הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס' 316

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום בי, כי בשבט תשמ"ח, 8.2.88, בשעה 9.30

(נוסח לא מתוקן)

בהשתתפות;

הברי הוועדה; די ליבאי

י י צבן

אי הראל

מבקר המדינה יי מלץ

עי אונגר - מנכ"ל משרד השכוו והבינוי

עי ברלינסקי - מפכ"ל משרד הכלכלה

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

נ' מיודובניק - אגף החשב הכללי

י' צור - מנהל יחידת ביקורת פנים מ' השכון

בי צירניאבלזקי- מנהל מרכז המידע והנתורז הכלכלי מי השכון

שי לביא -)

שי זומר -)

שי עמר -) משרד מבקר המדינה

רזי אלעד

ני כהן -}

אי קמין - מרכז הקבלנים

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנ ית; ת' בהירי

סדר-היום; הסיוע הממשלתי לענף הבניה



הסיוע הממשלתי לענף הבניה

היו"ר ד' ליבאי;

אני פותה את ישיבת הוועדה. על סדר היום הסיוע הממשלתי לענף הבניה. נשמע

תחילה את תקציר הפרק בדו"ח מבקר המדינה.

(תקציר הפרק מוקרא ומצורף כנספח לפרוטוקול הישיבה)

נשמע תחילה את מבקר המדינה.

מבקר המדינה י י מלץ;

אנו שותפים לדעה שמדובר לא במשבר אלא בירידה לממדים טבעיים. זוהי עמדת משרד

השכון, ואנו נוטים לקבלה. בנושא הבטרזת זכויות הקונים, אני חוזר ומדגיש כי כבר

בדו"ח 35 כתבנו על-כך כפי שמוזכר כאו. אצטט שתי שורות מדו"ח זה: "עובדה היא

שהקבלנים אינם מעניקים לרוכשים בכל המקרים ערבויות לכסוי מלוא התשלומים, ובמיוחד

בתקופה האחרונה, נוכח ההאטה בענף הבניה שפגעה בחוסנם הכלכלי של הקבלנים"(עמי 170

בדו"ח 35). שנתיים לאחר מכן, בדו"ח 37, אנו נמצאים דפקטו באותו מצב.

אני רוצה להדגיש את עניו הירידה בפריון. בעינינו היא בעיה חשובה מאד, ויש

לה סיבות משלה. עדכון קצר למה שנאמר בדף 6: יש כאן סיפור על רכישת מפעל לרכיבים

טרומיים, כסיוע שניתן לאחים גולדשטיין בצורה עקיפה במקצת. לפני ימים אחדים

נתפרסם בעתון כי החברה הזו נמצאת בפרוק. המפרק הזמני של החברה פנה אל בית-המשפט

המחוזי בתל-אביב בבקשה שיקבע כי עיסקת המכירה שנעשתה לפני כשנתיים, לפיה רכשה

חברת מבני תעשיה מפעל של האחים גולדשטיין ביבנה, לא בוצעה כהלכה , ואין היא

בשנת 1986 ביקשה המדינה לסייע לחבדת האחים

גולדשטיין שנקלעה לקשיים כספיים. הוחלט אז להזרים לאחים גולדשטיין סכום של 2.1

מליון ש"ח. במקום לתת לחברה הלוואות באמצעות חברת מבני תעשיה, כנאמן של המדינה,

הוחלט לבצע עיסקה לפיה תרכוש חברת מבני תעשיה מפעל של האחים גולדשטיין ביבנה.

מבני תעשיה התחייבה בנובמבר 1986 למכר חוזר, לאחר שחברת האחים גולדשטיין תחזיר

את חובה לאוצר המדינה. עתה טוען עורך-הדין כי המכירה לא בוצעה להלכה, וכי למדינה

יש זכות רק כנושא לא מועדף.

אני רוצה להוסיף ולומר: בדו"ח מסי 38 הנמצא עתה בשלבי הכנה אחרונים ויוגש

לשר הכלכלה בעוד ימים ספורים, ישנם פרקים נוספים בנושא זה, ביניהם בעיה וןסיוע

לכמה קבלנ ים נוספים.

אני מציע לנסות לנווט את הדיון כר, שחלק ממנו יושעה עד אשר דו"ח מסי 38 של

המבקר יוגש לנו.

הוא יוגש לוועדה בעוד שלושה חודשים.

על שולחנך יונח הדו"ח בעוד 13 שבועות.

זוהי גם הסיבה שעל-פי בקשת מבקר המדינה איננו מקיימים השבוע ישיבה נוספת.

המבקר וצוותו עמלים עתה מסביב לשעון, כדי לעמוד בלוח הזמנים. עדיין אין מדובר

בהנחת הדו"ח בפני הכנסת, אלא בהצגתו בפני הגופים המבוקרים ובפני שר הכלכלה

והתכנון.



מבקר המדינה י י מלץ;

לאחר מכו, במשך 12 שבועות, נאסוף את התגובות.

ל י צבו;

בכל זאת אני מבקש מהיו"ר וגם מהמבקר לשקול את האפשרות שנממש את המלצת

הוועדה מלפני שבוע, ונקיים דיוו דחוף בנושא של חברת "פז". כאשר הצעתי זאת, לא

ידעתי כי ייעשה תרגיל לעקיפת ועדת הכספים. מכיוון שמכירת מניות בחברה ממשלתית

טעונה אישור של ועדת הכספים, ערכו כאו תרגיל מוזר: הממשלה החליטה כי לא תימכרנה

מניותיה בחברת האם "פז נכסים", אלא בחברת הבת "פז נפט בע"מ", וכך תימנע הבאת

הנושא לאישורה של ועדת הכספים.

על דקע דו"ח המבקד מינואר 1986 וההמלצה החד-משמעית שלו לא לבצע את המכירה,

בדו"ח זה יש עניו מיוחד במינו. מדובר בהסכם ביו מינהל הדלק לחברות הנפט. כל מי

שעסק בנושא, אומר כי ההסכם הזה הוא שערוריה. אני מפציר שנמלא את חובתנו. יש דו"ח

של המבקר, ואנו צריכים לדון בהיבט של ביקורת המדינה בנושא זה, כי הזמן עושה את

שלו, ואחר כך יהיה מאוחר מדי.

נדמה לי שהחלטנו לדון בכך ביום ג' בשבוע הבא.

אי הראל;

הסכמנו לעשות זאת באחת הישיבות הבאות.

היו"ר די ליבאי;

ללא ספק אעמיד את הנושא על סדר-יומה של הוועדה. מאחר והמבקר חזר וביקש לא

להעמיס עליו ישיבות השבוע, אפשר להתחשב בבקשתו המיוחדת. נרצה בוודאי לקיים את

הדיון בהשתתפותו של שר האנרגיה, וקשה לתת לשרים התראה של כמה ימים מראש.

יי צבן;

גם בהשתתפותו של שר האוצר. שר האנרגיה מגורש אפילו מחדר המדרגות של תברת

"פז". בקושי נותנים לו להגיע לדלת הכניסה. אין לו שום standingבמכירה. הוא

אפילו לא חבר בוועדת השרים שהחליטה על המכירה.

היו"ר די ליבאי;

תצטרר לעזור לנו ולומר מיהם אלה שצריכים להיות מוזמנים לישיבה. גם התראה של

שבוע לא תמיד נראית סבירה לבעלי תפקידים מסוימים. אני מוכן לכלול את הנושא

בסדר-היום של השבוע הבא. תאמר למזכיר הוועדה, מי מן הראוי להזמין לאותה ישיבה.

היתה אלי פניה של חה"כ לנדאו, בענין המשבר בענף הדלק. אבקש לכלול גם את

הצעתו של חה"כ לנדאו באותו יום. גם אם לכאורה שר האנרגיה לא היה מעורב במכירה,

ארצה שנזמין אותו.

הנחת היסוד של משרד השכון היא שענף הבניה אינו במשבר, והוא מספק את צרכי

המשק שאינם גדולים מן ההיצע. זה כמובן נותן דפוס מסוים לביקורת וגם לדיון. אבקש

לשמוע, האם גם מרכז הקבלנים בדעה שצרכי המשק אינם גדולים מן ההיצע בתחום הבניה

הצבורית והפרטית כיום. מבקר המדינה שם דגש בדבריו על כמה נושאים, ואחד מהם הוא

פריון העבודה. אני רוצה לשאול את נציג מרכז הקבלנים, מהו המצב היום בתהום הבניה,



נ וכרז הארועים בשטחים.

מאחר ואני חייב לעזוב לישיבת ועדת הכספים, אבקש לומר קודם כמר, מילים: אני

חושב שצריך לברך על הדו"ח הזה ולקוות כי יפקח עינ ים בכמה תחומים. אתחיל במישור

העקרוני אל הדברים היותר ספציפיים. איני רוצה להכנס לנושא היקף הבניה. חסרים לנו

כמה פרמטרים לבדיקה, מהו גודל טבעי בענף. אם מחר תהיה התפתחות בענף הבניה, האם

האוצר, בנק ישראל ומשרד השכון ינקטו באמצעים דרסטיים, כדי לא לתת לענף להתפתח

מעבר לממדים הטבעיים שלו?

