הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשו ן



פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ז בכסלו התשמ"ה, 11.12.1984, שעה 11.30

חברי הוועדה: א. קולס - היו"ר

ש. אל ו נ י

מ. וירשובסקי

אוריאל לין

ד. שילנסקי

י. דרורי - האוצר

מ. כהנא - האוצר

ע. אבל - אבנו

ח. קלוגמן - משרד המשפטים

ד"ר ג. קלינג - לשכת עורכי-הדין

ד"ר מ. צלטנר - הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

ע. לוי

ח. אלטמן

סדר-היום; חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5),

התשמ"ד-1984 .



חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5) , תשמ"ד-1984

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט.

היום, סוף-סוף, יש לנו פורום שיחד אתו אפשר יהיה לגמור העניינים.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5),

התשמ"ד-1984, נשארו מספר עניינים פתוחים, למעשה - הכבדים ביותר.

נתחיל את הדיון בסעיף 4 המז-בד על מומחה רפואי, טעיף 6א. של הצעת החוק. יש

הצעה להכניס שינויים,

רשות הדיבור למר גלוקמן.

הסעיף הזה בא בעקבות הצעתה של ועדה בראשותו של השופט מלץ בגלל האנומאליות,

חוסר שביעות-רצון והמצב הבלתי-נסבל כאשר בפני בתי-המשפט מונחות תביעות לפיצויים

לנפגעי תאונות דרכים עם המלצות של שלושה מומחים רפואיים. השופט, שאיננו מומחה

לענייני בריאות, עומד נבוך וחסר עצה.

ההצעה נחשבת למהפכנית מבחינה מסויימת. במקום מינוי שלושה מומחים רפואיים,

ימונה רק רופא מומחה אחד.

כפי שכבר ציינתי ההצעה היא המלצה של ועדת מלץ שמבקשת לפתור את האנומאליה

וחוסר שביעות-הרצון שקיימים היום מכיוון שהשופט אובד עצות - מה שלא יהיה כאשר

יופיע בפניו מומחה אחד, שימונה מסעם בית-המשפט.

ברצוני להקריא בפניכם את הסעיף המוצע.

אין צורך.

הדברים ברורים.

במקום שיהיו מספר מומחים רפואיים - ייקבע מומחה רפואי אחד.

ישננו מספר אלמנטים בסעיף הזה שלא הובנו. א. האם צריך להיות מומחה אחר או

צריכים להיות מספר מומחים? ב. האם המומחה יעלה על הדוכן ויחקר על-ידי הערים -

כן או לא? ג. בסעיף קטן (ב) של ההצעה כתוב: "מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א),

(ו) בעלי הדין לא יהיו רשאים להזמין את המומוזה לבית המשפט

לחקירה או להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים

מיוחדים. ".

אם מחליטים לקבל את האלמנט הראשון - מינוי מומחה רפואי אחד - עדיין אפשד

לקבל את הדברים האלה בלי לקבל את סעיף קטן (ב) או לשנותו.

האלמנט השלישי מדבר על שכרו של המומחה הרפואי - איך וכיצד הוא יקבלו?

אלה הן שלושת הנקודות שעלינו לדון בהן.

הנושא המרכזי העומד בפנינו הוא; האם אנו מחליטים על מינוי מומחה רפואי

אחד בניגוד למצב השורר היום?

ברצוני להתייחס לדבריו של היושב-ראש ולהדגיש שמתגובות שהגיעו אלי, מינוי

מומחה רפואי אחד הוא דבר שבהחלט מתקבל על דעת כולם.

כולל לשכת עורכי-הדין?

לא קיבלנו הסתייגות.

ממי קיבלתם תמיכה לנושא הזה? מדובר על דבר מהפכני.

התקשרתי עם רופאים מבית-חולים תל-השומר ומבית-חולים רמב"ם וכלם ברכו על

היוזמה הזאת.

מר קלוגמן חשב שהמומחים יסרבו לבוא לבית-המשפט אם הם יוזמנו אליו לשם חקירה

אולם הרופאים אמרו שאפשר יהא להזמינם לבית-המשפט לחקירה מכיוון שכאשר יש עדות של

מומחה אחד, האחריות שלו הרבה יותר גדולה וצריכה להינתן אפשרות לצדדים לחקור אותו.

