הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ב באדר התשמ"ה, 5.3.1985 ,שעה 9.30

נכחו;

חברי הוועדה; א. קולס - היו"ר

ש. אלוני

מ. וירשובסקי

ג. כהן

ד. מרידוד

אוריאל לין

מוזמנים; שר התעשיה והמסחר א. שרון

י. פורר - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

ד. ברודט - משרד התעש יה והמסחר

ע. פרי - היועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר

ע. שרגאי - משרד התעשיה והמסחר

י. כץ - עוזר שר התעשיה והמסחר

ע. שמיר - עוזר שר התעשיה והמסחר

ש. לוי - הלשכה המשפטית של משרד התעשיה והמסחר

גב' ג. ויסמן - משרד המשפטים

גבי ש. שנייברג - משרד המשפטים

היועצת המשפטית של הוועדה; ר. מלחי

מזכיר הוועדה; ש. סגר

קצרנית; ח. אלטמן

תקנות סדר הדין חפלילי (תיקון מסי 3), התשמ"ה-1985

(שיפוט מהיר לעבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים).



תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 3) התשמ"ה-1985

(שיפוט מהיר לעבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

נמצא אתנו שר התעשיה והמסחר ואני מבדד אותו להופעתו הראשונה בפני הוועדה.

ביקשנו להזמין את השר בנושא של: תקנות סדר הדין הפלילי (תיקון מסי 3),

התשמ"ה-1985 (שיפוט מהיר לעבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים).

ברצוני להזכיר לחברי הוועדה שבזמנו, לפני עסקת הוזבילה אי, הונחה בקשה כזאת

על שולחנה של הוועדה והישיבה הראשונה שהוועדה קיימה בקדנציה הזאת התקיימה

בתל-אביב בה חברי הוועדה הביעו דעות לא אחידות, בלשון המעטה, בכיוון הזה.

בינתיים התקנות נכנסו לתוקף בעקבות תקנות שעת חירום לעסקת חבילה אי.

במהלך עסקת חבילה אי הגיעו אלינו הרבה מאד פניות, של סוחרים בעיקר, שהיתה

להם אי-בהירות לגבי כוונת הסעיף הזה של הצגת המחירים. נשאלה אז השאלה: מה היא

הצגת מחירים? איך היא צריכה להראות? ביקשתי ממנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מהיועץ

המשפטי של המשרד וממר שרגאי ללבן את הסוגייה הזאת ובעקבות הפגישה שקיימנו שלחתי

מכתב ביום 12 בדצמבר 1984 למר יהושע פורר, מנכ"ל משרד תעשיה והמסחר, אשר העתקו

מונח בפניכם וביום 15 בינואר 1985 קיבלתי את תשובתו שגם היא הונחה בפניכם.

מתשובתו של מנכ"ל משרד משרד התעשיה והמסחר למדתי שעד אותו מועד בו נשלח

מכתבו לא גובשה מדיניות בנושא של הצגת מחירים לפי סעיף 21 לחוק הפיקוה על מצרכים

ושירותים.

אנו מתבקשים לאשר את התקנות כדי שהללו יאפשרו מתן סמכות לפקחים, עובדי משרד

התעשיה והמסחר, להגיש כתבי-אישום והזמנות לדין לסוחרים שעברו על חוק הפיקוח על

מצרכים ושירותים.

רשות הדיבור לשר התעשיה והמסחר.

אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על-כך שהוא הזמין אותי

להופיע בפני הוועדה.

עסקת החבילה, בשלב הראשון שלה, עברה בהצלחה אם כי תפקידה לא היה לפתור את

בעיות הכלכלה של מדינת-ישראל. עסקת החבילה הראשונה תרמה תרומה גדולה בהחלט, גם

לבלימת האינפלציה, אפילו אם זאת היתה בלימה מלאכותית.

לעסקת החבילה הראשונה היה הישג פסיכולוגי. התברר שאפשר לעצור אינפלציה.

גורם חשוב אחר שאיפיין את העסקה הזאת היתה הערנות שהציבור גילה ובעצם הוא

הפך עצמו למערכת של מפקחים יעילה ביותר.

ברצוני להדגיש כי חרף כל "הנבואות השחורות" שהתבטאו בכתב, בעל-פה ובהופעות

של קריקטורות למיניהן, מדינת-ישראל לא הפכה להיות מדינה של פקחים. אפשר לומר על

תקופת עסקת החבילה הראשונה שאופייה לא שינה את חייה הרגילים של מדינת-ישראל. היו

מחירים קבועים שנקבעו לתקופה מוגדרת, לא היה צורך בהתאמת מחירים ועדכונם ולא

היה צורר בשינויי מחירים בלתי-פוסקים.



לעומת זאת עסקת החבילה השניה דינאמית, יש בה שינויים והתאמות ויכולתו של

האזרח לשמש פקח פחותה בהרבה מזו שהיתה לו בעסקת החבילה הראשונה.

הסיכוי שאדם יצליח, היום, לעקוב אחר ההעלאות השונות - כמעט בלתי-אפשרי.

לשירות המהיר שנקטנו היה יתרון גדול. היתה מסירה מיידית, ביד, של ההזמנה,

טיפול תוך שבוע או שבועיים ולגורם הזה היה חלק גדול מאד מן ההתראה שביקשנו

להשיג.

כפי שכבר ציינתי, עסקת החבילה השניה הרבה יותר מסובכת. מדובר בה על חריגות

מהחלסות של ועדות שונות, הריגות בקביעת מחירים, ועזת חריגים ועוד.

אם נדרש שיפוט מהיר בעסקת החבילה הראשונה, על-אחת-כמה-וכמה שהוא נדרש לצורר

הפעלת עסקת החבילה השניה.

יש לנו ידיעות על הפרות מחירים ובקשר לנושא הזה עלי להדגיש כי יש לנו גם

פחות כוח הרתעה מאשר היה לנו קודם. עם כל יום שעובר מבלי שאנו פועלים בנושא הזה

- אנו, במו-ידנו, גורמים להחלשתו ופוגעים בסיכוייה של עסקת החבילה השניה להצליח.

