הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מסי 283

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

ביום שני, כ"ד במרחשוון התשמ"ח - 16 בנובמבר 1987, בשעה 1.00 ו

נכחו;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אי הראל

עי לנדאו

י י צבן

בי שליטא

מוזמנים; יי הורוביץ - מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ר' קודלר - משרד מבקר המדינה

מי שקד - יי יי יי

ר' כספי - משרד הכלכלה והתכנון

ניצב י' מרכוס - מי'מ המפכייל

תנייצ אי מלכא - הממונה על תלונונת הציבור

סנייצ חי קיר (אורנשטיין) - משרד המשטרה

די ביניש - משנה לפרקליט המדינה

יי צור - פרקליטות המדינה

מזכיר הוועדה; בי פרידנר

קצרנית; ר' בלומרוזן

ס ד ר - היום;

משרד המשטרה - תלונות נגד שוטרים על שימוש בכוח. (דוח מסי 36).

אני פותח את הישיבה.

משרד המשטרה - תלונות נגד שוטרים על שימוש בכרוז

(דוח מסי 36)

מי שקד;

(קורא תקציר הדוח. ראה נספח מסי 1 לפרוטוקול).

בעמוד 3, בסעיף 3 של התקציר, נאמר "בהנחיות הממונה על תלונות הציבור". באלו

הנחיות מדובר?

אי מלכא;

מותר לי להוציא הנחיות ליחידות בשטח. אני הזרוע של המפכ"ל בנושא זה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אדוני סגן המפכ"ל, מה תגובת המשטרה לדות?

יי מרכוס;

הדוח מתייחס לשנת 1984. כמה דברים השתנו מאז. לקחנו את האמור בדוח

לתשומת-לבנו. בכמה נושאים יש בעיות של תקנים, תקציבים. לדוגמה, בנושא של הקמת

חוליה מיוחדת לא נתקבלה ההמלצה. לאור המלצת המבקר הפעם, חוזליט המפכ"ל לדון מחדש

באותה המלצה.

לנושא של שימוש בכוח על-ידי שוטרים, זה אחד הנושאים החשובים שאנחנו נותנים

דעתנו אליהם בצורה פרטנית ביותר.

לקחנו את חדוח לתשומת-לבנו. כבר הוצאנו מתוכו מסקנות. ירדה הדרכה לשטח.

אני מקווה שהדוח הבא שיתייחס לנושא של שימוש בכוח יהיה יותר טוב.

אי מלכא;

קראנו את הדוח ורשמנו לפנינו את הממצאים והליקויים וקבענו תכנית פעולה.

לפניכם טבלה על דרך הטיפול בתלונות נגד שוטרים בגין שימוש בכוח. (ראה נספח

מס' 2 לפרוטוקול).

היחיזה הארצית מטפלת בכל התלונות על שימוש בכוח במשמורת. זאת החוליה שנמצאת

אצלי, בירושלים. תלונות אחרות מטופלות על-ידי היחידות. הוצאנו הנחייה 71

שצירפנו אליה טופס בו מצויינים הדברים החשובים לחקירה - בדיקה רפואית, מסדר

זיהוי, לקיחת שמות של עדים. יש בידי דוגמה של טופס. אם תרצו, אציג אותו לפניכם.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם יש שיקול דעת לגבי כל מקרה ומקרה?



א' מלכא;

כן.

כאשר החלה הבדיקה ב-984/85ו, היה פיגור של כ-800 תיקים. היום בחקירה 19

תיקים מ-1986, וסך הכל התיקים בחקירה, כולל תיקים משנת 1987 - 200. הפיגור

הודבק במלואו. חלק גדול מן התיקים נסגרו ומרביתם בפרקליטות.

האם הפיגור הודבק על-ידי סגירת תיקים?

כמח אנשים בחוליה?

אי מלכא;

בחוליה שלי יש 7 עובדים ועוד 5 גימלאים בשטח, בחצי משרח. כלומר, בטך-הכל

9.5 משרות, לא כולל המפקד.

כל בוקר נמסר דיווח למפכ"ל על מה שקרה ביממה שחלפה. אנתנו מדווחים על כל

שימוש בכוח. יש דיווחים גם בנושאים אחרים. המפכ"ל הורה שגם נושא זה ייכלל

בדיווח היומי.

