הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס' 350

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שהתקיימה ביום בי,

י"ב בתמוז התשמ"ח - 8 7.6.8 2, בשעה 12.00

נוסת לא מתוקן

חברי הוועדה

די ליבאי - יו"ר

יי צבן

די תיכון

מוזמנים;

י' מלץ -מבקר המדינה

אי הראל - יו"ר רשות השידור

י' הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

אי פורת -מנכ"ל רשות השידור

בי גייסט - משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה

רי שוורץ - משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה

אי אבנר - יועץ למנכ"ל רשות השידור

ני כהן - יועץ משפטי לרשות השידור

עי ברלינסקי - המפקח הכללי -משרד הכלכלה והתכנון

טי קוטלר

דו"ח שנתי 38 של מבקר המדינה, פירסומת סמויה בטלוויזיה

וברדיו.



היו"ר די ליבאי;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו ממשיכים את הדיון על רשות השידור, פירסומת סמויה

בטלוויזיה וברדיו, דו"ח 38 של מבקר המדינה. אני מקדם אתכם בברכה. בענין זה נאמר

לנו שכל הנושא לא מוסדר בחוק, אלא רשושת השידור קבעה לעצמה נוחלים עוד בשנת

1985.

ברדיו יש חוקים.

היו"ר די ליבאי;

נכון. מובאות מספר דוגמאות על פירסומת סמויח ומופנית ביקורת

גם לבעייתיות של תודות בגמר התכנית, וכן ביקורת והערות לגבי כלבוסק ותכניות

ספורט.

אי חראל;

כמנהגי, בשעה שישבתי בצד השני של חשולחן, אני מכבד ומוקיר כל

מלה שמבקר המדינה כתב בדו"ח. אני מעריך את הביקורת. אני יודע שמיד כשקיבלתי את

הביקורת הודיע לי המנכ"ל שהורדו הוראות לביצוע כל מה שמתחייב מדו"ח חביקורת.

חמנכ"ל מיד יפרט מה נעשה. יש בדעתי לעקוב אחר ביצוע הדברים חאלח, כדי שנוכל

ליישם באופן מלא את מח שמבקר חמדינה העיר.

אי פורת;

אדוני המבקר, רבותי, אני מוכרח לומר שזו אולי הוועדה היחידה

מבין כל ועדות הכנסת שאני אוהב לבוא אליח. אני מכבד ומעריך את עבודתח. אני חושב

שהיא עוזרת לנו יותר מכל ועדה אחרת, כי ככלות הכל, כאשר אני מבקש להשליט סדר

במערכת מאד לא מסודרת וישי גיבוי מוסרי של מבקר המדינה, המלאכה שלי הרבה יותר

קלה. אני מאד מעריך את שיתוף הפעולה ואת העזרה בעצה שתמיד עומדת לרשותי באמצעות

ידידנו ד"ר גייסט שאחנו נעזרים בדעתו ומתחשבים בח. ברוב המקרים אנחנו פועלים

בדעה משותפת.

אני שמח שחדו"ח האחרון של מבקר המדינה לא מצא אצלנו דברים

הרבה יותר חמורים מחליקויים שמוצגים לפנינו. אבל גם בליקויים חאלח אינני מזלזל.

כל מח שנדרשנו או נתבקשנו לעשות על ידי משרד מבקר המדינה בעקבות הדו"ח חזה,

כבר נעשה ופורסם מיד.

נתבקשנו לשנן בפני כל עובדי הרשות את מנוהלים הקיימים בדבר

חפירסומת הסמוייה ולקבוע הוראות המנחות את חעובדים בבחירת זמרים, להקות, הצגות,

אירועים ושירותים. הדבר בוצע. הועברו הזורים לכל העובדים.

יתרה מזו, היו שתי תכניות בידור בטלוויזיה, "ממני" ו"סיבה

למסיבה" ואני הוריתי להפסיק את שתי התכניות האלה בגלל התופעות החמורות ביותר

שנתגלו בחן. הן יחודשו לאחר זמן מסויים. התופעות החמורות באו לידי ביטוי בכך,

שתכניות הבידור הפכו להיות תכניות ממוסחרות, דברים שהוזרעתי עליהם חזור והתרע.

די תיכון;

אולי אתח יכול לתת דוגמא?

א' פורת;

הרבה דוגמאות.



די תיכון;

גם בתחום הפוליטי.

