הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 288

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, ט' בכסלו התשמ"ח - 30 בנובמבר 1987 ,בשעה 9.30

נכחו;

תברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי הראל

י' צבן

מוזמנים; מבקר-המדינה יי מלץ

יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

שי לביא - משרד מבקר המדינה

זי גדיש - יי " "

ו י ש י פר - יי יי יי

בי צי ברטה - משרד החינוך והתרבות

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; רי בלומרוזן

ס ד ר - ה י ו ם;

משרד החינוך - הכנסת מחשבים למערכת החינוך. (דוח 37}

354

אני פותח את הישיבה.

אנחנו פותחים בזה שורה של דיונים על משרד החינוך והתרבות, במסגרת הדוח

החדש.

אני מקדם בברכת את מבקר המדינה שחזר מיהכפור' לשמש החמה, לפעילות השוטפת של

המשרד.

הכנסת מחשבים למערכת החינוך

(דוח 37)

ו' שיפר;

(קוראת את תקציר הדוח. ראה נספח לפרוטוקול)

אדוני המבקר, תביקורת בנושא זה אינה דומה לביקורת בנושאים אחרים שהועמדו

לדיון בפנינו. משרד החינוך והתרבות אינו רוכש את המחשבים מתקציבו, אולי רק

במקרים בודדים. ההשקעה במחשבים היא של ההורים של התלמידים או של הרשויות

המקומיות. יש לי הרגשה שפועל פה הכלל שבעל המאה הוא בעל הדעה. לא פעם ההורים או

הרשויות המקומיות קבעו את סוגי המחשבים שנרכשו, בגלל אינטרסים שונים ולא בדיוק

לפי הצרכים של מערכת החינוך.

אבקש לשמוע מד"ר בן-ציון ברטה כיצד המשרד מתגבר על העניינים כאשר למעשה אין

לו שליטה על רכישת המחשבים. מצד אחד יש לומדות, ומצד שני מחשבים, ולא בכל מחשב

אפשר להשתמש בכל לומדה. האם נמצאה דרך להתגבר על הבעיה? האם אתה יכול להוסיף

פרטים על הנאמר בתמצית? כיצד פועלת הוועדה שאתה עומד בראשה? איך פועל משרד

החינוך והתרבות בעניין המחשבים?

בי צי ברטה;

אשיב קודם לשאלה הכללית, אחר-כך אעבור לדוח.

כפי שנאמר בדוח, נושא המחשבים הוא נושא חדשני, יש בו שינוי מרחיק לכת לגבי

בתי הספר, המנהלים, המורים והמחנכים. יש בו טכנולוגיה חדשה, דברים יוצאי דופן.

זה כלי שאיננו ידוע היטב לא בעולם ולא בארץ. על כן לא מעט דברים נעשים תוך כדי

בדיקה עצמית, הסקת מסקנות, שינויים ושיפורים.

במשרד התינוך והתרבות קיימת ועדה למחשבים, ועדה של המזכירות הפדגוגית.

הועדה אמורה לקבוע מדיניות, להנחות את הפעולה בבתי הספר, את פעילות הפיתות ואת

כל הפעילות שמסביב לכך.

כיוון שהנושא חדש, נעשית פעילות רבה בפיתוח תכנים לימודיים. הכוונה היא

ללמד נושאים מן התחום הכללי של מדעי המהשב. ביימדעי המחשב" הכוונה היא גם להכרה

ראשונית של המחשב, בכיתות זי של בתי-הספר היסודיים או בחטיבות הביניים וגם

ללימוד לבחינות בגר-ות או להכשרה מקצועית. הלימודים הם ברמות שונות. באופן

כללי, התכנים הם; מה ללמד, כיצד ללמד ומה אמצעי ההוראה. מצד שני, וזה אולי התלק

העיקרי, המחשבים יכולים להשתלב בתהליך ההוראה של כלל המקצועות כאחד הכלים

העומדים לרשותו של המורה, כדי להסביר ולהעביר את הידע, ולרשות התלמיד, כדי שיוכל

ללמוד את הדברים. המחשב עשוי להשתלב בהוראת רוב מקצועות הלימוד.



נעשו פעולות פיתוח רבות. הוכנו לומדות, אם על-ידי מומתים של המשרד או

על-ידי גורמים שונים - בהתתלה, על-ידי מוסדות ציבוריים, ובמרוצת השנים גם על-ידי

גורמים פרטיים. אם כן, הלק אהד מן הפעילות של משרד ההינוך והתרבות הוא פיתוח של

תכניות לימודים ושל שיטות לשילוב המחשב להוראה.

צד שני שנילווה לכך קשור בהכשרת מורים וכות-אדם. כל הנושא מבוסס, בסופו של

דבר, על מורים. מדובר על הכשרת מורים בבתי-המדרש למורים או באוניברסיטות,

במסגרת בתי הספר לחינוך.

מ"מ היו"ר א' הראל;

במסגרת סל 60 שעות?

ביצי ברטה;

כאשר התחילו בפעילות זו, העמדנו דרישה שכל מי שלומד לקראת הוראת יקבל קורס

בסיסי ראשון של 60 שעות להכרת המחשב וליישומו בחינוך. אם לא היינו הארץ הראשונה

שקיבלה החלטה כזאת הרי בוודאי היינו בין הראשונות. ההחלטה הזאת בוצעה למעשה

במרוצת שנתיים - שלוש שנים לאחר שנתקבלה. כעת אנתנו יודעים שיש בכך יסוד חשוב

מאוד, אבל לא מספיק, כי מורה שרוצה להשתמש במהשב בצורה יעילה חייב ללמוד דברים

ספציפיים שקשורים במחשב מעבר להוראת מקצועו.

י י צבן;

אתמול ביקרתי באשדוד ונפגשתי עם הנהלת העיריה. שם היו גאים בכך שכל מערכת

החינוך באשדוד ממוחשבת. שמחתי על כך מאוד, אם כי הבנתי שזה נעשה באמצעים

עצמיים. האם זה נכון?

מ"מ היו"ר אי הראל;

דיברתי על כך בתחילת הישיבה.

בי צי ברטה;

בחלק זה נכון.

י' צבן;

לפי דבריהם כמעט הכל או הכל מומן על ידם.

בי צי ברטה;

מעט מאוד, או כמעט כלום, מומן מתקציב משרד התינוך והתרבות ישירות. המימון

הוא מתקציב מפעל הפיס, מתקציב הרשויות המקומיות, מתקציב פרוייקט שיקום השכונות

וגם מכספי הורים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

גם ממקורות חוץ.

בי צי ברטה;

אין זה במקרה כי אם על-פי החלטה עקרונית. כאשר הופעלה הוועדה למחשבים,

בשנת 1982, התעוררה השאלה למה להפנות את הכסף. הובעה דעה שכספים ממקורות שונים

הופנו למחשבים כך שחבל שמשרד החינוך והתרבות ישקיע בציוד. אז היה ברור שאין

תכניות להפעלת המחשב. על-כן נתקבלה התלטה להשקיע את כספי המשרד בפיתוח תכניות.

