הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 235

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום רביעי, כ"ה בכסלו התשמ"ח. 16.12.1987, שעה 9.00

חברי הוועדה: ד. ליבאי - היו"ר

י. מצא

מבקר המדינה השופט י. מלץ

ר. פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ג. בדיאן - מנכ"ל ההכרה לפיתוה מפעלי תיירות

י. אופיר - סגן ההשב הכללי, האוצר

א. דווידסון - משרד מבקר המדינה

מ. גוטרייר - משרד מבקר המדינה

גב' ש. לביא - עוזר ראשי למבקר המדינה

ד. קולני - משרד התיירות

גב' ו. שמואלי - משרד התיירות

עו"ד א. פרי - ההברה לפיתוח מפעלי תיירות

ג. סניר - האוצר

גב' ר. כספי - משרד הכלכלה והתכנון

ב. פרידנר

ה. אלטמן

סיוע למפעלי תיירות במצוקה.



סיוע למפעלי תיירות במצוקה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה

לענייני ביקודת המדינה.

על סדר-יומנו - פדק מדו"ח שנתי 37 של מבקר המדינה

משרד התיירות - סיוע למפעלי תיירות במצוקה.

אבקש ממר דווידסון לקרוא בפנינו את התקציר של

הדו"ח. בבקשה.

"המשבר בתיירות מחוץ-לארץ בסוף 1985 ובשנת 1986

גרם קשיים למפעלי תיירות רבים לעמוד

בהתחייבויותיהם. בין היתר בפרעון הלוואות הפיתוח שקיבלו מתקציב המדינה באמצעות

החברה לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ (חפ"ת). הקושי בפרעוו הלוואות הפיתוח נבע גם מכך

שמועד הפרעון של קרן וריבית של הלוואות הפיתוח הצמודות במלואן, החל שנתיים לאחר מועד

קבלתו, ולעתים היה זה בטרם הסתיימה הבניה.

1. ביולי 1986 סיכם משרד התיירות (להלן - המשרד)

עם האוצר כי תערך פריסה מחודשת של הלוואות הפיתוח הצמודות במלואן שלקחו מפעלי התיירות,

על בסיס תקופת החזר של 17 שנה, מבלי לפגוע ברמת הסיבסוד שניתנה בעת קבלת ההלוואה.

לכל הלוואה נוספו שלוש שנים שבהן תיפרע ריבית בלבד - נוסף לשנתיים שניתנו בעת אישור

ההלוואה המקורית - ועוד שנתיים של פרעון קרן וריבית נוסף לעשר שנות פרעון קרן וריבית

של ההלוואה המקורית. הארכת ההלוואות ניתנת בשיעור ריבית שבו מגייסת הממשלה את האשראי

השולי שלה.

משמעות ההסדר היא שסכום כסף, שאת היקפו המירבי

אמדה חפ"ת בסוף 1986 בסכום של 6 מיליון דולר בשנה (במשך שלוש שנים), לא יכלל בתקופה

האמורה בהכנסות המדינה מהחזר ההלוואות. למפעלי התיירות תהיה הקטנה משמעותית של סכומי

החלויות השוטפות שיהיה עליהם לפרוע, בהשוואה לסכומים המקוריים שנרדשו לשלם.

2. בתקציב 1986 על שינויו הוקצו 13.5 מיליון

ש"ח לשם ומתן הלוואות למפעלי תיירות שבמצוקה. ההוצאה למעשה היתה 9.1 מיליון ש"ח.

ההלוואות ניתנו בשיעור ריבית של 7,5% על הלוואות הצמודות למדד, ובשיעור ריבית של

11% על הלוואות הצמודות לשער החליפין של הדולר. תקופת ההלוואה היא 8 שנים, שנתיים

ראשונות ריבית בלבד. מצד הממשלה אין בסיוע האמור משום מתן סובסידיה אלא יצירת זמינות

ההלוואה, שכן מחיר זהה משלמת הממשלה שעה שהיא מגייסת את ההון השולי שלה. על אישור

ההלוואות למפעלי תיירות מופקדת ועדה המורכבת מנציגי משרד התיירות ומשרד האוצר.

א. מטרת הסיוע הממשלתי למפעלים במצוקה היא להבריא

מפעלים הנתונים בקשיים כספיים זמניים ולמנוע את התמוטטותם הכספית . כדי לשקם עסק

חייבת להיות מעורבות של הבעלים המוכיחה את אמונתם ביכולתן להבריא, ומעורבות זו צריכה

לבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה בהזרמת אמצעיהם העצמיים לעסק. בעקבות מעורבות הבעלים

בא הסיוע מהבנקים המממנים ולאחריהם ראוי שיבוא הסיוע מקופת המדינה.

הוועדה שאישרה את הסיוע למפעלי תיירות במצוקה

לא עמדה, בדרך כלל, על עיקרון חובת המעורבות של הבעלים בדרך של השקעה מהון עצמי.

היא לא היתנתה את מתן ההלוואות בהעמדת סכום מטעם הבעלים כהון מניות, או כהלוואות

בעלים לאותו פרק זמן כפי שהדבר מקובל בסיוע למפעלי תעשיה שבמצוקה. בנסיבות אלו עול

ההבראה הכספית של מפעלי תיירות בבעלות פרטית נפל על שכם הקופה הציבורית.

ב. חפ"ת, שהופקדה על בחינת הבקשות לסיוע ועל

מתן חוות דעת והמלצה לוועדה, היא גם נושה של רבים מן המבקשים. על כן היא עלולה



להיקלע למצב של ניגוד עניינים ביו תפקידה כבוהנת הבקשות למעריכה את מצבם הכספי של

- המבקשים וסיכויי הבראת מפעליהם לביו היותה נושה של רבים מו המבקשים ובעלת ענייו

שיעמדו בפרעוו התחייבויותיהם הקודמות כלפיה.

ג. המטרה העיקרית של הסיוע למלונות במצוקה היתה

לגשר על תקופת השפל בתיירות בסוף 1985 ובשנת 1986, ביהוד מארצות-הברית, שנבעה מביטולי

הזמנות ומדחיית תכניות תיור עקב פיגועי הטרור הערבי, וכו עקב הירידה בשער הדולר לעומת

המטבעות האירופיים. יוצא שמלוו שעדייו בבניה אינו זבאי לקבל סיוע מכספים שהועדו

למלונות במצוקה, שכו מצוקתו אינה נובעת מתנאי שוק זמניים, אלא, בדרך כלל, לפחות מאחד

אמדו לא מדוייק של עלויות הבניה, או של משר הבניה, או מחוסר חוו עצמי.

