאלה.

ד. ליבאי!

מי מוסמר?

י. אליאסוף;

המפקח שהטיל על הקנס.

ד. ליבאי;

אתה רוצה לקבוע בחוק שאם נפלה טעות רשאי המפקח או המנהל הכללי של המשרד...

אפשר לכתוב: הודיע אדם שרצונו לעמוד במשפט והדבר לא נרשם בבית המשפט, רשאי

יהיה לפנות לרשם שיאשר כי אכן הודיע.

היו"ר א. קולס;

בהמשך יש סעיף הקובע מה זה מסמך או הודעה שיש להמציא לפי חוק זה. מה שחבר

הכנסת ליבאי מבקש הוא שאותו דבד ייאמר לגבי מסירת מסמר מאזרח לרשם או לאישיות

אחרת.

י. בר-סלע;

מה קורה אם אדם שלא עבר עבירה, לא הוגש נגדו כתב אישום, והוא מקבל הודעה

מבית משפט שנמצא אשם והוטל עליו קנס של 100 אלף שקל?

ד. ליבאי!

כיוון שנשפט שלא בפניו, החוק אומר שהוא רשאי לפנות לבית המשפט שיבטל כל

דיון.

בקנס לפי חוק זה יפנה למפקח.

אוריאל לין;

למי הוא חייב להודיע שהוא מבקש לעמוד למשפט?

ד. ליבאי;

למי שהטיל את הקנס - מפקח או רשם.



היו"ר א. קולס;

כשנגיע בפרק ח' לענין המצאת מסמכים, אולי צריר יהיה גם לכתוב מה הדרך

להמצאת מסמכים מהנקנס לרשם.

אני מעמיד להצבעה את סעיף 17 עם התיקון בסעיף קטן (ב).

הצבעה

הוחלט פה אחד לקבל סעיף 17 עם התיקון בסעיף קטן (ב): התוספת בפיגור

עד עשרה ימים תהיה בשעור 10% מהקנס או מחלקו שלא שולם.

י. אליאסוף;

(קורא סעיף 18)

היו"ר א. קולס;

אני מעמיד להצבעה את סעיף 18.

הצבעה.

הוחלט פה אחד לקבל סעיף 18

י. אליאסוף;

(קורא סעיף 19)

סעיף זה מקביל לסעיף 71 לחוק העונשין לגבי עונש קנס שמוטל על ידי בית משפט,

אבל בהתאמה לנושא שלנו.

מ. וירשובסקי;

לקבוע באופן החלטי שבית המשפט אינו רשאי לקבוע עונש מאסר על תנאי, זה דבר

מרחיק לכת.

י. אליאסוף;

זה קבוע גם היום.

מ. וירשובסקי;

בית המשפט יוכל להטיל מאסר עד שנה. הוא יוכל להטיל חודש מאסר, אבל יוכל גם

להטיל שנה של מאסר בפועל, ולא יוכל להטיל מאסר על תנאי, או חלק על תנאי.

י. אליאסוף;

זה בא במקום קנס.



מ. וירשובסקי;

זה נראה לי חמור מאד. אנחנו משחקים כאן בחופש של אדם, מכניסים אותו לבית

הסוהר לתקופה שעד שנה.

י. בר-סלע;

ש ישלם.

מ. וירשובסקי;

סיסמת הקרב חזאת ידועח לי.

על כל קנס של בית משפט כתוב: 100 אלף שקל קנס או שנה מאסר. האם יעלה על

הדעת שזה יהיה מאסר על תנאי?

מ. וירשובסקי;

מדברים על קנס מינהלי שבא במקום העמדה למשפס. צריכה להיות אפשרות לבית

המשפס לקבוע עונש לשנה, מזה חצי שנח מאסר על תנאי.

היו"ר א. קולס;

אם יגיד ששילם, לא יטיל עליו בית המשפס שום דבר.

