הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן





פרוטוקול מס' 315

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום ד',ט"ו בשבט תשמ"ח, 3.2.88, בשעה 9.00

בהשתתפות;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי הראל

י י צבן

די תיכון

בי שליטא

י י מצא

מוזמנים; מבקר המדינה י' מלץ

אי הגר - מנהל בתי-המשפט

חי קלוגמן - מנכ"ל משרד המשפטים

די ביניש - מישנה לפרקליט המדינה

עי חסון - פרקליט המדינה

י' רבינוביץ - נציב מס-הכנסה

אי צרפתי - מישנה לנציב מס-הכנסה

יי הורביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

מי איתן - משרד הכלכלה

שי לביא -)

אי גבאי -)

שי הר-גיל -) משרד מבקר המדינה

ר' שלמה -)

י' מזרחי -)

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

הקצרנ ית; ת' בהירי

סדר-היום; הטיפול בעבירות של העלמת הכנסות - דו"ח שנתי 37 עי 142

משפטי מס הכנסה - עמי 651 בדו"ח שנתי מסי 37



הטיפול בעבירות של העלמת הכנסות

משפטי מס הכנסה

היו"ר אי הראל;

לפני שניגש לסדר-היום, הודעה למבקר המדינה.

מבקר המדינה י' מלץ;

קוויתי שאוכל למסור את ההודעה לפני בוא העתונים לידיעת חברי הו ועדה. לצערי

אוזרתי בכמה שעות. הספקתי למסור את הנתונים לחה"כ הראל. המדובר באי סדרים כספים

שנתגלו במשרדי. מדובר בעובדת די ותיקה, אשר עבדה בגזברות. למרבה האירוניה, היא

עסקה בתיאום עם הבנקים. הופיעה על-כך ידיעה בעתון. אני רוצה לציין שני אי דיוקים

ולהעמיד עובדות על דיוקן; ראשית, היא התפטרה לפני שלושה חודשים ואינה עוד עובדת

המשרד. לאחר התפטרותה התגלו אי הסדרים. שנית, בעתון נאמר כי נערכה חקירה ממושכת.

החקירה לא היתה ממושכת; לאחר שגילינו את העניו, אספנו את כל החומר ומסרנו אותו

בצורה מסודרת למשטרה. למשטרה נותר מעט מאד לעשות. היתר מופיע בעתונות. מכאן

ואילך הטיפול הוא בידי המשטרה. ראיתי לנכון להודיע על-כך לוועדה.

י י צבן;

יש לי הצעה לסדר; הנושא שאני רוצה להעלות הוא מכירת "פז". העניו יידון

לגופו בוועדת הכספים, אך ישנו אספקט הנוגע לוועדה זו. מבקר המדינה הקודם, מר

טוניק, הגיש דו"ח על הביקורת בחברת הנפט "פז". מבקר המדינה אינו נכנס בדרך כלל

לנושאי מדיניות, אך במקרה זה הוא קבע עמדה נחרצת מאד בשאלה שיש לה רלוונטיות

למדיניות. הוא קבע נחרצות כי אל לה לממשלה למכור את חלקה בחברת "פז". הוא מדגיש

את האספקטים הלאומיים ואת הצורך שהשליטה לא תישמט מידי הממשלה. הוא מרגיש כי

פיקוח אינו יכול להיות תחליף לשליטה.

בתוך כך ישנו אלמנט שבעיני הוא אחד המרכזיים, אותו חושף המבקר, והוא חישובי

העלויות והמחירים של חברות הנפט המבוססים על הטכס בין מינהל הדלק לחברות הנפט.

ההסכם הזה זכה בדו"ח המבקר לביקורת מוחצת. אני חייב לומר כי כל השרים שיצא לי

לשמוע אותם בנושא זה, שותפים לביקורת הזו. אמר פעם השר ארידור באחת הישיבות, כי

זהו דבר ששום יצור אנושי אינו מסוגל להבין אותו ולצאת ממנו, והוא יכול להיות

מסווה למניפולציות הנוראות ביותר. אותו דבר אמר השר שחל, ונדמה לי שגם השר מודעי

בהיותו שר האנרגיה נקט עמדה דומה.

בא המבקר ואומר כי הדבר נוגע לנתח אדיר בתל"ג - בין 7% ל- 10% . החלק של "פז"

הוא 45%, כלומר אלה 75% מתוך ה .45%-אנו עוסקים בסדר-גודל של 3% מהתל"ג, למכור

את החברה מבלי לציית למסקנות המבקר הדורשות שנוי ההסכם, הסכם שיהיה ברור ופשוט,

הסכם שייאפשר גישה למינהל הדלק אל החשבונות של החברות, - לדעתי זהו צפצוף ארור

על דו"ח רציני מאד של המבקר. אפשר היה להתעלם מהפיסקה על המדיניות (אם כי כדאי

היה לבוא גם על-כך בדברים), אך הענין הזה הוא ממש בגדר שערוריה. אחרי מכירה

אי אפשר יהיה לשנות את ההסכם עם מינהל הדלק. ההסכם מעניק לחברות הדלק הטבות שאי

אפשר למדוד אותן.

מנחים אותי בכך שתהיה רפורמה בשוק הדלק. ראשית, רפורמה אין. שנית, בשלב

הראשון זה יהיה רק 30%. ההסכם יחול רק על 70%, אך אני מודיע לכם כי ישפיע גם על

ה. 30%-איני מבין כיצד ועדת הביקורת יכולה לעבור על-כך לסדר-היום, לאחר שאימצה

בשעתו את דו"ח המבקר.

היו"ר אי הראל;

מה הצעתך?

הצעתי היא שיתקיים דיון על השאלה אם היתה או לא היתה כאן התעלמות מדו "ח

המבקר.

כוונתך להחלטה על המכירה?

בהחלטה על המכירה ובאופן שבה נעשית המכירה. באספקטים אחרים, כמו השאלה אם

היה או לא היה מכרז, נדון בוועדת הכספים. בדו"ח המבקר נאמר כי כל פעולתן של

חברות הנפט מבוססת על הסכם בין חברות הנפט למינהל הדלק. ההסכם זכה לביקורתם של

כל שרי הממשלה שעסקו בענין. זהו הסכם שאיש אינו מבין אותו. זהו הסכם שנותן הטבות

מניפולטיביות לחברות הנפט. המבקר אומר שחייבים לשנות את ההסכם הזה, חייבים שהוא

יהיה ברור ואפשר יהיה להבין כיצד נקבעים מחירי המוצרים השונים של הנפט, ועוד

אומר המבקר כי ההסכם החדש חייב להעניק אופציה למינהל הדלק לבדוק מה קורה בחברות

הנפט, כל עוד יש לכר קשר עם קביעת מחירים מונופוליסטיים. אם תמכור את חברת

"פז" על בסיס ההסכם הקיים, לא תוכל אחר-כך לשנותו.

אתה יודע מה כתוב בהסכם הקיים?

כן. עדיין אין לנו רפורמה. אם תהיה רפורמה אשר תחול על 30% ממשק הדלק, איש

אינו יודע מתי תהיה. ה 70%-ישארו בינתיים. מה החפזון הזה, מדוע לא שינו את ההסכם

קודם?