פניתי לשר המשפטים שמילא את מקומי אותה עת וביקשתיו שיפעיל את סמכותו

ויכריז על תקנות שמטרתן לאפשר דרכי מסירה וסדרי דין מיוחדים לשיפוט מהיר לגבי

עבירות מסויימות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

. מהות השיפוט המהיר היא כפולה; מתן אפשרות להגיש לנאשם, במהלך הביקורת, כתב

אישום והזמנה למשפט במועד קבוע וקביעת בירור המשפס במועד קרוב ליום ביצוע העבירה

או התגלותה.

לא ביקשנו שיפוט מהיר לגבי עבירות שהוכחתן קשה יותר ושהתיק בגינן צריך

להיות מוכן על-ידי משפטן.

בקשר לשיפוט ולביקורות שערכנו ברצוני לחביא בפניכם נתונים. אני מתייחס

לתקופת עסקת החבילה הראשונה, לתקופה שבין ה-4 בנובמבר 1984 ל-ו2 בפברואר 1985:

מספר הביקורת שנערכו בתקופה הנ"ל - 66,233;

מספר ימי השיפוס שהתקיימו בבתי-המשפט - 231: מספר ההרשעות שהיו - 2,521;

סר כל הקנסות שהוסלו - --.126,023,600 שקלים;

מספר התיקים שנסגרו או בוטלו - 166.

אני מבקש את תשומת-לבכם לשני מספרים: למספר ההרשעות- 2,521, ולמספר

התיקים שנסגרו או בוסלו - 166.

נעשו גם סיפולים אחרים.

אשמח להעמיד את הנייר ובו הנתונים האלח לרשות הוועדה.

על 141 נאשמים הוסל כופר בסך כולל של 5 מיליון 865 אלף שקלים. הקנסות

היו בסדר גודל של אלף שקלים עד 70 אלף שקלים.

הוטלו על נאשמים גם קנסות כספיים על תנאי ועונשי מאסר על תנאי.

אני פונה אל יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ומבקש שחוועדה לא תעכב את

אישור התקנות מוקדם ככל שניתן על-מנת שיהיה בידינו "מכשיר" כלשחו כדי ליישם את

העסקה שהיא חרבה יותר סבוכה וקשח מעסקת החבילה הראשונה. תודה.

לפני שאמסור את רשות הדיבור לחברי הוועדה ברצוני להעיר מספר הערות בקשר

הדיון שעל סדר-יומנו.

ליבי לא כל-כר שלם עם האפשרות של מתן סמכויות של שוטר לפקחים ולעובדים של

משרד התעשיה והמסחר. יחד עם זאת בנושאים מסויימים, כאשר רוצים להראות לציבור

חשיבות ומהירות של הליך מסויים - אין ברירה.

יש דברים שהפקחים והציבור אליו הפקחים באים - צריכים לדעת. כאשר יש הפקעת

מחיר מירבי - אין בעייה. כאשר סוחר מבקש מצרכן יותר - אפשר לבדוק את הנושא.

כנ"ל המצב לגבי נקיבת מחיר במטבע זר. אנשים יודעים שאסור לנקוב מחיר במטבע זר.

לא כך המצב באשר לסוגייה הפרוצה של הצגת מחירים.

הנחתי על שולחנה של הוועדה את מכתבו של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מיום 15

בפברואר 1985.

אם סוחרים מציגים את המחיר על-גבי ערימה של מוצרים מאותו הסוג - דיינו.

אולם במקומות מסויימים היו מחירים על פריטים בודדים ועל אחרים לא - אז הגישו

נגדם כתבי-אישום על אי-הצגת מחירים.

הוגשו הרבה מאד תיקים לדיונים שארכו פחות מיום, זאת אומרת שהשופט היה צריך

לעבור בזמן קצר על הרבה מאד תיקים.

עצם הגשת כתב-אישום כלפי אדם גוזרת, בעצם, על אותו אדם גזר-דין ובנושא חזה

מתעוררת שאלה קשה.

הייתי בסופרמרקט לפני יומיים ונתקלתי במצב בו קיימים כמאה סוגי לחמים

שונים. היה באותו מקום דף של מחשב בו צויינו מחירי הלחמים. לקחתי לחם כלשהו

אולם לא יכולתי לדעת איזה לחם קניתי. אי-אפשר להשוות דברים. בהקשר הזה נשאלת

האם אותו סופרמרקט הציג את המחירים כפי שנדרש ממנו או לא?

אני יכול להביא דוגמה אחרת מבתי מרקחת בהם מוכרים כדורי אקמול. מדביקים

מחיר על הקופסה. האם זו הצגת מחיר או לא?

כאשר רוצים לתת את הסמכות הזאת לעובד משרד התעשיה והמסחר צריך שבעל חנות

הצגת מחיר על-פי החוק. החוק "רחביי מאד בנושא חזה

וצריר לתת בקשר אליו הנחיות גם לציבור הצרכנים וגם לעוסקים במסחר כפי שנותנים

אותו לעובדי המשרד.

חשוב מאד לקבל תשובה חד-משמעית בנושא הזה של הצגת מחירים.

השאלה השניה שלי מתייחסת לעניין התיקים שנסגרו או בוטלו. מה ההנחיות שמשרד

התעשיה והמסחר נתן בקשר סגירתם של תיקים או ביטולם כאשר מוגש כתב-אישום על-ידי

פקח? מי רשאי לבטל כתבי-אישום? למי מדווחים על-כך? מי עוקב אחרי זה

שכתבי-אישום יועברו למערכת המשפטית?

שאלה שלישית. אני בטוח שעובדי משרד התעשיה והמסחר מבצעים את עבודתם בצורה

הטובה ביותר ואת תוצאות עבודתם ראינו כולנו. הקהל התרגל לכך שצריך להיות מחיר

על המוצרים וכי המחירים צריכים להיות כאלה כפי שהתפרסמו. הנושא הזה גרם ריסון

גדול מאד ב"חשתוללותיי שהיתה קיימת קודם לכן, יחד עם זאת הגיעו אלי

תלונות על-כך שפקידים שגרים בישובים קטנים מבצעים ביקורות באותו ישוב בו הם

גרים.

אם פקיד של המשרד שגר בירושלים עורך ביקורת בירושלים - זה לא מפריע לי.

אבל אם תושב פרדס-חנה עורך ביקורת בישובו, דבר כזה גורם לי הרגשה לא נוחה וזה

המצב גם מצד המבקר וגם מן הצד המבוקר.



האם קיימת הנחייה לנושא הזה במשרד התעשית והמסחר?

אם כן מה היא? כיצד מפקחים שהעניין אכן יבוצע?

