הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



319

פרוטוקול מס' 319

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, די באדר התשמ"ח - 22.2.88, בשעה 9.30

הברי הוועדה; היו"ר די ליבאי

י י מצא

מוזמנים; מבקר המדינה יי מלץ

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - עוזר בכיר למבקר המדינה

אי דוידזון - משרד מבקר המדינה

מי גוטרייר - " " "

וזי נאמן - משרד הכלכלה והתכנון

מ' אביאור - מנהל חטיבת מתכת ואלקטרוניקה, מ' התעשיה והמסחר

י' קאופמן - המבקר הפנימי, מי התעשיה והמסחר

י' אריאב - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנ ית; ר' בלומרוזן

ס ד ר - היום;

יבוא מוטות פלדה לבנייה - עמ' 861 בדוח 37 של מבקר המדינה.



היו"ר די ליבאי;

אני פותח את הישיבה.

יבוא מוטות פלדה לבנייה

(עמ' 861 בדוח 37 של מבקר המדינה)

היו "ר די ליבאי;

הביקורת רשומה. היא קצרה וקשה. נשמע את התגובה של נציגי משרד התעשיה

והמסחר. בעמוד 862 לדוח נאמר שכאשר היה מדובר על שינוי במדיניות, דהיינו הפסקת

ההגנה המלאה על היצרנים המקומיים, נתקיים, בספטמבר 1985 דיון בבקשה ליבוא 4,500

טון מוטות פלדה בהשתתפות המנכ"ל. מי היה אז המנכ"ל?

מי אביאור;

פורר.

היו"ר די ליבאי;

וכן בהשתתפות מנהל וזטיבת המתכת. מי כיהן אז? אדוני כיהן?

מי אביאור;

כן.

היו"ר די ליבאי;

ואדוני הוא הרשות המוסמכת למתן רשיונות, כפי שנאמר פה. וכן היה יועץ השר.

מי היה יועץ השר באותה ישיבה?

מי אביאור;

ישראל כץ.

היו "ר די ליבאי;

וכן היה "אחד ממבקשי הרשיון". מי זה היה?

מי אביאור;

אלבז.

היו"ר די ליבאי;

ומה שמו הפרטי?

מי אביאור;

היפנו את תשומת-לבי לכר שיש שניים בשם אלבז. מהמשטרה שאלו אותי עם מי

נפגשתי. אמרתי שאיני מכיר את השני.

היו "ר די ליבאי;

האם הישיבה הזאת, מ-23.9.85, מתועדת בפרוטוקול?

כו.

היו"ר די ליבאי;

איזה שם מופיע בפרוטוקול? האם רק 'מר אלבז י?

מ' אביאור;

כו.

היו"ר די ליבאי;

בדיון הזה הוחלט לאשר למבקשים יבוא וזד-פעמי של 3,000 טון. וב-2.10.85 נתנה

הרשות המוסמכת רשיון יבוא. ובהמשר הדוח, בעמוד 863, יש ביקורת חריפה. מר

אביאור, מה קרה מנקודת המבט של מינהל תקין? בזה אנחנו דנים. איד זח שלא הובא

לתשומת-לב הציבור שניתן לקבל רשיונות? כיצד לא בדקתם תחילה מה גורם למחירי השוק

ומה הסיבות למחירי מכירה גבוהים בארץ כדי להביא להורדתם? אם כבר הוחלט לתת

רשיונות, לפי איזו שיטה עבדתם? הרושם מדוח המבקר הוא שהיתה שיטה של חוסר שיטה,

גישה פרוטקציוניסטית מובהקת, לפחות שרירותית לחלוטין. המבקר אומר שזאת "גישה

מחוסרת בסיס כלכלי ואף נוגדת כללי מינחל תקין". מה עוד צריר להגיד המבקר,

מברזינת ביקורת המדינה? היית באותה ישיבה, בבקשה תסביר לנו מדוע השתתפת בצורה זו

של מתן רשיון.