אתה יודע במשר כמה שנים מנסים למכור את החברה הזו?

מדוע לא שינו קודם את ההסכם?

אפשר לא למכור את החברה?

בוודאי. המבקר אומר מדוע פיקוח אינו יכול להיות תחליף לשליטה. עד כמה שזכור

לי, הדו"ח הזה הופיע כאשר היה הגל הקודם של דבורים על מכירות. נדמה לי שמר טוניק

אמר לנו אז שדאג כי הדו"ח יתפרסם בזמן, כדי שידעו מה עמדת הביקורת בענין הזה.

יהיה פרק נוסף בענין זה בדו"ח הבא של המבקר, אר כאמור ההחלטות הן בידי

הממשלה.



היו"ר אי הראל;

היות וקיימנו דיון בנושא זה, אני חושב שבפנייתו של חה"כ צבו יש הגיון.

באחת הישיבות בשבוע הבא נדון בנושא זה, מבלי שאנו קובעים עמדה לכאן או לכאן.

אמסור על-כך ליו"ר הקבוע של הוועדה.

אנו עוברים לסדר-היום, ובו נעסוק בשני נושאים: טיפול בעבירות של העלמת

הכנסות ומשפטי מס-הכנסה. בישיבה הקודמת שמענו את נציב מס-הכנסה וחבר עובדיו.

הטענה המרכזית שהועלתה בדיון הקודם היתה, שאין ממצים את הדין עם מעלימי המס,

בעיקר בגלל הסחבת הקיימת גם בפרקליטות וגם בבתי-המשפט. סתבת זו מביאה את נציבות

מס-הכנסה להתפשרות מסוימת עם מעלימי מס והעדפת הטלת כופר במקום התדיינות של שנים

על שנים בבית-המשפט, דבר שיוצא בהפסדה של המדינה. עוד נאמר לנו על-ידי נציב

מס-הכנסה בישיבה הקודמת, כי אילו היו מעמידים את מספר התקנים הדרוש לנציבות,

ההכנסה הבאה מגביית מס אמת היתה יכולה להיות גדולה פי כמה מההסר בתקציב המדינה

בסעיפי חנוך, בריאות ועוד. כאשר הדיון בתיקים נמשך 4-5 שנים, אין טעם בפעילות

בתחום זה.

מבקר המדינה י' מלץ;

נושא אחר, לא פחות חשוב; דיברנו על צינור שיש בו שלוש סתימות - הראשונה

במס-הכנסה, בטיפול בתיקים. דיברנו על המדגמים למיניהם. הסתימה השניה היא

בפרקליטות המעכבת תיקים בגלל תנאים אובייקטיביים. אלה בדדך-כלל תיקים כבדים

תרתי-משמע, עם קלסרים וקרגלים של מסמכים. הסתימה השלישית היא בבתי-המשפט, וגם

כאן מטעמים אובייקטיביים. התוצאה המעשית, והיא החשובה , שבסופו של דבר מעלימי מס

המורשעים ונענשים על-ידי בית-המשפט, מספרם מועט מאד. לכן כמעט ולא קיים האלמנט

המרתיע. זוהי אחת ההשלכות של הסתכת הקיימת.

היו"ר אי הראל;

בישיבה היום אנו רוצים לשמוע את הפרקליטות, את משרד המשפטים ואת בתי-המשפט.

חי קלוגמן;

אני רוצה לפתוח באשרור של דברי מבקר המדינה. אין ספק שהעובדה שתיקי

מס-הכנסה, בעיקר התיקים המהותיים, אינם מטופלים ביעילות, במהירות ובקצור, מביאה

לשתי תוצאות; ראשית, הנישום עצמו אינו משלם את המס המתבטא בדרך-כלל בסכומים

נכבדים. שנית, לא קיים גם מומנט ההרשעה והעונש המשמש גורם מרתיע כלפי אחרים.

כאשר זה לא קורה, נגרם נזק כלכלי כבד למדינה. מי שמלאכתו בכר, יוכל ליזשב מהו

הנזק הנגרם למדינה מאותן סתימות שמבקר המדינה מתייחס אליהן.

הפתרון יכול להיות מושג בשני מישורים; ראשית, תגבור כח האדם של המערכת,

כולל אנשי המס. הפרקליטות נמצאת אף היא במצב קשה ביותר מבחינת כח-האדם, ודבר

שלישי - הקטנת מספר התיקים. המשוואה פשוטה מאד; הגדלת כח האדם או הקטנת מספר

התיקים. אני רוצה להביא לתשומת-לבכם כי מספר התיקים לא רק שלא קטן, אלא גדל,

וזאת בזמן שכח-האדם לא רק שלא גדל, הוא אף קטן.

בשנת 1980 טיפלה הפרקליטות ב-17,616 תיקים, ב-1986 היא טיפלה ב-896,ו2

תיקים. עליה של 24%. לעומת זאת, מספר השופטים ב-980ו היה 241 וב-1986 עלה ל-262.

באותה תקופה קרה דבר מענין בתחום כח האדם בפרקליטות: שיא כח-האדם ב-1980 היה

409.5 מישרות וב-1986 ירד ל-325. ניסים לא קורים. העובדות הסטטיסטיות מראות מה

קורה כאן. היינו חייבים בקצוצים האלה מכח החלטת הממשלה.



היו"ר אי הראל;

לא היתה החלטת ממשלה על קצוץ של 20%.

חי קלוגמן;

במשר מספר שנים ביצענו את הקצוצים בעקבות החלטת הממשלה. אם אין די בכר,

אנו עדים לתחכום הרבה יותר גדול בפשיעה

הכלכלית בכלל ובעיקר בפשיעה בעניני מסוי. יש דרכים רבות להתחמק מתשלום מס, אנשים

לומדים את המערכת וכיצד להתחמק באמצעות הקמת הזברות וביטולן. הדברים האלה מחייבים

ברקמת מערר יותר מקצועי ויותר מתוחכם. כאשר מקצצים בכח-אדס, אי אפשר להעמיד את

המערכת בפני האתגר הזה.

בענין של הורדת כמות התיקים, המערכת עשתה משהו, אך ההתייחסות היתה להבדיל

בין התיקים הטכניים לתיקים ומהותיים. כוונתי בעיקר לחוק העבירות המינהליות שלו

א. לשפר את האכיפה, כדי שתהיה מהירה, פשוטה וזולה גם במקרה

זה; ב. להקל את העומס על בתי-המשפט. הדבר נעשה על-ידי קביעת שורה של עבירות,

בעיקר עבירות טכניות שהן מינהליות. על עבירות אלו מוטל קנס על-ידי מפקח. האיש

יכול לומר כי הוא רוצה להישפט במקום לשלם קנס, אר ברוב-רובם של המקרים מובן

שיעדיף לשלם קנס. הסוכריה שהוא מקבל על תשלום הקנס היא, שאין רואים אותו כמי

שהורשע בפלילים.

הכוונה היא שמרבית העבירות הטכניות בעניני מס, תחשבנה לעבירות מינהליות.

הנושא נכנס לתוקף רק לאחרונה, בעקבות התקנות, ואנו מקר וים שבתחום העבירות

הטכניות יהיה שנוי גדול לטובה. פשוט נקטנו בשיטה של הפחתת כמלת התיקים.