נדמה לי שלביקורת לא היתה שום ברירה, כאשר גם בנק ישראל, גם האוצר וגם משרד

השיכון בדעה שאלה הממדים הטבעים, אלא לקבל את מסקנתם. איני בטוח שהגענו אל

הרווחה בנושא פתרון בעיות השכון במדינת ישראל - לעולים, להחלפת דיור, לזוגות

צעירים, לדיור מוגן לקשישים. אני חושב שישנה שורה של בעיות בניה אקוטיות שלא

נפתרו.

הנקודה המרכזית בדו"ח מבחינת המקרו היא הפיגור הטכנולוגי. אני מצטער על

שדו"ח המבקר לא הצביע על שנת ההשוואה שהיה ראוי להצביע עליה - שנת 1967. המבקר

לוקח את שנת 1973, וקובע כפי שאכן מראה השנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי

אז היה זמן הבניה הממוצע של דירה 17 חודשים והוא עלה עתה ל-23 חודשים. חשוב שנדע

שב-1967/68 משר הבניה הממוצע היה 13 חודש. זהו הנתון הקובע והוא אינו מקרי. אנו

המדינה היחידה בעולם המערבי, שקרה בה הדבר השערורייתי והאבסורדי הזה. בכל העולם

התהליכים הם בכיוון הפור, כך היה גם אצלנו עד 1967, ומאז ועד היום כמעט והכפלנו

את משד הבניה הממוצע. אין ספק שהגורם לכך בהי הידיעה, הוא המצב שנקלענו אליו

בעקבות מלחמת ששת הימים. איני נכנס להיבט הפוליטי כשלעצמו, אד הענף הזה הלך

והתבסס יותר ויותר על העבודה הזולה מהשטחים.

זולה וגרועה.

ידוע מן ההסטוריה התעשייתית בכל העולם, כי עבודה זולה היא אחד הגורמים

לפיגור טכנולוגי. כאשר השכר כל-כד נמוך, למעבידים, למעסיקים ולחברות, יש תחושה

שהרווח מובטח על-ידי עצם השכר הנמוך, ואז התמריץ לייעול בניהול ובשנויים

טכנולוגיים יורד. זוהי אגב אחת הדוגמאות הקלאסיות גם במקרו, בנושא שכר העבודה

במדינת ישראל. זוהי ההוכחה הקלאסית שהמאבק להעלאת שכרו של העובד הישראלי והתאמתו

לתפוקה, אינו רק ענין של צדק חברתי והגנה על זכויות העובדים, אלא הוא גם האינטרס

של ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית הנאותה של המשק שלנו. אני תושב שהוועדה שלנו

חייבת לצאת מן הדיון הזה בקריאה לצעדים מיידיים לשיפור המצב.

קל יותר להחליט על הגדלת האחוז המושקע במחקר. הפיגור שלנו הוא פנטסטי, משום

שישנם אחמד, מוסה ואיסמעיל שישאו את מינשאת הבלוקים על גבם, ולכן לא צריך לחשוב

על תעוש הבניה כמו בארצות אחרות. אם נמשיך להנציח את הפער האמיתי בשכר בין

עובדי השטחים לעובדים בישראל, הריחיים של העבודה הזולה יהיו לא רק על כתפיו של

העובד מהשטחים אלא גם על כתפיו של העובד מישראל. הם ימשכו אותו למטה, וימנעו את

הכנסת השכלולים הטכנולוגיים.

נקודה אחרת היא האשראי בתחומים השונים, גם האשראי באופן כללי וגם האשראי

למשתכנים. אני מציע שהוועדה תאמר את דברה בתחום זה בצורה בוטה וחריפה, בכל הנוגע

לחוק המכד והבטחת זכויותיהם של משתכנים. פניתי גם ליועה"מ לממשלה, גם למבקך

המדינה וגם לוועדת האתיקה של הכנסת: ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשותו של

חה"כ אלי קולס, היתה שרויה בתהליך הוזקיקה. תוך כדי תהליך החקיקה מינה שר המשפטים

דאז, שד האוצר דהיום, ועדה צבורית. הוא עשה דבר חריג שאיש לא טרח להעיר עליו,

בכך שמינה את חה"כ א' קולס כיו"ר הוועדה הצבורית. קשה לי לראות, כיצד יו"ר ועדת

חוקה , חוק ומשפט, ילחץ להשלמת פעולתה של הוועדה הצבורית, ומה יעשה יו"ר ועדת



חוקה, חוק ומשפט וכיצד יתייחס בצורה אובייקטיבית להמלצות ועדה שעמד בראשה.

היו"ר די ליבאי;

בשעתו עדערנו על-כך. שאלנו האם מן הראוי הוא, שיו"ר ועדה של הכנסת יקבל

מנוי של שר.

י י צבו;

מה גם שמדובר בענין שהוא עוסק בו. הענין יידון היום או מחר בוועדה האתיקה

של הכנסת, לא לצורך ביטול המנוי אלא לצורך קביעה עקרונית ולצורך קביעה כי את

דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא זה, לא ינהל חה"כ אלי קולס. הוא לא יכול

לבחון אז מסקנות הוועדה שעמד בראשה. ראינו את הטרגדיות הפוקדות רוכשים, כאשר

מתמוטטות חברת בניה. מחר ישאלו אותנו, היכן הייתם, הרי זה כבר קרה עם גינדי ועם

אחרים, ולא יהיה מענה בפינו.

לא מקובל אמנם, שוועדה אחת של הכנסת תבקר ועדה אחרת. לכן אציע שנחריף מאד

את הביקורת על משרדי השכון והאוצר, בפרשת דרכי האישורים ברמה המיניסטריאלית של

אישורים לחברות למיניהן. הדוגמה של האחים גולדשטיין היא "טסט קייז". אני רותח

צעקתי ודפקתי על השולחן, אר בצורה השרירותית והגסה ביותר העניו אושר.

פניתי למבקר המדינה מיד כאשר הדבר קרה. ביקשתי לבדוק את סדרי הסיוע לחברה זו.

נעשו דברים שאי אפשר לשאתם, מכירת החברה ביבנה היתה תרגיל שקוף. הכל היה כביכול

כדי להציל את הפועלים, אך הסתבר כי הפועלים פוטרו מיד לאחר שהעיסקה בוצעה. זו

היתה עילת כזב. אני מציע שנבדוק את העניו לעומק, כדי שהביקורת בענין זה תרתיע

לגבי העתיד.

אני מציע שנפריד את הדיון בענין המשכנתאות. הנושא רגיש מאד מבחינה חברתית

וצבורית. נעשו כמה צעדים כדי להקל על מצוקת הזוגות הצעירים והמשתכנים, אך הדברים

עדיין לא באו על תיקונם, ואני חושב שתפקידנו להשלים את המלאכה. הייתי מבקש, אם

אפשר, שמשרד השכון יאמר את דברו בנושאים שתקועים מבחינת הביקורת באמצע הצינור,

למשל מה קרה עם חברת "רסקו", האם הוגשה תכנית הבראה, האם הסתיימה השלמת הדירות

וכדי.

אי קמין;

השאלה הראשונה היתה היקף הבניה, והאם היא עונה על צרכי המשק. הייתי מבחין

ביו מצב של איזוו ביו ביקוש להיצע לביו צרכים פיזיים. מבחינת האיזון בין ביקוש

והיצע, המצב מאוזן. מי שיש בידיו אמצעי מימון מתאימים, יכול לרכוש דירה. התחלות

בניה קיימות, אך לדעתנו יש פער בין הצרכים הפיזיים לבין היקף הרכישות בפועל. אם

ניקח נושא כמו זוגות צעירים, אנו יודעים שקיים פער. ישנה התכתבות בינינו לבין

משרד השכון במטרה לקבוע את גודל הפער, אך מוסכם שקיים פער. מדובר על כאלפיים

זוגות צעירים בשנה, שאין הסבר כיצד הם מצליחים לפתור את בעיות הדיור שלהם. אם

נקזז ממספר הזוגות הנישאים בשנה את מספר מבקשי הלוואות הדיור במסגרת תכניות סיוע

לזוגות צעירים, או את מספר הזוגות הצעירים שפנו לאזורי פיתוח, או כאלה שקיבלו

סיוע ממשרד השכון באמצעות דמי שכירות, - עדיין ישנו פער של כאלפיים זוגות צעירים

בשנה. יכול לחיות שחלקם יורדים מן הארץ או נמנעים מהקמת משפחה. חלקם גרים

בדירות ההורים, שגם היא אינה מאפשרת קיום חייב משפחה סדירים. על כל פנים, קיים

פער, אם כי מבחינת המצב בשוק קיים פחות או יותר איזון.

היו"ר די ליבאי;

מחירי הדירות הם מעבר לכל סבירות. בעלי יכולת יכולים אולי באמצעיהם

הפרטיים להשיג דירה, אך אנשים בעלי אמצעים בינוניים, שלא לדבר על משפחות בעיתיות

כדוגמת המשפחות החד-הוריות, כיצד הם יכולים להגיע לדירה? מה עם פתרון מצוקות

דיור? ישנם אנשים רבים החיים בתנאים לא תנאים, בשל הקושי לרכוש דירה. איני

יודע אם כל המקרים האלה נכללים בהגדרת הביקוש, כי אין הם יכולים להרשות לעצמם

לבקש דירות.