מי אביאור;

למעשה, הכל כחוב בדוח. בכל-זאת ארשה לעצמי לחזור על הרקע. זה שנים,

למעשה, שאיננו נותנים רשיונות יבוא לברזל בניין מ-6.5 מ"מ ומעלה, וזאת כדי להגן

על תוצרת הארץ. בענף הפלדה היתה בעיה. בעולם כולו הוקמו מפעלים חדישים, מפעלים

יעילים מאוד. דרך אגב, כיום יחידת היצור הרבה יותר קטנה ממה שהיה פעם. פעם

אמרו שמפעל שמייצר פוזות ממיליון טון לשנה בכלל אינו יכול להתקיים. כיום מפעלים

שמייצרים 200-150 אלף טון לשנה יכולים בהחלט להיות כלכליים. הקימו הרבה מפעלים

חדשים, זה הביא לעודף כושר יצור עצום. למעשה, זה הביא לכר שהסחר הבין-לאומי של

פלדות, באופן כללי, וברזל בנין זה חלק מן הפלדות, נעשה לרוב במחירי היצף.

אגב, תחום הפלדה הוא היחיד שאני מכיר, בו למרות ההסכמים של סחר חופשי,

אפילו בשוק האירופאי עצמו, קיימות מיגבלות, קיימות קווסות, ויש פיקוח חמור מאוד.

כי כל מדינה מנסה לשמור על המפעלים שיש לה. למרות זאת, מפעלים גדולים באירופה

המערבית ובארצות-הברית נסגרו, כי לא יכלו עוד להתקיים. באווירה זאת לא היה ניתך

. לאפשר יבוא חופשי בלי שהדבר יגרום לסגירת המפעל הישראלי היחידי שהיה קיים בזמנו

- קרית הפלדה. היום יש עוד 2.5 נוספים. לכן, כאמור, הוחלט - כאשר ענף הברזל

הגיע לאותו משבר - לסגור את היבוא.

לא תמיד זה היה המצב. היתה תקופה, לפני אותו משבר, שברזל בנין מחוץ-לארץ

היה יותר יקר מאשר ברזל בארץ. אז היתרנו יבוא. באותה תקופה היצרן הישראלי שילם

כספים על כל טונה לקרן השוואה. זאת-אומרת, היתה תקופה שתוצרת הארץ היתה יותר

זולה.

היו"ר די ליבאי;

אתה אומר שהקונצרן התעשייתי האחד עליו מדובר בדוח זה קרית הפלדה. מי עומד

מאחורי קרית הפלדה?



מי אביאור;

כור.

היו "ר די ליבאי;

מי הם המפעלים הנוספים היום?

מי אביאור;

באותה תקופה היה גם מפעל קטן של זבינסקי, מפעל פרטי, שעבד יד ביד עם קרית

הפלדה. הוא קיבל למעשה דולק מהנפולת של קרית הפלדה והמשיך לעבד אותה. לא היתה

בעיה של תחרות, כי מדובר במפעל קטן שייצר 1,500-1,000 טון לחודש מכסימום.

בינתיים קם מפעל גדול, המפעל באשדוד - רם תעשיות, שהתחיל לעבוד בערגול פסי רכבת.

הוא ייבא מחוץ לארץ פסי רכבת ישנים. המשיר ועיבד אותם פה בערגול, וקצת יותר

מאוחר עבר לערגול מטילים, למעשה כפי שעושה קרית הפלדה. היום קיימת תחרות חריפה

בין המפעלים, שגרמה לכד שיש הקפאת מחירים. אישרנו העלאה, אבל המפעלים לא הצליחו

לממש אותה. להיפר, המחיר הוא אפילו כמה אחוזים מתחת למה שאושר.

היו "ר די ליבאי;

בשנת 1985 היה למעשה מונופול לקרית הפלדה.

