הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מספר 321

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, י"א באדר התשמ"ת - 29 בפברואר 1988, בשעה 9.30

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר א' הראל

ר' כהן

י י מצא

י י צבו

מוזמנ ים; מבקר המדינה י' מלץ

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה

ר' קודלר - משרד מבקר המדינה

מ' שקד - " " "

נ י קובו - " " "

ר' כספי - משרד הכלכלה והתכנון

ניצב י' מרקוס - ראש אגף חקירות, משסרת ישראל

ניצב (גמל) ב' גלעד - משסרת ישראל

ח' הירש - יועצת משפסית, משסרת ישראל

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנית; ר' בלומרוזן

מעצרים - ביקורת חוזרת (משסרת ישראל), עמוד 607 בדוח 37 של מבקר המדינה.



מ"מ היו"ר אי הראל;

אנ י פותח את הישיבה.

מעצרים - ביקורת חוזרת (משטרת ישראל)

(עמוד 607 בדוח 37 של מבקר המדינה)

מ' שקד;

(קורא התקציר. ראה נספח לפרוטוקול).

מ"מ היו"ר אי הראל;

אדוני המבקר, אני חושב שכמעט אפשר לתת ציון לשבח למשטרה. חשוב מאוד,

דווקה בימים אלה, שהוועדה לענייני ביקורת המדינה תיתן יישר-כוח למשטרה על המעשים

שנעשו. הביקורת החוזרת הראתה שהליקויים תוקנו על-ידי המשטרה, הו בשטח של

המעצרים והן בשטח של בתי-הסוהר. כולנו יודעים על הקשיים העצומים העומדים בפני

המשטרה. אם דווקה בתקופה כזאת אנחנו זוכים לדוח כזה של המבקר, יש בהחלט להעביר

תודות למפכ"ל, לצוות הפיקוד הבכיר ולכל האנשים שעושים את העבודה במשטרה. בימים

אלה טוב שהמשטרה תשמע גם מלים טובות.

אדוני הניצב, אבקש לשמוע תגובה לאותם דברים שעדיין צריכים תיקון.

מבקר המדינה י י מלץ;

בינתיים גם חלפה שנה. אולי חלו שיפורים נוספים.

אני מבין שהבעיה המרכזית היא בבאר-שבע. שם יש לחץ רב, ונעשה מאמץ

לשיפורים. הייתי מבקש לדעת מה המצב לגבי באר-שבע.

שאלה שנייה שעולה מן הדוח היא לגבי הטפטים למעצר שהשופט חותם עליהם. מדוע

אי-אפשר להסדיר שהחתימה תהיה על אותו טופס שהשופט חותם עליו, שלא יהיה צורך

להעתיק אותו שמא תיפול טעות.

נ יצב י י מרקוס;

אתייחס לשני הנושאים העיקריים. בהקשר לנתונים על מעצרים, בשנה האחרונה

פיתחנו את מערכת המעצרים המקוונת, זאת-אומרת, גם המעצר וגם השחרור נרשמים באופן

מיידי במוזשב. כר שהיום יש נתונים אמיתיים, בזמן אמת, על כל עצור ועצור שקיים

במערכת. בשנה הבאה ננסה ליישם את ההשוואה של התיקים הפליליים מול העצורים, זה

גם-כן נושא שמדי פעם בפעם אנחנו נדרשים לו, בעיקר בועדת הפנים ובועדת המשנה

לנושא משטרה ושירות בתי הסוהר.

לעניין בית המעצר בבאר-שבע, ומשטרה היתה מוכנה להתחיל בבנייה, אכל היו

בעיות, בעיקר עם ראש העיר הקודם, הוא התנגד לתכנית ולמיקום.

מ"מ היו"ר אי הראל;

איפה? האם ליד המשטרה?

נ יצב ב י גלעד;

התכנית היתה לבנות את מטה המרחב ובסמור לו בית מעצר.



ניצב י' מרקוס;

בגלל התנגדות ראש העיר הקודם הנושא לא נסגר. אנחנו עכשיו במשא-ומתו לבניית

בית-מעצר במקום אחר. אם זה יהיה מקובל על פרנסי העיר, המשטרה תתחיל בבנייה.

כפי שהביקורת המליצה, שיפצנו את בית המעצר עצמו - סיוד, תיקונים, מיטות, עבודות

הכשרה למרפאה לעצורים, הקטנו את הלחץ על ידי העברת הנוער לתחנה באופקים. מה

שניתן לעשות באותו מתקו, נעשה.

מבקר המדינה י י מלץ;

האין עוד כליאה של נערים באותו מקום?

נ יצב י י מרקוס;

הם מועברים לאופקים. נקבע שבית-המעצר באופקים הוא לנוער.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם יש לכם תקציב לבנייה?

נ יצב בי גלעד;

כן.

חי הירש;

לגבי המגרש הקודם התכנית כבר הושלמה. הבנין היה אמור לשמש למטה המרחב

ולבית המעצר. מבחינת המשטרה הכל היה מוכן לבנייה, ואז באו עיכובים וקשיים מצד

ראש העיר. המקום החדש, בגלל תנאי טופוגרפיה, יחייב תכנון מחדש.

מבקר המדינה י י מלץ;

זאת-אומרת שזה עניין לכמה שנים.

ניצב י' מרקוס;

לגבי שחרור עצורים - החלטת השופט לימי המעצר מועתקת מייד, עוד ליד דוכן

השופט, והדבר אינו גורם שום עיכובים. באולם יש צוות מיוחד של שוטרים שפועל

בנושא. הנושא מבוקר על-ידי השופט עצמו שחותם על צו למעצר, כמו כן על-ידי החוליה

החוקרת ועל-ידי היומנאי של יחידת הליווי. לטענת חוקר יחידת הליווי, בשנתיים

האחרונות לא זכור שהיתה טעות כלשהי. גם הביקורת לא מצאה שום טעות בנושא.

הביקורת המליצה לצלם כל החלטה של שופט כדי למנוע טעויות. כותבים לי שהדבר אינו

מעשי, כי צריך לקחת את ההחלטה, לרוץ למכונת הצילום, לצלם ולעלות בחזרה, וזה

יעסיק שוטרים בצילומים, ואם המכונה מקולקלת צריך לחפש מכונה אחרת. בדרך בה

אנחנו פועלים היום לא היו שום בעיות. לא היו שום טעויות עד כה ואני מקווה שגם

לא יהיו טעויות בעתיד, גם הביקורת לא מצאה שום טעות כתוצאה מן הדרך בה אנחנו

פועלים.

חי הירש;

הביקורת החוזרת על מעצרים מראה גם איזו משמעות יש לביקורת המדינה. לביקורת

של מבקר המדינה יש חלק בעניין של הקפדה יתירה בנושא של מעצרים. יש בכר סיפוק.



הביקורת עומדת די בהרחבה, על ענייו עיכוב החזקת עצורים עד תום ההליכים. את

הביקורת הזאת אי-אפשר להכליל במסגרת הביקורת נגד המשטרה, משום שהמשטרה עושה

בענייו זה מה שבעצם מוטל על מישהו אחר. האלטרנטיבה היא שבכלל לא יהיו מוסדות

למעצר.

מ"מ היו"ר אי הראל;

תסבירי למה את מתכוונת.