שר המשפטים עומד להביא בפני הממשלה בימים הקרובים את נושא הפרקליטות, כדי

שהממשלה תחליט מה סדר העדיפויות שלה ואיזו רמת שירות היא הוצה לקבל. אם רוצים

רמת שירות שתביא תיקים לידי גמר תור פרק זמן סביר, צריך לתת פתרון הן לבעית

הפרקליטות והן לבעית בתי-המשפט. הנושא טעון החלטה של מי שהכסף והתקציבים בידיו.

אם שמעתם את דבריו של נציב מס הכנסה, גם הוא מגיע לאותה נקודה. אם תשמעו את

דבריו של מנהל בתי-המשפט, גם הוא יגיע לאותה נקודה. אם אין מקדישים אמצעים

כספיים לנושא, אין תמורה.

אם הבינותי את דבריר נכון, אתה רואה בעיה אחת ויחידה, ותיא חוסר כח-אדם.

חייתי אומר כי הבעיה העיקרית היא חוסר כח-אדם, בעיקר כדי לטפל בעבירות המס.

אתה צריך להוציא אנשים מן המערכת, כדי שילמדו את הנושא ו יתמחו בו. לשם-כר אתה

צריר כח-אדם רב. אתה לא יכול להטיל זאת על חבורה מצומצמת של פרקליטים שעוסקים גם

בנושאים רבים אחרים. מדובר בנושאים הכבדים לא רק במהותם אלא גם בכמות החומר

שמתלווה אליהם.

אנשי מס-הכנסה שואלים: מה התועלת בעבודה שאנו עושים? מה התועלת באיסוף

החומר, אם ישכב שנים בפרקליטות. בפרקליטות שואלים: מה התועלת בהגשה מזורזת של

כתבי-אישום, כאשר הקרגלים יעברו מבנין אחד לשני , מבלי שהענין יוגש למשפט.

אני חייבת עדיין תשובה לשאלות שנשאלו בישיבה הקודמת. בענין מח"פ - חקירות

הפנים של המשטרה, בדקתי את הנתונים תיק אחר תיק באופן עדכני. תיק של הפרקליטות

אשר רשום במשטרה, לאחר שהוגש כתב אישום והוא ממתין לדיון בבית-המשפט, לא יהיה



רשום עוד בפרקליטות. גם תיק כזה נכנס לסטטיסטיקה שלנו, וכר גם תיקים שנסגרו ולא

דווח על-כר. למרות שאיו לנו סיבה לשבת על זרי דפנה, המצב טוב מכפי שהוא מצטייר.

חשבתי לפני שבאתי לכאן, האם אוכל לבוא עם בשורה כלשהי ולא רק עם בכיה על חוסר

כח-אדם, אר אני חייבת לומר בצער כי זוהי המציאות ממנה אנו מתחילים והיא ביסודו

של ענ יו.

בכל בתי-משפט השלום באזור הצפון,מחדרה ועד לרמת-הגולן, כולל בתי-המשפט

המחוזיים בחיפה ונצרת - אנו עוסקים במערכת אדירה שאיו לה את התנאים הפיזיים

המתאימים, שאין בה מקום לתיוק תיקים, ורק שני פרקליטים עסקו בכל תיוק התיקים.

היום הגענו למצב בו ישנם שלושה. המחלקה העוסקת במיסים במחוז חיפה נמצאת במצב שלא

יתואר. מנהל את העניו רק אדם אחד ושניים המסייעים לו. אין בכר כדי להצביע על מתן

תשומת-לב לנושא החשוב הזה.

התמונה העגומה הזו נותנת אולי תשובה מסוימת לטענה המופיעה בדו"ח המבקר

בנושא הכופר. בשנת 1984 היה מבצע חיסול של תיקים שאין תוחלת בהמתנת לדיון

בבית-המשפט, נוכח התוצאה האפשרית של הדיון בו. לגבי תיקים אלה נקטנו בדרך של

המרה בכופר.

היו"ר אי הראל;

זה היה מבצע שלכם עם מס-הכנסה?

זה היה מבצע כולל: מיינו את התיקים שלנו, וראינו אלה מהם ניתן לחסל בדרך

זו.

איני רוצה שיישמע כאילו מערכת אחת מגלגלת את האשמה על מערכת אחרת. הכל פועל

על-פי שיטת הכלים השלובים, אך בית-המשפט המחוזי בתל-אביב אינו עוסק כלל בתיקי

מס-הכנסה, וזאת למרות שהתיקים המטריאליים הגדולים היו צריכים להישמע בו. זוהי

החלטה מינהלית מפורשת של נשיאת בית-המשפט המחוזי, ומזה שנתיים שלא נשמעו בו

תיקים מסוג זה. דרר אחת לטיפול בבעיה היא להמיר את התיקים בהאשמות פחותות

ולהעבירן לבית-משפט השלום, אר כמה שופטים דנים בעבירות מס-הכנסה בבית-משפט

השלום? לכן אנו נמצאים במצב בו אין כל טעם בריצה קדימה, אין טעם בהגשת כתב-אישום

שיהיה מונח בארגזים. סיומו של המשפט רחוק באותה מידה, כאשר התיק מונח

בבית-המשפט וכאשר הוא מונח אצלנו.

אני מציע להכריז על הדיון הזה כעל דיון חסוי.

התוצאה היא שמ-1980 ל-1986 הצליחו בתי-המשפט לסיים את הדיון בחמישים תיקים

מהותיים מדי שנה, וזאת כאשר מדובר ב-350 אלף נישומים.

השאלה היא כמה תיקים הועברו לפרקליטות.

לבית-המשפט המחוזי מגיע מספר מועט של תיקים. אם היינו היום במצב בו 50

תיקים מסתיימים בכל שנה בבית-המשפט המחוזי, היה זה מצב אידאלי.



מבקר המדינה י' מלץ;

כאשר אמרת כי "הפרקליטות טיפלה", למה

התכוונת? האס לכר וכר כתבי אישום?

די ביינ יש;

בענפים הגדולים מדובר בעבירות טכניות ובהן טיפלו. אני מקווה שחלק מהבעיות

תיפתרנה על-ידי הגדרת העבירות המינהליות. אין הצדקה שבתנאי לחץ כאלה, יטפלו

פרקליטים בתיקים אלה. זוהי המטה הגדולה של התיקים והם טופלו.

היו"ר אי הראל;

איפה יהיה הסינון, אצלכם או במס-הכנטה?

הטינון הוא בתקנות. המחוקק קבע את דברו, כאשר הנאשם יכול להחליט שאינו הולר

במטלול זה.

היו"ר אי הראל;

איזה אחוז מתור התיקים תוכלו לחטל בדרר זו?

די בייניש;

אלפים. גם כאן אטור לנו להיות אופטימיים מדי גם כאן, כי הקנטות צריכים

להיגבות ומערכות אחרות תצטרכנה להערר לכר.

י' רבינוביץ';

עדיין לא ברור לנו לגמרי, כמה מבין אלה שיוטל עליהם קנט יעדיפו בכל זאת

להישפט.

די בייניש;

התיקים המהותיים ובעלי המשקל, מגיעים אלינו מלכתחילה באופן טלקטיבי.

