הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 6/

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתקיימה ביום ג', כ"ד בכסליו תשמ"ה 18.12.84, בשעה 11.30

חברי הוועדה; היו"ר א' קולס

מ' וירשובסקי

אוריאל לין

די ליבאי

מוזמנים; מ' גבאי - מנכ"ל משרד המשפטים

פי נצקי - )משרד המשפטים

י י לוי - )

אי לית - מועצת רואי חשבון

י' צור - אוניברסיטת בר-אילן

פי בכר - המועצה להשכלה גבוהה

צ' טלמון - מועצת רואי חשבון

אופיר - האוניברטיטה העברית

ר' מלחי

מזכירה; ע' לוי

קצרנית; ת' בהירי

חוק רואי חשבון (תיקון מס' 4) התשמ"ג-1982



חוק רואי חשבון (תיקון מס' 4) התשמ"ג - 1982

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנו עוסקים קדנציה נוספת בשאלה ישנה -

חוק רואי החשבון. בפעם הקודמת סענה המועצה להשכלה גבוהה כי לא התייעצו איתה בכל

הנוגע להכנת החוק, לכן ביקשה שנדון ונדון בנושא. שמעתי כי גם לקראת ישיבה זו לא

היה תאום בין האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה לבין מועצת רואי חשבון.

מי גבאי י.

קיימנו דיון, ואחריו כתבתי את מכתבי ליו"ר הוועדה, ב-19.9 במכתב זה

דיווחתי על תוצאות אותו דיון. למיטב הבנתי, הושגה הסכמה עקרונית בין השותפים

לדיון, למרות שהושמעה הסתייגות מסעיף 1(ב) להצעת החוק. המועצה להשכלה גבוהה לא

היתה מרוצה מכך שלמועצת רואי חשבון יהיה מעמד בקביעת תכנית ההשתמויות לרואי

חשבון. מבחינה תקציבית הובהר אל תהיה כאן הכבדה נוספת, מאחר וגם היום 85%

מהנבחנים ם בוגרי האוניברסיטאות. בתום תקופת המעבר של 4 שנים, יצטרפו אליהם עוד

15% שיעברו את בחינות המועצה, מבלי שתהיה להם השכלה אקדמאית. בכך הוסר לדעתי

החשש של המועצה להשכלה גבוהה, כי יוטל עליה עול תקציבי נוסף.

פי בכר;

נתבקשתי לייצג כאן את המועצה להשכלה גבוהה, מכיוון שפרופסור הררי נמצא

במלואים, ומזכיר המועצה נמצא בשליחות בחו"ל. במאי 1983 שלחנו מכתב אל יו"ר

הוועדה, ובו העלינו את עמדתנו. בנוסף לכך קיים הסיכום שהושג בינינו לבין נציגי

מועצת רואי החשבון.

היו"ר אי קולס;

אני רוצה להקריא את סיכום הפגישה, אשר נרשם על-ידי המועצה להשכלה הגבוהה.

הפגישה התקיימה ב-5.9.83, בהשתתפות פרופי הררי, מי גבאי, אי לית, יי לין, פרופי

נ' ארניה וד' קרן-יער. בישיבה הוצגה התנגדות המועצה למספר נקודות בהצעת החוק,

וכן הובעה התנגדותה של אוניברסיטת תל-אביב לכמה מגמות הנובעות מהצעת התיקון

בחוק. מר גבאי הציג את עמדת מועצת רואי-החשבון והחשיבות שהיא רואה בתיקון המוצע,

שכוונתו העלאת רמתו של מקצוע ראיית החשבון. בסיכום הישיבה מסר פרופסור הררי כי

עמדתנו היא כדלהלן; 1. מספר התלמידים בחשבונאות לא יוכל לגדול; ב. רצוי לדאוג

לייצוג של האוניבדסיטאות במועצת רואי החשבון; 3. רצוי שהנהלת מועצת רואי-החשבון

ומשרד המשפטים יקיימו דיון עקרוני עם האוניברסיטאות בענין שנת השלמה.

אוריאל לין;

מדוע הסיכום הזה צריך לעניין דאותנו?