לגבי פנייה 69 - אפילו אדם אומר: עיזבו אותי, איני רוצה למסור תלונה בכתב,

למרות זאת חוקרים את העדים, את הנילונים - אם הוא מזהה אותם, ומשלימים את התיק.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם מצאתם מקרים שאנשים ביקשו לבטל תלונות כתוצאה מלחץ של אנשי משטרה?

אי מלכא;

אתמול נזדמנתי לנפת שומרון והשרון, ואדם מג'נין אמר שאינו רוצה להגיש

למה, האם מישהו לחץ עליך? הוא אמר: פשוט איני רוצה.

אנחנו מדינה המכבדת את הרצון החופשי של אזרחים.

למרות זאת אנחנו ממשיכים לחקור.

הנחייה 72 יצאה לכל היחידות. הן פועלות לפיה. הנחיה 71 מדברת על הצורך

לצרף זאת לתיק. היום, בעת קבלת תלונה, כאשר יש בסיס לתלונה, זה מייד מדווח לתיק

האישי במרחב וגם למטה הארצי.

לפניכם טבלה על הנושא "שימוש בכוח". (ראה נספח מסי 3). אנחנו פועלים לפי

חלוקה למחוזות. יש תלונות המטופלות על-ידי היחידות, כאשר אינן מתייחסות לשימוש

בכוח במשמורת. תלונות על שימוש בכוח במשמורת מטופלות על-ידינו, על-ידי היחידה

הארצית.



יי הורוביץ;

מדובר על 1,300-1,200 תלונות בשנה.

אי מלכא;

ב-1985 היו 1286 תלונות; ב-1986 - 1312 וב-1987 - 1237.

כלומר, צריך לדווח למפכ"ל על ארבע תלונות ליום.

די ביניש;

אלינו מגיעות כ-800 תלונות בשנה.

יי הורוביץ;

לפי ממצאים שבידינו מעבירים לפרקליטות רק %52 מהתלונות.

י י צבן;

כל שנה מעבירים כנראה גם הלק מהתלונות של שנה קודמת.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אם הפרקליטות מקבלת כ-800 תלונות, הרי %50 מ-1,200 הם 600, וכנראה עוד 200

משנה קודמת.

אי מלכא;

היה לנו פיגור של 800 תיקים. בשנה שהלפה העברנו גם תיקים משנים קודמות. גם

השנה הדבקנו חלק גדול מהפיגור.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם היום אין פיגור?

אי מלכא;

היום יש 19 תיקים משנת 1986 ומ-1987 - כ-200. העברנו כבר 315 תיקים מ-1987

לפרקליטות.

יי הורוביץ;

מה אינכם מעבירים לפרקליטות?

כל התיקים מן החוליה הארצית מועברים לפרקליטות. תיקים מן היחידות מועברים

לפרקליטות המחוזית כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, או כאשר שני אנשים חברו יחדיו

לביצוע עבירה. לגבי היתר - אנהנו מחליטים. אנחנו בודקים את כל התיקים ובוחנים

את ההמלצות מן המחוזות אם הן מקובלות עלינו לאור חומר הראיות בתיק. זאת עבודה

שנעשית על-ידי משפטנים ביחידה שלי.



יי צבן;

אלו המלצות?

אי מלכא;

אם לסגור את התיק כתלונה לא מוצדקת או כענין שלא בורר עד תומו, או להעביר

לבית-דין למשמעת או לבית-משפט. על-פי ההחלטה שלנו היחידות סוגרות את התיקים.

יי הורוביץ!

כלומר, כ-%40 מן התיקים נסגרים בלי להיות מועברים לפרקליטות. לפי

הסטטיסטיקה בדוח - כ50%-.

אי מלכא;

%30-%40.

י' צבן;

האם יש בקרה שכל התיקים שצריכים להגיע לפרקליטות אכן יגיעו? האם בדקתם את

הדבר הזה? האם יש ממצאים של המבקר בעניין זה?

כדאי לקבל נתונים לגבי המחוזות גס בכפוף למספר השוטרים בכל מחוז. כי מספר

השוטרים בכל מחוז שונה.