מ' אביאור;

היה מונופול לקרית הפלדה, חוץ מאותו מפעלו ו קטן שציינתי. שר התעשיח והמסחר

החליט שהוא רוצה קצת 'לדגדג' את המונופול. הוא החליט להוציא רשיונות יבוא בהיקף

של עד 10,000 טון.

יי מצא;

מה המחיר?

מ' אביאור;

בין 250 ל-300 דולר לטונה.

למעשה, באותה תקופה לא היו פניות במשרד, כי באופן שיטתי כל מי שפנה בבקשה

לקבל רשיון יבוא של ברזל בניין, הבקשה הוחזרה, בהנמקה שאין מאשרים. זה היה המצב

במשד שנים, ואנשים הפסיקו להגיש בקשות.

היו"ר די ליבאי;

מתי החליט השר על שינוי המדיניות?

מי אביאור;

קרוב מאוד למועד של אותו דיון שהתקיים אצל המנכ"ל. כי כאשר פנו אלי וביקשו

רשיון יבוא לברזל, אמרתי; לא קיבלתי הודעה בכתב על שינוי המדיניות. קיימת

מדיניות ולא אוציא רשיון.

היו"ר די ליבאי;

מר אביאור, אני מבין שכמנהל החטיבה לא שותפת בהתייעצות על שינוי המדיניות.

לא, בהחלט לא.

אני מבין שההחלטה התקבלה בדרג של השר בלי ששותפת בקבלתה.

מ' אביאור;

נכון.

ויום אחד ירדה עליך ההוראה הזאת, לתת רשיון או רשיונות נוטפים. ממי ירדה

אליך ההוראה הזאת?

מי אביאור;

למעשה, הופיע אצלי אותו אלבז, בלי שקיבלתי הוראה, וביקש רשיון.

היו"ר די ליבאי;

זאת-אומרת, שמעת על מדיניות חדשה מן הלקוח.

מי אביאור;

מהלקוח. הוא אמר לי; תוציא לי רשיון. שאלתי; מי אתה בכלל? הוא השיב;

אני בא מלשכת השר. ביקשתי ממנו לחזור ללשכת השר. יום-יומיים אחרי-כן זומנתי

לפגישה אצל המנכ"ל, פורר, שם הודיעו לי על שינוי במדיניות, בהיקף המצומצם

שדיברתי עליו. דרך אגב, 10,000 טון אלה זה פחות מייצור של חודש בקרית הפלדה.

זה נותן לכם את סדר-הגודל שמדובר בו.

היו"ר די ליבאי;

מבקר המדינה אומר שהבקשה של אותו אלבז הגיעה למשרד כשבועיים לפני השינוי

במדיניות. זאת-אומרת שניתן להבין מהדוח, שבעקבות הבקשה של מר אלבז באה ההחלטה

לשנות את המדיניות. האם ידוע לך משהו על כך?

מי אביאור;

לא. זה גם אינו מקובל. בהחלט אינני יודע, לא שותפתי.

היו"ר די ליבאי;

זאת-אומרת, עצם הגשת הבקשה על-ידי מר אלבז הביאה את השר להחליט על שינוי

המדיניות.

מי אביאור;

איני יודע.

הבקשה של מר אלבז היתה ליבוא 4,500 טוו מוטות. נאמר בדוח, שעד אותו מועד,

החזיר המשרד למבקשים כל בקשה לרשיון, לקטרים מעל 6.5 מ"מ, כפי שהיתה הבקשה שלו.

הדיון שהתקיים, בהשתתפות המנכ"ל, אדוני וארורים,

האם היה זה דיון במסגרת ועדה קבועה או במסגרת גוף אד-הוק שהתכנס לדון בבקשה של

מר אלבז.

מ' אביאור;

זומנתי לפגישה לדיון בשינוי המדיניות.

היו"ר די ליבאי;

היכן נתקיימה הפגישה?