הביקורת העלתה שאושר סיוע בחלויאות בסך 1.6 מיליוו

דולר - כרגע מהסיוע שאושר לכלל הענף - לשני בתי מלוו שלא נסתיימה בנייתם; לאחד 1.5

מיליוו דולר ולאחר 0.1 מיליוו דולר. בהלוואה בסכום של 1.5 מיליוו דולר שוחרר הלווה

בשנח ראשונח מכל תשלום, בעוד שלפי התנאים שחלו על כלל הלווים, בשנה ראשונה עליהם

לפרוע את סכום הריבית על ההלוואה.

ד. ביולי 1986 אישרה הוועדה הלוואה בסר של

150,000 דולר לפרוייקט תיירות כדי לממו את תשלום חלויותיו השוטפות לאותה שנה לחפ"ת.

בבקשת המפעל לסיוע ממאי 1986 3יינו הבעלים שאיו באפשרותם לעמוד בתשלום קרו וריבית

על ההלוואות שנתנה להם חפ"ת מאחר שהם משלמים בקושי את ההוצאות התיפעוליות של הפרוייקט.

מתור המסמכים שצרפו הבעלים לבקשה עולה שסר האובליגו של המפעל למועד הבקשה היה כ-

3.5 מיליוו דולר ומתור כר התחייבויות שוטפות של יותר ממיליוו דולר, שאיו כמעט נכסים

שוטפים לכיסויים. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, על סמר נתוני האובליגו שהגישו הבעלים

לחפ"ת, יהיה עליהם לפרוע ברבעוו אוקטובר דצמבר 1986 כ-670,000 דולר, וזאת על חשבוו

קרו בלבד. על סמר נתונים אלה והודעת הבעלים שאיו להם אמצעים נוספים, הרי שמצב הפרוייקט

קשה ביותר ואיו בסיוע האמור של המשרד מקרו מצוקה כדי להביא לידי הבראתו.

ה. מלוו חדל בשנת 1985 לפרוע את חובו בסדירות

וביולי 1986 הגיעה יתרת חובו שבפיגור, לפי דיווחי חפ"ת, בסכום של 0.9 מיליוו דולר.

יחד עם יתרת התחייבויותיו האחרות לחפ"ת הגיע חובו ל-2.2 מיליוו דולר בקירוב. המלוו

הגיש דו"ח כספי מבוקר ל-31 במרץ 1984 ועל בסיס זה דנה הוועדה בבקשתי באוגוסט 1986

- 29 חודשים לאחר תום שנת הכספים שלו. כמובו איו דו"חות אלה יכולים להצביע על מצבו

של המלוו באוגוסט 1986.

היות שמשיכות כספים של בעלי ענייו מהמלוו ועסקאות

של המלון עם בעלי ענייו ועם צדדים קשורים יכולים להשפיע השפעה של ממש על עסקי המלוו

ולהביאו לידי מצוקה שאינה נובעת מעסקיו הרגילים, דרוש היה, שאחד התנאים לטיפול בבקשה

לסיוע מקרו מצוקה יהיה אישור מרואה חשבוו המפרט עסקאות עם בעלי ענייו. המלוו לא

המציא אישור כזה. על פי המאזו ל-31 במרץ 1984 החברה האם של המלוו היתה חייבת לחברת

המלוו כ-95,000 ש"ח ששוויים לפי שער הדולר הממוצע באותה שנה (בהנרוח שהיתרה נוצרה

במהלר השנה) כ-1.2 מיליוו דולר. הוועדה לא דרשה שבעלי המלוו ימציאו אישור מרואה

החשבוו באילו תנאים העמיד המלוו יתרה זו לרשות החברה האם.

מי שמבקש סיוע צריר להוכיח באמצעות דוחות תפוסה

כי חיתח ?מלונו ירידה זמנית בתפוסה בסוף 1985 ובתחילת 1986. הביקורת העלתה כי במלוו

הזה לא רק שלא ירדה התפוסה בחודשים שארע המשבר האמור בתיירות אלא אף עלתה. בחודשים

אפריל 1985 עד מרץ 1986 היתה התפוסה הממוצעת 76% -כ-25% יותר מו חממוצע הארצי -

ובחודשים אוקטובר 1985 עד מרץ 1986, שבגינם הוחלט על מתו הסיוע, עלתה התפוסה הממוצעת

ל-84% בקרוב.

הוועדה קבעה שחוב המלוו שבפיגור יחושב מחדש ויובא

בחשבוו כאילו ניתנה למלוו באוקטובר 1982 הלוואה בסכום של 60,000 דולר בריבית מסחרית,

וכו שהמלוו יקבל בדיעבד הלוואת פיתוח בסכום של 90,000 דולר בריבית מסובסדת בשביל

להקים אולם ארועים, אף על פי שאולם זה לא אושר לו בעת הקמתו של המלון. לאחר שסכום

ההלוואות החדשות ינוכה מחשבוו החוב שבפיגור, תחושב יתרה חדשה לחוב שבפיגור, והיא

תיפרס כהלוואה לזמו ארור מהתקציב למלונות במצוקה. לפי אומרו ראשוני של חפ"ת מדובר



בסכום נוסף של כ-0.25 מיליון דולר. בסופו של דבר ההלוואה לא בוצעה וחפ"ת נמצאת בהליכים

-משפטיים עם המלון בקשר עם חובו.

ו. הוועדה המליצה לאשר למלון הלוואה בסך 1.5

מיליון דולר מתקציב מיוהד ועוד הלוואה בסר 0.5 מיליון דולר מכספים שמקורם בהנפקה

לציבור שבנק מסחרי מנפיק בשביל חפ"ת. ביצוע הלוואות אלה הותנה בכר שהמלון יסיר מעליו

כל חוב. יצויין כי לרשות המשרד לא הועמד תקציב מיוחד נוסף מעבר לזה שנועד לסייע

למפעלי תיירות במצוקה.

מניתוח התוצאות העסקיות של המלון לשנים 1981 -

1985 עולה שהרווח של המלון (לפני הוצאות מימון) באותן שנים היה סביר יחסית למכירותיו

- 1.5 מיליון דולר בממוצע בשנה - כ-30% ממחזור המכירות. הוצאות המימון הן אשר גרמו

למלון את הפסדיו.

