הכנסת האחת-עשרה
מושב רביעי
נ וסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 318
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שהתקיימה ביום ג', כ"ח בשבט התשמ"ה - 16.2.88, בשעה 30;9
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 16/02/1988
הפרק בדו"ח מבקר המדינה מס' 37, על נמל התעופה בן-גוריון
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה;
ר' ליבאי - היו"ר
י י צבן
מוזמנ ים;
י' הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה
בי לוי - מנכ"ל משרד התחבורה
אי גרוסברד - יו"ר מועצת רשות שרות התעופה
צי גוב-ארי - מנכ"ל רשות שרות התעופה
אי אנטוניר - סמנכ"ל לכלכלה, רשות שרות התעופה
ד"ר מי הורוביץ - יועץ משפטי, רשות שדות התעופה
ד' דרורי )
ש' הרשקו } משרד מבקר המדינה
שי לביא )
מי יעקבסון - מבקר רשות שדות התעופה
יי לייט - אגף התקציבים, משרד האוצר
מי פרץ - מזכיר מועצת רשות שדות התעופה
ר' פאר - סגנית היועץ המשפטי, רשות שדות התעופה
אי רונד - יו"ר ועדת הכספים של הרשות (משרד התחבורה)
מזכיר הוועדה;
בי פרידנר
סדר היום
¶
רשות שדות התעופה, נמל תעופה בן-גוריון, עבודות פיתוח -
דו"ח 37 של מבקר המדינה
היו"ר ד' ליבאי;
אני פותח את דיוני הוועדה לענייני ביקורת המדינה. על סדר היום: הפרק בדו"ח
מבקר המדינה מסי 37, על נמל התעופה בן-גוריון, עבודות פיתוח, וזאת כחלק מהביקורת
על רשות שדות התעופה.
אני מקדם בברכה את הנוכחים. בתחילת הישיבה יש הודעה לחבר-הכנסת
גולדשטיין. בבקשה.
פי גולדשטיין;
אדוני היושב-ראש, רציתי לבקש לדחות את הדיון משום שסיעת הליכוד נמצאת היום
בסיור ביהודה ושומרון, ואני נשארתי בבחינת חצי שומר חותם. אולי באותה הזדמנות
הייתי צריר להסביר מדוע לא נמצאים שאר חברי הוועדה, אבל לזה אין לי הסבר.
היות והנושא הוא כבד משקל ואינני רוצה בזה לומר שיש לסיעת הליכוד עמדה
מיוחדת בנושא הנדון, הייתי מבקש אחת מהשתיים: או שהדיון יידחה או משום כבודם של
הנוכחים וכבודה של הוועדה, ייפתח היום הדיון אבל לא יהיו סיכומים ולא יהיו
החלטות, ותינתן לכל חברי הכנסת שאינם נוכחים פה היום אפשרות להתווכח ולהביע דעה.
אני מצטער שלאחר שמסרתי את המסר ואשמע את דברי היושב-ראש, אצטרך לעזוב כדי
להשתתף בוועדת החוץ והבטחון.
היו"ר די ליבאי
¶
אני מבין שהסיור הזה לא בא משמיים ולא הוחלט עליו הבוקר לפני רבע שעה, ודאי
יום אם לא ימים קודם לכן. אילו באה אלי בקשה מסיעת הליכוד לדחות ישיבה בשל כר,
יודעים אתם שאני אמנם בדרך כלל מתנגד לבקשות דחיה שבאות מהגופים המבוקרים, אבל
אם באה בקשה כזאת מצד סיעה שלמה בוועדה, אני ודאי וודאי הייתי מתחשבת בח. כיוון
שלא באה קודם לכן, אני מבקש לקיים את הדיון כהרגלנו, ומתקיימים דיונים גס ללא
נוכחות של נציגי סיעה כלשהי לא פעם ולא פעמיים, ואנו בכר לא סוטים מהרגלנו לקיים
דיון גם בהיעדר סיעה מסויימת או חברים מסויימים בוועדה.
לכן אנו נתחיל היום את הדיון, עם זאת, אני מקבל את פנייתו של חבר-הכנסת
גולדשטיין שטרח ובא לכאן לפחות לדווח לנו על האילוץ שמונע היום מחברי הכנסת של
הליכוד להיות נוכחים, ואני איענה לפנייתו בכר שלא נסיים היום את דיון, לא נקבל
שום החלטות, ויתאפשר בהמשך הדיון לכל החברים להיות נוכחים, אם רצונם בכר.
היו"ר די ליבאי
¶
מאחר שלא נוכח כרגע חבר כנסת מלבד, גם לא מהסיעות האחרות, ומאחר שקראתי
בעיון את דו"ח הביקורת על רשות שדות התעופה, אינני רואה צורר שתיקרא כאן תמצית
הדו"ח. אני מאמין שהנציגים של רשות שדות התעופה קראו את הביקורת ויודעים במה
מדובר. אם כר, נאפשר לנציגים של הגוף המבוקר להגיב על הביקורת או לפחות על
תחילתה.
הבה נפריד בדיון בין נושאי הביקורת. תחילה מביא מבקר המדינה את ביקורתו על
שכירת מכ"ם ורכישת מערכת ממוחשבת, בעמי 1014 עד 1017. נצטמצם תחילה לפרק זה
ונראה מה התשובות אשר לכם לביקורת.
מדובר בדרכי ההתקשרות של הרשות לרכישת ציוד של מכ"ם ומערכת ממוחשבת. אם
הבינותי נכון, עלות מערכת היא 2.2 מיליון דולר. המבקר כותב שלא מצא שהמועצה ערכה
השוואה בין ההצעה שהביא היושב-ראש הנכבד לבין הצעות קודמות או אחרות. ואומר
המבקר שהשוואה כזאת ובחינה כזאת שיהיה לה זכר ותיעוד גם בין המסמכים היא הכרחית,
כשמדובר בהוצאה של 2 מיליון דולר ויותר.
אחר-כר אומר המבקר שכחלק ממזכר ההבנה שהרשות חתמה בקשר לרכישת או שכירת
הציוד, רזתמה הרשות גם על על 8 נספחים שכללו את פרטי הציוד והסיוע שהיא תקבל, וכן
את התמורה הכספית שעליה לשלם למינהל התעופה של ארצות-הברית. וקובע המבקר שלגבי 5
הנספחים הראשונים שהיקפם הכספי מגיע ל-694 אלף דולר, הרי שהם נחתמו בניגוד לנוהל
הרשות בידי יושב-ראש המועצה לבדה. רק כשנה לאחר החתימה החליטה המועצה לאשר
בדיעבד ליושב-ראש לחתום לבדו בשם הרשות. הוא כותב: "לדעת הביקורת העובדה
שהיושב-ראש מלכתחילה חתם לבדו בלא שהיה מוסמר לכד ובניגוד לנוהל המחייב של
הרשות, יש בה משום פגיעה בסדרי מינהל תקין". נעצור כאן. פה יש עבודה "סולו" של
היושב-ראש, לפי הביקורת. אני, כמובן, בשלב זה לא מביע כל דעה. אני רק חוזר על מה
שאנ י קורא.
אני מבין שנמצא אתנו מר אריה גרוסברד, יושב-ראש המועצה, תודה לר שבאת.
אדוני היושב-ראש, אולי אתה יכול להוסיף רקע על רכישת המערכת, כיצד זה היה
וכיצד זה שאתה אישית ולבד חותם על העיסקה הזאת, ואחר-כך צריך לבקש בדיעבד רשות
לחתום לבד.
אי גרוסברד;
המערכת הזאת העלתה את הבטיחות בשדה התעופה בן-גוריון עשרות מונים. בעבר
בוקרנו קשות על ידי מבקר המדינה על זה שלא התקנו מכ"ם, על זה שלא הקמנו מגדל ועל
זה שלא עשינו מערכת בקרה.
בנוגע לחתימה לבד, ראשית, שיהיה ברור, נסעתי לארצות הברית בראש משלחת, לא
לבד. במשלחת היו נציג של היועץ המשפטי, רינה פאר, המהנדס הראשי של הרשות, ומהנדס
בענייני אלקטרוניקה של הרשות ואנוכי. זאת היתה המשלחת.
החוזה שנחתם, או הממורנדום אוף אגרימנט שנחתם עם ה-F.A.A - ואני רוצה
להדגיש - ה F.A.A.-זה לא חברה עיסקית, זה ה-FEDERAL AVIATION AUTHORITY
משרד של ממשלת ארצות-הברית - החוזה נחתם מותנה, אמנם נחתם על ידי לבד אבל לא
חייב את הרשות אלא את ה-F.A.A , לא חייב אותנו. אני אקרא מהוזוזח מח היה כתוב מח
כדי שהדבר יובן
¶
"THIS AGREEMENT WILL BE SIGNED BY THE AUTHORIZED REPRESENTATIVES OF THE FAA
AND 1AA AND WILL BECOME EFFECTIVE UPON A WRITTEN NOTIFICATION OF THE 1AA TO
".15THE PAA AS TO THE EFFECTIVE DATE TO BE GIVEN NOT LATER THAN FECRUARY
פירוש הדבר שעד 15 בפברואר 1983 החוזה היה ניתן לביטול. הוא לא חייב אותנו אלא
את ה.F.A.A-
היו"ר די ליבאי;
מתי יקבל תוקף החוזה? האם זה כפי שנאמר בדברי המבקר ש"מזכר ההבנה ייכנס
לתוקף רק לאחר שהרשות תאשר זאת בהודעה בכתב, שתינתן עד אמצע פברואר 1983"?
אי גרוסברד;
אכן. אם אין הודעה כזאת, החוזה בטל אוטומטית.