רופאים, אחרי הכל, חם בשר ודם וגם הם יכולים לטעות.

איך אני יכול לתת חוות-דעת?

אתה מופיע כעורך-דין. אתה אינך מומחה לכן אתה פונה למומחה וכאשר אתה מופיע

בבית-המשפט - אתה כבר בא עם חומר ועם יידע.



מה תעשה, כעורך-דין, כאשר יופיע בפני השופט מומחה? - תלך לשני רופאים או

לחמישה רופאים, תבקש מהם חוות דעת ותלמד שאת הנושא שאותו אתה מייצג אפשר לתקוף

בצורה כזאת או אחרת. מה קורה היום? מופיעים בפני השופט שני רופאים כאשר כל אחד

מהם מביע דעה אחרת, אז השופט מזמין מומחה רפואי שלישי או שהוא צריך לפסוק לפי

היידע שלו ברפואה. המצב הזה נחשב למצב אבסורדי. מה אנו מבקשים? בסך הכל למנוע

סרבול.

ד. שילנסקי;

אם ביטלתי את דעת המומחה?

ח. קלוגמן;

בית-המשפט ירשה להזמין מומחה רפואי אחר.

היו"ר א. קולט;

אם מזמינים מומחה שלישי, אפשר להזמין רביעי, וזמישי ואין לדבר הזה סוף.

העניין פשוטי, אילו היו באים ואומרים שלא צריך לחקור - בזה היה נגמר

"הסיפור". הייתי אומר - צריך לחשוב.

בית-המשפט ימנה מומחה רפואי ניטראלי ודבר כזה לא יהיה לדעת התובע או לרעת

חברות הביטוח. יהיה מומחה רפואי מטעם בית-המשפט והוא יעזור לשופט לפתור את

הבעיות בפניהן השופט עומד.

ח. קלוגמן;

אני שומע שד"ר קלינג אומד שלשכת עורכי-הדין איננה מסכימה להצעה.

אני מבקש להביא לידיעתכם כי שני עורכי-דין לפחות חרגו מהשגרה וכתבו דברי

ברכה בקשר ההצעה הזאת. אחד מהם הוא עורך-דין שמשי שאני מבקש להקריא בפיכם את

מכתבו (מקריא את המכתב).

עורך-הדין שמשי מביע את עמדת עודכי-הדין במכתבו זה.

מ. וירשובסקי;

זו דעתו וזכותו להביע את דעתו.

אנו מזמינים את נציג לשכת עודכי-הדין כדי לשמוע את דעת הלשכה. אני מציע

שנשמע מה דעתו של ד"ר קלינג.

מאחר שאנו מזמינים מומחים מלשכת עורכי-הדין כדי לשמוע מה דעתם ולאחד שאם

היה דיון בלשכה - אני שומע שלא היה - - -

ג. קלינג;

היה דיו ן.

איננו מתחייבים לקבל את דעת לשכת עורכי-הדין.

הדבר ברור מאליו .

מדוע שלא נתחייב לקבל את דעת לשכת עורכי-הדין?

אז תהיה בבעיה,

רשות הדיבור לד"ר מ. צלטנר.

א. מומחה רפואי ידון אן- ורק בשאלות רפואיות ולא יסיק מסקנות כספיות.

מומחה רפואי יקבע. אך ורק, נתון רפואי.

ב. הנקודה הזאת חשובה מאד. מדובר על חסכון גדיל מאד. אפשר יהא להתפשר

ביתר-קלות ברגע שהעניין של המומחה הרפואי יהיה מיסכט על-ידל הפוסק. ייחסכו מאות

משפטים. כאשר הנכות מוסדרת ונשארת רק בעיית הפסד ההשתכרות בגלל הנכות -- המחלוקת

מצסמצמת והסיכוי להגיע לפשרה גדול יותר,

על-לדי מינוי מומחה כזה אפשר לחסוך הרבה מאד משפטים. בתי-המשפט סתומים"

על-ידי משפטים של נפגעי תאונות דרכים.

הצדק הטבעי צריך להעטות על-ידי מומחה אובייקטיבי.

הפאנל של המומחים צריך להיות מורכב ממומחים מדרגה דאשונה. לא כל אחד

מהצדדים יביא את המומחה שלו וכל אחד מהם "יתחפר" בעמדתו שלו.

