הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 299.

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה

יום ג', א' בסבת התשמ"ח,22.12.87 , שעה 09.00.

חברי הוועדה; ד. ליבתי - היו"ר

ר. איתן

ר. כהן

ע. לנדאו

י . מצא

י. צבן

ד. תיכון

סו זכנימ ; מבקר המדינה י, מלין

י. הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

א. דוידזון - משרד מבקר המדינה

מ. גוטרייך - משרד מבקר המדינה

צ. דורי - סמנכ"ל למימון, משרד התעשיה

והמסחר

ק. חליפה - אגף התקציבים, האוצר

ח. לוי - אגף החשב הכללי, האוצר

(ז. נוימן - משרד הכלכלה

ב. פ ר י ד נ ר

רשמה: מ. כהן

ס דר-הי ומ ; דו"ח מבקר המדינה על משרד התעשיה והמסחר,

קרן סיוע למפעלי תעשיה במצוקה.



דו"ח מבקר המדינה על משרד התעשיה והמסחר, קרן סיוע למפעלי

תעשיה במצוקה.

היו"ר ד . ליבאי ; אני פותח את דיוני הוועדה לעניני ביקורת

המדינה ומקדם אתכם בברכה. על סדר היום הפרק

בדו"ח מבקר המדינה על משרד התעשיה והמסחר בנושא קרן סיוע למפעלי

תעשיה במצוקה (עמ' 852 בדו"ח מס' 37). נשמע תחילה את תקציר הפרק,

(קורא את תקציר הפרק על קרן סיוע למפעלי

תעשיה במצוקה, ראה הנספח המצורף לפרוטוקול).

באיזה מפעלים מדובר בסעיפים השונים?

בסעיף 1 מדובר במפעל "אופ-אר" באופקים;

בסעיף 2 מדובר במחלבות רמת-הגולן; בסעיף

3 מדובר במפעל "נקה"; בסעיף 4 - ב"טכסטיל החולה" בקרית-שמונה; ב-5 - בעסיס.

היו"ר ד. ליבאי; תודה רבה. אני חושב שהביקורת בנושאים האלה

י חשובה ביותר. מזרימים או כספי מדינה או

נותנים הלוואות למפעלים שהמדינה מעורבת בהן, וחשוב מאד שידעו שיש

ביקורת על הפעולות הללו.

כאן לפנינו חמש דוגמאות שנחקרו על_ידי מבקר

המדינה לעומק. אני מבין שמדובר בשלושה מפעלים באזורי פיתוח, אחד באופקים

בנגב, השני ברמת-הגולן והשלישי בקרית-שמונה, ושני מפעלים במרכז הארץ,

"נקה" ו"עסיס". אני מציע שנתרכז קודם במפעלים שבמרכז הארץ, אחר כך

נעבור לאלה שבאזורי הפיתוח. כולנו יודעים שהשיקולים באזורי פיתוח

הם לא תמיד רק כלכליים. אינני בא להצדיק את זה כרגע, אבל אנחנו יודעים

את הבעיה הקשה של החזקת אנשים שם, של הבטחת תעסוקה, ואם יש מפעלים עם

מאות עובדים ורוצים להציל אותם, אנחנו יודעים שזה לא תמיד על טהרת

השיקול הכלכלי. אינני אומר שזה המקרה" במרכז הארץ אנחנו בוודאי צריכים

להקפיד יותר. נתחיל בענין של "נקה".

לפני כן יש לי שאלה למבקר המדינה. אני

מבקש לדעת האם במסגרת הבדיקה שנעשתה על

העבודה של הקרן הזאת, שהיא קרן סיוע למפעלי תעשיה במצוקה, נבדק האם

ניתנו אישורים - בין אם שולמו ובין אם לא שולמו כספים - למפעלים

או חברות שכלל אינם מפעלי תעשיה. למיטב ידיעתי ניתנו אישורים לגורמים

שבשום פנים ואופן אי אפשר להגדירם כמפעלי תעשיה.

אישורים - קרי הלוואות?

ר. כהן ; כן. למשל, חברת שירותים באשדוד קיבלה אישור

על 150 אלף דולר. דומני שבסופו של דבר הענין

סוכל, אבל האיסור ניתן בהוראה מלמעלה במשרד, או גורמים אחרים מהסוג

הזה. האם נעשתה בדיקה גם לגבי הכיוון הזה?

הנושא שנבדק הוא הלוואות במסגרת הקרן

הגדולה, קרן ב'. המקרה שעליו דיבר חבר-הכנסת

רן כהן הוא מקרן א'. זה לא היה במסגרת הבדיקה שלנו.

היו"ר ד. ליבאי; חבר-הכנסת רן כהן, אם אתה מעונין בבדיקה

של קרן א' ואתה חושב שיש סיבה מיוחדת לכך,

נוכל לבקש את מבקר המדינה שישקול את הנושא. אני מבין שכרגע אנחנו

עוסקים בקרן ב'. אין זה אומר שלא צריך להסתכל גם על קרנות אחרות שם.

אני מקבל את הצעתך.



הי ו "ר ד. ליבאי; אבי פונה אל הגב' צבי דורי, סמנכ"ל למימון

במשרד התעשיה והמסחר, ומבקש שתתייחסי

לנושאים לפי הסדר שהגעתי, כלומר נתחיל במפעלים במרכז הארץ, "נקה"

ו"עסיס", ואחר כך נעבור למפעלים באזורי הפיתוח.

יש לי רשימה של תשובות לדו"ח הביקורת,

הן נוגעות לעיקרי הטענות שהועלו לגבי

חברת "נקה". אחת השענות העיקריות היתה שלמעשה היה לה רווח תפעולי

די יפה בשנים שהגישו את הבקשה שלהם לסיוע, והיו הרצאות מימון שהפכו

את הרווח התפעולי להפסד גדול מאד. הייתי רוצה להביא לפני הוועדה

כמה מההיבטים שעמדו לפנינו.

בשנים של אינפלציה גבוהה מאד, כמו בשנים

שלגביהן התייחסו הנתונים על "נקה", למעשה אין שום אפשרות לומר לגבי

הוצאות מימון אם זה שייך להוצאות הייצור או שזה שייך להוצאות מימון

פרופר. אסביר למה אני מתכוונת. אם מפעל קונה חומרי גלם באשראי ספקים

לחודשי ים-שלושה, אז בתקופה של אינפלציה נורמלית הריבית שהוא משלם

על האשראי של הספקים היא ריבית זניחה ולא משנה לאן מייחסים אותה.

בתקופה של אינפלציה פאד גבוהה, שהיא התקופה שאליה מתייחס הדו"ח,

שבה מדובר על למעלה מ-10% לחודש, הריבית על אשראי ספקים אפילו לתקופה

של חודשיים יכולה להגיע לעשרות אחוזים. למפעל יש למעשה הגמישות,

ולנו אין שום אפשרות לשלוט על זה, לייחס את הריבית הזאת על אשראי

ספקים או לעלות הייצור או להוצאות המימון. אף אחד לא יכול לשלוס על

זה. אינני יודעת מה השיקולים שלו כשהוא עושה זאת, לכן בתקופה כזאת,

להציג זאת כך שהמפעל למעשה הרוויח רווח תפעולי אבל הפסיד בהוצאות

מימון - אין שום קביעה שיכולה להתייחס למה שקרה בששה. יכול להיות

שזה נכון, יכול להיות שזה לא נכון. לכן אי אפשר לפסוק חד-משמעית

שלמפעל היה רווח תפעולי יפה.

אני קורא בדו"ח המבקר שמפעל "נקה" הובא

כדוגמה. ועדת ההלוואות החלישה להעמיד

לרשות המפעל הלוואה בסך של מיליון דולר, בתנאים המקובלים בקרן בי,

ובתנאי שהבעלים עצמם יזרימו חצי מיליון דולר, מחצית מן הסכום

לפני קבלת ההלוואה, והיתרה בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת ההלוואה.