מ' אביאור;

במשרדו של המנכ"ל.

למעשה זה כבר לא היה דיון על שינוי המדיניות, אלא כבר היה נתון שהוחלט

לשנות את המדיניות ולתת את הרשיון.

היתה הודעה על שינוי מדיניות, בהחלט לא דיון.

וההחלטה הזאת היתה מלווה בהחלטה לתת רשיון למר אלבז. למעשה, אדוני קיבל את

זה כנתון, באמצעות המנכ"ל או יועץ השר, שהוחלט לתת רשיון למר אלבז.

מ' אביאורי.

הוחלט להוציא רשיונות. היחיד שהיה אז בצנרת היה מר אלבז. תיכף אחרי זה

הגיע שטפון של בקשות.

אחרי שהוא קיבל.

המבקר אומר שאם מישהו החליט לשנות מדיניות ולתת רשיונות, המינהל התקין אומר

שיש להודיע ברבים שהוחלט לתת רשיונות ולאפשר לאנשים להגיש בקשות. האם זה מה

שנהוג במשרדר בנושאים אחרים? אם לא היה המקרה הזה, והיה שינוי במדיניות, לאחר

שקודם-לכן לא ניתנו בתחום מסויים רשיונות, האם אתה או המשרד הייתם מודיעים על

שינוי המדיניות?

בתחום שאני מטפל בו, למעשה אף פעם לא היו הודעות כאלה. היו נושאים בהם

שונתה המדיניות, לסגירה ולפתיחת. אני יכול להגיד לכם שברגע שפתחו את היבוא,

למחרת כולם ידעו. לדוגמה, תחום של מאווררים. בתחום זה היבוא היה סגור והחלטנו

לפתוח יבוא. חור זמן קצר היו בקשות רבות על השולחן. אף פעם לא נהגנו להודיע

ברבים או לפרסם בעתונות דברים כאלה.

מר אביאור, כאשר באת לפגישה עם המנכ"ל, עם ישראל כץ ומר אלבז, האם דנתם

בשאלה אם מר אלבז יקבל רשיון בעקבות המדיניות, או שזה היה כבר נתון שהוחלט עליו

קודם- לכו, שמר אלבז יקבל את הרשיון?

מ' אביאור;

הוחלט לאשר יבוא של כמות מסויימת של ברזל בנין. היתה בקשה של מר אלבז.

דרר-אגב, לו היה מגיש את הבקשה רשמית קודם-לכן, היתה מקבל את הבקשה בחזרה.

היו"ר די ליבאי;

הוא ידע היכן להגיש את הבקשה. בדוח נאמר שהגיש למשרד.

מי אביאור;

כיוון שהיה היחידי, התשובה חיובית. ברור שהאישור התייחט אליו.

יי הורוביץ;

אחדד את השאלה. כאשר באת לאותה פגישה, האם היה ברור לא רק שמישהו החליט על

שינוי המדיניות, אלא גם שהוחלט לתת למר אלבז רשיון יבוא.

לי זה היה ברור.

י י הורוביץ;

האם קיבלת איזה פרוטוקול, באיזה שהוא תאריך, של הפגישה בה הוחלט לשנות את

המדינ יות?

מי אביאור;

אני לא קיבלתי, אבל יש פרוטוקול כזה.

אני מחזיק אותו בידי, ובפרוטוקול כתוב גס שיש שינוי במדיניות וגם, שביחד עם

שינוי המדיניות, בשלב ראשון יינתן רשיון למר אלבז, לברזל לבנייה, שהוא ענף רגיש.

מי אביאור;

אני מרגיש לא נעים, כי אותן שאלות נשאלתי על-ידי המשטרה. בנושא הזה הוגש

בג"ץ. אינני יודע אם יש פה דברים שהם טוב-יודיצה או לא. אינני יודע.