כאן מדובר על נושא שאחרי ההליכים המשפטיים, לא לפניהם. אחד הנימוקים

שהושמעו היה שהנושא הזה ימנע הליכים משפטיים אולם מדובר על קביעת מומחה דפואי

אחרי ההליכים המשפטנים.

צ. צלטנר;

ברגע שייקבע שמדובר בנכות רפואית, ייקבע מומחה דפואי מהפאנל עליו דיברתי.

מדובד על פרוצדורה רגילה.

מאחר ועלי לצאת בעוד דקות אחדות מהישיבה, אבקש לרשום בנושא הזח הסתייגות.

למה? תה מסת ממה של יוחלט?



א. לין;

אני מבקש להציע הצעה קונקרטית בסעיף הזו;.

היו "ר א. קולס;

נשמע קודם כל את דבריו של ד"ר קלינג. אין טעם להזמין אורחים אם מוזליטיט

דבדים בלי לשמוע דעתם.

ד"ר קלינג מייצג לאן את עמדת לשכת עורכי-הדין ואולי הוא יצליח לשכנע אותנו

בדבריו. לאחר שנשמע אותו - נחליט.

העמדה שאני אשמיע התקבלה, פה אחד, על דעת מוסדות הלשכה ולא רק זאת, אלא

שחברים רבים מתנגדים להצעה בתוקף.

אינני מכיר את עורך-דין שמשי אולם אני בטוח שישנן עוד דעות שמצדדות בדעתו,

לפני שמגיעים בפני שופט התובע מצרף לכתב-התביעה חוות-דעת של מומחה והנתבע

מצרף גם הוא חוות-דעת להגנה.

לפעמים הפרוצדורה אורכת חודשים, לפעמים שנים, עד שמגיעים לדיון בפני שופט.

קורה שעל-סמך כתבי-הטענות וחוות-הדעת הנושא מסתיים בהסדר.

לאחר זמן מה, כאשר התיק מגיע לקדם-משפט, השופט, על-טמך חוות-הדעת, מנסה

להגיע עם הצדדים להסכמה לשאלה הרפואית. אם הפערים אינם גדולים - הוא מצליח

לשכנע את הצדדים לאוד ההוצאות הגדולות הקשורווז. לנושא חוות-הדעת הרפואיות.

אם לא הושגה הסכמה, מבקשים הסכמה למינוי מומחה רפואי ואז, בדרך-כלל,

בתי-המשפט, כחלק מהתנאים, דורשים לוותר על החקירה מתוך הכרת התיק. עורכי-הדין

מסכימים לכך שהמומחה לא יירוקר.

אם לדעת הצדדים הפעד עדיין גדול ומהותי והם מתנגדים למינוי מומחה, השופט

יכול למנות מומחה רפואי ללא הסכמתם. כאשר קורה דבר כזה יש לשופט אפשרות להסתמך

גם על חוות-הדעת וגם לחקור את המומחה הרפואי.

ברצוני להזכירכם כי מדובר בדיני נפשות. אין מדובר, אמנם, על משפט פלילי,

אולם מדובר על תביעות שבצדן נזק חמור: חייו של אדם, אורחות חייו וחיי משפחתו.

אין מדובר על סכסוך כספי אם כי הוא נושא אופי של תביעה כספית.

המצב הקיים היום איננו כפי שמנסים להציגו. בתי-המשפט אינם מבזבזים זמן רב

על שמיעת משפט.

הבאתו של רופא לבית המשפט עולה הרבה כסף ועורך-הדין עושה מאמצים כדי לחסוך

את ההוצאה הכרוכה בנושא זה.

לפי ההצעה המונחת בפנ כם הרופא המומחה יהא, בעצם, הפוסק וזה דבר לא טוב.

בשבוע שעבר הרצה בלשכת עורכי-הדין רופא מתחום הפסיכולוגיה, אחד מהרופאים הבכירים

באוניברסיטת תל-אביב והוא אמר שקיים חוסר קומוניקציה מוחלט ומזה נובעות חוות-דעת

שונות. רופא אחד יכול לקבוע מאה אחוז נכות ורופא שני - עשרה אחוזי נכות באותו

מקרה. כל אחד מהם אומר את האמת, אולם כל אחד מתכוון למשהו אחר.