ובכן זו הלוואה של מיליון דולר, תמורת או במקביל להשקעה של הבעלים,

של חצי מיליון דולר, עוד לפני קבלת ההלוואה. בדו"ח המבקר נאמר:

"הבדיקה העלתה כי ההשקעות האמורות מומנו ברובן מן ההון ההוזר, על-ידי

הגדלת אשראי לזמן קצר בבנקים. האשראי השולי התקבל מהבנקים בריבית

חריגה בשיעור גבוה", זאת אומרת למעשה הבעלים לא השקיעו מהונם במפעל,

אלא הם לקחו על חשבון המפעל הלוואות לזמן קצר בריבית חריגה וגבוהה,

ועל-ידי זה, במקום להיטיב עם המפעל, הם עוד סיכנו אותו יותר או הרעו

את מצבו, האם זה כך, מר דוידזון, או שאתה חושב שזה אחרת? אני רוצה

להבין קודם מה הביקורת,

בתקופה שקדמה לבדיקה שלנו אמנם המפעל השקיע

והשתמש בהלוואות בריבית חריגה, דבר שהביא

בסופו של דבר לעליה בהוצאות המימון.

יש פה שתי השקעות. ההשקעה הראשונה זו -השקעה

שהוא עשה במפעל עצמו. הביקורת טוענת שאת

כל ההשקעה הזאת הוא מימן בהלוואות קצרות בריבית יקרה. יש נקודה אחרת,

שאנחנו דורשים ממנו כתנאי להלוואה להשקיע בהון עצמי. זה כבר שלב ב',

זה לא שייך להשקעה הקודמת שנעשתה במפעל, שהביקורת מתייחסת אליה,

הביקורת מתייחסת לשלב א', שהוא השקיע מלכתחילה, לפני שבא לבקש את

ההלוואה מקרן הסיוע. והם טוענים שאת ההלוואה הזאת הוא מימן בהלוואות

יקרות שהרעו את מצבו סל המפעל.



היו"ר ד. ליבאי; ואתה טוען, סר דוידזון, שצריך היה לקחת

את זה בחשבון כשאישרו את מתן ההלוואה.

כן.

ר. כהן; כשנעשתה בדיקה אם לתת הלוואה למפעל הזה

או לא לתת לו, הסתבר שההנהלה הוציאה

הוצאות מפליגות על עצמה.

יש לי תשובות לכל השאלות, ואתייחס לזה.

קרן סיוע זו קרן מאד מסובכת, ויש הרבה

גורמים שמתערבים זה בזה. אנסה להבהיר זאת.

אני רוצה להתייחס באופן כללי לפרובלימטיקה

של בדיקת מאזנים בתקופה של אינפלציה גבוהה. יש שתי בעיות. בעיה אחת

היא שכשאתה רואה הוצאות מימון מאד גבוהות, חלק מהן יכולות להיות

שייכות לעלות המכר, כלומר להוצאות הייצור, חלק מהן זה הוצאות מימון

פרופר. בתקופה של אינפלציה גבוהה אתה למעשה לא יכול להבחין למה זה

שייר, וזה מעוות את המסקנות שלנו ואת הבדיקה של המאזן.

יש בעיה יותר חמורה. לפי ההוראות של רואי

חשבון כל הפרשי הצמדה נרשמים כהוצאות מימון. ניקח דוגמה תיאורטית

של מפעל שכל ההון החוזר שלו וכל ההוצאות שלו ממומנים על-ידי הון

עצמי. נניח שהוא משקיע במסגרת של מפעל מאושר ומקבל הלוואת פיתוח

לעשר שנים. בהלוואת פיתוח יש שנתיים "גרייס", שלא צריכים להחזיר את

הקרן, ואחרי שנתיים מתחילים להחזיר את הקרן. בתקופה של אינפלציה

מאד גבוהה, של מאות אחוזים בשנה, המפעל הזה מבצע השקעה, הוא לקח

הלוואת פיתוח, עוד לא התחיל להחזיר את הלוואת הפיתוח, את כל ההון

החוזר מימן בהון עצמי, מצבו הפיננסי מצויין. בפועל מצבו ממש טוב.

מה יראו הדו"חות הכספיים? כל השיערוך, כל הפרשי ההצמדה על הלוואת

הפיתוח שהוא לקח, יירשמו במאזן כהוצאות מימון. המאזן פה יכול להראות

שיש לו הוצאות מימון בגובה של עשרות אחוזים מהמחזור. ויש לו הפסד

מאד גבוה. בפועל מצבו של המפעל ממש טוב, הוא לא שילם בכלל אף אגורה

מהוצאות המימון האלה. לנו מאד קשה כשאנחנו באים לבדוק נתונים בתקופה

של אינפלציה גבוהה.

בשנתיים האחרונות החיים יותר קלים. המאזנים

משקפים קצת יותר את מצבו של המפעל. כל המפעלים התחילו לערוך את

הדו"חות הכספיים לפי גילוי דעת 36 של לשכת רואי חשבון, שזה מתאים

את המאזנים לאינפלציה, וזה קצת מקל עלינו.

ר. כהן; אם יש שיערוך של המלאי והוא נרשם במאזן,

אין בעיה.

צ. דורי ; שיערוך של המלאי זה לא בדו"חות הנומינליים.

מתכוון לומר שוועדה מקצועית כמוכם,

עם אנשי מקצוע טובים, ואני מכיר חלק

מהאנשים, יודעת שזה מה שקרה במפעל, שאין פה בעיה של ניהול כושל

ובזבוזים ולקיחת הלוואות מופקרות, אלא באמת יש פה ענין ריאלי ממשי,

והם יודעים להבחין בין מפעל כפי שתיארת לבין מפעל שנהג בבזבוז

ובהפקרות, לקח הלוואות גרועות וכו'. ההבדלים לא בלתי ניתנים להבחנה-

הם ניתנים להבחנה.

צ. דורי; אנחנו מקווים שאנחנו מבחינים.

אני רוצה להתייחס לטענות שהעלה המבקר לגבי

"נקה". אחת הטענות היתה שהמכירות עלו יותר מהוצאות הייצור" אמרתי

שקיימת הבעיה שאינך יודע לאן לייחס את הוצאות המימון, וזה יכול לעוות

לחלוטין את התמונה. שנית, החטיבה בהמלצה שלנו הודיעה לנו חד-משמעית

שהיתה שחיקה של 20% בעלויות המחירים שהגיעו למפעל.



וזה אחרי בדיקה. אינני יודעתם אם שמעתם את כל הטענות של מפעלים שבאר

אלינו וטענו שקיפחנו אותם בנושא סל עליות מחירים. היינו מאשרים להם

הרבה פחות מאשר ביקשו. אם חטיבה מקצועית אומרת שהוכח לה מעל לכל ספק

שהיתה שחיקה של 20% במחירים, לא סביר לי שהוצאות הייצור עלו פחות מאשר

עליות המחירים, מה שהיה פה הוא שכנראה הוצאות המימון לא יוחסו נכון,

חלק מהן היו צריכות להיות מיוחסות כנראה להוצאות הייצור.

הנקודה השניה שהביקורת העלתה היא שההשקעה

שנעשתה במפעל נעשתה על-ידי הלוואות יקרות. לפי הבתונים שהובאו לנו

על_ידי המפעל היתה השקעה של 2.5 מיליון דולר, מתוך זה 1.2 מיליון דולר

מומנו על-ידי הון עצמי, כלומר הם גייסו כסף בבורסה. גיוס הון בבורסה

לצרכים שלנו זה הון עצמי, הון של בעלים. כלומר היתה פה השקעה של

כ-40% על-ידי הון עצמי. אגב, במפעלים מאושרים אנחנו דורשים שיהיה

מימון של 30% על_ידי הון עצמי.

נקודה נוספת היא לגבי העליה המופרזת בשכר

של ההנהלה. זה נכון. בשנה שלפני שהם נכנסו לקשיים הם בהחלט העלו את

שכר המנהלים מעל ומעבר לשכר של העובדים, ולקחו לעצמם שכר שלפי כל

קריטריון נראה מופרז. כשהם באו לבקש עזרה מקרן הסיוע הם הראו לנו

פרוטוקול של ישיבת מועצת המנהלים שבה הוחלט להוריד את השכר של כל

המנהלים ב-10% או 20%, אינני זוכרת בדיוק" והיתה החלטה נוספת, שכל

המנהלים קונים את המכוניות שלהם מהחברה.