ח' הירש;

גם לדעתנו, כמו לדעת הביקורת, המקום של האנשים האלה הוא בבית-הסוהר. הם

מוחזקים אצלנו לא משום שאנחנו רוצים בהחזקתם. להיפר. יש מצידנ ו לחצים יום

יומיים על שירות בתי-הסוהר שיקח יותר אנשים, שלא יוחזקו בתחום המשטרה אלא במסגרת

שירות בתי-הסוהר, אבל לשירות בתי הסוהר יש אילוצים משלו. את מי שהוא איננו יכול

לקבל, אנחנו מחזיקים. לאף אהוד אין כוונה שיוחזקו עד תום התקופה. משטרת ישראל

מרגישה מאוד לא נוח בעניין זה.

מבקר המדינה י י מלץ;

זה פוגע באנשים עצמם, כי תנאי המאסר יותר טובים.

חי הירש;

בוודאי. לכן אנחנו מרגישים לא נוח. המקום לביקורת בעניין זה איננו כל-כר

על המשטרה עצמה.

מבקר המדינה י י מלץ;

האם יש קושי לפתוח איזו קנטינה באבו-כביר?

חי הירש;

הבעיה היא מהותית. המשטרה מחזיקה אנשים לצורר חקירה. זה הצורר שלה וזה

תחום האחריות שלה. החזקת עצורים שחקירתם נסתיימה לא צריכה להיות בידי המשטרה.

זה נעשה רק בגלל אילוצים, ולא מפני שמישהו חושב שזה טוב או שמישהו רוצה בכך.

קיבלנו בברכה את עצתו של יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה - לשחרר

עצורים לפני המועד שקצב להם בית-המשפט, אם חקירתם נסתיימה. היום אנחנו למעשה

מנועים לשתרר עצור שנעצר, למשל, לעשרה ימים ולא לחמישה ימים, כאשר חקירתו

נסתיימה, ואנחנו צריכים לפנות לבית-המשפט על-מנת שבית-המשפט ישחרר אותו. מונתת

עכשיו הצעת חוק בועדת התוקה, חוק ומשפט - ונשמח מאוד אם היא תתקבל - שתאפשר לנו,

בלי שיהיה צורך לפנות לבית-המשפט, לשחרר עצורים לפני תום המועד שבית-המשפט פסק,

אם חקירתם נסתיימה ואין עוד צורר בהחזקתם.

מבקר המדינה י י מלץ;

מישהו צריר לקבוע את גובה הערבות ואת תנאי הערבות.

חי הירש;

בהצעת החוק יש הסדר. הצעת החוק מסדירה, שלא נצטרך ללכת לבית-המשפט כדי

לבקש צו, בעצם לא כל-כר לצורר מעצרו כמו לצורר תנאי שחרורו בערובה. היום אין

לנו סמכות, למשל, לדרוש מאדם שיפקיד בידינו את דרכונו. יש מקרים שאנחנו פונים

לבית המשפט בבקשת מעצר לא כל-כר לצורר מעצרו של האיש כמו לצורך קביעת תנאי

הערובה שלו.

אם מדובר באיש שהחקירה לגביו נסתיימה וכנראה שלא יובא לדין, תשחררו אותו.

חי הירש;

מדובר גם על אחרים. בהצעה כלולים גם סעיפים המקנים לקצין המשסרה סמכות

לשחרר אדם כמעט באותם תנאים שבית-המשפט רשאי. אם לא ירצה והוא ידרוש ללכת

לבית-המשפט, נלר לבית-המשפט. אני מניח, שמשתקבל ההצעה הזאת תוקף של חוק, יהיה

זה למקרים בו הצורר בהחזקת האיש לצורר חקירה יפוג. אני מניחה שזה יקדם במקצת את

נושא המעצרים.

ניצב ב' גלעד;

הועלתה הבעיה הפרובלמטית של החזקת העצורים עד תום ההליכים במקום במתקני בתי

הסוהר במתקני המשסרה, שהם פחות משופרים. אני מלווה את הבעיה הזאת שנים רבות,

בהיותי עובד המשטרה, ועוד לפני כן עובד משרד הפנים. רגעיה עולה ויורדת בעצמתה

מבחינת מספר האנשים המוחזקים במתקנ י המשטרה. הבעיות האובייקטיביות של שירות

בתי-הסוהר ידועות, והן קשות. יש מגמה מתמדת ועקבית לשיפור המצב, אם כי לא בקצב

שהיינו רוצים, בעיקר מבחינה תקציבית, בכל זאת יש שיפורים, לאט אר בהתמדה.

הטיפול בהעברת אותם עצורים עד להעמדה לדין בבתי-הסוהר האזוריים נעשה בכמה

שלבים. יש השלב האזורי-המקומי. אותו מרחב מטפל ישירות עם בית-הסוהר באזור כדי

שיקלוט את האנשים. מעין הסדר אישי בין המפקדים. במידה מסויימת יש לכר תוצאות.

לאחר-מכן, אם הדברים מגיעים למימדים שקשה להסתדר אתם, זה עולה לדרג המפכ"ל

ולעתים קרובות למדי זה מגיע עד לשולחנו של השר, ובנוכחות נציב שירות בתי הסוהר

ו המפכ"ל מחפשים פתרונות. בדרר-כלל, במקרים חמורים, כאשר המספרים מגיעים למימדים

שקשה להסתדר אתם, מחפשים פתרונות ומוצאים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מה הסיכוי לפתרון רגעיה במסגרת שירות בתי-הסוהר?

ניצב בי גלעד;

הבעיה קיימת זמן רב, אבל אין זח מנחם אותנו. בהתמדה המצב חולד ומשתפר, אבל

לא במידה שהיינו רוצים, לא במידה שאוכל לומר שבעוד איקס שנים הבעיה תיפתר ונגיע

למצב אידיאלי שכל בן-אדם לאחר הוצאת פקודה לעצרו עד תום ההליכים, והמשסרה סיימה

את החקירה לגביו, יועבר לשירות בתי הסוהר. לדאבוני, לא איש בשורות אנוכי במקרה

זה כרגע. חשוב שהוועדה תדע שהבעיה מוכרת וידועה, עד לשר, ואנחנו שוקדים כל הזמן

על שיפור המצב.

י י הורוביץ;

גם אני שותף להרגשה שיש שיפורים. אני רוצה לשאול בנושא הדיווח. לא

הצלחנו, במהלר הביקורת, לקבל דיווח על המספר הכולל של מעצרים בשנים האחרונות.

אני מתאר לעצמי שעכשיו, כאשר יש מערכת מקוונת וממווזשבת, נוכל לשמוע כמה אנשים

נעצרו בשנת 1987 וכמה אנשים נעצרו בשנת 1986.

ניצב יי מרקוס;

לשנת 1987 יש נתונים. לא הולכים אחורה.



י' הורוביץ;

האם יש לכנו נתונים, לא מן המערכת המקוונת, על מספר העצורים ב-986ו?

נ יצב י י מרקוס;

ב-1987 היו כ-35,000 עצורים.

יי הורוביץ;

וב-1986, לפי הנתונים הידועים?

נ יצב י י מרקוס;

פלוס-מינוס אותו דבר. יש כ-3,200 עצורים לחודש.

יי הורוביץ;

מ-1982 המספרים הם; 35,000, 37,000, 36,000, 33,000. זאת-אומרת, בשנים

האחרונות עומדים סביב 35,000 עצורים.

ניצב י י מרקוס;

3,200-3,100 לחודש, זה המספר. גם היום.

יי הורוביץ;

בעקבות הביקורות הקודמות תוקנו פקודות הקבע, ובכל מקרה שעוכב או נעצר אדם

כחשוד בביצוע עבירה והובא למפקד משסרתי, יערוך השוטר דוח פעולה ובסופס מיוחד דוח

על מעצר.