הרופא שהרצה בפנינו אמר שצריך לתת הזדמנות ליצוד קומוניקציה.

אני חושש שההסתמכות על חוות-דעת אחת שתונח בפני בית-המשפט עלולה לגרום

עוול. אינני סבור כי המצב השורר היום כל-כך גרוע.



מדוע שופטים תומכים בקבלוו חוות-דעת אחת? - כיוון שכך קל להם יותר. הרבה

יותר קל להסתמך על חוות-דעת אחת כאשר צריך להחליט.

השופטים מעדיפים דרך של הצגת שאלות על חקירה.

כאשר מניחים בפני שופט חוות-דעת אחת - מלאכתו הקשה נעשית הרבה יותר קלה.

הושמעה כאן טענה בדבר מומחיותם של שופטים ובהקשר אליה ברצוני לציין כי

השופטים נדרשים להכריע בהרבה שאלות של מומחיות, לא רק ברפואה אלא גם בפטנטים

ובכל מני דברים אחרים. זו שיטת המשפט.

היו"ר א. קולט;

אם מדובר על חוטר קומוניקציה כזה ואם אנו עוטקים בדיני-נפשות, אז אולי צריך

לקבל חוות-דעת של חמישה מומחים? לא של שלושה?

אני מקבל את דברי ד"ר קלינג שלא טוב ששופט יסתמך רק על חוות-דעת של מומחה

אחד. אז אולי נחליט על חוות-דעת של חמישה, של שישה, או של יותר מומחים?

חוות-דעת כזאת תהא יותר רצינית.

בסופו של דבר התובע מקבל חלק קטן מכספי הפיצויים. אינני יודע לאן יתר הכסף

"הולך". אין מדובר במתמטיקה או בדברים "חתוכים" אחרים. צד אחד מביא מומחה

שקובע מאה אחוז, אז הצד שכנגד מביא מומחה, מצדו, שקוע לתובע עשרה אחוזי נכות.

אני בעד קביעת הצעת-ביניים להצעה שעל סדר-יומנו.

בשיחה עם רבים מאותם פרופסורים בבתי-חולים, לא אחד או שניים, הללו אמרו כי

הם מעדיפים להחקר. דבר כזה לא ימנע מאף אוזד להביא, מצדו, עוד עשרים מומחים

שיתקפו את המומחה הזה.

נקצר את הדרך ולא נפגע בזכותו של התובע שנפגע ושנגרם לו נזק. אתה מביא

לו ריפא יותר מהר ולפעמים חוסך לו הוצאות.

אם בנושאים מסויימים בית-המשפט ייפנה לרופא מומרוח איקס, יכול להיות שיימנע

הצורך להידיינות משפטית.

בסך-הכל איננו מדברים על-כך אם התובע מקבל עוד אחוז או פחות אחוז אלא על-כך

שהוא קיבל את "התרופה" שלו.

אינני מבין לא את עמדת חבר-הכנסת שילנסקי, לא את עמדת הלשכה.

אני באותה עמדה.

אין לי ספק שיש הרבה בדבריו של ד"ר קלינג, בפרט מבחינת המיצוי היותר

מדוייק. בסופו-של-דבר הערכה מדוייקת לא תהיה אבל מיצוי יותר מדוייק אפשר לקבל

על מצב הנפגע בדרך של קביעה שתי עמדות נגדיות כאשר מתבצעת חקירה נגדית של כל ארזד

מהם.

לפני חודש וחצי ביקרתי אצל רופא שמדד לי את לחץ הדם ואמר לי כי יש לי לידן

דם גבוה וכי הוא מודאג מכך. אותו רופא הצליח להעביר אלי את דאגתו כך שהלכתי

להיבדק בבית-חולים ביקור חולים" בבדיקות לחץ דם תחת לחץ והתוצאה היתה של לחץ דם

כמו לאדם צעיר. ראגתי סרה כלא היתה. הרופא הראשון שבדק אותי נחשב למומחה.

מכאן שגם רופא מומחה יכול לשגות בהערכת מצבו הרפואי של אדם.