מעמסת הוצאות המימון הכבדות נבעה בעיקר מאשראי

לזמן קצר בסכום של 3.3 מיליון דולר. בעייתו העיקרית של המלון היו חובות העבר ולא

הירידה הזמנית בתפוסה. במאזן ניתן מידע שיכול להבהיר חלק מהתחייבות המלון. חברת

המלון נתנה הלוואה לבעלי עניין בסכום של 150,000 דולר בשיעור ריבית הנמוך מריבית

השוק, וכן היה למלון חוב בסר של 400,000 דולר בגין רכישת מקרקעין והקמת בית מלון

נוסף בירושלים. בשני המקרים ההתחייבויות אינן קשורות לתיפעול השוטף. יצויין שבסופו

של דבר לא מימש המלון את ההלוואה מאחר והוא לא עמד בתנאי שקבעה לו הוועדה להסיר מעליו

כל חוב.".

תודה. קודם לכל ברצוני לקבל הבהרה בקשר המלונות.

על אילו מלונות מדובר?

מדובר על שני מלונות; הסכום הגדול יותר, כפי

שצויין בתקציר, ניתן למלון "מגדלי-על" בים המלח,

והסכום היותר קטן ניתן למלון ''מצפה העמק" במגדל העמק.

היו"ר ד. ליבאי; על מה מדבר סעיף 4 של הדו"ח?

סעיף 4 מדבר על "החוויה הישראלית" ביפו.

על מי מדבר סעיף 5 של הדו"ח?

על "אלמוג סנטר".

סעיף 6?

מלון "שלום".

אינני מכיר אף לא אחד מהמלונות האלה ואין לי

מעורבות ריגשית כלפיהם.

השאלות שאני מבקש להעלות בהקשר הזה הן: מרוע

לא היתנו את מתן ההלוואה בהעמדת סכום הבעלים כהון מניות? מדוע עול ההעברה הכספית

נופל על שכם הקופה הציבורית ואחר-כר החברה יכולה להיקלע למצב של ניגוד אינטרסים?

אנו נרצה לשמוע קודם לכל את עניין ההשקעה העצמית

ואחר-כר על נושא ניגוד האינטרסים, או יותר נכון: חשש לניגוד אינטרסים, ורק אחר-כך

נעבור לעניינם של בתי-המלון הספציפיים.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התיירות, מר פרבר.

ברצוני להדגיש כי כל הפרק הזה טופל במשותף על-

ידי משרד התיירות ומשרד האוצר.



גס ועדת המצוקה שבראשה כיהנו החשב הכללי ואנכי

וגם הוועדה המשותפת היו משותפות הן לאוצר הן למשרד התיירות. זאת היתה הערה מקדימה

לדברי.

היו"ר ד. ליבאי; מה הייתי צריר להביו מהערתו זאת?

שכל מה נעשה נעשה בצורה של קבלת החלטות משותפת

על-ידי משרד התיירות ומשרד האוצר ולצורך העניין

יושבים כאן נציגי הגופים האלה.

אני אתייחס ראשית לנושא שהועלה כאילו חפ"ת עלולה

להיכנס למצב של ניגוד אינטרסים. חפ"ת שימשה כלי טכני היות ובה נמצאו כל החומר, הידע

והתיקים של הלווים. מכאן טבעי הוא שחפ"ת, מקור הידע והנתונים, הכינה את החומר לוועדה.

איו כלי אחר בידי משרד התיירות שיכול לעשות את

העבודה הזאת. במידה ואני טועה אני אשמח להטיל את הנושא על גוף אחר.

מבקר המדינה לא אמר שבפועל היה מקרה כזה שחפ"ת

נקלעה למצב של ניגוד אינטרסים. אני מודע לנושא הזה; קיימת סכנה כזאת שחפ"ת לא תושיט

עזרה למלונות במצוקה מתוך האינטרס שלה לגביה.

איו סכנה שחפ"ת תחרוג לרעה בסמכויות שניתנות

לה אלא להיפר.

אני חוזר ומדגיש שכל התיקים נמצאים בחפ"ת ושם

גם נמצא כל הידע, כל האינפורמציה, הנתונים, המומחים והמחשב.

לא מדוייק לומר שחפ"ת עשתה את ה עבודה. היא

הכינה את החומר לוועדת המשנה בה כיהנו: נציג משרד התיירות, מנכ"ל חפ"ת, נציג אגף

התקציבים ונציג החשב הכללי. כל הגופים שנוגעים לענייו היו חברים בוועדת המשנה

שהכינה את ההמלצות. חפ"ת הכינה את החומר ונתנה "ניתוח" ובכך איו כל פסול.

אני מביו שתשובתו על הערת מבקר המדינה היא שזה

מצב העניינים וכי אתם תמשיכו ללכת באותה הדרו.

אם מתכוונים לתקו או לשנות - - -

ר. פרבר לא אמרתי זאת.

אולי לא הבנתי אותו נכוו. אתה אומר שדו"ח מבקר

המדינה איננו מצביע על "רעות חולות" ועל ניגוד

אינטרסים ממשי. יכול להיות חשש - - -

גם חשש לכאורה מפריע לי.

אינני אומר שאתה דוחה את הביקורת. אתה אומר

שהביקורת מוצדקת; שאכו יש חשש כזה ושאתם ערים

למצב. תשובתו לטענה היתה עניינית מאד.

אני אומר למבקר המדינה שאם החברה היא גם זאת

שמוסמכת לאשר את ההלוואות והיא גם הנושה - מצב העניינים הזה עלול להימשו.

אינני רואה בדו"ח מבקר המדינה בקטע הזה פתרון

אלא הצבעה על בעיה. כיוון שכו אני "מחזיר את הכדור" למשרד מבקד המדינה. אם יש להם

מוצא מהמצב הזה אני אבקש להעיר במהלך הדיון.

רשות הדיבור למר אופיר.

בשנת 1987/8 המשכנו לשבת, במסגרת ועדת המשנה

העליונה לאישור הלוואות למפעלי תיירות במצוקה

ובהקשר היה היה ברצוני לצייר מי חפ"ת איננה חברה במסגרת הזאת יותר. היא כבר לא מכינה

עבורנו את החומר.

מה הוא הרכב הו וערה?

י. אופיר משרר התיירות, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי.

הוועדה .שתפה פעולה בהמצאת החומר באמצעות יועץ

ששכרנו מבחוץ. במשרר התיירות איו כלכלנים שיכולים לבצע את העכורה הזאת. היועץ

הגיש לנו המלצות שעל-פיהן פעלנו, מתור למירת לקחים על מה שהיה בשנה שעברה.

תורה. רשות הריבור למר פרי.

גם אם הנושא הזה תוקן - למעשה לא היה צורך לתקנו.

החפ"ת לא זו בלבד שהיתה אובייקטיבית בביקורת

שלה, בהמלצות שלה, אלא שהגישה מספר המלצות לא לאשר את מתן ההלוואה. זה בניגוד

לאינטרסים שלה כנושה.