האם יש לך מודל כמותי רצוי? האם יש אינדיקציות לגבי הכיתות? מה היעד

הקרוב שלכם?

בי צי ברטה;

לא קבענו עדיפות לשכבת גיל זו או אהרת. יש שימושים מוצדקים במחשבים כמעט

לכל שכבות הגיל - בבתי-ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ואף בבתי המדרש למורים

ובבתי הספר לחינוך. כיוון שכיום הנושא רשות ולא חובה, הוחלט לעזור לבתי-הטפר

להתכונן לקראת מחשבים ולתת העדפה לאותם בתי הספר ורשויות בהם על-פי סגל חמורים

יש סיכוי סביר שהמחשבים ינוצלו באופן נכון, אבל לא תמיד באזור שרוצים לתמוך בו

יש הכשרה מתאימה של כוח אדם. כלומר, יש לפעמים דרישות סותרות. לעתים אין כוח

אדם שחוכשר כראוי, אבל רוצים לקדם את חאזור - ניתנת הרשאת להפנות לשם משאבים

ואחר-כך יכשירו את צוות העובדים.

לענין הכמות, כיום חלק נכבד מבתי הספר מרכזים את המחשבים במעבדת מחשבים,

כאשר כל המחשבים נמצאים בחדר אחד אליו מגיעים התלמידים לפי לוח זמנים מסויים,

ומנסים למצוא פשרה בין היקף השימוש וכדאיות ההפעלה. אם יהיה מספר העמדות כמספר

התלמידים, כתה שלמה יכולה להיכנס למעבדה בבת אחת. הכנת 40-35 עמדות לבית-ספר זאת

השקעה גדולה יחסית - 80,000-60,000 דולר. ההשקעה הכדאית תלויה גם בגודל בית

הספר. אין טעם להכין מעבדה גדולה שתהיה בשימוש רק עשר שעות בשבוע. טענתנו היא

שרכישה של פחות מעשר עמדות אינה כדאית.

י' צבן;

ייצא שלתלמיד יהיו עשר דקות לשבוע במחשב.

ב' צ' ברטה;

אם הניצול הוא מעל 20-15 שעות אנחנו אומרים שכדאי שמספר העמדות יהיה לפחות

מחצית מספר התלמידים בכתה, בבית-ספר ממוצע.

מ"מ היו"ר אי הראל;

בסיור של ועדת החינוך והתרבות בראשון לציון, שמפותחת מאוד ועושה גדולות

בתחום החינוך, ראינו שני בתי ספר, אחד ממלכתי ואחד ממלכתי דתי, זה ליד זה,

ובשניהם מעבדות מחשבים. כאשר שואלים בבית-הספר הממלכתי דתי מה הניצול, התשובה

היא שאולי 2%. לשם מה זה? במחשבים אין בעיות של מסורת.

מבקר המדינה י' מלץ;

באיזו מידה הכנסת המחשב משפיעה על הפער בין תלמידים? האם הכנסת המחשב

מגדילה את הפער, מקטינה אותו או משאירה אותו בעינו?

בי צי ברטה;

כאשר משלבים את המחשב בצורה מוצלחת, הרמה הכללית של התלמידים עשויה לעלות -

של אלה ושל אלה. ככל שהתלמיד יותר מוכשר יש לו יותר סיכוי להנות מן הכלי החדש,

כך שיכול להיות שהפער יגדל. זאת-אומרת, ייתכן שהפער יגדל כאשר הרמה הכללית

תעלה. יש הטוענים שצריך לדחוף את המוכשרים והמצטיינים קדימה.

יש ויכוח במערכת החינוך וחתרבות אם לשלוף את המצטיינים לטיפול מיוחד או

להשאירם בכיתות. אנשי מכון וייצמן מטרו לנו בשבוע שעבר, במטגרת ועדת החינוך

והתרבות, שיש במכון וייצמן שורה של מדענים שהתחילו את הפעילות המדעית שלהם

כילדים כאשר באו למכון, הטתובבו ליד המדענים, ראו את פעילותם ולאט לאט הצטרפו.

היום יש תלמידים שעושים במכון וייצמן דברים מקבילים לדברים שעושים האטיטטנטים

הטובים ביותר.

אם כן, פעילות אחת שלנו היא בתחום הפיתוח; פעילות שנייה, בתחום הכשרת כוח

אדם - הכשרת המתכוננים לעבודת הוראה והשתלמויות לנמצאים במטגרת ההוראה. הזכרתי

גם את ההחלטה שנתקבלה להטדיר לימודים בטיטיים בכל בתי-המדרש למורים. כעת ברור

לנו שאין זה מטפיק. אין זה מטפיק להביא מורה לרמה שיוכל להשתמש נכון במחשבים

במטגרת ההוראה. דרושים גם לימודים עיוניים ופדגוגיים. אגב, המטרה של לימודים

אלה איננה ללמד מורים פרקים במדעי המחשב אלא פרקים בשילוב חמחשב בהוראה ובחיי

בית הספר. המורה צריך להיות משתמש נבון במחשב ולא מדען מחשבים. כזה צריך להיות

אחד בבית-הספר, אחד היודע לדאוג להפעלת המחשב.

במקביל לכך יש מערכת שמטרתה לכוון את המורים, לתת הדרכה, יעוץ ובמידה

מטו יימת גם פיקוח. המערכת הזאת התפתחה באיטיות, בתקופה שהיה קשה להשיג אנשים

מתאימים וגם קשה להשיג תקנים למטרה זאת. כל הפעילות הזאת התפתחה בתקופה בה חיה

אפשר רק לצמצם תקנים. גם היום לא קל להשיג את האנשים בעלי ההכשרה המתאימה, כי

זה נושא חדש.

מטרת המערכת היתה בתחילה להורות את מדעי המחשב בחטיבה העליונה, בחינוך העל-

יטודי. אחר-כך, להנחות בחינוך היטודי. מדוח המבקר משתמע שההדרכה וההנחיה

שניתנו בעבר לא היו מטפיקות. נתנו הנחייה לבתי-הטפר לתגבר את צוות המדריכים

והמנחים. אנחנו פועלים גם להקמת מטגרת של מרכזי יעוץ לבתי-הטפר, כדי לעזור גם

בשאלות של תכנון והצטיידות, גם בשאלות של הפעלת מחשבים וגם בתכניות פדגוגיות

שוטפות בבתי-הטפר.