היו"ר די ליבאי;

לא ידעתי שהעניין הזה נדון בבג"ץ. גם לא ידעתי שהוגשה תלונה בעניין זה

למשטרה. הבנתי מדברי ר שנחקרת במשטרה.

מ' אביאור;

עד-כה המשטרה באה אלי.



היו"ר די ליבאי;

בידי הפדוטוקול שהציג לפני עתה מנכ"ל משרד מבקר המדינה, פדוטוקול מפגישה

שנתקיימה בלשכת השר בתל-אביב, ביום 20.9.85. נוכחים: השר, המנכ"ל ועודד שמיר.

"במטפר ענפים קיימים להצים לעליית מחירים מעל למתוכנן,

במטגרת המדיניות הכלכלית, ובמיוחד מורגשת תופעה זו בענפים שהם בעלי מונופול אשר

לגביהם קיימת הגנה מוחלטת. לאור זאת ההליט השר כי בענפים מטויימים יינתנו

רשיונות יבוא מבוקרים, וזאת לצורר בדיקה כיצד יבוא קטן מעיו זה ישפיע על המחירים

בשוק. בשלב ראשון יינתן רשיון יבוא למר אלבז, לברזל לבנייה, שהוא ענף רגיש במשק

לעלויות הייצור." כאן היתה ההערה של המנכ"ל, שבעצם ההחלטה על שינוי המדיניות

כוללת בחובה את ההחלטה לתת רשיון יבוא למר אלבז לברזל בנייה.

האם מר אלבז מוכר לר כיבואן ברזל?

בהחלט לא. הוא איננו יבואן ברזל.

האם מותר לנחש שהוא מוכר כפעיל של מפלגה מטויימת?

אין תגובה.

האם זה מר אלבז מאשדוד?

אני מדגיש עוד פעם, שאיני יודע איזה. אמרו לי שיש שני בני-דודים, או שני

אחים.

אם כר, אין לי שאלות אליר. אני מבין את המצב הנתון, שאדוני נקלע לתוכו,

ואדוני עובד בכיר שבוודאי ובוודאי הבין שיש פה הוראה מטויימת מן השר והמנכ"ל,

ולא אעלה את הטוגיה של פקודות חוקיות ובלתי חוקיות בעליל בהקשר זה, מה עוד

שהבנתי מדבריך, מר אביאור, שזה נחקר על-ידי המשטרה, על-כן מישהו אחר יטפל בצד

האחר.

אחזור לצד המינהלי בלבד. עשרים בקשות לרשיונות הוגשו משפשטה הידיעה שמר

אלבז קיבל רשיון. כתוב בדוח שב-1 בדצמבר נערכה פגישה, בהשתתפות המנכ"ל, אדוני

ויועץ השר, וטוכם כי יינתו רשיונות יבוא רק לשלושה מבין עשרים המבקרים, לשם יבוא

כמות כוללת של 5,500 טון. יבואן אי כמות מטויימת, יבואן בי כמות מטויימת ויבואן

גי כמות מטויימת. ומתן הרשיונות נומק בכר שהגישו את בקשותיהם בתאריכים

מטויימים, והיו הראשונים מבין עשרים מגישי הבקשות. על כר אומר מבקר המדינה

בדוח, שמאחר ולא הוחתמו הבקשות במשרד בחותמת תאריר קבלה, ולא נוהל רישום יומן עם

כל בקשה שהגיעה, למעשה גם לא הוקפד על שיטת יכל הקודם זוכה', כי הטתמכו על

תאריכים שכנראה רשם המבקש על הבקשה, שאינם בהכרח התאריכים של הגעת הבקשות למשרד

ואולי גם לא תאריכים נכונים. כאן כבר שלב שני, של עשרים בקשות.



מבקר המדינה י י מלץ;

מה שברור, שבשלב השני, 5,500 זה פונקציה של חיסור 4,500, שקיבל מר אלבז,

מ-10,000.

