הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"א בשבט התשמ"ה, 12.2.1985, שעה 11,30

נכחו;

חברי הו וערה; מ"מ היו"ר אוריאל לין

י. ארצי

מ. וירשובסקי

ר. ליבאי

ד. מרידור

א.ח. שאקי

מוזמנים; גבי ע. אליצור - משרד המשפטים

גבי ע. פרידמן - נעמ"ת

גבי ד. בוסתן - נעמ"ת

גבי ש. בלוך - לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת

היועצת המשפטית של הוועדה; ר. מלחי

מזכיר הוועדה; ש. סגר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; חוק הירושה (תיקון מסי 7), התשמ"ד-1983.



חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשמ"ד-1983

היו"ר אוריאל לין; אני מתכבד לפתוח אח ישיבת ועדת החוקה, חוק

ומשפט.

אבקש מהגבי עליזה אליצור להסביר לנו

בקווים כלליים את עיקרי החוק. איננו מבקשים לשמוע היום הערות ספציפיות. אחרי

רבריה של גבי אליצור נשמע את דברי נציגת נעמ"ת, אחר-כך חברי הוועדה ישאלו שאלות

או יעירו את הערותיהם, נציגות נעמ"ת יוכלו לעזוב את הישיבה ואנו נמשיך בעבודה

פנימית בקשר הצעת החוק המונחת בפנינו.

ע. אליצור; הצעת החוק שמונחת בפניכם הוגשה בסוף חודש

נובמבר 1983 לכנסת מטעם הממשלה. בכנסת הקודמת

דנו בהצעה הזאת אולם לא הגיעו לסיכומים סופיים.

התיקונים העיקריים מתייחסים לסעיף 11 לפקודת

הירושה לעניו זכות הירושה של בן זוג כאשר המוריש לא השאיר אחריו צוואה,

הסעיף הזה מפרט מה קורה אם המוריש הניח ילדים משותפים לו ולבן הזוג בלבד או צאצאיהם

או הורים, מה קורה אם הניח המוריש ילדים שאינם משותפים לו ולבן הזוג או צאצאיהם

או מה הדין אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים והוא היה נשוי פחות מחמש

י-ינים לבת זוגו.

אם יורשים, יחד עם בן הזוג, ילדי המוריש

מנישואין קודמים - בן הזוג מקבל רבע משאר העזבון; אם יורשים עם בן הזוג ילדי המוריש

שלא כמו במקרה הקודם - חצי. אם יורשים יחד עם בן הזוג אחים או אחיות של המוריש

או הורי הוריו של המוריש, בן-הזוג, שנקרא לה האלמנה לצורך ענייננו, מקבלת שני-

שלישים.

באין יורשים - האלמנה יורשת הכל.

מה שאנו מבקשים בהצעת החוק הזאת היא לפשט את

מנושא כך שיורש לא יזדקק לשירותיו של עורך-דין או לעשות חישובים מתמטיים שמביאים

לתוצאה שהיא לא תמיד צודקת.

אנו מבקשים שבן הזוג יקבל את החלק שהוועדה

תקבע והשארית תחולק בין היורשים כאילו בן הזוג לא היה קיים.

בסעיף 11 של הצעת החוק ישנם גם מספר תיקוני-

משנה לחוק.

אפשר לשנות את חוקי הירושה אם המוריש משאיר

אחריו צוואה.

ע. אליצור; כל אחד יכול להשאיר צוואה לפי רצונו. אם

הוא איננו משאיר אחריו צוואה - הדברים נקבעים

לפי דין.

ד. מרידור; מה אתם מציעים לשנות?

ע. אליצור; פתרון עקבי בנושא הזה ניתן על-ידי בית המשפט

העליון במספר פסקי-דין אשר המנחה בהם הוא

בענין פינקלשטיין. פסק הדין הזה קבע כי אין להעדיף את בן הזוג או להפלותו לרעה

על-ידי מתן החלק הגדול ביותר או הקטן ביותר אלא צריך לחלק את העזבון בשני שלבים,

בשלב הראשון תערך חלוקה 'רעיונית' בין היורשים כאילו בן הזוג איננו קיים ובשלב השני

"ינגוס" בן הזוג את החלק המגיע לו מחלקו ה"רעיוני" של כל אחד מהיורשים האחרים.



המצב עד עתה היה כזה שאלמנה שירשו אתה ילדי

המוריש מנישואיו קודמים קיבלה רבע מן העזבון הילדים ירשו שלושת-רבעי.

סעיף קטן (ב) של סעיף 11 לחוק הירושה אומר

שאם במות המוריש היו נכסי בני הזוג או מרביתם בבעלות משותפת, האלמנה תקבל רק רבע

מהעזבון. אנו מציעים, על דעת שר המשפטים, למחוק את סעיף קטן (ב) של סעיף 11.

בכל מקרה בן הזוג ירש מחצית, והילדים המשותפים -

מחצית.

אם לבו הזוג היו ילדים קודמים ולזוג לא היו

ילדים משותפים - האלמנה תקבל רבע מהעזבון. זו הצעתנו בחוברת הכחולה.

הוועדה צריכה להחליט אם היא מקבלת את ההצעה

הזאת.

נושא שני חשוב מאד שאני מביאה לתשומת-לבכם

הוא עניו צוואה כתובה בכתב-יד שעליה מצוייו תאריך והיא נושאת את חתימתו של המוריש.

צוואה כזאת תופשת. מוצע שכאשר בית המשפט יהיה בטוח באמיתותה של צוואה שתהא כתובה

בכתב ידו של המוריש הוא יאשר אותה גם אם יהיה חסר בה תאריך או חתימתו של המוריש

או שניהם.