האם בדקתם אם ההחלטה אפן יושמה?

היא יושמה"

אלה נסיבות מקילות, כפי שאני קורא לזה. זה

לא שולל או מפריך את מת שהמבקר אומר.

זה מסביר חלק מהטענות.

אנחנו אחראים על ביצוע הלוואות באגף החשב

הכללי באוצר. יש בדוייח הביקורת טענה שבשנת

הכספים 1984 המכירות עלו ב-664%, ואילו שכר העבודה של עובדי הייצור

עלה ב-531%, וכביכול צריך להיווצר פער כלשהו לטובת המפעל" השאלה היא

אם בדקתם גם את שאר גורמי הייצור. אני מכירה את הנושא מהתקופה שעבדתי

במשרד התעשיה והמסחר. לטעון טענה על שכר העבודה בלי לבדוק את המרכיב

שלו ביחס לשאר עלויות הייצור, בלי לדעת בכמה עלו שאר גורמי הייצור -

זה לא נותן תמונה שלמה.

היו"ר ד. ליבאי; לא נרד יותר לעומק, אין לנו הכלים לכך.

ר. תיכון; כל התכנית הכלכלית מבוססת על הורדת עלויות

השכר. זה אחד החלקים העיקריים להצלחה.

והנה את אומרת שזה בכלל לא חשוב?

לא. אני אומרת שאם השכר עלה פחות מהמכירות,

ייתכן ששאר העלויות עלו ביותר,

ענין השכר הוא תנאי ראשוני. מה שקורה היום

הוא שנוצר מצב מגוחך במשק הישראלי. רוצים

פיחות מפני שהעלו את השכר.

לא מפני שהעלו את השכר, אלא מפני שחילקו

3 מיליארד דולר לעשירון העליון.



היו"ר ד. ליבאי; אני רוצה לעבור לענין הב-;. יש מכבה משותף

בין המקרה הקודם למקרה של "עסיס", בדו"ח

"מדובר במפעל מזון במרכז הארץ המעסיק כ-400 עובדים. במרס

1986 אישר המשרד למפעל הלוואה בסך 0.5 מיליון דולר מקרן ב', והיתכה

את איסורו בהזרמה מקבילה של 0.5 מיליון דולר של הבעלים עצמם" . בהמשך

באמר: "המשרד היתנה, כאמור, את אישור ההלוואה למפעל בכך שבעליו יזרימו

0.5 מיליון דולר עוד לפכי שתבוצע הלוואת המשרד. בסוף מרס 1986 הגיש

המפעל למשרד אישור רואה חשבון על ביצוע התנאי והמטרד שיהרר את. ההלוואה.

בבדיקת האישור הועלה שלא הוזרם כסף "חדש" למפעל: חשבונה של החברה בעלת

המפעל, שיתרתו ל-30.9.85 היתה כ-2 מיליון דולר, חוייב ב-750 אלף ש"ח

(0.5 מיליון דולר) וזוכה חשבון הלוואת בעלים צמודה לדולר ובלי ריבית.

הפעולה לא היתה אלא רישום חשבונאי בלבד והשפעתה היא בתחום הוצאות

המימון".

לפי דעתי זו עבירה פלילית, במקרים דומים

הוגשו תביעות על_ידי המשטרה.

הוא התחייב להלוואת בעלים,

מה זאת אומרת הוא התחייב להלוואת בעלים?

אני רוצה לומר באופן כללי. אנחנו דורשים

בדרך כלל, אלא אם למפעל יש הון עצמי מספק,

שהבעלים יתרמו כנגד מה שאנחנו תורמים, אנחנו דורשים את זה בשתי צורות:

או הון מניות נפרע, או בצורה של הלוואת בעלים צמודה, ללא ריבית, למשך

תקופת ההלוואה,

הי ו "ר ד . ליבאי : מה פירוש הדבר הלוואת בעלים צמודה ללא ריבית?

צ. דו רי ; בדרך כלל אנחנו עושים זאת כשיש קשיים. נניח

שיש חברה שרשומה בבורסה, ויש לה בעל מניות

אחד עיקרי שהוא מנהל החברה, ויש עשרות או מאות או אלפי בעלי מניות

קטנים שרשומים בבורסה, מאד מסובך מבחינה טכנית וחוקית להגדיל שם את

הון המניות. זה דורש להקצות מניות ולהוציא תשקיף והנפקה, במקרה כזה,

כדי לא לעילות את כל התהליך לבלתי אפשרי, אנחנו מסתפקים בזה שהבעלים

העיקרי יתן הלוואת בעלים צמודה ללא ריבית לארבע שנים.

מה :אתם דרשתם?

הלוואת בעלים צמודה ללא ריבית לארבע שנים"

הביקורת טוענת שהם לי! עמדו בתנאי של הלוואת

בעלים צמודה ללא ריבית,

שלא היתה כאן הזרמת כסף חדש, אלא המירו סוג

אחד של הלוואת בעלים בריבית בסוג אחר של

הלוואת בעלים ללא ריבית, אבל לא היתה פה הזרמה של כסף חדש למפעל, כפי

שנדרש.

היה לנו משא ומתן ארוך ומייגע, חוא נגמר

לפני חודשיים-שלושה. אני רוצה להתחיל בזה,

בהתחלה הם טענו שהם עמדו בתנאים שלנו, ושחררנו להם את ההלוואה.

אחר כך עשינו בדיקה חוזרת, והעלינו טענה שהם לא עמדו בתנאים שלנו,

ואז התחיל משא ומתן ארוך ומייגע בינינו לבינם. בסוף הם הוכיחו לנו

על-ידי רואה חשבון ועל-ידי הערה במאזן שהם עשו את הצעד הבא: בדרך

כלל בין חברת האם, "עסיס החזקות", לבין "עסיס תעשיות", יש חשבון

חח"ד, שם יש הזרמות כספים בין חברת האם לחברת הבת בסכומים שפשתנים

מיום ליום, כמו שעובד חשבון חח"ד, פעם זה יכול להיות אפס ופעם זה יכול

להגיע ל-2 מיליון שקלים. הם רשמו במסגרת החשבון הזה סכום של 750 אלף

שקלים, הסכום שאנחנו דרשנו מהם, כהלוואה צמודה לדולר, ללא ריבית, לארבע

שנים. הם רשמו את זה גם במאזן. החשבון הזה גם חוייב בריבית של חשבון



חח"ד, פה אנחנו לקחנו סכום קבוע שאנחנו לא יכולים להפחית ממנו, רשמד

אותו במאזן. אין לנו שום אפשרות לפגוע בו, רשמנו אותו כסכום של הלוואה

צמודה לארבע שנים ללא ריבית. לדעתנו אנחנו עומדים בתנאי- בדקנו את זה

מול החשבון והגענו למסקנה שאנחנו עומדים בתנאי שלנו. לכן לא דרשנו את

הפרעון, היה בינינו משא ומתן, אנחנו טענו שהם לא עומדים בתנאי, והם

הוכיחו לנו - הוועדה השתכנעה בזה - שלהם עומדים בתנאי. זה נגמר לפני

חודשיים-שלושה, אחרי כתיבת הדר"ח, כלומר הוכח לנו מעל לכל ספק שהם

עומדים בתנאי שאנחנו דרשנו מהם.

האם זאת אומרת שהביקורת טעתה?