אם כך, נחתם חוזה, לא מחייב. החוזה אושר הן על ידי מועצת הרשות, הן על ידי
ועדה בינמשרדית.
היו"ר ד' ליבאי;
מתי אושר על ידי מועצת הרשות?
אי גרוסברד;
לפני ה-15 בפברואר. נדמה לי שזה היה בינואר.
היו"ר די ליבאי;
האם ישנו הפרוטוקול? אפשר לקבל אותו?
אי גרוסברד;
יש הכול.
ר' פאר;
כל החומר הזה הומצא.
היו"ר ד' ליבאי;
נראה שזה אושר על ידי מועצת הרשות ב-6ו בפברואר, כי זה כתוב בעט למעלה.
ממתי הפרוטוקול?
ר' פאר;
מ-3 בפברואר 1983.
אי גרוסברד;
זה אחרי שוועדה בינמשרדית של משרדי התחבורה והאוצר בדקה את הנושא. נוסף לזח
קיבלנו אישור הממשלה. אני חושב שנעשו יותר ביקורות ויותר בדיקות על החוזה חזה
מאשר על כל חוזה אחר שאני מכיר. גס ועדה בינמשרדית, גם הממשלה אישרה, גם חדשות.
בחוזה כתוב שהאדם שיחתום על המסמכים הנספחים יהיה יושב-ראש חדשות. כך שאס
החוזה הזה אושר על ידי מועצת הרשות, אושרה גם חתימתו של היושב-ראש על הנספחים
העתידיים.
ר' פאר;
GENERAL"
מדובד בפיסקה 2 בעמי 3 ל-MOA agreement will be administered by"-
היו"ד די ליבאי;
זה על החוזה.
אי גדוסבדד;
כתוב בפירוש על ה.annex- כתוב; "the parties agree that each annex will
."CONTAIN A DESCRIPTION
היו"ר די ליבאי;
היכן לגבי זכות החתימה בקטע הראשון?
אי גרוסברד
¶
כתוב פה: ."general agreement will be administered"אנחנו תרגמנו את זה
כשהמועצה אישרה את חתימת ה-ANNEX על ידי היושב-ראש. כאשר המבקר אמר לנו שלדעתו
זה לא נכון, אז פנינו למועצה בדיעבד. אבל אני עד היום ממשיך להגיד, אישור החתימה
היה כזה. מה גם, שכל זמן שחתם היושב-ראש של ה-FAA בארצות-הברית, גם אני חתמתי.
באותו רגע שהם הורידו את הדרג, גם אני הפסקתי לחתום.
היו"ר די ליבאי;
אני רוצה לשאול את משרד מבקר המדינה. אלה הנתונים שכרגע עולים. יושב-ראש
מועצת רשות שדות התעופה נוסע לארצות-הברית עם יועצת משפטית ועם מומחה, ומנהל אתם
משא ומתו על רכישת מערכת מכ"ם, ובא למסקנה שהוא מוצא את המערכת המתאימה. והוא
אומר, אני עושה את זה עם רשות ממלכתית אמריקאית, לא עם חברה מסחרית, וחתמתי.
לאחר מכו הבאתי את זה לפני מועצת המנהלים. האם הנוהל אסור עליו לחתום לבד, אני
שואל מבחינת מהות הביקורת שלכם?
יי הורוביץ;
הספק של הציוד חזה הוא לא ה-FAA.
אי גרוסברד;
על ה MOA-הספק היה ה-FAA.
י י הורוביץ;
כאשר אנחנו מדברים על השאלה איזה ציוד אתם רכשתם, השאלה שעומדת על הפרק היא
האם השוויתם, האם בדקתם - - -
אי גרוסברד;
אני חושב שאתה מערבב שני דברים.
היו"ר די ליבאי;
תתייחס לאחר מכן.
יי הורוביץ;
מה שעומד על הפרק זאת השאלה האם כאשר נרכש הציוד או כאשי נעשה חחסכם היתה
השוואה או היתה בדיקה שאומרת שההצעה שעומדת בפנינו היא ההצעה חטובח ביותר
מבחינת הרשות, מבחינת האחרים. על זה כתבנו בעמ' 1014! "לא נמצא כי חוץ מן האישור
האמור, ערכה המועצה, או גורם אחר ברשות, השוואה של ההצעה שהביא בפניה היושב-ראש,
ושל התכנית, שהוכנה לשנת הכספים 1981 ושטרם נתקבלה לגביה כל החלטה. גם לא נמצא,
שנבחנו אפשרויות... לדעת הביקורת, גם אם היו לכאורה יתרונות ניכרים לאימוץ
מערכת שבשימוש המינהל בארצות-הברית, בכל זאת השוואה ובחינה בכתב כאמור חיו
הכרחיות בכל מקרה, ובמיוחד כשמדובר בהוצאה של 2 מיליון דולר ויותר".
זו השאלה הראשונה שעומדת על הפרק - האם מי שהביא ממורנדום לחתימה עד ה-5 1
בפברואר עשה או לא עשה את ההשוואה, שיכנע או לא שיכנע, השתכנע או לא השתכנע.
היו"ר די ליבאי;
מר גרוסברד, יש ענין של מינהל תקין ושל יעילות וחסכון. נניח שהמחשב הזה
מתאים, כי אני שומע גם טענות שהוא לא מתאים - - -
אי גרוסברד;
אל תבלבל את המחשב עם המכ"ם. ה MOA-מכסה את המכ"ם בלבד ולא את המחשב,
היו"ר די ליבאי;
אם כן, מדובר במכ"ם בלבד. האם הביקורת כאן מתייחסת למכ"ם בלבד או למכ"ם
ולמערכת הממוחשבת ביחד?
אי גרוסברד;
החתימה לבד רק על המכ"ם, כי המערכת הממוחשבת לא נחתמה על ידי לבד.
היו"ר די ליבאי;
לגבי המכ"ם, האם אתה ערכת, או הרשות - כאן הביקורת היא על גוף - האם הרשות
ערכה השוואה ביו מכ"מים שונים מבחינת התאמתם, עלותם או תנאי השימוש בחם? אתה לא
הולד ישר ומקבל מהמדף את הסחורה.
אי גרוסברד;
עיסקת המכ"ם היא לא עיסקה מסחרית. מי שיבדוק יראה שזה לא מסחרי. כאשר
נותנים מכ"ם כנגד 5% מערכו לשנה בלי לחשב ריבית, רק לפי ערר פחת, ברור שזו לא
עיסקה מסחרית. כי אחרת זו עיסקה הפסדית לצד השני. כל אדם בר-דעת יודע זאת.
היו"ר די ליבאי;
למה אתה אומר 5%?
אי גרוסברד;
כי לפי ההסכם מדובר על 5% מערכו. הם עשו הערכה של 20 שנה ואמרו 5%.
לידיעתך, מכ"ם אחרי 15 או אפילו 12 שנה מבחינה טכנולוגית הוא אובסוליט. כר
שהחישוב של 5% גם כן אינו מסחרי. אין שום חישוב לא על ריבית ולא על שום דבר,
וברור שזה לא עיסקה מסחרית.
היו"ר די ליבאי;
לפי דבריך זה נשמע בדיוק כמו מתנה.
אי גרוסברד;
אכן, זה בדיוק היה המצב.
היו"ר די ליבאי;
למה ה FAA-מציעה לרשות מתנה?
אי גרוסברד;
מאותה סיבה שממשלת ארצות-הברית נותנת הרבה דברים למדינת ישראל. כאשר יש
סימפטיה למדינה, נותנים דברים במתנה.
די פאר;
זה היה מתואם עם משרד החוץ.
אי גרוסברד;
כאשר עשינו את זה היו נציגים של השגרירות שלנו. לא עשינו זאת בלי השגרירות.
זה היה הסכם לחלוטין לא מסחרי אלא מתנה. יותר מזה, ה-FAA האמריקאי היה מוכן
בהתחלה לתת לנו את זה חינם אין כסף, כנגד דולר לשנה. כאשר האקוויוולנט של מבקר
המדינה שלהם, ה-GAO אמר שזה בלתי אפשרי לתת את זה כר, סיימנו שיהיה הבסיס של
פוזת. כי האמריקאים היו בהחלט מוכנים לתת את זה בשביל דולר.
אם מדברים על הכסוי, אומרים לי שעשינו טעות בהישוב של 5 או 6 אלפים דולר.
ובכן, לא עשינו שום טעות בוזישוב.
היו"ר די ליבאי;
אתה מתכוון לנספח מס' 5?
אי גרוסברד;
כך. לא עשינו שום טעות. כי אם אדוני יקה 20 שנה, שנתיים ראשונות - 20 אלף
לדולר, כי זה מה שקיבלנו לשנתיים הראשונות - ואחרי זה 71 אלף לשנה ל-8ו שנה,
הסכום הוא מיליון 318 אלף. זה בדיוק ערך המכ"ם. כר שיש פה ענין עובדתי ברור.
היו"ר די ליבאי;
אני מבקש מאנשי המשרד לשמוע את הדברים. אני אעביר לכם את הפרוטוקול של
תשובותיו של מר גרוסברד, ובישיבה הבאה תצטרכו להגיב. בלאו הכי קבענו שהיום אנחנו
לא מסיימים את הדיון. מר גרוסברד חולק על הביקורת לגבי נספח מסי 5, את הערתם
לרשות שלפי החישוב שלכם ההוצאה על שכירות מסתכמת ב-65 אלף דולר ולא ב-71 אלף.