היו"ר אי קולס;

בקדנציה הקודמת הציע משרד המשפטים את חוק רואי חשבון (תיקון מסי 4), עליו

חל דין רציפות הדיון. לכן אנו ממשיכים לדון בנושא בנקודה בה הופסק הדיון בקדנציה

הקודמת. בקדנציה הקודמת הופיעו כאן נציגי המועצה להשכלה גבוהה, וטענו כי לא

התייעצו בהם לגבי השלכות החוק על תקציביהם. הם אמרו כי לפני שהם מביעים את דעתם,

הם רוצים לדעת במה מדובר. ביקשתי ממנכ"ל משרד המשפטים, שהוא גם יו"ר מועצת רואי

החשבון, להפגש עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה ולברר עימם את הנקודות הטעונות

ברור. התקיימה פגישה ואת סיכומה הקראתי זה עתה.

מי גבאי;

סיכום זה אינו עומד בסתירה לדברים שאמרתי מקודם. 85% מאלה המגיעים לבחינות

הסופיות של המועצה, הם בוגרי אוניברסיטאות. אין כל חשש כי כתוצאה מהשנוי בחוק

יציפו סטודנטים נוספים את האוניברסיטאות. מלבד זאת, כפי שהדבר קיים גם בפקולטה



למשפטים, האוניברסיטאות רשאיות לקבוע את מכסת תלמידיהן, ומועצת רואי-חשבון

בוודאי לא תתערב בכך.

אוריאל לין;

האם מיש שרוצה לעבור את בחינות מועצת רואי החשבון, חייב להיות בוגר

אוניברסיטה?

מי גבאי;

זה מה שמציע החוק, וזה מטיל מעמסה על המוסדות להשכלה גבוהה, לכן יש להם

הזכות להביע עמדתם. החשש העיקרי שהעלו נציגי האוניברסיטאות היה, כי מספר

התלמידים יגדל כתוצאה מהשנוי בחוק. הוכחנו להם כי החשש אינו קיים. אשר לייצוג

האוניברסיטאות בבחינות של מועצת רואי החשבון, המועצה בוודאי תסכים לכך.

הנושא היחידי אשר נשאר פתוח, הוא שנת ההשתלמות הקיימת היום, בנוסף לתקופת

הלמודים הרגילה. הנושא מוסדר היום בתאום עם המועצה. האוניברסיטאות שאלו האם הדבר

רצוי, לכן קבענו כי משרד המשפטים ומועצת רואי חשבון יתאמו את הענין עם המועצה

להשכלה גבוהה.

אוריאל לין;

עד כאן הכל ברור, אך מדוע יש לדרוש מרואה חשבון להיות בעל השכלה אקדמאית?

היו"ר אי קולס;

עדיין לא התייחסנו לשאלה זו. אני חושב שהשאלה היחידה שאנו יכולים לדון בה

היום היא, האם באמת צריך שאותו רואה חשבון יהיה בעל תעודה אקדמאית.

די ליבאי;

האם נושא שנת ההשתלמות כבר סוכם?

נצטרך להחליט על-כך כאשר נעסוק בסעיף 2.

די ליבאי;

אני רואה את ההשלכה שעלולה להיות לכך על לשכת עורכי-הדין.

אני מייצג אגודה וולונטרית של רואי חשבון, בה חברים למעלה מ-95% מבעלי

הרשיון, לכן העמדה שאביע היא עמדת המקצוע. אני רוצה להתייחס לשאלה הראשונה אשר

נשאלה, מדוע צריך רואה חשבון להיות בעל השכלה אקדמאית. איני רואה בכך כל חידוש.

המקצוע נלמד עתה בחמש אוניברסיטאות, ורוב רואי החשבון באים מן המאגר הזה. אנו

עוסקים במקצוע החופשי היחיד בארץ, שאינו מחייב השכלה אקדמאית. איננו סבורים שיש

סיבה כלשהי להפלות אותנו לרעה. במצב המשק היום, לא ייתכן שרואה חשבון לא יהיה

בעל תואר בי.אי.

מבחינה אינטלקטואלית?



