פרוטוקול מס' 1

ועדח החוקה חוק ומשפט

יום ג". כ' בתשרי התשמ"ה. 16 באוקטובר 1984 , 15:00

(תל-אביב, בית הפרקליט)

נכחו: חברי הועדה!

א. קולס - יו"ר

ש. וייס

ד. ליבאי

ד. מרידור

ד. שילנסקי

מוזמנים;

ג. ויסמן - משרד המשפטים

ע. פרי - משרד התעשיה והמסחר, יועץ משפטי

ע. שרגאי - " " " מנהל חטיבח הצרכנות

ר. מלחי

קצרנית! א. אשמן

סדר היום! תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקיס לענין סעיפים

213 ו-211 לחוק) ( תיקון ), התשכ"ה-1984



א. קולס;

רבותי, ברשותכם,אני מתכבד לפתוח ישיבה זו של ועדת החוקה חוק ומשפט

על פי בקשחו של יושב ראש הכנסה שלמה הלל, שהסמיך אותי לפחוח את הישיבה במקומו מאחר

שלא יכול היה לבוא לישיבה. ו,יושב ראש ביקש ממני למסור לועדה כי כינוס ישיבה זו בתל אביב

לא יהיה תקדים להסכמתו לקיוס ישיבות של ועדות הכנסת בתל-אביב. יושב ראשו הכנסת רוצה שכל

הישיבות של ועדות הכנסת יתקיימו בירושליס, אבל הוא ויתר והסכים שישיבה זו קיים בתל אביב

ל;:חר שהסברתי שחלק מחברי הועדה גרים בתל אביב וצפונה ממנה ויקשה עליהם לבוא לירושלים.

ישיבה זו כונסה על פי בקשת שר המשפטים בשס הממשלה, לפי הוראות סעיף 99(ב)

לתקנון הכנסת, לדיון בנושא אחד בלבד: אישור תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין

סעיפים 213 ו-4ו2 לחוק)(תיקון), התשמ"ה-1984.

מאחר שעדיין לא נבחר יושב ראש לועדה, יש לבחור באחד מחברי הועדה לכהן

כיושב ראש בישיבה זו. אשמח לשמוע הצעות.

ש. וייס;

בשם חבר-הכנסת דוד ליבאי ובשמי אני מציע שתבר-הכנסת אליעזר קולם ינהל את הישיבה,

תודה.

ד. ליבאי;

אני לא משוכנע שישיבה זו כונסה כסדר, אבל כדי שהדיון היום יתנהל לפי סדר, אנחנו

מציעים שתנהל אח הישיבה.

ש. וייס;

גם לי יש ספק משפטי בענין הישיבה הזאת.

היו"ר א. קולם;

הישיבה הזאת כונסה לפי בקשת הממשלה, שהופנתה על ידי שר המשפטים. המצב הוא שועדת

החוקה חוק ומשפט קיימת וועדת הכנסת קיימת, מה שאין זה יושב ראש לועדת החוקה חוק ומשפט.

לא כן בועדח הכנסת, כי בועדת הכנסת נבחר ממלא מקום ליושב ראש שמכהן כיושב ראש עד שייבחר

יושב ראש. חברי ועדת הכנסת התבקשו לאשר טלפוניה ישיבה של ועדת החוקה חוק ומשפט בזמן

הפגרה לענין הסעיף שעומד היום על סדר היום. רוב מוחלט של חברי ועדת הכנסת באותו משאל

טלפוני היו בעד אישור הישיבה הזאת. אני רוצה לציין שהיו גם תקדימים , בכנסת העשירית בזמן

פגרה היו משאלים טלפוניים בין חברי ועדה הכנסת בנושאים מסוג זה.

כדי לקיים ישיבה זו בפגרה צריכה היתה להיות פנייה של הממשלה, או פנייה של שליש

מחברי הועדה, או אחרי החלטה של ועדת הכנסת זימון על ידי יושב ראש הועדה. מאחר שאין יושב

ראש לועדה, ומאחר שלא היתה פנ יה מצד שליש מחברי הועדה, האלטרנטיבה היתה פנייה מצד הממשלה -

וכך היה - שאחריה רשאי יושב ראש הכנסת, לפי התקנון, להחליט על קיום הישיבה. היועצת המשפטית

של ועדת החוקה חוק ז שפט והיועץ המשפטי של ועדת הכנסת ביחד עם יושב ראש הכנסת החליטו

שההליך הוא כשורה מבחינה משפטית תקנונית. האס ליועצת המשפטית גבי רחל מלחי יש הערות

לענין זה?