א' פורת;

התכניות האלה, תחת שיהיו תכניות בידור פרופר - שהרי כתכניות

כאלה הן נולדו - הפכו במרוצת הזמן למען לוח מודעות שעליו מפרסמים אנשים ספרים

שיצאו לאור, תקליטים חדשים, הצגות, מופעים שונים. תכנית זו הפכה להיות תכנית של

תשדירי שירות, שהקשר בין המופעים שבתכנית זו ובין בידור או שהוא מקרי לגמרי או

שהיה עקיף או שלא היה קיים בכלל.

כיוון שהתרעותי בעל פה לא הועילו, לפני כחודשיים פירסמתי

הוראה בכתב להפסיק את שתי התכניות האלה בכלל ולחדש אותן במתכונת חדשה על פי

קונספציה חדשה שאוסרת באופן מוחלט מכירת תקליטים או ספרים או הצגות או מופעים

כלשהם. כלומר, שאוסרת פרומושן.

ד' תיכון;

גם ברדיו?

אי פורת;

ברדיו יש פירסומח.

די תיכון;

אתה ער לעובדה שזמר מוציא תקליט ובמשך יום אחד משמיעים

אותם שירים עשר פעמים ביום?

אי פורת;

אני מבקש להבחין בין שני סוגי תכניות. יש תכניות שעוסקות

ב"ניוז". התפקיד שלהן לדווח על מה חדש בעולם האמנות, מה חדש בעולם הספרות, מה

חדש בעולם התקליטים. התכניות האלה הן בגדר תכניות חדשות. התפקיד חעיקרי שלחן הוא

אספקת מידע לאותו ציבור שמידע כזה מענין אותו. אלה לא תכניות בידור.

התכניות שאני מדבר עליהן חן תכניות בידור פרופר שצריכות

לעסוק בבידור ולא בבירבור ולא מיסחור של שום דבר שאינו בידור.

יי צבן;

חאם אתה כולל בכך גם הופעות של להקה מחוץ לארץ שמציגים אותה

במסגרת זאת?

אי פורת;

לא. זח בידור.

יי צבן;

תן לי המחשה.

די תיכון;

שני פוליטיקאים.



אי פורת;

אחת הסיבות שהורדתי את התכניות האלה זה גם בגלל גלישה לכך

שפוליטיקאים הפכו להיות כביכול בדרנים. גם זה נסיון לקדם "מכירות" של מישהו.

היו"ר די ליבאי;

אתה מתכוון להברי הכנסת אולמרט ושריד. זה באמת עורר הדים.

אי פורת;

אני הושב שהיה עצוב מאד לראות זאת. אילו היתה תכנית מסויימת

לסיפורים פתטיים אנושיים ועצובים, אולי זה היה המקום לכך. אבל כאשר דברים כאלה

מופיעים בתכניות בידור, זה עצוב. היה אובדן מותלט של קונספציה.

שלמה ארצי הוציא תקליט. וזג גדול לעם ישראל. לא בכל יום

מוציאים תקליט... זוז אירוע לאומי ממדרגה ראשונה שהטלוויזיה צריכה לעזוב את כל

שאר עיסוקיה ולעסוק בתקליט...

יי צבן;

למה זה לא תדשותי?

אי פורת;

אם יהיה תקליט הדש ושם מופיע שלמה ארצי, זה יהיה אירוע שהוא

מטרת התכנית. בידור צריך להציג בידור טוב.

די תיכון;

יש לו מופע.

אם זו תכנית בידור, צריך להיות בה איזשהו רצף של מתן אפשרות

בידור טוב למיגוון אנשים. אם במקרה מופיע בתכנית כזאת שלמה ארצי ושר שיר שישנו

בתקליט, זה לא על רקע התקליט.

י' צבן;

מה ההבדל בין זה ובין להקה שבאה מחוץ לארץ, או הצגת יחיד כמו

של שמעון ישראלי שיוצאת לדרך? מה ההבדלים?

היו"ר די ליבאי;

זה די ברור. אם המופע הזה בא לשרת קידום מכירות

די תיכון;

להקה באה מחוץ לארץ. האמרגן שלה דוחף אותה.

היו"ר די ליבאי;

הוא רוצה שלעורך תהיה הרבה יותר ביקורת מבחינה זו, ושיחשוב

שתפקידו לא לקדם מכירות אלא לתת בידור בהתאם להבנתו.