ר' כהן;

מה ההבדל בין עיכובים לבין מעצרים?

חי הירש;

עיכוב פירושו של דבר שלא אמרו לאדם שהוא נעצר, הוא לא נרשם כעצור. הוא

נתבקש להתלוות לתחנת המשסרה על-מנת לברר עניין מסויים, והוא שוהה שם לפי הצורד.

ר' כהן;

האם גם בתחנה אינו נרשם כעצור?

חי הירש;

לא.

י י הורוביץ;

האם יש נתונים על סדר-גודל?



ניצב י' מרקוס;

בעקרון, אנחנו רוצים למחשב את כל הנתונים שיש במשטרת ישראל, כלומר, כל דוח

שנרשם על-ידי שוטר - סיור, תנועה, הזקירות, מינהל וכוי. כל מה שנעשה על-ידי שוטר

שיחיד; ממוחשב ונוכל לדעת מחי העשייה המשטרתית בכל נושא ונושא. בתור המחשוב

הכוללני הזה ייכלל העיכוב. אינני יכול להתחייב בחדר הזה מתי זה ייעשה.

יי הורוביץ!

מה התכנ ית?

נ יצב י י מרקוס;

התכנית היא לעשות את זה.

יי חורוביץ;

עד השנה הבאה?

ניצב י' מרקוס;

איני רוצה שתתפוס אותי בלשון.

האם יש איזה סדר-גודל, כמה אנשים מעוכבים?

כל מעוכב נרשם שעוכב. אם המשטרה תישאל על אדם פלוני כמה זמן הוא עוכב,

במרבית חמקרים יש רישומים מתי התחיל עיכובו ומתי נסתיים.

האם זה חלק מהרישום הפלילי.

לא.

אם יחידת משטרה במטולה מבקשת מידע על אדון מסויים, האם תוכל לקבל?

לא יהיה.

זה בכלל אינו כלול.

האם אתם יכולים לתת השוואה בין מספר העצורים בשנה, ואפשר להוסיף לזה את

מספר המעוכבים, לבין מספר כתבי האישום שמוגשים? האם על כל איקס אנשים שנעצרו,

או על כל איקס אנשים שנעצרו או עוכבו, הוגשו 1/10 או 1/8 או 1/7 כתבי אישום?

לא שהמגמה צריכה להיות להרבות בכתבי אישום, אך האם יש לכם איזה שהוא סדר גודל עם

המשמעויות שצריר לנתח אותם לעומק?

רי כהן;

אבקש להבין את הקשר ביו עיכובים לביו מעצרים. אפשר להרבות בעיכובים כדי

להימנע, ככל האפשר, ממעצרים מיותרים, ואפשר גם, שכדי לעצור אותם אנשים שרוצים

לעצור, מרבים בעיכובים מתוכם בוררים את העצורים. באיזו צורה מתייחסים לשני

הסטטוסים האלה של עיכובים ומעצרים, כדי לנסות להקטין ככל האפשר מה שעלול להיות

מוטעה, מבחינת הנזק לציבור.

נ יצב י י מרקוס;

עיכוב קיים כאשר אדם מתבקש לבוא למשטרה לבירור. העיכוב לעתים יכול להיות

ברחוב עצמו, בתוך ניידת. האיש יושב בניידת ומעכבים אותו לצורר בירור. נניח,

החבר שלי נתן לי. שואלים: מי החבר? בודקים ומוצאים

סליחה, שלום, לר הביתה.

אם הוא בורח, האם זאת בריחה ממעצר חוקי?

זה עוד לא עמד במבחן. לכאורה הוא רשאי לקום וללכת, הוא אינו במעצר. ואז,

אם יש עילה למעצר, עוצרים אותו.

בעקבות דוח 35 נתנו הנחיות מחמירות לגבי שיקול-דעת של קצין, ראיון של

הקצין, רישום של שיקול-דעתו, עד שחותמים על פקודת מעצר נגד האדם. יש

כ-3,2000-3,000 עצורים לחודש. 1,500 מהם - כלומר כ-ו50 - עצורים עד 48 שעות.

זאת-אומרת, 50% משתחררים תור 48 השעות הראשונות, לפני שמגיעים לשופט. זה יכול

להיות לאחר ארבע שעות, לאחר 8 שעות או לאחר יממה, בכל-אופן עד 48 שעות.

אני יכול לומר שכנגד 90% מהעצורים, מה-3,200, נפתחים פ"א. פ"א זה תיק

חקירה.

מה-3,000 או מה-1,500?

מה-3,000. האחוז עולה משנה לשנה. איננו עוצרים מי שהחשד נגדו אינו סביר.

ואם נגיע ל 100%-כתבי אישום מול 100% עצורים, נגיע למכסימום שנוכל.



אין קשר בין עיכוב לבין מעצר. עיכוב נעשה רק לצורר בירור מסויים, לעתים

בגלל לחץ הארועים על ניידת המשטרה. ניידת המשטרה עוצרת אדם לבירור מטויים, יש

לחץ של ארועים, במקום להשאר ברחוב אתו היא מביאה אותו לתחנת המשטרה ומבקשת מן

היומנאי לערוך את הבירור. כאשר שוטר מצוי ברחוב מול מאזרח, עולים כל-מיני

בירורים מבירורים שונים, שיכולים להיות קשורים לרשיון נהיגה, לרשיון רכב, או

לחפצים שאדם נושא עליו, או להתקוטטות בין אדם לחברו, וכוי וכוי.

י' הורוביץ;

האם אפשר לעכב ל-0 12-1 שעות?

איני מאמין. איני זוכר שהגענו למצב כזה.

מבקר המדינה י י מלץ;

נקודת המעבר היא בין הערב ללילה.

ניצב יי מרקוט;

איני מאמין שאדם יעוכב מן הבוקר עד הלילה. 3 שעות זה כבר הרבה.

מבקר המדינה י י מלץ;

הקושי הוא במקום אחר, בהרגשה בציבור שמשתמשים במעצר כנשק לצורכי לחץ. זאת

טענה שנשמעת השכם והערב במשר שנים, שבמקרים רבים אפשר לוותר על מעצר, אבל מקווים

שלילה ב"הילטון" ישפיע על האדם לומר דברים למחרת בבוקר.

ניצב יי מרקוט;

זאת טענה שתהיה תמיד.

י י צבן;

לאחרונה יצא פטק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, של השופטת ולנשטיין,

בעקבות פנייה של עו"ד תמר פלג, מטעם האגודה לזכויות האזרח, בעניין אי-ניצול

תקופת המעצר של 48 שעות. הייתי מבקש ממר, מר מרקוט, להבהיר איר אתם רואים את

הזאת של בית-המשפט

שאלה שנייה. נתקלתי בפער של יומיים. בימים שהשר אריאל שרון נכנט לדירתו

החדשה בעיר העתיקה, היתה הפגנה של אנשי שלום עכשיו. נעצר אחד המפגינים בחשד

שזרק אבן. המעצר בוצע בערר בשעה 7-6. התקשרתי בשעה מאוחרת, מתור הנחה שהחקירה

נסתיימה. אמר לי מר יהודאי שהוזקירה לא נסתיימה ואין ברירה אלא להמשיר אותה

למחרת. מהפרטים שאספתי אחר-כך, יכול להיות שהרושם שלי מוטעה, יכולתי להבין שהיה

אפשר לסיים את החקירה ללא קשיים באותו ערב, ואם לא, לומר לאדם; אתה משתחרר

בערבות; אנחנו צריכים להמשיר את החקירה שלר מחר בבוקר, אין לנו אפשרות לבצע זאת

עכשיו, תואיל בטובר לבוא מחר בבוקר. אינני מבין את הפרקטיקה הזאת של ענישה בטרם

שפיטה. אני רואה זאת כאקט של ענישה. מדובר באדם שאינו בדוקאי, שאינו עבריין

מועד אלא אזרח שאתם חושדים בו שיידה אבן, וזה לא הוכח ולא ברור, ולא גמרתם

חקירה, והוא ירושלמי. אתם יכולים לשחרר אותו. אם יש עורר-דין שמוכן לשחרר אותו

בערבות, מדוע לא לומר לאיש הזה; תלר הביתה, תתייצב בשמונה בבוקר ונשלים את

החקירה שלך?