הטענה הזאת כאילו היינו צד אינטרסנטי לתת לגופים

סכומים יותר גרולים ממה שמגיע להם - איננה נכונה. מבקר המדינה לא הצביע על שום מקרה

כזה.

אני ריברתי על חשש שיכול להיווצר מקרה כזה.

י. מצא מה החשש? אני אינני רואה רבר כזה.

יכולה להיות גישה מסויימת כלפי מפעל מסויים שהוא

כל-כר כושל שלא מגיע לו כל סיוע אולם כיוון שהחברה

היא נושה והיא רוצה לקבל כחזרה את הסכומים שהיא נתנה - אז השיקול שלה, כנושה, יגבר.

יש חשש של ניגור אינטרסים.

התשובה שאנו מקבלים בענייו חזה היא שהוצאתם את

החכרה מהתמונה והמשרדים הנוגעים בדבר - -

היפוכו של מצב. אם חפ"ת יודעת מה המצב לאשורו

וממליצה על אותו מפעל - הוועדה שוקלת את המלצתה.

הטענה שלי היא אחרת; אני טועו שחפ"ת כן צריכה

לשבת באותה ועדה.

אני מבין שח"פ שולחת את החומר לוועדה.

לא היום. היום היא רק שולחת את דו"חות הפרעוו.

היא איננה "מנתחת" את החומר, גם לא ממליצה

המלצות.

רשות הדיבור למר בדיאו.

אני מכהו כמנכ"ל חפ"ת מאז 2 בדצמבר 1986.

בתקופה עליה הדו"ח מצביע לא הייתי אחראי ישירות

לנושא אם כי הייתי יושב-ראש החברה והשתתפתי בישיבותיה. בהקשר הדברים האלה ברצוני

לצייו כי גם אז הגורם הדומיננטי לא היה חפ"ת.

הישיבות התנהלו במשרדו של החשב הכללי שהיה הי ושב-

ראש של הישיבות, הקופה לא היתה בידינו וה"ליווי" שלנו היה די טכני. מה שבו נכוו



הוא שאנו נתנו גם את ההסברים וגם סיפקנו את ההמלצות.

ההחלטה הסופית היתה בידי האוצר. הקרן לא הלתה

קרן של הפ"ת.

אני מוטרד מהעובדה שחפ"ת הוצאה החוצה.

אני אינני מוטרד מהעובדה הזאת כיוון שאם מר אופיר

זקוק לחומר טכני - אנו ממציאים אותו.

אי-נוכחותנו בוועדה היא תוצאה של הדו"ח הזה,

שמא יתהווה משהו.

לא כל המלצותינו התקבלו. לפעמים נזהרנו לתת

המלצות. השארנו את הנושא הזה לוועדה שקבעה קריטריונים והיא אף הרחיבה את הסמכויות

שלה.

אגף התקציבים המליץ רק על מלונות במצוקה ולא

בבניה. הוועדה המליצה לתת הלוואות גם לחברות שבונות בתי-מלון אשר נזקקים לכסף מסיבה

זאת או אחרת.

הטיפול בכל הנושאים היה אינדיווידואלי וחפ"ת

לא היוותה גורם דומיננטי בו.

אם מדובר על מקרה מסויים אתם גם מציינים כי אתם

גם הנושים?

ברור מאליו. כל מלון שקיבל הלוואה חתום על חוזה

עם חברתנו.

י. מצא אם חפ"ת לא תהיה חלק מהוועדה כי אז אני אהיה

מוטרד.

הוועדה נותנת הלוואות ושולטת על כספים.

בראש הוועדה מכהנים מנכ"ל משרד התיירות

והחשב הכללי. מה פירוש המשפט הזה? יש לה שני ראשים? שני יושבי-ראש?

לא היתה בחירה אבל בפועל, אם היושב-ראש שואל

אותי, הרגשתי היא שהחשב הכללי הוא זה שמכהן כי ושב-

ראש הוועדה.

אני מבין כי הדיונים מתקיימים בלשכתו.

החשב הכללי הוא זה שמיומן בין כולנו בנושאים

פיננסיים; זה מקצועו. הוא זה שנותן את הטון

בישיבות. יחד עם זאת אנו שותפים לנושא.

משרד התיירות הוא המשרד שמתמחה בנושא; ממונה

עליו. האוצר - אין ספק בכך שנוגע בדבר.

אני הייתי מצפה שפרט לשני המשרדים שנוגעים לנושא יהיה גם נציג שלישי.

האם הרכבה של הוועדה נראה לכם נכון? האם לא

צריר להכניס אליה נציג שלישי? עצם נוכחותו של עוד זוג עיניים ועוד ראש תהיה רק לטובה.

האם אני טועה בהשמעת הרעיון הזה?

אני חרד מפני סירבול הוועדה. חפ"ת יכולה להיות

הגוף הנוסף שישב בוועדה. הנוכחות שלה רק יכולה

להועיל.

אני הייתי בכל זאת חושב על נציג שלישי בוועדה

כמו נציג של משרד המשפטים. היום קיים מצב כזה

ששר התיירות הוא גם שר המשפטים אבל זה מצב מקרי. נתעלם מזה כרגע. מה שהיה ברצוני

לומר הוא שמשרד המשפטים אמון יותר על קביעת קריטריונים. אתם אומרים שנקבעו קריטריונים

לסיוע והם הוכנו באגף התקציבים. יש מי שנוטה לכבד קריטריונים, ויש מי שמסתכל יותר

לגופו-של-עניין.

אני סבור שצריך לצרף לוועדה או נציג ציבור או

נציג ממשרד המשפטים.

מכל מקום מבקר המדינה לא הצביע על הנושא הזה

והוא לא מוטרד מהרכב הוועדה. האם מישהו דוצה להעיר בקשר הרעיון שהעליתי?

הערתו של יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מקובלת עלי ואני מציע ליישם אותה. אגב היתה

אלינו פניה כזאת מהתאחדות המלונות אולם אנו הגבנו עליה בשלילה.

לא נכון. החלק הראשון - נכון.

נציג התאחדות המלונות היה חבר הוועדה? הוא היה

משקיף. לא היתה לו סמכות לקבל החלטות אלא רק

להציג את המקרה.

צירופו של נציג נוסף רק יקל עלינו. אדרבא.

נרשום את הנקודה הזאת לפנינו. מכאן נעבור לעניין

האחר שהביקורת העלתה והוא שלא היתנתם מתן ההלוואה,

במקרים מסויימים, בהעמדת הסכומים מטעם הבעלים כהון מניות או כהלוואות בעלים לאותו

פרק זמן כפי שהדבר מקובל בסיוע למפעלי תעשיה שבמצוקה. בנסיבות אלו עול ההבראה הכספית

של מפעלי תיירות בבעלות פרטית נפל על שכם הקופה הציבורית.