בי לוי;
בענין המכ"ם, זה לא רק מתנה. כי אם יש מכ"ם משוכלל בנתב"ג זח תורם
לבטיחות. לאמריקאים כצרכנים יש ענין שתהיה רמת בטיחות גבוהה בנתב"ג,
היו"ר די ליבאי;
האם ההסכם שאדוני הציג לי, הממורנדום, עניינו רק במכ"ם אז גם במערכת
הממו יושבת?
אי גרוסברד;
רק במכ"ם. במערכת הממוחשבת יש התנייה.
היו"ר די ליבאי;
ובכן, המסמר הזה מתייחס רק לענין המכ"ם, והחתימה היחידח של אדוני מתייחסת
לענין המכ"ם?
אי גרוסברד;
נכון.
היו"ר די ליבאי;
אדוני אומר שהמסמך הזה שהציג בפניי, שהוא בעצם הסכם חוזה, אדוני חתם עליו
אחרי שסגנית היועצת המשפטית, גב' רינה פאר שיושבת כאן, עברה על זה. האם זה נכון?
עברת על זה לפני שהיושב-ראש חתם?
ר' פאר;
ודאי.
היו"ר די ליבאי;
עד כאן לענ י ו המכ"ם.
עכשיו אני שואל לא בקשר לדו"ח אלא כאחד הצרכנים הדי דחופים של שדה התעופה
בו-גוריון, האם המכ"ם פועל? האם הוא בסדר?
אי גרוסברד;
הוא פועל בהצלחה. בטיחותו של נמל התעופה בו-גוריון היום עשרת מונים גבוהה
מאשר היתה לפני ארבע וחמש שנים, רק בגלל המכ"ם והמערכת הממוחשבת. כי בלי זה לא
ייתכן שדה בינלאומי היום שיפעל בלי מערכת בקרה פוזיטיבית,
צי גוב-ארי;
כל נושא הבטיחות מאז כניסתו של המכ"ם לפעילות מבצעית קיבל מימדים אחרים. גם
ענין הקיבולת של השדה השתנה, כי המכ"ם מאפשר הבטחת מרווחים בין מטוסים, ומוסיף
קיבולת כמותית.
היו"ר די ליבאי;
איפה המכ"ם הזה מותקן, אם זה לא סוד מדינה?
צי גוב-ארי;
במגדל החדש בנמל התעופה בן-גוריון.
אי גרוסברד;
אתם יכולים לבוא ולבקר.
היו"ר די ליבאי;
עד כאן הבינותי את התשובה לענין המכ"ם.
אני רוצה להבין עוד פעם את חנקודח של היעדר השוואה. אולי זח לא כל כר
רלבנטי לענין המכ"ם, אבל בוא נניח שזה רלבנטי.
אי גרוסברד;
למרות כל זאת היתה השוואה למכ"ם. כי אנחנו בכל זאת חשבנו שאולי כדאי שחברה
ישראלית תבצע בשבילנו את המכ"ם, חברת "אלתא", למרות שאין לנו כסף. עשינו את
החשבון למרות שאנחנו יכולים לקבל במחיר בזח זול, כן בדקנו אפשרות לשלם 2 מיליון
דולר ל"אלתא" לפיתוח מכ"ם עבורנו. "אלתא" הודיעה שחיא לא מעוניינת מפני שמכ"ם
אחד לא כדאל לפתח במדינת ישראל. אם היו לנו הרבה שדות כן. כלומר, למרות זאת כו
בדקנו והשווינו עם חברה ישראלית, אבל "אלתא" הודיעה שאיננה מעוניינת.
היו"ר די ליבאי;
מאחר שהמבקר מדבר על השוואה לגבי הוצאה של 2 מיליון דולר, ואני מבין ממר
שהמכ"ם לא עלה 2 מיליון דולר או כן עלה 2 מיליון דולר? כמה הוא עלה?
אי גרוסברד;
הוא עלה 70 אלף דולר לשנה.
היו "ר די ליבאי;
על כמה שנ ים מדובר?
אי גרוסברד;
נצא מתור הנחה שהוא יעבוד 12 שנה אצלנו. זה יהיה 840 אלף דולר לא בערכים
של היום, כנגד מכ"ם הכי זול שהיה בשוק, כולל המכ"ם הזה. יכולנו לקנות אותו
מהחברה שייצרה אותו. היה להם עוד מכ"ם אחד שהיה מותנה שאם ונצואלה לא וזקנה אנחנו
נוכל לקנות. הם רצו 2.5 מיליון דולר.
היו"ר די ליבאי
¶
אם נניח שההערה של המבקר מתייחסת לזה, הולכים בכל זאת על הוצאה של 840 אלף
דולר על מכ"ם, נכון שזה לא בבת-אחת, זה מחולק לשנים כפי שאדוני הסביר, אם חמבקר
אומר - הייתי רוצה גם שמוציאים 840 אלף דולר, שתהיה לי איזשהי השוואה מה מוזיר
המכ"ם הזה אם לא היה מתקבל מFAA-
אי גרוסברד;
אולי יגיד לי המבקר איפה אפשר היה לקנות מכ"ם לשדות תעופה בלי שייבנה
ספציפית בשבילנו? אני לא מכיר. בשביל זה פנינו ל"אלתא" שתייצר מכ"ם בשבילנו,
והיינו מוכנים לשלם 2 מיליון דולר שמסחרית לא היה כדאי. כי אס חיינו עושים
השוואה מסחרית ודאי וודאי שזו לא היתה עיסקה מסחרית. אבל חשבנו שאולי זח יתן
תנופה לחברה ישראלית בנושא המכ"ם.
היו"ר די ליבאי;
מי בדרר כלל מוסמר להתום בשם רשות שדות התעופה על עיסקות כאלה?
אי גרוסברד;
בדרר כלל שני אנשים, ביניהם גם היושב-ראש.
היו"ר די ליבאי;
אני מניח שליושב-ראש יש זכות חתימה. אני שואל את היועץ המשפטי ד"ר
הורוביץ, מי בעל זכות חתימה לגבי עיסקות מטעם רשות שדות חתעוםח?
ד"ר מי הורוביץ;
זכות החתימה ניתנת על ידי מועצת רשות שדות התעופה. בדרר כלל חזכות הזאת
ישנה לשתי רשימות; רשימה אחת בה כלולים היושב-ראש וחמנכ"ל, ורשימה שניה
כלולים אנשי כספים - חשב הרשות ואנשי כספים אחרים.
היו"ר די ליבאי
¶
על העיסקות שפה מדובר - על המכ"ם ועל המערכת הממוחשבת - לפי ההחלטות של
מועצת הרשות השיגרתיות, לא החריגות, מי בעצם צריך לחתום?
ד"ר מי הורוביץ
¶
אם העיסקה היא סופית והחוזה סופי, צריכים לחתום שני אנשים. שני אנשים לפי
בחירה מתוך כל רשימה. יכול היושב-ראש עם חשב, יכול המנכ"ל עם חשב, לפי דרגים. כל
אחד יכול מתור הרשימה, בתנאי שיהיה כל אחד מתוך הרשימה השניה.
היו"ר די ליבאי;
אתה היועץ המשפטי, אמנם לא המבקר, אם הייתי שואל אותר לפני החתימה של המסמר
הזה, לאור ההוראות הכלליות שישנו, לא היו צריכים לחתום בעצם שניים לפי ההוראות
הכלליות?
ד"ר מי הורוביץ;
לא. כי המסמר שחתום עליו היושב-ראש הוא מותנה בהסכמת מועצת הרשות. לכן יש
לראות אותו בראש וראשונה כזכרון דברים והתנייה, שבמידה ומועצת הרשות תאשר את
זכרון הדברים הזה, את התנאים שסוכמו, רק אז זה יגובש לחוזה ועל החוזה יחתמו
האנשים שהמועצה תסמיר אותם.
היו"ר די ליבאי;
האם בעקבות הממורנדום הזה נחתם חוזה נוסח או שזה הפר למסמר הסופי?
ד"ר מי הורוביץ;
זה הפר למסמר הסופי, מאחר ומועצת הרשות כנראה לא ראתה טעם לשנות את התנאים,
והצד השני גם כך לא ראה טעם לשנות את התנאים. אפשר היה באותה מידה להדפיס את זוז
מחדש בצורה של נוסח של חוזה ואז בוודאי שהיו חותמים שני האנשים.
היו"ר די ליבאי;
מועצת הרשות רשאית לאשר עיסקה כזאת? היא הגורס ממוסמר על פי הדין הכללי
שלכם?
ד"ר מי הורוביץ;
מועצת הרשות היא הגוף העליון ברשות שדות התעופה.
היו"ר די ליבאי;
יש שאלות שצצו תמיד, אמנם לא צצו פה, בעניו סמכויות מנכ"ל וסמכויות
יושב-ראש מועצת רשות, זו הרי בעיה די אקוסית. בנושא הזח איר אצלכם? היושב-ראש
הוא יושב-ראש פעיל עם כל הסמכויות? או הוא יושב-ראש לא פעיל? איך הענין אצלכם?
אי גרוסברד;
ביו לבין.
דייר מי הורוביץ;
אנו פטורים מלהיכנס לסוגיה של סמכויות היושב-ראש והמנכ"ל מאחר ומועצת הרשות
הסמיכה את יושב-ראש מועצת הרשות לנהל את המשא ומתן.
היו ייר די ליבאי;
הסמכה ספציפית לענין זה?
דייר מ י הורוביץ;
כן.
היו ייר די ליבאי;
בדרך כלל איך היית משיב לשאלה זאת, לא לגבי נקודה ספציפית זאת?
דייר מי הורוביץ;
בדרר כלל מנכייל הרשות מעורה בביצוע הרולסות המועצה. אבל מאיור ולנושא זה
הוסמך במפורש היושב-ראש, המנכ"ל לא היה מעורב.