א' קמין;

השוק חייב להיות מאוזן. כמות הדירות אשר תיבנה תהיה שווה לכמות הכסף שיש

בשוק כדי לקנותן.

היו"ד די ליבאי;

מבחינה חבדתית, אני חושב שהמצב אינו מאוזן והדרישה עולה על ההיצע, ולו רק

משום שהמחיר כל-כד גבוה. יכול להיות שאם היתה יותר בניה להשכרה, אם מחיר הקרקע

היה זול יותר, עלות הבניה היתה זולה יותר והקבלנים היו יכולים לבנות יותר, גם

הביקוש היה עולה.

זוהי סוגיה שמשרד השכון מופקד עליה.

אי קמין;

משרד השכון מופקד על בעיות הדיור במדינה, אנו מופקדים על בעיות בניה. אחד

הנעלמים הוא, כיצד מצליחים אנשים להגיע להיקף רכישות כפי שאנו עדים לו היום.

המימון של משרד השכון הוא כ-30 אלף דולר בדרגות ההתחלתיות. מחירי הדירות הם הרבה

מעבר לכר. אני רוצה לציין כי חלקה של הקבלנות במחיר הדירה אינו עולה על 40%. יתר

המרכיבים הם הקרקע, דובה בשליטת המינהל וחלקה הקטן בשליסת גורמים פרסיים. חלק

אחר ממחיר הדירה הוא המיסים המגיעים ל-25% . המע"מ - 15% , מס רכישה - 2.5%,

היסלים על חומרי בניה, מכס, מס קניה, מס רכוש בתהליד הבניה. על כל אלה יש להוסיף

גם את האגרות העירוניות. אגרות הפיתוח העירוניות מגיעות ל 10%-מעלות הבניה.

אי הראל!

מה עם ערר הקרקע?

אי קמין;

הוא נע בהתאם לאזור. ישנם אזורים כמו צפון תל-אביב, בהם ערד הקרקע יכול

להגיע ל-60% ממחיר הדירה ובראש"ל כ-40% מערך הדירה.

עי אונגר;

ישנם גם אזורים בהם ערר הקרקע הוא רק 15% ממחיר הדירה, וישנם מקומות בהם

ערר הקרקע רק 2%.

אין מקום בו ערר הקרקע רק 2% ממחיר הדידה. גם אם המינהל נותן הנחה על מחיר

הקרקע באזור פיתוח, הוצאות הפיתוח מעלות את המחירים ועליהן אין הנחות. בשליטתנו

נמצאים כ 40%-ממוזיר הדירה. אנו בדעה שאם היתה נעשית פעולה להוזלת הקרקעות, הדבר

היה מוזיל את מחיר הדירה לצרכן. בענף יש תחרות קשה מאד, שכן לא קיימת בו

קרסליזציה או רווחים עודפים. אני חושב שכללי הכלכלה פועלים בצורה הסובה ביותר

בענף הבניה. יכולה להיות תקופת ביניים קצרה של רווח עודף, אר מיד אחד-כר יש

התחלות בניה נוספות. כאשר גדל ההיצע, אנו חוזרים תור זמן קצר למצב של רווח

נורמלי. לצערנו, בשנים האחרונות לא מדובר עוד על רווח. חברות הבניה שחקו את ההון

העצמי שלהן, ואף נקלעו לקשיים בהמשר תפקוד.



א' הראל;

תסביר לנו, מה לדעתך גרם למשבר הגדול בענף הבניה ולהתמוטטותם של קבלנים.

א' קמין;

המשבר האחרון התחיל עם התכנית הכלכלית החדשה ביולי 1985. המכה הראשונה לענף

הבניה היה כאשר הקפיאו את המחירים, אר שכחו להקפיא את הריבית. הפיצוי נעשה אז

בדרך של הסדר חד-פעמי על התיקרויות עתידיות. ענף הבניה קיבל כפיצוי 17%, בו בזמן

שענפי תעשיית הבניה קיבלו פיצוי בשעור גבוה בהרבה. ענף הבניה התחיל את תקופת

המדיניות הכלכלית החדשה עם פיצוי של 17% והקפאת מחירים ברמת יולי 1985, ואילו

מדד תשומות הבניה עלה מיולי 1985 ב-25-26% .

אי הראל;

אני מבין שזה יכול למוסט חברות קטנות, אד כיצד הוא יכול למוטט חברות כמו זו

של האחים גולדשטיין?

אי קמין;

הייתי תולה זאת בעיקר בגורם הריבית הראלית, אשר הגיעה ל-80% ואף ל-120%.

לעומת זאת, מחירי הדירות היו מוקפאים בגלל אווירת השפל שנוצרה במשק מיולי 1985.

כאשר הריבית צומחת ומחירי המוצר לא יכולים לעלות, בחלק מהמקרים גם בגלל תקנות

שעת חירום מיולי 1975 וברוב המקרים בגלל מצב השוק, - זהו מתכון בדוק לקשיים.

וזברה שהיו לה רזרוות דולות, כילתה את הרזרוות ולא הגיעה לפשיטת רגל. חברות שלא

היו להן רזרוות, הגיעו לפשיטת רגל.

אי הראל;

השאלה היא אם זה לא נובע משינוי המדיניות של הממשלה. פעם הממשלה היתה הגורס

המכריע בבניה, והיא שעיצבה את השוק. משרד השכון היה קונה את הדירות. השאלה היא

אם זה לא היה גורם ביצירת המשבר.

אי קמין;

במשבר הנוכחי זה לא היה פקטור. הממשלה יצאה מן הבניה בצורה מסיבית עוד

בשנים 1974/75. אז נקבע כי זכאי משרד השכון יכולים לרכוש דירה מכל מקור שהוא,

ולאו דווקא מפרוגרמת תבניה של משרד השכון. מ-1974 התל תהליך הדרגתי של יציאת

הממשלה מבניה ישירה. אם הממשלה היתה בונה פעם 60% מהתחלות הבניה, איני יודע אם

היום היא מגיעה ל-20%. בשטח זה לא היו שנויים גדולים בשנה-שנתיים האחרונות. היה

צמצום בתקציבי הסיוע הממשלתי ולאו דווקא למגורים, אלא למבני צבור, בתי-ספר,

בתי-חולים וכו'. זה גרם קשיים גם לקבלנות הכללית, אך הקושי העיקרי נבע ממדיניות

הריבית שהיתה קטלנית במיוחד בענף הבניה. כאשר עוסקים במוצרים ארוכי טווח, אין

אפשרות לצמצם את הפעילות באופן חד. כאשר אתה נמצא בתחילת בנייתו של בנין שמשך

בנייתו שנתיים, אין לך ברירה אלא להמשיך בבניה, אפילו אם נרכשה רק דירה אחת מתוך

24 דירות.

היו "ר די ליבאי;

נעבור להערתו של מבקר המדינה על משך הבניה , שהוא אחד הגורמים לייקור

הדירות, ועל העסקת עובדים שעלותם הנמוכה לענף בלמה את הצורך בהתקדמות

הטכנולוגיה.



אי קמין;

אין טעם להתעלם מן העובדה שהעבודה הזולה תרמה לחוסר פיתוה טכנולוגי, אד

בשום אופן לא הייתי רואה בכר גורם יחיד. ישנם עוד מספר גורמים שאיני יודע אם

צויינו בדו"ח המבקר.

מבקר המדינה י י מלץ;

איד אתה מסביר את העובדה שבכל העולם הולד ומתקצר משד הבניה, תוך שימוש

בהתפתחות הטכנולוגית, ואילו אצלנו קורה תהליך הפוד: פעם סיימנו בנין ב-13

חודשים, היום ב-23 חודשים.

אי הראל;

בזמן שבארה"ב מסיימים בנייתו של גורד-שחקלם.

עי אונגר;

לא מדוייק. משד הבניה למגורים בארה"ב אינו אקוויולנטי למשד הבניה של

גורדי-שחקים.

אי קמין;

למשדד השכון יש יותר מחקרים על-כד. מבחינת האספקטים הכלכליים, כאשר מדברים

על משד בניה, מדובר בממוצעים. יש גם דוגמאות לבנ ינ ים אשר ניבנו בשמונה חודשים או

פחות מכך. אחת הסיבות להאטה בקצב הבניה היא קצב המכירות ובעיות המימון. קבלן

מנסה לסיים אז העבודה בהקדם אפשרי ועל-פי החוזה, אד כאשר קצב המכירות איטי, הוא

גורם להאטת קצב הבניה. בחוזה המכר של הדירה, קובעים מועד ארוד יותר מזה הנדרש

מבחינה טכנית, מכיוון שמביאים בחשבון את בעיות המימון.

אני מצטער לומר כי לענף הבניה אין שום אשראי להשקעות. אם קבלן צריד להשקיע

בטכנולוגיה, מה שפתוח בפניו הוא שוק האשראי החופשי. בנגוד לענפים אחרים בהם

האשראי לפיתוח הוא מסובסד, בענף הבניה זה לא היה קיים אף פעם. דבר נוסף שיש

לציינו הוא התנודות; בשנים האחרונות אנו עדים לתנודות רבות במשק בכלל ובענף

הבניה בפרט. מצד של תנודות אינו מאפשר השקעות. חברה כמו דרוקר, אשר רצתה להשקיע,

היתה על סף פשיטת-רגל ונקנתה על-ידי טולל-בונה. זו היתה אחת הוזברות היעילות

ו המשקיעות ביותר בציוד. להערכתי, זו גם היתה ארה הסיבות לכר שלא הצליחה להחזיק

מעמד. ההשקעות נעשו מהלוואות בנקאיות רגילות ולאו דווקא מהצבר הון ורווחים.