אנו נותנים כספים לבתי-מלון פרטיים מאוצר המדינה

כהלוואה, ומבקר המדינה אומר שיש מקרים בהם צריך לדרוש מהם השקעה נוספת שלהם. אינני

מדבר על מקרה ספציפי אלא על העיקרון.

רשות הדיבור למר אופיר.

אנו מקבלים את ההערה והשנה התחלנו לפעול על-פיה.

בוועדה אושר, כחלק מההחלטה של מתן הלוואה, כמה

הון מניות הבעלים יצטרכו להשקיע. היחס בנושא הזה היה בדרך-כלל דולר לדולר, ובמקרים

מסויימים גם שני דולר לדולר.

אם לא מוזרם הון מניות כהשתתפות הבעלים אין

לעניין הזה פתרון וחבל להוציא כסף על נושא שאיננו רואים שיביא לפתרון בטווח הנראה

לעין.

חלק מבתי-המלון אכן הזרימו הון מניות וכוונתי

לשנה השוטפת. מלון אחד פטרנו מהנושא הזה כיוון שהיתה לו בעיה. זה מלון שנמצא בבעלות

המושבים ברמת הגולן והבנו שהוא עומד על מבנה הון בריא. רצינו לעזור למלון שהוא מלון

טוב שנקלע לקשיי נזילות בגלל הבעיה הכללית הידועה.

הרבה בתי-מלון לא מימשו את ההלוואה כיוון שהם

לא עמדו בנושא של הזרמת הון מניות - - -

ההערה נראית לכם במקומה?

בהחלט.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התיירות.

בתחום הזה איו לנו הערות; אינני רואה דבר ספציפי.

אנו נראה שלגבי שני מלונות שהביקורת ציינה אותם

- לא נעשה הסדר. כל הטענה שלנו היא שאנו היינו רק בתחילתם של הריונים.

קל לקבוע קריטריונים בנושא התעשיה כאשר יזם

מקבל סיוע. ההשוואה לתעשיה איננה מקובלת על גורמים ממשלתיים ואני מציע שהיא גם לא

תתקבל כאן. בתעשיה חלקה של המרינה במתן הטבות רב לאיו שיעור מאשר לגבי ענף התיירות.

מפעלי תיירות נמצאים לעתים במצוקה הרבה יותר גרולה מאשר מפעלי תעשיה. התיירות

מקופחת בנושא הזה.

קיימת סתירה ביו האימרה של מלונות במצוקה

ובין הצורך להזרים הוו עצמי.

דבר נוסף; היו מקרים של מלונות שפנו לקרו

המצוקה בתקופת ההקמה בטענה שבתקופת ההקמה הסיוע לא השתלם כפי שהוא היה צריך להשתלם.

היו סיבות של שחיקה. בצורת מימון ההטבות היתה שחיקה אדירה ולא היה אפילו מפעל אחד

שקיבל את מה שהיה מגיע לו על-פי הכללים או על-פי חוק עידוד השקעות הוו. חלקו של

ההון העצמי בהקמה היה הרבה יותר גדול מאשר היה צריך להיות על-פי החוק. כאו מצאנו

דרך לגמול לאותו יזם שהשקיע יותר ממה שהוא היה צריך להשקיע ולא לדרוש ממנו בפעם השניה

להשקיע מהונו העצמי - -

מדוע קיימת הנחה שאם יש בעל הוו שרוצה להשקיע

בבית-מלוו המדינה צריכה לעזור לו?

אם יש לו אמצעים - שיבנה מלוו. אם איו לו אמצעים - שהמדינה תבנה מלוו. למה שהמדינה

תסייע לו לבנות מלוו של חמישה כוכבים שהוא רוצה לבנות?

הוא לא יכול לבנות מה שהוא רוצה. אנו עושים

סלקציה בבקשות. אנו מאשרים בקשות על-פי תכנית-

אב ועל-פי הדרישות.

אני סבור שצריך לקיים דיוו בשאלה: מדוע בונים

בתי-מלוו של חמישה כוכבים?

כאשר אני רואה את בתי-המלון היפים של חמישה כוכבים

אני שואל את עצמי: מה עם מלונות לתיירות עממית?

האם קיימת מדיניות לגבי הנושא הזה?

בהחלט. זה נושא רחב מאד. יש לנו תכנית-אב

שאומרת שהצלחנו עד היום בפיתוח התיירות במדינת-

ישראל. הצלחנו בעיקר בבניית מאסה של מלונות של חמישה כוכבים. זאת הקלסיקה של

התיירות במדינת-ישראל.

עכשיו כל הפירמידה התהפכה ואנו מכוונים את עצמנו

לבניית בתי-מלוו עממיים ומוקדי נופש, בעיקר לאורך חופי הים התיכוו.

זאת רק תכנית? קיים אצלנו דבר בעייתי מבחינת

המבנה או החינוך הפוליטי. מנכ"ל ברוב המקרים,

בא עם השר, הולך עם השר ומתחיל לחשוב כמו השר.

הבעיה של שינוי במהות התיירות בולט, וגם ללא

השינוי הזה יש תיירות ויש תיירות. ישנה תיירות עממית שצריכה להגיע לכאו.

ברצוני לשאול אתכם שאלה; האם מדיניות הסיוע שלכם

נותנת עדיפות למלונות עממיים או לתיירות עממית?

אני מביו שמבקר המדינה רוצה לומר משהו. בכקשה.

ברצוני להתייחס להערה הכללית של הסיוע. האגף

שלנו, גם השנה, ממשיך לבדוק את הנושא הזה ובדיקתו

העלתה מספר מקרים שדורשים התייחסות. יש מקרה של סיוע שלא תוקצב מקרה שני של מלוו



שמצבו לא מחייב סיוע ומקרה שלישי של סיוע שאושר מבלי שהמבקר הגיש כל מסמכים או נתונים.

שלחנו פניה למשרד והמשרד התבקש להגיב עליה. עברו מאז ששה שבועות וטרם קיבלנו תשובה.

התשובה בדרך.

ההערות האלה רק מראות כי הביקורת נמשכת ושגם

ממשיכות להיות בעיות.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התיירות, מר פרבר.

ברצוני להתייחס לרבדיו של מבקד המדינה ולהוסיף

שאני עובד בתפקידי זה מזה שש ורבע שנים ועד היום

לא היה אפילו יום אחד של אחור. משרדנו עובר בעיות פרסונאליות קשות ביותר. מי שהיה

מופקד על הנושא הזה עזב את המשרד והמשרד מתפקד בעזרתם של שני כלכלנים בלבד. אנשים

אינם רוצים לבוא לעבוד במשכורות שאנו יכולים להציע להם.