ר. מלחי;

רק הערה אחת. כל האמור לגבי ההליך שהיה מוסכם על יושב ראש הכנסת והיועצים

המשפטיים אמור לגבי סעיף 99(ב), כלומר לגבי המסלול של פניית שר המשפטים בשם הממשלה אל

יושב ראש הכנסת. על המסלול של פנייה דדך ועדת הכנסת אפשר להגיד כמה דברים, אבל לא זה

המסלול שהלכו בו ולכן אינני חושבת שזה עומד על הפרק.

היו"ר א. קולס;

האישור של ועדת הכנסת הוא לפי התקנון.

הישיבה הזאת כונסה לפי סעיף 99(ב) בלבד.

היועצת המשפטית התייתמה רק לסעיף 99(ב) וסייגה את עצמה לאותו אספקט.

ש. וייס;

גם אני מפקפק אם ההתכנסות הזאת היא לפי כל הכללים, למרות ההסברים מלומדים שקיבלנו.

יתד עס זאת אני מוכן לקבל על עצמי אח הסיכון שאם מישהו מאלה שעלולים להנזק מתקנות אלה

יפנה בבוא הזמן לבג"ץ, בית המשפט יפסול את ההליך שלנו , ואני אומר משראש שאקבל בהכנעה אה

פסיקתו של בג"ץ.

ד. שילנסקי;

לא שמעתי את הדיון עד כה, אבל למען הפרוטוקול אני רוצה להסתייג מהתוקף של ישיבה

זאת. אני תושב שישיבה זו יסודה בטעות, אבל ננהל אותה ובבוא הזמן יפסוק בית המשפט.

אני רוצה להביע התלבטות והסתייגות מאופן כינוס הועדה. אינני מתייתס לאספקט שעליו

דיברה גבי רתל מלתי, אני משוכנע שמבחינת ההיתר לקיים ישיבה בפגרה הדברים נעשו כהלכה, אבל

עדיין קיים קושי לגבי כינוס ועדת הכנסת ובתירת היושב ראש, ואני לא בטות שההליך כפי שהתקיים

היה תקין לתלוטין. אני אומר זאת כי יש לזה השלכות על המשך הדין בישיבה זאת.

אני אשתתף בישיבה, אינני מציע לתברי הועדה להתפזר, אבל יש להביא דברים אלה בתשבון

כאשר עומדים לדון בנושא כל כך רציני כמו מתן תוקף לשיפוט מהיר.

היו"ר א. קולם;

לאחר ששלושת חברי המלומדים התייחסו לסעיף 99, אני מבקש להעיר הערותי.

ד. ליבאי;

הבעיה היא לא לגבי סעיף 99 אלא לגבי סעיף 0ו(א). האם תבר-הכנסת שאקי הוא

חבר בועדת התוקה תוק ומשפט? הוא כלל לא ידע על כינוס הישיבה הזאת.

היו"ר א. קולם;

חברי הועדה הם אותם חברי כנסת ששמותיהם הוקראו מעל נימת הכנסת.

לדעתי, כל הועדות אינן ועדות, מאחר וחברנו הטוב חבר-הכנסת כ"ץ-עוז רצה לחסוך

זמן לכולנו ואמר שזו הרשימה שהוא מגיש, אבל לא קרא את השמות,

היו"ר א. קולס;

הרשימה נמסרה לפרוטוקול.

ד. שילנסקי;

יש החלטה מפורשת של ועדת הכנסת שמסמך שהוגש בכתב ולא הוקרא מעל בימת הכנסת

כאילו לא קיים.

למיטב ידיעתי, בישיבה האחרונה של מליאת הכנסת נקבעו החבריס בועדות הכנסת.

בועדות מסוימות נקבעו חברים פחות מהמספר שהוחלט עליו, כי חלק מהסיעות לא מסרו שמות החברים

מטעמן. אין בתקנון דבר המחייב שועדה תהיה בת עשרים חברים או בה חמישה עשר חברים. חברי

הכנסת ששמותיהם נמסרו, הם חברים בועדות; אלה ששמותיהם לא נמסרו - אינם חברים.

הדבר היחידי שלא נעשה הוא בחירת יושבי ראש לועדות. סעיף 0ו(א) קובע! "ועדה

קבועה תבחר לה יושב-ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת". זה לא נעשה. ועדת הכנסת

לא המליצה ולכן הועדות, וביניהן ועדת התוקה חוק ומשפט, לא בחרו יושבי ראש. יש יעדה,

אין לה יושב ראש.

בסעיף 99(ב) נקבע כי "בתקופת הפגרה יזמן יושב-ראש הכנסת ועדה מועדות הכנסת..."

