הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקיל מס' 12

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

שהתייקנה ביום שלישי, י' בכסלו

חברי הועדה:

א. קולס - היו"ר

מ. וירשובסקי

ד. שילנסקי

ניצב מ. קרחי - ראש אגף חקירות, משטרת ישראל

מ. אלקלעי - א.מ. י

ר, קירר - אקו"מ

עו"ד שפר - ארגון יצרני הסרטים

ר. ידיר- מנכ"ל סי.בי.אס

מ. גבאי - מנכ"ל משרד המשפטים

יועצת משפטית

גבי 7. מלחי

ענת לוי

ש. אלתרמן

עידכון שיעור הפיצויים על הפרת זכות יוצרים



עידכון שיעור הפיצויים על הפרת זכות יוצרים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. הזמנו היום הובה אורחים.

חלק מהאורחים לא באו וגם חברי הכנסת.

הנושא עידכון שיעור הפיצויים על הפרת זכות יוצרים. היתה פנייה של שר

המשפטים בנושא הזה. במקביל היתה פנייה אלי של יצרני תקליטים ,שבאו ואמרו שמשום

מה החוק בנושא הזה של הפרת זכויות יוצרים לא נאכף על ידי המשטרה. כתוצאה מכך הם

סובלים נזק כספי עצום שמביא אותם למצב שלא יוכלו להמשיך לנהל את עסקיהם, הם

יצטרכו לסגור מפעלים לייצור תקליטים.

בעקבות הפנייה שלהם נפגשתי עם ניצב קרתי, ראש אגף חקירות במשטרה ועם הגברת

יהודית קרפ, מישנה ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הפנייה הזאת החלטנו גם להעלות

את השאלה של אכיפת החוק בנושא הזה על ידי המשטרה, אחרת אין טעם שנקבע שיעור

פיצויים שיהיה גבוה ככל האפשר, אם לא נאכוף את החוק.

אני מברך אותך לשובך, מר גבאי. מה אתם מבקשים בנושא הזה?

מ. גבאי;

הבעיה של אכיפת חוק זכות יוצרים הפכה להיות בעיה חמורה לא רק בישראל אלא

במרבית מדינות העולם. אליה וקוץ בה, מצד אחד כתוצאה מהאמצעים הטכנולוגיים החדשים

להעתקת יצירות, בתחום התקליטים, הקסטות והוידאו - ניתן היה לסייע ליוצרים. ניתן

להפיץ את היצירות שלהם בהיקף נרחב. מצד שני, מצב זה גרם לכך שנוצרה מערכת מקבילה

של פירטיות בתחום הזה של העתקת יצירות לתקליטים, לקסטות בעיקר וגם לוידאו באופן

בלתי חוקי, ללא קבלת אישור המחברים, היוצרים והמבצעים.

בכל מדינות העולם הבעיה הפכה להיות תמורה מאד. לאחרונה התקיימו שני כנסים

בינלאומיים בנושא. שני הכנסים ביקשו לעשות שני דברים: לאמץ ולחזק את החוקים

בתחום הזה על ידי הגדלת הסנקציות הפליליות על הפרת זכויות היוצרים.

לפני כשנתיים נקבעה בארצות הברית סנקציה מקסימלית של חמש שנות

מאסר בגין הפרה מצטברת של זכויות יוצרים.

אנו במסגרת שלנו כבר ב- 1981 כתוצאה מהכרת החומרה של הבעיה ביקשנו לתקן את

החוק. החוק תוקן בשנת 1981 לתקופת מאסר מקסימלית של ששה חודשי מאסר. לפני כן, על

פי החוק הקודם היתה תקופה קצרה יותר של חודשיים שנקבעה לאחר הפרה שנייה של זכות

היוצרים.

ד. שילנסקי;

אז היה ויכוח בין מחמירים ומקילים. היו חברים שאמרו שצריך להתיחס כמו אל

גניבה. אני הייתי בין המחמירים.

קרוב לודאי היה מקום לקבוע תקופה יותר ארוכה. בקונטקס של שנת 1981 תקופה של

ששה חודשים היתה תקופה סבירה, לאור המקובל במדינות אחרות. היום אנחנו מפגרים

במידה ניכרת. נקבעה תקופת מאסר של מספר שנים במדינות לא מעטות במערב. ההכרה

שהגניבה של זכויות יוצרים היא ככל גניבה ואף חמורה יותר, הפכה להיות הכרה כללית

במדינות רבות כתוצאה מחומרת הבעיה.



במסגרת זו אנחנו מתעתדים להציע תיקון החוק, על ידי העלאת תקופת המאסר משטה

חודשים עד לשלש שנים, כדי שמעשה העבירה הזאת יהיה מוכר כפשע. זו רק מסגרת רקע

לדברים.

הבאנו היום את ההיבט האזרחי. בשעתו ב-1981, כאשר תוקן החוק, נקבעה הוראה

בתחום הדין האזרחי שניתן לפצות את בעל זכות היוצרים , והיום גם את המבצע - על פי

חוק המבצעים החדש שאושר בכנסת בשנת 1984.

כל הסנקציות האזרחיות והפליליות החלות מכוח חוק זכות היוצרים חלות גם לגבי

המצבעים משנת 1981, נקבעה הוראה בחוק, לפיה לכל הפרה ניתן סכום שלא יפחת מ-500

שקל ולא יעלה על 30 אלף שקל, גם ללא הוכחת נזק. אם מוכיחים את הוכחת הנזק, הסכום

יעלה. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט דשאי לשנות בצו את השיעורים

האמורים.