האחור עליו דיבר מבקר המדינה הוא לא אחור של

ששה שבועות אלא אחור במספר ימים בודדים.

לא אמדתי שהאחור הוא בו ששה שבועות אלא שהפניה

אליכם נשלחה לפני ששה שבועות. אני מביו שהתשובה

בדרך.

קשר, לי להתייחס לנושא התרבות הפוליטית או צייתנות

לשר

אינך צריך לענות על הבעיה הזאת. אני מבקש לקבל

תשובה בקשר השאלה שנשאלה בקשר תכנית-האב.

תכנית-האב שלנו היא תכנית מחייבת. אנו מתייחסים

אליה במלוא הרצינות. אנו נחשבים ביו המעטים

שיש להם תכנית-אב ואנו פועלים במסגרתה.

תכנית האב קובעת שנמשיך במסורת של מלונות חמישה

כוכבים אולם בד-בבד נתחיל ביתר אינטנסיביות לעבור לדרך החרשה שהיא דרך התיירות

העממית והנופש. איו די בכך שהדברים כתובים.

מה נעשה בקשר לתיירות העממית?

אני מוכו להמציא ליושב-ראש הוועדה את רשימת

הפרוייקטים של השנים האחרונות המתייחסת. לנושא

העממי.

לדעתי צריך לשבת ולדוו דיוו מיוחד בנושא של מחירי

הקרקע. שר התיירות עומד למנות ועדת מומחים - - -

מי הם בדי-השיח שלך בנושא הזה?

מינהל מקרקעי ישראל. אלה הם קרקעות המרינה.

אתו לכם דוגמה להמחיש את הדברים. אם יזם רוצה

לבנות בית-מלוו באילת, הקרקע עולה לו כ-300 אלף דולר לדונם פלוס פיתוח. אם הוא צריך

לצורך הפרוייקט 10 דונם אזי הוא צריך להוציא 3 מיליוו דולר עוד לפני שהוא מניח את

היסודות.

אני מבקש אותך להעביר לי, בכתב, את נושא התיירות

העממית, כמו-כו תזכיר בנושא הקרקע. אנו נזמיו

לכאו את ראש מינהל מקרקעי ישראל כדי לקבל את תגובתו לגבי המדיניות. אם אתם צריכים



לקבל עזרה ממשרד אחר - אפשר יתיר. לארגן זאת מבלי לפגוע בתכניות העבודה שלכם במישור

הממשלתי.

רשות הדיבור למר סניר.

אמנם ביקשנו להקביל בין תנאי התיירות לתעשיה.

הקריטריונים נתקבלו כמנחים אבל לא כקובעים.

הוועדה תבדוק כל מקרה לגופו. במקרה שמבנה ההון רעוע השתדלנו לדרוש מהיזם השקעה בהון

אבל הבעיה היתה בשוטף ולא במבנה הבסיסי של ההון. אם הוא במצוקה קשה לדרוש ממנו

שישים כסף כיוון שאין לו.

יש בתי-מלון שבעליהם במצוקה ובנייתם הופסקה?

לפני הסיוע היו כאלה.

בל בוקר כאשר אני קם משנתי אני רואה מול ביתי

מלון כזה.

המלון היה של שיף ובעלי "רמדר" קנו אותו.

אחד המלונות שמוזכרים בביקורת הוא מלון מסוג

זה ."מגדלי על".

היום, לפני תכנית האב, משרד התיירות מבדיל לטובה

מלונות בעלי שלושה כוכבים ומלונות עממיים. קיימת טבלה המציגה את מידת הסיוע לכל

סוג של בית מלון. מלון בן חמישה כוכבים בירושלים, לדוגמה, איננו זוכה לסיוע.

גם היום קיימת מדיניות כזאת, על אחת כמה וכמה כאשר תיושם תכנית האב.

בתעשיה יזם מקבל הנחה של עד 80% ממחיר הקרקע.

בענף התיירות אין דבר כזה.

עלינו להתקדם. נעבור עתה לעניין בתי המלון

שבנייתם הסתיימה; "מגדלי על" והמלון במגדל העמק.

מבקר המדינה מעיר בביקורתו שניתן להם סיוע לאחד בסך 1,5 מיליון דולר, ולשני 100 אלף

דולר. מה תגובתכם לגבי המקרים האלה? מדוע אתם נותנים סיוע, בניגוד לקריטריונים,

לבתי-מלון שבנייתם טרם הסתיימה?

אני תמה על סוג הטענה הזאת. סגן הממונה על אגף

התקציבים כתב מכתב שברצוני לקרוא אותו בפניכם

(קורא את המכתב)

אדם בכיר באגף התקציבים, על דעת הממונים עליו,

אישר קריטריונים לסיוע למלונות בבניה. איזה חריג יש כאן?

בדו"ח מבקר המדינה מסי 37, עמוד 810, כתוב:

"במאי 1986 הוכנו באגף התקציבים שבמשרד האוצר

הקריטריונים לסיוע. נקבע, שהלוואות לסיוע יינתנו בתור שנה אחת למפעלי תיירות שביסודם

בריאים אבל נקלעו לקשיים כספיים זמניים עקב שינויים פתאומיים ובלתי צפויים בתנאי

השוק.".

לא קיימים קריטריונים לבתי מלון שלמים או כאלה

שבבניה.

בעמוד 811 של הדו"ח מבקר המדינה כותב ש"אחד התנאים

החשובים לסיוע הוא, שמקבל הסיוע הוא מלון שנסתיימה בנייתו ולפיכך פועל ומארח תיירים.

תנאי זה גם תואם את דברי ההסבר לתקציב, כפי שנמסרו לוועדת הכספים, שהמלון זכאי לסיוע

אם קשייו הכספיים הם זמניים.".

מכאן ההערה שלכם לגבי שני בתי המלון שהוזכרו.

יש נושא אחד שלא הודגש מספיק בתקציר והוא שהסיוע

למלונות במצוקה הועתק משיטת הסיוע בתעשיה.

לגבי התעשיה נקבע שהסיוע ינתן למפעלי תעשיה שנקלעו למצוקה זמנית שנבעה מתנאי שוק שהשתנו.

ענף התיידות, כאשד ביקש את הסיוע, ביקש להעתיקו

כפי שהוא מוסדד לגבי התעשיה. התנאים הספציפיים לגבי תיידות לא פודטו. הנושא הועתק.