במקביל מתפתחת מערכת של שילוב המחשב למינהל החינוך של בתי-הטפר. כן מתפתחת

מערכת של מיחשוב מערכות המידע של משרד החינוך והתרבות. הדבר הזה בהתפתחותו. זה

תחום שלישי - שילוב המחשב במינהל החינוך תוך הנהגת שיטות חדשות לטיפול במידע.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מבקר המדינה, בדוחות הקודמים שלו - והוועדה אימצה את עמדת מבקר המדינה -

פיקפק ביכולת המשרד להכין תכניות לימודים בעצמו. היוז פיגור בהכנת תכניות

לימודים, גם בגלל העובדה שהאגף לתכניות לימודים באופן טבעי אטי מאוד בעבודתו, כי

בהכנת תכנית לימודים יש שלבים רבים - מכינים תכנית, ועד-אשר נכנטת לבית-הטפר

עוברים מטפר שנים. לפיכך המליץ מבקר המדינה ואנתנו הצטרפנו להמלצה, ומשרד החינוך

הודיע שהוא מאמץ את ההמלצה - למטור הכנת תכניות לימודים החוצה, לאוניברטיטות

ולבתי-טפר גבוהים. כך אפשר באותו זמן להכין 8-7 תכניות בו-זמנית ולהדביק את

הפיגור בהכנת תכניות לימודים. לפי האמור בדוח אתם מתעלמים מהחלטה זו ורוצים

שהאגף לתכניות לימודים במשרד יכין את התכניות. האגף אף אינו יכול להכין את

התכניות הקונבנציונליות שלו. האם בעניין המחשוב אינכם חוזרים על טעות שהיתה?

בי צי ברטה;

לא. נכון שהביקורת מתייחטת לנושא של הכנת תכניות לימודים במטגרת האגף

לתכניות לימודים במשרד. המטרה שלנו במטגרת האגף היא שבמקצועות בהם האגף מפתח

תכניות לימודים יהיה אפשר לפתח גם את המרכיב הממוחשב של הפעילויות הלימודיות.

נתקבלה התלטה עקרונית לפתח תכניות לימודים לכיתות זי חי להכרת תכניות המחשב.

העבודה נמטרה לאוניברטיטה העברית, לטמינר אורנים ולמט"ח, אלה שלושת הגופים

הפועלים בשטח זה מחוץ למערכת של משרד החינוך והתרבות. חלק לא מבוטל מן הלומדות



שנמצאות כעת במשרד החינוך והתרבות מפותהות במסגרת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, קרן

רוטשילד. אנחנו תומכים בעבודת הפיתוח שנעשית שם. יש גם פרוייקט לפיתוח במסגרת

אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת חיפה, הטכניון ומכללת בית

ברל.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם כן, אני מבין שזאת המדיניות. נתת לנו תשובה בנקודה זו.

ו' שיפר;

גם בתקופה שערכנו ביקורת, רוב הפיתוח היה מחוץ למשרד.

זאת היתה ההמלצה בדוח הקודם. נקפיד שהיא תבוצע. העמדה שלנו היא שיש להשיג

את היתרון היחסי שיש בחוץ.

ב' צי ברטה;

ראינו שיש בחוץ כוחות רבים שיכולים לעזור. ראינו זאת גם בעניין של הכשרת

מורים. ראינו כתופעה רצויה, שכל מוסד שמכשיר מורים, שפעילות זו תתקיים בו. אני

שמח שהלכנו בכיוון שנמצא נכון.

לעניין מימון רכישות ציוד ומוזשבים - ההשפעה הישירה של הוועדה למחשבים היא

על כספים שמוקצבים על-ידי מפעל הפיס. מפעל הפיס, במסגרת התקציבים שלו, מקציב כל

שנה סכום כסף לרשויות המקומיות, סכום שמיועד לרכישת מחשבים לבתי-הספר. הקצאת

כספים אלה נעשית על-פי המלצת משרד החינוך והתרבות. אנחנו בודקים את הקשיים

ומגבשים המלצות. ההמלצות שלנו הן הבסיס להחלטות. ברוב המקרים ההמלצות שלנו

מתקבלות. במרוצת השנים המוכנות של המוסד לקליטת המחשבים היתה לאחד הקריטריונים

להמלצה על הקצאת משאבים.

על כספים אחרים יש לנו השפעה פחותה. כפי שאמר היושב-ראש, בעל המאה הוא בעל

הדעה. לא תמיד באים להתייעץ אתנו ולא תמיד מוכנים לקבל את המלצתנו, אבל במקרים

רבים הצעתנו מתקבלת. יש שיתוף-פעולה די טוב עם ארגון ההורים הארצי. אינני טוען

שאם כל הכספים היו מוקצבים על-ידי משרד החינוך והתרבות המצב היה יותר טוב. יש

גם יתרונות כאשר בעל המאה בודק ומחליט. אין לזה רק מגרעות. אבל אין ספק

שבמידה מסויימת אם אנשי המשרד היו מתערבים ההחלטות היו שונות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

המבקר מציין את העובדה שריבוי הסוגים השונים של מחשבים בבתי הספר מונע

עבודה אחידה בבתי-הספר. עד-כמה שידוע לי עשה המשרד לאחרונה נסיון לדלות מתוך

המגוון העצום של חברות חברות מסויימות ולדרוש מהם תנאים מסויימים. האם זה נכון?

האם אתה יכול לספר לנו על כך?

יי הורוביץ;

בדקנו מדגם. כאשר הוצא המכרז כבר היה מאוחר מדי.

בי צי ברטה;

בדוח יש ביקורת על-כך שבין המכרז הראשון וקבלת ההחלטות על-כך עבר זמן רב

מדי. פורסם מכרז שני והצלחנו להביאו לידי סיום יותר מהר, גם בגלל שהתארגנו אחרת

וגם בגלל שהפנייה לבג"ץ היתה לאחר קבלת ההחלטה. במקרה הראשון היתה פנייה לבג"ץ

שמנעה החלטה עד-אשר בג"ץ יפסוק, והדיון בבג"ץ נמשך בכל שנת התוקף של המכרז.



מבקר המדינה י' מלץ;

באותה תקופה רכשו בינתיים כל-מיני מחשבים.

בי צי ברטה;

כעת אנחנו עומדים בפני מכרז שלישי. אני מקווה שלא נזכה לביקורת על

תוצאותיו. הכוונה היא לצמצם את מספר סוגי המחשבים. לאחידות מלאה אי-אפשר להגיע

וגם לא רצוי להגיע.

הביקורת התייחסה לרכישות ב-1986-1980. המכרז הראשון פורסם ב-1983. הביקורת

מתייחסת ל-49 מוסדות. מתוכם 24 רכשו את המחשבים לפני שנת 1983. מובן שאי-אפשר

לומר שמשרד החינוך והתרבות היה צריך לקיים את המכרז הראשון ב-1981 ולא ב-1983.

מה קרה מאז פורסם המכרז הראשון? עד-כמה בתי-ספר הלכו באותו כיוון? לפי

מיטב ידיעתי, המכרז השפיע על הרכישות וברוב המקרים בתי הספר קנו את הסוגים

המאושרים.

לגבי המגוון של הסוגים המאושרים - יש שינויים טכנולוגיים. יש מחשבים

שאושרו במכרז הראשון ולא אושרו במכרז השני. על-כן אי-אפשר לצפות לאחידות כאשר

בודקים בטווח של 6-5 שנים.

מבקר המדינה י' מלץ;

מה אורך חייו של מחשב כזה?