צ' טלמון;

גם מבחינה אינטלקטואלית. איני מכיר מקרים בהם סטודנט לא הצליחה לטיים את

למודי חשבונאות שלו בגלל טיבות כלכליות. יש לנו קרן מלגות המטייעת לטטודנטים

נזקקים. על-פי הצעת החוק, מדובר בתואר בוגר בחשבונאות או במקצוע אחר, לאחר

שהמועמד טיים לימודי השלמה בחשבונאות. ישנה רשימה של מקצועות הכלולים בדרישות

תואר בוגר בחשבונאות. כל מי שיש לו תואר בוגר פלוט השלמה בחשבונאות - אפילו אם

למד אשורית - טוב עבורנו.

די ליבאי;

תנאי לכל מי שרוצה להתמחות בעריכת דין, הוא טיום הפקולטה למשפטים, אך כאן

אתם אומרים כי כל תואר אקדמאי יוכר, לצורך הטמכה כרואה חשבון, וזה אינו מובן לי.

אילו אמרתם כי התנאי שלכם הוא תואר בוגר במטלול ראיית חשבונות או חשבונאות, היה

לנו קל יותר ללכת לקראתכם.

אני מתכוון לטעיף 4(א)(2) בו נאמר: "בעל תעודת בוגר במקצוע אחר מטעם מוסד

להשכלה גבוהה, שהשלים את למודי ו במוטד להשכלה גבוהה בכל המקצועות הנדרשים באותו

מוטד מאת בוגר במקצוע חשבונאות, ושניתן לו אישור על-כך מאת המוסד". דרישות

המועצה שלנו די רחבות. יש לנו בחינות ב-16 נושאים, וישנה דרישה שגם למודי כלכלה,

טטטיטטיקה וחשבונאות יהיו כלולים בדרישות אלה. מי שסיים את למודיו באחד מנושאים

אלה, יהיה לו נטל קטן יותר של השלמה. למועצת רואי-חשבון אין דרישה שרואה-חשבון

יהיה דווקא בוגר בלמודי כלכלה. אנו מעונינים שיצטרפו אלינו כמה שיותר

רואי-חשבון, לכן אנו מאפשרים קבלת בוגרים במקצועות אחרים. בטעיף 4(א)(2) אנו

אומרים מה דינו של מי שיש לו תעודת בוגר במקצוע אחר : "שהשלים למודיו במוטד

להשכלה גבוהה בכל המקצועות הנדרשים באותו מוסד מאת בוגר במקצוע חשבונאות".

שאלתי היא, מה ההבדל בינו לבין מי שסיים למודי חשבונאות על-פי טעיף 1.

אנו עוטקים עתה בשאלה מרכזית אחת שהועלתה על-ידי חה"כ לין, האם אותו אדם

צריך להיות בוגר מוסד להשכלה גבוהה או לא. אם נקבל החלטה שאנו הולכים לקראת

העקרון שרואה חשבון חייב להיות בוגר מוסד להשכלה גבוהה, כאשר נגיע לטעיף 4 נכנט

לפרוט הדרישות. יכול להיות שנחליט כי המצב הקים טוב לנו, ואז לא נצטרך כלל

להתייחס לשאלה הזו.

אני חושב שאנו יכולים לטיים היום את הדיון בשאלה שהעלה חה"כ לין. בחומר

שהוכן לנו לקראת ישיבה זו, אני מוצא כי בדיון הקודם אמר פרופטור הררי:

"בהתייעצות המועצה להשכלה גבוהה עם ציי אוניברטיטאות שונות היה קונצנזוט של אנשי

אוניברטיטה, שטוב יהיה אם לימודים אקדמאים לא יהיו הדרך הבלעדית ללמודי ראיית

חשבון". פרופי פטנקין הצטרף לדעתו של פרופ' הררי. לדבריו אין החוק המחייב חנוך

אקדמאי לרואי חשבון מוצדק מבחינת המקצוע. בהרבה ארצות בעולם אין צורך בחנוך

פורמלי כדי לגשת לבחינות. אם חיכינו כל-כך הרבה זמן, אני חושב שאנו צריכים

לשמוע פעם נוספת את הפרופטורים הררי ופטנקין לגבי נקודה זו.