היו"ר די ליבאי;

מר אלבז קיבל רק 3,000.

מ' אביאור;

לבסוף למעשה הוצא רשיון לפחות מ-10,000, רק ל-8,500.

היו"ר די ליבאי;

מי שקבע 5,500 כנראה היה לו השיקול שהעלה מבקר המדינה. הבקשה הראשונה היתה

על 4,500, והניחו ש-4,500 ניתנו למר אלבז, וכר נותרו 5,500.

מי אביאור;

הביקורת נכונה. אצלנו לא היה רישום. חיינו כר במשד שנים. בעקבות מה שקרה

פה, התחלנו לרשום לא רק את הבקשות האלה אלא את כל הבקשות הנכנסות. ברגע שבקשה

מתקבלת, היא מקבלת תאריר ומספר. הדבר רשום ביומך. יש עכשיו כ-80 בקשות לברזל

בניו. לפני כ-4 חודשים הוצאנו רשיונות ל-5,000 טון ברזל של 6 מ"מ, שהיי; בו

מרוסור. אושר יבוא של 500 טון לכל-אחד מאלה שהיו בתור. דרר אגב, מעשרת הרשיונות

שהוצאו רק חמישה מומשו, כי התברר שהמחסור שאמנם היה קיים בינתים חלף ולא היה

כדאי לייבא. אבל, כאמור, אותו רישום שימש בסיס להוצאת הרשיונות הנוספים.

היו"ר די ליבאי;

כיצד אתה מסביר את ההבדלים בכמויות שכל אחד מהיבואנים קיבל? נניח

שלפי התאריכים על הבקשות קבעתם מי יקבל. אד מדוע ההבדל בכמויות?

פשוט אישרנו אחוז מסויים מן הבקשה. לא חילקנו זאת שווה בשווה. דרך אגב,

מה-4 שקיבלו, שניים הם מהמקצוע. אחד מאשדוד ואחד קבלן. קבלנ ים בדרך כלל הם

צרכנים ואינם נוהגים לייבא ישירות.

היו"ר די ליבאי;

מיהו הקבלן?

מי אביאור;

השני, פאלוס אמיליו.

נשאלתי אם אותו אלבז בכלל שייר למקצוע. בתחומי היבוא לרוב אין יבואן

מורשה. ברכב, לדוגמה, יש יבואנ ים מורשים, ומחר אני יכול ליהפך למורשה כאשר

אני ממלא אחר תנאים מסויימים; כר וכר מוסכים, אני נותן ערבות שאייבא לפחות

כמות מסויימת מדגם מסויים. יש תנאים מסויימים, ומי שממלא אחר התנאים הוא יבואן

מורשה ויכול לקבל אישור.

המבקש הספציפי, מר אלבז, הוא כנראה תבר מפלגה מסויימת ומישהו מעוניין

ביקרו. היתה כאן העדפה ברורה בחלוקה. אך התלונה אינה לאדוני. ראיתי את

הפרוטוקול' שהציג דייו י ו;מו.כ"ל. אדוני קיבל הנחייה. והיה יכול או להשתתף בביצוע

או לסרב, אך ברור שאדוני לא יזם זאת.

מ ' ???

תיקון אחד, ביחס לכמויות שאושרו לכל אחד מתוך הבקשה. לפי חישוב שלנו,

שניים קיבלו %50 מהכמות המבוקשת, אחד - %30 והרביעי - %60 ומעלה.

זאת-אומרת שהם לא קיבלו אותו אחוז מהבקשה. מה עוד, שזה גם לא נומק בהחלטה.

מר אביאור, האם יר אפשר לנהל משטר תקין? כך יוצרים רושם שיש אווירה

פרוטקציוניסטית, ומדובר כמשרד שמחלק רשיונות. אבל, השאלה אינה מכוונת אליך.

מבקר המדינה י י מלץ;

המצב ברור. מר אביאור אומר שהוא קיבל הנחיות ופעל לפיהן. מסתבר שאינו

הכתובת.