מ. וירשובסקי;

לדעתי זה גם יגרום לכך שבית המשפס לא ירצה להמיר קנס במאסר. יש הבדל מהותי

בין הסלת קנס כבד מאד ובין הכנסת עדם לשנה לבית סוהר, ביחוד כשאנחנו יודעים את

התנאים בבתי הסוהר.

אני מציע לעשות אחת משתים, או למחוק פיסקה זאת ולהשאיר את הענין להוזלטת בית

המשפס, או לקבוע מינימום כדי שלא יוכל בית המשפס לקבוע את כל תקופה כמאסר בפועל.

הסעיף כמו שהוא נראה לי יותר מדי דרקוני. אני חושב שגם לא ישיג את מסרתו, כי בתי

המשפס לא ירצו להמיר קנס במאסר.

אוריאל לין;

אני חושב שהסעיף הזה הוא לא רק הגיוני אלא גם הכרחי מבחינת התפיסח של החוק.

לא יצרנו עבירות מהותיות וזדשות בחוק הזה. אותם מעשים שמהווים עבירות פליליות הם

אלה שגם היום אפשר להביא עליהם אדם לבית המשפס. לא רק שאפשר אלא שאילו אכיפת

החוק היתה כסדרה, היתה גם חובח להביא לבית המשפס. עכשיו באים להקל על נאשם,

נותנים לו ברירה לשלם קנס במקום ללכת לבית המשפס. אומר אותו איש; אני רוצה לשלם

קנס, אני לא רוצה ברירת משפס. הוא מקבל את האופציה הקלה. אחרי שקיבל את האופציה

הקלה, הוא מתעתע בנו ושם ללעג את מערכת אכיפת החוק. אם אי אפשר יהיה לפעול נגדו

באמצעי חמור, אין ערך לכל הקנס המינהלי.

לקנס מינהלי צריכות להיות שינים. לדעתי, למאסר על תנאי אין שינים. מי שלא

שילם, ישב אפילו שבוע בבית הסוהר, אחרת אין ערך לכל החוק.



היו"ר א. קולס;

הבעיה שאני מעלה היא לא בענין מי שלא שילם כלל את הקנס המינהלי שהוטל עליו,

אלא מי שנכנס לפיגורים, מדי פעם הטילו עליו לשלם עוס קצת, ואחרי שלוש שנים הוא עומד במצב

כזה ששילם כבר פי שלושה מהקנס שהוטל עליו בראשונה ואיננו יכול לצאת מן הסבך. לפי סעיף

17 אומרים לו: קיללנו ממלך ריבית והצמדה, אבל את הקנס אתה כבר חייב במשך שנה וחצי

ולא שילמת. למרות שכל הזמן שילם. ועכשיו ניקח אוחו לבית משפט, ובית המשפט יטיל עליו

מאסר. נניח שכבר מכר כל נכסיו ועדיין הוא חייב, נכון שהוא חייב בגלל רשלנות שלו בשלב

מסויס. אני מבין את הגישה של הבר הכנסת וירשובסקי, מצד אחד אמנם האיש חייב לפי החוק הזה,

מצד שני הנסיבות הן כאלה שיכול להיות שבית המשפט יתרשם שהאיש איננו עבריין, אלא פשוט

איננו מסוגל עוד לשלס.

י. בר-סלע;

במקרה כזה בית המשפט לא יכניס את האיש לבית הסוהר. פית המשפט איננו חייב

לגזור עונש מאסר של שנה. בית המשפט ידחה את הדיון, יגיד לאיש לבוא בעוד שלושה חודשים.

זה דבר שקיים היום בפועל, מגישים בקשות לבית המשפט והוא אומר: ניתן לך עוד 15 יום,

עוד 30 יום.

ד. ליבאי;

אני מבקש שנחשוב היטב בענין סעיף 19. אני, מרגיש בענין זה אוחו קושי שהצגתי

לפני היועץ המשפטי לממשלה כשהיה בועדה. נדמה לי שיש כאן ערבוב מדהים של קטגוריות.