צ. דורי; לא, הביקורת הסתמכה על טענה שהיתה לנו,

היא מצאה את זה בתיקים שלנו בשלב שהמשא ומתן

עדיין לא הסתיים, היום המצב תוקן,

יש כאן בעיה עקרונית, אדם פונה בבקשה לקבל

סיוע. אתם מתנים את זה בהגדלת ההון העצמי,

ההון הנפרע, לגבי חלק אתם מקילים ואומרים: נאפשר לו הלוואת בעלים,

ההבדל בין הלוואת בעלים להון מניות נפרע הוא עצום, הלוואי והייתם

מאפשרים את זה לכולם" אינני מבין מדוע אתם נותנים הקלה לאלה שרשומים

בבורסה, אני ער לכך שזאת בעיה קשה, אבל אתם מפלים לרעה מפעלים שאינם

רשומים בבורסה לעומת מפעלים שכן רשומים בבורסה, אינני מבין ממה נובעת

האפליה והאם יש לה הצדקה. אני חושב שאין לה הצדקה. בכל מקרה סיוע צריך

להיות מותנה בהבאת כסף מן הבית כהון מניות נפרע, הלוואת בעלים פירושה

שבתום ארבע שנים הוא לוקח את הכסף בחזרה, והמצב של המפעל מבחינת ההון

העצמי לא מסופר אלא חוזר לקדמותו, כלומר מורע, אני מציע שתעמדו על

כך שהלוואה בעלים תהיה הבאת כסף מהבית, כרו שאתם עומדים על כך בעת

שהמפעל מקבל מעמד של מפעל מאושר, שאז הוא מתחייב להביא כסף מהבית בצורת

הון מניות נפרע. אינני מסכים לכך שאתם עומדים על זה, אבל אני מחזק את

ידיכם שאתם עדיין מקפידים על הכלל הזה. וטוב תעשו אם תשמרו על כך

להבא, לא בצורת הלוואת בעלים, זה לא מתקבל על הדעת,

אנחנו משתדלים להיות פרגמטיים ולראות איך

הדברים פועלים בששח, הון מניות נפרע בחברה

שהמניות שלה מונפקות בבורסה - זה יהפוך את מתן ההלוואה לבלתי אפשרי"

שילך לבורסה ויגייס כסף,

היתה תקופה מאד ארוכה שבכלל איי! אפשר היה

לעשות זאת-,

יש תקופות שאפשר לעשות את זה, שהבעלים יקחו

את המניות שלהם בעצמם, עושים את זה, אפילו

הבעלים האלה עשו את זה בחברה אחרת, "לנדקו",

אני מדברת במישור העקרוני, אנחנו רואים את

זה כאפליה לרעה של חברות שמניותיהן נסחרות

בבורסה,

אני רוצה לשאול עוד שאלה, האם יש בענין הזה

כללים שמופצים בקרב כל התעשיינים וכל אחד

יכול לפנות, או שאלו קרנות שהן בבחינת "תורה שבעל-פה"? ואם אתם מפיצים

את הכללים, האם אתם עושים זאת רק בהוראות מנכ"ל?

יש לנו הוראות מנכ"ל שעל פיהן פועלת קרן

הסיוע" אנחנו עושים שני דברים. קודם כל, במבוא

לטופס לבקשת סיוע יש שלושה דפי הסבר,

שם כתוב שצריך להשקיע בהון נפרע?

יש גס חוזר פנכ"ל, אנחנו נותנים אותו לכל

מפעל שמבקש הלוואה סקרן הסיוע,

אבל יש כאלה שלא יודעים. איך אתם דואגים

להפצת המידע, כדי שכל אחד ידע שיש קרנות

כאלה ויהיה לו סיכוי שווה? יש מפעלים שנקלעים לקשיים ואינם יודעים

על כך כלל. אגב, באיזו ריבית ניתנות ההלוואות?

אני רוצה להשיב קודם על הנושא של הפצת המידע

בקשר לקרן הסיוע. חוזר המנכ"ל מופץ להרבה מאד

מפעלים. יש רשימת מנויים גדולה מאד. כל מי שמעונין יכול לקבל. שנית,

בהתאחדות התעשיינים יש כל הטפסים, וכל מי שרוצה יכול לקבל אותם. הם

נמצאים גם במחוזות שלנו, וכל מי שרוצה יכול לקבל טפסים ולמלא אותם.

התאחדות התעשיינים גם מודיעה לכל החברים סלה על קיומה של קרן הסיוע

ועל הקריטריונים. חוץ מזה, כל גוף שמתקשר למשרד התעשיה והמסחר ושואל,

מכינים אותו אלינו ליחידה.

בכללים כתוב שהוזן צריך להשקיע בהון נפרע?

ברשותכם אקרא את הדברים המופיעים בחוזר

המנכ"ל מ-1.4.86: "ההשקעה תהיה בהון מניות

נפרע או בהלוואת בעלים צמודה ללא ריבית, בהתאם לנסיבות, במידה שתיווכח

הוועדה כי למפעל.... להשקיע הון נוסף". אגב, זה קרה בהרבה מפעלים

של אלקטרוניקה, ששם היה הון עצמי מספק.

האם החוזר הזה יצא לפני שיצא דו"ח הביקורת

של המבקר?

עבדנו לפי החוזר הזה כשיצא הדו"ח.

הי ו "ר ד. לי באי : בדוייח המבקר כתוב ש-37 מפעלים הגישו בקשות

סיוע, ורק חמש בקשות נדחו. 26 מפלילים קיבלו

הלוואות בסכום של למעלה מ-31 מיליון שקלים.

אינני בקיא במה שקורה בשנים האחרונות. אבל

לאור מה שעובר על התעטיה, אני מתפלא שכל כך

מעט מפעלים פנו. מה מצבה של הקרן הזאת?

יש קני חלקים: חלק אחד הוא חלק תקציבי שמתחדש

בכל שנה. יש חלק של הלוואות בבנק ישראל.

בערבות מדינה? הרי מדובר במפעלים שמצויים

בקשיים. אולי יש בעיה של בטחונות שהיא יותר

חשובה מהכסף.

זו הערה חשובה מאד, וגם המבקר התייחס לזה.

כל ההלוואות מקרן הסיוע הן באחריות הבנק.

ואם מפעל רוצה ערבות מדינה, הוא חייב לפנות בנפרד בענין זה. היו מקרים

שאישרנו הלוואה מקרן סיוע, ואחר כך לא ניתנה ערבות מדינה.

אם המפעל במצוקה, יש לו מצוקה גפ בענין זה.

לגבי ניצול הקרן, יש פער עצום של זמן בין

אישור ההלוואה לבין ביצועה, המבקר התייחס גם

לזה. זו באמת בעיה.

הי ו "ר ד. ליבאי : המבקר כותב שהיו ששה מפעלים שקיבלו אישורים

עד יבואר 1987, שלא ניצלו אותם בגלל חוסר

בטחונות לשביעות רצון הבנקים.

האם אינכם חושבים שצריך לעשות גס בדיקה של

בטחונות? אם רוצים לעזור, אז עוזרים, פה

סאת בעצמי אומרת הוא שעוזרים לחזקים.

פה אתה כבר גולש למערכת השיקולים של האוצר,

לא שלנו. הנושא הזה שייך לאוצר.

ד. תיכון; כשאנחנו מקבלים את הדו"ח אנחנו רוצים לדון על

כל הנושא, גם על החלק ששייך לאוצר.

במקור הקרן הזאת אינה מיועדת לתת מענקים

אלא הלוואות שבאות מקופת המדינה-

אני רוצה שתביני מה זה ערבות מדינה, קודם כל

ממצים את כל הבטחונות שאפשר, לא מוותרים על

אגורה אחת. רק לאחר מכן, בשוליים, נותנים גיבוי נוסף לבנקים באמצעות

ערבות מדינה. ומדובר כאן במפעלים שנקלעו למצוקה" הכללים כנראה קשים,

כי מעט מאד מפעלים זוכים לקבל את הכסף, אבל בסופו של דבר אין פתרון

לשאלה העיקרית שהיא בעצם בעיית הבסחונות. אם נשמע את התנאים בוודאי

נראה גם שאין סובסידיה גדולה" מה הם התנאים?

יש שתי קרנות, קרן אי וקרן בי. קרן א' נותנת

הלוואות עד 150 אלף דולר. שם הריבית היא

80% מריבית חש"ק. זה לא צמוד, זה נומינלי. זה קצת פחות מהצמדה. זה לגבי

קרן א', הקרן הקשנה, עד 150 אלף דולר. זו ריבית סלילית, כמעש צמודה.

ר. כהן; מה גודל הקרן?