שאלה רביעית; מונחת בפנינו בקשה לאשר את התקנות

שמהרגע שהן תאושרנה הן תאושרנה מכאן ועד עולם. בהנחה שאמנם נאקר את התקנות, לא

הייתי פותח פתה כל-כך רחב בשאלת הזמן. מדובר על תקנות לזמן חירום במשק. מדוע שלא

נגביל אותן לתקופת עסקת החבילה? או אולי נקבע שהתקנות תהיינה בתוקף שלושה חודשים?

מדוע שנקבע אותן מכאן ועד עולם?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת דן מרידוד.

ד. מרידור; אני תומך בהצעה לאשר את התקנות ששר המשפטים ביקש

שנאשרו עם התיקון המגביל את פרק הזמו לתקופה של

עסקת החבילה.

עסקת החבילה א' היתה נחוצה והיא השיגח תוצאות טובות.

בסר הכל העסקה הזאת היתה דבר נחוץ ונכון אולם היא גם היתה אפשרית מכיוון שאפשר היה

לפקח כיוון שנקבעו מחירים קבועים, העסקה הזאת היתה סטאטית - לא דינאמית, עטקת

החבילה א' נקבעה לשלושה חודשים.

חוששני שיש קושי לפקח על מחירים משתנים, מחירים

שמשתנים במהירות פעם בחודש ואולי גם יותר מפעם בחודש. קשה לאזרח לזכור את המחירים

וגם לחנווני יהיה קשה לזכור אותם.

אני חושש מכר שנכניס את הפקחים עליהם מדובר בתקנות

למשימה קשה מאד גם אם נצא מהנחה שגם האזרח וגם החנווני הם שומרי חוק,

יש קושי עצום להציג מחירים משתנים על מוצרים

בדינאמיות כזאת.

אני אתמור בהצעה מכיוון שזו המדיניות ואני לא אתקע

טריז בגלגלי העגלה, צריר לעזור לעסקה השנייה להצליח אולם דעתי היא שיהיה קשה מאד

לפקחים לבצע את המדיניות בגלל מהירות השינויים ובגלל הדינאמיקה של הדברים,

פיקוח כפי שהוא מקובל עלינו - איננו דבר סוב.

הכלכלה צריכה להיות חופשית כדי שהיא תוכל לתפקד. אנו סובלים מעודף פיקוח, אינני

מאמין לטווח הארור שכלכלה כזאת תוכל לעבוד,

התקנות תהיינה טובות לשלושה הודשים; לא לטווח ארון,

ש, אלוני; אתה משכנע אותנו מדוע לא להצביע בעד אישור התקנות.

ד, מרידור; בטעיף 6 של החוק כתוב שהצגת המחיר או נקיבתו או

פרטומו צריכים לחעשות רק בשקלים. איסור הצגח

במטבע זר. יש לי בעייה עם הניטוח של הטעיף הזה ושאלתי מתייחטת לחוק הקיים. אם

אטור לומר ששירות מסויים עולה 500 דולר, האם מותר לומר שהוא עולה 500 שקלים וכי

הם צמודים לדולר?

לפי החוק אטור להציג את המחיר אלא בשקלים. אטור

לנקוב מחיר בדולרים אולם אנו חיים במציאות מסויימת של אינפלציה ובהקשר הדברים האלה

אני שואל; כיצד תפקחו על הנושא הזה? איר תנהגו? מה עם האינדקס? אם אני נותן

שירות, נניח של רואה-חשבון, קבלן או עורך-דין, הלקוח משלם לי בתשלומים צמודים לאינדקס.

לפי החוק זו עבירה תמורה.

ש, אלוני; לא יוכלו למנוע זאת מכיוון שגם התכניות הממשלתיות

נעשו בהצמדה וגם ההלוואות הממשלתיות ניתנות בשיטרו

של הצמדה.

איר תוכל למנוע זאת?

ו



מרידור; את "מחדדת" את שאלתי.

בסעיף 6 של החוק אין הגבלה לשירותים או על מצרכים

ויימים, בסעיף 6ב כתוב אפילו שזה תל גם על מקרקעין.

כדי לאפשר אכיפת מחוק אנו צריכים לדעת למה הכוונה.

למרות הגישה היסודית שלי; נגד פיקוח, נגד הגבלות,

7 כלכלה חופשית ואזרחים חופשיים אני ער לתקופה המיוחדת הזאת ולכך שהממשלה החליטה

מדיניות שהתקבלה בכנסת והיא זמנית ואני אהיה בעד התקנות, אולם אני מציע שנוסיף

תיקון שחן תהיינה תקפות רק לתקופת עסקת החבילה. יהיה כתוב בחוק שהתקנות תופשות

י יום 30 בספטמבר או יום אחר קודם לכן אם הממשלה תקבע כר.

ו"ר א. קולס; רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי,

וירשובסקי; איננו עוסקים בקביעת עקרונות חדשים. העקרונות כבר

כתובים בחוק. מה שאנו מתבקשים הוא לאפשר פרוצדורה

וירה וצודקת שתעזור לנו לנהל חיי משפט תקינים. זו הסיבה שאיננו שמים מקלות בגלגלי

ןלסון.

החוק קיים. מה שמבקשים מאתנו הוא אפשרות לבצעו.

אני מצטרף לשאלות ששאל היושב-ראש וסבור שבאמת צריך

וגביל את התקנות בזמן, אם בכלל נאשר אותו. אני לא הייתי מאשר אותן; אינני מתלהב

וו.

בסעיף קטן הי אשר אני אקריא בפניכם (מקריא את

סעיף) - יש הרחבה עצומה.

אני מבקש לשאול שאלה, מהי רמת ההשכלה, התידרוך

.הנחיות שיקבלנו אנשים שיתנו להם סמכות כבירה?

כאשר קראתי את הסעיפים ראיתי כי הם לא כל--כך פשוטים

יכול להיות על כל אחד מהם ויכוח גדול. בידי מי אנו מוסרים את הפרשנות עליהם וזו

זירה ארצית מכיוון שאין מדובר על סקטור מסויים, על עיר מסויימת או על שכבה מסויימת

לא על חוק שיחול על כל חלקי הארץ.

, אלוני; קיבלתם הערכה כמה פקחים תצטרכו כדי ליישם את הנושא?

י ו"ר א. קולס; לא דיברנו על מספר הפקחים.