יי מרכוס;

נספק לוועדה את מספרי השוטרים במחוזות.

אי מלכא;

לפניכם טבלה על הנושא; שימוש בכוח - החוליה הארצית. (ראה נספח מסי 4). כל

התלונות המוצדקות מועברות לפרקליטות באמצעות אכ"א/משמעת. אני מעביר אותן לעין

בוחנת נוספת של ראש אכ"א/משמעת והוא מעביר את התלונות לפרקליטות.

די ביניש;

האם כל התלונות עוברות דרכו?

אי מלכא;

כאשר יש המלצה להעמיד לדין משמעתי.

מ"מ היו"ר אי הראל;

אבקש לשמוע את התגובה של הפרקליטות גם לדוח וגם להערות שהושמעו.

די ביניש;

הדוח מתייחס לתיקים משנת 1984. מבחינת סוג הטיפול ורמת הטיפול יש הערות

מוצדקות רבות. לעניין שלבי החקירה במשטרה אנחנו מייחסים חשיבות רבה לנושא.

לקחנו על עצמנו משימה שאני חוששת מאוד אם הפרקליטות תוכל לעמוד בה. הפרקליטות

הסכימה, כדי שתהיה מדיניות אחידה של טיפול, לקבל את כל התיקים של החוליה הארצית.

החוליה הארצית חוקרת שימוש בכוח במשמורת. סוכם שכל התיקים האלה יהיו מרוכזים

בפרקליטות המדינה ולא בפרקליטויות של המחוזות השונים. אנחנו במאבק מתמיד עם

המשטרה להרחבת המושג 'משמורת'. אנחנו בדעה שהחוליה הארצית צריכה לחקור יותר

מאשר תלונות על שימוש בכוח במשמורת במובן הצר של המלה. אמרנו שיש סיטואציות בהן



אזרח כמוהו כאדם במשמורת גם אם עדיין איננו עציר, סיטואציות בה/ אדם נקלע כאזרח

בודד במשטרה. על-פי הסדרים פנימיים בינינו הרחבנו את המושג משמורת. מה שקרה

בפועל הוא שיש יחידה ארצית עם 7 עובדים פלוס חמישה עובדים בחצי משרה, והפרקליטות

לא קיבלה למטרה זו אף אדם אחד. זאת-אומרת, תוספת של 800 תיקים לשנה בלי תוספת

אדם אחד לכוח האדם. ספגנו 800-600 תיקים לשנה, כאשר הכל כתוספת לעבודה השגרתית

של הפרקליטות. צריך מיומנויות מסויימות לטיפול בתיקים אלה. לקחנו את העניין תחת

חסותנו בדרגים הבכירים ביותר. אם לא יכירו בצורך שלנו לקבל תגבורת של כוח-אדם,

לא נוכל להתמודד. לא רצינו שההסדר יידחה רק מטעמים ביורוקרטיים, על-כן אמרנו

שנספוג זאת. זאת הסיבה המרכזית מדוע הפקק כאילו בפרקליטות.

זאת איננה הסיבה היחידה. יש גם תופעה של החזרת תיקים למשטרה לשם השלמה.

התיקים חוזרים אלינו ושוב חוזרים להשלמה. תהליך זה אורך זמן. בסטטיסטיקה תיקים

כאלו רשומים כתיקים שבטיפול הפרקליטות.

לא כאן המקום להיכנס לפירוט כיצד ניתן בכל זאת, במערכת המשטרתית, להגיע

לתוצאות קצת יותר טובות. קיימנו פורום קבוע של הפרקליטות עם אנשי החוליה ומי

שאחראי על החוליה. חלק מן ההנחיות הוצאנו בעקבות הדוח מ-984ו. עמדנו על-כך שגם

אם הקובל מבטל את תלונתו ייעשה בירור, גם אם לא הופעל עליו לחץ. כן הרחבת המושג

משמורת' היתה ביזמתנו. יש שיתוף-פעולה מצד המשטרה. הוצאו הנחיות. לא תמיד הן

מיושמות בשטח.

עי לנדאו;

אלו הנחיות אינן מיושמות?