לקחנו עבירה פלילית, ואמרנו שגולת הכותרת של החוק הזה היא שמוציאים את הנושא

מהתחום הפלילי אם אותו אדם נותן ידו לכך ומסכיס לשלם קנס. יש פה כפרת עבירה על ידי

תשלום קנס. הוצאנו אח זה מהתחום הפלילי - -

4י

אוריאל לין!

אם שילם את הקנס.

ד. ליבאי;

נכון. אם האיש לא שילם אח הקנס, לא מחזירים את ההליך לתחילתו. אילו היו מגישים

כתב אישום נגד מי שלא שילם אח הקנס ומתחילים בהליך פלילי, כמו שנאמר בסעיף 13, ובהליך

פלילי היה מקבל עונש מתאים, בין אם זה קנס ובין אם זה מאסר, הייחי רואה בזה קו מחשבה

הגיונית. אבל ללכת בדרך של הוצאה מהתחום הפלילי, להביא להליך אזרחי או מינהלי, וכאשר

האיש לא משלם את הקנס - - -

עושים זאת בחוב אזרחי.

בפקודת המיסים (גביה) נקבע מה עושים כשאדם איננו משלם מיסים. אס בעל איננו

משלם מזונות, יש פרוצדורה ומבקשים מאסר לכפית תשלום החוב.

כאן יש בעיה. עדיין אין לי פחרון לבעיה. אבל קשה לי להבין איך הליך שכולו

מינהלי-אזרחי, לא פלילי, הופך פתאום, בלי כתב אישום, בלי חובה להזמין אח הנאשם, הופך

פלילי.



י. אליאסוף;

בסעיף 21 מדובר על הזמנה.

ד. ליבאי;

סעיף 21 עונה על שאלה זו, אבל הוא לא פותר את הבעיה איך בהליך פלילי שהפך

כיוון שלא שילמת קנס מינהלי, בית המשפט רשאי לרון

אותך למאסר ער שנה. בחוק העונשין: בסעיף סרר נשיאת- מאסר אזרחי, נאמר שמאסר אזרחי

יכול להיות לכפית ציות לצו בית משפט, לכפית תשלום חוב מזונות.

ר. מרירור!

ומאסר בשל כל עילה אחרת.

ר. ליבאי;

גס זה אזרחי.

ארם שקיבל עונש מאסר לפי סעיף 19 בתוק שלפנינו יוכל לפנות לנשיא בבקשת חנינה?

האס זה מאסר פלילי במקוס קנס או מאסר אזרחי?

ר. מרירור;

מגיע לו ניכוי שליש מתקופת המאסר?

ר. ליבאי;

אינני יורע. זהו יצור כלאים. לכן אני מציע לא לרוץ, לשמוע עור רעות, לחשוב.

ר. מרירור;

מכיוון שהעבירה יצאה מהתחום הפלילי והררך היחירה להחזיר אותה - -

אוריאל לין;

העבירה יצאה מהתחום הפלילי רק אס האיש שילם את הקנס.

אני חושב שהעבירה יצאה לגמרי מהתחום הפלילי. לו אמרנו שהעבירה יוצאת מהתחום

הפלילי רק אם האיש משלם את קנס, זה סיפור אחר ואז הברירה היא לא בירי מי שהיא היום.

הררך שנקבעה בחוק זה של קנס מינהלי, לא פלילית, פרושה שהרריף היחירה להחזיר את העבירה

לתחום הפלילי היא ררך משפט. אם ארם איננו מבקש ללכת בררן משפטית, העבירה נשארת בתחום

המינהלי, בין אס העבריין שילם או לא שילם את הקנס. לפי חוק זה העבריין הוא שקובע אם ללכת

בררך הפלילית או לא. אם לא בחר בררך הפלילית ולא ביקש משפט, העבירה נשארת מינהלית.

הקונספציה היתה למנוע תועה שכולם יפנו לבית משפט. אני חושב שאם העבריין בחר בקנ0

מינהלי ולא במשפט, העבירה לא פלילית. לכן לא נראה לי סעיף 19.