יושב ראש הכנסת יזמן את הועדה גס אם יש לה יושב ראש, על אחת כמה וכמה כשאין לה יושב ראש,

ובמקרה כזה יושב ראש הכנסת יהיה יושב ראש אותה ישיבה אלא אם הטיל על מי מתברי הכנסת למלא

מקומו.

יש שני הליכים. ניסינו ללכת בדרך של סעיף 99(א), כלומר שועדת הכנסת תאפשר

לועדת החוקה חוק ומשפט לקיים ישיבה בפגרה. לא היינו צריכים להליך זה, כי ישיבה זו כונסה

לא לפי סעיף 99(א) אלא לפי סעיף 99(ב) - הממשלה פנתה על ידי שר המשפטים ליושב ראש הכנסת,

ויושב ראש הכנסת זימן ישיבה זו בתקופת הפגרה. אני נבחרתי לשבת בראש הישיבה הזאת, ואנהל

אותה עד סיומה.

אני מציע שנעבור לנושא הישיבה הזאת, ואני מבקשת מגבי גלוריה ויסמן להסביר את

התקנות שמבקש שר המשפטים להתקין ואת הצורך הדחוף בהן, הדחיפות שגרמה לכינוס הישיבה בפגרה,

בימי תול-המועד סוכות.

ג. ויסמן!

אני מבקשת אישור הוערה הנכבדה לתיקון בתקנות סדר הדין הפלילי, תיקון שמטרתו

לאפשר הפעלת שיפוט מהיר לגבי כתבי אישום שיוגשו לבתי משמט שלום בגין עבירות על חוק

הפיקוח על מצרכים ושירותים. המטרה היא לקצר את התקופות שעומדות לזכותו של נאשם כדי להכין

את הגנתו, אחרי שמגישים נגדו כתב אישום.

לפי המצב הקיים, ניתנות לנאשם 48 שעות לגבי כתב אישום שמגיש תובע שאיננו מפרקליטות

המדינה - בעוונות או חטאים, ועד 14 יום בכתבי אישום שענינם פשע ומגישים אותם פרקליטים

מפרקליטות המדינה.



התיקון הוא לסעיף 39, שהוא הסעיף העונשי בחוק הפיקוח על מצרכים ושידולים,

שנקבעו בו עונשים לגבי שלושת הסוגים של עבירות.

אנחנו מבקשים לקצר אח החקופה ער העמרה לרין, אבל יש הבנה עם בחי המשפט ועם

התביעה שבמקום 14 ימים חהיה תקופה של 7 ימים, כי אנחנו מרברים בעבירוח שהעונש המירבי

עליהן הוא, אם כחב האישום יוגש לבית משפט שלום, ער שלוש שנוח מאסר או חשלום 2 מיליון שקלים.

אנחנו יורעים שעובר זמן רב ער שאנשים מגיעים למשפט, יש חור לשניס וזבות קרימה

ניחנח לנאשם שנחון במעצר. אבל יש נושאים שהחברה מעונינח בטיפול מירי, לדוגמה - עבירות

תעבורה. בירושלים עבריינים מובאים לדין שבוע לאחר ביצוע העבירה, ואם האיש רוצה להביא ערים -

מאפשרים לו שבוע נוסף. בחל אגיב ובמרכז מביאים עבריין לרין תוך 24 שעות. החוק קובע שבעבירות

תעבורה אפשר להביא אדם מיד לפני שופט, אלא אם כן ביקש שהוח נוספת כרי להכין אח הגנחו אן

להביא ערים. בחיפה ובנצרת מתקיים הריון פעם בשבועיים, באשקלון דנים פעם בשבוע בעבירות

תעבורה. באילח אין השיטה מופעלת כי אין שם שופט תעבורה.

בשנה האחרונה הופעלה השיטה בעיקר לגבי תעבורה, בריונות ועור מספר עבירוח פליליות,

לפי בחירח המשטרה. אם לא מביאים יותר אנשים לשיפוט מהיר בעבירוח פליליוח אלה הרי זה מכיוון

שהמשטרה לא מגישה כחבי אישום ולא מבקשח להפעיל את השיפוט המהיר.

ברוב עבירוח התעבורה אפשר להביא ארם לרין תוך 48 שעות. בשיפוט מהיר אפשר להעמיר

ארם לדין מיד לאחר ביצוע העבירה, ולפי בקשתו אפשר לתת לו ער 48 שעות. לפעמים בתי המשפט לא

יכולים לעמוד בלחץ וקובעים זמן תוך שבוע. לפי המצב בבתי המשפט בארץ, שיפוט תוך שבוע הוא

כמעט מירי. זהו פרק זמן קצר מאד.