היו ייר די ליבאי;
איפה הפרוטוקול של הישיבה שבה הוסמך היושב-ראש? תואילי, היועצת המשפטית,
להעביר לי. אני מתכוון לפרוטוקול שבו יש קטע מהדיון, כלומר הטטנוגרמה.
ר' פאר;
אין לי פה הסטנו גרמה. יש לי רק את ההחלטות.
היו "ר די ליבאי;
אני מבקש שתעבירי לי את הסטנוגרמה כי יש פה טענה על נוחל חריג. אני רוצח
לראות באיזו מידה היתה התייחסות לנוהל הזה בזמן הדיון.
אי גרוטברד;
הנוחלים נקבעו על ידי המועצה, לא על ידי מישהו אחר. חמועצח יכולח גם לשנות.
היו"ר די ליבאי;
מכל מקום, ההחלטה "מיפה את כוחו של היושב-ראש לחמשיר במשא ומתן עם ראש
הFAA-ונציגי חברת בורוז, כמו-כן להציג תכנית זו למשרדי חכלכלח והאוצר". זל
החלטח מסי 229-11-82, שחעתקה הוגש לי, מ-30.11.82.
ר' פאר
¶
בעקבותיה ישנה החלטח נוספת מה-16.2.83 בענין חמערכת הממוכנת.
היו "ר די ליבאי;
אותי מעניין ענין ההסמכה של היושב-ראש בלבר. חייתי מבקש את הפרוטוקול של
הדיון. לא תקציר אלא פרוטוקול של הדיון שקדם לחחלטח לחטלל את זח על היושב-ראש,
חיוייר די ליבאי
¶
כתוב בעמי 1016 ש"בד בבד עם המשא ומתן בדבר השכרת המביים נדונה גס רכישת
מערכת ממוחשבת מסוג מסויים מתוצרת ארצות-הברית. בפברואר 1983 וזתמה הרשות על חוזה
עם היצרן לרכישת המערכת הממוחשבת בסכום של מיליון דולר. בדיקת דרר בחירת יצרן
המערכת הממוחשבת שנרכשה, העלתה, שהרשות לא ערכה כמקובל מכרז על רכישה בהיקף
כספי כה גדול. לא נמצאו אסמכתאות, שיצביעו על בחינת חלופות נוספות של ציוד מסוג
זה, כדי שהרשות תוכל לקבל את ההחלטה המיטבית". בהמשר נאמר: "בתשובות יושב-ראש
המועצה מאוגוסט ומספטמבר 1986 הוסבר, כי רכישת המערכת המסויימת - ולא מערכת
ממוחשבת אחרת - נבעה מהחנייה בחוזה עם מינהל התעופה של ארצות-הברית, והדגם שנרכש
היה בגודל המתאים להיקף התנועה האווירית בנתב"ג". המבקר מוסיף ואומר: "בבדיקת
התכתבויות של הרשות עם מינהל התעופה של ארצות הברית לא נמצאו מסמכים בדבר התנייה
מצד מינהל התעופה בארצות-הברית לרכישת מערכת ממוחשבת מסויימת... לא היבחר
לביקורת שהרשות בחנה עם מינהל התעופה בארצות הברית את האפשרות של שילוב מערכות
ממוחשבות מסוגים אחרים במכ"ם, שהמינהל ישכיר לה, ושל בחירת חמערכת לאחר קבלת
הצעות מספקים שונים - ולא במשא ומתן ישיר עם ספק יחיד, כפי שנעשחיי.
עכשיו. השאלה שאני שואל אותר
¶
האם אנחנו צריכים להבין את המצב משולב, שהמתנה
מארצות-הברית היתה מתנה עם התנייה?
י י הורוביץ
¶
זאת אומרת מה שהרשות או מועצת הרשות או סגנית היועץ המשפטי או אתם הייתם
צריכים לבדוק היתה לא רק מתנה מטעמי נוחות ובטיחות הטיסה, אלא מתנה שהתנייה
בצידה? כלומר, שהרשות היתה צריכה לדון - - -
אי גרוסברד;
אכן. בשביל זה הוקמה ועדה.
י י הורוביץ
¶
זאת אומרת כשהרשות היתה צריכה לדון בזה וכשאתה היית צריך לדון בזה, היית
צריך לראות אם העיסקה הכוללת שיש בה אלמנטים של מחיר נוח מצד אחד, יש בה גם,
לשיטתך, תנאי - קנה בכך וכד את המערכת הממוחשבת מהיצרן הזה ולא מיצרן אחר?
אי גרוסברד;
אין ספק.
י י הורוביץ;
זאת הטענה שלר?
אי גרוסברד;
זאת עובדה.
י י הורוביץ
¶
ואז תבין את טענת המבקר ברמה נוספת שאומרת, האם העיסקה הכוללת שהיא לא רק
מתנה אלא מתנה עם התנייה, האם היא עומדת בחלופות האחרות?
די פאר
¶
אני רוצה להבהיר נקודה אחת. בעמי 1014 בשורה השלישית לפני סופו של העמוד,
מודה גם דו"ח המבקר שישנה התנייה ב MOA-בדבר רכישת מכ"ס.
ר' פאר
¶
(מצטטת מדו"ח המבקר): "בסוף ינואר 1983 חתמו ראש מינהל התעופה של
ארצות-הברית ויושב-ראש הרשות מזכר הבנה בין שתי הרשויות, שקבע באופן כוללני את
רצונו של מינהל התעופה של ארצות-הברית לסייע בפיתוח מערכת חבקרה האווירית בישראל
תור שכירת מכ"ם ורכישת מערכת ממוחשבת בידי הרשות". זאת אומרת, ישנה חכרח של
מבקר המדינה בכד שישנה התנייה בילט-אין בתוך ה-MOA, שמתנה את השאלת או השכרת
המכ"ם בכר שמדינת ישראל תפתח את הבטיחות האווירית בנתב"ג על ידי הכנסת מערכת
פיקוח בקרה אווירית ממוחשבת. טענתו של המבקר היא לא נכתב ב-MPA תקנו ARTS מיוצר
על ידי "בורוז". זה שישנה התנייה, אין על כר ויכוח, אפילו לא אליבא דמבקר
המדינה.
היו"ר די ליבאי;
הביקורת היא רצינית ולכן אנתנו בודקים אותה ואת התשובות. כיוון שאת אומרת
שבתוך הממורנדום )moa(יש קשר בין רכישת המכ"ם לבין רכישת מערכת ממוחשבת, שוב,
אם תואילו, כיוון שלא קראתי את המסמך, אם תוכלי להראות לי לאיזה קטע את מתייחסת.
ר' פאר;
בעמי 2, פיסקה 1 בממורנדום, נאמר
¶
"INCLUDED TN THIS EFFORT WILL BE PARTICIPATION WITH THW IAA IN
IMPLEMENTING AN ATC )AIR TRAFIC CONTROL( TOWER, ARRANGEMENTS TO PROVIDE
FOR AN ASR-8 SYSTEM PENDING THE ACQUISITION OF A REPLACEMENT RADAR SYSTEM
BY IAA, AND ARTS TYPE AUTOMATED ATC SYSTEM, AS WELL AS DEVELOMENT AND
IMPLEMENTATION OF PROCEDURES FOR THEIR OPERATIONAL USE".
ARTS TYPE זה המכ"ם.
היו"ר די ליבאי;
RADAR SYSTEM ASR-8הנזכר בעמי 2 בארטיקל ו, זה המכיים שקיבלנו. מה זה
ARTS TYPE?
אי גרוסברד
¶
זה מערכת בקרה אווירית ממוחשבת המיוצרת בארצות הברית. המלה artsהיא
ספציפית למערכות בקרה המיוצרות בארצות-הברית. הם לא אמרו לנו לקנות 2arts
2 ARTS או 1 .ARTS הם לא אמרו לנו איזה מערכת אמריקאית לקנות.
י י הורוביץ;
אבל המועצה החליטה על איזה לקנות?
אי גרוסברד;
לא.
יי הורוביץ;
אתה החלטת?
אי גרוסברד;
לא. תרשה לי להגיד, ה-FAA הציג לנו את המערכות ואמר לנו, רבותי, לשדות
מהגודל של בן-גוריון המתאים זה 2 .ARTS 3 ARTS לשדות מסדר גודל של קנדי,
סן-פרנסיסקו וודאי לא בן-גוריון. 1 arts שהיא מערכת אובסוליט, שכבר לא מיוצרת
והיא בת עשרים שנה, אין מה לדבר. יש בחירה בין שתי מערכות - ביו 2 arts ל-
3 ARTS 3 .ARTS עולה 3.5 מיליון דולר בשביל שדה כמו קנדי, ו-2arts בשביל שדות
שבן-גוריון על הגבול התחתון של המערכת הזאת, ואין מערכת אחרת. לכן לא חיתח לנו
ברירה אלא לקנות את המערכת 2.arts
יכול אדם להגיד, אולי לא עשיתם עיסקה טובה: קיבלתם רדר בחינם והכניסו לחם
מערכת במיליון דולר.
ו
יי הורוביץ;
רציוזי להדגיש שזו לא עיסקת מתנה כפי שאמרת אלא עיסקה עם התנייה.
אי גרוסברד;
זו עיסקת מתנה, כי התוכנה ניתנה גם כן במתנה.
היו"ר די ליבאי;
אני מבקש ממך או מהמנכ"ל גוב-ארי, יש משהו בתור ההסכם הזה, בתוך הממורנדום
הזה. לאור ההצגה שלכם, אתם אומדרים הממורנדום הזה מדבר על עיסקת חבילה מסויימת.