הסתבר כי במצב התנודות במשק, לא תמיד יכול השוק להבטיח מספיק תעסוקה שתאפשר

פרעון הלוואות.

איני מכיר מקרה בו קיבלה חברה אשר השקיעה בציוד, מעמד של מפעל מאושר. זוהי

אחת הסיבות לפיגור הטכנולוגי, בנוסף לעבודה הזולה. הבעיה היא חוסר מימון מתאים

והתנודות הקשות המשפיעות על הענף.

מבקר המדינה י י מלץ;

מה אחוז העובדים הלא ישראלים בענף?

עי אונגר;

אני מוצא לנכון לציין כי דו"ח המבקר ממצה מאד, ומהווה כלי עזר עבורנו משום

שהוא מרכז נתונים שהיו מפוזרים במשרד בצורה של דו"ח ביקורת. אנו מסכימים עם חלק

גדול מהממצאים וגם מהמסקנות. ישנם נושאים אחרים שאיננו רואים לגביהם עין בעין

עם המבקר. אני רוצה להדגיש כי ענף הבניה הוא ענף בעייתי גם בארצות המתקדמות כמו

ארה"ב וארצות אירופה. ענף הבניה מאופיין בתנודות לעיתים חריפות מאד. אחת ממטרות

הממשלה באמצעות משרד הבנוי והשכון, היא למתן אז התנודות וליצוד יציבות עד כמה

שהענף מאפשר.



המושג "משבר" בענף הבניה אינו מקובל עלינו. משבר הוא דבר שאינר צופה אותו.

הניתוחים במשרד צפו בהחלט את מה שמכונה משבר בענף הבניה. אנו צריכים להיות ערים

לכר ששיאי הבניה של סוף שנות השבעים ותהילת השמונים, היו פועל יוצא של כמה

הצטברות פיגור בבניה משנים קודמות, עליה ניכרת יותר מאשר היום וירידה

קטנה יותר, התמודדות עם בעיות סוציאליות כאלו ואחרות והתוצאה של המדיניות המשקית

במדינת ישראל. השיא היה ב-1980 , כאשר בשנה אחת היו קרוב ל-40 אלף התחלות בניה,

מהן כ-20 אלף במסגרת משרד השכון . זו היתה תוצאת התמודדות עם מצב נתון. אנו

רואים כי בשנים 1982 עד 1986 ישנה ירידה הדרגתית ומתמשכת בהתחלות הבניה.

אפשר לומר כי התופעה של הצטמקות ענף הבניה הגיעה לקיצה. שנת 1987 מסמלת

התחלת גידול ראלי והדרגתי בענף הבניה. אמסור נתונים על התחלת הבניה למגורים:

בעוד שב-1986 עמדנו על 17.5 אלף התחלות, ב-1987 אנו מסיימים עם למעלה מ-19.5 אלף

התחלות בניה, גידול של כ 2000( 10%-יחידות דיור). הצפי שלנו הוא שב-1988 נגדל

בעוד 10% ונגיע לכ-21 אלף התחלות בניה.

האם אתה כולל בכר גם את התחלות הבניה ביהודה ושומרון?

כן, אם כי האחוזים שם אינם ניכרים. התחלות הבניה ביהודה, שומרון ועזה רובן

ככולן במסגרת פרוגרמת משרד הבנוי והשכון. השנה אנו מגיעים ל-1500 יחידות דיור,

ובשנה הבאה סדר-הגודל יהיה דומה. אם ניקח את סר-כל התהלות הבניה, נראה שיש גידול

משמעותי גם במטרים רבועים של בניה לא למגורים. אם בבניה למגורים עמדנו ב-ו198 על

5.780 מליון מ"ר של התחלות בניה וירדנו ב-985ו ל-3.780 מליון מ"ר, ב-1986

ל-3.370 מליון מ"ר - הרי שב-1987 ישנה עליה ל-3.900 מליון מ"ר. אנו צופים

ב-1988 גידול של 5% נוספים. ההתפלגות די זהה בין בניה למגורים ובניה שלא

למגורים.

ביהודה, שומרון ועזה, בבניה של הערבים אנו רואים עליה מ-1.100 מליון מ"ר

ב-1981 ל-250.ו מליון מ"ר ב-1986 . ב-1987 היתה יציבות, ועל-פי התחזית שלנו

ב-988ו (ללא קשר עם מה שקורה בחודשיים האחרונים), אנו צופים עליה ל-350.ו מליון

התחלות בנ יה.

ישנם אינדיקטורים נוספים המצביעים על-כר שענף הבנ יה נמצא בהתאוששות.

יש הרבה פחות דירות במלאי, יש יותר דירות בתהליר הבניה, ומחירי הדירות אשר נשחקו

וירדו באופן ראלי בשנתיים האחרונות, התייצבו לאחרונה. פה ושם יש גם סימנים של

עליה במחירים, למצביעים על ביקושים נוספים. תפקידו של המשרד הוא לדאוג להיצע

מתאים, כדי שהביקוש יענה על ההיצע ולא תהיה עליית מחירים ספקולטיבית. פה ושם

ישנם מוקדים של עליה ספקולטיבית במחירי הדירות, כמו ברמת-אביב או בצפון תל-אביב,

עקב שנוי בטעם ורצון לחזור אל המרכז. מכיוון שההיצע שם קשיח והביקוש עולה,

מגיעים ל-200 אלף דולר לדירת ארבעה חדרים.

איני יודע מהו מחיר זול או יקר לדירה. אני יודע שמחיר הדירה צריר לשקף את

העלות פלוס רווח סביר לקבלן. צריר להימנע מן התופעה שהיתה בעבר, כאשר נוצרה

עודף ביקוש והיצע קטן, אשר גרמו לעליית המחירים מעל לכל

שעור סביר. אנו צריכים לדאוג להיצע סביר, כדי שהמחירים ישקפו עלות פלוס רווח

סביר.

מהו רווח סביר?



עי אונגר;

זוהי שאלה קשה. יש לי תשובה עליה, אך לא אומר זאת כאן. זוהי אינדיקציה; לכר

שהענף התאושש.

ב-1981 היו 117 אלף, ב-1983 - 131 אלף, ב-1985 -

115 אלף, ב-1986 - 107 וב-1987 חזרנו לרמה ב-1981 - 115 אלף מועסקים. נכון שהיחס

בין מועסקים מישראל לעומת יו"ש ועזה השתנה. בעוד שב-1981 היו כ-80 אלף מועסקים

מתור הקו הירוק, לעומת 38 אלף מיו"ש ועזה, הרי שב-1987 כ-67 אלף בלבד מישראל

ו-48 אלף מיו"ש ועזה, זה מלמד שישנה עליה במספר המועסקים מיו"ש ועזה.

אי הראל;

מתור ה-67 אלף מישראל, כמה הם יהודים וכמה הם ערבים?

עי אונגר;

אין לנו מספרים מדויקים. אנו יודעים היטב כי בדמות הנמוכות, מספר העובדים

היהודים נמור. המצב הזה נכון לא רק לישראל. בארה"ב פועלי הבנין משתייכים

לקבוצות אוכלוסיה מסוימות, וכר הדבר לגבי פועלים זרים בגרמניה ובצרפת.

עי ברלינסקי;

אלה נתוני שירות התעסוקה?

ב' צ'רניאבסקי;

אלה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המועסקים בישראל, ביו"ש ובעזה.

אי הראל;

כ-50% מהמועסקים מהגדה ורצועת עזה, עובדים בענף הבניה. השאר מתחלקים בין

חקלאות, מוסכים וענפים אחרים.

עי אונגר;

אני רוצה להתייחס לדברי המבקר בנושא הבטלות רוכשי הדירות.

היו"ר די ליבאי;

זהו נושא רציני. אני מציע שלא נתחיל בו היום אלא בישיבה הבאה, בה נקיים את

המשר הדיון. אני מעריר מאד את בואר לכאן, אני יודע שהיו קשיים בקשד לתיאום ישיבת

היום.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.10)



ה 0 י 1 ע ה מ מ v/כ nי כ צ ו. ף ה ב י. י י ו-י

.:אימ

מ/י!1רד הבינוי וה/'-ןיכוו אחראי מבחינה ממככתית ע.כ 'גנף הבנייה

כיי/'1ראכ. תפקידו /'^כ 0,1 '/'11 7כול.-יכ הכוונה, הפעכה וויסות פעוכות

, 1 ?:^^:י^ v..יyr/

--11//.V1J.חיי^^כיס האחרונות חל:-ה ירידה ניכרת בהיקף .m-;7nr1n noi:'/הבנייה:

מ'^ונת 1. 97)Sועד 66לי1 ירדו /n ^njinהבנייה ב-./-40; הירידה

ה מ .'.ו!! מ ע. ו ת'ת ביותר הייתה בתחום הבנייה כמו;וריט. כיך הירידה

המצ:ל1ברת ב'''1ל.וח התחל.-'ו ת הבנייה כמוגורים מאז 1981 הגיצה ככדי .427.