בדוד שמלון שבנייתו טדם הסתיימה לא נקלע למצוקה

זמנית. תפוסתו שאיננה קיימת לא ידדה, כיוון שלא היה לה ממה לדדת, המצוקה יכולה לנבוע

מתכנית השקעה לקויה במשהו אם זה במקודות מימון או בחריגה מהתכנית שאושדה.

איננו מתנגדים לכך שיחיה סיוע לבתי מלון בהקמה,

אבל לא מהקרן הזאת, שלא נועדה לסייע למפעלים שטדם התחילו לפעול.

מדוע סייעתם למלון "מצפה העמק"? איזה עניין

היה לכם בכך שיקימו במגדל העמק מלון? האם אתם

קודאים לזה סיוע לתיידות?

ד. פדבד; בדצוני להתייחס להעדתו של מד דווידסון. סבודני

כי יש כאן אי-הבנה. איננו מעתיקים שום דבד

בצודה אוטומאטית מהתעשיה. מדובד על ענף שונה לחלוטין מענף התעשיה. נכון שהמלונאים

דדשו שתהיה להם קדן מצוקה כאשד הם נוכחו לדעת שלתעשיינים יש קדן כזאת. המלונאים טוענים

שהם לא פחות טובים מהתעשיינים.

התיידות מכניסה היום בעדך מוסף דבע מהתעשיה ופי

שניים מהחקלאות. התיידות הכניסה בשנת 1987 למדינת ישדאל כ-1,5 מיליאדד דולד.

התיידות היא אחד המקודות החשובים ביותד של הכנסות

במטבע זד למדינה. אם צדיר להשקיע - כי אז צדיר

להשקיע בתיידות. אותי מד פדבד שיכנעת. סיוע זה סיוע. אבל סיוע זה לא לבזבז. סיוע

צדיר להיות על בסיס ענייני והקריטדיונים צדיכים להיות אחדים.

אני סבוד שיש כאן ויכוח או דיון על עובדות.

מבקד המדינה אומד שאם אתה דוצה לסייע לבניית

בתי-מלון - לא זאת הקרן. לא מהקרן הזאת.

השאלה הנשאלת בהקשד הזה היא: מי קובע איזו קדן

זאת?

מד דווידסון, מי קובע?

האוצד אמוד לקבוע.

ציינתי כי סגן הממונה על אגף התקציבים, מד איתמד

גיבתון, קבע במכתב מפודש מחודש יוני

1986 שבמסגדת המצוקה יש גם מלונות בבניה. מדוע לומד שזאת איננה קדן למלונות בבניה?

אין בנושא הזה שום הקבלה לגבי התעשיה.

מה באשד למלון במגדל העמק?

המלון במגדל העמק פועל; הוא מלא. הוא מספק

פדנסה לתושבי מגדל העמק שנחשבת לעיידת פיתוח.

היום עיידות פיתוח הולכות ונבנות גם על בסיס תיידות. מי שיבקד במלון במגדל הענק פשוט

ישתאה. יופי של מקום, יופי של מלון ותיפעול נהדד.

עלינו להתקדם; כאשר מדובר על חריג נוסף בשנה

הראשונה שוחרר הלווה מכל תשלום בעוד שלפי התנאים

שחלו על כלל הלווים בשנה הראשונה עליהם לפרוע את סכום הריבית על הלוואה - על איזה

מלון מדובר?

המלון בים המלח.

ל"חוויה הישראלית" ביפו אישרתם בשנת 1986 הלוואה

בסר 150 אלף דולר בשעה שמצב הפרוייקט קשה ביותר

ואיו בסיוע האמור של המשרד מקרן המצוקה כדי להביא להבראתו. כך כותב מבקר המדינה בעמוד

812 של הדו''ח. מה תגובתכם על הכתוב?

נפתח גם פרוייקט חדש בירושלים.

סיוע במצוקה לא יכול לעזור למפעל הזה. המפעל

הזה יצא לבורסה לא מזמן, בהנפקה לציבור ומשמעות העובדה הזאת היא שמדובר על מפעל בריא,

אחרת הוא לא יכול היה לצאת לבורסה. הסיוע שלנו עזר לו להגיע למצב הזה בין היתר.

מה המיוחד ב"חוויה הישדאלית"?

הפרוייקט הזה מאפשר לתייר שאיננו מכיר את מדינת-

ישראל לראות את הארץ באמצעים של מולטי-מדיה,

אמצעים של סאונד אנד לייט מודרניים ביותר, על מסך גדול ביותר, מהי מדינת-ישראל. מהנסיון

שלנו אני יכול לומר כי הנושא הזה חשוב ביותר. את אורחי משרד התיירות אנו מעבירים

דרך קבע דרך המוסד הזה. אדם שבא לשהות קצרה ואיו לו אפשרות להכיר את מדינת-ישראל

על כל היבטיה, מקבל במקום הזה מושג, אמנם על קצה-המזלג, על ישראל היפה. אנו מתכוננים

לנצל את הכלי הזה לצורר הסברה בחוץ-לארץ.

כיצד?

באמצעות המולטי-מדיה. מדובר על תערובת של סרט

עם שקופיות על מסכים גדולים מאד עם מיכשור

מתקדם ביותר. ישנם שם כ-16 מקרנים, סרטי קולנוע פלוס אפקטים ויזואליים מודרניים.

אנו ניגשים עתה לאישור פרוייקט דומה בירושלים

שימוקם בבנייו ימק"א וייוחד לענייו הצליינים.

רשות הריבור למר דווידסוו.

הביקורת בקטע הזה היתה מהותית. לפי הקריטריונים

שנקבעו הקרו אמורה לסייע למפעלים ולהוציאם להבראה.

במקרה הזה, מתור "ניתוח" הנתונים הכספיים שעשינו, נמצא שהסיוע לא היה עשוי להביא להבראת

המפעל אלא רק לתת לו "זריקה" ולהשאיר אותו בקשיים.

בתקופה שבה ערכנו את הביקורת עלול חיה להיווצר

מצב שלפיו, למרות הסיוע שניתו לאותו מפעל המפעל היה נשאר בקשיים ונאלץ, שוב לאחר תקופת-

מה, לבקש סיוע.

"זריקת" עידוד כפי שציינת בדבריר הרי שלא מוכרחה

להיות שלילית.

מדובר על אותה "זריקה" לאחר שהמדינה כבר השתתפה

בנושא.