אלה עיקרי התיקונים שאנו מציעים להכניס בחוק.

התיקונים האחרים - קטנים.

היו"ר אוריאל ליו; רשות הדיבור לנציגת נעמ"ת, עורכת-דין עופרה

פרידמו.

אני מייצגת את לשכת הייעוץ המשפטי של נעמ"ת.

אנו, בנעמ"ת, נותנים יעוץ משפטי בשיתוף עם

משרד הבטחוו ויש לנו נסיון בנושא הזה. אולי נוכל לתרום משהו לתיקוו החוק.

אנו, בהחלט, בעד תיקון החוק בנושא של ילדים

מסוגים שונים שהמוריש השאיר אחריו. אני מוכנה להביא בפני הוועדה מקרים קונקרטיים

שימחישו את המצב.

אנו מצדדים שבו הזרג ירש חצי מהעזבוו.

ההצעה מדברת על רבע ושמהמחצית יתחלקו.

לפני שבוע היתה אצלנו אלמנת מלחמת יום הכיפורים

שהיו לה שני ילדים מבעלה שנפל והותיר אחריו משק. כאשר היא נשאה שוב נולדו לה

ולבעלה השני ילדים משותפים. מחצית מחלקה במשק האשה נתנה לבעלה בזמו נישואיהם.

לבעלה היו ילדים מנישואיו קודמים. הוא היה גרוש. האשה הופתעה כאשר התברר לה

שילדי בעלה מנישואיו הקודמים יקבלו חלק יותר גדול בעזבוו מאשר ילדיהם המשותפים.

מדובר על מצב בלתי-נסבל.

צריך להשוות את מצבם של הילדים משני הסוגים.

לנעמ"ת היתה יוזמה בקשר חלוקת ירושה עם אחים

ואחיות בשינוי החוק. קיימים מצבים בלתי-נסבלים כאשר נשאר בו זוג ללא ילדים.

אם לא היו לזוג ילדים, האלמנה צריכה להתחלק בעזבוו עם אחיו ואחיותיו של המנוח.

המצב חמור שבעתיים בגלל עניו החליצה ואז מופעל לחץ על בו הזוג שנשאר בחיים,

קיימים מקרים של נשים שהיו נשואות הרבה

שנים והיו חשוכות ילדים ואחרי מות בעליהו הו צריכות להפריש חלק מהעזבוו לטובת

אחיו ואחיותיו של הבעל.



היה לנו מקרה עם אלמנה שבנה היחיד נפל

במלחמת יום כיפור. לבעלה היו אח ואחות ברומניה אולם הללו נפסרו והשאירו אחריהם

בנים שלא היה להם ולא כלום עם האלמנה. האלמנה היתה צריכה למכור את הדירה

ולהפקיד את חלקם של היורשים של בעלה אצל האפוטרופוס.

אנו מצדדים בהצעה שאם בני הזוג היו נשואים

למעלה מחש שנים - האלמנה תקבל הכל, ואם פחות מחמש שנים - שני-שליש. זו פשרה.

עניו נוסף הוא ירושת בני אחים ואחיות במקרה

שהאחים או האחיות נפטרו. עד היום הללו היו מחוץ לתמונה כאשר בן הזוג נותר ללא

ילדים. היום יש כוונה להכניס אותם שוב לנושא" לנו אין התנגדות לכך.

הסתלקות לסובת

אח. עד היום זה לא היה כך. אם יש אלמנת צה"ל שהורי בעלה יורשים יחד אתה, צריכה

להיות קיימת הסתלקות לסובת אחים ואחיות.

צריר לתקן עיוותים. אולי אפשר להתקין את

הסעיף הזה רטרואקטיבית?

היו"ר אוריאל לין; תודה. האם למישהו מחברי הוועדה יש שאלות

לעורכות-הדיו של נעמ"ת? אני מבין שלא.

ד. ליבאי; האם יש לכן התנגדות להצעה הכחולה?

ע. פרידמן; בהשוואה לזכויות הילדים אנו מציעים חצי ולא

רבע.

היו"ד אוריאל לין; הצגתם את הדברים בצורה עניינית. תודה.

נעבור על סעיפי הצעה. החוק סעיף אהר סעיף.

רשות הדיבור לגבי עליזה אליצור,

ע. אליצור; אנו מציעים לבטל את סעיף 6. יש תיקונים

נוספים שאנו מציעים ושאינם מופיעים בהצעה

הכחולה.

היו"ר אוריאל לין; אני מבקש שתקראי את הצעת החוק הכחולה, סעיף

אחר סעיף, ותסבירי לחברים מה השוני לעומת

החוק הקיים,

אנו מציעים תיקון סעיף 6(ב) בחוק הקיים.

תקריאי בבקשה סעיף אחר סעיף ותנמקי את

השינויים שאתם מציעים לעומת החוק הקיים,

סעיף 1. בסעיף 6(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 1

(להלן - החוק העיקרי), במקום "בן-זוגו או

ילדיו של המוריש" יבוא "בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש".".

סעיף 6(ב) של החוק העיקרי אומר שמי שהסתלק

מחלקו בעזבון רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. אין הסתלקות לטובת אדם אחר

אלא לטובת בן-זוגו או ילדו של המוריש.

אנו מציעים שאפשר יהא להסתלק לטובת אחיו

של המוריש, הנושא הועלה בעיקר במקרים של הורים שכולים שיורשים את בניהם אולם

אין רצונם בכך והם מבקשים להסתלק מחלקם בעזבון לטובת אחיו של המוריש,



אנו רוצים להוסיף שאם אדם רוצה להסתלק לא

מחלקו בעזבון אלא מנכס מסויים - שהוא יוכל לעשות זאת.