יבורית כמגורים הייתה חריפה ע. ו ד יותר. ב'יונת

י^197 הוהכ בבניית 35,390 דירות וב''^נת 5^198 17,600 דירות בכבד.

היקף התחכות הבנייה ב'גונת 1986 הוא הנמוך ביותר י11נרי4ום במיגור יגונה

אחת מאז ^^נות ה'14יי4וים. מצב זה הביא חברות וקבכנים בענף כידי

קשיים. מי^רד הבינוי והי^י^ו1- רואה את תפקידו כמנוצ כככ האפשר

את הה'4)ר-3 ו ת ה'^כ י כ י ו ת ה נ ו בע. ו ת מתהכ י ך זה.

)y::1נים 1975 -1984 חכה י ר י דה ר י אכ י ת ב/!1 י ע ו ר -^כ ./-5.6 בפר י ו ו

הוינבודה '4וכ ענף הבנייה. ירידת פר י ו ןי העבודה נובעת בעיקר מחוקר

התקדמות טכנוכוגית וקפאו ו בביקו/^ו כתוצ-.ר הענף.

/1יעור הה'^קעות במחקר בענף הבנייה הוא נמוך מאוד הן בה'/'ו1וואה

כמצ:ב בארונות אחרות והן בהיג1וואה כענפי התע/'1ייה האחרים בארץ.

ב''^נים האחרונות חלה הרעה במ'י'11ר זמן הבנייה הממוצ:ע כדירה. הארכת

משך זמן הבנייה מהווה ביטוי כתפקוד הענף ו י^ו בה מ/^ום פגיעה

בדיירים, /'^כבר רכ'''.1ו את דירותיהם וניגבו כ כא יעי כ . ^^^^^^^^ yf/

המכצ;ותיה ^-וכ ועדת מנככ"ים, י4ומונתה עכ ידי הממיגוכה בדצמבר

1984 כדבורך בדיקת מצב הבנייה והת/'1תית, כא נדונו וכא או/'1רו

בפורום ממשכתי ככ '^הוא. המכצותיה שכ הוועדה יושמו באופן חכקי

בכבד.

ננקטו מ0פר פעוכות כדי כחכץ את ענף הבנייה מהמצב אכיו נקכע.

העקריות שבהן! סיוע ב0ר 240 מיכיון- ש"ח כחברות בנייה וקבכנימ

י4ונמצאו במצוקה כספית! עידוד הקמתם שכ פרוייקטים (;דוכים בענף

הבנייה? ושחרור כליפים מפקדו נות קבכנים כבנקים.

המשרד כא קבע קריטריונים, שישמשו ב0י0 כהחכטה, אם קבכן זה או

אחר נמצא במצוקה ככככית, המצדיקה פדיון מוקדם שכ מכו ו ת חובה.

הסיוע כחברת בנייה אחת כא מומן ממ0י;רת הסיוע כענף הבנייה, עכיה

החכיטה הממשכה. משרד הבינוי והשיכון כא יזם את הסיוע וכא היו

בידיו נתונים ומסמכים כגבי מצבה שכ חברת הבנייה.



ע. ג. ף הבנייה ביי^ראל- הוא ע. נ ף מוביכ במ'4ולן ב'^וכ- r1 .vpiynnה גד ו כ ו ת

ולן יו:£ בו, וי;ו:1 בגביר ה'^ופעתו שכ הענף עי:"

מ 1;. ז ר י פעו ל: ו ת ארו ר י ם במ שי7 ב י י ^כ ו וי מ ו ^:ר י ם ו '^1 י ר ו ת י מ . לזת נודו ת בע נ ף

.^ש ה'^וככות רחבות ע כ כ כ כ הנ^^ק, צ כ התע/'^ות הו.'?0פקות לה חומרי י; כה:]

'לבנייה ו ע. כי התעסוקה. מי^רד הבינוי והייני כו ן אחראי מבחינה ממל:יכתית

ע כ ענף ה ב נ י י ה ב י שרי אל: בי::ככ ו ה בניי ה למגורים בפר ט . מדיניו ת

הבנייה יגולו מבוונת לה/^גח. יעדים לאומיים, חברתיים וטכנולוגיים

בדיור למגורים ובהקמת n 1 -rc( 1 n;1יבור. תפקידו שכ המ''^רד ל:ולל גמ

הפעלה וויסות פעולות הענף בכללו.

ביוסי - שפג^מבד 1986 ערך מ/'1רד מבקר המדינה ביקורת, '^ותכליתו-.

כבח ו ן- את הסיבות כי?ש י י ם, בהם נ ת ו ן ענף הב נ י י ה , ו את הפע ו ל ו ת ^ול

הממי4ולה ו'':1ל המ'יורד לסייע לענף הבנייה.

הה^^וקעות בבנייה בי4ונת 1985 היו נמוכות בכ-./-1.2 מההי'.!)1קע ות ב17נת

1964, וב(:-:/י27 מהה''^קעות ב//ונת 1980. מ''^נת 1980 ועד 1985 חלו-,

י ר י דה בחלק ו שכ הענף בתל "ג מ -./- 1 .14 ל~./"9.6.

בעיבור ה/י^נים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהיקף '^ל.1ח התחלות הבנייה!

מייננת 19-76 ועד 1986 ירדו התחלות הבנייה ב-./"40; הירידה

המי^מע 1 ו; י ת ב י ו תר ה י י תה בתח 1 ם הב נ י י ה למגורים. שטח הב נ י י ה

י:::מ גורים ירד מאז 1981 ב~./"42 . רו יי ר י- דה בבנ י י ה הי.:: י ב ו ר י ת לט גורים

ה י תה חריפה עוד יותר. חילקה שכ' הבנייה הציבורית בירידה בהיקף

ב/') נ ת 1976 שנ}ר\ התחלות הבנייה

ה '.: י ב ו ר . ת הי ה כ-,/-27 מס " ה התחל ו ת הבנייה, ואילו ביש n 1 986 /7 jו א

היה כ-,/"16 בלבד.

נתו( נוסף, המ^1קף את הירידה המי'^ומעותית בהיקף הפעילות ש7: הענף,

הוא מ?)3ר הדירות '^^הוחיל בבנייתן. ב'^נת 1976 הוחל בבניית 35,390

דירות, מתוכן 12,330 דירות בבנייה גניבורית וב''^נת

17,600-1986 דירות בלבד, מתוכן כ-00 3,0 דירות בבנייה ן.-.:'בור ית .

היקף התחלות הבנייה כישנד/. 1986 הוא הנמור ביותר /^נרי'ו^ם כנ^שך- ש(.רי

Jin:--;מאז /'^נות ה'^1י/^ים (להו!1:יא '/י!1נת 1967), מגנב זה הביא חברות

ב (.י יד, גדולות לידי ק ש י י ם כספ י י ם. ק בל נ י ם מספרי /j^?".^ו /?י,?/ ה ר ג ל,

חבר1ת בנייה הועברו לכו נסי נכסים,' רוכ/'1י דירות 'י!!1ה'/'!!ק יע ו את מירב

מם הלוואות ליונים רבות נותרו למע/'וה ללא קורת

גג .

ה ג ו ר; מ י מ ל'^פל בע נ ף הבנייה

הירידה בפעילות ענף הבנייה בתחום הבנייה למגורים נבעה ביסודה

(א) ירידה בהיקף העלייה לייטראל, ובמקביל ירידה בקגנב הגידול

הטבעי שכ האוכלוסיה ובמספר הני''^^אים.

(ב) צמצום ניכר במספר המ/^פחות הזקוקות להרחבת דיור ו'גויפורו.

(ג) הקטנת ההכנסה הפנויה.



(ד) דחיית רבי/1ת דירות ע.קב אי הוודאות /^17ררה במ'''71-; במהכר /^נח.

1985 .

(ה) ע. כיי יה במחירי הא/^ראי במ''^וק ~ ע. ג. ף הבנייה יותר מענפים אחרים

א"1ראי בנקאי, ל:י1ו( /^חוכפות /שנתיים ויותר מהמועד, ^כ/

7/ב/י1 הקבל: ן את המ1;ר'':!1, ועד כימו עד, בו הוא מו0ר את הדירה כאכל:ו0.

אה מהתמ ו טט ו י ו ת /^: חבר ו ת ו קב7.-- נ י ם בע נ ף ההכ ו המע ו נ י י נ י מ

ברכי^1ת דירות כהעדיף רב י שת דירות גמורות ולדרוש ערבויות

מוד1ת, /^קבכנים רבים כא היו מסוגכים כתתו . תהכיביל]

אכ^, תרמו כגידוכ מי^ומעותי בה והלאות המימון י14ט הקבכנ'ם ו כי ר ידה

בר ו ו ח י ו ת .

)ו) ירידת מחירי הדירות ~ עכ פ;י נתוני בנק י''^ראכ, מחירן הריאכי

'^^כ הדיר 1 ת ברביע האחרון '-^כ 1985 ji.mהיה נמוך בי_--.157mo

-'!1ברביע האחרון /;1כ ^ונת 1984.