למעשה השיעורים לא שווו מאז. עתה אנו מבקשים מהועדה לאשר את הצעתו של שר

המשפטים לשנות את השיעורים, לאור השינויים במדד. לפי הערכתנו היתה עליה במדד פי

35. הסכומים שמוצעים היום הם: במקום 500 שקל -20 אלף שקל, במקום 30 אלף שקל

-1,200 מליון שקל. זו ההצעה שעומדת על סדר היום.

ד. שילנסקי;

לא צמוד, הסכום יפחת.

מ. גבאי;

החוק לא קבע הצמדה. זה מחייב תיקון החוק. אני מקווה ששר המשפטים ישנה

בעתיד.

היו"ר א. קולס;

המכתב שלכם הגיע ב-30 לאוקטובר. המדד האחרון שפורסם היה למעלה 206 אם

מדברים על סכום של 1,200 מליון שקל, פרושו 240 אלף שקל. זה לא סכום של מה בכך.

עבר עוד חודש. אני חושב שחברי הועדה לא היו מתנגדים אם הסכומים היו מועלים, כדי

שיתאימו לעוד חודשיים-שלשה. עד הפעם הבאה שנדון תעבור עוד חצי שנה, האם לא כדאי

לקבוע סכומים יותר גבוהים? כשאני מדבר על מינימום של 20 אלף שקל, זה מצחיק למען

האמת. סכום של 1,200 מליון שקל עושה רושם טוב. לפני שנתיים 20 אלף שקל היה סכום

משמעותי. כאן אני צריך החלטה של שר המשפטים.

ד. שילנסקי;

אני מציע מ-100 אלף שקל עד 2 מליון שקל.

מ. גבאי;

לאנתנגד לכך.

היו"ר א. קולס;

לפני שנכנסים לדיון נעבור לדברים שקשורים בצו שלך. האם אתם לא תתנגדו

שבמקום 500 שקל יבוא 100 אלף שקל, ובמקום 30 אלף שקל יבוא 2 מליון שקל? אני תושב

שזה מקובל גם על חברי הועדה האחרים, בין 100 אלף שקל ל-2 מליון שקל.



ה צ ב ע ה

ההצעה לעדכן את שיעור הפיצויים מ-100 אלף שקל עד 2 מליון שקל נתקבלה

פה אחד אושר.

יש לי שאלה. בתור יושב-ראש ועדת הפנים אני מוכרת תיכף לעזוב. אני תושב

שעבירה זו יותר גרועה מגניבה. גנבו ממך יצירה ואתה רואה אותה כל פעם מחדש. האם

אתם חושבים ליזום העלאת העונש של המאסר?

היו"ר א. קולס;

הועדה בקדנציה הקודמת עשתה צעד גדול לקראת מבצעים ויוצרים בעצם קבלת חוק

מתקדם לגבי זכויות מבצעים. צעדנו צעד אחד קדימה, עד כדי כך שאמנים אמרו שהם

רוצים להשוות את מעמד חוק זכות יוצרים למעמד חוק המבצעים.

אנחנו לא שוקטים על השמרים ואנחנו מתקדמים גם בנושא של הגנה על זכות יוצרים

אנחנו לא שוקטים. קיימת במשרד המשפטים ועדה שעוסקת בנושא, בראשותו של פרופ'

ויצמן.

קיימת ועדה שתפקידה לעסוק ברויזיה של חוקים. אנחנו מתעתדים שלא להמתין עד

הרויזיה הכללית לתיקון הסנקציה הפלילית. בדעתי להציע שהתיקון לחוק לא יהיה

קשור לרויזיה הכללית.

היו"ר א. קולס;

נשמע נציג של יצרני התקליטים. הם העלו באוזני את הבעיה, גם באוזניך מר

גבאי. נשמע מה הבעיה המעשית של אכיפת החוק. יושב כאן נציג משטרת ישראל והוא יוכל

להשיב בנושא של אכיפת החוק.

אנחנו מייצגים פה גם את אגודת המוזיקאים שלא יכלו לבוא. קיבלנו מהם יפוי

כוח לייצגם. כל הפורום הזה של הכוחות היוזמים והמוזיקאים יושבים לפניכם.

הסרטן שאנחנו מדברים עליו גדל מתופעה מזערית ביתית, שהיתה מתנהלת בחנות,

לתעשיה מתוחכמת מתקדמת, שהיא יותר גדולה מהתעשיה החוקית. יש לנו כתובות של 8

מפעלים פירטיים הקיימים בישראל אשר משכפלים כ-4 מליון קסטות לשנה.

התעשיה הלגיטימית שבה מאוגדים 10 מפעלים מייצרת 300 אלף קטטות לגיטימיות.

300 אלף מול 4 מליון. התעשיה הלגיטימית עדיין מוכרת כ-ו מליון תקליטים לשנה. ו

מליון ו-300 אלף מול 4 מליון לא חוקיים, ועוד היד נטויה להתרחב מיום ליום. אנשים

משקיעים בכל קסטה 75 סנט ומוכרים אותה ב-5,ו דולר. הרווח שלהם 75 סנט ללא מיסיס,

הכל שתור. 75 סנט כפול 4 מליון - זה הרוות שלהם. בנייר שהגשנו לכם אנחנו מציינים

שהמדינה מפסידה 6,800 מליארד שקלים במיסים, או 12,9 מליון דולר, מס ערך מוסף

ומס הכנסה. האמנים מפסידים 6,6 מליון דולר, היוצרים מפסידים 1,9 מליון דולר

והמפעלים 6,3 מליון דולר.