היו"ר אוריאל לין; האם יש הערות או הסתייגויות לסעיף מסי 1

של הצעת החוק הכחולה?

ד. מרידור; החלק המוצע בחוברת הכחולה מקובל עלי, הייתי

אפילו מרחיב אותו אולם זה איננו חשוב כרגע.

לגבי 6(א) יש לי הערה מסויימת שאני מבקש להביא בפני הו וערה.

היו"ר אוריאל לין; האם סעיף מסי 1 של הצעת החוק הכחולה מקובל

עליכם? אני מבין שכן.

הוחלט; סעיף 1 של הצעת החוק מאושר.

ר. ליבאי; אם נשמע את רברי לשכת עורכי-הדין בנושא הזה

הרבר ייחשב "תרומה" לחקיקה הזאת.

היו"ר אוריאל לין; לשכת עורכי-הדין לא ביקשה להופיע בפני הווערה.

מי שביקש להופיע בפנינו - הופיע. נציגי נעמ"ת

ביקשו להופיע בפנינו והם עשו כן.

כל אחד מחברי הוועדה חופשי להזמין נציגות

לוועדה. הנושא הזה הובא לידיעת החברים לפני מספר ימים.

אם לשכת עורכי הדין לא פנתה אלינו ואף חבר

ועדה לא הציע זאת - אין טעם לדרוש דחיית הדיון בשל כך.

אני מדבר על הוראת קבע.

היו"ר אוריאל לין; לשכת עורכי הרין יודעת שאנו דנים על הנושא הזה.

היא לא ביקשה להשתתף בדיון.

ד. מרידור; אני מצדד בדיון מהיר בוועדה אולם מדובר עתה על

ה7ק שהוא נחשב לאחד החוקים שכל טעות קטנה שתעשה

בו תגרום נזק שכמעט בלתי-ניתן יהא לתקנו.

פסק-דין פינקלשטיין מוכיח את חוסר ראייתו של

המחוקק בנושא הזה.

רווקה כאן, עם כל הכבוד ללשכת עורכי הרין,

אני הייתי מבקש להזמין, בעתיד, לישיבות שנקיים בנושא הזה, מומחים מתחום האקדמיה.

היו"ר אוריאל לין; מסכים.

ר. מלחי; הדיון שקיימנו בכנסת הקודמת בחוק הזה תופש.

בישיבות שקיימנו השתתפו האדונים; שינבאום,

שיפמן ורוזן-צבי. מר רוזן-צבי לא קיבל את רשות הדיבור כי הישיבות נגמרו עד אז.

ד. ליבאי; אנו מתעלמים מהם עכשיו.

אני סבור כי היושב-ראש מנהל את הישיבות יוצא-

מן-הכלל טוב אולם בנושא שאיננו בקיאים בו, ואנו עוסקים בנושא חקיקה, לא אהיה שקט

אם לא אדע שעוד בר-סמכא אחר או שניים יתנו רעתם.

אני מציע ליושב-ראש לשקול גישה של יעילות

ואחריות ולא לסיים את הדיון היום.



היו"ר אוריאל לין; ירדתי לסוף רעתך.

אותן עוולות שאנו רוצים למנוע - ממשיכות

להתרחש, אם דעתם של חברי-הכנסת ליבאי ומרידור היא שמוטב שלא נצביע היום, אז אני

מציע או שלא נצביע בכלל או שנצביע רק על מה שאנו בטוחים.

אם אתם מעדיפים שלא נצביע היום, נוכל לקיים

דיון ראשוני בכל הסעיפים, לא נצביע, ונשמע דעות של מומחים שנזמין לכאן,

ד, מרידוד; לי נראה טוב שילוב שני הדברים, לגבי הסעיף

הראשון של הצעת החוק - אין כל בעיה.

היו"ר אוריאל לין; על הסעיפים המורכבים אתם מבקשים לדחות את

ההצבעה? על כל סעיף שאחד מחברי הוועדה יטען

שהוא סעיף מורכב לא נצביע ונדחה את ההצבעה בו לפעם הבאה,

מ. וירשרבסקי; אני השתתפתי בדיונים הקודמים בהם הופיעו

מומחים בפני הוועדה, צריך להמציא את החומר

לחברי הוועדה ורק אחר-כך נחליט אם להזמין שוב את אותם מומחים.

היו"ר אוריאל לין; אי-אפשר להוציא את הפרוטוקולים החוצה,

מ. וירשובסקי; אני מדבר רק על חברי הוועדה,

ניתן להתגבר על הבעיה הזאת.

היו"ר אוריאל לין; אם החומר יונח בפנינו, אין טעם להזמין שוב

את המומחים לכאן.

מ. וירשובסקי; יכול להיות שהחומר שיונח בפנינו יעורר מחשבות

שבעקבותיהן כן נרצה לשמוע את דעת המומחים,

היו"ר אוריאל לין; אני מקבל את דעת החברים. נשמע את דעת המומחים,

לא נצביע על סעיף שחבר הוועדה יטען לגביו כי

הוא סעיף מורכב ובהקשר אליו הוא מבקש לשמוע את דעת המומחים. בישיבה הבאה יהיו כאן

המומחים.

אני מבקש אתכם להביא בחשבון לעתיד שאפשר

תמיד להזמין מומחים לישיבות הוועדה. זו סמכותו של כל חבר ועדה.