גם שבועיים.

ג. ויסמן!

מה ההבל בין שבוע ושבועיים? מרוע צריך לתקן חקנה כשיש לנו אפשרות של העמרה לרין

תוך שבועיים? ההברל הוא אולי פסיכולוגי, ולא רק לגבי הציבור - גם הנאשמים וגם הצרכנים

שסובלים מעבירות אלה שהיו למכח מרינה - אלא גם כלפי בתי המשפט. אנחנו אומרים בזה לנשיא

בית משפט השלום שלגבי נושאים אלה במיוחר לא רק מחוקק המשנה אלא גם המחוקק הראשי הביע דעה

שצריך לטפל בהם בצורה אחרח מהרגילה, ואי אפשר לחכוח שנה או שנתיים עד שיובא לרין אדם שהפקיע

מחיר או לא עמד בהוראות של מחירים יציבים.

היו"ר א. קולס!

אתם מציעים שבמקום לאחר 48 שעוח אפשר יהיה להביא עבריין לדין מיד?

חוף שבעה ימים.

נשאלחי מדוע ררושה הדחיפות הזאח. החשובה היא שהממשלה רואה בחומרה רבה את העבירות

על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים בתקופה זו של גזירות כלכליות קשות, כאשר הציבור צריך

לסבול מגזירוח שהשלטון מטיל כרי להחלץ בצורה זו או אחרח מהמצב הכלכלי הקשה. השלטון צריך

גם לעשוח משהו כדי לעזור לציבור ולהגן עליו בפני עבירוח של קמעונאים או סיטונאים למיניהם.

החשובה לא יכולה להיות שעבריינים כאלה יובאו לרין בעור שנה, החשובה צריכה להיות שיובאו

לדין מיד ובחומרה. אם אפשר להטיל עונש שלוש שנוח מאסר וקנס 2 מיליון שקל, זהו עונש חמור.



היו"ר א. קולם;

אמרת שגם בלי התיקון הזה פרק הזמן הוא 14 יום. אילו היה שר המשפטים מפנה תשומת

הלב של נשיא בית משפט השלום ומנהל בתי המשפט לחשיבות ולדחיפות בנושא זה, תוך 14 יום אפשר

היה להביא עבריינים לדין גם על פי התקנות הקיימות.

ג. ויסמן;

פורמלית - כן; למעשה - לא. אם נשיא בית משפ© שלום צריך להחליט באיזה כתב

אישום לטפל, אם בנאשם שנמצא במעצר או בחברה או קמעוני שהפקיעו מחירים, ברור במה יבחר.

צריו לחת לו תמריץ, תמריץ ברור.

ע. פרי;

אני רוצה להבהיר אספקט אחר בתקנות. אילו אפשר היה להפעיל שיפוט ב-14 יום, אפשר

היה להסתפק בזה. מה שחשוב הוא ההליך עצמו, האפשרות שפקח בשטח יגיש כחב אישום על אתר: הוא

מגלה שנעברה עבירה. כותב הזמנה למשפט, במקום הוא מגיש לנאשם כתב אישום.

כמו שעושה שוטר. זה יכול להיות תוך 48 שעות.

הפקח מקבל הסמכה משר המשפטים להגיש כתב אישום ובו תאריך למשפט, לדגיש הזמנה למשפט.

אם הוא מודה - הענין נסגר; לא מודה - יש שלב של הוכחות. יש לזה יתרון גרול לעומת המצב

הקיים. כיום כשיש מקרה של הפקעת מחירים הפקח ממלא דו"ח, מעביר אותו ללשכה המשפטית, שם

מכינים כתב אישום, בית המשפט שולח הזמנה למשפט בדואר-רשום, שכבר יודעים לא לקבל אותו, המשפט

מתחיל לאחר שלושה או ארבעה חודשים.

אלמנט הזמן הוא חשוב ביותר. חשוב שאדם יקבל במקום את ההזמנה לדין להאריך מסוים.

מביאים לתשומת לבו שהוא רשאי להשיב, רשאי להודות. ההליך המתוקן יכול להביא תועלת רבה

בהרתעה של אנשים מפני עבירה על החוק.

היו"ר א, קולם;

למה אי אפשר היה לעשות זאת עד היום? גבי ויסמן אמרה שאפשר להעמיד לדין תוך 48

שעות במקרה שהתובע איננו מהפרקליטות. הפקח איננו תובע מהפרקליטות, זה לא דו"ח על פשע. אין

מניעה שלא יגישו גם היום טופס כזה שדיברת עליו.