אתם מקבלים מביים אבל עם .arts automated atc systemאזה קורא לזה התנייה. זה
מותנה בזה.
מה שאני מבקש כרגע כדי לראות את ביקורתו של מבקר המדינה לאור ההסבר שלך, זח
פרוטוקולים של מועצת הרשות
¶
1. פרוטוקול שהסמיך את היושב-ראש לנהל את המשא ומתן
או לחתום; 2. הפרוטוקול של מועצת הרשות שאישרה את הממורנדום הזה, כפי שאמר היועץ
המשפטי, באופן שבעקבותיו לא היה צורך בהסכם חדש. שני הפרוטוקולים ומלאים אני
מבקש לקבל תוך שבועיים, כדי שנוכל להמשיך את הדיון בנושא זה.
אי גרוסברד;
ההתנייה היתה כל כך חזקה, שבממורנדום אוף אגרימנט קיבלתי חד-צדדית מראש
ה-FAA האמריקאי , letter of intentובו הוא מתחייב לתת לנו את הרדר.
היו"ר די ליבאי;
למה אין תאריך על המסמך?
היו"ר די ליבאי
¶
האם על ה MOA-יש תאריר?
י י הורוביץ;
אצלנו זה מצויין, סוף ינואר.
היו"ר ר' ליבאי;
27.1.83.
ר' פאר;
בידיי היה המכתב הזה ב-24 או ב-25 בינואר 1983.
היו"ר ד י ליבאי;
כי הפיסקה הראשונה אומרת שהמכתב הזה כוונתו להבהיר אלמנט אחד מהכוונה שלנו
לספק subject to the execution of our agreement for the improvement of air
TRAFFIC FACILITIES AND OPERATIONS IN THE BEN GURION INTERNATIONAL AIRPORT
TERMINAL AREA.
איר את מבינה את זה?
ר' פאר;
הפיסקה הראשונה קובעת שניתן את התמיכה שלנו כפוף לכך שתקיימו את חלקכם
בהעלאת רמת הבטיחות של נמל התעופה בו-גוריון, כי המכ"ם כשלעצמו לא היה פותר את
שאלת הבטיחות. אלא המכ"ם תור כדי שילובו במערכת הבקרה הממוחשבת. לכו הם אומרים
לנו, זה שאנחנו נותנים לכם מכ"ם זה יפה מאוד, אבל אתם צריכים למלא את החלק שלכם
בעיסקה הזאת.
י י הורוביץ;
להם לא היה עניו דווקא בספק ניסויים, נכוו?
ר' פאר;
נכוו. הבעיה שה-ARTS מיוצר על ידי שני יצרנים בלבד.
י י הורוביץ;
ניהלתם משא ומתו עם שניהם?
ר' פאר;
לא. רק עם זה של המערכת שחיתה בנויה להיקף הטיסות שלנו.
צ' גוב-ארי;
המכ"ם עצמו ללא המערכת האוטומטית לא היה יכול לשרת את שדה התעופה
בן-גוריון. כי מכ"ם כזה יש ב"אלתא" ישו ואי אפשר היה לחבר לו שוס דבר. לכן זח לא
היה יכול לבוא לבד.
היו"ר די ליבאי;
אני רוצה שתבין. לא נשב כאו ללמד את רשות שדות התעופה איר מנהלים שדה תעופח
ואיר גורמים ליתר בטיחות. אנחנו מבחינה זו רואים אתכם מומחים גדולים וטובים,
המדובר יותר, כפי שהמבקר מעמיד זאת, על עניינים של מינהל תקין. עניינים של מינחל
תקיו הם אשר מביאים לבדוק כאו - ולא רק כאו, אנחנו עושים זאת עם גופים שבאים
לפנינו - את הנושא. השאלה ששואל המבקר היא זאת: בעצם, עניו המכ"ם שדיברנו עליו
בהתחלה הופר בעצם לעניו המשני. כי אם רצו לתת מכ"ם במתנה או באופן מוזל, חיו
אומרים; קחו. לא זאת אמרו. כלומר, מישהו נתו את זה גם לגופו של עניו אבל כפיתוי
מסויים שאתם תרכשו דווקא בארצות-הברית מערכת ממוחשבת שמחירה כמיליון דולר. אומר
המבקר, תראו רשות שדות התעופה, נניח שהציעו לכם את זה בהתנייה, אז ענין המכ"ם
הופר למשני לעניו עיסקה מסחרית מסויימת, וזה לא עם ה PAA-אלא זח עם חברה מסחרית.
אתם אומרים שיש שתי חברות שמתחרות בשוק על המכירות של חמערכת הממוחשבת ששוויה
מיליוו דולר, וכל אחד רוצה למכור במיליוו.
אי גרוסברד;
אחד ב-3.5 מיליון ואחד ב-מיליון דולד.
היו"ר ד י ליבאי;
אומר מבקר המדינה, אני צריר לבדוק איר נעשות עיסקות. יוצא יושב-ראש רשות -
אותו הדבר אם היה יוצא מנכ"ל רשות או יושב-ראש דירקטוריון בתאגידים אחרים -
לבצע עיסקה של מיליון דולר. אנשים מוכנים למכור במיליון דולר, רוצים למכור.
אי גרוסברד;
עיסקת המיליון לא נעשתה בצורה כזאת. עיסקת המיליון נעשתה בארץ, הרבה יותר
מאוחר.
אי רונד
¶
אפשר אולי להבהיר ולתקן מה שאמר יושב-ראש הרשות, לתקן את מרושם שיושב-ראש
הרשות אמר שמחיר המכ"ם והשכירות שלו הוא 840 אלף דולר. הייתי רוצה לומר שבבדיקת
הכדאיות של רכישת המכ"ם במשולב עם המערכת, המחיר הוא 430 אלף דולר. מכיוון שכאשר
אתה עושה בדיקת כדאיות של שכירה מול רכישה, אתה בודק את המשמעות של שנה מדי שנה
ואתה מהוון אותה ורוצה לדעת מה הערר המהוון שלה לאותו זמן שבו אתה בודק את
הבדיקה הזאת ולהביא למכנה משותף. המכנה המשותף הוא 430 אלף דולר. זה סר כל ההיקף
דמי השכירות מהוונים למשר 12 שנה של המכ"ם, וזה לא 840 אלף.
היו"ר די ליבאי;
אנחנו מתקדמים עכשיו מהמכ"ם לעיסקה המרכזית שהיא רכישת המערכת הממוחשבת.
אי גרוסברד;
בשנת 1981 הכנו במועצת הרשות הצעה לפיתוח מערכת ממוחשבת בשבילנו בארץ
שהיתה צריכה לעלות 3.5 מיליון דולר, בנוסף למכ"ם שהיה צריר לעלות 2 מיליון דולר,
לפי הערכה. זה נוסף למגדל שהיה צריר לעלות 2.5 מיליון דולר. יחד כל המערכת היתה
צריכה לעלות 8 מיליון דולר. זה מה שהוצג לרשות כשהרשות התחילה בדיונים חאלה.
המערכת הזאת נגמרה לקראת התוצאה הסופית ב-4 מיליון דולר, כולל חמגדל וכולל
מערכת קשר ששוויה למעלה מ-200 אלף דולר. פירוש הדבר, שהמערכת בסופו של דבר נבנתה
בנתב"ג בפחות מחצי המחיר. אני אומר זאת כדי להראות את התוצאה העסקית, שדרר אגב,
אני מאוד גאה בה. אני מאוד גאה בכר שחסכתי למדינת ישראל 4 מיליון דולר.
דבר שני, היושב-ראש לא נסע לבד אלא בראש משלחת, עם כל המומחים. כאשר הבאתי
את ה MOA-לבדיקה של הרשות, הוקמה על ידי משרד התחבורה ועדת בינמשרדית שבח ישב
האוצר ומשרד התוזבורה, כדי לבדוק את כל העיסקה, כולל המערכת הממוחשבת. חוועדח
החליסה שזו עיסקה סובה. זאת היתה בדיקה יסודית שבה אנשים הופיעו לפני חוועדח
והציגו את עמדותיהם. היו דיונים במשרדו של מנכ"ל משרד התחבורה והבדיקה חיתח מאוד
יסודית. גם כאשר מועצת הרשות אישרה את ה MOA-היא לא אישרה את זח בהתחלה חד וחלק
אלא אמרה, נציג את זה למשרד התחבורה ולמשרד הכלכלה. כר שהעיסקה הזאת נבדקה
יסודית ויותר מכל עיסקה אחרת שאני מכיר במדינת ישראל: נבדקה על ידי מועצת חדשות,
על ידי האנשים הטכניים של הרשות, על ידי משרדי התחבורה והאוצר, ובסופו של דבר
כמו כל תכנית פיתוח של רשות שדות התעופה, עברה אישור חממשלח. אני חושב שזח מספיק
אישורים בדרר.
העיסקה היתה עיסקת מתנה, אפילו החלק של "בורוז". כי מה קיבלנו? כאשר התחלנו
את המשא ומתן "בורוז" ביקש מיליון ו-600 אלף דולר. מדוע? כי הוא אמר שהוא צריך
לתת לנו את התוכנה. ה faa-הודיעה שהוא יתן לנו את התוכנה חינם אין כסף. כתוצאה
מזה ירדה העיסקה למשא ומתן על מיליון דולר. העיסקה עם "בורוז" מותנית בזה
שהFAA- יתן לנו חינם את התוכנה. אני רוצה להראות כמה זהירים היינו כאשר כתבנו
את החוזים. בחוזה של "בורוז" כתוב
¶
"it is hereby agreed by the parties to thes contract that should one of the
Following events occur, within 45 days from the date of this contract, THEN
each party may terminate this cintract by way of a written notification to
,the other party, without any compensation from one party to the other
except for the contractor's obligation to re-pay iaa with any amounts paid
to him according to this contract up to that date:
1. the contractor was unable to receive the export license for the
equipment and support equipment;
2. iaa has not received from faa the last up-to-date version of the
operational and diagnostical software for the equipment."