יומיים-שלושה לאחר-מכו, היה אירוע שבו אחד מראשי הישובים באזור ירושלים ירה

והרג נער ושוחרר כעבור כמה שעות, לאחר אמירה כללית בשם המשטרה, שהדברים נבדקו

וזה היה תוך כדי אירוע, הוא עמד בסכנת נפשות ולא היתה לו ברירה אלא לירות.

כלומר, עניין כזה שנגמר בסופו של דבר בהרג, היה אפשר לברר תור כמה שעות.

ובפרשה הרבה יותר קלה אדם צריך להשאר יום ולילה עד למחרת בצהריים. השיקולים כאן

אינם מובנ ים.

ר' כהן;

צר לי לומר לכם, אבל בדוח כתוב במפורש, שגם כאשר אדם מעוכב נכתב דוח על

מעצר.

חי הירש;

הטופס mmגם למעצר וגם לעיכוב.

איך מבדי לים?

חי הירש;

כתוב בטופס עיכוב/מעצר, וצריך למחוק אחד מהם.

ר' כהל;

בעמוד 2 של התקציר, בפרק עיכובים, כתוב: "בעקבות הביקורת הקודמת תוקנו

פקודות הקבע. לפי הפקודות המתוקנות נקבע, כי בכל מקרה, שעוכב או נעצר אדם כיושוד

בביצוע עבירה והובא למתקן משטרתי או מתבקש לשהות בניידת משטרתית, יערוד השוט דוח

על פעולה זו בטופס מיוחד "דוח על מעצר"."

אני רוצה להסב את תשומת-לבכם שאזרח יכול להתבקש על-ידי המשטרה לתת עדות, או

להחקד כיוון שרק עבר במקום והמשטרה רוצה אינפורמציה - הכל לגיטימי. אזרח מן

השורה לא צריך להיות נכלל בשום רישום.

אמרתי שלא.

רי כהן;

אתם אומרים שלא נרשם דוח על מעצר אלא דוח אחד. אבקש לדטת מה הוא.

מ"מ היו"ר אי הראל;

יש דוח על מעצר ודוח על עיכוב. זה באותו טופס, מוחקים את רמלה המיותרת.

אם כר, יש לתקן זאת בתקציר, שיהיה ברור.

עיכוב איננו נרשם בשום מקום, אלא באותה יחידה.

ר' כהן;

הסוגיה האם המעוכב הוא עצור או לא, מבחינת חופש הפעולה שלו, עדייו שנוייה

במחלוקת. זה מצב לא טוב ולא בריא. אומר למה. אם מדובר באדם שלא נעצר אלא מעוכב

משום שצריר להואיל למשטרה באיזו שהיא עדות או למסור לה אינפורמציה, מן הדין

שיינתן לו גם חופש רובחירה, ייתכן ובאותו רגע צריר להביא את ילדיו מבית-הספר, או

לבצע פעולה דחופה מאוד. אפשר לתאם אתו מועד.

האס בעיכוב אפשר להשאיר לאזרח חופש בחירה, מבחינת העיתוי, מבחינת התנאים?

איני מעוניין לשוחח בניידת משטרה ברחוב, כי זה משפיל אותי, פוגע

בכבודי, אני מוכן לבוא לתחנת המשטרה, או שתבואו אלי הביתה. האם יש איזה חופש

פעולה לאזרח, כיוון שאיננו עצור? הבנתי שלעתים בכלל לא מדובר באדם חשוד.

אז המשטרה פונה לעזרת האזרח. ואז אין בכלל עיכוב.

בתקציר הדוח נאמר "שעוכב או נעצר אדם כחשוד בביצוע עבירה...". החשד לביצוע

עבירה הוא גם לגבי המעוכב. זאת-אומרת, השוטר לא עצר אותו על ביצוע העבירה אלא

רק עיכב אותו. השוטר בחר לא לממש את סמכותו ולומר לאדם שהוא עצור, אלא הוא מבקש

מאותו אדם להתלוות אליו לתחנת המשטרה. במקרה זה אדם מעוכב, לא עצור, אכל העבירה

קיימת.

זכותו של המעוכב היא כזכותו של כל אזרח. הוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה.

איני רוצה, השוטר יכול לממש את סמכותו לעצור אותו או לא לעצור

אותו.

דבר אחרון. נדמה לי שיש מגמה של סלחנות כאשר מדובר בגורמים פוליטיים בעלי

גישה אלימה. לפני כעשרה ימים עברתי בדהיישה. שם היה קצין משטרה יוצאמן-הכלל.

הוא הציל את המצב תור דקה וחצי, ובזכותו חיילי צה"ל לא היו צריכים להשתמש באלות,

לא היו צריכים לירות ולא ירו, ולא היה שום דבר. היחיד שירה שם היה איזה מתנחל.

היחידים שיצאו עם אלות וצנורות ברזל היו מתנחלים שבאו בראשותו של ברור ברזל

מקרית ארבע. הפעולה של קצין המשטרה היתה חדה ומהירה. לא דוח, לא עיכוב, לא

מעצר, לא תלונה. שום דבר. הוא פשוט כפה עליהם-להיכנס למכוניות ולהסתלק, בצורה

חותכת וחד-משמעית. אגב, הם עכבו את התנועה, ואוטובוס של מתנחלים חטף אבן רצינית

בגללם. תור דקה וחצי הוא הכניס את המתנחלים למכוניות שלהם. חיילי צה"ל לא ירו.

המתנחלים שיבשו לצה"ל את המצב ושיבשו לתושבים את המצב, יצרו אנדרלמוסיה, שבכל

סיטואציה אחרת אין לי כל ספק שהמשטרה היתה עוצרת. פה הם לא נעצרו.

דוגמה אחרת. כולכם יכולים לקרוא בעתונות של הבוקר על כר שאנשי הועד לבטחון

בכבישים מודים - דיברתי עם חלק מהעתונאים ששמעו זאת מפיהם - שאמש, לפני חצות, הם

נכנסו לישובים ערבי ים, היכו והרסו רכוש. והתשובה של יושב-ראש הועד, בן-ישי

מקרית ארבע, אינה אישור העניין, אלא הוא אומר שאין זה מספיק, שחבל שלא עשו יותר.

ואף אחד לא נעצר.

התגובה של דובר המשטרה היא שלא הוגשה תלונה. לא שמעתי שבכל מקרה המשטרה

צריכה לחכות לתלונה. כאשר מתרחש דבר שגובל בפראות, בפגיעה באנשים, פגיעה בסדר

הציבורי, היא צריכה לחכות לתלונה? שימו לב, על מה אנחנו מדברים?