מקובלת עלי דעתו של חה"כ וירשובסקי. אנו מבקשים היום לשמוע את דעת האורחים

על הנושא בכללותו, אך איננו ממהרים לטכמו.

אני בוחןפרה-פוזיציה שאני מוכן גם להסירה, והיא שלשכת רואי חשבון מעונינת

שמעתה והלאה תנאי הכרתי לקבלת הסמכה כרואה חשבון, יהיה תואר בוגר התוגי

לחשבונאות. לכאורה זה מה שמשתמע מסעיף 4(א)(ו). לכן אני מתקשה להבי ן את הנאמר

בסעיף 4(א)(2). למעשה דורשים מאדם שיהיה בוגר בחשבונאות, אך לא עומדים על-כך אם

יש לו תואר אחר. אני מבקש לדעת אם אתם מעונינים בתואר בוגר בחשבונאות או בתואר

בוגר בכל תחום אחר פלוס השלמה.

מי גבאי;

אני רוצה להבהיר: מועצת רואי חשבון מורכבת מנציגי גופים שונים, וזאת על-פי

החוק. אני משמש כיו"ר מועצת רואי-חשבון ומר טלמון הוא חבר נכבד בלשכת רואי

חשבון, אך למועצה עצמה יש את האורגנים שלה.

די ליבאי!

כלומר הצעת החוק אינה על דעת לשכת רואי חשבון?

היא גם על דעת הלשכה. לשאלתו של חה"כ וירשובסקי: ישיבת ועדת החוקה התקיימה

לפני הישיבה שהזכרתי בראשית הדיון היום, שבה ליבנו את הנושאים הכספייים והאחרים,

והוסרה ההתנגדות של המועצה להשכלה גבוהה, בכפוף לתאום לגבי שנת השתלמות נוספת.

אין מניעה לשמוע שום את הפרופסורים, אך הדיון איתם כבר התקיים כאן.

כפי שנאמר על-ידי מר טלמון, מקצוע הרושבונאות נמצא עדיין בשלבים די ראשונים.

משפסים לומדים בדרך-כלל בפקולטה אחת, בעוד שחשבונאות היא חוג במסגרת הפקולטה

למדעי החברה, וגם היום יש צורך בהשלמות, כדי לקבל תואר בוגר . ההשלמות הן בחוגי

כלכלה וסטטיסטיקה או במסגרת אחרת. לכן הצענו שתי אפשרויות: א. שאדם יקח חוג

בחשבונאות פלוס כלכלה או סטטיסטיקה, יקבל תואר בוגר בחשבונאות ויהיה פטור

מבחינות המועצה, ואפשרות שניה - המקובל גם בארה"ב - שגם אם למד מקצוע אחר וקיבל

בו תואר בוגר, יהיה כשר לקבל הסמכה כרואה חשבון, אם עבר השלמות בנושאים שהמועצה

דורשת אותם.

די ליבאי;

אם כך היה כתוב, לא הייתי שואל, אך כאן נאמר ; "בכל המקצועות הנדרשים באותו

מוסד לגבי תואר בוגר". הנוסח הזה זהה לקבלת תואר בוגר על-פי סעיף ו.

אוריאל לין;

אנו חייבים לתת לכם הזדמנות לשכנע אותנו, מדוע צריך רואה חשבון להיות בעל

תואר בוגר.

היו"ר אי קולס;

לכך הכוונה. אנו עוסקים עדיין רק במבוא לחוק. אני מתכונן להזמין לכאן את

הפרופסורים הררי ופטנקין, למרות שהיה סיכום בכתב. אני מציע שניתן למר טלמון

לסיים את דבריו, ולומר לנו מדוע צריך לשנות את דרישות ההסמכה לרואי חשבון.