אני רוצה לתקן עוד כמה דברים שכתובים פה שאינם נכונים. כתוב בדו "ח מבקר
המדינה שלא דאגנו לעתיד של המערכת, מה יהיה אם arts 2Aיבוא, כלומר שיפור
המערכת. בכל חוזה של "בורוז" מופיע עוד סעיף וזה ממש סותר לחלוטין את מה שהמבקר
כותב. זה סעיף 20. אצל המבקר זה מופיע בעמוד 1016: "לא נמצאו ברשות מסמכים
שיעידו על ניהול משא ומתן לרכישה אפשרית של מכלולים חדשים של המערכת שהיתה באותה
עת בפיתוח". לא רק שהיה משא ומתן אלא חתמנו על זה. וכר נאמר בחוזה עם "בורוז":
"THE CONTRACTOR HEREBY UNDERTAKES THAT SHOULD FAA DECIDE IN THE FUTURE ON
THE PURCHASE OF DBANS AND OP ARTS IIA ENHANCEMENTS FOR THE ARTS I I FROM THE
CONTRACTOR THEN THE CONTRACTOR WILL SELL SAME TO IAA, UPON IAA DEMAND, FOR
THE SAME PRICES THEY WILL BE CHARGING FAA AT THE TIME THAT IAA PURCHASE
WILL OCCUR, WHEN THE ORDER IS PLACED CONCURRENTLY."
במלים אחרות, הם אמרו, אם תקנו באותו זמן שה-FAA קונה, תשלמו אותו מוזיר.
ה-FAA זה גוף שקונה 200 מערכות ולא מערכת אחת. לכן אני חושב שזו עיסקה טובה
ומכסה את ה-ARTS II A ואני לא מבין מה שכתוב פה. אותו הדבר לגבי חלקי חילוף
ואותו הדבר לגבי .logistical supportיש התחייבות שאם ה paa-לא יתן logistical
SUPPORTהם חייבים לתת. אני חושב שבזה כיסינו את כל הדברים.
אני קצת ממורמר על כר שאנחנו חוסכים 4 מיליון דולר למדינת ישראל ואחר-כר
אפילו לא קוראים את החוזים שחתמנו.
היו"ר די ליבאי;
אני אבקש שתיבדקנה ההערות שלר על ידי מבקר המדינה, ואבקש אז התגובה של משרד
מבקר המדינה בישיבה הבאה, כשהם יבדקו את המסמר שהנחת עכשיו לפניו, בייחוד את
סעיף,20 וישוו את זה עם הביקורת שלהם בעמ' 1016.
אי גרוסברד!
אגב, זה חתום על ידי שני אנשים.
היו"ר די ליבאי;
אני רוצה לחזור לשתי נקודות: א. מה שנשאר בכל אופן טעון בירור כרגע זה שאתם
מקבלים על עצמכם, בעצם אתה בחתימתך קיבלת על עצמך לרכוש מערכת ממוחשבת
בארצות-הברית מסוג 2 arts כפי שאתה מבהיר לנו.
אי גרוסברד;
אבל זה היה מותנה.
היו "ר די ליבאי
¶
לכן אני אומר שקיבלת על עצמר באותו ממורנדום. מבקר המדינה כותב, וזה מעניין
אותי, שאתה השבת להם שרכישת המערכת המסויימת ולא אחרת נבעה מההתנייה שהמערכת
מיוצרת בלעדית על ידי החברה האמריקאית שממנה נרכשה המערכת. אני מבקש לדעת האם
זה באמת בלעדית על ידי אותה חברה, כי הבנתי קודם במהלר הדיון שאמרת ששתי חברות
מייצרות אותה מערכת, אס כי נאמר שיש פער מחירים ניכר ביניהן. מה הנכון?
אי גרוסברד
¶
יש 2 ARTS ויש 3 ARTS. מערכת מיוצרת על ידי יצרן אחד, ומערכת 3arts
מיוצרת על ידי יצרן שני. הזכויות של הפיתוח שייכות ל .FAA-בשביל שתיהן שילם
הFAA-את הכסף של הפיתוח. 2 ARTS זה"בורוז", ו-3 arts זה נדמה לי ווסטינג
האוז. 3 arts זו מערכת שמותקנת ובנויה בשביל שדות תעופה גדולים.
אי גרוסברד
¶
לא. אין מערכת יותר קטנה מ-2 .arts זו לא מערכת של מחשב. זו מערכת שלמה טיל
צגים, של תוכנה, של קליטת הנתונים משתי מערכות רדר. הכול נקלט ומעובד ומופיע
לפני הבקר כתמונה של מה שקורה בשטח. זאת מערכה קטנה יותר, היא גם זולח יותר,
משרתת מ-50 אלף תנועות בשנה - שזה פחות או יותר מה שיש בבן-גוריון - עד 200 אלף
בשנה. ראינו גם שדות שבהם התנועה 300 אלף שעדיין השתמשו ב-2 ARTS, וזה היה על
הגבול.
3 ARTS זו מערכת שמתחילה ב-250 אלף תנועות בשנה ומגיעה עד מיליון תנועות
בשנה, שזה בכלל מחוץ להיקף שלנו.
אי גרוסברד
¶
איו. שדות בינלאומיים בעולם אנחנו ביו הבודדים שיש להם 50 אלף תנועות בשנה.
רוב השדות הבינוניים האחרים יותר גדולים.
צי גוב-ארי;
זה לא נכון לקנות מערכת למינימום.
אי גרוסברד
¶
אם היתה מערכת של 00 1 אלף אולי היינו קונים, אבל לא היתה מערכת כזאת, והיתה
ברירה ביו שתי מערכות. מאלה בחרנו את הדבר שהיה מובו מאליו על פניו, זו לא היתה
שאלה של השוואות, זה היה כל כר בולט שאיו לנו מה להתעסק עם ה-3 .arts דהר אגב,
מה שאני אומר פה, אמרתי מלה במלה למבקר.
היו "ר די ליבאי;
אתה אומר שפה זה לא כמו עם המכ"ם, זה לא עניו של חתימת יחיד שלך. איר נעשתה
העיסקה עם בורוז?
אי גרוסברד;
עם בורוז התנהל משא ומתו במשרדים. מי שחושב שזו לא היתה התנייה של ה-FAA,
אני רוצה להגיד שהמשא ומתו הראשוני התנהל במשרדים של הfaa-.
היו"ר די ליבאי;
לא היה לכם קשר לפני 27 לינואר 1984?
אי גרוסברד;
כשהיינו ב-FAA, ה-FAA הפגיש אותנו עם בורוז, עוד לפני חתימת ההסכם. כד שמיש
אומר שלא היתה התנייה, יכול לראות מההתנהגות של ה FAA-את ההתנייה. שם נוהל משא
ומתן במקביל.
היו"ר די ליבאי;
אם היא היחידה שמייצרת, על מה המשא ומתו?
אי גרוסברד;
משא ומתו על המחיר. הם רצו מיליון 600 אלף .
היו "ר די ליבאי;
אם אין להם התחרות, למה שלא ירצו?
אי גרוסברד;
פה זה כבר ענין של טכניקה של משא ומתן. הם רצו למכור ואמרתי להם שאין לי
תקציב, ובסוף הורדתי אותם למיליון דולר. כי הם בכל זאת רצו למכור לחו"ל.
היו "ר די ליבאי;
מי השתתף במשא ומתן עם בורוז?
אי גרוסברד;
אותה משלחת.
היו "ר די ליבאי;
למה שיירדו ב-600 אלף דולר?
ר' פאר;
הם לא רשאים למכור למי שהם רוצים את המערכת הזאת. הפיתוח הוא של ה.PAA-
הFAA-איפשר להם למכור מערכת אהת לבהאמס לפנינו, והאינטרס הטבעי שלהם הוא למכור.
אנשי המקצוע שלנו גיבשו אז הפריטים שאנחנו זקוקים להם בנתב"ג. קיבלנו מהFAA-
את ה break Down-של המחירים שבורוז זכו במכרז אצלם, ושילמנו בדיוק את אותו
המחיר, ולכן הצלחנו להגיע למחיר שהוא משמעותית הרבה יותר נמוד, עם המגבלה
התקציבית שלנו.
אי גרוסברד
¶
היתה הזמנה של 6 מערכות של faaוהתלבשנו על ההזמנה שלהם, כי אחרת לא היינו
יכולים לקבל את זה, הקו היה סגור. faaהזמין 120 מערכות והקו נסגר. PAA-nרצה
עוד 6 מערכות, והתלבשנו על זה.
היו ייר די ליבאי;
אני רוצה להביו. הממורנדום נחתם ב-27 בינואר 1983 בוושינגטון. החוזה עם
בורוז איפה נחתם?
ר' פאר;
בארץ, ב-21 בפברואר 1983.
אי גרוסברד;
החברה היא , system development corporationוזברה בת של בורוז.
היוייר די ליבאי;
לגביכס זה בורוז?
ר' פאר;
כן.
היו"ר די ליבאי;
מי חתום על ההסכם הזה מ-21 בפברואר?
אי גרוסברד;
היושב-ראש ויושב הרשות ישראל לוין.
היוייר די ליבאי
¶
מי חתם מהצד השני?
אי גרוסברד;
אודניימר, הנציג של בורוז.
היו "ר ד י ליבאי;
ההסכם הזה על המערכת הממוחשבת נחתם על ידי שניכם, וזה תואם את הנוהלים,
אדוני היועץ המשפט י ?