י' צבן;

כך מקבלת הטלוויזיה את הופעות הבידור ללא תשלום.

מר פורת אומר שאם זה דבר שבא מחוץ לארץ, מותר לציבור לראות

את זה, גם אם זה מקדם את המכירות.

י' צבן;

ואם זה אמן כמו שמעון ישראלי? הוא יוצא בהופעת יתיר, וגם זה

מענין את הציבור. אלה הבהנות מאד קשות. למה ירון לונדון ימכור את הספר הזה

ב"סוף ציטוט" ולא טפר אחר?

אי פורת;

כששמעון ישראלי יוצא במופע יחיד חדש, המסגרת שבה הוא צריך

להופיע הוא המסגרת של תכנית "מטך חדש", תכנית שעוטקת במה חדש מאחורי הקלעים, מה

מתבשל בתיאטרון, מה מתבשל בבידור. זו תכנית שיש לה ערך של "ניוז". על פי זכותו

של הציבור לדעת, היא מטפקת לציבור מידע בנושא זה. זה לא מענין את כל הציבור. זה

מענין חלק מן הציבור. לאותו חלק של הציבור שרוצה לדעת מה מתבשל ומה עומד לצאת

לאור ולעלות על הבמה, יש תכנית מעין זו. בשום פנים ואופן לא בתכנית בידור. תכנית

בידור לא צריכה לעטוק בהופעות חדשות והצגות חדשות.

די תיכון;

טרט חדש?

גם כן לא.

זה מה שהיה שם.

התכניות היו מקדמות מכירות של תקליטים, טפרים, טרטים וכן

הלאה. אמרגנים השתמשו במסך הממלכתי והפכו אותו ללקוח מודעות. עד כדי כך שאנשים

כוונו הוצאתו של ספר חדש לחנויות על פי האייטם שהובטח להם בתכנית הבידור של

יום ששי. הוכח שאנשים מסחריים עשו שימוש בטלוויזיה.

איזו תכנית בידור אתה רואה שאפשר לקיים, אם אלה הכללים שלא

מתקבלים על דעתך? תמיד שושנה דמארי ויפה ירקוני?

אי פורה;

התכנית שפטלתי לא עמדו בקנה אחד עם ההערות הנכונות והצודקות

של מבקר המדינה, וגם לא עם הנורמות המקצועיות העתונאיות וגם לא עם האתקיה

העתונאית שאוטרת על עתונאים קשר כלשהו עם גורם מטחרי כלשהו. תקנון האתיקה של

אגודת העתונאים אוטר על עתונאים לקיים קשר כזה. מה שעשו בתכניות האלה היה בדיוק

זה. יש כאן קודם כל עבירה על האתיקה.

היתה לכם עדות לקשרים ממשיים? היתה לכם עדות שזה לא חיה

בתום לב?



אי פורת;

כולנו יכולים לטעות בתום לב. היו טעויות מכוונות ובמתכוון.

ננקטו טנקציות כלפי דברים מכוונים?

אי פורת;

ודאי. היו כמה אנשים שניטו להשתמש בהשפעה שיש להם בתכניות

האלה על הרכב התכנית כדי לקדם את עניניהם האישיים. יש כמה אנשים שהרוזקתי

מהמערכת.

די תיכון;

איזו תכנית בידור אתה רואה כאפשרית?

אי פורת;

תכנית בידור של הטלוויזיה הישראלית צריכה להיות תכנית

שהטלוויזיה הפיקה בכטפה, בתקציבה, בציודה, באנשיה, בלי שום וזלטורות של גורמים

זרים שמבקשים לעשות במטך הממלכתי שימוש מטחרי כדי להגביר את הכטף שזורם לכיטם

הפרטי. זו תכנית בידור שבשבילה יכתבו הומר מיותד אנשים שיקבלו שכר עבור זה מרשות

השידור.

די תיכון;

תמיד תהיה הפקרה מקורית?

אי פורת;

עד כמה שאפשר. גם אם יבוא זמר שהוציא תקליט חדש והמערכת

טבורה שיש לו שיר יפה, נשמיע אותו, אבל לא נאמר שזה מתוך התקליט החדש שיצא עכשיו

לאור, וכל הדברים האחרים שהם פרומושן על פניהם. ואם זמר יתנה את הופעתו בכך

שנזכיר את העובדה הזאת, הוא לא יופיע. לא נקבל תכתיבים כאלה.

די תיכון;

היו תכתיבים כאלה?