הפרקליטוונ היא זו המקבלת את התיקים ולא זו שבוחרת אותם. כבר דובר כאן על התיקים

המופנים לפרקליטות. כאשר התיקים האלה מגיעים, צריך להביא בחשבון שהם באמת כבדים

וגדולים, וכדי לעטוק בהם צריר כח-אדם מיומן. זה דורש זמן, זה דורש מומחיות,

השתלמויות מקצועיות ועוד. השורה התוזתונה גם כאן היא משאבים ואמצעים מתאימים. יחד

עם זאת, אני יכולה לומר כי יש תזוזה. בתיקים מהותיים כמעט ואין לנו עכשיו

פיגורים. כאשר מדובר במושגים של חודשים להכנת כונב אישום, עבורנו אין זה פיגור.

האנפורמציה שלנו מהמחוזות היא, שכמעט ואין פיגור. השאלה היא מה יקרה אם לא ישמעו

אתך התיקים בהקדם.

היו"ר אי הראל;

אם נרצה להמליץ על הגדלת כח-האדם בפרקליטות, האם אתם ערוכים להקצאת כח-אדם

למטרה מסוימת?

די ביינ יש;

אפשר לעשות זאת. קיבלנו תגבורת מסוימת למטרה זו, ואכן משהו זז לאחרונה. אנו

רוצים לתת עדיפות לא רק לענין המטים אלא גם לענין העבירות הכלכליות. אלה תחומים

דומים מבחינת התמחות כח האדם שלנו.



מבקר המדינה י י מלץ;

שאלתי מופנית אל כל שלוש התחנות: התנאים הקשים של כח-אדם ואמצעים פיזיים

בבית-המשפט ובפרקליטות, הם תנאים שלפחות לעת-עתה נצטרך להמשיר לחיות איתם. היו"ר

דיבר על אפשרות של הגדלת כח-אדם, אך הדבר בוודאי לא ייעשה מהיום למחר. אני חרד

האם אי-פעם נשקלה האפשרות להעדיף את האיכות על הכמות? יוגשו מעט

תיקים, עשרה תיקים בשנה, אך יהיו אלה תיקים כבדים, והם יטופלו תוך שתוף-פעולה

מצד כל שלוש המערכות, כדי שיעברו את כל שלוש התחנות ואפשר יהיה לפרסם בעתון

שפלוני אשר העלים מס לפני שנה-שנתיים, נדון לכך וכך חודשי מאסר. בלי זה אין

אפקט למה שעושות כל שלוש התחנות.

י י צבן;

אני רוצה לשאול את אנשי משרד המשפטים, האם יש לכם תכנית כח-אדם שאילו

אומצה, אפשר היה לקדם באופן רציני את פתרון הבעיה. אם כן, אני מציע שתניחו תכנית

זו על שולחנה של ועדת הכספים בבד בשלב זה.

במשרד האוצר נענו סופסוף ללחצים מבחוץ ומבפנים, והגדילו את מצבת כח-האדם

במאה מפקחי מס. זהו גידול משמעותי שאין לזלזל בו, אך מה יקרה הלאה? אני מניח

שעצם הסתובבותם של המפקחים בשטח, תהיה בעלת אפקט חיובי, אך אני מניח שהיא תביא

גם להרבה תביעות נוספות ואז הסתימה תהיה אדירה. אולי כדאי היה לחלק אחרת את

משאבי כח-האדם, כדי להפנותם מכיוון אחד לאחר.

אני חושב שצריך לראות את עבירות המס בהיבט הכללי של הפרקליטות. כל בקשת

הפרקליטות היא להגדיל את התקנים ב-20 פרקליטים בכל הארץ.

היו"ר אי הראל;

וזה היה עוזר לכם להתגבר על כל הבעיות?

די ביינ יש;

כן, משום שאיננו דוגלים בתפיסה מהפכנית ושאיפותינו מצומצמות וראליות.

התחזית שלנו צריכה להיות משולבת. אנו צריכים להציג את דרישותינו על-פי תחזית

הזרמת התיקים ממס-הכנסה לאתר הגדלת כח-האדם שם. אם תהיה תכנית עבודה למס-הכנסה,

נהיה מסוגלים להעריך מה אנו צריכים מבחינת כח-אדם, כדי להתגבר על מה שיועבר

אלינו.

לשאלת המבקר לגבי האלמנט ההרתעתי שבפרסום פסקי-דין בכמה תיקים גדולים,

המקום המרכזי בו צריכים התיקים האלה להתברר הוא תל-אביב. אם לא ישמעו שם תיקי

מס-הכנסה, לא נוכל להגיע להרשעה ולפרסום פסק-דין. אם יהיו בתל-אביב שופטים אשר

ישמעו תיקי מס-הכנסה, אס עורכי-דין יצטרכו להופיע בבית-המשפט כדי לייצג' את

התביעה, תיעצר הכנת כתבי אישום אחרים. בד בבד עם הקצאת שופטים לדיון במס-הכנסה,

צריכה לבוא גם תוספת של עורכי-דין.

מבקר המדינה י' מלץ;

לא רק עורכי-דין. אין להם איפה לשבת ואין להם במה לכתוב.

די ביינ יש;

הכל תלוי במשאבים. היום אין לנו אפשרות להושיב פרקליט אחד נוסף.

היות ואנו יודעים שזהו המצב, אנו נוטים יותר לסיים בפשרה או בכופר. העובדה

שאין היום פקק בפרקליטות, אינה אומרת דבר אלא שהמערכת למדה להעביר פחות ופחות

תיקים לבית-המשפט, ולסיימם אצלנו בצורה מינהלית. ברור שזה רע מאד.

אשר להרתעה, 10-20 תיקים מתור 350 אלף לא יהוו כל גורם מרתיע. הסיכון של

אדם לעלות במדגם נמוך כמעט מן הסכוי לזכות במפעל-הפייס. כאשר מדובר בהרתעה בשטח

המסוי, הנישום צריך לראות שהשכל שלו נתפס. הרשעתו של אדם בתל-אביב, לא תהווה

גורם הרתעתי עבור נישום מבאר-שבע. לכן אני חושב שהכמות היא גורם הרתעתי ממדרגה

ראשונה. אי אפשר להסב את כל המאמץ בכיוון של עשרה-עשרים תיקים גדולים.

מבקר המדינה י י מלץ;

היום קיימת איזו שהיא הרתעה? מתי ראית בעתון ידיעה על אדם שנשלח למאסר

בעקבות העלמת מס?

י' רבינוביץ';

יש כל חוז-ש ידיעה כזו.

אי צרפתי;

רציתי להתייחס להצעה להגיש תיקים כבדים, בגלל החשיבות ההרתעתית שתהיה לכך.

מזווית ההרתעה, קשה לראות בעשרה תיקים גדולים גורם מרתיע, מכיוון שאחד מיסודות

ההרתעה הוא הסיכון להיתפס. צריך לתקוף יעדים שונים, מיגזרים שונים, אזורים שונים

והיקפים שונ ים של נישומים. אם נטפל רק בסוג מסוים של נישומים, אנו מאותתים לכל

השאר שלא נוגעים בהם. חייבים לטפל באזורים שונים, בעסקים שונים ובגדלים שונים,

כדי לא ליצור תחושה שלמישהו יש חסינות.