יתר עם זה עומרת שאלת האכיפה, מה קורה אם ארם מצפצף ולא משלם את הקנס. במקרה כזה

צריך להיות מאסר לתקופה קבועה וקצובה, אפשר לקבוע מאסר לשבוע.

מדובר בסכומים ענקיים.

ד. מרידוד;

אפשר לקבוע כמו בהוצאה לפועל, מאסר לאכיפה ביצוע. זה נמצא בתחום האפור שבין

פלילי לאזרחי. המאסר לא ישחרר את העבריין מתשלום הקנס. הרי המטרה היא לא להכניס אדס

לבית הסוהר אלא לאכוף עליו חשלום. הגורס המרחיע הוא שילר לביח סוהר, אפילו לא לחקופה

אר כה, אפילו שבוע אחד, בלי שוס ערכאה פלילית אלא כמו אכיפת פסק דין קול חשלום אזרחי.

לא חהיה דיסקרציה לשופט, ואס חהיה לו דיסקרציה - רק לשבועות מעטים. במחשבה ראשונה,

זה נראה לי יותר מאשר אנומליה שעל עבירה לא פלילית יקבל אדס שנה מאסר,

אוריאל ליז?

אני חושב ששוגים חברי הכנסת ליבאי ומרידור. בחוק זה מוגדרוח עבירות מהותיות

על פי החוק הפלילי. מה שאדם עשה מהווה עבירה פלילית.

תשפוט אוחו בהליך פלילי.

אני לא רוצה שנסתבך בעקרונות משפטיים מבלי לראות אח המציאוח. יוחר מדי

פעמיס בגלל עקרונות משפטיים עושיס מהחוק חמור. החוק לא צריך להיות טפש מול מי

שרוצה לזלזל בו. אפשר להגיע לכך שהחוק יוצג ככלי ריק מול מי שמחליט לשחק בו.

ד. מרידור;

מה שהצעתי זה לא מעשי? שבועייס מאסר זה לא איום?

אוריאל לין;

אתס טועים גס בקונספציה.

מ, וירשובסקי;

בקונספציה אחה טועה.

היו"ר א. קולס;

הבעיה היא אמנם בקונספציה. יש הבדל תהומי בין הקונספציה של חבר-הכנסת לין ובין

הקונספציה של חברי הכנסת ליבאי, וירשובסקי, מרידור ושלי. אני אומר שחוק זה בא ליצור

קטגוריה נוספת שהיא לא פלילית, בלי רישום פלילי,

ד. מרידור!

שנה מאסר בלי רישום פלילי?



היו"ר א, קולס;

אם שלפנו והוצאנו אח הענין תפלילי. הוצאנו אותו לכל אורך הקו. צריך לחשוב על

שיטה אחרח שהיא לא פלילית. אני מסכים שצריך לאכוף אח החוק, על זה אין ויכוח. איך לאכוף -

על זה נדבר. אנחנו מבהירים לעצמנו אח הקונספציה.

ד. ליבאי;

אני מוכרח לעזוב אח הישיבה, כי מחכה לי הוערה לעניני בקורת המדינה. אני מבקש

לא להצביע היום על סעיף 19.

היו"ר א. קולס;

מאחר שלא נסיים היום את הדיין בחוק, אפשר לדחוח אח הסיכום בענין סעיף 19.

יעידו של חוק זה הוא להקל על אכיפח החוק בישראל. אם אין הוא מקל, אין לו יעוד.

נכון שהחוק קצת מסחבך בעקרונות המשפטיים הרגילים, כי המטרה המרכזית שלו היא ייעול

האכיפה.

אדם עבר עבירה לפי החוק הפלילי, וזה היסוד לכל הענין, במקום להגיש נגדו כחב

אישום ולהעמידו לדין בהליכים של שיפוט פלילי, מציעים לו הקלה על פי החוק הזה. למה?