אנחנו ישנו עם מר קרחי ונענינו בנענינו פעולה. הוא הקדיש לנו תשומת לב

ונתקלנו במשטרה בתופעה שאנחנו מבינים אותה, כאשי הגענו לדרג המבצע, המשטרה ביצעה

שתי פעולות בעבר הלא רחוק. המשטרה אמרה: אם העונש הוא קל, כנראה שהפשע הוא לא

חמור. אם העבירה לא פלילית, אל תגואו אלינו, יש לנו עבירות הרבה יותר המורות, על

פי מה שקבעה הכנסת.

בעיקר נפגעים האמנים הישראלים. יש אמנים בינלאומיים שאנחנו קשורים

אליהם, אז ההשפעה פר לגבי החברות בחוץ-לארץ לא כל כך מהותית. מה כבר יכולים לעשות

4 מליון יהודים בישראל?

הבעיה נוגעת לאמני ישראל. אני מנכ"ל חברת תקליטים סי.בי.אס. לפני שנתיים

היו לנו 30 אמניל1 ישראלים חתומים, כרגע יש לנו 8 אמנים. אנחנו עדיין המפעל החיד

שעוסק בהקלטות מקומיות.

גם הענף הקטן שכולנו מכירים הולך לטמיון בגלל התופעה שאי אפשר להחזיר

את ההשקעה , כאשר הכל נגנב ונמכר בתחנות האוטובוסים וברחובות הראשיים של כל

הערים בישראל.

מר גבאי יוכל להוסיף. אני הוזמנתי לשגרירות ארצות הברית, לאחר שקיבלתי

דיווח מחוץ-לארץ שהנשיא לרייגן חתם על חוק ג' י.אס.פי, המסמיך אותו לבטל הנחות

במסחר בינלאומי למדינות שאינן פועלות להגנת הזכויות הבינלאומיות של זכויות

יוצרים ועוד. ההרגשה שלי היתה מאד לא נעימה, כאשר דרכתי בשגרירות ארצות הברית

כישראלי בשביל לי' וח על הדבר. אני חייב לעשות זאת, כי אני מנ"כל חברה שהיא

בבעלות אמריקאית.

לנייר הזה צרפתי כתבה בדף האחרון שנותנת ראשי פרקים של הדיר הזה. אני בפעם

הראשונה קיבלתי את החוק בפקסימיליה יומיים לאחר שריגן חתם. אני, לצערי, מוכרה

להגיד שהם לא מתיחסים בזלזול לאפשרות ללחוץ על כל מיני גורמים לאכוף את החוק כדי

להגן על האמנים.

בסיום דברי אני לא רוצה להיות במצב שאני צריך לגרום עוול לגורם יקר לנו

בגלל דבר פעוט. אגב, במשטרה אמרו לנו שאילו היו להם ארבעה חוקרים, במשך שלשה

חודשים היו מחסלים את הבעיה. אין לנו ארבעה חוקרים, בגלל העדר הרצינות שכל

המערכת צריכה להתיחס אליה.

היו"ר א. קולס;

כאשר נפגשתי איתכם, אתם סיפרתם לי שעמדה להיות מוקמת יחידה מיוחת לנושא

הזה במסגרת היחידה לחקר הונאות. בגלל העובדה שזה לא פשע , עם עונש של חצי שנה

מאסר - המשטרה לא אוכפת את החוק בנושא הזה.

מ. וירשובסקי;

קודם כל, אני רואה את העבירה הזאת כדבר חמור מבחינה מוסרית. אני חושב שזה

מסוג העבירות שאי אפשר להשתלט עליהן, גם אם יוסיפו כוח אדם וגם אם יהפכו את

הבירה לפשע. זהו תהליך שמבחינה טכנולוגית אי אפשר לעצוד אותו. אתה יכול להקליט

מהרדיו בבית בצורה טובה מאד. אם יש 4 מליון קסטות פירטיות, זה כאין וכאפס

כנגד המספר האדיר של הקלטות שעושים אנשים לעצמם. אם תכבד היד על מקליטי חקסטות,

אנשים ימשיכו בביתם להקליט. הרדיו משדר 24 שעות ביממה. המשטרה לא יכולה להתנ?ודד

עם הבעיה הזאת, או אנחנו נוגעים רק בשוליים. יכול להיות שזה יעזור קצת, באופן

מהותי לא נוכל להתגבר על הבעיה הזאת.

עקרונית אני בעד. אני אחד התומכים הנלהבים בחוק שעבר לפני מספר חודשים, של

הגנה על זכויות מבצעים. ראיתי בזה דבר חמור ביותר. גניבה של זכויות יוצרים זו

פגיעה מוסרית אדירה. ירוד עם זה אני שואל, האם איננו עומדים חסרי אונים מזל

התופעה של מוזיקה של הקלטות?

אני מכיר בחומרה, אין לי ספק שזה מן הדברים החמורים ביותר. המילה גניבה

הולמת את הנושא, כמי שטעם את טעמו של העניו חאקדמיה אני יודע. הוציאו הרצאות

של מרצים ועשו הון. פעם גיליתי את העניו בבית דפוס והתפשרתי. זה מכאיב. מעדר

לנזק הנגרם ליוצר, נגרם נזק למדינה. מס המנסר; איננו משלם למדינה. זה עושה את העניו

עוד יותר חמור.

העובדה שקשה להתמודד צריכה להניא לכן שנחשוב על דרכים ולא לוותר, לוותר וו

חדרך הקלה כל אדם יכול לשבת בבית ולהקליט כל מנגינה ושיר, זה עדייו לא נעשה

במימדים מסחריים. אם בכלל, העסק הוא מזערי. פה מדובר על עניו מסחרי. מראש יוצאים

הפירטים הללו לים החיים.