למה אני מזכיר זאת? דיברנו על עיכובים, על מעצרים, על שחרורים תוך 8 שעות,

עשר שעות ו-2ו שעות, ופה מתרחש חצי פוגרום, מוצהר, מכריזים עליו, ולא שמעתי לא

על מעצר, לא על עיכוב ולא על חקירה, לא שמעתי על אחד שאסרו עליו להיות באזור.

אני שואל: האם אין כאן כניעה של המשטרה בפני גוף פוליטי אלים שהחליט להשתלט על

המצב. זה בעצם מה שהיה בדהיישה.

ניצב י י מרקוס;

חבר-הכנסת רו כהן, לא תגרור אותי לעניינים פוליטיים. הריבון בשטחים הוא

צה"ל, שר הבטחון, והוא שמנחה את המשטרה כיצד לנהוג בשטחים. לגבי הכתוב בעתון,

אף אחד לא יחתום לי שמה שכתוב שם נכון. בטוחני שמי שרוצה מוצא דרר להתלונן

במשטרה ולהפעיל את המשטרה.

לשאלות של חבר-הכנסת צבן, לגבי המקרים הספציפיים, אינני יכול לענות. אם

השאלות יופנו למשטרה בכתב, היא תשיב בכתב, הן לגבי זריקת האבן והן לגבי נושא

הירי וההרג של אותו אדם.

י י צבן;

שאלתי גם שאלה עקרונית. כאשר מדובר באזרחים שאינכם מחשיבים אותם לעבריינים

מועדים, והיה איזה 'תאקל', ומדובר באנשים שאתה יכול להניח שאם תינתן ערבות הם

יתייצבו במועד לחקירה, כאשר מדובר בשלילת חירותו של אדם, מדוע, אם אינכם יכולים

לחקור אדם בערב, שלא תשחררו אותו בערבות והוא יתייצב למחרת לחקירה? אני מבקש

הסבר לזה.

ניצב י י מרקוס;

משרד מבקד המדינה בדק אצלנו 302 תיקים של מעצדים, מתוכם הוא מצא רק שלושה

תיקים בהם המעצר היה ללא הצדקה, לדבריהם. המשטרה הוציאה הנחיות חד-משמעיות, שכל

מעצר ומעצר יש לשקול לגופו של עניין. זה עובר דרך קצין משטרה שבודק את הנסיבות,

את העובדות, מראיין את העצור ומחליט אם יש מקום לעצרו או לא. בעקרון, אם אדם

יכול הוזקר בלי להיות עצור, אני בעד זה שייחקר בלי להיות עצור. זה בעקרון, אר

איני יכול לתת לך, חבר-הכנסת צבן, תשובה חד-משמעית למקרה הספציפי. אם העניין

יועבר אלינו נבדוק זאת.

י י צבן;

אבקש תשובה לעניין פסק הדין.

ניצב י י מרקוס;

לקחנו את פסק הדין לתשומת-לבנו. בעקבותיו היה פסק-דין נוסף של שופט שלום,

או שופטת שלום. אני מתאר לי שזה יגיע יום אחד לבית-המשפט העליון, והוא יקבל

החלטה בנושא.

י י צבן;

זאת-אומרת, אינכם שלמים עם פסק הדין?

ניצב י י מרקוס;

לא. אמרתי זאת במפורש. אמרתי ש-50% מהעצורים שהמשטרה עוצרת משוחררים עד

48 שעות. אם עצרתי אדם, ופקודת המעצר היא ל-48 שעות, וסיימתי את החקירה - הוא

משוחרר. אין צורך שיישאר בכלא. יש לנו על-כר נתונים לשנת 1987. מערכת המעצרים

המקוונת שלנו נותנים נתונים מדוייקים, לפי שעות. אדם שנוצר ל-48 שעות, אנחנו

יכולים לומר לאחר כמה שעות הוא שוחרר.



חי הירש;

אני רוצה להוסיף נקודה. כבוד השופטת ולנשטילן רק קבעה את העקרון. היא לא

קבעה במקרה זה שהמעצר לא היה מוצדק. רק קבעה דבר אחד, שלשופט יש טמכות לשקול את

המשר מעצרו של האיש גם לפני שתמו 48 שעות. מעבר לזה היא לא אמרה כלום.

י י צבו;

אני רוצה לשאול את המבקר ואת עובדיו. היות ומר מרקוס מסתמך על הדוח של

מבקר המדינה, ואומר שמתור 302 מקרים נמצאו רק שלושה מעצרים בלתי מוצדקים, אני

שואל: האס על-פי הנורמות המקובלות כיום הייתם כוללים במקרים הלא מוצדקים מקרה

כפי שתיארתי קודם? ההנחה שלי היא שאם אדם נעצד ולא שוחרר, וממשיכים בחקירה

למחרת בבוקר, שהמבקר לא יראה בזה דבר לא מוצדק.

יי הורוביץ;

כאשר בדקנו את 302 המקרים, פתחנו את התיקים. קודם-כל מדובר במספר לא גדול.

אנחנו יודעים שחל שיפור, בחלק אולי גם כתוצאה מו הפעולה של הועדה הנכבדה הזאת

בנושא הזח. אמנם המספר לא גדול, אבל אם 35,000 נעצרים בשנה ומדובר באחוז אחד,

הרי מדובר ב-350 איש, וכל אדם הוא עולם ומלואו. על-כן גם המשטרה וכולם רוצים

לשפר עוד ועוד. אבל, כאשר לקחנו את המדגם של 302 מקרים, בדקנו מה אמר הנעצר, מה

כתוב בתיק. לא יהיה נכון מתודית ולא בדרר אחרת, להשיב במודל הרעיוני. כדאי לקבל

את עצתו של מר מרקוס, לפנות למשטרה בכתב לגבי מקרה מסויים.

י' צבן;

האם קיימת הנחייה או אפשר שתהיה הנחייה במשטרה, שבמקרה שמדובר במעצר של אדם

שאיננו עבריין מועד, ומדובר בסוג עבירה שאיננה חמורה במיוחד והחקירה אינה

מסתיימת בערב, להמליץ לשחרר את האדם תמורת ערבות מתאימה, כדי שיתייצב למחרת

להמשר החקירה? לדעתי, זאת צריכה להיות הנורמה.

ניצב י י מרקוס;

אומר דבר נוסח. המשטרה רואה בחומרה זריקת אבנים היום, והמשטרה הגישה בקשות

למעצר עד תום ההליכים נגד אנשים שזרקו אבנים, והמשטרה קיבלה את ההבנה של בית

המשפט בנושא זה. גם בית המשפט מתייחס בחומרה לזריקת אבנים, ובית-המשפט נענה

לבקשת המשטרה לעצור זורקי אבנים עד לגמר ההליכים נגדם. זה מה שיש לי לומר על

זריקת אבנ ים.

אם היתה זריקת אבן פעם בשנה, היינו אומרים; זרק אבן בלי כוונה, כן או לא.

אבל, איננו יכולים לומר אם העבירה קלה או חמורה. יתמיד זה קשור לזמן, למקום,

לאדם. זה המצב.