כי ועדת החוקה חוק ומשפט ושר המשפטים הסכימו שסעיף אישום שבו אפשר להגיש נגדו

משפט פלילי יהווה גס בסיס לעבירה מינהלית. זה לא אוטוטמטי אלא לפי שיקול דעח של

התביעה. גם סעיפים שיהיו בחוספת יכילה עבירה עליהם להיוח כל כך חמורה שלא תהיה הצדקה

להטיל רק קנס מינהלי, אבל אס יהיו עבירות מינהליות במאסות, ישתמשו בקנס המינהלי.

מבחינת החוק המהותי, אוחו טרם שינינו, המעשה שעליו מוטל קנס מינהלי הוא עבירה פלילית.

אסור לשכוח זאת.

נוחנים לאדם אפשרוח לשלם קנס מינהלי, והוא איננו מנצל את זכותו לברירת משפט,

הוא מסכים לשלם קנס מינהלי. אחר כן שישה חודשים לא ישלם את הקנס ויעשה מאתנו צחוק?

שישה חודשים לא ישלם וכאילו הוא חוזר למצב הראשוני, שיוכלו להגיש נגדו כתב אישום.

ד. מרידוד;

אין הצעה כזאת.

אוריאל ליז;

זה מה שנובע מהדברים של חבר-הכנסת ליבאי. אדם העדיף לשלם קנס ולא לעמוד למשפט,

שישה חודשים לא שילם את הקנס, ואנחנו נגיד שזה ענין מינהלי? זה היה ענין פלילי וכל עוד

לא שילם בפועל את הקנס - זה לא יצא מהתחום הפלילי. לא די שלא בתר בברירת משפט, הוא

צריו בפועל לשלם את הקנס.

היו"ר א. קולס;

עשרות שנים אנחנו חיים במדינה עם חוק פלילי וחוק אזרחי ובלי חוק עבירות מינהליות.

אוריאל לין;

לא טוב.

אם זה סוב או לא טוב, עוד יוכח.

אתה מדבר על אדם קולא שילם כלל אח הקנס. אבל יכול להיות אדם ששילם חצי הקנם

שהוטל עליו, או שלושה דבעים ממנו.

אם קבעו אח העבירה כעבירה מינהליח שעליה יש קנם, כבר הוחלט שהחלק הזה הוא מינהלי,

בין אם שילם ובין אם לא שילם אח הקנם. קורה שאדם בא לבית המשפט בהליך פלילי, בית

המשפט מטיל עליו קנם והוא עושה צחוק מביח המשפט ואינו משלם. לענין זה יש מערכת שלמה

של סידורים. יש אנשים שבהליכים אזרחיים אינם משלמוח חובות וקנסות.

אני רוצה שנלך בדרך אחת מההתחלה עד הסוף. אדם לא שילם את הקנס, ולא חשובה כרגע

הסיבה, יכול להיות שמה ששילם שילם על חשבון ריביח והצמדה ולא על חשבון הקרן. עברו

שישה חודשים ואח הקנס לא שילם.

י. בר-סלע;

זו דוגמה קיצוניח. ניקח את המקרה הרגיל! אנשים לא משלמים.

ועל זה אתה רוצה להכניס אותם לבית הסוהר לשנה?

אני מציע להתמודד עם הבעיה, אחר כך נראה מה רוצים.

אני חושב שכולנו מאוחדים בדעה שבכל מקרה, גם אם אדם שילם אח כל הדיביח וההצמדה

והתוספות, את הקנם הבסיסי הוא צריך לשלם. על זה אין ויכוח. כבר החלטנו על סעיף 17.

זה הבסיס. השאלה שעומדת לפנינו היא לבחוד בשיטה, להחליט איך יכפו עליו לשלם את הקנם,

ואם להשתמש במילים של חבר-הכנסח לין, לכפוח עליו שלא יעשה צחוק מהמערכח.