אי פורת;

ודאי. אני קיבלתי מכתבים מזמרים שאם הםלא יכולים למכור את

התקליטים שלהם ב"סיבה למטיבה", להבא כשנבקש מהם להופיע, הם לא יופיעו, אלא אם זה

יהיה נוח להם.

היו"ר די ליבאי;

מה התכנון לקראת העתיד? מתי הדבר יבוא על תיקונו מבחינת

מילוי החטר?

אי פורת;

התכנית "ממני" ירדה לחופשה של כמה שבועות. כבר עכשיו עובדים

על תכנית חדשה ומקורית שלא תהיה דומה בשום דבר לתכנית שירדה.



י' צבן;

נקוי ראש?

היו"ר די ליבאי;

מי מתוכנן להגיש אותה?

א' פורת;

אני חושש לומר.

היו"ר די ליבאי;

אם יש סיבה לא לומר זאת עכשיו, אל תשיב על השאלה. אני שואל

מתוך סקרנות.

אי פורת;

המנחה יהיה גבי גזית.

די תיכון;

אתה הולך מן הפלו אל הפוזה. זה יהיה סופר-מסחרי.

יי צבן;

זו לא פעולת נקם נגד שלום קיטל?...

אי פורת;

אני מבקש לא לעסוק בעריכת תכניות. הסכמתי שמר גזית ינחה את

התכנית התדשה מאתר שהמדיניות היא הנהגת תנועת עובדים מהסלוויזיה לרדיו ולהיפך.

הדרך הזו היתה חסומה עד היום בגלל סיבות לא מקצועיות. ברשות השידור יש הרבה

עובדים מוכשרים גם ברדיו וגם בטלוויזיה ואין שום סיבה שלא נוכל להשתמש באותם

עובדים עצמם בשני המדיומים האלה בו-זמנית, על פי הצרכים.

אני מעדיף להשתמש בעובדים מוכשרים שלנו גם ברדיו וגם

בטלוויזיה ולא לשכור עובדים מבהוץ, שגם בעוד עשר שנים לא ילמדו מה שהעובדים

הותיקים כבר שכתו.

היו"ר די ליבאי;

אני מבקש לשמוע בענין הפירסומת. גלשנו מעבר לענין. אני מבקש

לדעת על הנהלים. שמענו שיצא נוהל תדש או הוראות חדשות בעקבות הביקורת של מבקר

המדינה.

אי פורת;

הבאתי אתי העתק של החוזרים והמכתבים שהעברתי לעובדי המדיה

ועובדי רשות השידור כולם לגבי המותר והאסור בפירסומת. העתקי ההנחיות הועברו לד"ר

גייסט שהשיב לנו במכתב שהדברים נתקבלו.



י' צבן;

אני חושב שהועדה צריכה לקדם בברכה את הגישה שבאה לידי ביטוי

בדברי המנכ"ל שעומד בהקפדה תקיפה בנושאים הללו, בהתאם לדו"ה מבקר המדינה. הייתי

רוצה להוסיף על כך אמירה אוזת - אם אני טועה, אנא תקן אותי - במקרים שעובד נוזשף

בכך שהוא קושר קשר עם גורם מסתרי לעשות מעה שיש בו הפרה של הכללים הללו, לפי

דעתי הדין שייעשה בו צריך להיות כזה שיהיה בו תהודה ציבורית משמעותית. מוכרחים

לעשות צעדים משמעתיים. ההתרעה צריכה להיות לא רק כלפי ציבור העובדים העשוי

להיות מפותה או משותד. ההרתעה צריכה להיות גם לגבי הגורמים הציבוריים שמספרם רב

בדרך של חוזרים פנימיים, הגורמים המפתים שעלולים להיות משחדים. אתם צריכים

לבדוק את האפשרויות של הגשת תביעות פליליות נגד אנשים שהציעו כל מיני הצעות

מגונות די שיכניסו אותם בצורה זו או אחרת לשידור.