תקנה 44 מאפשרת זאת, אבל בחוק הפיקוח עצמו יש סעיף 41 האוסר על שוטר לרגיש

תביעה לדין אלא אם הוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה. סעיף 41 לחוק הפיקוח על מצרכים

ושירוחים גובר על כל תקנה. כל פקח יקבל הסמכה מן היועץ המשפטי לממשלה?

ג. ויסמז;

הפקח יקבל הסמכה מאת שר המשפטים.

ד. מרידור;

זו דרך מאד מסוכנת, כי סעיף 41 בחוק גובר על כל תקנה.



היו"ר א. קולס;

גבי ויסמן, אמרת שכתב אישום על עוון או חטא אפשר להגיש לאחר 48 שעות , לפי

התקנות הקיימות, ומוסמך להגיש אותו שוטר, פקח - -

תובע שאיננו מהפרקליטות.

היו"ר א. קולס!

פקח איננו מוסמך כיום להגיש כתב אישום?

לא.

באנו לדון היום רק בנושא אחר: החשיבות או הערר החשיבות בקיצור התקופה

משבועיים לשבוע. כל המגמה היא להזעיק. לעתים נזקקים לאזעקה, אינני פוסל מגמה כזאת

מלכתחילה. כל יתר הענינים עלו רק משוס שיושביס כאל עורכי דין מלומדים שהעירו תשומת הלב

לרברים שאולי נחוץ לעשותם. זו תרומה פרופסיונלית של חברי הועדה, לא בוערה אלא כפרקליטים ,

ובמקרה זה ללא שכר.

אני רונה להתייחמ רק לרבר שהתכנסנו לרון בו, ולדבר הזה אני מתנגד. אם ייקבע שהשיפוט

יתחיל בתוך שבועיים לאחר ביצוע העבירה - כי הרי מרובר רק על התחלת השיפוט, את הקצב בהמשכו

לא אנחנו קובעים - זה יהיה הישג עצום. לאחר שגבי גלוריה ויסמן ציינה שהתוצאה יכולה להיות

שאדם יישלח לשלוש שנים לבית הכלא, אני אומר שזה שווה שבועיים של הכנה. לענין הספציפי,

הענין האחד והיחיד שנתבקשנו לדון בו, קיצור התקופה משבועיים לשבוע - אני מתנגד. אני חושב

ששבועיים זה פרק זמן מצוין, ואני תובע מכך לעשות כל מאמץ כדי שאכן השיפוט יתחיל לאחר שבועיים.

אני מציע לחברי ועדת החוקה חוק ומשפט להזהר מאד כאשר מבקשים מאתנו סטיה

מעקרונות יסוד בהליכים פליליים. סדר הרין הפלילי נחשב תמיד מגנה-כרטה של האזרח, הוא קובע

עד כמה יכולים השלטונות להכנס ולפעול כחוק כלפי אזרחים. סרר הדין האזרחי נותן אפשרות

להגיש תביעה ולקיים משפט בבית משפט שלום, לגבי תובע שאיננו פרקליט מפרקליטות המדינה -

48 שעות, ואם הענין יותר רציני ונמצא בטיפול פרקליט המחוז - בתלוף שבועיים. אנחנו יודעים

שזה זמן סופר-קצר בהשוואה למה שקורה בפועל בבתי המשפט.

מי שמבקשים מאתנו פעולה מפנים אוחנו לסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי. שס מדובר

במפורש רק בסטיה מהוראות החוק הרגילות בריונים פליליים, ובעצם אומר המחוקק כי בנושאי

תעבורה, או בענינים שלפי פקורת העיריות או ביטוח רכב, הוא מסמיך את שר המשפטים להתקין

תקנות שיש בהן שינוי וסטיה מסררי הדין הרגילים, גם בלי אישור של וערת החוקה חוק ומשפט.

בכל נושא אחר יש פיקוח ציבורי של וערה זו, וועדה זו צריכה להיות משוכנעת שבאמת יש צורך

לסטות מסדרי הדין הרגיליס. כל עור לא ישכנעו אותנו למעלה מכל ספק, הייתי אומר שההוראות

הרגילות לגבי הפרוצדורה צריכות לנהוג במשפטים פלילייס, כי זו ההגנה היתירה שיש לאזרח.

זו ההגנה שיש לאזרח בעת שהוא נבוך ומבולבל, לפני שהיה לו זמן להוועץ בעורך דין, לפני

שיבול היה לבקש מעורך דין להופיע. אלה זכויות אלמנטריות של אנשים בני חורין, ואם באים

לפגוע בהן צריך לדעת היטב היטב למה לעשות זאת.