, וירשובסקי; שאלתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני רלוונטית. השאלה

איננה רק כמותית אלא גם איכותית.

קיימת בעייה של ביצוע חוקים. יש בעייה של הפעלתם.

ז רמתם של הפקחים לא תהיה נאותה, הזמן שאנו רוצים להרוויח ילך לאיבוד בבתי-המשפט.

לכן, לפני שאני אומר שאני מסכים או אינני מסכים

וישור התקנות, ועקרונית אני נרתע מהן, אני מבקש לדעת בידי מי יהיה הפיקוח? מה

-ויינה ההנחיות? מי יהיו האנשים שיבצעו את העבודה ואיך תעשה הבקרה על-כר שהאנשים

ונם ממלאים את תפקידם? אני יוצא מתוך הנחה שהאנשים ימלאו את תפקידם במסירות יחד

זאת צריך לנושא כזה כישורים, יכולת וקשר עם קהל שלא בהכרח יקבל את הנושא באהבה.

ילך תיחכום, השכלה ויידע כיצד להפעיל את העניין ובהקשר הדברים האלה אני שואל; מי

זא אחראי על החוליות של הפקחים? מי יוכל להדריך את האנשים ולדאוג שלא תקרנה

קלות - אחרת לא עשינו שום דבר.

עד שלא אקבל תשובות לשאלות ששאלתי ~ יש לי סימני

גלה גדולים בנושא;



היו"ר א. קולס; תודה. רשות הדיבור לחברת-הכנסת אלוני.

לא הייתי בתחילת הישיבה. מדבריו של חבר-

הכנסת וירשובסקי לא נראה לי שהנושא בר-ביצוע

אלא אם נדע כיצד מנסים להפעילו?

כל גיוס הכספים של המדינה נעשה בשיטת ההצמדה

אז איר אפשר לקבוע, כאן, מהירים בלי הצמדה?

דבר שני; אנו עוסקים בעבירות מינהליות שבהן

אנו רגישים מאד להשש שתקום מערכת הדשה לגמרי. עושים כל מאמץ כדי שאפשר יהיה לצמצם

את המערכת המשפטית-הפקידותית ואילו כאן, במקביל, יוצרים עוד מערכת כזאת.

נשאלת השאלה לא רק כמה אנשים יועסקו בנושא הזה

ואיזו מיומנות תהיה להם אלא גם: לפי אילו חוזים הם יעבדו?

כאשר מדברים על פיטורי עובדים מכניסים למנגנון

השירות עובדים נוספים?

אוריאל ליו; יש כוונה להקים מערכת פיקוח?

נשאלת השאלה בכמה צריך לתגבר, בגלל הנושא

ואיך צריף לתגבר, ביחוד - באילו תנאים?

אם נחליט לעשות זאת, תהיה בעייח של העסקת

סטודנטים שמשתכרים שכר-רעב וקיים על הנושא הזה ויכוח. שם העניין נקבע לפי מטבע זר.

עלינו לדעת מהו מאגר כה האדם וכיצד הוא יפעל.

נתרכז בנקודות העיקריות. שמנו "מחסום" אהד

בצורת פרק הזמן. אנו סבורים כי התקנות צריכות

להיות זמניות.

במשרד התעשיה והמסחר קיימת, מאז ומתמיד, יחידה

או חטיבה או מחלקה שתפקידה לפקח על נושאים שקשורים בחוק שעל סדר-יומנו, משנת 1958.

היחידה הזאת קשורה גם עם העניין של מידות ומשקלות.

אילו הדיון הזה היה מתקיים ערב עסקת החבילה

הראשונה, כאשר לא היה שום נסיון בשסח, אולם בינתיים עברו שלושת חודשי עסקת החבילה

הראשונה ונצבר נסיון. עקבנו אחר הפקידים שצורפו לנושא הפיקוה.

בזמן עסקת החבילה הראשונה ניסיתי להביא את הנושא

הזה בפני הוועדה אולם אחר-כך נתתי לו "לרוץ" כדי לא לחבל במאמצים לעצור את "ההשתוללות"

שהיתה בעניין המחירים. היום כבר קשה יותר לפקח מכיוון שהמחיר הוא דבר בלתי-יציב.

הוא משתנה. זו הסיבה שביקשתי הסבר לשאלה: מהי הצגת מהיר? איר צריך להבינה?

האם נציגי איגודי הצרכנים נמצאים כאן?

לא, גם לא נציגי הסוהרים.

רציתי להבין מה המדיניות כדי שהיא תהיה שוות

לכל נפש מן הצד האחר אני מבין את הבעייה של הממשלה, של משרד התעשיה והמסחר ושל משרד

המשפטים.

אם נקבל תשובות מספקות על השאלות ששאלנו -

אפשר יהא לאשר את התקנות לפרק זמן מוגבל.



רשות התשובה לשר התעשיה והמסחר.

אני מודה לחברי הוועדה על השאלות שהם שאלו.

שמחתי גם לשמוע שהיושב-ראש טרח ובדק מחירים

במקומות שונים. אני תקווה שנוכל לקבל ממנו את המידע, כמו-כן מחברים אחרים, אם יש

להם כזה. משרדנו יוכל לעשות שימוש בחומר שתעבירו לו שנוגע לנושא הזה.

אוריאל לין; לפני ארבע שנים היה לי נסיון רע מאד עם המשרד

שלכם כאשר יחד עם חבר מסרתי עדות כתובה,

מפורשת והתחננו שיגישו תביעה משפטי אולם המנגנון לא רצה לעשות כך. מדובר בבית-

קולנוע שאמר שאין לו כרטיסים בשעה שכן היו לו ובזבזתי חודשים על המקרה הזה, טרחתי,

הבאתי עדות, אולם לא יצא מכך שום דבר.

אני מקווה שהגישה הזאת של המשרד השתנתה.

אני מקבל עלי את האחריות למה שסיפר חבר-הכנסת

אוריאל לין. צריך להיות רצף של אחריות.

המקרה ארע לפני ארבע שנים.

אני מוכן לבדוק, מייד, איך קרה שלא טיפלו בתביעה

שהגשת. על-כל-פנים הנושא הזה השתנה במידה

מסויימת. היום יש מגמה של טיפול-יתר או מהירות-יתר או השגת סמכויות יתר שבסופו-של-

דבר מביאים לשיפוט מהיר שהוא חלק המתחייב מהצורך לקיים את הפיקוח.