יחד עם זאת אני חושב שיש לנו בעיה גבולית. בלי לפגוע

בעקרונות שאתם קבעתם, עומדת השאלה. לטלוויזיה יש השפעה עצומה על החיים שלנו

בתחום התרבות, בתחום הבידור. אני שם דגש על תחום התרבות יותר מאשר על תוזום

הבידור. בתחום הספרות, התיאטרון, הקונצרטים, ישלנו בעיות של שעות שידור מעטות

שאינן מאפשרות לכם למשוך את תשומת הלב הציבורית במידה מספקת לפעילויות אלה. יש

גורמים חזקים מבחינת נוכחותם בזירה התרבותית ומבחינה פיננסית שיש מורגלות של

הציבור להתייחס אליהם. הקאמרי, הבימה והתיזמורת הפילהרמונית אינם צריכים פרסומת

רעשנית. לעומת זאת יש דברים בעלי ייחוד שידין לא עומדים על רגליים איתנות, אין

להם כושר פירסומת טוב וכושר פיננסי טוב והאינטרס הציבורי של התפתחות תרבות טובה

בחברה הישראלית מחייב שהדברים האלה יבואו לידי חשיפה וכי הדבר ימריץ את האנשים

ללכת אליהם.

זה בשטח האפור בין התיחסות לנושאים התרבותיים כשלעצמם ובין

הדבר הלגיטימי של המרצת אנשים ללכת לדברים בעלי ערך. אינני יודע אם דנתם בסוגיה

זו. צריך לתת לדבר זה תשובה שלעולם לא תענה לכל השאלות. תמיד נצטרך את שיקול

הדעת, השיפוט או ההבחנה. אני הייתי מבקש לדון בהבחנה זאת. צריך לדחוף את השיפוט

בענין זה קדימה.

אי פורת;

רציתי להשלים מעבר לדיווח שדיווחתי לד"ר גייסט. לפני שלושה

שבועות הוזמן גוף מסחרי להשתתף בשידור חי בטלוויזיה בתכנית "בין הכסאות" שעסקה

בקוסמטיקה וטיפוח החן. כמה ימים לפני השידור, הגוף הזה פירסם מודעות בעתונות

כדי לעניין את הציבור לראות את התכנית ביום זה וזה ובשעה זו וזו. כאן נעשה

שימוש לרעה ברצוננו הטוב לתת לציבור מידע לגיטימי על ידי חברח מסחרית. כתוצאה

מכך פירסמנו מיד חוזרים לכל המפיקים ברדיו ובטלוויזיה, יחד עם טפסים שעליהם

יחתמו כל חגורמים המוזמנים לשידור, שהם מתחייבים לא לפרסם בעתונות מודעות בדיבר

השידור. הדבר מלווה אזהרה, שאם מודעה כזאת אכן תפורסם, השידור יבוטל וננקוט נגדם

אמצעים משפטיים. אנחנו צריכים לבדוק כל ענין לגופו. כאשר חברה מסחרית עושה

בנו שימוש כדי לנצל אותנו ולזכות בפירסומת, אנתנו איננו יכולים להסכים לכך.

יש הוראות שמגדירות מה מותר ומה אסור בתחום הפירסומת בנושאים

הפוליטיים.

היו"ר ד' ליבאי;

אני רוצה לשאול את המנכ"ל לגבי תכניות הספורט. אין ספק

שמשתמשים באיצטדיון בתפאורה שונה, עם שלטי פירסומת, חולצות עם פרסומות וכן הלאה.

איך אתה רואה את התחום הזה של פירסומת שהיא לא סמויה ברחבי האיצטדיון?



אי פורת!

יש לנו בעיה אמיתית. מדובר בשידור חי שאנחנו מצלמים. אין

לנו שליטח על השלטים ועל התלבושות של השחקנים. זו בעיה שנתקלות בה כל

הטלוויזיות בעולם. במיגרש יש אפילו פירסומת לסיגריות, דבר שאנחנו מנועים

מלעשות. אין לנו דרך טכנית לחעלים שלט כזה מהתמונה. אנחנו יכולם לצלם רק

מה שהמצלמה רואה. במדיה שיש כוונה לאסור פירסומת כזאת, לא אנהנוה כתובת.

הכתובת היא בעלי המיגרשים או המפרסמים. לנו אין ולא יכולה להיות שום שליטה

על סוג הזה של פירסומת. זו לא בעיה שלנו. יש שלטים לכל אורך המיגרש ואין

דרך להעלים אותם. זה הלק מהשידור ההי. אני מאד מבקש שמבקר המדינה ועוזריו

הנאמנים יקהו בחשבון את העובדה שבנושא זה אנחנו חסרי אונים.

כך חשבתי. גם אני לא ראיתי איך אפשרי למחוק זאת.

אפשר לפעול במסגרת של מיגבלות מסויימות.