ביצי ברטה;

אלה שבמכרזים שפרסמנו - 5 שנים, אך היו שטענו שטוב להחליף מחשבים כעבור 4-3

שנים, לא בשל אורך החיים כי אם בשל ההתפתחות הטכנולוגית השונה בין המחשבים

שניקנים כעת לבין המחשבים שניקנו לפני ארבע שנים. השוני כל-כך גדול, שרק בגלל זה

כדאי להחליף את המחשבים. מאידך, יש בעיה של אפשרות כספית.

מ"מ היו"ר אי הראל;

המחשבים הולכים ונעשים יותר זולים, לא יותר יקרים.

ביצי ברטה;

או שנעשים יותר זולים או שבמחיר דומה ניתן להשיג מחשב יותר טוב. קונים

עכשיו ציוד הרבה יותר טוב במחיר קצת יותר נמוך ממה שהיה בזמנו.

מ"מ היו"ר אי הראל;

התמונה קצת מפחידה. איך שלא יהיה, בעוד חמש שנים כל בתי הספר יצטרכו לעבור

למחשוב חדיש. כלומר, בטווח של מספר שנים המשרד יכול להיות ערוך לפחות בדבר

אחד, להדריך את בתי-הספר לא לרכוש מכשירים שאין להם די לומדות. האם במכרזים

שערכתם דאגתם רק לטיב המוצר או גם אם יש תכניות לימודים שמתאימות למחשבים. האם

במכרזים זוכים מחשבים שיש אפשרות להתאים להם לומדות? האם זה תנאי במכרז?

בי צי ברטה;

התשובה באופן כללי היא כן, אך הבעיה אינה פשוטה. במכרז יש דרישה בסיסית

אחת, שיהיה ניתן להפעיל במחשב לומדות בהיקף מינימלי שנקבע בכתב המכרז. אלה תנאי

המינימום. נאמר שבבתי-הספר היסודיים דרוש היקף לומדות של 180 שעות, ואם אין

היקף כזה, אינו עומד בתנאי החובה.



אחת השאלות שנבדקות היא התאימות בין המחשב המוצע לבין מחשבים אחרים שנמצאים

במערכת החינוך. לעתים אפילו אותו ספק מציע מודל חדש שאיננו תואם את המודל הישן

שלו. זה אחד השיקולים שנלקחים בחשבון.

דבר נוסף. ברור שלומדח שמלמדים היום מנצלת את יכולת המחשב היום בכל היקפה.

בעוד חמש שנים תנצל את המחשבים החדשים בהיקף מצומצם יחסית. גם אז תהיה בעיה

להתאים את הלומדות. הבעיה המיידית שלנו היא שמה שקיים ינוצל בצורה נכונה במסגרת

הלימודים וההוראה ויחד עם זאת יש לצעוד ביחד עם הסכנולוגיה.

מבקר המדינה יי מלץ;

מה המצב במיגזר הערבי?

ביצי ברטה;

המיגזר הערבי מפגר מעט אחר המיגזר היהודי, לא בהרבה. עקרונית זה אותו

מיחשוב, אך בערבית. במיגזר הערבי ההתעוררות היתה שנים אחדות לאחר ההתעוררות

במיגזר היהודי. ברבים מבתי הספר העל-יסודיים שבמיגזר הערבי מקיימים לימודי

מחשב. אין שם בעיות חמורות. קיים שם כוח הוראה מתאים. יש בעיה של שילוב המחשב

לתהליך ההוראה. ההידברות צריכה להיות בשפה הערבית. יש צורך להכניס שינויים

בלומדות וגם להכשיר מורים, שייתכן שההכשרה הבסיסית שלהם לטכנולוגיה ולמכשירים

אלה פחותה מאשר אצל עמיתיהם היהודים. מאידך, אולי ילמדו מהנסיון שנרכש במיגזר

היהודי.

אותה בעיה קיימת גם במיגזר הדרוזי, אך בהיקף יותר קטן.

אדוני המבקר, יחסית המצב במיגזר הערבי והדרוזי יותר חמור, אך רמת המורים שם

יותר טובה מאשר במיגזר היהודי, מפני שלאינטליגנציה הערבית אין מקורות תעסוקה כמו

לאינטליגנציה היהודית. על כן מספר הפונים להוראה יותר גדול וגם רמת ההשכלה שלהם

יותר גבוהה. שם יותר ממחצית המורים הם גברים. כתוצאה מכך הגענו למצב שבבחינות

הבגרות במתמטיקה, בשנים האחרונות, בתי הספר שזכו להישגים הגבוהים ביותר היו בתי

הספר ערביים - אחד בחיפה ואחד בנצרת. שם דווקה יכולת השימוש במחשב והכנסת המחשב

לבתי-חספר יותר טובה, כי יש אפשרות לניצול פוטנציאל המורים. אך שם יש נכונות

פחותה של הורים להשתתף ברכישת הציוד הבסיס, על כן יש פחות מחשבים, פחות לומדים,

אך יכולת יותר טובה של הוראה.

ביצי ברטה;

אעבור להערות לדוח. קודם-כל, הערה כללית. ההתרשמות מן הדוח היא שהדוח

שלילי. בעמל רב הייתי צריך לדלות מן הדוח את הנקודות החיוביות. אני מבקש,

בהזדמנות זו, להביע את אכזבתי מכך. אינני יודע אם זה נעשה במתכוון או לא.

הנקודות החיוביות וההישגים שהושגו במשך שנים אחדות משום מה הוצנעו בדוח. רבים

שואלים אותי אם המצב גרוע כפי שאפשר להבין מן הדוח.

הוועדה למחשבים הוקמה בשנת 1982. תקציב פעולה ראשון היה ב-983/84ו, כלומר,

מאפריל 1983. הביקורת היתה ב-1986, כעבור שלוש שנים. בביקורת יש שורה אחת

קטנטונת, צנועה, האומרת שקווי המדיניות שנקבעו בשנת 1982/83 מבוצעים. לדעתי, זה

היה צריך לזכות אותנו בכותרת ראשית, כי זה הישג אם קווי המדיניות מבוצעים כעבור

שלוש שנים.

מבקר המדינה י' מלץ;

ההנחה שלנו היא שההוראות מבוצעות. זאת צריכה להיות הנורמה.



ביצי ברטה;

באפריל 1986, ממש בתקופת ביצוע הביקורת, עיריית ירושלים ביקשה להכין תכנית

פעולה לשנים הבאות. אמרו שרוצים להפוך את ירושלים לעיר לדוגמה בעולם בנושא

המיושבים. בהשוואה למדיניות שנקבעה לפני שלוש שנים, אם היו מוצאים שלא הכל

מיושם, היתה ביקורת על חריגה מן המדיניות שנקבעה. אם קווי המדיניות שנקבעו

מבוצעים, יש להקדיש לכך יותר מאשר- שורה צנועה בדוח.

בעניין ניצול ציוד מתשבים נאמר בדוח, שב-17% מבתי הספר שבמדגם המעבדה

מנוצלת פחות מ-15 שעות בשבוע. הייתי אומר שב-83% מן המוסדות המחשבים מנוצלים

בהיקף סביר של שעות פעילות בבתי הספר ואחר-כך מוסיף ש-17% מנצלים בהיקף שאיננו

עונה על דעת הביקורת. גם על נתון זה יש לי ביקורת. 83% מנצלים את המחשבים בהיקף

סביר של שעות פעילות. האם זה מעט?