אני אבקש ממנכ"ל משרדי לבדוק את הטענה שהושמעה

מפיו של חבר-הכנסת אוריאל לין.

אם השר ירשה לי אני אוכל להביא בפני הוועדה

מכתבי הוקרה

עצוב מאד אם צריך לקבל מכתבי הוקרה כאשר מבצעים

את העבודה שצריך לבצע.

לא מגיעה לנו הכרת תודה. אני מצטער על ההערה

שהושמעה.

אני אענה לחברי הוועדה על מספר נושאים שהועלו

במהלך הדיון ואחר-כך אעביר, ברשותכם, את רשות הדיבור לאנשי המקצוע כדי שהללו יספקו

לכם תשובות מפורטות יותר.

בכל מה שנוגע לחרדה שהובעה בקשר רמת התידרוך

וההשכלה של הפקחים עלי להודות כי אני עצמי חרד בנושא הזה. הועלתה גם השאלה של

ההשתייכות המפלגתית.

מאז שעמדתי על דעתי, מאז שנות השלושים, תמיד

ראיתי בחרדה את עניין מינויים של אנשים בהתאם להשתייכות מפלגתית.

לפני מספר שבועות הודיתי ליושב-ראש הוועדה

לענייני ביקורת המדינה על-כך שהוא הזמין אותי לטפל בנושא שקשור במינויים מפלגתיים.

אני תובע לקיים בדיקה יסודית בכל משרדי הממשלה,

בכל החברות והגופים השייכים והקשורים עם משרדי הממשלה, בקשר מינויים שיש בהם השתייכות

פוליטית של הממונים.



בנושא הזה לא חלו שינויים משמעותיים בשנות

הארבעים, המצב החמיר בשנות החמישים, הפך לקודר בשנות השישים ומסוכן בשנות השבעים.

אני בעד בדיקה יסודית של העניין הזה.

ש. אלוני; בין השנים 1959 - 1975 היתה "רגיעה".

אף אחד מהאנשים שאני מכירה אינו יכול

להגיע לאף מקום, יהיו כישוריו אשר יהיו. הם מוכרחים להיות עצמאיים.

לא תוכלו למצוא תומך מסור יותר ממני בקשד

בדיקת הנושא הזה. אני רוצה לקיים בדיקה בקשד

מה שקרה בשנים האחרונות, בעיקר בששת החודשים האחרונים. הנושא חרג ממתן סובות הנאה

למי שסייע במערכת פוליטית כזו או אתרת, דבר די מקובל בחיינו, כאשר אדם שמקודב מבחינה

פוליטית מקבל תפקיד אולם העניין חרג מעבד כל אמות-מידה שאפשד לחיות אתן והגיע עד

פגיעה חמורה בנושאים בסחוניים רגישים. הוציאו אנשים עתירי נסיון מהמערבת והחליפו

אותם בעסקנים מפלגתיים דבר שאפילו בימים "השחורים" נזהרו מלעשותו למרות שגם אז היו

מקרים כאלה.

אחזור לנושא שעל סדד-היום. ציינתי באזניכם את

ההבדלים שבין עסקת החבילה הראשונה לבין עסקת החבילה השניה שהיא הרבה יוהד מסובכת.

נקבתי במספרים מדוייקים של הביקורת - למעלה מ-66 אלף ביקורות שנערכו ולמעלת מ-4

אלפים הזמנות לבתי-משפט.

ש. אלוני; כמה אנשים נוספו כאשר הגשתם את ה-66 אלף ביקורות?

שר התעשיה והמסחר א. שרון; אותו מספר אנשים שעוסק בפיקוח - כמאה. בימים

בהם מוכרזים מבצעים מיוחדים אנו מגייסים את כל

אנשי המשרד ואז המספר מגיע ל-250.

ש. אלוני! זאת אומרת שכח האדם היה מתוך המאגד שלכם.

שד התעשיה והמסחר א. שרון; כמאה איש,מתוכם קרוב ל-60 הם אנשים שמועסקים על-

פי חוזים מיוחדים לתקופת העסקה בלבד. אין כל

אפשרות שמישהו מהם יהפך לעובד קבוע של המשרד אלא אם כן הוא יגיש מועמדותו למכדז ביום

מן הימים וייבחר.

האנשים האלה עובדים לתקופה מוגבלת.

אני ממליץ שהנושא של תחולת השיפוט המהיר יהיה

רק לתקופת עסקת החבילה כדי שלא יתקבל הרושם שאנו מתכוונים להשיג הסדר שזמנו איננו

מוגבל.

אני מקבל, בנושא הזה, את הצעתו של חבר-הכנסת

מרידוד ואני כבר אבקש להכניס את התיקון הזה.

עם תום המועד - התוק בסל.

ד. מרידוד; מדובר על תקנות.

אין אופציה להארכה.

אין.

כדי שלא תהיינה אי-הבנות אני אחזוד על מה שאמרתי.

בנושא הזה עוסקים, מטעם משרדנו, 40 אנשים קבועים.

כ-60 מועסקים על-פי חוזה מיוחד לתקופת תעסקה.



אנשי המכס תרמו תרומה חשובה לנושא. כ-30

איש השתתפו במבצעים המיוחדים וגייסנו אנשים נוספים, גם הם מהמכס וממשרד התעשיה

והמסחר כך שהמספר הכללי הגיע ל-250 איש.

ג. כהן; היו הלשנות של אזרחים למשרד?

ד. מרידור; כוונתך לפניות.

מ. וירשובסקי; תלונות.

אזרחים מתלוננים. אלו לא הלשנות.

אני מבקש את רשות השר להפריע באמצע דבריו

ולהעיר שראיתי שאם קיימים דברים מסויימים - הם קיימים בכל הענף. לדוגמה, בענף

החרסינה המחירים לא כללו מע"מ, אז הם לא כללו מע"מ בכל הענף. לא היתה אף חנות

שמכרה מוצרי חרסינה שהמחירים שלה כללו מע"מ.

אם משהו מקובל - הוא מקובל בכל הענף.

בחנויות החרסינה נערכו ביקורות אולם הפקחים לא טרחו להעיר על הנושא הזה. גם

בענפים אחרים ראיתי שיש חריגים ואני מקבל את הצעת השר ואשלח אליו את הפרסים.

אינני סבור שהיו הלשנות בנושא הזה.