מבקר המדינה י י מלץ;

יש פה מומנט נוסף. באיזה שהוא מקום מוכרחים לתת סמכות בידי מישהו. החוק

אומר שאחרי 48 שעות המשטרה אינה עוד בעלת הבית על העניין, אלא אחרי 48 צריר

לפנות לבית-המשפט. עד 48 שעות קצין בעל דרגה מסויימת הוא האיש המוסמך. מוכרחים

לתת לקצין הזה קרדיט, הנחה, שהוא יודע מה שהוא עושה ושהוא שוקל כל מקרה. לפעמים

השיקול שלו, שלך ושלי יכולים לא להיות זהים, אבל חייבים לתת לו סמכות לשקול את

נסיבות העניין, את האיש, את המקרה, את השעה ואת התנאים. אני יכול להעיד, שכאשר



הייתי עורך-דיו היו מקרים רבים בהם שחררו לקוח בעשר בלילה. היה מקרה שלקחתי

לקוח מן המשטרה בשעה שתיים בלילה. קשה להכליל הכללות. ההכללה צריכה להיות שאין

לעצור אדם אם אין זה הכרחי. זאת ההכללה בדרגה הגבוהה ביותר, וזאת ההנחייה שאתה

יכול לתת, אר צריך לסמור על מישהו. לקחו זאת מידי שוטר. אמרו: שוטר - לא; סמל -

לא. ההחלטה היא בידי אדם בעל סמכות שההנחה היא שהוא יודע מה שהוא עושה. אי-אפשר

ללכת, לפי דעתי, יותר מזה.

מ"מ היו "ר אי הראל;

אני עובר לסיכום.

אנחנו מודים למשטרה על השיפורים שהוכנסו, אם בעקבות הביקורת של מבקר המדינה

ואם בעקבות הדוח של הוועדה שהוגש לכנסת ואם מתור רצון פנימי במשטרה לשיפורים.

שמענו תשובות על המגמה של המשטרה לפתור את הבעיות של בית המעצר בבאר-שבע.

שמענו שהעיכוב אינו בגלל המשטרה אלא בגלל קשיי איתור שטח מתאים. בכל-אופו אנחנו

מבקשים, שעד שיימצא פתרון קבע ייעשו מאמצים לשיפור התנאים, כפי שנעשה בבתי מעצר

אחרים, שהמבקר דיווח עליהם בחיוב. אנחנו מודים על השיפורים שנעשה. תודה רבה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.50)



תקציר לדיון בועדה לענייני ביקורת המדינה

מעצרים - ביקורת חוזרת

הביקורת בנושא מעצרים נערכה בחודשים ספטמבר 1983 ועד אוגוסט

1984 ופורסמה בדו"ח שנתי 35 עמ' 433 - 438 .

הנושא נדון בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ובתום

הדיונים הוגשו סיכומיה והצעותיה לכנסת ואושרו על ידיה (ראה

דו"ח שנתי 36 עמ' 1348). בהחלטות הוועדה נקבע, שע ל משטרת ישראל

להפיק לקחים מממצאי מבקר המדינה,שר האוצר ושר המשטרה נדרשו

לפעול לשיפור התנאים בבתי המעצר. הכנסת ביקשה ממבקר המדינה

לקיים בשנה הקרובה ביקורת מעקב בנושא.

בחודשים ספטמבר-נובמבר 1986 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת חוזרת

בנושא המיוצרים, ונבדקו 302 תיקים של עצורים שנכלאו: במרחב

ירושלים 33 תיקים, במרחב דן-תחנת רמת גן 50 ותחנת מסובים 18:

במרחב איילון - תחנת יפו 23; במרחב הירקון50; במרחב הנגב- תחנת

באר שבע 35; במרחב חיפה- תחנת חיפה 40; במרחב השפלה-תחנת ראשון

לציון 33. כמו כן נבדקו בתי המעצר בירושלים, אבו כביר, נגב

בבאר שבע, וקישון שליד חיפה. רוב התיקים שנבדקו הם אלה שנפתחו

ונסגרו משר שנה אחת מסוף שנת 1983 ועד מועד הביקורת החוזרת.

בעקבות הביקורת הקודמת, בשנת 1983 מינה מפכ"ל המשטרה ועדה

לבחינת ממצאי הביקורת בנושא מעצרים. על פי המלצות הוועדה,

נערכה המשטרה לתיקון הליקויים בארבעה מישורים: מתן הנחיות:

הדרכה, בקרה, ובנייה ושפוצים בבתי המעצר.

בכל המחוזות של המשטרה נקבעו הנחיות לשוטרים, שמטרתן למנוע

החזקת אדם במעצר ללא צורר או ללא סמכות, בכל המחוזות נערכו

ביקורות פנימיות במרחבים ובתחנות ונערכו דו"חות תור פירוט

הממצאים. במחוז תל אביב נערכו ביקורות פנימיות שוטפות בנושא

המעצרים בכל תחנות המחוז, ונערכו ביקורות חוזרות על ידי יחידת

הביקורת המחוזית לבדיקת תיקון הליקויים. ביקורות פנימיות אלה

נערכו בעיקר על פעולות הכרוכות בכליאה ובשחרור ובמסמכים

הנמצאים בתיק. כר נהגו גם המרחבים כלפי התחנות. המפכ"ל דרש

שידווח לו על נקיטת צעדים נגד קצינים לרבות המלצות לנקיטת

צעדים משמעתי ים.

מחלקת ההדרכה במטה הארצי הכינה מערך שיעורים שהופץ למחוזות

ולבתי הספר המשטרתיים, לשם תדרוך על ידי המפקדים והמדריכים

בנושא המעצרים.

להלן הממצאים שהעלה משרד מבקר המדינה בביקורת החוזרת:

כליאה

פקודות הקבע של המשטרה מחייבות את השוטר להביא את האדם שנעצר

ובתחנה יובא החשוד ללא דיחוי בפני

הקצין הממונה. הקצין ישקול את כלל העובדות והנסיבות, שהובאו

בפניו אותה שעה, ויחליט אם לשחררו או לכלאו. החליט הקצין

לכלוא את החשוד, לאחר שראיין אותו, עליו לפרט את העובדות ,

השיקולים וההחלטות בטופס המיועד "אסמכתה לכליאה".

בביקורת הנוכחית נמצאו שלושה תיקים מבין 302 שנבדקו שבהם נעצרו

ונכלאו חשודים ללא הצדקה (במרחבים ירקון ודן ובתחנת מסובים).



במהלך שנת 1985 נדרשו בתי המעצר שלא לקבל עצורים, אלא אם כ ן

מולאו כל הפרטים הנדרשים באסמכתאות לכליאה, דבר שהיה נהוג בעבר

ר? בבית המעצר בירושלים. מביו כ-400 אסמכתאות לכליאה שנבדקו

נמצאו מקרים מעטים שהאסמכתאות לכליאה לא מולאו כנדרש. כמו כן

חסרו מסמכים על שחרור עצורים, ומסמכים נוספים הדרושים בתי?

החקירה. לא נמצאו מקרים שעצורים נשארו במעצר מעבר לזמן המירבי

הקבוע בחוק, דבר שהיה קיים בעבר.

בשני תיקים שנבדקו בביקורת הנוכחית, נחקרו החשודים עם מעצרם,

אולם משנכלאו הם לא נחקרו שוב ולא נרשם כי הייתה פעילות

חקירתית נוספת. ב- 136 מהתיקים של העצורים שנכלאו, שבדקה

הביקורת החוזרת, הוגשו בקשות לבית המשפט להארכת מעצרם, כדי

להשלים את החקירה. בששה תיקים, לאחר שנענו הבקשות, לא נרשם, כי

נערכה חקירה נוספת, או שנערכה חקירה אולם העצורים שוחררו רק

מספר ימים לאחר שהסתיימה.

נבדקה מידת היענות של בתי המשפט לנימוקים ולשיקולים שהעלתה

המשטרה בבקשות להארכת המעצר, והתברר, כי מבין התיקים שנבדקו,

ממוצע הבקשות שדחה בית המשפט הוא 11.7% לעומת ממוצע של 28.5%

שנדחו מתור מדגם הביקורת הקודמת.