אני מאד חרד ספני שינוי, במיוחד אם הוא נעשה בחפזון או כלאחד יד, ומה גם

כשעלו שאלות נוספות. אילו הבקשה היחידה היחה לקבוע שבוע במקום שבועיים, הייתי מצטרף בכל

לדברים שאמר חבר-הכנסת שבח וייס והייתי אומד שלבקשה זו לא צריך להענות. הלוואי ומשפט

יתחיל שבועיים לאחד ביצוע עבידה, הלוואי ויסתיים תוך חודש . אבל מה שהבינותי רק עכשיו

הוא שדוצים לשנות לא רק את מועד קיום המשפט אלא רוצים כנראה לשנות אח סדד המצא תהמסמכים.

לא היחה לי שהות לבדוק אח הדברים.

היו"ד א. קולס!

גם לא קיבלנו מסמך על הסדד החדש להמצאת מסמכים.

ד. ליבאי!

לא היחה לנו שהות לבדוק ולדון לפני שמוסיפים חריגים.

אני מקבל מכתבים בעניז השיפוט המהיד בבתי דין לתעבורה, תלונות חמודות של אזרחים

ועורכי דין. החודש העבדתי לנשיא בית משפט השלום בתל אביב דביבי תלונה שקיבלתי על המתרחש

בבית משפט לתעבורה בשיפוט מהיד, מבחינת שמירה על צדק אלמנטרי, זכויות אדם ויחס לאזדח.

השופט דביבי אמר שיכנס את השופטים לדון בהשגות כדי לנסות לשפר את ההליכים.

הנסיון בשיפוט המהיד איננו טוב. אל נמהד להוסיף לשיפוט המהיד נושאים נוספים כל

עוד איננו משוכנעים שזה פועל טוב ומרבה גם יעילות וגם צדק בתחומים אחרים.

הצעתי ליושב ראש שלא נפעל בחפזון יתר. המצב איננו כזה שכל התוכנית הכלכלית

הושלמה, רואים את כל היבטיה ושלביה וחסר רק עוד נדבך אחד ויחידי ביצד המשפטי.

הפדובלמטיקה היא לא משפטית, ומה שחסד זה לא חוק הנוגע לקצב הליכים משפטיים. הפדובלפטיקה היא

במדיניות הכלכלית, שבשלב מסוים נצטרך לשלב בה את הצד המשפטי. בזה דעתי שונה מדעתו של חברי

חבר-הכנסת שבח וייס שדחה את כל הרעיון, נכון להיום. אני אומר שיכול להיות שתהיה תוכנית

ליציבות מחירים שבה כל סטיה תצריך תגובה דמונסטרטיבית ביותר, אבל לא היום. כאן אני עובר

מהנושא העקרוני של זכויות אדם, צדק והליכי משפט, לצד המעשי. היום, כאשד האינפלציה כה

גבוהה וגם מחירים ברי פיקוח משתנים כמעט מיום ליום, אינני יודע איך בסחרור כזה אפשר

לקבוע שעלאת מחירים כעבירה פלילית. כשיהיה ריסון אינפלציוני ופיקוח על מחירים, כשתסתמו

מגמה יותר ברורה בתתוס זה, אם אז יבקשו מאתנו מטעם הממשלה לתרום תרומה בצד המשפטי, אני

אכבד במידה רבה את שיקול הדעת של הממשלה. אס נטיל זאת היום כגזירה, לפי דעתי תהיה זו

גזירה שהציבוד לא יוכל לעמוד בה. בדקתי איך מסמכים מתפרסמים, אס יש אזהרה מספקת לנאשמים -

אי אפשר לעשות זאת כיום.

חוק הפיקוח על מצרכים ושידוחים הוא אחד החוקים המסובכים. לפני שועדח החוקה חוק

ומשפט עושה צעד בתחום זה, כדאי שתלמד את הנושא לעומקו. אס נצטרך להחליט, הייתי מבקשה לפני

כן זמן ללימוד נוסף של הנושא. אינני חושב שנחטא במשהו למשק אם נמשיך בדיון בשבוע הבא, וכך

נחגבד גם על הבעיה של חוקיוח או אי-חוקיות הישיבה הזאת. לא הייתי רוצה שמישהו יערעד

על סמכות השיפוט ממהיר לפי תקנה שהתקין שר המשפטים בטענה שהועדה ישבה שלא כדין.