דייר קלינג צודק בכך שהוא אומר שאין מדובר על מקרה של תביעת פיצויים רגילה

כאשר גזלן מאדם מגרש והוא מבקש לקבל פיצוי כטפי. מדובר על אדם שרוצה שישיבו לו

מה שהוא איבד. הנושא הזה עימד במקום הרבה יותר גבוה בסולם הערכים מבחינת זכויות

האדם.

אם מתבססים על העובדה הזא, צריך לקבל חוות-רעת בשפטיות ולהגיד לשופטים שהם

צריכים לעבוד י ותר קשה.

יחד עם כל זה אינני מקבל את הקו של דייר קלינג עד סופו מכיוון שאני יודע

שהשופטים לא יעבדו יותר קשה ואני גם יודע שחוות דעת אתת, אובייקטיבית, יכולה

לפגוע באדם כלוון שהיו מקרים של שגיאות כתוצאה מחוות-דעת אחת.

צריך לייעל את ההליכים המשפטיים בבתי-המשפט. אל נשלה עצמנו במחיר סיכונם

של מעטים.

לסיכומו-של-דבר אני מציע שנקבל את נקודת המוצא של מומחה אחד בתנאי: א.

שנקבע איך מעגנים את שכרו - - -

כתוב.

מ. וירשובסקי;

קיימת בנושא הזה בעייה טכנית.

חשאלות צריכות להעשות בכתב - - -

היו"ר א. קולס;

אני טוען שצריך לחקור אותם.

אוריאל לין;

אם אדם רוצה לשאול את המומחה שאלות, הוא צריך להפנות אותן ישירות, לא דרך

בית-המשפט. התשובה תגיע לבית-המשפט.

אם, בכל אופן, צד אחד רוצה לחקור - צריך לאפשר לו זאת, אולם אם יתגלה

לבין-המשפט כי החקירה לא העלתה שום דבר חדש - ההוצאות תחולנה על חמבקש, בהתאם.

זאת אומרת שהוא ישא בהוצאות האמיתיות. דבר כזה יגרום לכך שלא יטריחו מומחה, אלא

אם כן יש משהו פגום בחוות-הדעת.

גם בדרך הזאת יכולות לצוץ, בשוליים, שגיאות, מכיוון שמדובר בחוות-דעת של

מומחה אחד.

ח. קלוגמן.

אתה אינך עומד על-כך שברשות בית-המשפט נוכל להביא עד נוסף. אתה מקבל

שנוכל, ברשות בית-המשפט, להביא עד נוטף?

זה כן.

אני מקבל את העיקרון שהעד הוא מומחה, ומומחה אחד. אני רוצה שאפשר יהיה

להזמין אותו לחקירה בלי לקבל אישור של בית-המשפט. אם אני אבקש את אישורו של

בית-המשפט, הוא ירצה להעלות שאלות שאני לא מעוניין שהוא יעלה ודבר כזה דורש

פרוצדורה נפרדת.

לגבי החלק של הזמני- עד מומחה אחר - כן, ברשות בית-המשפט.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת וירשובסקי.

מ. וירשו בסקי;

דבריו של חבר-הכנסת לין רומזים כי הוא הולך יותר רחוק מאשר היושב-ראש לצד

השינויים או הפיכת השיטה,

בנוסף לנימוקים שהשמיע דייר קלינג ולצד דבריו של חבר-הכנסת לין אני רוצה

לומר כי אנו צועדים. לקראה תקופת אוטומציה מוחלטת.

את האחריות האבסולוטית ואת גובה הישוב הפיצויים - בכל זאת משאירים למסגרת

המשפט ובמשפט, בסופו-של-דבר, שופט, שזה מקצועו ותפקידו - הוא המחליט.

אנו, עכשיו, רוצים לעקר את החובה של השופט לשפוט ומן הצר האחד לוקחים מאדם

את האפשרות להעלות תביעה בצורה מקסימאלית לפי עמדתו ולפי מה שהוא יכול לעשות

בעצת העורך-דין שלו.

הסעיף הזה, כולו, איננו טוב.

אם קובעים שבעלי הדין יהיו רשאים לחקור, יש בכך משום "התרת הרצועה" בצורה

מעטה לעומת הצעת הממשלה, אולם היא איננה מספיקה.