מעצר "בדוקאים"

אדם שעבר עבירות או שקיים

יסוד להאמין, שהוא מעורב בפעילות פלילית. בהוראות המשטרה

צויין,שמטרת ההוראה הוא להפליל בדוקאים בכל דרך אפשרית, החל

מעבירות פליליות רגילות, דרך רישום עסקים, עבירות תנועה,

הוצל"פ וכוי. הביקורת הקודמת העירה שהוראה כזאת עלולה לעודד

את השוטרים לשימוש באמצעים פסולים דבר שיהא בכר משום עיוות

דיו. הביקורת ציינה שמן הראוי שההוראות יתוקנו כר שיהיה ברור

שמדובר בדרכים חוקיות בלבד.

בעקבות הביקורת הקודמת שונתה ההוראה.

עיכובים

עיכוב הוא הגבלת חירותו של אדם על ידי. שוטר למשך זמן קצר בלבד,

מבלי להכלא. משך זמן העיכוב לא נקבע בחוק וגם לא בהוראות

המשטרה. בהנחייה של המטה הארצי בספטמבר 1979 נאמר רק, שפרק זמן

העיכוב... "חייב להיות סביר ולא מוגזם".

לגבי כל עצור יש למלא, לפי הפקודות "דו"ח על מעצר" בו מפורטות

נסיבות מעצרו. במקרים של עיכוב העצור מוחזק מספר שעות לחקירה

לשחררו ללא תנאי או לפתוח תיק ולשחררו

בערבות. מבדיקת טופסי "דו"ח על מעצר" התברר, שלא ניתן היה

לקבוע את משך הזמן שעוכבו העצורים, מאחר שבטופס נרשמה רק שעת

תחילת העיכוב, אך לא שעת סיומו.

בעקבות הביקורת הקודמת תוקנו פקודות הקבע. לפי הפקודות

המתוקנות נקבע, כי בכל מקרה, שעוכב או נעצר אדם כחשוד בביצוע

עבירה והובא למתקן משטרתי או התבקש לשהות בניידת משטרתית,

יערור השוטר דו"ח על פעולה זו בטופס מיוחד "דו"ח על מעצר". כו

נדרש השוטר לרשום בנוסף לשעת תחילת המעצר או העיכוב גם את שעת

סיומו ולכר הותאם הטופס.

בביקורת החוזרת התברר, כי מבין 30 תיקים שנבדקו שבהם עוכבו

אנשים ושוחררו, נמצא כי ב-7 מהם לא צויינה שעת השחרור. נמצאו

גם תיקים בהם לא היו טפסי "דו"ח על מעצר" כנדרש.



נתונים על מעצרים

בתחילת שנת 1979 החלו יחידות המשטרה 'לדווח למחלקה לעיבוד

נתונים אוטומטי (מענ"א) שבמטה הארצי על כל עצור שנכלא על ידן,

אך היחידות לא דיווחו למענ"א על עיכובים. בדו"ח השנתי על

פעילות המשטרה לא נכללו נתונים על מעצרים ועל מספר העצורים

שנכלאו.

הביקורת העלתה, כי נתוני מענ"א בנושא זה בעבר לא היו שלמים

וברורים. בגלל ליקויים בדיווח לא נקלטו במחשב בשנים 1982 1983

נתונים על כ-25% מהמעצרים. נמסר לבי?ורת על ידי מענ"א כי נערכו

שינויים בדרכי הדיווח ער כליאת עצורים, בוטל הדיווח הידני שגרם

לשגיאות וכי הנתונים שנקלטו במחשב בעת הביקורת החוזרת עודכנו,

כך שניתן יהיה לקבל נתונים מהימנים ושלמים בנושא חשוב זה.

החזקת עצורים

משטרת ישראל מחזיקה את העצורים שנכלאו בבתי מעצר מחוזיים, בבתי

מעצר מרחביים ובתאי מעצר שבתחנות המשטרה. למתקני כליאה אלה

מובאים גם אסירים לקראת הופעתם בבית המשפט למסירת עדות או

למשפט. בגמר המשפט הם מוחזרים לבית הסוהר.

נערכה ביקורת חוזרת בבתי המעצר ובתאי המעצר ונבדקו בעיקר סדרי

קליטתם של עצורים, תנאי החזקתם וסדרי שחרורם. הביקורת נערכת

בבית המעצר המחוזי קישון שליד חיפה, בבית המעצר המחוזי באבו

כביר, בבית המעצר המרחבי ירושלים, בבית המעצר המרחבי בבאר שבע.

התפוסה והתנאים הפיסיים

בית המעצר בירושלים

בבית המעצר בירושלים, הנמצא בבניין ישן סמור למטה המרחב, הגיעה

התפוסה, בביקורת הקודמת לכ-200%. בעת השיפוצים בבית המעצר,

שהחלו בקיץ 1982 א להייתה אפשרות להפריד בין קטינים בגילים

שונים ואף לא בין נשים לקטינות. הקטינים נאלצו לאכול ביחד עם

הבוגרים באותו חדר אוכל. העצורים לא הוצאו לטיולים כנדרש

בפקודות הקבע, מאחר שחצר הטיולים שימשה מקום אחסון לחומרי

בנייה. בתאי בית המעצר לא היה חימום בחורף, ובחלק מהתאים לא

הייתה אספקת מים חמים.

עם סיום הביקורת הקודמת זורזו עבודות הבנייה ובעת הביקורת

הנוכחית כמעת הסתיימו. נבנה בית מעצר לנוער, הצפיפות פחתה,

נפתחה חצר הטיולים, הותקנו מערכות חימום, איוורור ואספקת מים

חמים לכל התאים. יצויין, כי באגף הנוער הוקצה חדר למועדון ובו

טלוויזיה ומשחקים לנערים.

בית המעצר באבו כביר

במחוז תל אביב מוחזקים העצורים הכלואים בעיקר בבית המעצר

המחוזי באבו כביר, הכפוף למטה מחוז תל אביב. המרחבים, התחנות

ויחידות המחוזיות מעבירים את רובם הגדול של העצורים לכליאה

בבית מעצר זה. הקיבוכת בבית המעצר היא 313 עצורים. בשנת 1986

בוצעו עבודות שיפוץ בחלק מתאי המעצר ובעת הביקורת הנוכחית

נמשכו השיפוצים ביתר התאים. תאים גדולים חולקו לתאים קטנים

יותר והוקצו מקומות גם לספרייה, לקנטינה ולמועדונים.

כושר הקליטה של בית המעצר קישון ליד חיפה היה בעת הביקורת

הקודמת 202 עצורים, והתפוסה היומית הממוצעת במאי 1984 254.

בנוסף לצפיפות הרבה היו גם תנאים סניטריים ירודים.

עם סיום הביקורת הקודמת הוחל בבנייה מחודשת של האגף, שבו לא

היו שירותים ומקלחות בתאים. כמו כן מתוכננת בנייה נוספת,

שתרחיב את בית המעצר ותוסיף לו 95 מיטות על אלה הקיימות. נמסר

לביקורת כי סיום הבנייה היה מתוכנו לחודש אפריל 1987. כמו כו

הוסבר לי קיים תקו לאסירי עבודה, שתפקידם לסייע בבנייה, אולם

בבית המעצר מספר אסירי עבודה אינו מספיק לעבודות השוטפות ואין

כלל אסירי עבודה לעבודות הבינוי. עד סיום הבנייה צומצם מספר

המיטות מ-202 - ל140 (מהו 20 מיטות לנשים). אגף הנוער בוטל

והנערים מועברים לבית מעצר טבריה. התפוסה בבית המעצר ביום

הביקורת ב-23.11.86 הייתה, 177 עצורים מהם 4 נשים; 70 עצורים

שכבו על מזרונים. בתא בידוד אחד, שבו איו שירותים ודלתו

אטומה, נמצאו, ארבעה עצורים ששכבו על מזרונים.