מאד לדעת. זה מסובך, אבל אני מוכנה

להסביר את זה,

הקרן השניה, הגדולה, שנותנת הלוואות מעל

150 אלף דולר, היא קרן צמודה. למפעל יש שתי אופציות, הצמדה למדד או

הצמדה לדולר" הריבית בהלוואה צמודה למדד היא 7.5%. בהלוואה צמודה

לדולר - זה "לייבור"(?) ו-2.75%.

זו בכלל לא השבה"

צ. דורי ; אס יש לך מימון יצוא, בהחלט אין הטבה.

לגבי התקופה - בקרן הקשנה, עד 150 אלף דולר,

זה עשרה חודשים "גרייס", לקרן וריבית, ואחר כך מחזירים את הקרן ב-10

תשלומים חודשיים שווים. לגבי הקרן הגדולה, ההלוואה היא לארבע שנים"

את הריבית מחזירים במשך כל ארבע השנים.

ואפשר לפרוע פרעון מוקדם?

צ. דורי; כן.

י. צבן ; אני רוצה לשאול גם את הגב' דורי וגם את

אנשי משרד מבקר המדינה, פרש לקריטריונים

הקבועים, האם המתעלים שפונים נדרשים להגיש מסמכים סטנדרטיים קבועים

מלאים, שבלעדיהם לא מתקיים כלל דיון?

כן.

י. צבן; האם לפי דעת המבקר המסמכים מספיקים? והאם

אין חריגות בכך שמתקיימים דיונים בלי שכל

המסמכים הוגשו?

אני לא נתקלתי בפרק הזה בחריגות מבחינה זו.

מה שכן קורה הוא שלעתים יש מסמכים שאין

מאחוריהם ו לזן כלום. ואת זה המבקר בדק.

אני מדבר על מסמכים שעונים על קריטריונים.

האם יש למבקר המדינה מסקנה בתחום הזה?

ב) האם אתם מבקשים ממפעל שמבקש סיוע גם

דיווחים כלשהם לגבי העבר, לחמש שנים, או לפחות לשלוש שנים, גם על

מה שקרה בנושא של שימוש ברווחים, חלוקת דיווידנדים, יחס בין חלוקת

דיווידנדים והשקעות, ובמיוחד בנושא של שכר מנהלים. כי בקשר למפעל אחר

נתקלנו בעובדה ששלושה חודשים לפגי שהמפעל פנה בבקשת סיוע ממשלתי,

פתאום שינו את ההסדרים של שכר המנהלים, ואילו היו מגישים דיווחים

לגבי תקופה קודמת, התמונה היתה יותר טלמה, גם פה השאלה היא האם למבקר

יש המלצה ברורה בענין הזה. ואגב, אני חושב שזה צריך לחול לגבי כל

הפניות לסיוע, גם כאלה שמגיעות בסופו של דבר לוועדות הכנסת, במיוחד

לוועדת הכספים.

אני רוצה לשאול שאלה נוספת בענין הזה. יש

עכשיו בעיה בארצות ששייכות לגוש הדולר. אין

ספק שכל מי שמייצא לאותן ארצות נקלע לקשיים. האם זה כלל מספיק כדי

ליהנות מסיוע מקרן ב'?

לגבי החלק הראשון - אנחנו משתדלים גם ללמוד

מהדו"ח של מבקר המדינה. למשל, המבקר הסב את

תשומת לבנו לכך שבעלים משכו ממפעל שנה לפני שבאו לבקש עזרה מקרן סיוע.

בעקבות ההערה של המבקר הנהגנו טופס שבו אנחנו דורשים לפירט את כל

המשיכות וההעברות בין הבעלים למפעל במשך ארבע שנים לפני הבקשה, כולל

משכורות של מנהלים. בעבר לא עשינו זאת, היום אנחנו עושים את זה,

וכאמור זה בעקבות הערה של מבקר המדינה. יש מפעלים שבגלל הנושא הזה

לא העזו להגיש בקשה להלוואה מקרן סיוע, אנחנו משתדלים ללמוד מכל

ההערות שמגיעות אלינו. עכשיו יש מערכת טפסים מאד מפורטת,

א. דוידזון; אני רוצה להשיב לחבר-הכנסת צבן. לגבי השאלה

הראשונה, הנושא הזה נבדק במסגרת של בדיקה

רחבה יותר של כלל הסיוע למפעלים, לא רק מפעלי תעשיה, גם מפעלים אחרים

שנמצאים במצוקה, בדיון שקיימנו בוועדה זו בשבוע שעבר בעניני תיירות

נדונו גם מקרים שבהם הסיוע ניתן שלזן על פי דו"חות מעודכנים או מבוקרים

כפיי שההוראות דורשות, גם בבדיקה הזאת במשרד התעשיה והמסחר הבאנו פה

דוגמה אחת, את המקרה סל "אופ-אר". הוא הגיש את הבקשה במאי 1986, ולפי

הכללים צריך להיות מצורף לבקשה דו"ח של לא יותר מאשר שנת כספים קודמת,

לכן התבקש פה שיהיה דו"ח כספי מבוקר למרס 1985. אבל דו"ח כזה לא היה,

היה איזה דו"ח לא מפורט ולא מבוקר על-ידי רואה חשבון. זה היה אחד

האלמנטים בבחינת הבקשה של המפליל,

צ. דורי; היתה שאלה לגבי הטפסים. הטפסים מפורטים מאד,

במגמה שיחשפו את כל הסודות של המפעל, במידת

האפשר,

האם למבקר המדינה יש המלצות ספציפיות?

א. דוידזון; יש לנו המלצה עיקרית, לשמור על ההוראות

שהמשרד עצמו הוציא, כולל בדיקה שיי כמה שניט

אחורה ובדיקה של דו"חות מבוקרים על_ידי רואה חשבון.

אנו עוברים למפעל "אופ-אר" באופקים בנגב,

מפעל שהוקם ב-1059 כחלק מתשלובת טכסטיל.

נאמר שהוא היה כמה פעמים בקשיים כספיים ונזקק לסיוע סל קרן המצוקה

ולהסדרי סיוע אחרים. ובעמ' 855 טל הדו"ח כתוב שאף כי כל הפרטים על

קשייו המתמשכים של המייעל עמדו בפני המשרד ובפני הוועדה, אושרה למפעל

כאמור הלוואה מקרן ב' בניגוד לקריטריון הקובע שלא יוענק סיוע למפעל

שאינו בריא מיסודו. -בספטמבר 1986 הועבר המיעל לידי כונס נכסים, ועד

נובמבר אותה קנה,1986, לא נוצל אישור ההלוואה.

האם המפעל עדיין פועל, חי, מתפקד?

הוא נקנה מהכונס על-ידי בעלים חדשים, נדמה

לי משקיעים מאנגליה, והוא פועל היום

במתכונת יותר מצומצמת"

האם המפעל קיבל את ההלוואה בזמנו?

אנו עוברים לנושא סל מחלבות רמת-הגולן.

בדו"ח המבקר נאמר שאושרה לו הלוואה. מהמת

המחסור בחומרי גלם ניצל המפעל את כושר הייצור שלו ניצול חלקי בלבד.

מדובר במפעל בענף המזון שהוקם בספטמבר 1984 באזור פיתוח א ' בצפון

הארץ,(אנחנו יודעים שזה ברמת-ר.ג ולן ), או ומעסיק 22 עובדים. ועדת

ההלוואות החליטה להעמיד לרשותו הלוואה בסך מיליון ש"ח, בתנאי שהבעלים

יזרימו למפעל חצי מיליון ש"ח כהלוואה צמודה בלי ריבית עד סוף תקופת

החזר ההלוואה למשרד, דהיינו ארבע שנים,

עוד נאמר בדו"ח שמנתונים לא מבוקרים

ל-31.12.85 שהגיש המפעל למשרד עולה כי מצבו חמור מאד, ההפסד המצטבר

הגיע בדצמבר 1985 ל-5,4 מיליון ש"ח. מדובר בדו"ח על הבעיה של חומר

הגלם ועל ניצול של 45% בלבד מכושר הייצור. לדעת הביקורת, ההלוואה

בסך של מיליון ש"ח שא י עיר המשרד למפעל אין בה כדי להביא לידי הבראתו.