אני חוזר לסעיף 1 של הצעת החוק הכחולה ושואל:

האם הסעיף הזה מקובל עליכם? האם למישהו מכם יש הסתייגות לגביו?

אני חוזר על ההחלטה שסעיף 1 של הצעת החוק מאושר,

ד. מרירור; יש לי בעיה עם התוספת בעל-פה של ניסוח מנה ושל

חלק. לא ברורה לי החלוקה.

לא נרון בנושא הזה היום. אנו רוצים לקבל אותו

בכתב. חבל לבזבז עכשיו את הזמן על הענין הזה.

ד. מרידור; בסעיף 6.(א) של החוק מופיעות המלים; "...וכל

עוד לא חולק העזבון...". מה, בדיוק, פירושן

של המלים האלה? מה קורה כאשר יש יורש אחד?

היו"ר אוריאל לין; אתה חוזר לסעיף 6.(א). אולי נדון בכך בדיון

הקונקרטי שנקיים? חבל על זמננו.



סעיף 2 נעבור לסעיף 2 של הצעת החוק הכחולה.

סעיף 2 אבקש את גבי אליצור להקריא אותו.

"2. בסעיף 11 לחוק העיקרי - (1) בסעיף

קטן (א), במקום פסקאות (1) עד (4) יבוא:

"(1) אם הניח המוריש ילדים המשותפים לו ולבן הזוג בלבד או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש ילדים שאינם משותפים לו ולבן הזוג או צאצאיהם, ביו לבדם וביו

יחד עם ילדים או עם צאצאיהם כאמור בפסקה (1) - רבע; (3) אם הניח המוריש אחים או

צאצאיהם או הורי הורים, וערב מותו היה בו הזוג נשוי לו - (א) פחות מחמש שנים -

שני שלישים; (ב) חמש שנים או יותר - הכל.";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) אם לא

הניח המוריש קרוב מו המנויים בסעיף קטן (א), יורש בו הזוג את העזבוו כולו.";

(3)בסעיף קטו (ב), במקום "פסקה (2)" יבוא

"פסקה (1)".".

פסקות (1) עד (4) מדברות על מה יהא חלקו טל

בו הזוג כאשר הוא יורש יחד עם יורשים מסוגים שונים. מתנים את הנושא הזה במספר

תנאים. מבחינה טכנית הופכים את הסדר.

גם אם יש ילדים משותפים וגם אם הילדים הם

מנישואים קודמים - רבע?

כו. זה כתוב בסעיף (2) "אם הניח המוריש

ילדים שאינם משותפים לו ולבו הזוג או צאצאיהם,

ביו לבדם וביו יחד עם ילדים או עם צאצאיהם כאמור בפסקה (1) - רבע;".

מה ההגיון שנמצא מאחורי הדברים האלה? מה

הסיבות?

מה המצב הקיים כיום? מדוע צריך לתקנו?

מי בעד רבע מול חצי?

כאשר נשאר בו זוג וילדים משותפים לשני בני הזוג

האלמנה יורשת מחצית מהעזבון. ההנחה היא שאם

מדובר בילדיהם של שני בני הזוג ממילא, בבוא היום, הם ירשו את חלקה של האם. אז היא

יורשת חצי והילדים חצי.

לגבי ילדים שאינם משותפים אנו מציעים תיקוו

קטו.

קיים מצב של אלמנה שנשארת אם חורגת ואז היא

מקבלת רק רבע מהעזבוו והילדים - שלושת רבעי.

מדוע המצב הזה איננו טוב לדעתך?

זאת לא כל הבעיה מכיוון שקיים מצב של ילדים

משני הסוגים.

בסעיף 14 מופיע העיקרון של חלוקה שווה של העזבון.

באה הלכת פינקלשטייו ואמרה כי הירושה תחולק בשני שלבים; השלב הראשון יהא של חלוקת

הירושה כאילו האלמנה איננה קיימת ובשלב השני האלמנה "תנגוס" את החלק שמגיע לה מחלקו

"הרעיוני" של כל אחד מהיורשים האחרים. לדוגמה, אם המוריש הניח אלמנה, ילד מנישואיו

קודמים וילד מנישואיו משותפים, בשלב ראשוו יחולק העזבוו ביו שני הילדים באופו שווה

וכל אחד מהם יקבל מחצית ובשלב השני "תנגוס" האלמנה מחלקו של הילד הראשוו רבע ומחלקו

של הילד השני - חצי.



זה עניו מתמאסי, צריך לעשות את החשבון,

היו"ר אוריאל לין; טה אתם מציעים?

ע. אליצור; שלא יחליטו קודם לכל מה חלקם של הילדים אלא

תחילה תיטול האלמנה אה חלקה ולאחר מכן תחולק

היתרה בין שאר היורשים.

היו"ר אוריאל לין; מה הסיבה?

ע. אליצור; בן הזוג כאילו "מתחרה" רק עם הקרוב "המיוחס".

היו"ר אוריאל לין; המצב המשפטי הקיים היום אומר שאם יש ילדים לא

משותפים - האלמנה תירש רבע. מה שמבקשים לחדש

היום הוא שאם יש שני סוגי ילדים - האלמנה תירש רבע.

ההסברים יותר מדי מתפזרים והענין גוזל יותר

מדי זמן.

זה, בעצם, עיקר השינוי.

אנו יכולים לומר כי אנו מערערים על עצם התפישה

של הרבע כאשר יש ילדים משותפים. אם איננו מערערים נשאלת השאלה; האם צריך לעשות שוני

כאשר יש שני סוגי ילדים? סוג אחד של ילדים היה מקבל חצי מהעזבון וסוג אחר - שלושת

רבעי.