יש בניין ביפו העתיקה שקוראים לו: החוויה הישראלית,

והוא מורכב משני פרוייקטים. בקומה התחתונה יש

אולם שהוא נחשב אטרקציה תיירותית, ומעליו יש מרכז גדול. ההשקעה במקום הזה היתה בסדר-

גודל של 5 מיליון רולר. אנו המלצנו להכיר בבניין הזה כמפעל מאושר. ההמלצה של משרד

התיירות לא התקבלה במרכז ההשקעות. הוחלט לצמצם את הסיוע רק לחלק של האטרקציה, בתחתית

הבניין.

של היזמים שבנו את המפעל "בנו" על זה שכל הבניין

יקבל סיוע של מפעל מאושר ולכן התחשיבים שלהם עוותו. הם היו צריכים לגייס הלוואות גדולות

בתנאים קשים וזה אחד הנושאים שהביא למצוקתם. מבקר המדינה טוען שאנו לא הבחנו בין החלק

שקיבל מעמד של מפעל מאושר ובין החלק שלא קיבל מעמד כזה. מהותית - שני החלקים נחשבים

מוסד אחד.

בדו"ח 37 של מבקר המדינה יש פרק על חברת פיתוח

יפו העתיקה שבו מופיע אותו בניין. שם הוזכרו

ליקויים לגבי הבניין. אני מבקש תשומת-לבכם לעמוד 829 של הדו"ח.

אני מבין מכאן שאנו נחזור לפרוייקט הזה.

משרד התיירות יכין לנו סיור ליפו העתיקה; זאת

בקשתנו.

רשות הדיבור למבקר המדינה.

ברצוני להשמיע דברי שבח בקשר המפעל עליו מדובר.

הסרט שמוקרן בבניין נחשב למעולה. הזדמן לי לצפות

בסרטים דומים באירופה ועלי לציין באותו הקשר כי הסרט שמוקרן אצלנו עולה עליהם לאין

ערוך. אני מצטרף להמלצה שהוועדה תראה את הסרט בסיור שהיא תקיים כדי לראות אילו דברים

יפים נעשים במדינה.

י אני אבקש ממר פרבר לארגן, בעזרת מזכיר הוועדה,

תכנית סיור לוועדה לענייני ביקורת המדינה.

רשות הדיבור למר אופיר.

ברצוני להשמיע הערה כללית בקשר מהות הסיוע;

לא מדובר על מענקים אלא על הלוואות לא מסובסדות

שמי שצדיר לממש אותן צריך להמציא בטחונות מתאימים.

ההלואוות האלה הן בגדד סיוע. אילו אפשר היה

לקבל את ההלוואות בלי הקרן יש להניח שהמפעלים

היו זונחים אותה.

בשנה שעברה הדבר לא היה ניתן; השנה - כן .

יש רפורמה מוחלטת בשוק ההון וכל אחד יכול לפנות

לבנק ולקבל הלוואה בריבית קרובה מאד לזאת שהקרן נותנת.

נעבור מכאן למלון "אלמיג" באילת. דו"ח מבקר

המדינה מציין שהדו"חות לא היו מעודכנים, לא היה

דו"ח מאת רואה-החשבון, תפוסת המלון היתה במצב טוב והוועדה לא התחשבה בכל אלה והחליטה

על מתן סיוע למלון "אלמיג" בתנאים חריגים. מי הבעלים של המלון? האם מסתתר מאחורי

הדברים האלה משהו?

אני מבין שלא מדובר על מלון של חמישה כוכבים

אלא רק שלושה כוכבים.

להערכתנו מדובר על מלון שיש לו תוצאות עסקיות

מעולות.

אני מביו שהמלון מלא.

המלון הזה נחשב סרבן תשלומים קבוע למוסדות ממשלתיים.

הוא טען שהוא קופח בהתחלה כאשר לא דחו לו את

החזר הפרעונות בגלל מלחמת שלום-הגליל והוא המשיר וטען שהוא קופח באשר הוא לא אושר כמפעל

מאושר כגמול על-כך שהוא לא משלם על אולם ארועים שהוא בנה.

הוועדה, בטקטיקה, שאלה את המלון האם הוא יהיה

מוכן להחזיר את כל החוב אם יבוררו את שתי הטענות שלו? היה במקרה הזה טיפול משולב של

האוצר עם חפ"ת כנושה של החוב.

מדוע לא עמדתם על-כך שתקבלו את אותו דו"ח רואה-

החשבון?

אנו מינינו רואה-חשבון מטעמנו והיתננו את כל

הסיוע בתוצאות של עבודת רואה-החשבון. בינתיים

קיבלנו רק דו"ח חלקי. רואה-החשבון טרם המציא לנו את כל החומר.

סרבנו לתת למלון סיוע והיום הוא נמצא בתהליך

של כונס נכסים.

היתה לנו החלטה עקרונית לנסות לעזור למלון.

מר רווידסון, אפשר לומר שסוף דבר הוא חיובי

בקשר המלון הזה.

היום ידוע שסוף דבר חיובי. כאשר בדקנו את הנושא

לא יכולנו לדעת זאת.

טוב שיש ביקורת, אילמליא הביקורת מי יודע מה

שהיה קורה בעניין הזה. ישר כוח לביקורת.

יותר טוב שתהיה ביקורת ולאחר מכן יתגלה כי היא היתה מיותרת.

הביקורת מנעה מה שעלול היה לקרות.

אותו דבר לגבי המלון בירושלים.

אני נאלץ לסתור את דבריו של מר דווידסון.

מלכתחילה לא היתה כוונה לסייע למלון. הביקורת

לא "דיברה" אתנו בצורה מסודרת על הנושא.

הוועדה מכירה את ההיסטוריה של המלון ושל בעליו.

חששנו. ידענו עם מי יש לנו עסק. לא חיתה כל כוונה לסייע אלא ששאלנו אותם במקרה שנסכים

לקבל את טענותיהם - האם הם יאותו לשלם? אז הם ענו שהם ישלמו בתנאי שנוכיח שהם חייבים.

שלחנו רואה-חשבון מטעמנו שלא קיבל את כל המסמכים והוא טען שלא מגיע להם מאומה.

לא התכוונו לתת להם מאומה אולם חובתנו לטפל בכל

תביעה.

אנו רושמים לפנינו שנמשיך ונדון בחברה לפיתוח

יפו העתיקה, דו"ח מבקר המדינה עמוד 826, והדיון

ייעשה תוך כדי סיור שנקיים במקום.

מה בעניין בית-הספר למלונאות? האם יש בית-ספר

אחד או שניים?

יש רק בית-ספר אחד, בהרצליה. בזמנו היה בירושלים

בית-ספר והוא חוסל.

יש מה לסייע לבית-הספר?

יש.

אם בו נקיים את הדיון על הנושא הזה במשולב.

אני מודה לכל הנוכחים על השתתפותם בדיון. הישיבה

נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.20