די ביניש;

חלק מן ההנחיות לביצוע. לדוגמה, גביית עדות מהמתלונן. לו הגבייה היתה באופן

מיידי לא היה צורך אחר-כך לאתר מתלונן. זה גורם לעיכוב. אילו היה ניתן לגבות

הודעות מיידיות, סמוך לארוע, כאשר אנשים במעצר, היה יותר פשוט מאשר לשחזר תיק

אחרי חצי שנה, כאשר העדים מפוזרים ברחבי הארץ.

יש עוד דוגמאות. איני יודעת אם כאן המקום להיכנס לפירוט. רציתי עכשיו לחדש

הנחיות בעבודה משותפת בינינו לבין המשטרה.

בעיה נוספת שמעיקה על הסטטיסטיקה. יש מקרים שמראש משמיטים כי אינם מתאימים

למשפט פלילי. אם האיש עזב את החיל, חבל שהתיק יעבור את הצנרת, כי אין אפשרות

להעמיד לדין משמעתי אדם שעזב את החיל. זה אחוז מסויים של התיקים. זה מאפשר

להתרכז בעיקר.

איני רואה סיבה להתוכת עם הנתונים שסופקו על-ידי המשטרה, אף-על-פי שיש הבדל

של 200 תיקים במספרים.

עי לנדאו;

בכמה תלונות מסוגל לטפל אדם אחד, במשך שבוע?

בשנה זו עשינו מבצע, הקדשנו למטרה זו פרקליטה בחופשה במשך שלושה חודשים.

היא הוציאה 400 תיקים.

עי לנדאו;

כלומר, אדם אחד לשנה יפתור את הבעיה, אם יש קצב ממוצע של שתי תלונות

מוצדקות ושלוש תלונות לא מוצדקות לשבוע.



ד' ביניש;

המצב לא כל-כך רע אבל גם לא כל-כך טוב. בין תלונות מוצדקות לתלונות

לא-מרצדקות יש תחוס אפור, מסובך, של תיקים המחייבים השלמת חקירה. כל הדברים האלה

אינם ידועים כאשר לוקחים תיק ליד.

לקחת אדם אחד ולהקדיש לעבודה זו - אין זה פשוט. זאת עבודה קשה, חד-גונית

ומייגעת. השנה, במבצע מיוחד, הוצאו כ-800 תיקים. העסקנו שני אנשים ממקורות

עצמיים אחרים. על-כך המצב אינו כפי שמתואר פה, אבל רחוק מלהיות סוב. שני אנשים

אלה סיימו את התפקיד ואנחנו עובדים שוב במתכונת הרגילה.

יי צבו;

מצד אחד, אני משבח את המשטרה על הדיווח, על מתן תמונה שיטתית. מצד שני,

המצב חמור. אנחנו עוסקים בתחום בו צריכה להיות גישה קצרת-רוח, כי התופעה בלתי

נסבלת. מונחת הצעת חוק שלי בנושא זה. העונש על שוטר שללא שום נסיבות מקלות מכה

אזרח צריך להיות זהה לעונש המוטל על אזרח המכה שוטר. זאת התפיסה שלי. המציאות

הקיימת בלתי נסבלת. עובדה היא שתופעות אלה אינן זוכות לטיפול בקצב הדרוש. זה

איתות של המערכת לגורמים הרלוונטיים. עד-אשר יבוא העונש הפריץ ימות, הכלב ימות.

מי שיודע מה העומס המוטל על הפרקליטות אינו יכול למצוא צידוק מוסרי להטיף מוסר

לפרקליטות. הפרקליטות גם מרחיקה צעירים מן השירות המשפטי במדינה, כי אם בחור

צעיר צריך ללכת הביתה, לאחר יום עבודה מלא, עם חבילת תיקים ולשבת לעבוד עד 11

בלילה, זה בלתי אנושי.

צריך להקים יחידה של שלושה אנשים לבהות למטרה זו. מדובר בתקציב של 120,000

ש"ח לשנה על-מנת להתמודד בקטע מסויים עם הבעיה הזאת. לאחר שלחצנו על המשטרה שלא

תחקור את עצמה הסכים שר המשפטים שנציג היועץ המשפטי לממשלה יתלווה לעצם החקירה.