ד. ליבאי; אין יחס לכמה שנים בני הזוג היו נשואים?

ע. אליצור; לא. בקשר לילדים לא היתה שום התייחסות עד היום.

ד. מרידור; יש כאן שני אינטרסים נוגדים את חוק הירושה.

אינטרס אחד הוא מאלה שאני אוהב אותם - אינטרס

של פשטות ומגמה של אחידות. האינטרס השני אומר שצריך להיות הגיוני בדרך החלוקה.

מה ההגיון של החלוקה? הרעיון הוא שכאשר יש

בני זוג - רכושם נוצר יחד. כאשר יש ילדים מאשה קודמת קיימת הנחה שיש עוד דברים

מלבד הרכוש שנוצר יחד לכן אין הצדקה שהאשה תקבל יותר או פחות.

בפסק הדין של פינקלשטיין לא היתה אפשרות להכריע.

החוק איננו פותר את הבעיה.

אינני מקבל את הרעיון של השוואת המצב לחלוטין

לגבי הילדים.

קודם היה כתוב שאם המוריש השאיר אחריו ילדים

מנשואים קודמים, האלמנה מקבלת רבע. עכשיו אתם טוענים לחצי.

ההבדל שאתם יוצרים איננו נראה לי. צריך לזכור

שמדובר על כך שההסדר צריך למצוא חן בעיני המוריש. אם ההסדר לא מוצא חן בעיניו -

הוא משאיר צוואה.

על החוק הקודם אפשר להתנות. למי הוא נועד?

לאנשים ממוצעים. לא לאנשים עם בעיות קיצוניות,

אנו צריכים לזכור שאיננו צריכים לפתור כאן את

כל המקרים הקיצוניים, במקרים האלה קיימות צוואות. אנו צריכים להכין חוק למטרות

רגילות.

השינוי מחצי לרבע איננו טוב. במקרה זה פסק-

הדין של פינקלשטיין עדיף אולם זו בעיה של השקפה, מועלות כאן בעיות מסובכות.

אפשר לנתח את הסעיף הזה גם מנקודת-ראותם של

הילדים ואפשר לנתח אותו גם מנקודת-ראותה של

האלמנה. אם לאלמנה יש ילדים משותפים ואין למוריש ילדים מנשואים קודמים, היא מקבלת

נעצם חצי מהעזבון. העובדה שלמוריש היו ילדים מנשואים קודמים גורמת לכך שבמקום

שהאלמנה תקבל חצי, היא בעצם מקבלת רבע. זאת אומרת שמנקודת-ראותה של האלמנה יש

שינוי לרעה בהצעה הזאת. צריך לשקול אם אמנם דבר כזה יכול להעשות בצדק מנקודת-

ראותה של האלמנה.

האלמנה יוצאת נפגעת אם בעלה השאיר אחריו ילדים

מנשואים קודמים,

מנקודת ראות הילדים, אלה שנולדו מנשואים

משותפים, הם היו צריכים לקבל חצי. עכשיו מוצע לתת לחם שלושת רבעי.

למה? הם מתחלקים יחד עם הילדים האחרים.

היו"ר אוריאל לין; מדברים על ילדים כחטיבה אחת. הם מתחלקים

בשלושת רבעי.

מנקודת-ראותם של הילדים - מצבם רק משתפר.

אילו הם היו שייכים לנשואים משותפים - הם זוכים בחצי. כאשר הם מתחלקים - הם מתחלקים

בשלושת רבעי, מצבם של ילדים מנשואים קודמים איננו משתנה. הם יורשים שלושת רבעי.

השינוי לרעה הוא רק במצבה של האלמנה שנפגעת

אם למוריש היו ילדים נוספים על הילדים המשותפים שלהם. זאת התוצאה הסופית מבחינת

הניסוח. אנו צריכים לשאול את עצמנו האם דבר כזה יהא נכון?

ע. אליצור; לו לא חיו לה ילדים משותפים, היא גם כן היתה ---

היר"ר אוריאל לין; קיים שינוי לרעה כאשר יש ילדים משותפים.

ע. אליצור; האלמנה מפסידה לטובת ילדיה שלח.

ר. מרידור; לא הבנתי מה השוני.

היו"ר אוריאל לין; אם אשה מתחתנת עם אדם ונולדים לבני הזוג ילדים

משותפים - היא יורשת חצי. אם נולד לבני הזוג

ילד משותף ולבעל יש עוד ילד מנשואים קודמים - האלמנה תירש רבע. זאת ההצעה.

ר. מרידור; המצב, לפי החוק, לא היה טוב. אני משווה את

המצב בעקבות פסק דין פינקלשטיין.

היו"ר אוריאל לין; אני אינני משווה את ההצעה לחוק אלא משווה את

מצבה של האלמנה בשני המצבים.

השאלה הנשאלת בסופו-של-דבר היא; האם זה צודק?

אנו צריכים לשים בנקודה הזאת את האצבע.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת שאקי.

הגעתי לנושא הזה מתוך היכרות עם מקרה שהיה

במשפחתי וכבר אז שאלתי את עצמי מדוע האשה השניה

צריכה לקבל זכויות שונות מאלו של הראשונה?

קיפוחה של האשה השניה עד כדי רבע איננו מוצדק

אם יש לה ילדים.



היו"ר אוריאל לין; אני מסכים אתך,

אני מתכוון לאשר שניה שנולדו לה ילדים מנשואיה

השניים, הבעל הוא בעלה הראשון ואילו היא אשתו

השניה.