ג. כהן; בתכנית הרריו "לא בכל מחיר" הודיעו שאנשים

שלחו מכתבים בהם הם התלוננו על מחירים שונים.

התכנית הזאת עוזרת לכם?

ד. ברודט; כן.

ש. אלוני; לחץ פסיכולוגי.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; ברצוני לציין משהו כללי לפני שנעבור לשמיעת

תשובות יותר מפורטות. חרף הדיבורים, הכתבות

והקריקאטורות, לא הפכנו להיות מדינה של פקחים.

ש. אלוני; צריך לשמור על המצב הזה.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; אנו עושים זאת. אינני רואה כל סיבה שהצוות

שעשה את העבודה בעסקת החבילה הראשונה, שהוא

אותו צוות שימשיך את העבודה בעסקת בחבילה השנייה, יחרוג מאותן אמות-מידה שהוא סיגל

לעצמו בהתאם להנחיות שהוא קיבל.

אין ספק שהייתי שמח יותר אילו פקח היה גם

עורך-דין במקצועו או שהוא היה בעל השכלה אקדמאית אולם בחיינו אנשים הגיעו לעמדות

מפתח מרכזיות בלי שהיתה להם השכלה פורמאלית.

גם כאלה שיש להם השכלה פורמאלית הגיעו למשהו.

בכנסת הראשונה, השניה והשלישית היו הכי פחות

תארים אקדמאים. היום - יש הרבה מאד תארים.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; על-כל-פנים אני מקווה שמידת ההבחנה וההגינות

תמשיך לעמוד לפקחים כדי להבחין בין סוגי

המוצרים, צורת סימון המחירים והצגתם.

אבקש שהיושב-ראש יתן את רשות הדיבור ליועץ

המשפטי של המשרד, מר פרי, ואחריו למר שרגאי כדי שהם יוכלו לענות על השאלות

הספציפיות שנשאלנו.



עי פרי; בקשר לשאלתו הראשונה של היושב-ראש באשר להצגת

מחירים היה ברצוני לומר שנושא הצגת המחירים

כמובן שאיננו הדש. הוא קיים מאז שקיים חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ואלה הן

ההוראות שקיימות היום.

הנושא איננו נושא מתמטי מדוייק. בסופו-של-עניין

יש מקום לשיקול-דעת מסויים כדי לקבוע מהי הצגת מהירים נאותה, אדם יכול להציג מתירים

אולם הספרות לא תהיינה ברורות דיין.

למפקח חייב להיות שיקול דעת בנושא הזה.

נשאלה שאלה בקשר לנוהלים ולהנחיות שנותנים

לפקחים שיוצאים לשסח. תשובתי היא שיש לנו "מדריך למבקר" שנותן לפקח הנחיות ברורות

ביחס

אפשר לקבל עותק מח"מדריר למבקר"?

ע. פרי; כמובן.

ש, אלוני; אני מבקשת שתתייחס בדבריך לדבר נוסף. בשעה

שעורכים פיקוח על המחירים האם יש הנחיות

לפיקוח מקביל על תכולה? על שם היצרן ועל המשקל?

זוהי הזדמנות לדאוג לכף שתמורת הכסף שהצרכן משלם

הוא יקבל תמורה הוגנת. זו דרך עקיפה להגנה על האזרח אם כבר שולתם פקח לבדוק מה המצב.

ע. פרי; כפי שציינתי קודם לכן קיים "מדריר למבקר" ואני לא

אקריא בפניכם עכשיו את תשעת הסעיפים שבו המדברים

על נושא הצגת המחירים.

למבקר יש הנחיות ברורות של המשרד כיצד לבדוק אם

יש הצגת מחירים נאותה. יש הנחיות בכתב.

הל;ו"ר א. קולס; פרסמתם את המדריך לידיעת הסוחרים? כמו שאתם

מפרסמים אותו לידיעת המבקרים כך אתם צריכים לדאוג

לכך שתוכנו יגיע גם לידי הסוחרים מכיוון שמדובר על "יריעה" רחבה מאד.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; נדאג לפרסם את הנושא. זה רעיון נכון. אני

אבקש להדפים את ההנחיות בעתון כדי שהסוחרים ידעו

בדיוק מה ההנחיות שקיבלו הפקחים.

היו"ר א. קולס; בלי כל קשר לתקנות אני מבקש שהוועדה תביע דעתה על

ההנחיות בישיבה הקרובה ביותר. אני מציע שרק לאחר

מכן הדברים יפורסמו. אולי נרצה לתקן משהו?

ההנחיות הן משהו חדש בשבילנו; שמענו עליהן רק

עתה.

אבקש להעביר ליושב-ראש, מייד, עותק של ההנחיות.

נעכב במספר ימים את פרסומן.

ש. אלוני; אי-אפשר לעכב את הפרסום.

היו"ר א. קולס; אני רוצה שלא נעכב את התקנות. אם בהנחיות אין כל

בעייה



אוריאל לין; הן חלק מהתקנות?

ע. שרגאי; זוהי הוראה פנימית של המשרד.

בקשר הנושא של הצגת המחירים היושב-ראש דיבר על

סוגי מוצריפ בהן הדרישות אינן אחידות לגבי מוצרים

אחרים.

קיימת רשימה של חיקוקים שיש להם דרישות ספציפיות

לגבי סוגים כאלה או אחרים.

לבתי-מרקחת יש צו על כל תרופה והצו מחייב.

הצווים האלה הוצאו במשך השנים.

הי ו"ר א. קולס; הצו הוצא על-ידי משרד הבריאות בקשר לתרופות והוא

מחייב את היצרן. בעסקת החבילה זה היה הגיוני.

היום הם בוודאי אינם מסמנים ואז באים אל הרוקח ומטילים עליו קנס בגין צו שקיים על

היצרן.

קיימים דברים שהציבור איננו יכול לעמוד בהם.

צריך לקיים על הנושא הזה דיון בלי כל קשר לתקנות.

אוריאל לין; לא הייתי רוצה לעכב את הפרסום-

ע. פרי; בקשר לתיקים שנסגרו או בוטלו - קיים נוהל של טיפול

בתלונות שקובע, מפורשות, נוהל לסגירת תיקים.

כאשר תיק מגיע אל היועץ המשפטי, היועץ המשפטי

בודק אותו ואם לדעתו אין מספיק ראיות - הוא ממליץ לסגור את התיק בפני מנהל המחוז.