?,.?//ןך ל- י ר י דה בתת ו ם ה ב נ י י ה ^^כא כמ גורים, ניתן כמ נ ו ת ככר את

הל0 י ב ו ת הבא ו ת : האיי1ה בפע י כ ו ת הככככ י ת ; הלןטנ ת התק . yב י ם הממשכת י י ם

1 ה ^: י ב ו ר י י ם; צ. .y nו ^ rה ה '^ ל; ע ו וז. ב ת /^ ת יי ת; ה מ /^ כ ו- ב ע נ ף ה . .n ^^^^ n

באוקטובר 1.965 הו/^כו:ז מחקר, /להזמין המשרד רי^:1רך קביעת תחזיו!

ב י ק ו ש ו צ: ר י: י ם j jyי י ה כ ש /.. י ם 3י195 -990 ו. , בא ו ני; ן כככ י ק ו בע ו--מחקר ,

ל: י ה 'קפ י ה1: נ י י ר. י: י ו nמתא ימים כ^2 כ י ם ו כ י ה י י י דר, המ/'^מע 1 ת י ת

בהיקפי הבנייה אינה נובעת ממשבר ח ו כף הקיים בטווח ה ק ג: ר אכ;-י

מ'''1קפת נ^1י-ר, מו[משכת, הקיימת זה מ?)פר /^נים, בהקטנת ה'^נרכים

הכאומיים הן בתחום הבנייה כמגורים והן בתחום הבנייה שכא

כמ גורים.

המשרד אינו רואה במצב שתואר כעי כ משבר שכ ענף הבנייה. כדעתו

:טמלןות חכקו שכ הענף כממדים הראויים בהתחשב בתנאי המשק

ודרישותיו. המשרד סבור, כי יש אמנם קשיים כקבכנים וכחבר ו ת

בנייה, אך מבחינת היקפי הבנייה הענף אינו במשבר והוא מספק או-1

^;לורכי המשק, ''^אינם גדוכים מההיצע. חברות בנייה וקבכנים, שכא

השכיכו כהתאים את עצמם בעוד מועד כשינוי ים שהתחוככו בענןי

נמצאים במשבר, ואיכו חברות בנייה שצפו נכונה את ההתפתחויות

בענף והתאימו עצמן כתנאי השוק המצטמק, מתפקדות בצורה 7)בירה.

ביוון שחברות כא מעטות, וביניהן הגדוכות ביותר, נמצאות במשבר,

נ ו צרה תדמ י ת , שע נ ף הבנייה במשבר .

כדעת המשרד, ר,משימה העומדת בפניו היא כמנוע כככ האפשר את

ההשככות השכייליות הנובעות מתהכיך ה;.:ל1מקווז הענף כממדים הראויים

כו .

עכו ת הב נ י י ה ו פר י ו ן הע נ ף

שני גורמים מרכזיים נוקפים, הקשורים בענף הבנייה עצמו, תרמו אף

הם כמצב, בו נמצא ענף הבנייה, והם - עכות הקמתן שכ הדירות

והפרי וו הנמוך שכ הענף.



"r :7^/( nqpn j(/ yyי ר ו ת

אחוז. הבכיות המרכ,'יורז. '','111:' ''נוף הבנייה היא ה 7. כ ו ח. ה (גרילה והול:יכת ^ול'

בו. יית דירה, כעכו ת זו מ0ניר סיבות ן העיקר יוה. ^6כר,/: מחירי לןרקע,

'ו ט הג. דר'^. ה ר ו; כ י דיור '^ןל:- דיירים והעדפותיהם; דר י/'ו ו ת

המול.וכןת 1 1 jDnn ,?? 1 r? n 1:(0 n ^ ^ j .1 d 17 yוהבו. 'יה, הוןקג. ות. ע כ 3י /

ו ההת ג. א ו ת ''^וב- ה ו י: ע.ד 1 ת ה לא:.!?;.! ו ר י ו ח. ל:?::' ו ו; י ה ( : המ ו ^,ב?-, האר^: י ת כתב jו ן

1 כ ב (.. י י ה , ר, ו ו vד ו ת nמ 1 nז י ו ת ו ה ו ו ע. 17 ת dמ י", 1 מ י ו ת כו7ב נון ו כ כ נ י י 1"..

מחירי הדירות בישראכ 2 0 .' ri 1 n וכדיז^.: המי/^רד י/'-ו כה ו ר '-דם באופן

מ/'^מ ע. ו ת י . ב^^ נ י ם הא(חר ו נ ו ת ירדו מה י ו" י הד י ר ו ת, א 1 כנ^ י ר י דה 11 כא

כ ו ו תה בירי דה במח י ר י הת/^ ומות.

פריון הצב ו דה בי\. נף הבנייה

ב/1נים 1984-19:75 חכה ירידה ריאכית ''^וכ ./-5.6 בפריון ה^.בודה ''^וכ

j,1 n./y(ירידה ji ? Ji .^ k^'ממו;.;צת 'י^כ (:-./-0.6 בפריון ה י^ ב ו דה),

ביישנים אכו התו1:ר כמוי^?)ק ב.ע.נ.ף החקכאות גדכ ריאכית ב~^.5-.73 ובע.נף

התייי.י4וייה חכ גידוכ ריאכי '''^כ' .22,77 ^י) - הי0יבות העיקריות כירידה

בפריון העבודה בצנף הבנייה הן קפאו ן בביקויייו כתוצר הענף והעסקת

ע ו ב ד י מ /'^ yכ ו r?ם ה נ ו.'/1 ב ו-, ב ע נ ף ב כ מה ^י ת 1 -? צ. ו וי !-? ב וי. .nלן ד מ ו (י; j :3 wו כ ו 1; י ו 1,

'?.':1יע1ר ההי^^קעות במחקר בענף הבנייה ביי^וראכ הוא נמוך מאוד הן

בה'/'1ו1אה כמ;::ב בארצות או^רות והן בה/'^ווואה כענפי lm ^nי^^-?|,1' 'y/y/7,7

1ו. יס 1983-1978 הכה ירידה חדה בה'^קעות הריאכיות במחקר

הבנייה בי/'1ראכ. אחוז הה/'^קעות במחקר הבנייה מ0"ל: ההי4וקעות בענף י

בתקופה זו כ--.0,067 בכבד, כ-/'1מ הי1ווואה, בה ו כנד הגיע 7יויעור ההי'ו^קעה

:ע במחקר הבנייה t'/ i^ivnה',':1נים האחרונות כ--,/-0.43, מסייג::

הה^וקעות בבנייה. בבריטניה, דרום אפריקה ונורבגיה, כבדי

,0,67, .0.47 ו-.0,257.

ביטוי נוסף כתפקוד הענף מתקבכ מהנתונים עכ מ-'טך זמן הבנייה

הממוצע כדירה, מ/^1רד מבקר המדינה העכה בעבר מל)פר פעמים את

בעיית מ'^ך זמן הבנייה הארוך /^והוא אחד ה!; ו רמי ם הידועים כי יק ו ר

הדירות בארץ. מהנתונים עוכה, /^ב/'1ו:ים nvin r/ynm j 1 nnwnנו0פת

ב''^ונת 1973 היה מ/'^ר זמן הבנייה הממוצע כדירה

17.8 חוד'טים, ב'גונת 1984 הוא הגיע ?:-24 ח ודילים וב'^ו1נת 1985 כ-24

ח ודילים וב''^נת 1985 כ~24,7 ח ו דייגים,

^._......___...^ ^..^^ןךן. ן ן-י י צ: ן ר ב י יגור אכ בפרספקטיבה בי ף

כאומית מ0' 11, נובמבר 1985, המכון כפר י ו ן העבודה והייצור.



וי\.דת מו.כלל"ימ ^^?^^^^ מצ;ב הבנייה והת/^תית

מבר 1984 התקיים 'JZiHרא//1 הממ'14ל:ה דיון במג:כ עוף הבנייה

והת/'ותית בהי^תתפ.ווז. שר הבינוי וה''^ויכון ו^ור הככבכיה והתפנו (.

בסיבום ה1חכיל1 עגל הקמת ו'לנדת מנל:?.-"יינ1 ובר!-יי-'ו1ה מנכ"כ !-w/nהבינוי

והיטיבו ו ; ע.כ- הוו'ינדה הוטלו כיב7ול( nisrs nuענף הבנייה נוכח

ההתפתח ו י ו ת הבכיככ י ו ת ו כה ו; י ש הצע 1 ת כפתר ו ן הק/'1 י י ם בע. נ ף . הוו עדה

ה1, יי4וה את המכצ:ותיה במאי 1985 ואכה כא נדונו וכא א ו ''טרו בפורום

ו.י/מ'/'1כתי ככ '/)1הוא. בפועכ יישם המ/'1רד את המכצ:תה העיקרית שכ הוועדה

בנוגע כהיקף התחכות הבנייה! ב^^ונת 1985 הוחכ בבניית 3.7 מיכיוו

מ^, בכככ זה 19,530 דירות כמומכץ. המכצת ועדת המנככייים כהורדת

עכויות הבנייה הנובעות מתהכיבי הריי/^וי וחוקי התכנוו הקיימים

ו מק י ומם /'-^כ סטנדרדים גבוהים שכ תבנ ו ( ובנייה, כא בו;.:עה גמ

המכצ:תה שכ הוועדה כהקים קרן מ^וותפת כממ'4^ל.^; וכמרכז הקבכנים

שתס י י ע כקבכ נים במ;:: ו קת נ ז י כ ו ת כא ב ו ;בעה .