בזמן הכתובה לא טרחו להגיד לה שהיא לא ככל

האלמנות. אין בכך צדק.

היו"ר אוריאל לין; גם אני סבור כך, זאת השאלה המרכזית.

ע. אליצור! מה קורה אם יש לח ילדים רק מנשואים קודמים?

היו"ר אוריאל לין; איננו מסכמים את הנושא. דעתי היא כדעת חבר-

הכנסת שאקי בענין הזה. אם האשה השניה ילדה

לבעלה ילדים ויש לו ילדים מנשואים קודמים, זו איננה סיבה לקפח את האלמנה.

המצב היום הוא כזה.

א.ח. שאקי; המצב לא טוב.

ד. מרירור; לגבי הנושא הזה - אין הצעה לשנותו.

גם אני סבור שהצעתו של חבר-חכנסת שאקי טובה.

ד. ליבאי; נעמ"ת גם כן טוענת לחצי.

ד. מרידור; היא לא הניחה בפנינו הצעה. אולי משרד

המשפטים ---

ע. אליצור; במקום רבע - חצי.

ד. מרידור; אני מבקש להביא בפניכם דוגמה קיצונית. אשה

ראשונה ילדה לבעלה ששה ילדים ובנתה יחד אתו

בית ורכוש. הזוג חי הרבה שנים יחד עד שהאשה מתה והשאירה אחריה רכוש וילדים. הבעל

התחתן עם אשה זרה והשניה ילדה לו ילד אחד. מה קורה? מדוע שהאשה השניה תקבל חצי

מהרכוש שהיא לא טרחה עבורו בכלל? אני ער לכך שהבאתי בפניכם דוגמה קיצונית אולם

אפשר להביא דוגמה קיצונית הפוכה.

במבנה משפחתי מטבע הדברים שנוצר גם רכוש.

אנו מדברים בעצם על רכוש.

היו"ר אוריאל לין; נשמע מה דעתם של המומחים בנושא הזה. "חידדנו"

אותו בינינו.

ע. אליצור; ברצוני להתייחס למקרה בו האשה הראשונה נפטרה.

במקרה הזה היא מורישה לילדיה את החצי שלה.

לא שאני בעד או נגד אולם היה ברצוני להבהיר את הדברים.

היו"ר אוריאל לין; את צודקת. דבריך רלוונטיים.

ר. מלחי; עד עתה דיברנו על משפחות מעורבות או על ילדים

משותפים. כאשר מדברים על משפחות שהילדים

בהן אינם משותפים צריך להביא בחשבון ילדים מחוץ לנשואים. יכול להיות ילד מחוץ

למסגרת הנשואים שנולד במהלך נשואים. ההסדר במקרה הזה הוא של רבע מהירושה.

ד. מרידור; קיימת בעיה של בן שנולד לאב שלא היה נשוי לאמו.



הילד צריר לקבל משהו. לא רק ילדים מהאשה החוקית צריכים לרשת. אפשר לקחת את חלקו

מחלקם של הילדים האחרים או מחלקה של האם.

ר. מלחי; הילד הזה מקבל שלושת רבעי. הבעיה במקרה

הזה מו1מקדת בשאלה: האם בגלל זה שהוא קיים

האשה תקבל במקום חצי - רבע?

היו"ר אוריאל לין; בסעיף 2 של הצעת החוק הכחולה, כתוב: "בסעיף

11 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום

פסקאות (1) עד (4) יבוא: "(1) אם הניח המוריש ילדים המשותפים לו ולבו הזוג בלבד או

צאצאיהם או הורים - חצי;".(2) אם הניח המוריש ילדים שאינם משותפים לו ולבן הזוג או

צאצאיהם, בין לבדם ובין יחד עם ילדים או עם צאצאיהם כאמור בפסקה (1) - רבע;".

האם יש הערות על החלק הזה?

יש שינוי בקשר לצאצאים. בעצם יש כאן דיוק

כאשר באחד משני הסעיפים הקודמים לא הופיעה

המלה: צאצאים.

האם את סעיף 2.(1)(1) אפשר לאשר?

לדעתי כן. אינני מתנגד לאישור הסעיף הזה.

הוחלט: מאשרים את סעיף 2.(1)(1).

"(3) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי

הורים, וערב מותו היה כן הזוג נשוי לו -

(א) פחות מחמש שנים - שני שלישים; (ב) חמש שנים או יותר - הכל.";".

המצב הקיים היום הוא שכאשר אדם משאיר אחריו

אלמנה ללא ילדים ויש לו אח, האלמנה מקבלת שני שליש והאח - שליש. לאלמנה יש

"עניינים" עם הגיס שלה. מדובר רק על מצב שאדם השאיר אחריו אלמנה ללא ילדים ואין

לו הורים. יש לו רק אח.

כאן, בהצעת החוק הכחולה, מוצעת פשרה.

אם הזוג היה נשוי פחות מחמש שנים האשה תקבל שני-שליש והגיס - שליש. אם הזוג היה

נשוי חמש שנים או יותר - האלמנה תקבל הכל.

לדעתי איו סיבה שהאח לא יקבל כלום אפילו אם

הזוג היה נשוי עשרים שנה. זו דעתי האישית,

כמובן. אח נחשב לקרוב משפחה שהוא מאד מאד קרוב לנפסר.

אני מציע שנתייחס לצד העקרוני של הנושא ואז

נחליט אם נביא אותו לדיון בפעם הבאה.

לא צריר להרחיק אח לחלוטיו מו הירושה. זו אחת

הקירבות החשובות.

אינני מביו את הרעיון של חמש השנים בכלל.

זה לא נראה לי.