אמנם, הועד המנהל קיבל החלטה שאיטן להציג פירסומת מאחורי

חשערים, מתוך הנחה שהשערים נמצאים רוב הזמן במרכז התמונה. אבל הוועד המנהל

לא יכול לחייב את המפרסמים.

למי יש הכנסות מהפירסומת הזאת?

אי פורת;

להברות פירסום פרטיות שיש להם קונססיות על הצבת שלטים.

אגודת הספורט ולא בעלי המיגרש?

חם מקבלים אחוזים. אנחנו לא מקבלים מזה פרוטה.

היו"ר די ליבאי .י

אפשר לאסור על ידי חקיקה שאומרת שבמיגרשי ספורט אין מקום

לפירסום.

תיפגע קשה מאד בהכנה של הספורט ותצטרך למצוא להם מקורות

אחרים.

כאשר יש פירסום על ההולצות, מי נהנה מזה?

אי פורת;

הטפוונסר.



נ י כהן;

בענין זה יש בג''צ. השופט שמגר חוציא פסק דין. הדבר החזיק

מעמד שנתיים ואחר בך נפרץ.

זה נפרץ בכל העולם.

היו הגבלות ועכשיו אין הגבלות.

לגבי שידורי תודות, אני לא רואה הומרה אם כותבים זאת. מבקר

המדינה כתב שאין נוהלים בדבר מתן תודות (קרדיט) לארגונים התורמים להפקת

תכנית שלא במסגרת תשדירי החסות. במאי 1987 הופצה הצעת נוהל בענין זה, אך

עד מועד סיום הביקורת באוקטובר 1987 לא גובש סופית נוהל בנדון. לכן מבקר

המדינה כותב שיש להפיק את ידור התודות עד שיגובש נוהל מחייב.

בי גייסט;

למבקר המדינה לא היה שום דבר נגד הבעת תודות למוזיאון הארץ

או מוזיאון ישראל, אלא רק לגורמים מסחריים. כתוצאה מכך יש נוהלים. (נוהל

למתן קרדיט בטלוויזיה לגורמים חיצוניים מצורף לפרוטוקול).

אלם זה תורם להפקה שאין לה תקציב, הטענה היא שמצב זה לא

מוסדר חוקית או שאין לו בכלל מקום?

א' פורת;

בינתיים יש נוהל לענין זה. בו יש תשובה להערת מבקר המדינה.

האם שקלתם, דווקא באותו שטח בו למפיק התכנית יש לכאורה יד

חופשית להעדיף ספר זה או תקליט זה, האם בסופו של דבר זח ענין של כמות? אם

שלמה ארצי מוציא תקליט ומספרים על זה ונותנים קטע קטן של שיר, ניחא. אבל

אם לוקחים תכנית של שעה שלימה - הכל שאלח של פרופורציה. האם שקלתם את

האפשרות במקרים כאלה למנות אדם נוסף לצורר מתן החלטה כזאת מתוך המערכת?

אי פורת;