אני מציע לדחות המשך הדיון לשבוע הבא, ויחד עם זאת לקרוא לשר המשפטים ולנשיא בית

המשפט העליון להנחות את בתי המשפט כבר מעכשיו לתת קדימות למשפטים בעבירות של הפקעה מחירים.

אנחנו חייבים לשמוע את כל חברי הועדה, בין אס רוצים לסכם היום אח הדיון ובין אם

לא נסכם היום. אני מבין שהבעיה היא לא בקיצור התקופה משבועיים לשבוע אלא בשינוי סדרי אישום

והמצאת מסמכים למשפט - זו הנקודה המרכזית בכל הענין. זה אומר שאילו יכולנו לשנות טדדי אישום

והמצאה מסמכים, הייתם מסכימים שהתקופה עד למשפט תשאד שבועיים. בהצגת הנושא לפני הועדה

צדיך היה לומר שמבקשים לקבוע סדדי אישום נוחים יותד, ולשם כך צריך לקצר את התקופה.

זה לא נבדק. ההערה של חבר-הכנסת דן מרידוד היתה מאד נוקבת.

היו"ר א, קולס;

מתחילים במשפט לאתר 48 שעות או שבעה ימים, אבל לא יודעים מחי ייגמר, זה כבר

נתון לשיקול הדעת של בתי המשפט. בענין זה צדק חבר-הכנסת וייס.

אני מבין את הלתץ הפסיכולוגי בימים אלה, אבל לאתר ששמענו הסברים והערות, האם

אתם חושבים שאנחנו בכלל מסוגלים היום להגיע למסקנה או החלטה? למעשה אנחנו נדרשים

להחליט בענין סדרי אישום והמצאת מסמכים, ולא בנושא שהוצג לפנינו כאן.

ד. שילנסקי;

חבר-הכנסת שבח ויים אמר את מה שרציתי לומר. אבל לא הייתי רוצה שהיום נביע

התנגדות, כי הדברים יתפרסמו בעתונות ועלולים להתפרש כאילו מותר להעלות מחירים עד אינסוף.

חבר-הכנסת דוד ליבאי הציע אח אשר רציתי להציע בדבר דחייה וגם פנייה לבתי המשפט להקדים

משפטים מסוג זה.

אני רוצה להגיד משהו לנציגת שר המשפטים, דבר הקשור בדיונים וענינים אחרים.

עברתי על רשימת חברי הועדה בכנסת זו, ואני מכיר את הועדה והרכבה בשתי כנסות קורמות . צרמו

את אוזני דבריה של גבי גלוריה ויים, שאם לפני נשיא בית משפט עומדת השאלה אם להקדים משפט זה

או זה, ברור שיקדים משפטו של מי שיושב במעצר, ולכן צריך לתת היום יותר משקל לענינים של

הפקעות מחירים וכוי כדי שיקדים משפטים כאלה. יש לי רושם שגישה כזאת לא תתקבל בועדה. אני

סבור שועדה זו תהיה מאד ערנית לזכויות האזרח . אם יש אדם היושב שנה במעצר עד העמדה לדין ,

ואחרי המשפט הוא יוצא זכאי, ולעומתו יש מי שממתין למשפט על עבירה לפי חוק הפיקוח על

מצרכים ושירותים, ותהיה חשיבות גדולה ככל שתהיה, הועדה תמיד תעדיף להקדים משפט של מי

שיושב במעצר עד העמדה לדין. טוב תעשו אם תרשמו דבר זה לפניכם.

ד. מרידור;

אני מסכים עם חברי הועדה שדיברו לפני, ולא אוסיף.

השאלה המהותית היא מי יגיש את כתב האישום. לדעתי, התקנות בענין זה לא יתפסו.

התקנות מתייחסות לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. בחוק זה נקבע חריג: לא יגיש שוטר את

כתב האישום. כדי שהדבר יהיה אפשרי, צריכה להיות לכל פקח עירוני הסמכה שמית בכתב מאת

היועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שההגבלה המיוחדת נקבעה במתכוון. החוק שקובע פיקוח על

מצרכים ושירותים איננו ליברלי, הוא חריג, לכן נקבע שיחיל אותו היועץ המשפטי לממשלה ולא כל

פקח.

אני מבקש מנציגי הממשלה לישיבה הבאה להביא את סדרי הדין המוצעים, גם הם טעונים

אישור הועדה.

לא, אבל אפשר להביא אותם לועדה.

גם אם זה לא בסמכות הועדה, נראה את כל החקיקה שאתם מבקשים לחוקק.

אני מסכים עם חבר-הכנסת ליבאי, יציבות מחירים היא תנאי לכל החוק הזה. אבל בזה נדון

בהמשך.