עם כל זה שאנו חוסכים זמן או עשויים לחסוך זמן - -

ח. קלוגמן;

מדובר על עינוי דין.

מ. וירשובסקי;

אסור לנו לטעות. אני מעריך שאחוז הנפגעים כתוצאה מהשיטה שאתם מציעים לא

יהיה כל-כך גבוה. נניח עשרה אחוז. מה הם העשרה אחוז האלה לעומת אדם שיפגע

כתוצאה מהשיטה הזאת במאה אחוז?

היו"ר א. קולט;

גם בשיטה הנהוגה היום יש הרבה מאד נפגעים.

אוריאל לין;

אפילו המשפט איננו מושלם.

ח. גלוקמן;

חברות הביטוח הן דבר מאלים ומפחיד.

כאן אינני מוטרד מהן.

ח. קלוגמן; הן אינן מאושרות מכך.

מ. וירשובסקי; ברצוני לומר לחבר-הכנסת אוריאל לין שנכון

שאיו דבר מושלם, מלבד מספר חברי כנסת

שהיכרתי,ואיננו צריכים לקחת דבר שאיננו מושלם אבל הוא מגן על זכויותיהם של פרטים

ולהזיק לו עוד יותר מתוך הנחה שאנו מייעלים את המערכת ומקלים עם כלל ציבור

המדיינים. דבר כזה איננו נראה לי. אנו צריכים לסמן לעצמנו קו ולומר שמעבר לו

איננו עוברים.

אני מציע לא לקבל את הסעיף הזה. הוא איננו

סעיף טוב. איננו צריכים לפסוע עוד צעד לקראת אוטומציה מוחלטת. לאט לאט אנו

הופכים את המשפט לדבר אוטומטי עד שאדם איננו יכול לא לתבוע ואולי גם לא להתגונן.

היו"ר א. קולס; ההצעה, כפי שחבר-הכנסת לין אמר, היא להקל

עם הכלל. ננסה, עד כמה שניתן, להקל עם הכלל

ולפגוע עד כמה שאפשר פחות בפרס שחבר-הכנסת וירשובסקי כל-כך רוצח להגן עליו.

אני רוצה ללכת, כאן, בהדרגה. עלינו להפעיל

את ההגיון ולהתקדם גם לטובת הכלל, גם לטובת הפרט.

אלן מדובר בענייני ממון, אולם בסופו-של-דבר

הנושא הופך לנושא של ענייני ממון. שהרי בשביל מה מוגשת תביעה? כדי לקבל פיצויים.

אולי בזמן מכירת מגרש אדם יודע מה הוא עשה.

כאן - הוא איננו לודע.

אוריאל לין; יש הבדל.

היו"ר א. קולס; מה הפרט תובע? - פיצוי כספי. גם אם הוא

יתבע סכום אדיר מה שישאר לו בסופו-של-דבר,

עם כל הכבוד למערכת, הוא הרבה פחות.

אנו צריכים להסתכל על מה שנכנס לכיסו של

הפרס ולדאוג לכך שהוא ישאר עם המקסימום. השאלה הנשאלת בהקשר זה הלא: האם, באמת,

לפי הפרוצדורה הקיימת היום ולפי ההליכים שחבר-הכנסת וירשובסקי מציע, התובע "ינצח

בקרביי או יפסיד ב"מלחמה"?

בית-המשפט לא ימנה, בסופו-של-דבר, מומחה

שדעתו תהא משוחדת מראש לטובת אחד הצדדים. הוא ימנה מומחה שמבין בנושא. המומחה

איננו צריך להיות לטובת אחד מן הצדדים.

בחלק (א) של הסעיף נאמר; יישר המשפטים רשאי

לקבוע בתקנות הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בעניו הנכות הרפואית של נפגע,

או בכל נושא רפואי אחר לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו.".

אוריאל לין; יכולה להיות הסכמת שני הצדדים.

היו"ר א, קולס; בקשר לסעיף (א) צריכה להתקבל ההנחה של מומחה

רפואי אחד מטעם בית-המשפט . בהמשך - אני

נוטה לכיוון דבריו של חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מינינו מומחה - מדוע אי-אפשר יהיה לחקור אותו?