אנו מתעלים עכשיו את רוב התיקים לבתי-משפט השלום. בבית-משפט

השלום בתל-אביב כבר נוצרה סתימה. לפני שנתיים אמר נשיא בית-משפט השלום כי אל לנו

לדאוג. אם צריר יהיה, בית-המשפט יקצה שופטים לטיפול במשפטי מס. אני חושב שהם רצו

שנעביר תיקים מטריאליים לבית-משפט השלום, כדי להוסיף קצת תוכן לדיוניהם. היום

בית-משפט השלום בתל-אביב מוצף בתיקים מטריאליים, ומה שנשמע בבית-המשפט המחוזי

אלה רק תיקים ישנים שהועברו לשם מזמן. אין עוד תיקים חדשים בבית-המשפט המחוזי

בתל-אביב.

רגעיה אינה תוספת שופטים למרחב תל-אביב. אם יקצו לבית-משפט המחוזי

בתל-אביב, אנו לא נהנה מכר. תוספת כח-האדם תתפזר על פני תחומים אחרים שגם בהם

יש מצוקה. אם רוצים לייעל את הטיפול בעבירות כלכליות, צריר לייוזד שופטים לנושא

זה. אחזור לנושא של גייניש; תיק גדול, תיק יפה, תיק השייך ל"עשרת הגדולים" אותם

הזכיר המבקר. טיפלו בו שלוש רשויות - המכס, מס הכנסה והמשטרה. כתב האישום הוגש

לפני שש שנים אך המשפט לא החל. אין זה ענין של סדרי-עדיפויות בבית-המשפט. אני

מניח שבמשר שש שנים יכלו להתחיל בדיון. רגעיה אחרת; מרגע שהוחלט בבית-המשפט

המחוזי בתל-אביב לפזר את התיקים בין כל השופטים, הפסקנו לקבל שופטים מקצועיים,

אין עוד התמחות של שופטים בנושא מסים, יש רתיעה לטפל בנושאים אלה, והענ ינ ים

נסחבים ללא תכלית.

המסקנה המתבקשת מכר היא לייחד שופטים לנושאים הכלכליים, ליצור התמחות של

שופטים בנושאי מיסים ועבירות כלכליות. להקצות שניים-שלושה שופטים באזור תל-אביב

למטרה זו, והם יוכלו לפתור את כל הבעיות.

אני תמה מזמן, מדוע מס-הכנסה משליך את יהבו על בתי-המשפט בכל הנוגע להגשת

תביעות. אנו יודעים שזוהי מערכת שהטיפול בה אורך זמן. ישנם סנגורים ממולחים

היודעים כיצד למשוך את המשפט. מדוע אין חקיקה אשר תקבע כופר גבוה, במקרים מסוימי

אף פי עשרה מגובה ההעלמה? אם הכופר יהיה חמור, הוא יכול לשמש גורם מרתיע בפני

עצמו.

אי צרפתי;

ואם אדם יאמר כי הוא זכאי ולא ירצה לשלם את הכופר? כופר אינך יכול להשית

באופו חד-צדדי. כופר צריך להיות מוסכם על שני הצדדים. כאשר אדם יודע שהאלטרנטיבה

לאי תשלום כופר הוא משפט שיימשך עשר שנים, הוא יעדיף את המשפט. במידה רבה הכופר

הוא פשרה בינינו לבין הנישום, כאשר שני הדברים יודעים שכדאי להם להסכים על-כך.

אי הגר;

ישבתי עד כאן כנאשם טוב.

חי קלוגמן;

בחברה טובה.

אי הגר;

צר לי לומר כי בד/בדה לא כל-כך טובה. נזהרתי שלא להתפרץ. שמעתי וספגתי, אך

אבקש עתה את סבלנותכם לכמה משפטים. אני מוחה בכל תוקף על התבטאות כמו "סחבת

בבתי-משפט" . יכול להיות שאפשר לדבר על פיגורים, אם כי איני יודע מהם

הקריטריונים העומדים לנגד עיניו של מי שמדבר על פיגורים, ואיזו מדינה מתוקנת

עומדת לנגד עיניו. אני מכיר מדינות בהן עוד לפני שמוגש כתב האישום, יש פסק-דין.

איננו מדינה כזו. הסטטיסטיקות מתפרטמות, ואני מנ יח שכל אחד מכם קורא אותן. אני

מזמין את כולכם לקחת פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת השנתון הסטטיסטי

ל-1987. אבקש מכם לבדוק את התפתחות מערכת בתי-המשפט מאז 1955; מספר השופטים

לעומת כמות הענינים המובאים לבתי-המשפט. אבקש שמישהו יאמר אם נתונים אלה

מצדיקים דבורים על סחבת.

כאשר משווים בין מספר השופטים למספר הנושאים שהיו בטיפולם, כיצד בכלל ניתן

להתמודד? איני מדבר על מבנים, על משאבים טכנולוגיים ואחרים. האם ב-951ו היו

שופטים זריזים יותר מאשר היום? האם הצדק נעשה אז בצורה טובה מאשר היום? אלו

עובדות המדברות בעד עצמן, ולהן צריך לתת את הדעת לפני שמדברים על פיגור. שמעתי

שמול שופטים לא כל-כך טובים, מופיעות סוללות של עורכי-דין טובים. איני רוצה

להתייחס לכך, אני מזמין את חברי הוועדה לבדוק את הנושא אחת ולתמיד.

מערכת בתי-המשפט מתחננת לעריכת אבחון כולל אחת ולתמיד, מהם צרכיה של המערכת

כדי להתמודד עם כמויות אלו, כדי להתמודד עם פשיעה מתוחכמת, עם תיקים אזרחיים

כבדים שהחיים מזרימים אלינו. אנו לא זוכים לקבל הסכמה לעדכון כולל של המערכת.

מישהו חושש שמא הדבר יעלה כספים, שמא יחייבו תוספת מבנים, משאבים וכח-אדם, ולכן

מוטב לחמשיר עם המערכת כפי שהיא, ולטעון על סחבת, על פיגורים וכדי.

אני מזמין את הוועדה לביקורת המדינה וועדת חוקה חוק ומשפט, להפעיל לחץ

במקום המתאים, כדי שייערך אחת ולתמיד אבחון כולל של המערכת לאור ההתפתחות במשך

השנים, וכדי לקבוע אם המערכת הזו מסוגלת להתמודד או עומדת בפני קריסה והתמוטטות.

אני מבטיח לכם שהיא לא תקרוס, היא תפעל כפי שהיא פועלת, בתנאים שהמדינה מקציבה

לה.



אומרים שאין שומעים תיקים נוספים משום שיש סחבת. אני מחזיק מסמך הנכון לסוף

נובמבר 1987. אפשר לומר כי מכיוון שכבוד הנשיאה בתל-אביב הודיעה שלא ישמעו עוד

תיקים בעניני מס-הכנסה, אין מגישים עוד תיקים. אני רוצה לשאול, מהיכן נדע שהמצב

שם קריטי, ולכן ההליטה נשיאת בית-המשפט כפי שהחליטה. אנו יודעים שיש אנשים

הנמצאים במעצר, וחייבים לתת להם עדיפות. בתל-אביב הוגשו בתקופה שבין ינואר

לנובמבר 1987 שני תיקים בעניני מס. גם הטיפול הסתיים בשני תיקים. בחודש נובמבר

הוגשו 28 תיקים בעניני ערעור על גובה שומות. הסתיימו באותו חודש 20 תיקים (לא

אלה שהוגשו). נשארו בטיפול 332 תיקים. מינואר עד נובמבר 1987 הוגשו 255 ברורים,

הסתיימו 282 ברורים. אני לא מוכן להעריך אם זה הרבה או מועט.