א ת 240 מ יכי ו [ ש"ח כענף ה1כנ2_2_ר'

1. בפברואר 1986 הו;י^1 ארגון הקבכנים והבונים בי'4וראכ כיגור האוצר

בק''^ה כ0יוע כמג ז ר הבנייה הפרטית ב0כום שכ 150 מיכיון ד ו כר

כפריסת חובות בבנקים כמ/^ובנתאות. בתזכיר, ''טהוגיי^ו ב^:ירוף כבקיאה,

;בוי(, /'1ענף הבנייה נמ;נא במיתון מאז '14 נ ת 1983 ובתקופה '1^^כפה

כיכו חברות הבנייה את מרבית רזרבות ההון העצ:מי י4וכה ן .

עמדת אגף התק5ניבים באו^:ר בנו'^א זה, כפי /והוצגה כביקורת, היא,

''ו^א י ( כיי-^מ ו ר ו; ו דכ ו ה בכת י ר י אכ י שכ ע נ ף ה ב נ י י ה ו שד, באת ו כ ג ו דכ

הר^: ו י- ת י ע'''1ה כצ. ורה ה דר ג ת י ת .

במארס 1936 החכיטה הממ7ץכה, שב^קביכ כ0יוע כחברת 0וככ בונה,

'/^נקכעה כמ!בוקה כספית, י נתן סיוע כחברות בנייה אחרות '-'1נקכעו גו^

הו כמ;נוקה כספית, ו בכבד /^ל-יך המקורות י4)יועמד כר'4וות חברות בנייה

כאכה, כא יעכה עכ סך המקורות 'ויועמד כר'4וות סוככ בונה. nnnni?

זו החכיטה הממי^וכה כהעמיד מקורות א'^ראי בסך שכ 80 מיכיון ד ו כר

כפי ת ג א י aי14!1 ו י י נ ו בא ו תה החכטה .

בעקבות החכטת. הממי^כה מינו שר הבינוי והיגוי כל ן ו-'^ר האונ:.ר במאי

1986 ועדה, המורכבת מנ^.::יגי המידור ד ומאזור ד האו5^ר, כ!;: ו רך קביעת

קריטריונים כסיוע כחברות בנייה במצוקה ודרכי הפעכת הסיוע.

בי וכי 1986 ה1^/'^ה הוועדה דו "ח מסכם עכ עבודתה והמכיצה כהקצות

30 מיכיון ש"ד/ כצורך מתן מ/^וכנתאות ככקוחות שכ חברות בנייה

'^פ/!1טו את הר ג כ במהכך היוונה האחרונה; 30 מיכיון '14 "ח כהגדכת היקף

המ'גוכנתאות עכ ידי מ'/'1רד הבינוי וה/^ויכון; 40 מיכיון ^'ו"ח כ'4ום סיוע

כחברות בנייה וכקבכנים 20-1 מיכיון ש"?-/ כחברת רסקו בהסדר נפרד.

באוגוסט ובספטמבר 1986 החכיטה ועדת הכספים שכ הכנסת כא/'1ר את

עקרו נ ו ת המכצ ו ת הוו עדה כס י ו ע כע נ ף הבו. י י ה .



בדיקת 1/in y/y.'י,-7נ ו. ק ט ו ביישומי /}כ התלבטות אכו ר; צ כתה ג

(א) מ/^3:ג. תא ו ח. כיכ ו ו י מ /'ו1יכ/י!1 ו ד י ר וי ת י המ מחבר ו ת בפ י ר ו ק .- ב י ו כ י

1986 התל-ייטה 1^דת ה''^ורים כע. נייני בכבליה ל:יהעכות את תקרת

נח,יי-יות המי14כיימות, הניתנות כאחריות הבנק, כסבום, בשקכיים,

ה/'ווןוה ס-"20,000 ,^f? כל:יווים, /'וורב''^וו דירותיהם מחברות בפירוק

ו א ו /^ר ו ע.7: ידי המ''^רד ו מ/'^ורד הא ו צ.ר . צר ח ו ד/1 נ5בר ו אר 1987 א ו -wj

ri ; ~10nכ~360 רוכ/!1י דירות מהמ17 חברות, ובמסגרת זו בוצ:ע.ועד

י::ה י) 11 ה כ ו ו א ו ת ב?:)ב ו d gו כיכ שר 1.5 מ י כ- י ו ן . n " i;!'?

((: ) n'::?--r ^ dהיקף המי^1ל.:נוזאות כזכאי ה מ '//ורד; ב0וף י וכי 1986, ה פ ע. י כ

מ''^ורד, יכ-ח ו רש י י נ^. מבצע , '-^וב ו 1 nא ה ו; ד י כ בכ--307do t\h ו מ ההכ ו ואו ת

כ ח כ לן מ ו-; ז ו ו; ו ת ר. ;..: עירי , nב n .vב ו ת ד, מ ב ;?: ע. :? .v ,7 17 nי ה מ ייו מ ע ו ת י ת ב מ 0 פ ו"

מממי/^שי ההכ ו ואות ,

(ג) סיוע. בקך 40 מיכיון '^ו"ח כחברות בנייה וקבכנים; באוגו0ט

1986 מונתה ועדה ;1יבורית, /'^עם חבריה נו:ןנ ו '14 נ י נ;.: י ו; י צ:יבור,

נצ:יו; המפורד וניניו; מרכז הקבכנים. ^^^^^ ככתב המינוי צכ הוועדה

כקב1ע מי מבין הממומכצ:ים /:י/7: מרכז הקבכנימ יקבכ קיוע ומה יהיה

היקפו. עד פברואר 1987 יאי/'1רה הוועדה הכו ואות כחברות בנייה

(ד) הסיוע כחברת ר0ק ו : בא1;וס;:ו 36:)19 נחתם הקכם בין ממיגוכת י'^ראכ

כבין חברת ר0ק ו 'י^או/'1ר עכ ידי ועדת u'JUCDr//'1כ הכנסת. כפי הה0כו1ו

התחייבה הברת ר'סקו כה);י''^ כממ//וכה תכנית הבראה '^ותוכיח, כי בעזרת

הסיוע. הממ/1כתי היא ת^^כיו:] את הדירות /'^ובבנייה ותמידי ך בפעוכתה

התק י נה .

ההסכם מפרט את הפעוכות ייוחברת רסקו התחייבה כבצע ואת הל)יוע ייותתן

הממ''}1כה כחברה tr n'DiyQובמועדים ה''^ונים.

(ה) רלביי^ת מפעכ כיי;בור רכיבים טרומיים: בספטמבר 1986 פנה אגף

התק^:יבים במ'4ורד האו;.:ר כוועדת הכספים /'-וכ הכנסת, כדי /גותא/^ר העברת

ל:וכום '^כ 2.5 מיכיון /^"7/ כצוורך רכייגות מפעכ כייצ:ור רכיבים

טרומיים עכ ידי חברת מבני תעי^יה מחברת בנייה.

הסיוע כחברת הבנייה כא מומן ממסגרת הסיוע כענן" הבנייה. עכיה

החכיל1ה, הממ^^כה במארס 1986 . המ'15רד כא יזם כאמור את הפנייה

כ ו ו ע דת ר; כספ י ם ו ב י ז י ו כ/-י נ מ -_?י.? ת יעוד ע כ מהות הפע ו כה .

(1) /'1ינוי מבנה מימון ענף הבנייה: הוועדה קבעה גם 'בפתרון כטווה

ארוך כ-ע.נף הבנייה חייב כי-?1נות את מבנה מימון הבנייה ואת אופו

פע ו כחו.^ ''';1כ מ ו סד 1 ת המ י מ ו 1 . ה ו ו ע rrrה ג י ^י}ר, המכצ: ו ת כ/^ו י נ ו י מבנה וכן

;.::יינה ^ו1נחוצים שינויים נוספים בתחום '14כ עכות הבנייה, בתהכיכים

הסל1ל1וו- י ים, ובגי'/^ת המדינה כפיתוח קרקעותיה. בתי4וובת1 /'^כ המ''^רד

מד'גנמבר- 1986 הוא הסביר, כי הנו-'יוא חד''גו ו נמצ:א ב'4וכבי כימוד וכיבו ן

רא'-^ 1 נ י י ם במ//ורד י הממ//וכה ה נ ו י. ע י ם בדבר .

ע י ך ו ד פ.ר ו י י ק ט ים ג ד ו כ י ם ב.ע נ ף ה ב נ י י ה

כדי כיצודד פעיות בענף הבנייה בארץ עכ ידי יזמים פרטיים וככא

מעורבות תק^ניבית החכיטה הממי/1כה באפר י כ 1986, כי רא'^ הממ/'1כה

יכנס י-ית ה/^ורים הקרובים כעניין כדי כזרז ביננוע פרוייקטים גדוכים

יל.וה ,י וי החל; י ימו מ7)נ5ר דיונים ובהו^ הוחכיט

] /י)כ מלן1פר ל1רוייקל1ימ. במועד סיום הביקורת בדג^למבר 1986

ע.0ק הל:/שו-ד בק י ד ו מס '^ל.- ''^ נ י פו- ו י י ל;י:.ו י ם : פינוי ובינוי " רצו ע.ת

'^ י ל] ו מ ו נ ה " בה י ל1(-., ו 3ר ו י י ק ל:ו מ מ י ביא ב י ר ו 'יוכ י ם .