דייר מ י הורוביץ
¶
שניים צריכים לחתום.
היו ייר די ליבאי;
לזה קדם דיווח למועצת המנהלים ואישור מועצת המנהלים?
אי גרוסברד;
ב-6ו בפברואר ניתן אישור של מועצת המנהלים.
המערכת הזאת נקנתה במיליון דולר, כיוון שה-FAA קיבל על עצמו לעזור לנו
בהתקנה. לכן כל המטרה של ה faa-לא היתה למכור לנו מערכת אמריקאית, הם לא יכלו
לעזור לנו בהתקנת מערכת בקרה ממוחשבת בלי שזה יהיה אותו הציוד שהם עובדים
אתו בארצות-הברית, כי התוכנה שלהם לא טובה בשביל מערכות אוזלות, והסיוע
הלוגיסטי בשביל תיקונים לא קיים בשביל מערכות אחרות אלא רק בשביל המערכות שחס
משתמשים. היידע הטכנולוגי שלהם קיים רק בשביל מערכות שהם מכירים. לכן אם רצינו
את הסיוע הטכנולוגי של faa-hואת היידע, עד היום יצרנו מערכת יוזמים שאנחנו
מקבלים את כל התיקונים מה-FAA. ה-FAA בנוסף לזה העביר לפה חלקי חילוף על חשבונם
ומחזיק פה חלקי חילוף עבורנו, שאנחנו יכולים מיד לשלוף מהמחסן שלחם, ורק אז
מחייבים אותנו. אנחנו מקבלים את אותו הסיוע כאילו חיינו בארצות-הברית. אינני
יודע בכמה כסף אפשר להעריר את זה. אבל דבר אחד ברור לי, שלעולם לא נחיה ב-
. BREAKDOWN
היו "ר די ליבאי;
נשארה לי עוד שאלה אחד בפרק זה. בעמי 1017 סעיף 6, נאמר שחגשתם למנכ"ל משרד
התחבורה דו"ח על בדיקה כלכלית בדבר רכישת המכ"ם והמערכת הממוחשבת. בדו"ח נאמר,
שעם התקנת הציוד החדיש בנתב"ג יתאפשר ביטול יחידת בקרח, וחדבר יביא לידי חסכון
של עשר משרות ושל משכורת בחיקף 289 אלף דולר בשנח. ואומר המבקר שהתחשיב האמור
לא התאמת וזה לא תרם להקטנת כוח האדם. מח תגובתכם לחערח זאת?
אי גרוסברד;
חערה זאת נכונה. אני עדיין מאמין שנשכנע את חיל האויר לבטל את היחידה
שאנחנו מחזיקים אצלו. בעזרת המערכת הנוכחית אין צורך שנחזיק אצלו יחידח נפרדת.
היו "ר די ליבאי;
אולי תבהיר למה היחידה קיימת ולמה ניתן לבטל אותח?
אי גרוסברד;
הדבר מאוד פשוט. אנחנו מחזיקים יחידת בקרח בבסיס של חיל חאויר כדי לזהות
מטוסים אזרחיים שמתקרבים ארצה. לחיל חאויר יש מערכת חגנח שלו ורדף שלו שמסתכל על
המטוסים שבאים ארצה. אם אנחנו מזהים מטוס ספציפי כמטוס אזרחי, אין התראה. לגבי
מטוס בלתי מזוהה ניתנת התראה למערכת ההגנה. אנו מאמינים שבעזרת המערכת שלנו ועם
מיתקון נוסף בבן-גוריון, נוכל לזהות את המטוסים ישר מבן-גוריוו ולא יהיה צורר
לההז יק יחידת בקרה בחיל האויר.
היו"ר די ליבאי;
יחידת הבקרה היא על התקציב שלכם?
אי גרוסברד;
בוודאי. אנחנו מחזיקים אנשים שלנו בבסיס חיל האויר וזה עולה לנו הרבה כסף -
כפי שכתוב כאן - 289 אלף דולר, וזה בלשון המעטה.
היו"ר די ליבאי;
אז מדוע אתם מחזיקים את זה?
אי גרוסברד;
כי חיל האויר אומר; תשבו ביחידת הבקרה שלי, כדי שתזהו לי מטוסים. שיהיה
מישהו מהאנשים שלכם שיגיד לי, זה מטוס אזרחי מזוהה וזה לא מזוהה.
היו"ר די ליבאי;
כלומר, אתה אומר שהיחידה הזאת לא מבוטלת בגלל שחיל האויר מתור שיקולים
צבאיים גורס שיש מקום להחזיק את היחידה הזאת הלאה?
אי גרוסברד;
אכן. אני חושב שהוא ניתן לשיכנוע, ולא התייאשתי מזה. גם המבקר אומר אותו
הדבר.
היו"ר די ליבאי;
אתה אומר; כשאנחנו הצענו למנכ"ל משרד והחבורה את אפשרות הקיצוץ הזה, הצענו
את זה מתור מחשבה לגופו של ענין שהדבר ניתן?
אי גרוסברד;
אכן.
אי הראל;
במשך שנים מתנהל מאבק, ויכוח, אינני יודע איר לקרוא לזה, על זח שחיל האויר
לא ישתמש בשדה התעופה בן-גוריון. אין בזה הגיון רב שחיל חאויר משתמש שם. זח לא
טוב מהרבה מאוד סיבות, זה מפריע. אני מבקש לדעת האם התקבלה החלטה בדרג גבוה על
האפשרות שהסתמנה לפני כעשר שנים, להעברת חיל האויר משדה התעופה? זח דבר שהיה
מאפשר לרשות להתרחב ולתת בטיחות יותר טובה לטיסות האזרחיות. יש בעיות במגדל
פיקוח עם אנשים מחיל האויר שאינם כל כר בקיאים בסימנים ובשפה האנגלית. אינני
רוצה לפרט אח כל הבעיות. אני רוצה לדעת האס חיל האויר מבחינה זאת עשה מהלר
להוציא את היחידות משדה התעופה לשדות תעופה שלו?
צי גוב-ארי;
השאלה שנשאלה בעניו יחידת המכ"ם איננה קשורה לשאלה שלר. בזמנו כאשר ניהלנו
משא ומתן עם היל האויר בנושא ביטול יהידת המכ"ם המשותפת, היחידה ישבה בבעל תצור.
יותר מאוהר היהירה הועברה לג'רמק במירוו, בעיה של זמן ומרחב מבהינת זיהוי. לכן
יש כאן מקום ערייך לישיבה משותפת כל עור שלא נוכל למצוא פתרונות לטווהים האלה,
ישיבה משותפת כתף אל כתף של מכ"ם צבאי ואזרחי, לצרכי זיהוי ומניעת יירוטים
מיותרים. אלה עוברות החיים.
באשר לנמל התעופה בן-גוריון, צריר לדעת שחיל האויר מחזיק בנמל התעופה
בן-גוריון טייסות תובלה כבדות שלו. הטייסות האלה נשענות כולן על התעשיה האוירית.
העלות של העתקת הפעילות ברמה של מדינת ישראל, של תקציב המדינה, היא עלות מדינה,
כאשר מרבית פעילות התובלה, כולל היחידות של צה"ל שמשונעות דרך טייסות חיל האויר
בנתב"ג אכן מתבצעת במרכז. העברת העניו הזה למקום אחר למעגל רמון או למקום אחר
בנגב, דורשת סדר גודל של הרבה מאוד עשרות מיליוני דולרים.
כל מה שקשור לאספקט המקצועי של ניהול הבקרה בנמל התעופה בן-גוריון, היום
הענין הזה מתנהל בסדר. יש שיתוף פעולה הדדי ואנחנו נוחתים גם בעובדה. כר שהענין
איננו מפריע היום כפי שהפריע בעבר.
י' צבו;
נאמר לי שהנושא הוזכר, אבל הייתי רוצה לקבל פירוט יותר ספציפי בנושאי
בטיחות בשדה התעופה בו-גוריון, בטיחות במובן של בטיחות נחיתות והמראות ובטיחות
גם במובו של הנוסעים שזה אולי יותר התחום של המשטרה וכוחות הבטחון.
אי גרוסברד;
בטחון או בטיחות?
י י צבו;
בטחוו ובטיחות.
לפי איזה קריטריונים נותנת רשות שדות התעופה זכיונות בתור אולם הנוסעים?
אומר מה הרקע לשאלתי. יש שם, כפי שנמסר לי, דוכן של חב"ד, שזה בוודאי חלק ממערכת
הבטיחות.
רבותי, אנשי רשות שדות התעופה, בדרר אליכם נמצאת בקשה של האגודה ליהדות
הומאניסטית חילונית שמכינה פרסום לרגל ארבעים שנות המדינה עם מגילת העצמאת, ועם
הסבר על הערכים הדמוקרטיים, החינוכיים וההומאנ יסטיים של מגילת העצמאות, ויש
תנועות נוער מסויימות שמוכנות בהתנדבות לשרת בתחנת הזכיין הזאת, אם תתנו, כדי
לקבל את האורחים שבאים בעברית ובאנגלית ואולי גם בצרפתית, עם המסמך הזה, וגם
לחלק את זה לנוסעים שיוצאים. האם יש סיכוי סביר להניח שהם יקבלו רשיון מהסוג
הזה על יד הדוכן של חב"ד? השר השיב לשאילתה שלי בכנסת ואמר שלא שמע מישהו
שתפילת הדרר מזיקה לו. אני בטוח שגם חלוקה של מגילת העצמאות עם פירוש מאיר
עיניים לא תזיק לאף אחד.