בהחלט כן. על פי ההנחיה החדשה, בכל מקרה שמפיק רוצה לשדר

בתכניתו אמן או סופר או גורם כלשהו שמבקש למכור משהו, הוא חייב לקבל קודם

כל אישור שלי. הוא חייב לומר לי מראש מה הכוונה, מה הוא מתכוון בדיוק

להקרין. כמובן שבצורה כזאת יישמרו הפרופורציות חרכה יותר טוכ מאשר נשמרו

עד עתה. אילו היה נוהל כזה קיים לפני פרשת שלמה ארצי, שלמה ארצי לא היה

מגיע למסך. אני לא יכול לשלול להלוטין מהמפיקים ועורכי התכניות את שיקול

הדעת שלהם. אז אני הופך אותם לפקידים. אבל לגבי מקרים חריגים - וזה אכן

מקרה הריג - הכוונה של ההוראה הגורפת היא אמנם לא עוד פרומושן, לא עוד

קידום מכירות. אם יש להם בכל זאת אייטם שלדעתם הוא טוב וסביר ולגיטימי,

אני צריך לדעת ולאשר להם את הכמות ומה מתוך זה מותר להם לשדר. גם אז,

בהגבלה מפורשת שלא מציינים שזה תקליטו ההדש של זה או אחר. אין לי שום בעיה

לציין בתכנית בידור שמדובר בספרו של דיימון רניון שנכתב לפני 40 שנה. הוא

לא צריר אותי כדי למכור את הספרים שלו. לא פסלתי את כל הסרים בכלל. אבל

צריר להשאיר למערכת שיקול דעת, אם אייטם זה מתאים לתכנית בידור או לא, כמו

שלא פסלתי את הפוליטיקאים בבידור, בתנאי שלא יעסקו שם בפוליטיקה. לא שמתי

וטו על הופעה של מאיר שטרית למשל, אם הוא רוצה לשיר בטלוויזיה ולהקות את



יורם גאון. זה ענין של שיקוע- דעת מקצועי, שאני מצךה שהאנשים שעוסקים

במלאכה יפעילו. במקרים הריבים הדברים יניעו אלי, ואבן הם כוהנים כף

בשבועורו האהרונים, ותופעות של קידום מבירות במו שהיו קודם לבן, לא קיימות

היום.

אנהנו מוברהים למצוא את שביל הזהב בין מצב שבו אנהנו לא

פוגעים ברשות השידור ובין מצב שיש ניצול אמיתי של רשות השידור. זה נבון

לנבי בל התבניות. אין ספק שבאשר שידרו בטלוויזיה את השיהה עם פרופ' יעבץ

על ספרו החדש, זה היה אירוע. אף אהד לא יניד שזה פוליטי ואף אהד לא יניד

שזו מבירת ספר. עצם השיהה עם פרופ' יעבץ היתה הוויה. אפשר להניד שזה נרם

למכירת הספר. אנשים שמעו שהופיע ספר ויתכן שבנלל זה קנו אותו. אני השוב

שזה היה אירוע תרבותי ממדרנה ראשונה.

לכן, ההוט במקרה זה בל כך דק וצריו כל כך לההר. פעם סוטים

לצד זה ופעם לצד שני. אנחנו משתדלים שהמערכת תהיה אוביקטיבית ככל האפשר.

אבל מוכרחים לשמור על כך שכשיש מערכת, אתה נותן לה שיקול דעת. בהדשיים

האלה שאני ברשות השידור, ניהלנו לא מעט מאבקים בועד המנהל של רשות השידור

שהועד המנהל לא יהפוך להית עורך ראשי וצנזור. אנחנו צריכים לקבוע דרך

ונוהלים, אבל לא ליהפך לצנזורים. ברנע שאתה הופך פוליטיקאים להיות

צנזורים, נמרת את רשות השידור. כל אחד רואה את עצמו בקי בעניני רדיו

וטלוויזיה. לו ראיתם את העצות שאנחנו מקבלים יומיום. ביניהן עצות שטובות,

וביניהן עצות שאפשר לצאת מהדעת כשקוראים אותן. שואלים מדוע משדרים כדורגל

בשעה זו ולא בשעה אהרת וכן הלאה. צריך להשתדל לעשות את הדבר הטוב ביותר,

בארבע שעות. אנחנו מהפשים דרכים איך להנדיל את שעות השידור. אנהנו עובדים

על תכניות. קשה לי לומר שיש לנו כבר תוצאות. אנחנו מחפשים דרך לעשות זאת

אולי בערוץ השני, שלפי החוק הוא תהת הוק רשות השידור. ישבנו עם היועץ

המשפטי לממשלה כדי להבטיח שנם הערוץ השני יכנס למסגרת מבוקרת שאולי תאפשר

לנו להפעיל בו תכניות יותר רחבות. במערבת הפוליטית שישנה היום, זה מאד מאד

מסובך-

חוצאנו עבשיו הוראות הנובעות מחוק הבחירות, כאשר 150 ירם

לפני הבחירות חלים עליו כללים אחרים מאשר בימים אחרים. בעקבות הכללים האלה

התפרץ חלק מהרעש שיש היום ברדיו. הנבלנו בצורה קשה מאד את מה שאפשר לפרש

בתעמולת בחירות. תאמנו זאת עם השופט גולדברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

הלכנו לחומרח ולא לקולה. השופט אימץ את עמדתנו. קל מאד להביא לכך

שהטלוויזיה ורדיו ידליקו אש נדולה בארץ. ככל שנהיה תקיפים והחלטיים

ומקפידים על שמירת ההוק, ייטב לעניין.

מה יש בהוראות אלה בהקשר לעבודת הכנסת והופעת אנשים

מפלנתיים?