למפעל צפוי ב-1986 גרעון מזומנים בסך של 625 אלף ש"ח,

אני מבין שההלוואה לא בוצעה.

צ. דורי; לא, היא לא בוצעה.

היו"ר ד. ליבאי; מדובר כאן במפעל שמעסיק בסך הכל 22 עובדים.

ההלוואה לא בוצעה, לכן אינני רוצה להקדיש

לזה זמן רב עכשיו.

נעבור למפעל טכסטיל החולה בקרית-שמונה.

גם כאן מדובר במפעל באזור פיתוח א+, מעסיק 260 עובדים בייצור מוצרי

טכסטיל. באפריל החליטה ועדת ההלוואות להעמיד לרשות המפעל הלוואה

בסך של 1.1 מיליון ש"ח בתנאי שיומרו הלוואות בעלים בסכום מקביל

של 1.1 מיליון ש"ח להון מניות נפרע.

מי הם הבעלים של חברת טכסטיל החולה?

צ. דורי; זו חברת תיעוש.

הי ו "ר ד . ליבאי; בדו"ח נאמר שבשנה שהסתיימה ב-31.12.84 היה

למפעל הפסד תפעולי, לפני הוצאות מימון,

בשיעור של 2% מן המכירות והפסד בשיעור של 13% מן המכירות בחצי השנה

שנסתיימה ב-30.6.85. המפעל הנדון רכש מלאי בכרות העולה על הדרוש לו

לייצור שוטף, במחיר גבוה מאד. הפסד נגרם מניהול לא זהיר טל המפעל,

ולא מאחד מהגורמים המזכים לקבל הלוואה מן הקרן.



נאמר פה שלמעשה הבעלים לא הטתתפו בהבראת

המפעל על-ידי הזרמת כמף "חדק" בד בבד עם הזרמת כספי הממשלה כן הקרן.

ובכן יש פה סוב אותה ביקורת, באותו אספקש,

גם שהיה כאן ניהול לא נכון ,או לא זהיר, וגם שהבעלים לא השתתפו בהבראת

המפעל,

פה התגובה של משרד התעשיה והמסחר לגבי

המקרה של טכסטיל החולה?

צ. דורי; לגבי הנושא של ההון, בסופו של דבר הם הזרימו

את ההון. לא בדקתי את ההערה ליל המבקר שהם

מסכו מהמפעל לסבי כן. לי לא ידוע על זה. אבי מרכבה לבדוק את זה ולחזור

ולמסור לוועדה, אכי יודעת שהם עמדו בכל התנאים. שלנו.

כאן ניתבה הלוואה של 1,1 מיליון שקלים

לארבע סבים, מהקרן הגדולה, חברת תיעוש היא חברה הסתדרותית,

היו"ר ד, ליבאי; אבי מציע שתבררי את העבין שהמבקר העיר עליו

ותעבירי לנו את תגובתך בכתב לפני שנסכם

את הפרק הזה,

בזה סיימנו את הדיון על הפרק הזה, אני

מודה לכם מאד, הישיבה נעולה.

הישיבה נסתיימה בשעה 10,10.



נספח לפרוטוקול

97 ,. 12-. 22



תקציר נ?דו'יוו /111.ת יי 37 (\חי 852

י( ו ( ^ י ו ע ל מ 1,13. נ- י וז. ? id \(י :l iiמ צ ו גן ה

-J1ץ. .U aכי י 1D.U11יי י -J iiא 19 b 5 ii ri ' ii a ?' d .u nעו 1:. 11 ק 111 11 2 r.\ ii יי 1;. וו. א י וו; ג ו וו. 3 n nיי נ. ו: ס יי ויו...

התכ נ. י ת הככ-כר י^ וז. ר ? י צ ו ב המ^וק, ע1ה ו פער11 ב י- ו ר יי 1985 ו ויו י י xrjx r1:1ו u

יי 0 צ יי ב ו ו י יי uו הקפאח. הו1קו1ווי וי י 111, ^ u1p-j imi י יי uאצל- \ז.3(\ר י מ '111 יו וו. ג: 00 ו

j^ר J nי ו י ו ו1 כ ^vw d .? -j v 3 rj .^ "1 1 ;;l ? x n i^Anק וי ג? ל: י וי ו ו1 י ה מ וו ו ני.י ו. ו ל 111 ו ק

ך; \ץ. (\ ו מי ו עו רו wוו. 1 w .r\ב ו "ו ו \ז.ר יי ו; לי ?? n uו ב אייו? ו:? א י ו ו 1:^. וי;, ו: ק ל" m j.:' --j 1 .uי יי iי .v uב

פ י ^ 1iי ii ri 1 riר ^ 11 11 1 v 11 d n ii n n[Vא י ר ו 3 י יי מ. ק ו 111 יי נ ו ט ף [. aר n uי ו י זי v b n uי ל- ו וז.

ב^ו:ף הבו:'יה" באותה ה;ו.ו1 3(\.ר בנק י שו אכ כהו/ברת הוי0ו( המו ו: י טאו י,

באמצ'וות צמצומ הא'1וויאי וקבי^.ו^ 11י ? 0 ' "1 1 n 1;בוהיו? ו1ול וביו! ו"יאל-יו!. 3-3'

r1"r7ב1:1[ י^וויאל-, r1.L1'1K-j 1"nn 1r1.;1 13W11..1 !-!'?jiiDii ri^ -jk -? .in ivxrn \\.v'An

111^ 1/1iin 'ill,iI..1111 2 ?KKV/. וים ל-א מבוטל- ב1/יךול- במספו ההברות שגקל-^וו

ל- קי (11 י י ui n .r\ .~j ID nב 1111:. וו 5 8 19..

ל-משויד הוו.)1עויייה והמ0ווו" (ל-הלן - המעוו"ד) הו1;ו1וו בטוף 1985 ענ.יות של-

1{3ערי3ו, imiכאלה ו1וה;וסיק1 מאוו! עובדיו?, לקבלת ^יו^.. בתקציב המשרד

. ת 3 u j iiי .i 985 aי ו .uזי 1;^ כ ו .? r.\ ?i ;.;} --.1 w uליון ש " וו ל .v^ 'uל מ .u hל יי מ ג: מ צ וי לן n

באמצאות קרן ט י ו (1 ל- מ פ ^. ל י ו11! ש י י ו-ו (קרן מ צ ו ק ו;) ^ ק ו ן '^ (ל- ה ל ן - ק ו ן

אי) א יי ש וי ה. 1:: ס ו ן-י א ו 11 ה עו נ ה, וי; ל ו ו א ו 11 u ו" ל ס כ ו \1 עו ל- ס ם 0, ם 5 ו- $ ל- כ ל א וו ר

מהמו1;נליו? שאושרו נדכאים לקבל טיו^נ? ואולו.?, ה ס ל. ו מ ה^; לא טי3ק את

הצו'כ י 2:1 של 1.,a'-.j 11/1n i:j ' -j.u[f1ni בי נ ו או" 1986 הצי 11 המשויך למשו"ד האוצר

להק י נ? קרן ^דולה (להלן ..-- קרן ביי בטכום של 100- מיליון דולו" שתוכל

u ? ?a'-jבהלוואות t.l'לטכומ של 2 מיליון דולו" ל מ 113:1. ל" הטכוו? של 100"

מיליון דולר וקב^ו ^ול טמן אמדן כללי בלא שקדמה לקבי^.ה בווינה מדוקדקת

ש ל- ו"; צרכי -1 m .ri .uד ו"ו א ו צ ו ין י ב ל- את nvר n i-1 nש ו " ד" ב ו" ב ר ו; צורן ב ו"; ק מ וו. ו"; ק ר ן,

א ב ל ט י ו" ב ל ו"; ק צ י ב א ו1 ו"; ט ל; ו uכ ו ל- ו ב ת ק צ י ב ו; מ ז י נ. ו;. ב ת ק צ י ב ל- ש ו. ו1 כ 0 ו^ י ו^

986 ו"- ו; ו (ן צ ו ל ש י" מ ו עו ש ת י" ו; י; ו נ. ו וז. 5 " 2 3: מ י ל- יון ש " וו..