לא מקובלת עלי דעה שהושמעה כאן, לפיה שופטים לא כל-כך אוהבים את "הסחורה"

הזו, כאילו מונחים "קרגלים" באיזה שהוא מקום. שופטים אולי לא אוהבים, אך שומעים

את התיקים האלה. עובדה היא שהוגשו 255 ברורים והסתיימו 282. בנובמבר הוגשו בכל

הארץ 5 תיקים, הסתיימו 2 , נשארו לחודש הבא 98, מהם 97 משנה שעברה. בכל התקופה

שבין ינואר לנובמבר 1987 הוגשו 30 תיקים לכל בתי המשפט המחוזיים, והסתיימו 48.

הטיפול בתיקים אלה הסתיים כפי שניתן היה

לסיימם. המספרים מדברים בעד עצמם.

אני רוצה להביא לידיעתכם את המצב בתל-אביב: משנת 1982 נשאר תיק אחד. משנת

1983 - 5 תיקים, משנת 1984 - 11 תיקים, משנת 1985 - 6 תיקים, משנת 1986 - 31

תיקים, משנת 1987 - 2 תיקים. טוב היה לסיים את כל התיקים האלה מזמן, השאלה היא

אם ניתן היה לגמור את הטיפול בהם או לא. אני חייב להקריא קטע מתור מכתבה של

נשיאת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בענין תיקו של גניש: "בענין תיק מס-הכנסה גניש,

שמייחסים לנו האשמות בגינו, בשנת 1984 שמעתי וסיימתי הדיון בתיק נגד גניש

המתייחס להעברת כספים לחו"ל (תיק מסי 847/82). כאשר הסתיים הדיון, ביקשתי להמשיר

בענינו של גניש ולהביא בפני את תיק מס-הכנסה 603/82. אני מצטטת מתור התרשומות

בתיק: א. התיק נקבע להוכחות בתאריכים שמאפריל 1983 ואילך בפני השופט צבי הכהן;

ב. הוגשה בקשת דחייה על-ידי בא-כח הנאשמים עקב החומר הרב, ובא-כח המדינה הסכים

לדחייה. שמיעת התיק נקבעה ליוני 1983. נאשם 2 - שמעון כהן, הודה והדיון התנהל

לגבי גזר-הדין. משום-כך דחה השופט הכהן את הדיון בענין גניש לינואר 1984 ואילר.

מצאתי מספר תזכורות בתיק, שהועבר לשופט דרור, ולבסוף הוגשה בקשה לכופר ביוני

1984. בהסכמת הפרקליטות לא התקיים הדיון ונדחה. ביולי 1984 נרשם פרוטוקול מישיבה

בה השתתף נציג הפרקליטות, ובו נרשם כי מחכים לתשובה בקשר לבקשת כופר. בסוף 1984

רציתי לקבוע להוכחות, אר שני הצדדים - דהיינו גם בא-כח המדינה - ביקשו לא לקבוע,

כי הנושא עדיין בדיון בפני פקיד השומא. בשלב זה הפסקתי לטפל בנושא התיק, כי

החילותי לשמוע תיקים מסוג שונה, ועד היום לא הוגשה בקשה או פניה לקבוע את התיק,

ולא נודע לנו מה עלה בענין ההסדר או הכופר. אני סבורה כי כאשר מודיעים

לבית-המשפט לא לקבוע תיק לדיון, כי יש מו"מ בעניו כופר, היתה הפרקליטות חייבת

להודיע אם היה ברצונה שהתיק ייקבע לדיון, במיוחד לאחר שהודעתי בתחילת 1985 על

נכונותי לשמוע את התיק. גם היום התיק מונח ללא קביעה, משום שלא נתבקשה קביעתו.

אם תתבקש, אהיה מוכנה לקבעו בפני לשמיעה".

התגובה של כבוד נשיא בית-המשפט העליון על מכתב זה שהיה מופנה אליו, היתה

זו: "לענין תיק גניש, כתבתי וחזרתי וכתבתי כי הסדרי הדחיה צריכים להיות מביקרים

יותר, וכי בקשות דחיה מתקבלות קל מדי. בקשות הדחיה מוגשות הן על-ידי הסנגוריה

והן על-ידי הפרקליטות". יכול להיות שלאור עמדה זו תהיה קשיחות מסוימת לגבי בקשות

דחיה. לבוא ולומר לוועדה זו כי תיק גניש תקוע בבית-המשפט, לא יהיה זה נכון.

לגבי בתי-משפט השלום, מדובר על אזור תל-אביב שהוא סתום. הדו"ח שבפני נכון

לחודש יוני. בתל-אביב הוגשו הוגשו מתחילת השנה 274 תיקים. באותו חודש הוגשו 28

תיקים והסתיימו 82. מול 274 תיקים שהוגשו הסתיים הטיפול ב-452 תיקים.

האם יש לך נתונים על הפיגור המצטבר?



אי הגר;

בוודאי. מספר התיקים בתל-אביב עומד על 409 תיקים לסוף יוני. יש לי את

הנתונים גם על תיקי מע"מ. נכון, יש לבתי-המשפט עבודה רבה ואין הם נחים. כאשר

מדובר במבצעים, צריך להביא בחשבון כי אין די בפרקליטים ובמפקחי מס, במקביל לכך

צריר לערוך חשבון כמה שופטים ועובדי בתי-משפט צריך להוסיף והיכן נושיבם.

במס-הכנסה או בפרקליטות אפשר להושיב אנשים גם בבית-דירות. בית-משפט הוא

בית-משפט. אנו שומעים ששופטים שומעים עדים בלשכתם, כי אין להם מקום באולם.

בתל-אביב קיימת נדידה מתמדת של שופטים בין האולמות מחוסר מקום. אם רוצים לתקן את

המערכת באמת ובתמים, צריך להביא זאת בחשבון. אני חושש שכל הדבורים כאן הם בבחינת

מם-שפתיים.

היתה ועדה שדנה בהקמת מוסדות שיפוטיים מיוחדים, כמו בית-משפט למיסים. אנו

עדיין בוכים על בית-הדין לעבודה. הנהלת בתי-המשפט התנגדה בשעתו להקמתם. ההחלטה

על הקמתם היתה פוליטית. מבקר המדינה בוודאי לא יתבייש לבחון מה קרה עם בתי-הדין

לעבודה.

בי שליטא;

מה עם בתי-משפט לתעבורה?