מבקר המדינה י' מלץ;

יש פה אי-הבנה יסודית לגבי התפקיד שלנו. התפקיד שלנו אינו לאתר דברים

שמתנהלים כהלכה. אולי פעם יתמנה משבח המדינה והוא יכתוב דוח של שבחים. תפקידנו

לבקר את ה . 17%-אולי זה ויכוח פילוסופי.

ביצי ברטה;

אין זו העמדה נכונה של הדברים.

הנתון של ניצול המחשבים מבוסס על מספר בתי הספר ומספר המעבדות המנוצלות

בהיקף סביר. אך יש מעבדות קטנות ומעבדות גדולות. בדרך-כלל המעבדות הגדולות

מנצלות את הציוד במספר יותר גדול של שעות. לשאלה אם ההשקעה כדאית צריך לבדוק

איזה הלק מן הציוד מנוצל נכון ולא איזה חלק מן המעבדות. מעבדות של 20 עמדות

בדרך-כלל מנוצלות מספר רב של שעות, ומעבדות של 8 עמדות - מספר קטן של שעות. אם

מחשבים לפי מספר המעבדות מגיעים ל-17%. אך אם היו בודקים את הדברים לפי הציוד

היה מתברר, שב-83% מהמעבדות נמצא אחוז גבוה מאוד של ציוד. אינני יודע אם 97% או

92%.

מ"מ הי ו"ר אי הראל;

הבעיה איננה רק של ניצולת כלכלית. כאשר אין ניצולת שלימה של המעבדה, האם

פירוש הדבר שהתלמידים באותו בית-ספר אינם מקבלים שעות מחשב?

ביצי ברטה;

השאלה שנשאלה על-ידי המבקר היא כמה שעות המעבדה פועלת. השאלה שיש להוסיף

לכך היא, אם מעבדה שפועלת מעט שעות אם רע הדבר או לא כל-כך רע. אין-ספק שאם יש

בית ספר של 1,000 תלמידים שיש לו 30-20 עמדות והוא מנוצל רק עשר שעות בשבוע,

שזה גרוע. מעבדה כזאת צריכה בעצם לפעול בכל שעות בית-הספר ואף מעבר לכך. אבל

אם יש בית-ספר של 100 תלמידים עם שמונה עמדות, אם רוצים שאותן 8 עמדות תפעלה כל

היום, התלמידים לא יעסקו בדברים אחרים. עצם העובדה שתלמיד לומד בבית-ספר קטן

אינה צריכה למנוע ממנו להגיע ללימוד מחשב. מבחינת התועלת של התלמידים אין זה

משנה כמה זמן המעבדה פועלת. אם המעבדה פועלת עשר שעות והתלמיד מקבל עשר שעות -

הפקנו את התועלת המלאה. יש בעיה של פשרות כלכליות, דידקטיות ופדגוגיות.

יי הורוביץ;

ד"ר ברטה, בעמוד 435 בדוח, למטה, כתוב; "משרד מבקר המדינה בדק את היקף

ניצול מעבדות המחשבים בבתי הספר. היות שלא המשרד ולא גוף אחר, לא קבעו את מספר

השעות המזערי, או המיטבי, לשימוש במחשב בידי תלמידים בכיתות השונות, לא היתה אמת

מידה שעל-פיה ניתן לבדוק נושא זה. הבדיקה נעשתה אפוא במונחים של שעות שבועיות

שיטה זו הועדפה משיטות אחרות...". *



כיוון שלא המשרד ולא גוף אחר קבעו מה צריך להיות, כתוב בעמוד 436 מה היתה

"כדי לנסות ולהגדיר מה צריך לחיות הניצול המזערי של מעבדת מחשבים,

קיים משרד מבקר המדינה דיונים עם אנשים מן המשרד ומומחים מוזוצה לו, אף-על-פי שלא

היה אפשר לגבש עמדה אחידה וחד-משמעית בעניין הזה, אפשר לומר, שניצול שבועי הנופל

מ-15-10 שעות, בשעות הלימודים, אינו מצדיק הקמת מעבדת מחשבים. המדובר בניצול או

אי-ניצול של המעבדה כולה, ולא בניצול של מחשב בודד במעבדה." ובהמשך הדוח יש

פירוט ניצול המעבדה על-פי שעות שבועיות. וכתוב ש"מן הטבלה עולה, שבשישה בתי-ספר,

המהווים 13% מהמדגם, המעבדה מנוצלת פחות מ-0ו שעות בשבוע, בשני בתי-ספר המעבדה

מנוצלת 15-11 שעות בשבוע. בסך הכל, ב-17% מבתי הספר שבמדגם, המעבדה מנוצלת פחות

מ-15 שעות בשבוע". מספרים אלה מראים שלפי אותה בדיקה המצב אינוך טוב. ניצול

נמוך מדי. כל עוד משרד החינוך והתרבות לא יקבע מהו הניצול הנאות, איננו יכולים

לעשות בדיקה אחרת. מהבדיקה שלנו אפשר לראות מהו ניצול בלתי נאות.

ו' שיפר;

חשבנו על צורות אחרות של בדיקה. גודל בית הספר אינו מדד רלוונטי, כי לא כל

הכיתות נכנסות למעבדת מחשבים. לפעמים רק כיתות די. לגבי בדיקה של שעה פר-תלמיד,

היינו במעבדות המחשבים, ישבנו בהן ימים שלמים וראינו שהמדד אינו אמין. בחרבה

מעבדות יושבים 4-3 תלמידים מול מחשב אחד והיה קשה להעריך כמה כל תלמיד מקבל מתוך

שעה. על-כן הלכנו מנקודת ראות אם כדאי לרכוש מעבדה בתנאים מסויימים, וזה מה

שבדקנו. זה המדד היחיד שיכולנו להתייחס אליו.

ביצי ברטה;

זה מדד המזדהה עם המדד של משרד החינוך והתרבות הנוגע למשך השימוש במחשב.

יש החלטה מ-11 במאי 1986, שאם הניצול הוא מעל 50% מהזמן, יש לעבור למעבדה יותר

גבוהה בדרגה אחת. כאשר בית-ספר מראה שהוא מנצל את המחשב מעל 50% מהזמן יש טעם

להוסיף ציוד. אך יכולים לשבת שעות ולא לעשות כלום, ויכולים לשבת מעט ולנצל

הרבה. אני מקבל מדד זה כמדד קיים. הטענה ש-17% מהמעבדות אינן מנוצלות נכונה. אך

כבר אמרתי, שהייתי מעדיף שייכתב, ש 83%-מן המעבדות מנוצלות נכון מבחינת היקף

הזמן.