ד' טלמון;

הפעילות המשקית היום היא מתוחכמת ביותר. קיימות בעיות סבוכות וקשות בתחום

המסוי, ישנם בארץ קונצרנים הפעילים גם מעבר לים, ואנו חשים שאין אפשרות לאדם

שאינו בעל אופקים רחבים, להתמודד עם כל רגעיות הקיימות במקצוע. בנגוד לקיים



במקצועות אחרים,אין אנו משרתים רק את אלה השוכרים את שרותינו. רבים אתרים

משתמשים גם הם בחוות-דעתנו, כאלה העומדים בקשרי מסחר עם החברות שאנו מייצגים,

משקיעים בפועל וגם השלטונות. מבחינות אלה המקצוע שלנו הוא בינלאומי, על דו"חות

כספיים של רואי החשבון בישראל מסתמכים גם גופים מעבר לים. אנו חייבים לענות על

דרישות בינלאומיות בשטח ראיית החשבון. לשכת רואי חשבון בישראל הברה גם בשני

ארגונים בינלאומיים - בארגון האירופאי ובארגון העולמי. אותם ארגונים דורשים

שהתנאי לכניסה למקצוע יהיה השכלה אקדמאית. בכל הארצות המובילות בעולם וברוב

ארצות אירופה קיימת חובת השכלה אקדמאית במקצוע. באנגליה עדיין אין חובה כזו,

בגלל מסורת אקודת הצ'רטר העורכת את הבחינרות, אך גם שם קיימת מגמה ללכת לקראת

השכלה אקדמאית, והאגודות נותנות הקלאות לבוגרי אוניברסיטאות.

אנו חייבים לשמור על רמת המקצוע, כדי שתברות בינלאומיות תוכלנה להסתמך על

הדו"חות שלנו, מבלי להזדקק לשלוח ארצה את מומחיהן. גם הכנסת מטילה תפקידים קשים

על רואי הוזשבון, ואין אפשרות לדרוש מאדם שאינו בעל תואר בוגר אוניברסיטה, למלא

תפקידים אלה.

צי אופיר!

באתי לכאן לא כדי לייצג את האוניברסיטאות, אלא כדי לבקש בשם

אוניברסיטאות תל-אביב -וירושלים, שתשמעו אותנו. היות והשתתפתי גם בדיון הקודם,

אני רוצה להזכיר כמה דברים וקודם כל את שנת ההשתלמות המוזכרת בחוק. מר גבאי הציג

את הנושא, כאילו אין הבדל מהותי בין מה שמוצע לבין המצב הקיים. האמת היא שיש

הבדל מהותי מאד. האוניברסיטה היא הקובעת את תכנית ההשתלמות היום, והמועצה יכולה

שלא להכיר בתכנית, אם אינה נראית לה. אך האוניברסיטה היא סוברנית, וזו הנקודה

המרכזית שהאניברסיטאות עומדות עליה וגם מר הררי הבהירה. לא ייתכן שהאוניברסיטה

לא תהיה סוברנית לקבוע את תכנית הלמודים שלה.

שתי נקודות נוספות שהועלו על-ידי פרופ' הררי בדיון הקודם: א. הרכב המועצה:

על-פי הצעת החוק, עדיין תערכנה בחינות מקצועיות במסגרת מועצת רואי חשבון, בנגוד

לבחינות לשכת עורכי-הדין, שהן בחינות התמחות בלבד. כל עוד המצב הזה קיים, נראה

לנו שמן הראוי היה שהמוסדות האקדמיים יהיו מיוצגים במועצת רואי-חשבון. על-פי

המצב הקיים היום, מחצית החברים ממונים על-ידי לשכת רואי-חשבון, וגם האחרים

במועצה מייצגים את המקצוע אך לא את האקדמיה.

נשיא המוסד שלי, פרופסור פטנקין, הביע עמדה בוטה בענין וכפר

בצורך באקדמיזציה של מקצוע ראיית החשבון. גם אני הייתי אומר דברים דומים, אך

ברוח הדברים שאמר פרופי הררי. הייתי מברך על המגמה הכללית של אקדמיזציה. השאלה

היא אם צריך לסגור הרמטית את האפשרות לעסוק במקצוע, בפני כל אדפ שרכש השכלה בדרך

אחרת. נראה לי שלפחות בתקופת מעבר צריך היה לאפשר לאנשים לעשות זאת.