בגלל האספקט הציבורי בענין, צריך לחת בהודעה על ישיבה זו לא רק את ההסתייגות

מהשינוי אלא גם את התמיכה בנסיון להקפיא מחירים. אני מציע שלושה אלמנטים להודעה:

א.רואים בחיוב את המגמה של הממשלה לעצור עלית מחירים ואפילו פיקוח על מחירים;

ב. הועדה מבקשת פירוט ההצעה כולה, ודוחה המשך הדיון לשבוע הבא; ג. היושב ראש יפנה

למנהל בחי המשפט ולנשיאי בחי המשפט ויבקש בשם הועדה לתת קדימות לנושא זה. אנחנו

יודעים שהתקנות לא יגבירו את הזריזות בטיפול אם בתי המשפט לא ירצו בכך, ואס ירצו - הם

לא צריכים לשינוי זה בתקנות.

ש. וייס;

מצטרף לדברים של חבר-הכנסת דן מרידוד. אני מציע מרכיב נוסף להודעה, שיש לו

חשיבות בנסיבות הקיימות, כדי לתת גושפנקה של דחיפות לנושא; אנחנו סבורים שחוק

שמאפשר להגיש כתב אישום תוך 48 שעות או שבועיים אכן נותן מכשיר ממדרגה ראשונה לתביעה

הכללית ולבתי המשפט לנקוט בצעדים. אם לא נאמר כך עלול להתפרסם שמישהו רוצה אפשרות העמדה

לדין תוך שבוע, והועדה חסמה זאת ומאפשרת לספסרים לספסר. אני תמה שכנסו אותנו וביקשו קיצור

התקופה משבועיים לשבוע. אני מציע שנהיה חריפים מאד בצד הפרוגרמטי של ההודעה, כדי שלא

יתקבל רושם שיש מי שרוצה להאבק נגד הפקעת מתירים אבל ועדת החוקה חוק ומשפט הפריעה.

ג. ויסמן;

לא הבאחי חומר נוסף כי לא חשבתי שהועדה תהיה מעונינח בו. אס הועדה מעונינת,

נביא את כל התקנות האחרות שרוצים לתקן לאחר שהועדה תחליט לאשר הצעת הממשלה - טופס הזמנה

למשפט שימסר על ידי הפקח, שהוא מהווה גם כתב אישום.

ד. ליבאי;

אנחנו מבקשים לדעת מה משמעות החלטה פירמלית שאנחנו מקבלים,

ג. ויסמן;

כן, אבל שר המשפטים סוברני לקבוע סדרי דין.

היו"ר א. קולס;

הדבר המהותי למלחמה בהפקעת מחידים הוא דדך הגשת כתבי אישום, ולא אם יעברו

7 או 14 ימים עד העמדה לדין של סוחר שהפקיע מחירים.

ע. שרגאי;

הפרוצדורה היא קביעה מידית של תאדיך.

היו"ר א. קולס;

מה שקשור בבתי המשפט אפשר היה לעשות גס בלי התקנות. מנהל בתי המשפט יכול לזמן

אח נשיאי בתי משפט השלום ולהסביר להם את המצב, בתוך עמם הס חיים ולא דרושות היו חקנות

לצורך זה. השינוי המהותי שנציגי הממשלה מבקשים הוא בהמצאת כתב האישום.

כל הועדה מלוכדת בדעה שיש לעצור את השתוללות ממחירים והפקעת המחירים. לשם כך

אנחנו צריכים לעשוח כל אשר לאל ידינו, אם בדרך תקנות אלה או אחרות. יחד עם זאת צריך

להשתמש גם במכשירים הקיימים שהם די יעילים, ואולי צריך להפעיל אותם בצורה שונה. מקובל

עלי הסיכום שהציע חבר-הכנסת דן מרידור, יחד עס התוספח של חבר-הכנסח שבח וייס.



ש. וייס;

מעודדים את הממשלה בכל צעד שתנקוט ... קוראים לממשלה להשתמש בכלים מצוינים

שיש לה ולהוסיף עליהם כלים נוספים.

היו"ר א. קולם;

הועדה התחילה היום בדיון. ביקשנו חומר נוסף כדי שנוכל לתרום תרומתנו בדרך

הטובה ביותר. נפנה לתביעה ולבתי המשפט לתת קדימות לטיפול בעבירות הפקעת מתירים.

אני מבקש שמשרד המשפטים יבדוק אם יש צורך גם בשינוי בחוק עצמו.

אני מודה לכ8 ומאחל לכולכם חג שמח,

(הישיבה ננעלה בשעה 16.10)