אם יש קשר של כמה שוטרים כדי להסתיר עניין, קשה מאוד לחקור, ביחוד כאשר העניין

מגיע לטיפול לאחר כמה חודשים. השאלה אם נציג של היועץ המשפטי לממשלה ילווה את

החקירה היא שאלה משמעותית. כבר נתקבלה החלטה בענין זה, אך בגלל בעיה תקציבית

היא אינה מתבצעת. הועדה הזאת חייבת לצאת בקריאה תקיפה לפתור את הבעיה. לא ייתכן

שבגלל בעיות איוש הבעיה לא תיפתר. אין כאן מקרה של מערכת שיש בה כפילויות

והסתאבות. צריך לתת יד לפתרון הבעיה.

לגבי "לא הוכחו" ו"לא הובררו עד תום" - אני שואל אם משרד מבקר המדינה ערך

בדיקה מדגמית לעומק בנושא זה. האם משרד מבקר המדינה מקבל זאת? האם המשרד מקבל

שמתוך 1664 תלונות 234 נמצאו מוצדקות?

יד מרכוס;

כולן בפרקליטות המדינה, חבר-הכנסת צבן.

אני יודע מה אני שואל. האם לטבלה בנושא שימוש בכוח, החוליה הארצית, יש

הצדקה?

למבקר יש התייחסות חמורה בנושא הענישה. אבקש תשובה מן המשטרה בעניין זה.

אתם טוענים שהרבה פעמים העונשים אצלם, בבתי-הדין, יותר חמורים מאשר בבתי

המשפט. אם כן, יש בעיה עם מדיניות השיפוט אצלנו.

כבר שנה וחצי אני מבקש רשימה של השוטרים שהודחו מן המשטרה עקב הפעלת

אלימות. אם אין כמה מקרים שיכולים לשמש דוגמה, פירוש הדבר שיש כשלון של המערכת.

זה אומר שנותנים לגיטימציה לשוטרים אלימים במשטרה. המוטו צריך להיות שאין מקום

לשוטרים אלימים במערכת המשטרה. אם הדבר הזה לא יהיה חד וברור, איננו ממלאים את

תפקידנו.



בשעתו, כאשר ישבתי בראש הוועדה לעניין נציב תלונות הציבור, זה היה כאשר

מלכא החליף את שילה - סיימנו כאן שורה של דיונים. בין השאר התמקדנו בנושא של

חינוך השוטרים לכיבוד זכויות האזרח. אני יודע שחלו שינויים בנושא זה. נכנס קצין

חינוך למשטרה. אולי כדאי להזמין אותו ולשמוע מה קורה.

התמונה המצטיירת על-פי הדוח המורה ומדאיגה. מדובר בדוח מסי 36. כבר נכתב

דוח מטי 37 וכותבים בימים אלה את דוח מסי 38, וגם בדוח זה יהיה פרק בנושא זה.

אני מודאג מתשובת המשטרה. התשובה היא בכיוון: נתנו הנחיות. הדוח אינו עוסק

רק בשאלה של מתן הנחיות אלא גם בשאלה של הביצוע היום-יומי. אנחנו רוצים לראות

הרתעה בנושא זה. יש שלושה נושאים הקשורים זה בזה-. נושא מעצרים; נושא עבירות של

שוטריה ונושא תלונות על שימוש בכוח על-ידי שוטרים. בשלושה נושאים אלה נמשיך

לעקוב אתר ההתקדמות.

יש מדי שנה בשנה כ-200ו-500ו תלונות על שימוש בכוח. זה הרבה מאוד. דרוש

אמון הציבור במשטרה שתברר נכון תלונות אלה. הבעיה בטיפול בבעיה מסוג זה, שכאשר

מסתכלים על כל פרט ופרט אין רואים את הים. אך אם רואים מה נכנס בהתחלה ומה

תוצאה ההרתעה בסוף, מופתעים לרעה. בסך-הכל, במשך שנתיים - בשנים 1983 ו-984ו -

מה 'תפוקת ההרתעה', אם אפשר לדבר במונחים אלה? רואים מן הטבלה שבעמי 560, שהעונש

החמור ביותר אגל דן יחיד היה ריתוק + קנס + נזיפה. מאות תיקים הופנו לדן יחיד.