מ' אביאור;

היתה הנחיה במסגרת של שינוי מדיניות. דרך אגב, מישהו יכול לשאול: דיברתם

על 10,000 טון, חסר 1,500 טון. אזכיד לכם, שברגע שנודע לרבים על הוצאת הרשיונות

החל אי-שקט באזור עכו. התחילו להגיע משלחות של פועלי עכו למשרד. הודיעו להם

חגיגית; עד כאן.

היו"ר די ליבאי;

ומאז לא ניתנו עוד רשיונות ליבוא מוטות פלדה?

מי אביאוד;

ניתנו. אבל זה כבר היה בתחום שיקול-הדעת שלי. דובר על כמות מוגדרת,

לתקופה מוגבלת, משום שהיה חסר בשוק. ובזכות מבקר המדינה לא היתה בעיה למי לתת.

פשוט קיבלו רשיונות לפי הרשימה.

מבקר המדינה י י מלץ;

מסתבר שמבקר המדינה מביא תועלת לפעמים.

מי אביאור;

בהחלט.

מבקר המדינה י י מלץ;

האם היתה תקווה שהיבוא הזה ישפיע באיזו צודה על מהירי התוצרת המקומית?



מי אביאור;

היתה תקווה, וזר. השפיע גם הלכה למעשה, אנחנו יודעים זאת על-פי הריצות

והמהומות שהיו. הם היו וזרדים מאוד שלא יקרה משהו חריג. ובשוק, באותה תקופה,

אמנם היתה ירידה קלה במחירים. מה עוד שדרשנו שהפלדה שתגיע ארצה תימכר ב25%-

מתחת למחירון של קרית הפלדה,

יי הורוביץ;

וגם פיקחתם שזה יהיה כר?

מי אביאור;

על שניים הצלחנו לפקח.

יי הורוביץ;

זאת-אומרת, המטרה שלכם היתה שימכרו יותר בזול.

מי אביאור;

בהחלט, כדי שזה ילחץ.

י י הורוביץ;

בשני מקרים הצלחתם בכך. הרווח של מי שימכור במחירי השוק בארץ יהיה גבוה

מאוד. על רשיון לייבא 3000 או 5000 טון יכול להיות רווח של מאות אלפי דולרים.

מי אביאור;

לא מאות אלפי דולרים.

מבקר המדינה י י מלץ;

אני מניח שהובא לידיעתר, בשלב כלשהו, שמר אלבז מטייל בארץ ומציע את הרשיון

שלו למכירה.

מי אביאור;

זה הובא לידיעתי מהר מאוד, ונדמה-לי שזה מה שגרם לכך שיגישו הרבה בקשות.

כי מרגע שקיבל את הרשיון התחיל להסתובב בארץ.

י י הורוביץ;

האם התכוון למכור את הרשיון?

מי אביאור;

כדי לייבא מוצר כזה דרושה השקעה גדולה מאוד.

יי הורוביץ;

כלומר, לפי מה שדווח לך, הוא התכוון למכור את הרשיון לאנשים אחרים, תמורת

רווח.



מי אביאור;

הוא הציע אותו אפילו לחברת-בת של כור. ואז התרזילו המהומות.

אגב, אינני יודע אם ידוע לכמ שהרשיון של מד אלבז בוטל, בעקבות המהומות

שהיו.

מי החליט לבטל אותו?

מי אביאוד;

המנכ"ל. אני מניח שהתייעץ גם עם השד.

יי הודוביץ;

האם הבאת לתשומת-לב המנכ"ל את המהומות שהיו?

מי אביאוד;

הבאתי לתשומת-לב המנכ"ל ולתשומת לב יועץ השד, שמציעים את הרשיון הזה

למכירה בשוק.