מבחינת אחוז הציוד המנוצל - אחוז הציוד המנוצל בהיקף של 50% ומעלה גדול

מ.83%-יש מקומות בהם הניצול יותר קטן, אבל בכל זאת יש הצדקה להחזיק מעבדה. אני

מקבל שבבית-ספר הקטן החזקת מעבדה אינה כדאית. אם בבית-ספר גדול מעבדה אינה

מנוצלת, זה לא בסדר. היו מקרים שבתי ספר ביקשו תוספת הקצבה ולאחר שבדקנו את

השעות המנוצלות החלטנו החלטה שלילית.

יש טענה שהכנת כוח האדם לא היתה מספקת. בתקופה של שלוש שנות פעילות הוועדה

גובש המוסד של רכז מחשוב בבית ספר יסודי. העמדנו דרישה שבית-ספר יסודי שמפעיל

מחשבים צריך להחזיק רכז מחשוב. כאשר נערכה בדיקה התברר שבמחצית מבתי הספר ישנם

רכזי מחשוב שלא עברו הסמכה. בעמוד 430 בדוח כתוב: "בדיקת ההכשרה של מורים

בבתי-ספר יסודיים העלתה, שרק בשניים (7%) מבין 27 בתי הספר היסודיים שנבדקו אין

כלל רכז ללימודי המחשב; ב-15 (55%) בתי-ספר שיש בהם רכז, הוא לא עבר קורס להכשרת

רכזים. ב-10 (37%) בתי-ספר יש רכז שעבר קורס הכשרה כמומלץ." תוך תקופה קצרה

הגענו למצב שרק ב-7% מבתי הספר אין רכז מחשוב וביתר בתי-חספר הפונקציה קיימת,

בחלק יש מורים שלא עברו הסמכה אבל כנראה נמצאו ראויים לשמש בתפקיד זה. זה לא

נושא שנלמד במשך שלושה דורות. בכל בתי המדרש למורים מכשירים רכזי מחשבים. זה

עניין של תהליך.

זה כמו הויכוח על חצי כוס מלאה וחצי כוס ריקה, ויכוח בין אופטימיסטים

לפסימיסטים. המבקר צריך לבקר. אנחנו רושמים גם את ההערות שלך והן מצביעות על

הצד החיובי במערכת.



ביצי ברטה;

זאת הסיבה שאני מעלה את הדברים.

אם נאמר בדוח שמספר המורים בוזינוך היסודי שעברו השתלמויות בסיסיות איננו

מספיק, זאת הערה נכונה. ענין זה דורש תיקון, אך עדיף בית-0פר שיש בו רכז מחשוב

ומורים שלא עברו הכשרה מאשר מצב הפוך, ששלושה מורים עברו הכשרה ואין רכז מחשוב.

מ"מ היו"ר אי הראל;

הטענה שלך היא שזאת מערכת חדשה ועל-כן אי-אפשר לדון אותה באמת מידה בה דנים

מערכות עם נסיון של ארבעים שנה. טענתך היא שלא כל בתי-הספר יכלו להגיע מייד לשלב

האידיאלי, אך השאיפה של המשרד היא להגיע לכך.

ב' צ' ברטה;

אתה צודק. מן הכתוב בדוח מתקבל רושם שהמצב שחור. צריך לראות את נקודות

האור ולהבליטם.

יש לי עוד הערות מסוג זה, אך לא אפרט. אוסיף הערה עקרונית. בדוח יש

התייחסות לכך שבחינוך העל-יסודי מורים לא עברו השתלמויות במחשבים. המדיניות

שנקבעה היא, שבחינוך העל-יסודי צריך להתרכז בהוראת מדעי המחשב ולא להחדיר את

המחשבים ככלי עזר בהוראה בכלל המקצועות. אני מוכן לקבל, שגם בחינוך העל-יסודי

לימוד מקצוע המחשב יכול לעזור בהוראה. נקבע שבחינוך היסודי נעשה מאמץ להחדיר את

המחשב למערכת ההוראה, ובאותה עת לא נדרוש זאת בחינוך העל-יסודי. אם היינו

עושים זאת, היינו מבזבזים משאבים שהיה צריך להפנות לחינוך היסודי.

ו' שיפר;

ציינו שרוב המורים שמלמדים בבתי-הספר העל-יסודיים הם מורים למדעי המחשב.

הנקודה היתה שבאגף לתכניות פיתוח הושקעו כספים בפיתוח לומדות לבתי-הספר

העל-יסודיים לסיוע בהוראה בביולוגיה ובפיסיקה, ולא מצאנו אף בית-ספר שהשתמש

בלומדה כזאת. אמרנו שלא היתה הכשרה למורים שאינם עוסקים בהוראת מדעי המחשב.

אין טעם לפתח את הלומדות האלה כאשר המורה אינו משתמש בהן. אלה לומדות יקרות

והמורים מסתייגים משימוש בהן.

מ"מ היו"ר אי הראל;

לעבור משיטה לשיטה זו קריעת ים סוף. יש מורים מוצלחים מאוד שנבהלים כאשר

הם רואים את המחשב.

ביצי ברטה;

הלומדות האלה בתהליך ניסוי בחמישה בתי-ספר. הוחלט לפתח לומדות במגוון

מקצועות. לא מנענו מן המוסדות השונים לגעת גם בתחומים שאינם על סף הפעלה מיידית.

במכון וייצמן ואולי גם באוניברסיטה העברית בירושלים הוכנו כמה לומדות. לא נקבע

שצריך ללכת להכשרת מורים בקנה-מידה גדול בשטח זה, כפי שהלכנו בתחומים אחרים.

אינני שולל שימוש במחשב בחינוך העל-יסודי, אני רק שולל את הביקורת שלא פעלנו די

להכשרת מורים בתחום זה, כי הוחלט לא לפעול בשטח זה. הוחלט להתחיל בפיתוח לומדות

ובהפעלה בהיקף נסיוני כדי לראות את אפשרויות הארגון.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם יש לומדות שנרכשות בחוץ-לארץ שמתורגמות ומותאמות למערכת הלימודים בארץ?

מעט מאוד. נלקחים רעיונות.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אנחנו רואים ילדים, בכל גיל, משחקים משחקי מחשב שההסברים להם בשפה האנגלית.

לצורך משחקים הם יודעים להשתמש בשפה האנגלית. ידוע שבמתמטיקה ובכמה מקצועות

הגיעו להישגים יפים.

למעשה, מט"ח בראשית דרכו לקח תוכנה של אימון ותרגול בחשבון שפותחה

בארצות-הברית לצורך התאמה לשימוש בארץ. כעבור זמן התברר שהיא אינה מתאימה

לתכניות הלימודים בארץ ולשיטות הלימוד בארץ ודרושות התאמות רבות. נרכשו זכויות,

שולם עבור הזכויות והתכניות הותאמו לשימוש בארץ. יש שימוש רב במה שנעשה

בחוץ-לארץ, אבל יש מעט דוגמאות בהן לקחנו לומדה כפי שהיא והשתמשנו בה רק לאחר

תרגום.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מי במשרד יכול להציג את התכנית הרב-שנתית של המשרד כיום בתחום המחשבים?

אנחנו רוצים שתוצג בפני הוועדה התכנית של המשרד בתחום הזח. מה עושה פרופ' דוד

חן בתחום הזה?