ה ר; ל ו ו א ו ת ii 1jir jל מ 3 ע ר י aב מ וו י ו (\ ל ו ת ן ל מ מ עו ל ה, ז" ו; יינו ב ו; צ מ זי" ו-1 ל nז ז"

המחיר יס לצרכן בת ו טפו! רב י" ת שנתית בשי^.ור של /-7.5, או בהצמדה לש(1.ר

הדולר ברבי ת "לי בור" בתוטפת 2.75.7. ההלוואות ניתנות לארב;ו שניו.?-.

בשנה הראשונה הוו,' ר רב י ת בל ב ר ובשלוש השנים שאו"וריה - קרן ו רב י ת,.

מבוזינת הממשלה אין בטיוו! מש ו נ? טיבט ו ד המפו-וליס אלא י צירו"! אמינות

ההלוואה. ואולו? מבתינו! המפ^ול, המשתמש בהלוואה לההלפו! האשראי השולי

של ו י ש בת נ א י ההל ו ו אה מש ו ם ו;ל.ובה נ י כר ת.

1. למפגו.ל טקטל1יל ב)1.ייירת פיתוח שהיה בקשייו:? מתמשכים ע1ני21 רבות, והיה

טמון אל ש ו ל ו ו ן ו; ק ו ן מ א ;י ר; ק מ ו! ו; ב ".. 7 7 19, א 1 ש ו ו; וי; ל- ו ו א ר; ב ט כ ו aש ל 5 1.0

מל יון ש " וו. ה ו :^ לת ו ;מ י מ ו ן לא י כלה להב י א לו;בראת ו ה י ו ת שה ו א צבר

הפטד י 0 ua לפ ני הוצאות מימון. בטפטמבר 986 1 ה ו ;ובר 1 .Mi(Bn^\י זי י ^ ו נ ט

נ כ ט י v 1 nד נ ו ב מ ב ו א ו ת וי; ש ו:. ו; ל א נ ו צ ל- א יי ש ו ו ה ו; ל ו ו א ו; " י

2. למפ^ול מ :^ ו ן בא י ^ ר פ י ת ו ח א ו שו-ה הל ו ו אר; בטכ ו מ של מיליון ש " וו.

i(:2י י וו. ו ה^. י קר י ת ה י י תה [0n.r\ר 1 mמר .' :i jj 2 p.u 1 /13 aצל ו ק un 35xשר

הייצור שלו, ולפיכן הקיימת כטן^ לא יכלה להביא להבראתו. המשרד הודיע

עו ב י נ ת יי י i j uכ ש ו; מ 1:1 u ל- נ: י ז י 1/ ו ו ו:; שיש ל- ו ש ל י ס 1-, 1.1. לי ש ו -i x 1 n pי ו; מ פ j .u.

ו ההל ו ואה לא תבוצ^ו-

3. ק ו- ן בי \:\{1 ר וי; לי ט י י (\. לי ^ .u 3 nי u .ri , i:.1 ? ? .:i .r\ \ ( 1 n 'n ? ' 11/ v tj 1 .u .:t p j id uיי ב ו וו

s((AJשינוי לא צפוי בתנאי השוק. מ גו ב ר לדור ו ודש של מ ו צר י ו? -ך-ךןן

נ: ב י pו ש י ו? ב ש ו ק ו; מ ין ו מ ' " ו; 1:: י ק ו ו ו! ו; ii vi .j .uז ו ו/ מ א ו ו! ש ב 11 ן קשי י ו; מ פ ? .j v \1

י1 הי וגר, 1זכ( r11.upu'i-1 !.:i^vn 'nxu[ nu 1.1r'i:'u/n n-:j u'-ivium.

l jnap mi jל ו ו א ו 51 יק ו ו ת, ק צ ו ו 51 מ ו ^1. ז. י 1 ו !! 11 n aמ j .u :1 ?j jj aף ה כ יי ה י וו

;מאר0 1986 הוונ-יל.וה 1^.1 וו. ההלוואות כה;!.!:?'ז- רר^ווגו הלוואה

בסן 11ול מיליון דולר בוז.ו..איו1) המקובליו:; בקרן ב' ובוז.ו..אי anxj; י:r'jjnniK

0.5/^7 '?/f -'ו:? י לי ו ן רולר.

ברי קת הרו "וו ו ת הכספיים עול vi 111-.1.un -j.uB?[n^הוא 1984 0 ' Ho^n .v1.:iU(::1M.y 'j

a1.jc1:.1 ovjaMin ri ^.^:1 1njJi?u;n1ול מיליון רולר בקירוב" ררועו היה,

עוהשקע ו ת אנ-ו;, שה ן אוי ו 7. ו ו1 ט ו ו וו 1 11 j.;'?:!?:! 1 .:i ?':i 1 ?:i '' rוג או ו ל: י טוו וו 11 ' ו ע ו: ו

למפ^[ל, כ1;ו(: ה י; ר ל 11 הון מניווג ו_3ר;ו, הלוואווג ב^[ל'0 ל\מן ארון או

ה1;רלת ההתחייבויות ל? מ ן ארון ,. הבריקה ה^.לתה, כ- ההעוקגו.ות האמורות

מומנו ברובן מן ההון הו-ווח-, ^.ל ירי ה1/רלת אעוראי לזמן קצר בבגקיס.

האו1וראי השולי התקבל מהבגקיו:? ברב י ת ב^י^וור ו/בוה..

רו 0 3 nז רו מ צ גו ב ו ש נ- וו מ פ י! ל ל . .. 1.3.85- 3 ה ^"ע. למיליון 7 ו ל ו- ב ק י וי ו ב, מ ו! ו ן

סכום זה 0ן" של 178,000 $ הפ הו^סרי הברה בת שבבי1.לות ובשליטה מלא י ס של

המ3על. בירי המשרר לא היה מ י רע ברבר 1;ורמי ההפטר בחברה הבת.

. ה ל ה ו כ כ- ל י ו ת ב מ ^ n y .uיו ב ש ו: ו! iiכ 510 י ג? 3 8 19- % 18 מ ן j /7 iiי ו ו ת

וב~1984 ~ ^20 בקירוב. בשנת הכסופים 1984- 1 -jj-iהמכירות ב---^/64י?י, ^'11 11/3

השנה שקרמה לה. ל^.ומת זאת, שכר ה^.בורה של )1וברי הייצור ^.לה s3-1x-a

בלבר ואילו הוצאוו! שכר ^.בורה והוצאות נלוות למנהלים ול^[וברי מי נהלה

.77Qy.-1 1^.uה^.לייה 1 \j\dשל מנהלים uruu \ry\1;!\ riJiTiiiDn-jn.:1 vj ?lai-Ui

מן ה1;ירול במכירות ן;רמה לחלק מן ההו^טר של המנ5;ול.

4. מימון שו; י א ו ת בניהול אינו wn 01 m\:xי 3 ו ר של ו;קו" ן " ו-1ב י ק ו ו"וג n!1-1.ui-1 .

שבפועל מימן המשרר uaהפטר י ם הנובעים מניהול לקוי. באפריל ווווליטה

וערת ההלוואות לה^.מיר לרשות מפעל טקטטיל באיזור פיתוח א''+ הלוואה

בטן של 1.1- מיליון ש"ח בתנאי שי ומרו הלוואות בעלים בטכום מקביל 1ול

1.1- מיליון ש"ח להון מניות נפרע-

מן המטמכים שבתיקי המשרר עולה. כי בתחילת 1985 רכש המפעל מראש את

חומר הן;לם העיקרי שלו בכמות וחרושה לצריכה שנתית בטכום של כ-2

מיליון די ו כי ו. באותו מ ו ע ז n .? nמ ו] י ו" ח ו מ ו ו"1 ו/ ל ם בשיאו, ו ב א מ צ ע 5 8 19- ii ?' ii

אפשר להשיוגו במחיר הנמוך 60.7-2 מן המחיר שנרכש בירי המפעל. נו0ן^ על

כן-, על אח ז קת המלא י ש נ רכש לש נ ה מראש, ה .- ו למפעל ה וצאו ת מ י מ ו ן

מכבירות.