אי גרוסברד;
נתנו לחב"ד לעשות שם שני דברים; לא למכור, זה לא זכיון מהסוג של מכירות.
היות ובשדות אתרים בעולם, לא יהודיים, נותנים לחב"ד אפשרות ביום ששי לאפשר למי
שרוצה להדליק נרות, להדליק נרות, ולאפשר למי שרוצה להניח תפילין, להניח תפילין,
תינתן האפשרות הזאת גם אצלנו. חשבנו שמה שניתן לעשות בשדות של זרים, הגיוני
שניתן להם לעשות פה, בשדה יהודי, לא שאני אדם דתי.
י' צבן;
תתנו גם לזרמים דתיים אחרים?
אי גרוסברד;
במידה וזה לא יתחיל להיות תעמולה.
צי גוב-ארי;
אתחיל בשאלתך האחרונה, חבר-הכנסת צבו. לחב"ד יש הסדר בנמל התעופה
בן-גוריון. אני חושב שהם נמצאים שם לפני הרבה מאתנו. בעבר אנשי חב"ד הסתובבו
באולמות והפריעו לנוסעים מבחינת הנחת תפילין, ויש כאלה ש.לא היו מרוצים מהרצים
אחריהם. לכן מה שנעשה צמצם את הריצות של אנשי חב"ד בכל האולם. אמרנו להם שישלהם
פינה ומי שריצה, יגיע אליהם. אינני חושב שצריר להוציא אותם מאותה סיבה
שיושב-ראש מועצת הרשות דיבר עליה. יש להם אחיזה בשדות אחרים. אינני חושב שזה
נושא שצריר ליהרג ולא לעבור עליו.
אשר לנושא הבטיחות והבטחון. אנחנו בדיוק דנים כאן במערכת שקשורה לבטיחות
הטיסה. אני רוצה לומר שבשנת 1983-82 מגדל הפיקוח של בן-גוריון לא ראה את
המסלולים. מערכת הבקרה האוירית בנתב"ג בוצעה דרך מכשירי קשר בלי לראות מסלולים.
היום אנחנו נמצאים דור אחד קדימה. אתה מתחיל לבקר מטוסים בטווח של 47 מייל
מהנמל, אתה רואה אותם על המכ"ם, אתה יכול למנוע התנגשות. זה מגדל חדש ששולט על
כל המסלולים. יש ימים של מאה תנועות אויריות אזרחיות ליום, אינני מדבר על חיל
האויר.
י י צבן;
האם סדרי הבטיחות לפי מיטב הכרתכם הם אופטימליים או שיש היום נקודות תורפה
משמעותיות במערכת שמגבלות תקציביות מונעות לטפל בהן?
צי גוב-ארי;
הבעיה היא אישורים לביצוע דברים. כגון, מסלולי הסעה בנמל התעופר! בן-גוריון.
הייתי רוצה לעשות מסלול הסעה על מנת להפריד תנועה של נכנסים ויוצאים. זח מסלול
נקביל למסלול המראה שמאפשר פינוי של מסלולי ההמראה ומאפשר הסדרת התנועה האוירית
בצורה אחרת. העיכוב הוא אישורים של הגורמים שצריכים לאשר.
י י צבן;
הסיבה לעיכובים היא תקציבית או הנדסית?
אי גרוסברד;
רשות שדות התעופה מהכנסותיה חייבת לשלם בשביל כל פחיתות. המגבלה היחידה
עליה שתכניות הפיתוח של הרשות צריכות להיות מאושרות על ידי הממשלה אחת לשנה.
בלי שום קשר תקציבי, כי לרשות שדות התעופה יש כסף, אנחנו נתקלים בבעיות שהממשלה
או האוצר אינם חושבים שזה הזמן להוציא את הכסף על דבר מסויים.
י י צבן;
הסיבה היא אם כן נפח ההוצאה הציבורית. נכון?
אי גרוסברד;
זה לא בדיוק אותו הדבר. כי לו היינו חלק ממערכת החשב הכללי, זה נכוו. אבל
ברגע שכספינו נמצאים במסגרת הבנקאית הנורמללית זה משהו אוזר.
י י צבו;
אותו הסיפור קיים ברושת הנמלים.
א' הראל;
האם "אל-על" משלמת את האגרות המוטלות עליה?
צי גוב-ארי;
חד-משמעית כן.
אי הראל;
אני רוצה להתייוזס לענין חב"ד. הגעתי לשדה התעופה ובצאתי מהמנהרה שבה אתה
נבדק באלקטרוניקה, והתנפלו עלי בצורה כזאת שלא ידעתי מה לעשות. הנחתי תפילין
כדי לעבור הכול בשלום.
בי לוי;
קיבלת יחס מיוחד...
אי הראל;
שאלתי אותם; מה אתם עושים כאן? אני רוצה לדעת אם יש לכם רשיון. הם אמרו שלא
רוצים לענות לי. הלכתי למשטרה ואמרתי שאני חבר כנסת ומבקש לדעת לפי איזו; רשיון
הם מבצעים מעשי אונס. אמרו לי שיש להם רשיון. אם כר, אין לי טענות אליהם.
התקשרתי למחרת למנכ"ל וקיבלתי תשובה שסיפקה אותי, שהם מוגבלים לדוכן שלהם ואינם
רשאים להסתובב כמו בעלי תעודת היתר מיוחדת קיבלתי תשובה שהענין הזה יטופל והם
יחזרו איש איש למקומו, ומי שירצה להניח תפילין, יגש אליהם.
היו "ר די ליבאי;
אני רוצה בשלב זה להפסיק את הדיון. במהלך הדיון ביקשנו פרוטוקולים
מסויימים. אני מבקש מהיושב-ראש או מהמנכ"ל לדאוג לכך שהם יגיעו בהקדם אלי באופן
אישי לקראת המשך הדיון.
אני מבקש לקבוע עכשיו את המשר הדיון בהשתתפותכם.
אי הראל;
כמי שמכיר קצת את הענין, אני חושב שטוב מראה עיניים. הקמת מגדל פיקוח חולל
שינוי גדול בנמל התעופה וכדאי לראות זאת.
היו"ר די ליבאי!
אני מסכים שנקיים סיור במקום, ונקיים את הדיון במחלף חסיור. נקבע את יום
שני, 14 במרס בשעה תשע בבוקר.
י' צבן;
מה עם הדיון על "פז"?
היו "ר די ליבאי;
הישיבה נקבעה מלכתחילה למחר. הסתבר שוועדת הפנים בראשות חבר-הכנסת שילנסקי
קבעה למחר דיון שקשור גם כל איכשהו להיבטים של האנרגיה ו"פז". פנה שר האנרגיה
והתשתית ליושב-ראש הכנסת והצביע על כך, שהוא ומשרדו מוזמנים בעת ובעונה אחת לשתי
ועדות. למיטב ידיעתי קבענו את הישיבה לפני ואולי הרבה לפני ועדת הפנים, והנכון
הוא שכאשר פנה אלי שר האנרגיה אמרתי שנוכל לנהל את הדיון גם בהשתתפות שר האוצר
או נציגו ומנכ"ל משרד האנרגיה ונציגי חברות הדלק. לכן מבחינתי אפשר היה לקיים
את זה מחר גם בלי שר האנרגיה. אבל כנראה הבעיה היתה שאנשי מינהל הדלק הוזמנו
לשני המקומות, ואז הודעתי ליושב-ראש הכנסת שההחלטה בידו ואני אקבל את החלטתו. לא
קשה לנחש מדוע הוא החליט שאם כך הדיון יתקיים בוועדת הפנים ולא כאן. הנימוק
הפורמאלי היה שוועדת הפנים דנה בהצעה לסדר שהועברה מהמליאה ואילו זה לא כך
לגבינו, ולכן הוא נתן עדיפות לדיון שם. אני כשלעצמי יכולתי לתת גם סיבה נוספת
שאינני רוצה לפרטה. אבל, כאמור, השארתי זאת להכרעת היושב-ראש. היושב-ראש נמצא
בחו"ל וכרגע מכהן כממלא מקום היושב-ראש, חבר-הכנסת נחמיאס. ולפי הכרעת ממלא מקום
יושב-ראש הכנסת הישיבה כאן מחר בוטלה, ותתקיים ישיבה, אגב כלל וכלל לא בעניינים
שאנחנו אמורים לדון בהם, בוועדת הפנים.
אם ניתן, אני אחליף את הנושא של הישיבה ב-1 במרס ואקבע את נושא מכירת "פז".
אני רוצה לומר לפרוטוקול, שקיבלתי ממנכ"ל משרד התחבורה בהתאם לבקשתנו, את
העתק החוזה החתום בין קואופרטיב "דן" לביו ממשלת ישראל. מר לוי מפנה תשומת לבי
לכר שנשוא החוזה הינו מסחרי, נתוניו חסויים כלפי צד גי, והוא מבקש לדאוג
שהאינטרסים של קואופרטיב "דן" או ממשלת ישראל לא ייפגעו. החומר נמצא בידי ואני
מפקיד אותו בידי מזכיר הוועדה לעיון חברים שמעונ י ינים בכר, לפני הישיבה הבאה
שנקבעה בענין זה ב-2 במרס.
י' צבן;
גם ההסכם עם "אגד" ישנו? אני מבקש גם את ההסכם עם "אגד".
היו "ר די ליבאי
¶
אם אתה מבקש, אני אבקש ממזכיר הוועדה להתקשר ללשכת מנכ"ל משרד התחבורה
ולומר שדובר גם על ההסכם עם "אגד", ואנו מבקשים לקבלו.
המסמכים שהוצגו במהלר הישיבה יישמרו בתיק רשות שדות התעופה של חוועדח.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30