בסעיף 5 להצעת החוק מדובר על תקופת מעבי. ברור מדבריהם של מר גבאי ומר

טלמון כי לא תהיה כאן מהפכה, מאחר ו-90% מרואי החשבון באים גם היום

מהאוניברסיטאות. אם סבורים כי אין לסגור את המקצוע הרמטית בפני כאלה שלא סיימו

אוניברסיטה, איני יודע מדוע אין אומרים זאת גם לגבי מקצועות אחרים.

אני סבור כי גידולו של המשק הישראלי והמורכבות הרבה שלו, מחייבים יותר ידע

בכלכלה ובעסקים, גם לצורך הגשת דו"חות ומאזנים. חשוב מאד שחוות-הדעת תהיה מושתתת

על הבנה רחבה בכלכלה ובמינהל עסקים, בנוסף ללמודי חשבונאות. איני רואה צורך

בתעודת בוגר כמבחן אינטלקטואלי, הצעת החוק מדברת על חוג מישני או ראשי בחשבונאות,

וסעיף 4(א)(ו) מדבר על חוג ראשי בחשבונאות. מי שסיים חוג אחר, יצטרך להשלים

את למודי החשבונאות כחוג שני. אני חושב שזוהי הצעה רושובה. אם כתוצאה מהשנוי

בחוק יגדל מספר תלמידי החשבונאות ב-10%, יתכן שיהיה צורך בהגדלת מספר התקנים, אך

האוניברסיטאות רשאיות להחליט כמה סטודנטים הן מוכנות לקבל.



אני תומך בהצעת החוק, בכפוף לכך שתכנית הלמודים תהיה קשורה בלמודי כלכלה,

מינהל עסקים או סטטיסטיקה.

אני רוצה להתייחס לייצוג מוסדות ההשכלה הגבוהה במועצת רואי חשבון. כמי

שמייצג את המקצוע, אני בטוח שחברי במועצה יברכו, אם נציגי האוניברסיטאות ישתתפו

בועדות הבוחנים שלנו. ביקשנו מהאוניברסיטאות גם בעבר, לצרף אלינו מאנשיהם. ירוד

עם זאת, אני סבור כי תהיה זו טעות לומר זאת גם על מועצת רואי החשבון, שכן

תפקידיה של המועצה כבר הוגדרו בחוק. בין היתר תפקידה הוא שיפוט משמעתי וייעוץ

לשר בחקיקה נורמטיבית הקשורה למקצוע, שני נושאים שאינם קשורים לאוניברסיטאות.

מדוע צריך נציג האוניברסיטה למלא תפקיד של שופט ולדון רואה חשבון, אם עבר על כלל

אתי זה או אחר?

אני חייב לומר לכם כי עד לרגע זה לא שוכנעתי. לדעתי לא הבאתם בחשבון כמה

היבטים חשובים. אין מוזלוקת על-כך שהשכלה כללית נדרשת מכל רואה חשבון, אך השכלה

כללית זו יכולה להתמצות בבית-הספר התיכון, גם אם טוב יותר למקצוע שהעוסק בו יהיה

גם בוגר מוסד אקדמי. אין בינינו וכוח על חשיבות מקצוע ראיית החשבון, אך ההשכלה

הכללית באה על סיפוקה במסגרת הדרישות שלנו מהשכלה תיכונית. השכלה עסקית חשובה

מאד להבנת המאטריה של עולם העסקים, אך את זאת אין לומדים באוניברסיטה, כשם

שלמודים בפקולטה למשפטים, עדיין אינם מקנים ידע בעריכת-דין. הלימוד

באוניברסיטאות בישראל אינו לימוד חינם, ואותי מענינים אותם 10% שאינם מגיעים

אליכם דרך האוניברסיטאות, אולי משום שקשה להם לממן את למודיהם. לכן לא הייתי

מחייב אותם 10% לסיים למודי חשבונאות, אלא הייתי מתיר את הרצוע גם בלמודי

המשפטים ומדעי הרוח. שקול נוסף שאני מביא בחשבון, הוא העומס על תקציב המדינה.