הכו ואות כזכאים

הט/'1רד מפע.יכ תבניות קיוע;, המאפי'^ורות כאכה 'יוייקבע.ו בזכאים, כפתור

את ביריית די ורם ב'גילןר באמצאות קבכת הכו ואות מתל1צ;יב המדינה כי^^ם

רכיבות דירה yyפי בו-וירתם(-י) כא'&ראי זה הי/'1יבות רבה במ''גותנה

המ''י'ופי'ג עב הבי ק ן/'1 כדיור. 7למטרה זו יוע.ד כ'^נת הבקפים 1986 ?0בו0

..4וכ 621.4 מיכיון /'ו"ה. 0בום זה מהווה ב-./-70 מתקציב הפיתוח ייוכ

המ^'^רד .

מ /£1. נ ו/א ז ת ב מ0_ג ד רנ " פק ד ו נ ו ת ז י ב 1 י י ם "

"לפיקדיו"נ"ותקיבכנ"י"םבבניללים")"י

-if/ rii .v^^.^.|^ riRMנציגי מרכז הקבכנים כהקכת המצוקה '^נקכ-עו אכיה

הייתה כי'!;1חרר בל.^פיו^ מפללדונות קבל: נ ים בנקים כו^/'וכנתאות . באפר י 7-

1986 הסבים בנק י/^וראכ, בהמכצת ועדת מי4ונה ''ג1כ ועדת '^14' n'Dc?3n

,/fPJDr/כהר^ות riy/f^yפקדונות זיכויים כטובת הבנק א1 צד //וכי'^'וי

בגין ערבות ^ותינתן כבק/י1ת המפקיד בסכום כוככ ^ו1כא יעכה עכ 15

מיכיון ד ו כר. מנתוני בנק י/^ראכ ע ו כה כי עד כספטמבר 1986 הו1;/!1ו

ו א ו'^;1ר ו -?^וכ-ו'14 בק'14 ו ת בכבד ב0כו ם בו ככ /'1כ 15,000^3 י .

פרע ו / מ ו קדם א^כ מ כ ו ו ת בטח ו (

מכווה בטחון ''טבי-די תאגיד הנתון כדעת ה/^ר הממונה במצוקה ככככית,

ייפדה כפי בק/'1תו בפדיון מוקדם אם ה/'1ר הממונה אי/^ר את הפדיון.

ע.כ פי נתוני בנק י'^וראכ נפדו בהתאם כ'אייי:^ורים '-4ונתי מי'^רד הבינוי

וה''^יכןן מכוות '^כ- 91 קבכנים בסכום כוככ '''וכ כחמי/'?וה מיכיון '4וי'ח,

במחיר י י וכי 1986.

בעת הגי'^ות הבק'14ה כפדיון מוקדם /'וכ המכוות היה עכ ככ קבכן כהמציא

וכמ/!1רד אי/^ור מרואה i^iy 1 1:(.t'/'nnובו תיאור המצוקה הככככית

והסיבות כבק'/'1ת הפרע ו ן המוקדם.

הביקורת העכתה, בי המ'14רד כא קבע קריטריונים '^י-'^מי14ו בסיס

כהחכטה, אם קבכן זה או זה אכן נמצא במצוקה ככככית, המצדיקה

פדיון מוקדם '4וכ מכוות חובה.

";י)" בענ י יי ן ז ה ר/-יה ד ו יי ח /^ י 7/ י 35, עמ ו ד 188 .

מבד י קת ן //וכ 25 בקיאות, 'י!1הוו;^1ו מנובמבר 1985 ועד יוני 1986,

ע ו כה, כי כבק'^ותיהם ''ג1כ 23 קבכנים צורפו נתונים חכקיים מהד ו "ח ו ת

הכסו! י י ם - ר ו ו ח ו הפסד כ'^ נ ת כספ ים או ה 1 צא ו ת מ י מ ו ן או ירי דה

במכירות או הפסד מעסקה מסוימת, /'1ני קבכנים בכבד צירפו כבק/^תם

dodrin" nי י ם אך כא היו מבו ק ר ים. מנתוני ם חכק י י ם אכה כא ניתן



??:???:; כ כ- 0 י דע מכא ע.לל ו:'.--:.!::: ו 'י) 7: בכי ק בכי ו ב וי יי כ ר; רו כיי ט. יי-יט הוי-? נמצ:יי-י

י I ;;iכ(::י: י ך; י: ,7 jד yב י' y ii i j p nי ל: "

1.:/ י מ ו 1 ב י ג י י ם

9./ וי" ב: י ת ר; ז" י ו" וי ח., ו"; כ כ וי כי ו וי1. ב: פ ו" ו ג ו" מ ת .י; ב jי י וי; "ול:' ו-; מ /'-וו"' ד. ו"; ן זי- י ו" ו ת

^}::גי(../ מעניק המ'^^י-ד y/'/7כחברות ברייה וכקבכניס בדרך //כ מת(

ח"וח. ג^כקפי יומדיינה באמג:.ע.לת .ל:ו_ק ים(ייי . במהכ-ר /^ו"ת

הכליפים 1995 ה ע. ר'ה ה מ ^1 ר יו" י" י ארי'ת את ל'י:!נ} ההכוואות האכה .

וי"; בטו^ רז. _v piv nו ת ר ו פ'-^ו יי ו" יי וי" ו ח.

ו-יו ו לוי ר, ו;/ כ ו" (ז" י וי" ן ת י (ה ב: ט ו") ת ר; ifק ע. ו ויז. וי- ו ב ??י! י ז " י ר ו ת) ,

י"ה -74?^ 1, נ ו עיר ל."הג,1 ע^כ רוב//!' הדירות. החוק מחייב קבכ( כתת

בטחונות כיכיספימ? /י1י^1וכ-מו ע.כ חי'^בון רכי/'1ת הדירה. בדו "ח 'גונתי 35

(עמי 170) קבצ מבקר המדינה, כי בטחונות אכה מכסים את ת'/'1כומי

הרוב17 רק njiyjהנקוב (נומינכ-י), כר /^ב/^ונימ האחרונות, ביי14כ

ר,א י Jפכ!1 י ה , ה ו כך 1 נ pny/במה י רות yרכם /^כ בטח 1 נ 1 ת אכה .

בינואר 1986 , כיאחר '^מטפר חברות וקבל.-נים נקכיע.ו כמגנוקה, מינה ay

, HTvi D'iJDif'^in/לתפקידה כבדו ק, אם החקיקה הקיימת מבטיחה בשיגורה

נאותה את זכויותיהם /'-וכ רוכי-14י דירות (בעניין זה ראה פרק "ביטוח

ה^!1קעות ^^כ רוכש' דירות" ,"rrvi 1 n. cי1r n" 11 ::iטרמ 0יימה את

עבודתה, ו ממי כי א כ א ח כ /'1 'י נ וי י במצ:ב .

ב?-דקירה זו ריכ35- הביקורת נתוניום ע כ ענף הבנייה, ה^^עדים '^ועכייהו?

החכיטה הממ/'^כה בעקבות הק/'1''ם /'ו1פקדו את הענף 1תחיכת בי'י.-נוע

החכטות אכה במהכך 19,96..

ו "; מ ד ו ב ו" ב ע נ ף מ ו ב י כ 7ק 7 li'? rj r/ :ק , י?? /^ 1, כ ז" ע ח. ר; ג ורמי מ ה מ מ כ כ: ת י י ם

ה מ ו פ ל; ד י yy nה 1 y , mw' 1 jבר ע כ י ו תה כ י ן""- מכא י ב /-ו כ הצ:ל:ומק ו ת . כדבר י

גורמים אכה, אין הענף במידבר אכא בתהכיך '?גו כ התאמה כממד י ו

?: ו י י 0בו-; תאו:? כ ב י ק ו ''^ י ו^ ב?./- /קל, . ע. כ יי י ו", נ ת ו נ י ם, /'1וי; ו !.:)^ ו כ ב י לין / 7 7/

-' 7 ?' yy(גורמים אכה -- ם'^ורד הבינוי' וה'^וייכון, מיי^ורד האו^-נר ובנק

י /'1ר א כ - א י ן ר,ב י ק ו ר ת מל.' ת י י (' ת מ מסק 1, ה ז 1 .

ע מ זאת, יש כראות בחומרה את הירידה המתמ/י!1כת בפריון בענף, א^-ור

היא אחד מהו;ורמ'ם כמחיר י הדירות /'ועדיין (/בוהים. עכ המ/'ו)דד כעיוות

מאמצ:ים יותר וגדוכים כה ו; ברת פריון הענף, בין היתר, ע.כ ידי עידוד

npnon nv?i'/'nופיתוח ci^ i 13' tv f/cjD,!/טכנוכוגיימ כענף, דבר

שממיכא יביא גס כקיצור מייצור הבנייה.

/י1כעניין זה ראה דו "ח שנתי 35:, עמי 14.1.

וה מ ל) פ ר פעוכות כדי כחכ'י ^ת עופ הבנייה מה מ צ: ב אכ' 1

סיוע ב0רי 240 מיכיון ש"ח כחברות בנייה

או במ'.:וקה כספית; עידןד הקמתם שכ פרוייקטים גדוכיו::

בי\נף הבנייה; ושחרור כיספים ממקדונות קבכנים בבנקים.