הערנו על-כך, שלא ראוי שהתיק יגיע לדן יחיד, כי זו התוצאה האחרונה של ההרתעה.

כל שלב 'מיסמס' בדרך שלו. התהליך הוא של 'מסמוסי רב-שלבי. אין טענה לבית-הדין.

השאלה היא מה מביאים לו בסוף.

די ביניש;

מה יכול כבר דן יחיד לקבוע מלכתחילה?

י' הורוביץ;

בבית-דין למשמעת במקרה אחד היה מחבוש בפועל + מאסר על תנאי, ובבית משפט -

קנט + מאטד על תנאי.

הביקורת שלי היא על מערכת ההרתעה. מדי שנה נכנסים 1,300-1,200 תיקים. בכל

שלב יש תהליך של 'מסמוסי. השאלה היא מה קורה בשטח.

חבר-הכנסת צבן, הקריטריונים "לא מוצדקות", "לא הוכחו" הם על-פי טרמינולוגיה

של המשטרה. הדוח הזה מלא דברים בהם החקירה פגומה, ואז מתקבלת כותרת." "לא הובררו

עד תום". על הביקורת אין זה מקובל. הביקורת מקבלת מידגם של תיקים.

י' צבן;

האם יש סיכום מספרי של המדגם?

יי הורוביץ;

יש מדגם של 135 תיקים. יש תיקים שאנחנו פותחים לעיני הפרקליט. הפרקליט

אומר: עברו שנתיים, אין בדיקת פוליגרף, מה אפשר לעשות? אחרי שנתיים סוגרים את

התיק. לפני שנתיים כנראה התיק היה מוצדק.

מ"מ היו"ר אי הראל;

משתמע שלמשטרה לא כל-כך איכפת העניין.



ע' לנדאו;

להיפך, איכפת - לחנוק את הדברים.

יי הורוביץ;

אזרח מתלונן ואומר; שוטר היכה אותי. הפקדנו בידי המשטרה לחקור את הענין,

דרך החוקים שנתקבלו בכנסת. יש גם פשעים ועבירות של שוטרים. מדובר במאות תיקים

בשנה. המשטרה חוקרת חלק בדרג ארצי וחלק בדרג של מרחבים ומחוזות. %40 מן התיקים

המשטרה סוגרת בעצמה. למעלה מ-50% היא מעבירה לפרקליטות. הפרקליטות היא עין

בוחנת על המשטרה. מה המשטרה מעבירה לפרקליטות? התיק אינו נסגר, אך 'ממסמסים'.

לא כל תיק, אבל רבים מן התיקים 'ממוסמסים' בשיטת החקירה. כאשר התיקים מגיעים

לפרקליטות, יצא הטעם והריח. יש מקרים ששוטר עוזב את המשטרה. יש מקרים שאין

פוליגרף. אחרי שנתיים אי-אפשר לערוך בדיקה כזאת.

התשובה שאנחנו מחפשים אינה במישור של "נתתי הנחיות". התשובה האמיתית היא;

התמודדנו עם התיק והעברנו אותו בזמן מתאים לפרקליטות. הזמן הוא גורם חשוב שלעתים

קובע את עצם החקירה או את הענישה.

עי לנדאו;

בסך-הכל, האם יש כיום יותר תלונות על שוטרים או פחות תלונות, מאשר בעבר?

די ביניש;

זאת לא אינדיקציה. יכולות להיות יותר תלונות אם יודעים שאפשר להגיש יותר

תלונות.

עי לנדאו;

אני מניח שהיום יודעים שאפשר להגיש תלונות, יותר מאשר בעבר. היינו מצפים

שיגישו יותר. אבל לפי הטבלאות שלפנינו אנחנו רואים שיש ירידה, יש פחות תלונות

מוצדקות.

י' צבן;

הנתונים ל-1987 אינן לשנה שלימה.

עי לנדאו;

המצב נראה יותר טוב. כדי לדעת אם זה אכן כך, יש צורך בנתונים באחוזים.

האם יש היום יותר אנשים שנכנסים לבית-סוהר?

די ביניש;

אין נכנסים לבית סוהר בכל מקרה.

אי מלכא;

בשבוע שעבר קצין הוכנס לבית סוהר.

.