ככל שאנו מרחיבים את מסגרת הלמודים האקדמאים, אנו מטילים עומס נוסף על תקציב

המדינה. אני חושש שהמדינה לא תוכל לעמוד בעומס הזה. סטודנטים רבים לא יוכלו לממן

את שכר הלמוד, גם אם ניתן להם עזרה. במסגרת השקולים הכוללים האלה, איני יודע אם

דווקא השקול שהעליתם הוא השקול המרכזי, מה גס שאפילו לבוגר אוניברסיטה עדיין

יחסר המימד של הכרת עולם העסקים.

ומה עם תקופת ההתמחות?

אני מבטיח לך כי בתקופת ההתמחות ירכוש כל מתמחה בראיית חשבון את הידע העסקי

והכלכלי הדרוש לו. אני מתנגד לא רק לדרישה להשכלה אקמדאית בתחום החשבונאות, אלא

אציע להתיר את הרצועה ולאפשר גם לבוגרים במדעי הרוח להתמחות בראיית חשבון.

די טלמון;

אותם 10% שאינם באים מהאוניברסיטאות, באים מהמיכללה למינהל. אלה תלמידים

שלא עמדו בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות. אנו מקווים שהמיכללה למינהל תקבל הכרה

כמוסד להשכלה גבוהה.

איזו ערובה יש לך, שלמודי החשבונאות ימשיכו להיות למודי ערב?

אני מקווה שכן. זהו המצב, נכון להיום. אני חושש מפגיעה במעמד הבינלאומי של

המקצוע. עד היום אפילו הבנק העולמי מסתמך על דו"חות רואי החשבון הישראלים. אם

יבטלו את הצורך בהשכלה אקדמאית, המקצוע שלנו ייהפך לנחות תוך כמה שנים, ומעמדם

של רואי החשבון ייפגע.

מדוע?

אם בכל העולם קיימת חובת השכלה אקמאית ובישראל לא תהיה חובה כזו, ברור

שתהיה פגיעה במעמדו הבינלאומי של המקצוע.

מי גבאי!

אני רוצה להתייחס להערתו של פרופסור אופיר: כאשר אמר שלא יהיה שנוי דרסטי

במצב, לעומת מה שקיים היום, התכוון לצד הסטטיסטי, מאחר וגם היום 90% מגיעים

למקצוע דרך האוניברסיטאות. לכן לא תהיה כאן הטלת עומס נוסף על האוניברסיטאות.

אשר לדבריו של אוריאל לין, בראשית שנות החמישים, כאשר למדנו משפטים, אלה

שקדמו לנו לא באו מהאוניברסיטאות, ולמרות זאת רבים מהם היו מטובי עורכי הדין

בישראל. למרות זאת, רוב העוסקים במקצוע לא מציעים לבטל את הצורך בלמודים

אקדמיים.

רום אינם מעלים על דעתם, אך אני כן.

מי גבאי!

באנגליה היתה מקובלת עד לאחרונה שיטה לפיה ניתן היה לעבור בחינות גם ללא

למודים אקדמאים. לאחרונה בוטלה השיטה הזו לגבי משפטיס, ועומדים לבטלה גם לגבי

ראיית חשבון. אם נחליט לבטל את הצורך בהשכלה אקדמאית, נלך בכיוון הפוך לזה

שמקובל בעולם.

קיימת גם בעיה תקציבית למועצת רואי חשבון ולמשרד המשפטים. 16 בחינות המעבר

המתקיימות היום, הנוגעות מדי שנה ל-3000 אנשים, כרוכות בהוצאה כספית לא מבוטלת.

אנו סבורים ששיטה זו אינה טובה. העובדה שאלה שלא עברו את מסלול הלמודים

האקמדיים, בכל זאת ניגשים לבחינות ונכשלים פעם אחר פעם, יוצרת מעמסה תקציבית

כבדה על המערכת. הכשלונות בקרב אלה שלא סיימו את האוניברסיטה גדולים פי כמה. אנו

סבורים כי התקון הזה נדרש מזמן, ואני מקווה שהכנסת אכן תאשרו.

היו"ר אי קולס!

נשמע פעם נוספת את נציגי המועצה להשכלה גבוהה , ואחר-כך נחליט אם אנו

הולכים לקראת תיקון החוק. אם נחליט בחיוב, נדון בכל סעיף לסעיף לגופו.

(הישיבה הסתיימה בשעה 12.30)