לדעתי העלאת תקופת המאסר מתבקשת. ואם זה לא מוגדר כחטא והעונש המקסימלי

הוא נמוך, איו כל סיבה לא להעלות. חזקה על מר קרחי, שאם הוא אומר שארבעה חוקרים

היו מתמודדים בהצלחה, שהוא יודע.

אני מסתייג מהקביעה הזאת.

אני מצטט גידם במשטרה.

יכול להיות ויכוח על ארבעה או ששה. איו ספק, כל אדם עובר דרך התחנה המרכזית

בתל-אביב ורואה. אני עצמי הופתעתי באיזה ערב. הוזמנתי כרי לדבר על מורשת יהדות

המזרח. קם אחד האנשים שהיה איתי ואמר: כיוון שנדחיתי בטלוויזיה הממלכתית ונדחיתי

מהרדיו, נאלצתי לחפש שווקים אחרים . קם וזרק מספרים של חצי מליוו תקליטים שלו

שנמכרים ביהודה ושומרון. אני מצוי במאבק התרבותי במחנה אחד איתו, אבל הוי ,ת

הלוואי לא מחויבות. יתכו שנשיג שני דברים טובים, אם יתנו לאנשים האלה שעות רבות

יותר בטלוויזיה הממלכתית, הם יישמעו יותר. יתכו שההקלטות הפירטיות יפחתו.

ודאי צריך לנקוט בצעדים חמורים, לרבות העלאת עונש המאסר. דובר כאו על

הקנס, כאשר לא הוכח הנזק. לאיזה סוג של נזק הכוונה? מבחינת פקודת הנזיקיו האזרחים?

מבחינת כמותו והיקפו? אם המשטרה תתפוס מארת אלפים - זוז יוציא הוכחת נזק?

הפרה שבגינה אפשר לקבל פיצוי. הוכחת הכוונה לנזק ספציפי של כן וכר יחידות

שהופצו. חברי הועדה הציעו להעלות את הקנס ל-2 מליוו שקל. במקרה זה ניתו לקבל את

הפיצוי גם ללא הוכחת הנזק.

אני שמח שגם בקדנציה הנוכחית של הכנסת ממשיכה אותה רוח ששררה בקדנציה

הקודמת, דהיינו - של הגנה על הזכויות , גם של יוצרים וגם של מבצעים. אלה הנכסים

הרוחניים שיש לנו, והם חשובים יותר מהנכסים הגשמיים. אני שמח שנתקלתי בשורה של

חברי ועדה ותיקים וגם חדשים שדעתם זהה לרעתי ודעתי זהה לרעתם.

ככל שמתרבים כלי התקשורת והטכנולוגיה שלהם, כו יהיה יותר קל לקחת זכויות

מהסוג הזה מאנשים. אם קורם אדם היה צריך לקנות תקליט כדי לשמוע יצירה , או ללכת

1 , . . .



להצגה. היום עם התפתחות מכשירי הוידאו וההקלטה מספיק שהוא מקבל טייפרקוררר. יכול

להיות שאחד הפתרונות הטובים ירוקה עם רשות השידור, לאשר נותנים להם אפשרות לשדר ,

צריו לקחת בחשבון שהולכים עותקים .

שמענו על הגנה מפני מפעלים. אינני מדבר על איש שמקליט עשר קסטות ומחלק

לידידים. למשטרה יהיה קשה לאתר את אלה. בארצות הברית היה משפט נגד יצרני וידאו.

התביעה היתה נגד סוני .

נפסלו שהשימוש הפרטי מותר. מטפלים בחקיקה כדי להתגבר על הקושי. אתה דיברת

על אפיק אחד של מרצים. ישנו אפיק אחר של אלה שמצלמים ספרים. כאשר אפשר לצלם בעלות

אפסית, אתה יכול לקחת ספרים יקרים ולצלם אותם. ככל שמתפתחת הטכנולוגיה קשה לנו

יותר להגן על הזכויות האלה. בעתיר הבעיה תהיה יותר קשה. נצטרך למצוא כלי טוב להגן

על הזכויות האלה.

אני שמח שיש פה כוונה ורצוי. מה שיכולנו לעשות עשינו. מבחינה עונש

המאסר שמענו ממר גבאי שישנה כוונה לתקן את החוק. כאשר יגיע לועדה ננסה לזרז את

הטיפול.

קודם כל אני רוצה להציג את עצמי. אני עורר דין במקצועי ואני עוסק בנושא

בשטח. לכן אולי תרשו לי להעלות את הנושא גם מבחינת המצב בשטח על שולחן הדיונים

ולא רק הנושא האינטלקטואלי גרידא.

שאל חבר-הכנסת וירשובסקי, האם פשיטה או כמה פשיטות של המשטרה לכולוה לעזור

יכולות לעזור. בשטח המשטרה עשתה שתי פשיטות בסן הכל. שתי הפשיטות האלה הורידו את הרמה

של הקלטות פירטיות בצורה רצינית. אנשים ירדו למחתרת. אנשים ציפו בוירי 'ואות

את תוצאות המשפט, לראות את המשמעות הפלילית שתתווסף לנושא. תפסו מישהו בגבעה

שמואל שאיננו חסיד גדול.

מבחינת המצב בשטח, כמענה לחבר-הכנסת וירשובסקי, בהחלט היתה לזה אפקט

מאד רציני, מאד מצטבר. אנשים נכנסו לחרדה. אני יכול להגיד כאדם שבודק את הדופק

של הנושא בשטח.