בית המעצר בבאר שבע

בית המעצר בבאר שבע נמצא בבניין מטה המרחב. כושר הקליטה של בית

המעצר הוא 48 עצורים. בעבר הוחזקו העצורים בתנאי צפיפות בלתי

סבירים ומספרם עלה בדרך כלל בהרבה על מספר המיטות. בעת הביקורת

הנוכחית פחתה הצפיפות, ומספר העצורים הבוגרים נע בין 57 ל-40

ומספר הנערים ביו 6 -2ל כאשר רוב הנערים מועברים לתחנת אופקים.

בתאי הבידוד איו מיטות אלא מזרונים בלבד. גודל אחד התאים הוא

לגודל המזרון ועל כן לא ניתן כפתוח את הדלת אלא לאחר הרמתו.

בשל מספרם המועט של התאים בבית המעצר, משמש החדר המיועד למפגש

עורכי דיו עם עצורים, לתא בידוד נוסף.

בעת הביקורת הנוכחית לא השתפרו התנאים בבית המעצר, למעט חידוש

מזרונים, צביעת המתקו ושיפורים במטבח ובכלי האוכל.

לדעת הביקורת היות שנושא בניית בית המעצר נדחה לזמו ממושך, על

המשטרה לפעול לשיפור התנאים בבית המעצר הקיים ביניהם התקנת

דלתות רשת בנוסף לדלתות הברזל של כל התאים הפונים לחצר הטיולים

ודלתות רשת לתאי הבידוד, שאינם פונים לחצר, וזאת לאוורור

התאים.

עצורים עד לתום ההליכים

האחריות להחזקתם של עצורים, שבית המשפט ציווה על מעצרם עד תום

ההליכים, מוטלת על שירות בתי סוהר. שהותם של עצורים עד להעמדתם

לדין ושל אסירים במעבר בבתי המעצר של המשטרה, צריכה להיות

למספר ימים בלבד. בגלל הצפיפות בבתי הסוהר מוחזקים הו העצורים

עד תום ההליכים והו האסירים שנשפטו - בבתי המעצר לעתים אף

במשך מספר חודשים. בעת הביקורת הקודמת היו בבתי המעצר שנבדקו

עצורים רבים, שבית המשפט ציווה לעצרם עד לתום ההליכים.

זכויות העצורים לתקופה קצרה פחותות מאלה של אסירים ועצורים עד

לתום ההליכים, עצם שהותם של אסירים ועצורים אלה בבית מעצר

מקפחת זכויותיהם הכוללות קנייה בקנטינה, קבלת ביגוד, וצפייה

בטלוויזיה.

בבית המעצר באבו כביר היו בעת הביקורת הנוכחית 35 עצורים עד

לתום ההליכים, ובבית המעצר קישון 56 ;בבית המעצר ירושלים 8;

ובבית מעצר באר שבע 10 ;באבו כביר הוחלט להפעיל קנטינה



וספרייה לעצורים. נמסר לביקורת כי ספרייה נפתחה באחד האגפים

ב-15.11.86 קנטינה טרם נפתחה.

עוד התברר, כי במקרים בהם עצור עד לתום הליכים או שכבר נשפט

והוא מוגדר כטעון הגנה על ידי המשטרה, נדחית קבלתו במתקני

שירות בתי הסוהר והוא נאלץ לשהות בבית המעצר, בהפרדה מיתר

העצורים. כאמור, תנאי ההפרדה בבית מעצר קישון ובבית מעצר בבאר

שבע הם קשים ביותר. יוצא, שדווקא אלה הנמצאים בתנאים הקשים

ביותר נמצאים לר תקופה ממושכת. לדעת הביקורת יש לשקול אפשרויות

שונות לפתרונות זמניים ואין להחזיק אנשים בתנאים כפי שפורטו

לעיל כל עוד לא הועברו כשירות בתי הסוהר.

הטיפול בעצורים ושחרורם

על פי הנוהל, חייבים בתי המעצר להחזיק בגדים, המיועדים לעצורים

הזקוקים לכך. בביקורת הקודמת, בכל בתי המעצר - למעט אבו כביר,

שבו נמצאו בגדי קיץ ונעליים בלבד - לא נמצא מלאי של בגדים עבור

עצורים.

בביקורת החוזרת נמצאו בגדים ונעלים כולל בגדים תמים באבו כביר

ובירושלים. אולם בבית המעצר בבאר שבע ובבית המעצר בקישון לא

נמצאו בגדים עבור העצורים.

את הצו לשחרר עצור חותם השופט על גבי הטופס "בקשה להוצאת צו

מעצר" הנשאר בבית המשפט. שוטר מיחידת הליווי מעתיק את ההחלטה

לטופס אחר "צו מעצר", ומוסר אותו לשופט לחתימה. העתקת ההחלטה

מטופס לטופס גרמה לעתים טעויות שבעקבותיהם לא שוחררו עצורים

בזמן.

בביקורת חוזרת לא נמצאו מקרים נוספים של מעצר ללא שחרור

בערובה, בניגוד להוראת השופט.

הביקורת הקודמת העלתה מקרים רבים של מעצר אנשים וכליאתם ללא

הצדקה, כאשר ניתן היה לברר את החשדות בלא לכלוא את העצור או

לכלוא לאותו לזמן קצר משנכלא למעשה. גם כאשר בית המשפט אישר

הארכת מעצר למספר ימים, היו מקרים, שהמשטרה לא ניצלה את משר

המעצר להמשר חקירה.

בביקורת החוזרת התברר, שהמשטרה עשתה מאמצים ניכרים למניעת

מעצרים בלתי חוקיים או לא מוצדקים, זאת על ידי שינוי בפקודות

עריכת ביקורות שוטפות ומתו הדרכות לשוטרים על סמכויות

המשטרה למעצר ולעיכוב. נמצאו מקרים מעטים של מעצרים לא מוצדקים

וכן של מעצר, שבמהלכו לא נערכה פעילות חקירתית כלשהי.

בבתי המעצר של המשטרה נשתפר ו התנאים: בבית המעצר באבו כביר

נערכו שיפוצים והוכנסו שינויים התורמים לרווחת העצורים. בית

המעצר בירושלים הוגדל, נבנה בית מעצר נפרד כנוער ובוצעו

שיפוצים בכל המתקן. בבית המעצר קישון היו בבניה אגפים חדשים

אולם היתה צפיפות יותר רבה בשל השיפוצים והבנייה החדשה.

בבאר שבע תוכננה, בעת הביקורת הקודמת, בניית בית מעצר חדש.

לדעת הביקורת, עד להקמת בית מעצר חדש היה מקום לבצע שיפוצים

בבית המעצר הקיים, לשיפור תנאי העצורים.



עדייו מוחזקים בבתי המעצר של המשטרה עצורים שבית המשפט החליט

שייעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, וכפי זה עכ המשטרה היה

להעבירם אכ בתי המעצר שכ שירות בתי סוהר. בשל הצפיפות בשירות

בתי הסוהר הם מוחזקים במשך חודשים בבתי המעצר שכ המשטרה. בכר

נגרמת צפיפות יתרה בבתי מעצר ונשלל חלק מזכויות העצורים.