אם אין תמימות-דעים בין היועץ המשפטי של המחוז לבין מנהל המחוז - התיק מועבר להכרעה

משפטית של היועץ המשפטי של המשרד.

על שאלה שנשאלה אשיב כי למשרד התעשיה והמסחר יש

ארבעה מחוזות.

זה הצד האופרטיבי של הפיקוח.

בקשר לתיקים שבוטלו כרצוני לומר שבהתחלה, כאשר

רק התחלנו להפעיל את הנושא של שיפוט מהיר, הדבר נעשה בהתראה של שלושה ימים ולקח

לאנשים זמן כדי להיכנס לעניין. היו מספר כתבי-אישום שלא הובנו - -

אוריאל לין; מי מכין את כתבי-האישום?

ע. פרי; כתב-אישום הוא טופס שנקבע בתקנות סדר הדין הפלילי.

הפקח ממלא את הטופס, חותם עליו, נותן עותק אחד

לנאשם, עותק אחד נשלח לבית המשפט ועותק אחד ללשכה המשפטית. בתביעה מופיע בא-הכוח של

היועץ המשפטי לממשלה שזה תפקידו. מדובר על עורכי-דין שלנו, אנשי הלשכה המשפטית, שכל

השנים עסקו במאטריה הזאת. הם פרקליטים ויש להם הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה. קיבלנו

לצורר הנושא עוד שישה עורכי-דין כתוספת לשישה שכבר יש לנו עתה, כלומר יש עכשיו שנים-

עשר פרקליטים.

ד. מרידוד; איך תיק כזה, שנעשה בצורה של רפורט, מגיע למערכת

הבקרה? הרי הוא מועבר מייד לשיפוט ולהטלת קנס.

ע. פרי; חייבים לעבור שבעה ימים מיום מסירת ההזמנה עד ליום

הדיון בבית המשפט.



ד. מרידוד; בתור שבעת הימים האלה היועץ המשפטי בודק כל תיק

כזה?

בוודאי.

יש זכות ערד?

ע. פדי; כרגיל. לבית המשפט המחוזי.

היו"ד א. קולס; בשלב מסויים, עד זמן הגשתו של הדו"ח לבית המשפט,

הגיעה אלי אינפודמציה כי דו"חות נעלמים.

ע. פדי; לכל טופס כזה יש מספד ואדבעה עותקים. כתבי-האישום

מופיעים בצודת פנקסים שמי שמקבל אותם תותם שהוא

קיבל 25 טפסים בכל פנקס והוא תייב להחזיר אותו מספד העתקים. אם הפקת ביטל או מחק

דו"ח, הוא חייב להחזיד אותו על-מנת למנוע תופעות כמו אלה שהיושב--ראש הזכיר בדבריו,

היו"ר א. קולס; הבנתי שבמשרד, באיזושהי צורה, לא צדיר לדווח

לירושלים על חלק מהדו"חות המבוטלים.

מהי צודת המעקב בקשד לנושא הזה?

ע. פדי; אנו מדבדים על טדדי-גודל עצומים, על 60 אלף

ביקודות ועל 6 אלפים הזמנות לדין וזה עדייו לא

כולל את מספד התיקים שנפתתו שלא על-פי הזמנה דחופה.

היו"ר א. קולס; אני מדבד על ה-166 תיקים שנטגדו או בוטלו.

ע. פדי; ליועץ המשפטי של המחוז יש שיקול-דעת בנושא הזה.

אינני אומד שלא צדיכה להיות בקדה אולם אין סיבה

להניח שהוא איננו מפעיל את שיקול-דעתו. אני גם לא בודק את שיקול הדעת שלו בבית-

המשפט.

היועץ המשפטי של המחוז בודק את התיק ואם יש לו

ספקות הוא פונח אלי. אם לי יש ספקות - אני פונה ליועץ המשפטי לממשלה. זה מלבד

התיקים שלגביהם נהוגה הפרוצדודה הרגילה, על-פי דין.

שר התעשיה והמטחד א. שדון; האם מישהו ערער?

ע. פרי; היה ערעור אחד של אדם שהוטל עליו מאסר על תנאי

לשמונה חודשים. בעדעוד הובעה הסכמה שתהיה

מחוייבות במקום מאטד על תנאי. זה היה העדעוד היחיד.

היו"ר א. קולס; יש לי הרגשה לא נוחה בנושא של ביטול הדו"חות.

אינני טבוד שאפשר לתת סמכות לביטוח דו"חות למנהל

המחוז וליועץ המשפטי של המחוז בלי לדווח למדכז. אנו חיים בסביבה מסויימת.

שד התעשיה והמסחד א. שדון; בסך-הכל האזרח נגזל ויכולת הפעולה מצומצמת.

אני מביו את הדגשתו של יושב-דאש הוועדה.

העתק יישלח לאינסטנציה גבודוה יותר. זה הכל.

ע. פדי; נשאלה כאו שאלה בקשד לעובד שעורף ביקורת במקום

מגוריו. אדם שגר במקום מגורים שהוא לא יכול

להפעיל סמכויות



"- מרידור; מקום מגורים קטן זה דבר אחר.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; אני יכול לתת לכם דוגמה של מושב. האם חבר אותו

מושב איננו יכול להיות יושב-ראש הוועד או יושב-

"אש המזכירות? אין כמעט מושב בו הגזבר איננו חבר באותו מושב ומדובר על אנשים

ש"גוזרים" גורלות על אנשים לכל ימי חייהם.

האם לא קיים מרכז מושב שהוא איש המושב?

איננו נותנים שגזירת גורלו של איש עסקים תהא

נידי פקחים מאותו מקום. נושא כזה מופנה לערכאות משפטיות.

היו"ר א. קולס; גם לא יכול להיות נוח לאותו פקח להגיש דו"ח

לבעל המכולת שבשכונתו הוא גר. זה גם לא נוח לבעל

המכולת.

ש. אלוני; למקומות קטנים צריך להנהיג פקח אזורי וצריך לקבוע

שבמקום בו הוא גר הוא לא יפקח.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; אני מציע להוציא הנחייה של המשרד שלאדם לא יהיה ניתן

לפקח במקום מגוריו הקרוב אולם אינני מציע להביא את

הנושא לירי אבסורד.

תיו"ר א. קולס; שאלתו של חבר-הכנסת דן מרידור נשארה "פתוחה".