שמעתי מאנשים שכולם מצפים לראו-ת מה תעשה המשטרה. למשטרה יש אמצעים

שאיו לנו. אם אני הולל לבית משפט ומכקש צו מניעה וצו פריצה או כניסה לקלטת פירטית

איו באפשרותי להחרים מכונות. המשטרה יכולה לעשות. זח המכה החמורה. ברגע שמחרימים 200

קסטות, זו לא מכה נוראה. לעומת זה החרמת המכונות משמיטה את הקרקע מתחת רגליהם,

יש בין הפירטים האלה אנשים שמשלמים מס הכנסה ומע"מ. הם יודעים,

ברגע שיפשטו עליהם ויראו שהם מנהלים ספרים כשורה, יניחו להם. מבחינת זכויות יוצרים -

לא נורא, יכולים לסחוב אותם שנים רבות ללא פגע. יש כאלה שעושים זאת. ננהל מפעל

קטו שמשלם מע"מ , פחרו מחוקי מע"מ גדול יותר מאשר מחוק זכויות יוצרים.

מח תעשה המשטרה לגבי זכויות יוצרים? לא נורא, נסחוב את זה.

לדוגמא בחוק הפלילי נקבע שמונה-עשר שנות מאסר, ואכו הוכנס אחד

או שנים לבית הסוהר. התוצאה היתה שבחלומות הורודים שלהם הם לא חלמו על ירלדה כזאת.

ישבנו עם מר קרתי. הוא הואיל להקדיש לנו מזמנו. הופנינו ליחידה לפשעים

חמורים. היחידה לפשעים חמורים לאחר שקלא וטריא החליטה שלא היא תטפל כזה. אני מטפר

סיפור של כמה שנים בכמה דקות. לבסוף שובצנו ליחידה של מר זיגל , להונאה. חשבנו

שהגיע חקץ לסבלותינו. לא כן הוא. לחוקרים גאוות יחידה . לפי חומרת המעשה. כאן



המעשה שלהם לא נותן שום קרדיט ושום גאווה. זה לא יוצר שום מוטיבציה אצל חוקרים

להציין כנושאים.

בלי לבטל את הפשיטות שעשו ועזרו לנו באופן יוצא מן הכלל, היום נמצאים

במצב של שב ואל תעשה, אנחנו את שלנו עשינו ויצאנו ירי חובה.

אני מרגיש בנוח בחדר הזה. הוערה עזרה לנו מאד מאד בחוק חדש שזכינו לראות

אותו. אני א עורך לין, כך שלא אהיה מאד ספציפי וחותך. אני אדבר על הצד השני.

אנחנו רואים בפשע הזה גם פגיעה בחוק המצבעים. אם בלשון החוק כתוב שיעתוק ושימוש

חוזר, זה שיעתוק ושימוש חוזר. כאשר מתוך 1500 אמנים למעלה מ20% מובטלים. לצערנו,

אנחנו לא תופעה יוצאת דופן במדינה, אבל 20% זה רבה מאד. מתוכם מספר רב נופל כמעמסה

על המרינה בדמי אבטלה. מאותם אנשים גונבים כסף על ידי פירטיות בצורה לא מבוקרת.

לחיים יש דינמיקה משלהם. חבר הכנסת וידשובסקי, אינני יודע מה מספר הגנבים.

אם מוכרים 4 מליון, סימן שמשתלם. ההקלטה בבית לא מפריעה לעסקים שלהם.

דיברו על קסטות, אל תשכחו את קסטות הוידאו. יש מספר לא קטן של סרטים ישראלים

שהולכים בערי הפריפריה בכמויות עצומות. אם בתחנה המרכזית מוכרים ב-200 שקל קסטה

שחורה,של וידאו מוכרים ב-20 אלף שקל.

יצא לי לבקר במאי סרטים שביקש בבית המשפט שיכריזו עליו כפושט רגל. אני מרבר

על גו'רג' עובדיה. האיש חולה, זקן, פושט רגל. באים אליו הנושים הביתה עם סכינים.

כאשר אני רציתי לעזור לו- אמרתי לו: תן לי שנים מהסרטים הטובים שלך, נעשה בסינמטק

בתל-אביב הצגות ואת כל ההכנסות נקריש קודש לגוירגי עובדיה. הוא ענה לי: אני לא

יכול, הסרטים האלה מזמן בשוק השחור, אינני רואה פרוטה, אייני יודע מאיפה לקחו

את הנגטיב, הנגטיב לא בידי, אין לי.

כל הרכוש שלו הולך בשוק. האיש בפועל מת מרעב. זו האמת. זה נגע נוראי, באמת

קשה לעקור אותו מהשורש. אבל אם מתלבשים על ארבעה-חמישה לוויתים, יכולים לעזור.

זה פשע מאורגן. אנחנו כאמנים שסובלים בפועל לא רואים הבדל בין זח לבין רשימת ה11.

זה פשע מאורגן שגונב כסף מהיוצרים, מהמדינה.

אתם יודעים מה זה 6,6 מליון דולר? היינו מגיעים לחלום הכי גדול 17לנו - לבנות

בית אבות לאמנים בסכום הזה. לאמנים שגורמים רע את החיים, לאחר עשרות שנים שהביאו

לכולנו את ההיתאות הגדולות של תיאטרון ומוזיקה

מר קרתי, אני רחוק מלדעת סודות של חיי יום יום של המשטרה, אני בטוח שרצון

וקצת תשומת לב יכולים לפחות לתת לנו שנה שקטה, ואחר כך עוד שנח שקטה .