לפנינו הצעת החוק בחוברת הכחולה, שמענו כאן את חברי הועדה. לפי הבנחי אח החוק,

אין הכוונה לעבור מהמגרש הפלילי למגרש המינהלי ושוב לחזור למגרש הפלילי, אלא לנסות

לפתור את הבעיות בתחום המינהלי, בקו אחד, ליצור נורמה חדשה. גם במשפט אזרחי יש אפשרות

לכפוח תשלום חוב, בלי לותר על התשלום. אני לא רוצה שאם אדם ישב שבוע במאסר - שופטי ישראל

הם רחמנים בני רחמנים ולא יטילו מאסר לתקופה ארוכה - בשבוע של מאסר יפטר מקנם של

מאוח אלפי שקלים. אח הקנם הוא חייב לשלם. מאסר לפי סעיף 19 יהיה על אי חשלום קנם, לא

על עבירה פלילית, זה הרבה פחות חמור. לא הייתי רוצה שנקל על מי שלא שילם אח הקנם.

הטילו עליו קנס, הוא חייב לשלם, אחרח יושיבו אותו בכלא לשבוע, לחודש, לחודשיים - עד

שישלם. הייתי מבקש לשמוע דעתכם אם אפשרי הלין כזה, כי זה עונה על הדרישוח.

ד. מרידוד;

המטרה העיקרית היא שישלמו מה שחייבים לשלם, ולא שאנשים ייאסרו. ברור שאי אפשר

להשאיר אח החוק בלי שיניים. נכון שיוחר מדי אנשים לא משלמים מה שהם חייבים לשלם.

לכן צריך למצוא דרך שיש בה הרחעה, בזה אני לא כל כך מאמין, וגס ענישה שחביא לאכיפה.



אני מצטרף לדברים של היושב ראש שצריך למחוק את ההוראה הקובעח שמי שישב במאסר -

לא ישלם אח הקנס. המאסר לא צריך להיוח מהסוג הפלילי. בקורקס הפלילי עבירה של אי חשלום

קנס היא עבירה קלה יחסית.

י. בר-סלע;

עבירוח מס הכנסה הן עבירוח קלות? רוצים להכניס אותן במסגרח זו.

היו"ר א. קולס;

משרד האוצר אינו רוצה.

י. בר-סלע;

הכנסת קובעת.

ד, מרידור;

העבירות הן קלוח, יחסית. אם יש עבירה חמורה, היא לא תופיע במסגרת זאת,

אס יש מקרה חריג של עבירה חמורה אבל בגלל נסיבות הענין נפלה במסגרת הזאת, יתכבדו

אנשי החביעה ויגישו משפט, אם רוצים לאסור אדם לשנה.

אם לאדם לא תהיה אפשרות לשלם את הקנס ויוטל עליו עונש מאסר של שנה, הוא יהיה

מוכרח ללכת למאסר ולא חהיה לו זכות ערעור. אם לא כתוב בחוק שיש זכות ערעור, אין זכות

כזאת. י יכול להיות ששופט ישלח אוחו למאסר שנה. כבר היה מקרה שהוטל מאסר שנה על אדם

ששלח מכתב בלי בול.

צריך לנסוח להגיע לאכיפת חשלום הקנס, לא יוחר מזה. צריך להתייחס לזה כאל

כפיית חשלום חוב אזרחי או כפיח ביצוע פסק דין. ישנו סעיף 18 בפקודת המיסים, אבל זו

דרך קשה של עיקולים.

אני חושב שהדרך הנכונה היא לקבוע בחוק תקופה קצובה או תקופה מכסימלית של מאסר,

שבוע אי לכל היותר שלושה שבועות. מי שלא שילם את הקנס במשך שישה חודשים, יוכל השופט

לשלוח אותו למאסר שהוא דמוי מאסר אזרחי, ועדיין הוא חייב בתשלום הקנס. זה לא פוטר אוחו

מחשלוס הקנס. אם לא שילם אח הקנס, אחרי חצי שנה אפשר שוב להכניס אותו למאסר. המאסר

לא מבטל חשלום הקנס - זה גורם מרתיע מאד. מנסיוני המקצועי אני יודע שאם אדם אינו משלם

מזונות, הדרך הטובה ביותר היא לקחת אותו לחדר מעצר, ופתאום הוא מוצא שיש לו כסף.