אוריאל לין; הצעתי זאת"

היו"ר א. קולס; בקשר לשכרו של המומחה כתוב בסעיף קטן (3)

של סעיף (ב): "שכרו של המומחה ישולם בידי

בעלי הדיו או אחר מהם, כפי שיורה בית המשפט.".

בסעיף קטן (1) של סעיף (כ) אני מציע למחוק

"לא". במקום המלים: "בעלי הדין לא יהיו רשאים להזמין את המומחה-.." -

בעלי הדין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית המשפט לחקירה ולהביא עדות

"או". ברשות בית המשפט בעלי הדין יוכלו להביא עדות

נוספת של מומחה לאותו נושא.

אתה חוזר על מה שאני הצעתי.

דעתנו זהה.

אני מציע שעל-מנת להסיר ספק, שר המשפטים

יקבע בתקנות סדרי הצגת השאלות. זאת למען

הסדר. הצגת השאלות תהא תוך תקופה מסויימת לאחר חוות-הדעת.

באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מעמיד להצבעה את סעיף (א) של סעיף 6א.

הצבעה

סעיף קטן (א) של סעיף 6א. התקבל ברוב קולות.

אני מעמיד להצבעה את הנוסח של סעיף קטן (ב):

"לא"-"או" בסעיף קטן (1) ומחיקת המלים: "ברשות בית המשפט" בסעיף קטן (2). סעיף

(3) נשאר כפי שהוא.

הצבעה

סעיף (ב) התקבל ברוב קולות בתיקונים שהוכנסו.

הסתייגות לחברי-הכנסת וירשובסקי ושילנסקי.

חבר-הכנסת דב שילנסקי איננו נמצא כאן,



היו"ר א. קולט; הוא יגיש את הסתייגותו אחר-כך. ככלל, חבר

הוועדה שאיננו נוכח בישיבה, לכול, לאחר

הצבעה, להגיש את הסתייגותו.

ח. קלוגמן; אולי, לאחר שהוא יראה את ההצעה, הוא יסיר את

הסתייגותו.

גם אם הוא לא נכח בישיבה?

היו"ר א. קולס; כן-.

מ. וירשובסקי; אוטומאטית.

מ. צלטנר; אני מציע שנושא שכרו של המומחה לא ייקבע בתקנות.

היו"ר א. קולט; בית-המשפט יורה.

אם אתה כותב ששכרו של המומחה ישולם כפי שיורה

נית המשפט, מדובר רק על שלב כאשר תביעה מוגשת

לבית המשפט.

ח. קלוגמן; בלה המשפט יקבע את שכרו של המומחה. השכר ישולם

כפי שיורה בית המשפט.

היו"ר א. קולס; סעיף 6. באנו עוברית לסעיף 6ב.

ח. קלוגמן; יש לי הצעה המתייחסת לסעיף זה מהמילים: "...ואולם

בית המשפט יהיה רשאי להתיר..." וכוי. אנו

צריכים לדאוג לכך שבכל מקרו; בית המשפט יוכל להביא ראיות ואז גם ניתן לו את שיקול-

הדעת.

מ. וירשובסקי; אני מבקש לשמוע התייחסותה של לשכת עורכי-הדין

בנושא חזה.

היו"ר א. קולס; מר קלוגמן מציע למחוק את המלים: "שלא חיה צד בהליך

שלפיו נקבעה הנכות לפי הדין האחר,".

ככל מקרה בית המשפט יוכל להביא ראיות.

ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי ההא ראייה לכאורה.

היו"ר א. קולס; מקובל עלי.

ג. קלינג; צריך להעלות את העניין הזה בצורה חיובית.

היו"ר א. קולס; אני מעמיד להצבעה את סעיף 6ב. עם התיקון שהוכנס

על-ידי מר קלוגמן.

הצב ע ה

סעיף 6ב. עם התיקון אושר פה אחד.

סעיף 3(2) נשאר לגו רק סעיף אחד פתוח - 3(2) - עניין

מס-הכנסה. אני מציע שנאשר אותו. אני מעמיד

את הסעיף הזד. להצבעה.

הצבעה

סעיף 3(2) אושר פה אחד.

הדיון בו!וק פיצוייט לנפגעי תאונות דרכים

(חיקון מס' 5), התשמ"ד-1984 - הסתיים.

אנו מאשרים העברת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת הכנסת.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12.30