המפעל שיווק את תוצרתו במטג;רת קרטל. התחשיב של המשרר שעל פיו ניתן

אישור להעלאת מחירי המכירה של מוצרי המפעלים ועוברים בקרטל, מבוטט על

מחירים ^.רכניים, של חומר הו;לם, בהנחה שהמפעלים רוכשים את הכמות

הררושה למלאי המתאים לייצור טריר. היות שהמפעל הנרון רכש מלאי בכמות

הע ו לה על הרר ו ש לו לייצור ש ו טן^, במח י ר ri maמאר ואיל ו את הא י ש ו ו י ם

להעלאת מחירים קיבל בהתאם למחירים ששררו בשווקים הבי ן"לאו מי ים בעת

וואישור, נוצר פער של ממש בין מחיר התשומות של חומרי הו;לם של המפעל

לבין המחיר בשוק. הפער, שהביא לירי הפטר, נ1;רם מניהול לא זהיר של

המפעל, ולא מאחר מה1;ורמים המזכים לקבל הלוואה מן הקרן.

הביקורת ו-ועלתה, שעל פי הרו "חות הכספיים הלא מבוקרים של המפעל ל

30.6.85 היה שוויין של השקעותיו בניירות הערן הטחירים שברשותו כ-1.7

מיליון רו לר " ההשקע ו ת האלו". ה ו ה ז לן ו בו!ע ו ו ו ת השתתפ ו ת של קר נ ו ת נ אמ נ ו ת

ובמניות בנקים. מן המטמכים שהמציא המפעל למשרר עולה, שהאשראי השולי

שלו נתקבל ברב י ת ריאלית של ^13 לשנה. לפיכן", לרעת הביקורת, היה על

המשור להת נ ו ת את מת ן ההל ו ו או; בפ י רע ו ן הל ו ו א ו ת שה ו צא ו ת המ י מ ו ן עליהן



1; ב ו ר; 111! י ו ו1 ו" n ii n 10 .;i j ii r\י \( [י id ii 11 n 1 d :\ [ 1 .r\ו 11 1:: 1: י י ו 111it ו ר י י 1" י ז 11 ii י ii

או1 המו:^ו1.נ-- לו^ו:?עו את וי ו ב רובו -.jidתיק ו;. ייו ות ה0.וך, עוהיה, כאו:?וו/

ב ס כ ו ס עו ל.-- 1.7 מיליון זוגי 1- " א פ 111 ו 1/1:.?, 1 1 -:i i"1 ii vniu א n x ii iiו ז w iiר 11 מ 111 ז ,

ברבי ת ב^ י 11. ו ר ,7..57i "mרא הייתה ןרועוה ר\/.3{\.י:-' כרר..

המשרד התנה את א י/111 ר ההל- ו ו אה לו:?פ^[1.' בהפיכת הל ן את הב'1ליו;? בטי. ו מ עול 2

ו:?ילי1ן (11 "ח להון 1'?ו:. יות ..uiejאולם, ן'^ווונתברר כי לא הי תה הל 11 את בגול' מ

כ ז 1 ג ן ו- ש ו ה ב ג1 ני י uר ר\ ז ו- י n aו ן י עו י ו ל- \( b nל. רן ב י u n 1\ 11 pל ת ה, כ י iiב 0 ' -.( v

אכן הזרינ?1 1.9- מיליון ש"ו-ו .^^\^^\\^' :m [\irj n''w 11 ?--j .rj ?i. .i s-juan-j

0.8-1 ^^^^ 11 ^i1::j n''1y ו ו את ב^.ל י ק. אבל לפ ני כן הג? מעוכ 1 מ ן המפעל 1.6-

מילי1ן ש "ח כהל 11 אה של המעגו.ל ? 1 -??-j.ua-:jבידי הו:?שרד לא היה מיד^ו. בדבר

תנאי ה וו ל ו ו א ה הזאת" יוצא, עו ל מ w n w uב uל י ?j nא ה עו ת ת פ ו ב ה ב ו א a uמ פ ^. ל (1 ל

ידי ה^רמת כ0ן^ "חךען'' בד בבד u.vהזרמת כספי הממשלה מן הקרן..

5. לחברה א ו עורה בנ?אר0 1986 הלוואה ב0ן- 0.5 מליון עוי'וו. ההברה. מן

ה 11 ת י ק ו ת ב וג ע ש י י ת 11 מ b y(\\ו ^ ל ה נ: א 13- יי ל 4 8 19-. משי ין 1 לי י -.1 m aב jjל י- ה, ב י ן

עותי n 1;;1ri ?..?iiiii in niin nninn SII1 lanת^נעוייתית . עורכשה מן החברה

המקורית את הרכוש הקבו^. - למ;ו.ט .?.. ( '.upip^וכן את מרבית הרכוש השוטן^

ו ה 11 n i-1י י ב ו י 1 ת ש ל ה. ת מ 1 ו- ת ו ן נכסי .. :1 \( 11 id uו ו 1 ק י ב ל ו 1 ה וו ב ו i1 nמ ק ו 1 י ת את

מלוא השליטה 1הב1.לו11 בחברה החדעוה..

במאזן הלא-מבוקר ל--30.9.85 רשומה התחייבות עול ההברה החדעוה לחברה

המק ו ר י ת בטכ 1 מ של 2 מ י ל י ו ן ד ו לר ה נ ו עואת ו ב י ת ד ו לו י ת בש י vו ר של 17,7

לשנה. בהמלצת החטיבה הענפית למתן ההל1ואה נאמר, שהתחייבות ז1 היא

בן; י ן הצית" שהעבירה החברה המקחית לחברה החדשה. יוצא, שאילו ה י תה

החברה החדשה נשארת במבנה הארו/1ני הקודם לא הייתה נוצרת התחייבהג ז1.

המשרד התנה את אישור ההלוואה לחברה החדשה בכן- שבעליה יזרימו 0.5

מיליון דולר עוד לפגי שתב1צע הל 11 את המשרד.. בל^ון^ מארס 1986 ה!/י שה

החברה החדשה למשרד איש1ר ר1אה חשב1ן על ביצתו. התנאי 1 המשרד שיחרר

את ההלוואה. בבדיקת האישור הועלה, שלא הוזרם כסוי "חדש"ג חשבונה עול

החברה המק 1 ר י ת, עו י תרת ו ל-30.9.85 ה י תה כ -2 מיליון דו לר, ח ו י ב ב .

750,000 ש"ח (0.5 מיליון ד1לר) וזוכה חשב1ן הלו 1 את בעלים צמתה

לדולר ובלי רב י ת. השפעת פעולה זו ה י תה בתחום הוצאות המימון- יתרת

ה ח ו " ז נשא 1 nב י ת ד 1 ל 1 י ת ב ש י ע ו 1- % 17- ו א יי ל ו 1 1 .-i iiא ת nב -j a .? ?j vא ת י ש א

רבי ת.

בתזרים המז1מנים שה(;ישה החברה החדשה 1..כלל1 תשלומים ב1;ין השקעה ב0כ1ם

של 0.5 מילי1ן ש"ח שהיא התכ1ננה להשקיע ב--1986 ברכוש קב1ע. את ה0כ1ם

הזה התכ1ונה החברה לממן מתון ההון הח1זר., ה'1ת שההון החוזר lu:!

Kinשלילי יבוא המימון מהי;דלו5 הא ו בל י ^/ו, ולא כמקובל מהן; דלת הון

מניות נפרע, או מהלוואה לזמן ארון" של :a 1 'n "i:;r'':1.u::1i11הלו1את המשרד

היא הש1לית, י1צא אפוא, שהלו1את המשרד מימנה את ההשקעה במרכז הארץ,

ו א י ל 1 ל- פ י ה ק ר י- ט \ י 1 נ י 0 ש ל- ה מ ש ר- 1 ל מ י מ ו ן ה ש ק ע ו ת. ל- א ה י ת 11 ה וו ב ר 11 ז ו;:: א י ת

לקבל עידוד ממשלתי לביצוע ההשקעה.