ביצי ברטה;

באוניברסיטת תל-אביב יש מעבדה לטכנולוגיה בחינוך, שנתמכת על-ידי משרד

החינוך והתרבות באמצעות הוועדה למחשבים. שם עוסקים בפיתוח רעיונות חדשים והשפעת

המחשב על ארגון בתי הספר בעתיד.

בתחום המדיניות, יש מסמך מנובמבר 1986 בו יש קטעים על התכנית הרב-שנתית.

בתחומים מסויימים מתגבשת תכנית רב-שנתית. חלק מהתכנית קיים רק בכותרות וחלק

מעובד. אפשר להציע תכנית פעולות שאינה מעובדת כולה ללוח זמנים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

מיצינו את הדיון היום, אבל ברשות המבקר אקיים עוד דיון בנושא זה. עניין

המחשבים הוא אחד הנושאים הרציניים ביותר וחשוב לשמוע את העוסקים בעניין זה

שמוזכרים בדוח, כלומר, את יושב-ראש המזכירות הפדגוגית. נשמע אותו גם בעניין

התכנית הרב-שנתית של המשרד בנושא זה. רצוי לשמוע גם כמה מומחים בתחום זה.

תשובות לגבי הדוח השוטף פחות או יותר קיבלנו.

ההתייחסות שלנו לנושא זה היא בהחלט כאל תחום שבהתפתחות. בכל תחום חדש יש

ליקויים בשלבים הראשונים של ההפעלה. אנחנו יכולים להתייחס לנושא המחשבים בקולא,

לעומת ההתייחסות לאגף לתכניות לימודים שהיא בחומרה.

בשטח המחשבים חלים שיפור מיום ליום. תפקיד הועדה שלנו הוא להמשיך את המהלך

של הביקורת כדי להביא לכך שהליקויים יצומצמו עד למינימום האפשרי. אבל יש לדאוג

לא רק לצמצום הליקויים אלא אנחנו יכולים גם להגיד למשרד החינוך והתרבות ולשר

החינוך והתרבות שיש להדק את הפיקוח על אופן רכישת המהשבים. מבחינה זאת הסיכומים



של הוועדה אינם זהים לביקורת. המבקר, באופן טבעי, מבקר את פעילות המשרד בהתאם

להחלטות של מדיניות; המבקר אינו קובע את המדיניות, אך הכנסת יכולה לבקר את

הממשלה גם על המדיניות.

כאשר נגיע לסיכומים, נתייחס לעבודה הגדולה שהושקעה בפיתוח תחום המחשבים

במערכת החינוך. אני מודה לכולם. בקרוב נקיים ישיבה נוספת בנושא זה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)



משרד החינוך והתרבות

הכנסת מחשבים למערכת החינוך



26 בנובמבר 1987



תקציב- מוגש לוועדה לעניני ביקורת המדינה

פיתוח המחשב וחדירתו המהירה לתחומי חיים שונים ומגוונים

העמידה את מערכת החינוך בישראל, כמו גם במדינות אחרות , בפני

הצורך להחליט את שילוב המחשב בבית הספר במהירות רבה . הדיעה

שהינחתה את מקבלי ההחלטות היתה, שיש להקנות לכל תלמיד היכרות

עם המחשב וידע בסיסי בהפעלתו ברמה שתאפשר לו להתמודד עם

המציאות החדשה שהמחשבים הם חלק בלתי נפרד ממנה . השאלה איזו דרך

היא הטובה ביותר לשלב את המחשב בתהליך הלמידה ומה הן הציפיות

מן המחשב בתחום הזה עדיין מעסיקה אנשי מחקר ומדענים בעולם.

תהליך שילוב המחשב בבתי ספר היסודיים והעל-יסודיים נמצא

בעיצומו. בבית הספר היסודי משתלב המחשב בעיקר בפעולות של

איבחון רמת ההישגים של התלמיד ואיתור בעיות בלמידה , וכל אלה

באמצעות הפקת דו"ח מחשב תקופתי המשקף את הישגי התלמידים על פי

ובתירגול במקצועות יסוד, כגון חשבון

והבנת הנקרא. בבית הספר העל-יסודי מתמקדים התלמידים בהכרת

המחשב ובלימוד שפות. מחשב ותכנות ברמות שונות

ההצטיידות של בתי ספר במחשבים החלה עוד בסוף שנות השבעים,

בייחוד בנתינים הטכנולוגיים. בשנ"מ 1980- 1985 גדל מאד מספר

בתי הספר העל-יסודיים העיוניים ובתי הספר היסודיים שהצטיידו

במעבדות מחשבים, הופעל לחץ להצטיידות במחשבים . משני כיוונים:

ועדות ההיגוי של פרויקט שיקום השכונות: והורי תלמידים בשכונות

מבוססות,

הכנסת ציוד המחשבים והכנת צוות ב י ת הספר ותלמידויו לשימוש מיטבי-

בו מעוררים קשיים רבים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הארגוני.

במטרה לטפח ולפתח את לימודי המחשב על כל גווניו, הקימה, בשבת

1982. המזכירות הפדגוגית (להלן המזה"פ) שבמשרד החינוך והתרבות

ותפקידיה: לקבוע את מדיניות המשרד בנושא

המחשבים, ולתאם את פעילותם של גופים במשרד ומחוצה לו.

להלן פירוט תקציב המשרד למיחשוב מערכת החינוך, לשנות הכספיים -

1985�
�
1986-�
�
הנושא�
�
�
433,000�
�
730,000�
א., יחידות המשרד

אגף תכניות

לימודים�
�
�
140,000�
�
340,000�
השתלמויות

מורים�
�
�
77,000�
�
110,000�
הכשרת מורים�
�
650,000�
�
1,180,000�
�
סה"כ�
�
180,000�
�
405,000�
ב. חוזים המשכיים

משנה קודמת�
�
350,000

545,000�
�
760,000

937,000�
ג. הזמנות ופרויקטים

ד. חוזים לשנת הלימודים

הבאה, מתקציב שנת

הכספים הנסקרת�
�
1,725,000�
�
3,282,000�
�
סה"כ�
�




משרד מבקר המדינה בדק מספר נושאים והם: תהליך ההצטיידות של בתי

המספר במחשבים,היקף השימוש בהם ואופיו, הסיוע שהמשרד נותן לבתי

הספר ואת נושא פיתוח הלומדות על ידי האגף לתכניות לימודים של

המשרד. הבדיקה נעשתה במדגם של 46 בתי ספר בששת מחוזות המשרד.

27 בתי ספר יסודיים ו-19 בתי-ספר על יסודיים. בבתי- הספר

שנבדקו היו סבך הכל 50 מערכות מחשבים , הבדיקה נעשתה

באמצעות שאלון, שהכין משרד מבקר המדינה בהתחשב בהערכות של המפקח

המרכז לנושא המחשבים ושל היחידה לפיתוח תכניות לימודים

ממוחשבות, שבאגף לתכניות לימודים במשרד. השאלון מולא באמצעות

ראיונות שערך משרד מבקר המדינה עם מנהלים, עם רכזי מיחשוב ועם

מורים העעוסקים בהוראת המחשב בכל בתי הספר, שנפלו במזגם.