אי הגר;

אין בתי-משפט לתעבורה אלא שופטי תעבורה. אני מקווה כי לאור מסקנותיה של

הוועדה בראשותו של השופט דב לוין, אולי נגיע לכר שלא יוגשו לכל אחד משופטי

התעבורה 150-200 דו"חות ליום. גם אם רק מחצית האנשים מופיעים, אני מציע לעשות

חשבון כמה זמן יש לאדם לומר את מה שיש לו לומר לשופט. אחת המסקנות שאציע היא

להפסיק עם השפיטה בהעדר הנאשם. זהו אוזד הגורמים לתופעות שליליות. הנאשם צריר

להופיע בפני בית-המשפט ולטעון את טענותיו. גם אם זה יעמיס עומס נוסף על

בית-המשפט, מי אומר שכמויות כאלו של תיקים צריכים להיות מועמסים על מספר כזה של

שופטים?

בי שליטא;

נאמר כי המשטרה הכניסה לקופת המדינה 35 מליון ש"ח.

אי הגר;

הקנסות טובים לשיפור מערכת הכבישים, אך לא ראיתי שנהנינו מתוספת שופטים או

אמצעים כתוצאה מכר.

הייתי שמח לו הוועדה שדנה בהתמחות שופטים והקמת מערכת שיפוט מיוחדת, היתה

אומרת כי למטרה זו צריך כר יכך שופטים. דובר כאן היום על תוספת של 2-3 שופטים

לתיקי מס בתל-אביב. אני רוצה לומר כי נתנגד לקבלת שופטים למטרה מסוימת. לא

ייתכן שבעל המאה יהיה בעל הדעה. מס-הכנסה ישלם לי עבור שופטי מס, הפרקליטות עבור

שופטים לענינים פליליים, ומי שייצא ניזוק הוא האזרח שצריר לקבל שרות בתחומים

אחרים, אד אין לו אפשרות לשלם לנו. אנו מתנגדים לקבלת תוספת שופטים לענין מסוים.

נקצה את השופטים בהתאם לעדיפויות שלנו. מי שקובע מוטבים ומועדים למשפט הוא נשיא

בית-המשפט, לא הנהלת בתי-המשפט או מבקר המדינה. הנשיא עושה זאת על-פי החומר

שלפניו ועל-פי סדר-העדיפויות שהוא יכול לקבוע.

אשר למבצעים, אני מתנגד לכך. הצדק לא יכול להיעשות במבצעים אלא בצורה

שיטתית. אתמול נתבקשתי לשתף פעולה עם המבצע לנקיון רחובות המדינה. נתבקשתי

שבתי-המשפט יטפלו בכר. את דעתי בענין זה כבר אמרתי; מבצעים מסוג זה אינם נכונים,

אין הם נותנים לאזרח את ההרגשה הנכונה. הוא אינו צריר לחשוב שנושא זה או אחר

מטופלים בדרך של מבצעים. סדר העדיפויות שלנו נקבע על-פי מכות המדינה. כאשר יש

היום יותר פריצות, מטפלים בכר. כאשר המצב בשטחים הוא כפי שהוא, בתי-המשפט נרתמים

לענין זה. כאשר היתה תקופה של בריונות, תיקנו את החוק ואיפשרו להעמיד לשפיטה



תכופה. אולי יקבע המחוקק כי אפשר לשמוע גם תיקי מס-הכנסה בשפיטה תכופה? אני

מקווה שלא נגיע לכך. אלו אינו עבירות קלות.

אני מציע לכולם לא להיתפס לחוליה החלשה בשרשרת - לבתי-המשפט. לא לומר כי

מכיוון שהתיקים מונחים בבית-המשפט, אין מגישים כתבי אישום. תגישו את כתבי

האישום. שמעתי בפעם קודמת כאילו היתה פניה מנשיאת בית-המשפט שלא להגיש תיקים.

בדקתי את הנושא והתברר לי כי לא מיניה ולא מקצתיה. הנשיאה הודיעה כי בשנה

מסוימת, לאור כמות העבודה והדחיפויות שקבעה, תיקי מס-הכנסה לא יישמעו. אך אין זה

אומר שאין להגיש תיקים. צריך להמשיך להגיש את התיקים, כדי שיווכחו בחשיבות הנושא

גם לאור רבוי התיקים.

כאשר דובר בשעתו על פתיוזת בתי-המשפט השלום לתביעות קטנות, היה מי שפירש זאת

כהקלה על בתי-המשפט. האמת היא הפוכה: הועמסה עלינו כמות עצומה של תיקים שבעבר לא

הוגשו על-ידי האזרחים לבית-המשפט. קרבנו את בית-המשפט אל פתחו של האזרח. אם

המחוקק קבע שבענין זה לא יופיעו עורכי-דין, לשכת עורכי-הדין הרגישה עצמה נעלבת,

והיום יש גם להם דריסת-רגל בתחום העבירות הקטנות. אם בתחילה חשבנו ששופט אחר

בתל-אביב יוכל לטפל בתביעות קטנות, התברר שצריך לחלקן בין כל השופטים.

אם הטיפול בחלק מעבירות מס ייעשה במסגרת עבירות מינהליות, ייתכן שזה יוריד

חלק מהעומס המוטל על בתי-המשפט . לא שמעתי שיהיו שופטים המתמחים בפריצות,

בעבירות מין וכוי. לכן איני סבור שצריכים להיות שופטים מיוחרים שיעסקו בנושאי

מס. בוודאי שקל יותר לשופט שהוא רואה-חשבון, אך השיטה שלנו שונה. אני מציע לבחון

את האפשרות להעביר לבתי-משפט השלום תיקי מס, גם אם צריך יהיה להגדיל את סמכותו

העונשית של בית-המשפט. עשינו זאת לגבי פריצות. למורת לבי הענין נשאר להחלטתו של

הפרקליט, והדבר מאד לא רצוי. היה רצוי שהחוק יקבע אלו תיקים ילכו לבית-משפט

השלום. אפשר היה לקבוע שכל תיק שהעונש בו הוא עד שבע שנות מאסר, יופנה

לבית-משפט השלום. יש לנו הרבה יותר בתי-משפט שלום מאשר מחוזיים. כך ניתן היה

להתמודד ביתר קלות עם הבעיה.

י י הורוביץ;

כאשר ערכנו את הביקורת הזו, רצינו לראות את המערכת כולה, ממחלקת החקירות,

דרך פקיד השומה ועד לפסק-הדין בבית-משפט העליון. התמונה המצטיירת היא שהמערכת

אינה פועלת נכון. אם יש 350 אלף נ ישומי מס-הכנסה שיש להם תיקים, ובתקופת הכנתו

של הדו"ח היו במחלקת החקירות של מס ההכנסה רק 140 עובדים המסוגלת להוציא בין

200-300 תיקי הוקירה מהותיים בשנה - יכול להיות שצריך יותר מ-140 עובדים.

בבתי-המשפט, מ-1980 עד 1985 הופקו 50 פסקי-דין בכל שנה.

אי הגר!

300 תיקים הוגשו ו-300 תיקים הסתיימו מדי שנה.