אני מנכ"ל אקום. זהו ארגון המגן על זכותם של היוצרים בתחום המוזיקה

והספרות. הארגון שלנו מייצג את כל הארגונים הבינלאומיים שמאוגדים בצורה רומח לנו

בסך הכל אנחנו מגינים על זכויותיהם של 300 אלה אמנים מכל רחבי העולם.

שמעתם את נציגי האמנים, המבצעים ונציגי תעשית התקליטים. אני חושב לא מבחינת

החשיבות , אלא מבחינת דרך היצידה היוצר בתחום המוזיקה והספרות יוצר את התחום

הראשוני , ודרך ההקליטה מגיע לירי הקהל הרחב, לכל הציבור.

אגיד דבר שהוא אקסיומה, אולי קיצונית, אני טוען שהדמות התרבותית של כל

מדינה נקבעת לפי מידת ההגנה שיש על היוצר. במקום שבו יש הגנה יעילה על זכויותיו

של היוצר, יש יצירה, ובמקום שיש יצירת - אנחנו מדברים על מדינה תרבותית.



אנחנו מנהלים שיחות עם מר גבאי במשך מספר שנים. הוא היה רשם הפטנטים

על זכויות יוצרים. יש לנו חוק ישן מ-1911 שאינו מתאים למציאות של היום. נעשו

תיקונים כחוק רחל מ-1924, 1953 והתיקון האחרון ב-1981. הם הוסיפו, אבל לא פתרו

את הבעיה, כמו שחבר-הכנסת וירשובסקי אמר, יש עוד בעיה שאין לנו אפשרות לאכוף

לגביהם את רחוק. הקלטות בבתים דבר אחד. יש שידורי וידאו, יש מכונות צילום, יש

תוכנית מחטב, יש אגירת יצירות במחשב. אפשר לשבץ את כל אחד מהתחומים האלה לאחד

מהסעיפים של החוק, אבל" דיר ההוכחה קשה . לשון החוק איננה מספיק ברורה כדי

לפעול כנגד בל הדברים האלה.

אני רוצה להודות לועדה על נדיבותה והצעתה להעלות את הסכומים ל-100 אלף

שקל עד 2 מליון שקל. אני חושב שזה יעזור לנו מאד . אני שמח שמר גבאי הסכים

מיד להצעה הזאת.

מדוע אנחנו בעצם עומדים על נושא ההליר הפלילי? בתחום הפירטיות אנחנו

עומדים כנגד כוחות שאנחנו לא שקולים נגדם, עם כוחות מעולם הפשע. לא תעשיני

התקליטים, לא ארגוני האמנים ולא אקו"ם בנויים כדי להתמודד איתם. ההליך האזרחי

ארוך ומייגע, בו צריכים להביא הוכחות שאמנם נעשתה הפרה. צריכים לזהות את האדם

שעומד בשוק הכרמל ומוכר קסטות, כדי שנוכל לתבוע אותו. בהליך אזרחי צריך קודם

כל לרכוש קסטה, כדי להביא אותו לדין. אנחנו צריכים לדעת מי האיש, מה כתובתו

וזו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית.

אנחנו מעסיקים בשותפות עם תעשית התקליטים חוקרים פרסיים שעולים לנו

אלפים רבים , כדי שנוכל להביא מימצאים בפני המשטרה, על מנת לקצר את ההליך

במשטרה ולחסוך למשטרה כוח אדם. אנחנו מביאים חומר גלמי מפורט בפני המשטרה כדי

לקצר את ההליך של הבאת עברינים לדין.

עשרה שירים בקסטה- כל אחד הפרה בפני עצמה.יכולים לתבוע 20 מליון שקל

על קסטה אחת. זו לא הבעיה. הכעיה שאנחנו לא יכולים להביא זהות של אדם שמפר

זכרת זאת. לכך ההליך הפלילי כל כך חשוב לנו.

ביוון זה הביא מכת מוות לפירטים, על ידי הענין של העלאה תקופת המאסר

המירבית על הפרה של זכויות יוצרים. גם בסקנדינביה, גם בפורטוגל העלו את תקופות

המאסר מחצי שנה לשלש שנים . אפילו באנגליה השמרנית העלו את תקופת המאסר לשנתיים.

אנחנו מבקשים את עזרתה של הועדה , שתחזק את ידיו של מר גבאי כדל שאפשר

יהיה לעשות את התיקון בקשר להליך הפלילי. הועדה תסיים את הליך החקיקה,

כמה אתה חושב זה סביר כמאסר מקסימלי?

שיעבור את שלש השנים, שיהיה פשע.

מר גבאי ומשרד המשפטים מתעתדים לעבור לקטגוריה של פשע. אמרתי, ברגע

שיגיע לכנסת ויעבור קריאה ראשונה, נזרז את הטיפול בועדה החוקה. אם זה יהיה

הסעיף היחיד בחוק, בישיבה אחת או שתים נוכל לעבור לקריאה שניה ושלישית.

הואיל ואני מייצג גם את הסופרים, כדי להראות את הדחיפות של הנושא, אביא

ציטטה של סמיואל גו'נסון משנת 1975 ( מצטט)

אני מקוה שלא נצטרך להגיע למצב שאנחנו כבר לא נרצה בכך.

האם מר גבאי חושב להחמיר גם בענין חוק המבצעים?

זה אותו דין.