בשאלה העקרונית דעתי היא כדעת חברי-הכנסת ליו

ושאקי. אני מעריך את המשפחה ואינני סבור

שצייר לנטל את עניו האח בנושא של ירושה.

אם איו אח צריר להתחשב בבו אח וגם בסבא וסבתא.



אלה מה? ההגיון של ההצעה לקוח מן המציאות ובמציאות הדברים האלה נחשבים למקור קול

סכסוכים. עורכי-דין עושים הרבה כסף מהמקרים האלה. אינני נגד פעולת עורכי-הדין

אולם צריר להבהיר כי זה המצב הקיים.

אינני סבור שצריך להוציא את האח מנושא הירושה.

הקונספציה של הצעת החוק איננה נראית לי.

בהצעת החוק לא מוזכר שהמנוח לא השאיר אחריו

הורים. היכן כתוב שזה התנאי? אני מדבר על עניו של ניסוח - גם בסעיפים הקודמים.

גם בפסק-דיו פינקלשטיין התעוררה שאלה מה קודם למה?

אני מציע להוסיף את הנושא הזה לסעיף הנוכחי

הקיים.

עלינו לקיים על הנושא הזה דיון, אני מוכן

לשמוע שיקולים בעד אולם עקרונית אינני סבור שצריך לנשל את האח מן הירושה.

ע. אליצור; בסעיף 12 יש התייחסות לעניו הזה - מה קודם

למה.

ד. מרידור; לא על זה מדובר. מי קודם למי אנו יודעים.

כאו נשאלת השאלה אם מישהו נפטר ויש לו גם אחים,

גם בן-זוג, גם הורים וגם צאצאים האם הסעיף הזה חל או לא חל?

ע. אליצור; התשובה לכך ניתנת בסעיף 12.

ד. מרידור; זה לא כתוב. שם יש סדר קדימויות - מה קודם למה.

בסעיף 3 יש קביעת תנאים מסויימים.

אני הייתי מוסיף את המלה; יירק".

היו"ר אוריאל ליו; קיימת בנושא הזה שאלה של פרשנות. נצסרך לשמוע

את דעת המומחים בעניו הזה.

קיימת בעיה של צאצאים, לדוגמה, בו אח, בנוסח

המקורי כתוב שיורשים אחים או אחיות. מה קורה כאשר איו אח אבל יש בו אח?

ע. אליצור; הוא יורש במקום אביו.

היו"ר אוריאל לין; היכן הדבר הזה כתוב?

ע. אליצור; בחוק הקיים היום זה לא כתוב. צאצאים אינם

נכללים בו.

היו"ר אוריאל לין; בהצעת החוק כתובות המלים; "או צאצאיהם" בעוד

שבסעיף עצמו הנושא הזה איננו מוזכר.

אני רואה בתוספת הבהרה של עקרון הפרשנות.

ע. אליצור; זה שינוי מהותי.

היו"ר אוריאל לין; היית חייבת להדגיש אותו.

ע. אליצור; עוד לא הגענו לעניו הזה.

היו"ר אוריאל ליו; אם התוספת הזאת היא מהותית, אנו חייבים להתייחס

לתיקו ו הזה.



ע. אליצור; בעמוד 92 טל דברי ההסבר בחוברת הכחולה אפשר

למצוא פסק-דין מנחה בנושא הזה. נערך סיכום

של שלוש האפשרויות לחלוקת העזבון כאשר היורשים הם בן-זוג, אחים ואחיינים,

היו"ר אוריאל לין; מה קבע בית-המשפט?

ע. אליצור; שמכיוון שהאחיין לא נזכר במפורש רואים אותו

כמי ששייר לפסקה 4. בן-הזוג "נוגס" ממנו הכל.

אנו מציעים שאם בני הזוג היו נשואים פחות מחמש

שנים האלמנה תירש שני-שליש והגיס - שליש. הגיס מתחלק עם האחיין היתום.

מתי השינוי נחשב למהותי לגבי האלמנה? כאשר

נשאר רק אחיין יתום; אין הורים, אין ילדים, אין אחים - יש רק אחיין יתום. אבל אז

האלמנה תהיה במצב יותר גרוע מאשר היא היתה לפי פסק-דין פינקלשטיין. זה מקרה מאד

מאד "רחוק".

פסיקה של בית-המשפט ניתנה בענין מולר נגד

רבר 727/80, בשנת 1982.

ד. מרידוד; הפסיקה איננה צודקת. אם יש, על-ידי הוספת המלה:

"צאצאיהם", הנחיה ללכת על פירוש אחר, אני בעד

ההנחיה.

אני מצדד בהכנסת המלה: "צאצאיהם".

גם אני.

מה דעתכם שנדחה את ההצעה אבל נוסיף את המלה

"צאצאיהם" לסעיף (3) של סעיף 11.(א)?

אני מקבל את החלק הזה של ההצעה אולם מציע

לשמוע מה ההגיון שמאחורי ההצעה.

אם אתם דוחים את הענין הזה אני אבקש לרשום

הסתייגות.

מה העיקרון שעומד מאחורי ההצעה הזאת?

ישנם מקרים שהדירה היא כל רכושם של אנשים ופתאום

מתעורר מצב שאלמנה צריכה להתחלק בדירה עם גיס

שהיא לא מכירה בכלל. המקרה נעשה הרבה יותר גרוע אם אותו גיס גם צריך לתת לה חליצה.

הוא יכול לסחוט ממנה את כל הדירה, לא רק שליש.

היו הרבה מאד בעיות בנושא הזה מכיוון שגיסים

נעשו "בעלים" על הדירות.