האם חן המספרים שלפנינו אפשר לומר משחו על המגמה? לגב- אלה שאינם מגישים

תלונות, האם יש תחושה למה? האם אפשר לומר שאנשים ילכו להגיש תלונות ולא הגישו

כי אין להם אמון במערכת הצדק או תששו משוטר? מתוך אלה שמגישים תלונות, כמה

מורשעים בדין? למשל, תפסו מישהו שהפיץ סמים והוא מתלונן על שוטר שהיכה אותו.

אני מנסה להעמיד עצמי בנעלי המשטרה שמתעסקת עט אנשים שעוסקים בפשעים אלימים.

לפעמים מישהו יכול לשלוף אקדה ומוכרחים להקדים מכה. יש חשש שלא נהפוך את המשטרה

למשטרה אימפוטנטית. צריך גם לתת למשטרה להרגיש שהיא יכולה לעשות את העבודה כפי

שצריך.

האם יש לפרקליטות תהושה שהמשטרה מעבירה אליה חלק מן התיקים כי פשוט היא

אינה רוצה לקבל ההלטה, ומדובר בתיקים שהמשטרה יכולה לפתור בעצמה?

ביום שישי נתפרסם פסק דין של שופט בתל-אביב בענין רובינשטיין. השופט יוצא

בביקורת חריפה על הפרקליט. הוא טוען שהפרקליטות התרשלה בהכנת התיק והגישה כתב

אישום שלא היה צריך להגיש. השופט אומר שמלכתחילה היה אפשר לראות שאפשר לעצור את

הדברים. הפרקליטות לוקחת שני אזרחים וסוחבת את עניינם במשך כמה שנים. אחד יכול

לעמוד במעמסה כספית כזאת. שני יכול לההרס. הנה אומר שופט שהפרקליטות עושה

לאזרחים מה שאומרים שהמשטרה עושה לאזרחים באמצעות מכות. האם אתם יכולים להתייחס

לדברי השופט?

בי שליטא;

פרקליטי מחוז מתמנים לכל החיים. גם אם יש להט כשלונות הם ממשיכים בתפקיד.

אבל זה שייך לנושא אחר.

המספרים שלפנינו מדהימים. זה הרבה, הרבה מדי. בהתאם לתגובות על מעשי

השוטרים נהיה צפויים למעשים דומים בעתיד. אם המשטרה לא תגדע את הענף הזה, אם היא

לא תשרש את העשבים השוטים האלה, המצב יילך ויוזמיר. לדעתי, המספר של 234 תלונות

מוצדקות הוא רק חלק מן הבעיה. צריך להוסיף מקרים של אנשים שאינם מתלוננים - או

מפני שאינם מאמינים שייעשה צדק או מפני שחוששים. גם מתוך המקרים של תלונות לא

מוצדקות ותלונות שלא הוכתו יש בוודאי תלונות מוצדקות אלא שההוכחה קשה מאוד.

מה קורה? אזרח מתלונן ומנגד יש שוטר או קצין משטרה שהם בדרך-כלל חברים של

השוטר שמתלוננים נגדו. קשה מאוד להוכיח תלונות כאלה. אם הצללחו למצוא ביסדום

הגדולה הזאת' 234 מקרים מוצדקים, זה אומר משהו, מפני שההוכחה קשה מאוד. המספרים

בפועל כנראה שונים.

ע' לנדאו;

234 מקרים לשנה פירוש הדבר מקרה לשבוע. האט זה הרבה או מעט?

ד' ביניש;

צריך להיות אפס מקרים.

בי שליטא;

הייתי רוצה שהביקורת תסווג את התלויות המוצדקות לשימוש בכוח מעל לסביר

ולתלונות אחרות. יש מקרים של התעללות לשמה באזרח. במקרים כאלה העונש צריך להיות

מוחץ ומייד'', על-מנת שהדברים לא .ישנו.