רבותי, אני אינני יכול לצערי לתמוך בנתונים שהוצגו פה על ידי נציגי

כל הגופים האלה. באותה מידה אני גם לא יכול להפריך אותם. אני מניח שזה מבוסס בעיקר

על אומדנים בכלים חכמים. אבל אלה בסר הכל אומדנים. זה לא רלבנטי אם הסכום 6,5

או 5 מליון דולר, זה חמור כשלעצמו.

הבעיה שלנו בנושא היא שישנם פה שני גורמים אינטרסנטים . ואלה המפיקים,

היוצרים, האמנים שנפגעים בכיסם מבחינה חומרית, ורשויות המס של מדינת ישראל שנפגעים

מכר שאינם מכניסים לקופת האוצר את המיסים עבור התעשיה הזאת.

מתוך שני הגופים שמניתי, הגוף היחידי שמראה יוזמה או עניו או דאגה

אתם המיוצגים פה. לא מצאתי נכונות או התיחסות דומה מצד רשויות המס. כאשר שמעתי

אותכם, רציתי לגרור אותם לתוך הנושא הזה, אנסתי אותם להשתתף , גם לדון איתנו יחד.

ראיתי בהם אינטרסנט גדול יותר מאיתנו. מצאתי אדישות או חוסר עניו.

אני מודה לכם שחלקתם לי מחמאות על העניו שגיליתי. ראיתי בזה עניו חמור.

למעטה קנה המידה של קביעת העדיפויות בעבודת המשטרה זה לא הנזק החומרי שנגרם

לגוף זה או אחר. אם נרצה או לא, כפי שהמחוקק מציג את הבעיה והמחיר שהוא קובע -

זה הקריטריוו שאנחנו פועלים לפיו.

כאשר לעברייו נקבע עונש כל בר קל וגם נקבע שאפשר להגיש על העבירה י

קובלנה פרטית, לנו אינדיקציה ברורה שהמחוקק לא ראה אינטרס רב שהמערכות של

המשטרה תתערבנה. העובדה שנקבע קנס או פיצוי בתחום האזרחי, לנו זו אינדיקציה ברורה

שלא היתה כוונה להפעיל את המערכת המשטרתית בכל עוצמתה.

לצערנו יש רשימה ארוכה של עבירות פליליות חמורות מאד מבחינת מימרים

ועונש ואנחנו נאלצים לתת עדיפויות לאותו תופעות.

צריר לזכור, המשטרה אינה בנויה מבחינת האמצעים וכוח האדם לטפל בכל

מקרה של הפרת החוק. זו משימה בלתי אפשרית. איש לא צופה ממנה. אנחנו רוצים בצורה

מדגמית, במקרים בולטים לפעול, בתקוה ובהנחה שהפעילות המשטרתית והעונש ירתיעו

אותם אנשים ואחרים לחזור על אותו מעשה, לעשות זאת לבלתי כדאי לעברייו.

כאשר ההתערבות שלנו מפחיתה ולאחר מכן יוצא האולר מהבלון, והאנשים

מגחכים על התגובה של בית הדיו, אנחנו מרגישים מתוסכלים. כל העבודה הקשה של

איסוף מידע, מעצרים, חקירות ובסופו של דבר תוצאה של מה בכר כבית המשפט. אנחנו

עושים עבודה סזיפית, לא השגנו את מסרת ההרתעה.

אני רוצה להצטרף למשאלה שהועלתה פה לא רק להחמיר בעונשים אלא לבחון

את כל החוקים שעוסקים בנושא הזה על מנת להביא אותם לרמה מתאימה שתותאם לבעיות

של היום . איו שום דמיוו, אפילו הקטן ביותר בין מה שהיה ב-1911 ל-1984. הבעיות

אחרות, המימדים אחרים, האמצעים שונים. פעם זו היתה תעשיה עם מכשירים, עם ידע,

עם מומחים. היום מדובר על רכישת כמה מכונות באלפי דולרים. לא דרושה מומחיות מיוחדת.

בתנאים כאלה חייבים לא רק לבחון את דרכי העונש אלא גם את מידת ההוכחה, באיזו

מידה ניתן להפעיל את חובת ההוכחה על היוצר. תנו לנו כלים. נכון שמוטל עונש על

מיתקן. אנחנו יכולים לתפוס מכונה כמוצג. אותו מיתקן יכול לשמש גם לצרכים אחרים.



לא תמיד יכולים לעשות זאת. הייתי מציע, אם כבר ישנה מודעות, למרות הקושי הזה

יש נכונות לבוא לקראת אמנים שנפגעים בכיסם, יש לבחון את כל הנישא על מנת לרענן

את כל דיני הראיות וההוכחה, בד בבד עם הגברת העונשים והסנקציות לגבי מי- שפועל

בניגוד לכללים האלה.

צריך לזכור, בנושא הזה יהיו המספרים כפי שיהו, אין ספק שזוהי תעשיה

בלתי חוקית שגורפת רווחים אדירים, כדי להכות או לשבור תעשיר כזאת, או מקור

הכנסה כזה, צריכים להיות עונשים שתואמים רווחים כאלה. אחרת נעלם כל אלמנט

ההודעה מהנושא הזה. עונשים גדולים, טכומים גודלים, גם פיצויים כספים וגם קנסות

יותר משמעותיים, שיהיו תואמים את חומרת המעשה עצמו.

אנחנו מצידנו נעשה הכל כדי לפעול; אם יפושטו הליכי ההוכחה בדברים האלה,

נוכל להוריד את הטיפול מהיחידות הארציות , מהיחידות העיליות שאמורות לטפל

במקרים חמורים של פשיעה, גם כלכלית וגם פלילית, ליחידות בשטח, שיוכלו להתפנות

לנושא הזח. אז תבוא הקלה לכם וגם לנו לתת לכם סיוע שאתם מצפים לו.