אי הראל;

30 יום לפני הבהירות אסור לצלם אותם. אין הנבלות על חדשות,

אבל ביטלנו תכניות כמו "מסך אישי". קיבלנו תלונות מכל הצדדים. הוצאנו

דברים שנותנים עדיפות למועמד מסויים נם בהתמודדות הפנים-מפלנתיות.

מה שיש לו ערך של חדשות אתם נותנים, אבל זמן שידור אתם לא

נותנים.

איננו נותנים ראיונות יזומים. כאשר- במסגרת של סיקור אירוע

נוטלים חלק פוליטיקאים, זח דבר אחר.

מה קורה ב"מוקד"?

חחל מח-15 ביוני מוקד לא יעסוק בפוליטיקה. יהיה מוקד לא

פוליטי. זו לא תכנית פוליטית בהכרח.

אני מודה לכם על כל התשובות.

- חישיבח ננעלה בשעה 13.10 -



בספה לפרוט וקול



נוהל למתן קרדיט בטלוויזיה

לגורמים חיצוניים

1. בעד כל שרות ו/או אמצעי (לדוגמא - אירוח, ביגוד וריהוט) שערכו

נמוך מאלף דולר (של ארה"ב) בתוכנית אחת - לא יינתן קרדיט על גבי

המסך.

בעד שרות ו/או אמצעי כאמור יש לשלם, בכפוף לאישור מראש על ההוצאה

מועדת התקציבים כמקובל לגבי רכישת כל פריט אחר המתוקצב בהפקה.

2. בעד כל שרות ו/או אמצעי שערכו מעל אלף דולר (של ארה"ב) בתוכנית

אחת, ו המוצעים להפקה ללא חשלום - יש להגיש בקשה בכתב למתן קרדיט

למנהלי הטלוויזיה בעברית ובערבית, הכל לפי העניין. לאחר מחן

האישור לקרדיט כאמור תחקשר יחידת הכספים והכלכלה של הרשות בחוזה

בכתב עם נותני השרותים ו/או האמצעים.

3. בהסכמים על הפקה משותפת של הטלוויזיה עם גורמים חיצוניים, וכן

במקרים בהם ממומנות ההפקות ע"י גורמים חיצוניים (בין בחלקן ובין

בשלמותן) יש לכלול את ענין הקרדיט בהסכמים האמורים, שייחתמו ע"י

יחידת כספים וכלכלה של הרשות.

4. בהפקות בהן ניתנת לטלוויזיה עזרה ע"י גורמים חיצוניים שאינם

מסחריים בתחומים שונים שאינם ניתנים למדידה בכסף, יינתן קרדיט

לגורם העוזר, וזאת לאחר אישור בכחב מראש של מנהלי הטלוויזיה

בעברית או בערבית הכל לפי העניין.

5. בהפקות בהם משמתמשים בקטעי ארכיון, קטעי סרטים ותמונות סטילס

בבעלות גורמים מחוץ לרשות, יינתן קרדיט לבעלי הזכויות בהתאם להסכם

בין הרשות ובין אותם בעלי זכויות.

6. (א) לא יינתן קרדיט לגבי שרות/ים או אמצעים שהרשות משלמת

בעדם (כגון - ספקים של מערכת הגברה, תאורה אולפני קול

וספקים אחרים).

(ב) קרדיט יינתן לאותם גורמים המקבלים גם חשלום מהרשות, רק

כאשר ההסכם אתם מחייב מתן קרדיט ע"י הרשות בשידורים (כגון

- ההסכם עם אקו"ם לגבי קרדיט ליוצרים, ההסכם עם אמ"י

ואיגוד המוסיקאים לגבי קרדיט למבצעים-, כן גם לאולפנים אשר

בהם הופקה תוכנית של הטלוויזיה, לדוגמא - אולפני הרצליה

ואולפני טלעד).

7. (א) נוסח הקרדיט יינתן על גבי הרולר ויובא לאישור מראש של

מנהלי הטלוויזיה בעברית או בערבית, הכל לפי העניין.

(ב) נוסח הקרדיט יהיה מצומצם ככל האפשר, ו יצטמצם לשמו של

בעל הקרדיט, ללא כל תאורים וסופרלטיבים, וללא הלוגו של בעל

הקרדיט (לדוגמא - "תודתנו נתונה ל... על עזרתו לתוכנית

זאת").

8. האחראים לביצוע נוהל זה ומעקב הם מנהלי הטלוויזיה בעברית

ובערבית כל אחד לפי העניין.