מעצר או מאסר זה גורם מרתיע מאד.

חוק סדר הדין הפלילי קובע שאי אפשר לענוש אלא לפי פרוצדורה מסוימח. אבל יש

מקרים יוצאי דופן. חניה לא מסודרת היא עבירה קלה, לגביה מוותרים על ההליך הפלילי

אבל מטילים קנס. כאן אומרים להטיל על אדם מאסר שנה בלי פרוצדורה פלילית, בלי זכות

ערעור, בלי עורך דין.

בסעיף 21 מדובר על הודעה והזמנה ,. אני יודע שרבים באים לעורך דין ואומרים;

שללו ממני את הרשיון כי שכחתי, לא באתי. בחלק מהמקרים זה בלוף. אבל יתכן שהילד קיבל

את ההודעה, האשה קיבלה את ההודעה או השכן. בסעיף קטן (א) נאמר "בית המשפט יהיה רשאי לתת

צו לפי סעיפים 19 -20 אף שלא בנוכחות האדם שהצו מתייחס אליו, אם ראה כי הומצאה לאותו

אדם הזמנה לדיון שבה צוין תוכן הצו המבוקש". איך מוכיהים שהומצאה ההזמנה? אני הולכת

לרשמת בירושלים, יש לה בערך 10 אלפים תיקים, היא מטפלת ביום באלף תיקים, והיא רואה

שיש חתימה. אין דרך לודא שאמנם האיש עצמו חתם. יכול להיות שחתם השכן, או החמה העוזרת

בביח - ואדם ילך למאסר שנה. זה לא נראה לי נכון.



לדעתי, הדרך שאני מציע פוחדת את הבעיה ולא מכניסה אנשים, אמנם במקרים חריגים,

למסלול קפקאי שאי אפשר לצאת ממנו, בלי ערעור, בלי חנינה, בלי משפט חוזר.

לא נסיים היום אח הדיון בסוגיה כבדה זו, ולכן אין גם טעם שנשמע היום דברי תשובה

של נציגי משרד המשפטים. הייתי רוצה שנמשיך בדיון ואולי נשמע גם דעח חברים נוםפים

בועדה. יש סעיפים שאני רשאי לקבל בהם החלטות גם כשאני לבדי בחדר, ויש סעיפים שגם אם

מרבית חברי הועדה נמצאים - טוב שיהיה שיקול נוסף, כי כל אחד מביא מהידע ומהנסיון שלו.

אנחנו דניס עכשיו בסוגיה נכבדה שעוד צריך ללבן אותה. בסך הכל התקדמנו יפה בדיונינו

על החוק הזה, ואני חושב שגם נוכל לסכם במהרה. ביקשתי להזמין, אה פרופסור קלינגהופר

לנושא זה, יש לו כמה רעיונות שהוא רוצה להשמיע בועדה.

בישיבה מחר הייתי רוצה שנסיים את הדיון בתיקון מסי 6 בחוק סדר הדין הפלילי.

מאחר שגבי קרפ נוסעת לחו"ל, נקיים מחר ישיבה ארוכה וננסה לסיים את הדיון.

הדיון בפרסומים בכלי התקשורת, שצריך היה להתקיים היום, נדחה ליום שני הבא

מפני שעורכי העתונים לא יכלו לבוא היום. באותה הזדמנות שנדון בפרסומים בכלי התקשורת,

הנושא שהעלה חבר-הכנסת אוריאל לין, הייתי רוצה להעלות נושא נוסף שעולה מדי פעם

פרסום שמו של חשוד. אמנם אין הצעת חוק בענין זה על שולחן הועדה, אבל בקדנציה

הקודמת עורכי העתונים הבטיחו להביע דעתם בענין זה. בפגישה בשבוע הבא נוכל לשאול אותם

גם בענין פרסום שמו של חשוד או בענינים אחרים. לפגישה הוזמנו גם אנשי רשות השידור.

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:00)