ניצב קרתי, היום יש נתונים על מספר לוויתנים, מספר בתי חרושת רציניים.

אני לא מדבר עכשיו על מי שמייצר 20 קסטות בחרדש, אני מדבר על אחד שעובדים אצלו

אפילו פועלים. במערכת הענישה הקיימת, עד שמשרד המשפטים יבוא, האם המשטרה תנסה

לאכוף את החוק, במידה ויציגו בפניה נתונים?

אמנם ישנם לוייתנים, גם מפעלים שהתמחו ופועלים בקנה מידה גדול. חלק

גדול מהתעשיה הם מפעלים קטנטנים, שאיך בהם יותר ממכשיר אחד או מספר מכשירים

בצריף או בחור נידח. פשיטה על מקום כזה לא תשפיע על התופעה הזאת. נתפוס את

אותו אדם, נשבש לו פעילות לתקופה מסוימת. לא הועלנו. אין יחס בין המאמץ שאנחנו

יכולים להשקיע לבין האפקט וההשלכות על התעשיה הזאת. אנחנו מוכרחים לעשות עוד

כמה פעולות כאלה. לא נוכל להפוך למפקחים על תעשיה פירטית של קסטות. נוכל לפעול

רק כאשר נדע שכל פעולה כזאת יש לה גלים ומשמעויות מעבר לאותו אדם שנייחס על ידינו.

הכדור עובר למשרד המשפטים.

גם במערכת הסנקציות הקיימת תקופה של 6 חודשי מאסר אינה מבוטלת לחלוטין.

לאור ההתפתחות נשטח ולאור מימדי העבירה, לדעתנו היה מקום שהמשטרה כבר עכשיו

לפני תיקון החוק, תפנה כוחות ותשומת לב לבעיה. אנחנו את שלנו נעשה, אבל אני

מאד מבקש ומציע לא להשהות כל פעולה אפשרית של המשטרה,

שמענו שמענו שהמגמה לא של השהייה. אם היא מקדישה אמצעים וכוח אדם,

לעקור את הבעיה הזאת מהשורש, חלק חשוב מהעונש הוא בהרתעה. אם העונש המירבי

חצי שנה, השופט לא יתן לו חצי שנה, איננו עוסקים בחוק עונשין חדש, סעיף אחד

של עונש מאסר אפשר לשנו-ת בכנסת ביומיים או שבוע. אפשר לגמור דבר כזה, מה גם

שאתה יכול להעביר את ההמלצה לשר המשפטים, שחברי הועדה מאוחדים בדעתם שיש

להגדיל את העונש . גם בית המשפט כאשר יראה שבאה ועדת החוקה ושינתה את העונש

לשלש שנים, הוא לא יתן עונש קטן מחצי שנה,

יש בעיה שהציבור רוצה להתמודד איתר, והציבור רואה את הועדר הזאת, קרל



הכנסת כמחוקקת, רואה את העבירה הזאת כעבירה חמורה ובקטגוריה של פשע.

לפני שאני קובע שלש שנים או שנתיים, אני הייתי מציע שכבר

לקראת העברת החוק לקריאה ראשונה (תיקון), לקבל חומר ממריבות אחרות. אני לא:

מוכן להתפעל מיוון, ספרר ופורטוגל, אני רוצה ללכת לארצוח תרבות ששם מריניות

הענישה לא מבוססת על אנישה. כרי לחסוך לכם זמן, תכינו לנו חומר. אני אקבע

את עמרתי לפי מה שקיים בעולם בשטח הזה, במרינות תרבותיות מפותחות, ולאו

דווקה במדינות ששם נותנים ביד רחבה.

בארצות הברית נקבעה תקופה של תמש שנים.

לו היה בחוק עונש מקסימום ועונש מינימום - זה היה יכול להיות אחרת.

בחלק גדול מהמקרים יש מרחק רב בין העונש האמיתי והעונש הקבוע בחוק. באשר בא

בית המשפט לפסוק, הוא יכול לתת גם שבוע. אנחנו משאירים פתח רחב לחוק. מצד שני

איו ויכוח בינך לביני שיש פה עבירה חמורה. יש נושא שחייבים להגן עליו .

אם אני יוצא מנקודת ראות שחלק ממידת העונש הרתעה, כדאי לאדם לקחת ריזיקו של חצי

שנה בשביל רווחים עגומים. זה סיכון מחושב.

אבל לא זו הנקודה. יש בסר הכל מבקש ממשרד המשפטים להביא את התיק הזה

לדיון. כאשר יגיע התיק , בודקים את כל ההשלכות. אני מקבל את ההצעה שאתה הבאת

- לעשות השוואה.

בסופו של דבר אני מבקש שזה יובא אלינו כדי שנוכל להחליט. אני מבקש

מניצב קרתי, אם יש כעת פניות מעשיות, אם ידוע על מפעל עם מכונות, לנסות להקדיש

לזה את מירב האפשרויות.

לא קבענו מתי תחולתו של הערך שאישרנו היום, מ-100 עד 2 מליון שקל.

י

שר המשפטים צריך לחתום על הצו .

תחולתו של הצו ביום חתימת השר על הצו.

ביום הפירסום.

התחולה של הצו ביום הפירסום. תורה רבה לאורחים ולנוכחים.

אנחנו מודים לכם מאד.

הישיבה ננעלה בשעה 13.00