אני רואה דיווח מה-3.10.85ו של מר אביאור, שאמר שפנו אליו יבואנים ואמרו:

מציעים לנו רשיון למכירה. ואז חמנכ"ל פנה ליועץ השר, עודד שמיר, והמל יץ את

הרשיון.

מח שנשאר הוא לסכם את התופעה חזאת כדוגמה מובהקת של מינהל שאינני מהסס

להגדירו כמושהת, מושחת מעיקרו. בוודאי שלא כר מחליטים על שינוי מדיניות, ולא

בדרר כזאת מכריזים על שינוי במדינ יות. נראה שהיה פה שיקול פסול. איני חושב

שמלים נוספות יכולות להגדיר את המצב יותר טוב,

מי העביר את העניין לחקירת המשטרה?

יי הורוביץ;

חבר-הכנסת רן כהן מנה לבג"ץ, וכנראה שהפרקליטות המליצה,

בהחלטה על שינוי המדיניות נאמרו "במספר ענפים קיימים לחצים

לעליית מהירים מעל למתוכנו, במסגרת המדיניות הכלכלית, ובמיוחד מורגשת תופעה זו

בענפים שהם בעלי מונופול, אשר לגביהם קיימת הגנה מוחלטת. לאור זאת החליט השר כי

בענפים מסויימים יינתנו רשיונות יבוא מבוקרים...", האם באותה עת החלטת ם על מתן

רשיונות יבוא בענפים אהרים?

מי אביאודו

מהתחומים שלי אני מכיר רק מקרה אהד, בתהום של נורות ליבון ופלואורוצנטים.

שם היבוא לא היה ©גור הרמטית, אלא היה מותר לייבא מארצות-הברית ומן השוק

האירופי, במהירים כפי שהיו, והם לא כל-כר נמוכים. באותה תקופה הוחלט להוציא

רשיונות, מצומצמים ביותר, הוציאו רשיוו ליבוא מהונגריה.



י י הורוביץ;

לפי איזו שיטה?

מי אביאור;

ארצות מזרח אירופה היו סגורות. בהקשר ליבוא מהונגריה, היה יבואן ותיק. הוא

פנה אלינו והוכיח שעשה יצוא גרול להונגריה, הוחלט לתת לו רשיון יבוא של נורות.

עם ארצות מזרח אירופה הבסיס הוא טחר חליפין. אבל, אפילו בסחר חליפין אין נותנים

לייבא מוצרים שמיוצרים בישראל. החריגה במקרה זה היתה שנותנים לייבא אף על פי

שיש ייצור ישראלי. גם זה גרם מהומות והפגנות. הנושא היה חד-פעמי.

יי הורוביץ;

האם המטרה היתה 'לדגרג' מונופולין, או מטרה אחרת.

מ' אביאור;

מרובר במונופולין. יש יצרן אחד, תדיראן, בירושלים.

היו"ר די ליבאי;

נשמע את נקודת המבט של משרד האוצר.

יי אריאב;

איני נכנס למיקרו של העניין, אבל כמדיניות מאקרו, אחת המסקנות ממה ששמענו

פה היא, שהמדיניות צריכה להיות וזשיפה עם שיעורי הגנה מתאימים, ולאו-דווקה הגבלת

היבוא באמצעות של רשיונות פרטניים. ככל האפשר לאפשר יבוא, בלי להזדקק לרשיונות,

שיהיה אוניברסאלי, לא פרוטקציוניסטי, ואז גם היעילות של השוק המקומי תשתפר. אני

אומר זאת בלי להיכנס לפרטי המקרה, אר אפשר גם ממקרה כזה ללמוד על הכיוון הרצוי.

היו"ר די ליבאי;

האם בדרך-כלל שינוי במדיניות בתחום כזה טעון אישור האוצר, או שזה בתחום

המשרד הנו גע בדבר?

יי אריאב;

זה בתחום המשרד הנוגע בדבר.

היו"ר די ליבאי;

תודה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.20}