י י הורוביץ;

אני מדבר על תחילתו של הצינור ועל מה שיוצא בקצהו. בקצה אחד של הצינור,

מס-הכנסה מסוגל להוציא 200-300 תיקים. מערכת בתי-המשפט הוכיחה שהיא יכולה להפיק

50 פסקי-דין לשנה. זהו התאור העובדתי. ברור איפוא, שהפער הוא בין 200-300 התיקים

שיוצאים ממס-הכנסה ל-50 תיקים מטריאליים שמפיק בית-המשפט. זה אומר שכמות גדולה

פי 4 או 6 תקועה אי-שם בדרך. מה שקורה איתה אינו בריא. במקום ששקול-הדעת יימסר

לשופט, הוא עובר בשלב מוקדם יותר לפרקליטות (אם להעביר את התיק לבית-משפט השלום

או המחוזי), ומה שחמור עוד יותר; בשלב מוקדם עוד יותר הוא נמסר לשלטונות

מס-הכנסה המחליט על כופר או אם יעביר את הנושא לחקירה או יסיימו במערכת האזרחית.

אותו נציג מס-הכנסה לא הוסמך כשופט ולא סיים פקולטה למשפטים, הוא בסך-הכל מנסה

לעשות את הטוב ביותר במסגרת מס-הכנסה.



היו"ר אי הראל;

זהו הצעד הנכון ביותר שהוא יכול לעשות במערכת כזו.

י י הורוביץ;

אך כאן שקול-הדעת בין מקרה שהוא פלילי לבין מקרה שיכול להסתיים בברירת קנס

הוא לא תמיד נכון. מחלקת הוזקירה אשר צריכה להפיק כך וכך תיקים, מפיקה בתוקף

הנסיבות פחות תיקים. במקום ששקול-הדעת יהיה של מערכת בתי-המשפט, הוא נמסר לפקידי

שומא שלא זו המטודה שלהם. המספר המזעזע ביותר הוא שני תיקים מהותיים שהוגשו

באזור תל-אביב. אני בטוח שלעומת מספר זה, מספר תיקי הכופר בתל-אביב היה גבוה פי

כמה. לגבי אותם תיקים החליט פקיד השומא, להעדיף לסיים את הנושא במערכת האזרחית,

מבלי לשתף בקביעה זו את נציב מס-הכנסה או מערכת בתי-המשפט.

אם שר האוצר מוכן להקדיש 25 תקנים לפרקליטים ולשופטים - וכך נאמר לנו

על-ידי מר בלטמן ועל-ידי מר רבינוביץ' בפעם שעברה - מדוע אי אפשר למצוא את

הנוסחה הנאותה? מה מעקב בעד מערכת בתי-המשפט להגיע לסיכום לגבי מספר השופטים

הנדרשים לה לצורך טיפול בעבירות מס?

היו"ר אי הראל;

אמר מנהל בתי-המשפט, שמערכת בתי-המשפט בישראל אינה גורסת שופטים לענין

מסוים אלא פיזור השופטים בכל המערכת. אני שואל, מה אנו כחברי-הכנסת וכמחוקקים

רוצים להשיג. השאלה היא כיצד נגיע למצב של הרתעה. הרתעה תלויה בעונש. אם לא

מובטח לנו כי עברייני המס אכן יקבלו את העונש המגיע להם, עדיף שישלמו קנס.

הפתרון חייב להיות כוללני, בכל שלוש החוליות שהמבקר מדבר עליהן.

אי צרפתי;

אני רוצה להקריא מתוך מכתבו של פרקליט מחוז תל-אביב יעקב אור. אני חושב שמה

שהוא כותב מסביר את התמונה יותר מכל דבר אחר. המכתב מופנה אל מנכ"ל משרד

המשפטים, אל פרקליט המדינה ולגורמים השונים באוצר. הוא מצרף אל מכתבו את מכתבה

של נשיאת בית-המשפט המחוזי. המכתב הוא מאוקטובר 1986: "ביום ה-1.10.86 נפגשתי עם

נשיאת בית-המשפט המחוזי ונמסר לי חד-משמעית כי במצב הדברים הקיים, אין לצפות

השנה לשמיעת תיקי מס-הכנסה.... התיקים בבית-המשפט המחוזי מצטברים ונערמים. מצב

דברים זה הינו בלתי נסבל, מעורר תמיהות ומעורר תסכול. אני שואל את עצמי, מהן

מטרות החקירה והגשת כתבי האישום. אפשר לומר ללא הסוס שהחוק נרמס בראש חוצות ואין

פוצה פה ומצפצף. יודגש כי גם הנאשמים מודעים לכך, וכך גם הצבור בכללו. בשנה

האחרונה נמסרו אין ספור הודעות על-ידי גורמים בכירים ביותר כולל ראש הממשלה, כי

עומדים למנות בתל-אביב שני שופטים מחוז יים לעניני מסוי וכלכלה. יש לעשות דבר

ובדחיפות בנושא זה. אין להשלים עם שמיעת משפטים פליליים לאחר עבור שנים ארוכות.

אולי מוטב להמנע מהגשת כתבי אישום".

את הדברים האלה אומר פרקליט מחוז תל-אביב, שהוא המחוז הגדול ביותר. שם יש

לא רק מספר גדול ביותר של תיקים, אלא גם באיכותם הם החשובים ביותר ועוסקים

בסכומי ההעלמה הגדולים ביותר. פרקליט המחוז אומר כי אין רוח לחימה, אין רצון

להתמודד ויש נסיגה.

אי הגר;

לגבי ההצהרות על 25 שופטים, כאשר בממשלה זו הוחלט על התכנית הכלכלית, הופיע

ראש הממשלה דאז והודיע כי יהיו קצוצי תקנים, אבל לבתי-המשפט ולפרקליטות יוסיפו

25 תקנים. מתוך 25 תקנים, ירדו אלינו 7-8 תקנים לעובדי מינהל, שופטים וכוי.

התחייבו בפנינו שזה יהיה לצרכי מס. לא קיבלנו את הגישה הזו ועדיין איננו מקבלים

אותה. אנו צריכים שופטים, אנו צריכים מקום להושיבם, צריך אולי לכפות קיומם של

דיונים גם בשעות אחר-הצהריים, ולכם צריכים להסכים הפרקליטים ולשכת עורכי-הדין.

את הדרך להעסיק שופטים אחר-הצהריים כבר נמצא. אנו כותבים גם היום כי על השופט



להתחייב להיות נייד ולעבוד אחר-הצהריים, ולמרות זאת אנו משיגים מועמדים לשופטים.

היו"ר אי הראל;

הנושא רציני מכדי שנביאו עתה לידי סיכום. מדובר בנושא שמעורבים בו

בתי-המשפט, הפרקליטות ומס-הכנסה, והוא מחייב טיפול יסודי שלנו. אני מציע שנקבל

את הזמנת מנהל בתי-המשפט, שהוועדה תצא לשטח כדי להכיר את המצב מקרוב.

אי הגר;

לא הזמנתי אתכם, אך אשמח לארח אתכם בבית-המשפט.

היו"ר אי הראל;

נקיים ישיבה משותפת עם ועדת חוקה, חוק ומשפט. נעביר לידיעתה את העדויות

שהושמעו היום, ואז נוכל אולי להגיע למסקנות שתהיינה לטובת המערכת.

מבקר המדינה י י מלץ;

במשר השנים בהן כיהנתי כשופט, היו לנו ביקורים של שלושה שרי משפטים. כל אחד

מהם אמר שלא ראה אף פעם מצב מזעזע כזה. כל שר יצא עם החלטה שיהפור עולמות ,

וההמשך ידוע.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)