הפתרון האפשרי בנושא הזה יכול להיות אם נייחד

את הדידה מהדברים האחרים. אפשר לומר שדירת

מגורים לא תיכלל והרכוש - כן.

הצעה טובה. "חידדנו" עמדות. קיימת אפשרות

צאצאיהם, ונוציא את נושא הדידה

החוצה מכלל הירושה.

האם אתם רוצים לדחות את הדיון בנושא הזה לפעם

ייבאה?



ד. מרידור; האמת ניתנת להאמר והיא שלא חשבתי הרנה על נושא

הדירה. צריך לסכם מה העניו יכלול. האם

מטלטליו נכלל?

ר. מלחי; מטלטליו - לא.

היו"ר אוריאל ליו; הדירה וכל מה שבתוכה.

ר. מרידור; האם נכתוב; דירת מגורים?

היו"ר אוריאל ליו; תו לבית-המשפט לפרש זאת.

ד. מרידור; תארו לעצמכם מקרה שקיימת דירה בירושלים, אותה

בני-הזוג משכירים, והם עצמם גרים בתל-אביב.

האם דירתם תחשב דירת מגורים?

ר. מלחי; לא אם הם לא גרים בה.

היו"ר אוריאל ליו; דירת מגורים כוונתה; הבית. אפשר לעורר כל מני

שאלות בנושא הזה. לא ניתו, במסגרת החוק, לכסות

את כל המקרים שעלולים לקרות. אם נגדיר מה היא דירת מגורים - לא ידעו למה הכוונה.

לא נוכל "לכסות" את כל המקרים שעלולים להתעורר בנושא הזה.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; באיזה מקום בני-

הזוג רואים את ביתם? הנושא יכול "לכסות" רק דירת-מגורים אחת. יהיו מקרים שיצטרכו

לעשות בהם בירור.

ד. מרידור; אני סבור שצריך להגדיר את הנושא.

היו"ר אוריאל ליו; אינני מתנגד שנחזור לדון בסעיף הזה בישיבה הבאה

אולם עליכם לדעת שאם נעשה כך, פירושו-של-דבר

פתיחת הדיון מחדש.

ד. מרידור; יש לנו כיוון מסויים. בקשר לצאצאים - סיכמנו.

החלק של השני-שליש איננו נראה לי.

דירת-מגורים מהווה בעיה בנושא שלפנינו. אני

מציע שנחשוב איר לנסח אותה.

היו"ר אוריאל ליו; אינך צריך להגדיר מהי דירת-מגורים. הנושא

מוגדר בחוק מס שבח.

אני מבקש לבדוק את ההגדרה הזאת בחוק מס שבח.

אנו מתאחדים סביב הגישה שאיננו מקבלים את הצעת

משרד המשפטים.

אנו מקבלים; בסעיף 11.(א)(3) של החוק המקורי

אחרי המלים; "כשיורשים אתו אחים או אחיות" תיווספנה המלים; או צאצאיהם.

דירת מגורים; כמובנה בחוק מס-שבח,



ע. אליצור; במסגרת הפצת הצעת התזכיר בין המשרדים,

בשלב הראשון של הצעתנו, היה מדובר על דירת-

מגורים אולם הועלו כל-כך הרבה בעיות בקשר העניו הזה עד שהגענו למסקנה שלא נצא מזה.

שר המשפטים הטיל על ועדת שינבאום לטפל בנושא

דירת-מגורים כיוון שמדובר על בעיה מסובכת מאד, הוועדה שלחה לשר רו"ח עם הצעה לענין

דירת-מגורים.

ד. מרידור; אנו מבקשים לשמוע את עיקר ההערות,

היו"ר אוריאל לין; איננו מתנגדים לשמוע את עיקרי ההערות,

ע, אליצור; ""(א1) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים

בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו,";",

זה איננו משנה את המצב הקיים?

ע. אליצור! לא,

היו"ר אוריאל לין; אם כר מדוע הסעיף הזה הוכנס להצעה?

ע. אליצור; "(3) בסעיף קטן (ב), במקום "פסקה"(2)" יבוא

"פסקה (1)",",

בהזדמנות זאת ברצוני לציין כי אנו מציעים,

על דעת שר המשפטים, לבטל את סעיף קטן (ב), חבר-הכנסת מרידור העיר על נושא הרכוש

המשותף,

היו"ר אוריאל לין; אני מצטער שעלי לסיים את הישיבה, אני נקרא

לוועדת העליה והקליטה,

נתבקשתי למסור לחברים שביום חמישי בשעה חמש

יתקיים טכס לזכרו של חבר-הכנסת המנוח יצחק זיגר בבניין המפלגה הליבראלית, רחוב אבן-

גבירול 68,

אני מבקש מגבי רחל מלחי לדאוג לכך ששני

המומחים עליהם דיברנו יוזמנו לישיבה הבאה שנקיים בנושא הזה,

ע, אליצור; אני מבקשת שתזמינו גם את פרופסור שאווה,

היו"ר אוריאל לין; בסדר. נזמין גם אותו,

ד, מרידור; יש לי שאלה בקשר לדירה, אם יש ילד מנשואים

קודמים שאין לו קשר לאלמנה והוא גר במקום

אחר---

היו"ר אוריאל לין; אתה מדבר על מקרה קיצוני,

ר. מלחי; בעיית הדירה קיימת לאורך כל החוק,

ד, מרידור; יש יורשים קרובי-דם אולם אין מדובר כאן על

יורש שהוא קרוב-דם, הבן הזה ירש את הדירה?

צריך לחשוב על-כר,