ש. אלוני; גם שאלה שלי.

------ ? / -י

ע. פרי; אני מבקש להתייחס לסעיף 6 של החוק. בהחלט לא היתה

כוונה לעכב הצמדות במשק. הסעיף איננו מבטא זאת,

אדם רשאי להעלות את המחיר באופן חופשי; אין מניעה

שהוא יציג את המחיר,ובלבד שלא יהיה נקוב בדולרים.

ר. מרידור; אני יכול לרשום מחיר בשקלים צמוד לדולר?

ע. פרי; להערכתי כן.

י,

ר. ברודט; א. ההצגה היא בשקלים; ב. מותר להצמיד לכל

פרמטר כלכלי במשק; ג. עסקות אשראי ממילא לא בתוקף

הפיקוח.

ר. מרידור; מה בקשר שירות שנותנים? נותן שירות, לדוגמה,

רוצה לקבל סכום בשקלים שיהיה שווה למאתיים דולר.

ע. פרי; שכר הטרחה מוגבל.

ד. מרידור; אם העסקה נעשתה בדולרים איר הוא מוגבל? אם דירה

נרכשה בסכום צמוד לדולר אז גם שכר הטרחה הוא

בדולרים.

אני מדבר על חלק עצום של עסקות במשק.

ד. ברודט; בעסקת החבילה יש כוונה להוציא תחומים קוונים מחוק

הפיקוח.

כמח שתוציאו יותר, נברר אתכם יותר.

היו"ר א. קולס; מיצינו את הדיון.

אני מציע לאשר את התקנות.

איר הצליח הפיקוח במגזר הערבי של עסקת החבילה הראשונה?

יש הנחיה למפקחים של המשרד שבזמן עריכת הביקורת

יש לפעול על-פי הוקי הצרכנות האהריפ שהמשרד מופקר

עליהם.

בקשר השאלת שנשאלה לגבי משקלות ומירות תשובתי

היא שלא כל פקח יכול.

לגבי סימון מוצרים - יש הנחיות לפעול. יכולה

להיות בעייה טכנית עקב ההתפצלות אולם בעיקרון קיימת הנהייה לבדוק גם את הנושאים

שמעבר להצגת המחירים, על-פי חוק הפיקוח.

ש. אלוני; אני מציעה שהמשרד יתגייס לנושא הזה, לא רק בעניין

של המחירים אלא גם בדבר סיב המוצר, תכולתו ושם

היצרן.

קיים עכשיו משחק של תפזורת. מתחילים לשווק מוצרים

בתפזורת. דווקה כאשר מקפידים על המהירים השוב שבעתיים להיות מודעים להגנת המוצרים.

המאמץ בכיוון זה איננו גדול. לא מוכרחים להכשיר סדרת פקחים לצורף הנושא. לעצם

הידיעה שיבדקו גם את הדברים האלה יש השיבות גדולה גם מבחינת התהושה שתפקידם של

הפקחים הוא גם לשרת את הצרכן.

בוועדת הכספים סיפרו שכאשר נציגי מס-הכנסת באו

לאום-אל-פאחם - הרביצו להם מכות ולא נתנו להם

מס-הכנסה לא נכנס לשם יותר. חוששים.

ש. אלוני; מדובר רק על מקום אחד, מסויים.

שר התעשיה והמסהר א. שרון; מה עם סייבה? דיר האנה? עראבה? סכנין?

ש. אלוני; היה רק מקום אחד כזה - אום-אל-פאחם.

אוריאל ליו; אני יכ1ל לומר לכם שהעובדים באגפי המסים, אלה

שאחראים על הביקורות, חוששים להיכנס למספר מקומות.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; האם הדבר הזה ידוע לממשלה?

אוריאל לין; מאד ידוע לממשלה.

ג. כהן; שני גובים של מס-הכנסה באו לאום-אל-פאחם, גרשו

אותם מהכפר ולא נתנו להם לבצע את הביקורת.

ש. אלוני; צריו לבדוק את המקרה. אי-אפשר להטיל לשוך הרע על

ציבור שלם,

היז"ר א. קולס; השר הבין את תמסר.



ג. כהן; בהמשך הדברים שאמרתי היה ברצוני לשאול: באיזו

מידה יהיה פיקוח במגזר הערבי?

ע. שרגאי; בין התביעות שהוגשו היו גם תביעות מאזורים ערביים.

כאשר מכינים תכנית עבודה לוקחים מפה, מסמנים עליה

ריבועים והפקח צריך לבדוק כל מה שקיים בתוך הריבוע.

שר התעשיה והמסחר א. שרון; מאחר ומדובר על נושא רגיש ויכולה להתקבל הרגשה של

הטלת כתם על ציבור שלם

אוריאל לין; אני דיברתי על אגפי המסים ספציפית. אני אחראי על

מה שאמרתי. אני מבקש שלא ישתמע מדברי משהו אחר.

לא היה בכוונתי להטיל כתם על ציבור שלם.

במגזר הערבי קיימים מספר ישובים שאליהם עובדי אגפי

המטים לא נכנסים מתוך חשש לעצמם.

אינני מופקד על הנושא של מס-הכנסה. מאחר ונשאלה

שאלה, אנו נדאג שיושב-ראש הוועדה יקבל עליה תשובה

שמתוכה ניתן יהיה ללמוד האם הפיקוח מתבצע בכל ישובי הארץ ללא אפלייה מסיבה זו או

אחרת.

אני מקווה שהתוצאה של הנושא הזה לא תהא "פשיטה"

בקול תרועה.

אני מתייחס לכל תושבי ארץ-ישראל בצורה שווה.

לדעתי כל תושבי ארץ-ישראל צריכים לשאת בכל החובות

ולהיות שותפים לכל הזכויות ללא אפלייה בין איש לאיש, ביו מין למין, דת לדת או כל

חלוקה אחרת.

אני מציע לכולנו לא להיות רגישים יותר מדי.

לא גרמנו עוול לאף אדם. לא צריכה להיות דאגה מצד מישהו לגבי ציבור מסויים.

אני מעמיד את התקנות להצבעה עם התוספת בקשר לתוקפן.

הצבעה

התקנות אושרו פה אחד.

אני מודה לשר התעשיה והמסחר על השתתפותו בדיון.

הישיבה נעולה.

(הישיבה הסתיימה בשעה 11.20)