הממצאים משקפים את המצב כפי שהיה בבתי הספר במהלך הבדיקה,

דהיינו בשנת הלימודים התשמ"ו.

להלן המימצאים העיקריים שהועלו לגבי כל אחד מהנושאים שנבדקו-

כדי לצמצם את מספר המחשבים שיירכשו על ידי בתי הספר וכדי

להבטיח להם שירות נאות קיים המשרד מכרז. במכרז זכו ארבעה סוגי

מחשבים, שהומלצו לשילוב בבתי הספר. בין קיום המכרז, בסוף שנת

1983, לבין פרסום תוצאותיו עברה כשנה וחצי, ובאותו פרק זמן

יכולתו להנחות את בתי הספר בבחירת הציוד. ב-46 בתי הספר

שנבדקו, נמצאו מחשבים של 15 יצרנים,

הליך קבלת ההחלטה לרכוש מחשב לבית הספר היה במקרים רבים לקוי.

בבתי -ספר רבים נתקבלה ההחלטה בידי המנהל או המנהל וסגנו לבדם.

מנהלים רבים לא שיתפו את סגל המורים בבית הספר בקבלת ההחלטה.

רק בתי -ספר אחדים פנו לצוות הפיקוח, הפועל מטעם הוועדה למחשבים

שבמשרד.

מרבית המנהלים התלוננו שצוות הפיקוח אינו בר השגה, ורבים טרבו,

שהיה על המשרד להביא לידיעתם נתונים רבים יותר , לפחות על

המחשבים שהומלצו בעקבות המכרז.

לרבים מבתי הספר התברר הדיעבד, שהמידע שהיה בידיהם, לצורך קבלת

ההחלטה על רכישת המחשב, לא היה מלא, או שבשל משתנים שלא הובאו

בחשבון, לא היה באפשרותם לנצל את מעבדת המחשבים כראוי.

משרד מבקר המדינה עמד על כך, שהיה על המשרד להביא לידיעת מנהלי

בתי הספר נתונים רבים יותר, לפחות על המחשבים שהמליץ

עליהם, וזאת כדי ליעל את תהליך קבלת ההחלטה בבית הספר.

אופן השימוש במחשב בבית הספר ורמת השימוש קשורים קשר הדוק

עם ההכשרה של המורים. ככל שהכשרת המורימ רבה יותר כן צפוי

שימוש מגוון ומתוחכם יותר במחשב. נמצא, שהכשרת המורים, בייחוד

בבתי- הספר היסודיים, תואמת רק בחלקה את מדיניות המשרד, וכי

במיוחד לקויה הכשרת רכזי המקצוע בבתי ספר יסודיים.

במרבית בתי הספר היסודיים לא הוכשר צוות המורים בתחומי

המחשב ולא הזכן לקראת הכנסת הציוו החוש, ובכמה בתי ספר לא

הוכשר צוות המורים גם לאחר שהוכנס הציוד לבית הספר :ב-12 (44%)





בתי ספר יסודיים לא ניתנה הכשרה כלל לצוות המורים לפני שהוכנס

הציוד . ב-13 (48%) בתי ספר עברו המורים השתלמות מצומצמת של לא

יותרמ- 40 שעות לפני שהוכנס הציוד. רק בשני בתי ספר היו כמה

מורים מהסגל אשר הוכשרו כמומלץ. ב-5 (29%) בתי ספר הוכשרו כמה

מורים (ההכשרה נמשכת) בקורסים בהקף של 270-500 שעות, לאחר

שהציוד כבר הוכנס לבית הספר והחל השימוש בו .

ואילו 11 בתי

ספר אחרים לא הכשירו איש מן הסגל, מלבד את הרכז

ההכשרה הלקויה של צוות המורים גורמת לניצול חלק קטן בלבד של

הכוח הטמון במחשב.

בשנת 1983 הוקמה באגף לתכניות לימודים שבמשרד מחלקה לתכניות

לימודים ממוחשבות. שעוסקת בפיתוח לומדות בנושאים שונים ולרמות

לימוד מגוונות. בשנת התשמ"ו הופצו לומדות,שפותחו בעדי המחלקה,

לניסוי בכמה בתי ספר. במדגם בתי הספר שנבדקו היו 5 שהשתתפו

בניסוי האמור, מורים ומנהלים בבתי ספר אלה ציינו, שהשימוש

בלומדות הללו מצריך הכנה והדרכה של מורי המקצועות הנוגעים בדבר

וכן יש צורך בתכנון גמיש של מערכת השעות בבתי הספר ושילוב

המעבדה בה. השל שני הגורמים האלה נתקלו מרבית בתי הספר בקשיים

בבואם להשתמש בלומדות שפותחו על ידי האגף.

גורמים שמחוץ למשרד עוסקים גם הם בפיתוח לומדות, ובייחוד

נפוצות בבתי ספר יסודיים לומדות לתרגול מקצועות יסוד, שמאפשרות

גם אבחון הישגי התלמידים ומעקב אחר התקדמותם. הביקורת העלתה,

שמורים רבים אמנם מפיקים מן המחשב דוחו"ת אבחון של הישגיהם

אבל, במרבית המקרים אין הם מסוגלים, בשל חוסר זמן, ללהעניק

לתלמידים שאובחנו כמתקשים טיפול פרטני לשיפור השגיהם,

היקף ניצול המעבדה בבתי ספר נבדק על פי- שעות שבועיות. לאחר

שיחות עם אנשי חינוך ומומחים, אפשר לקבוע, שהמעבדה שמנוצלת פחות

מ - 10 -15 שעות בשבוע בשעות הלימודים , אין הצדקה לקיומה. נמצאו

שישיה בתי ספר (מבין 46) , שמעבדת המחשבים מנוצלת בהם 10 שעות

שבועיות או פחות מזה, ועוד שני בתי ספר שהיא מנוצלת בהם עד 15-

שעות שבועיות. ניצול המעבדה שעות אחדות בשבוע אינו תורם תרומה

ממשית להתפתחות התלמיד וגם אינו כדאי מבחינה כלכלית..

בדיקת שביעות הרצון של בתי הספר מן השירות שהם מקבלים, הן

בתחום הטכני והן בתחום הפדגוגי (דהיינו מידע והדרכה על

לומדות), העלתה, שבתי ספר שמאורגנים במסגרת אזורית או אחרת

שמספקת שירות טכני ופדגוגי גם יחד, שבעי רצון לאין שיעור יותר

מבתי ספר, שמטפלים לבדם בהשגת שירותים אלה בשביל המעבדויו

שברשותם ,בדרך כלל ממקורות שונים.

פיתוח הלומדות ושיפור הציוד מתקדמים במהירות רבה. מן הראוי.

שהמשרד, שנערך גם הוא לעדכון המדיניות בתחום זה ולהתאמתה לרמות

שימוש מתוחכמות יותר של המחשב, יפעל בקצב המותאם לשינויים

בשטח.