בועדת הפנים ואיכות הסביבה אנחנו דנים עכשיו בחוק לתיקון פקודת המשטרה

בעניין ??? למשמעת. שם מדובר- על הזכויות. שיהיו לבית-דין למשמעת של המשטרה

לטפל בשוטרים שסרחו בדרך זו או אוזרת. אולי עדיף להפנות לבתי משפט של המדינה.. או

לערוךך משאל בקרב השוטרים ייתכן שנמצא שגם הם מעדיפים שהבירור יהיה בבית משפט של

המדינה, לא תמיד הם מעדיפים את בית-הדין למשמעת שלפעמים מקל ולפעמים מחמיר מעב

לצורך, ,??? צריך להראות על-ידי כך שעניינים רציניים באמת יועברו לבתי המשפט של

המדינה. יכול להיות שצריך לבדוק גם את העונשים הקבועים בחוק.

י'. צבן

היו תיאורים של התעללות של ממש. אם קורה דבר כזה, אדם צריך לקבל עונש מאסר

של שנתיים,

אם האיש צפוי לעונש מאסר של שנתיים, הייתי מפנה מלכתחילה לבתי-המשפט של

המדינה. שם ייעשה הצדק. אולי מגיע גם עונש מאסר של שלוש שנים, אולי ???

בדרגה. אם שוטר עובר עבירות כל-כך חמורות, האם באמת מורידים בדרגה?

י' צבן

אם יורידו אדם מדרגת קצין לדרגת טוראי - הוא יעזוב את המשטרה.

בכל-אופן ניתנת אפשרות מסויימת.

אני יושב בועדת המשנה לפניות הציבור. כל הזמן פונים אנשים בתלונות על

קצינים ועל שוטרים. לפעמים קצין שגר באותו אזור נשלח לבדיקת העניינים ולעת',!

נעשים דברים שלא ייעשו. האם המשטרה נותנת דעתה לכך ששוטרים לא יבררו עניינים

באזור מגוריהם?

שמעתי את דברי מנכ"ל משרד מבקר המדינה. אני מקבל את הביקורת של מ1:קו-

המדינה, אך איני מקבל את הטענח שיממסמסים" חקירות. זאת פגיעה באנשינו. זה מטיל

עליהם כתם. בבקשה, שיראו תיק אחד בו חוקר 'מסמס' חקירה.

לאו-רווקה בכוונה תחילה, אבל זאת התוצאה.

כאש.- אומרים 'למסמס' פירוש הדבר בכוונה תחילה. כך הבנתי. המפקח הכללי לק-.

נושא זה על עצמו כבעל חשיבות עליונה. יום יום מדווחים על תלונות בדבר שימוש

בכוח בכל רחבי הארץ. אם במקום מסויים יש תלונות מעל למספר סביר, מפקד התחנה

נקרא למפקח הכללי וצריך לתת הסבר למה שקורה בתחנה שלו. כל מספר בטבלה שלפנינו

הוא יותר מדי, אבל למשטרת ישראל יש 3 מיליון מגעים בשנה עם הציבור. לעוני..;

תחילתו של תיק כזה בדוח תנועה רגיל. לעתים מדיבורים עוברים למעשים.

מדובר על שימוש בכוח שנחקר או על-ידי החוליה הארצית או על-ידי ???

במחוזות. אין מקרים של התעללות בהם השוטר מפוטר מהיום למחר והתיק נחקר כדי

אזרחי רגיל.



י י צבן;

כמה תיקים כאלו; יעו לשנה? כמה שוטרים פוטרו במשך שלושת השנים האוזרונות?

אספק לועדה נתונים על מספר השוסרים שפוסרו בכל שנה משלוש השנים האחרונות.

יש מקרים שבעקבות חקירה השוטרים מושעים והתיק מועבר לבית-משפט. לא מזמן בנתב"ג

עבריין מיפו טען ששוטרים היכו אותו. השוטרים הושעו ודינם התברר בבית-המשפט

המחוזי בתל-אביב.

כאשר מדובר בהתעללות ושימוש בכוח, אין מצב של מותר או אסור. יש מצב של

שימוש בכוח מעל לסבירות. שימוש בכוח מעל לסבירות נדון בבית-הדין למשמעת של

המשטרה, עם כל הראיות והנסיבות המיוחדות סביב המקרה. כבר אמר חבר-הכנסת לנדאו,

המשטרה אינה עוסקת עם רבנים אלא עם עבריינים. גם עבריין הוא אזרח במדינה הזאת

ומקובל עלי שיש לו כל הזכויות של אזרח, אבל כאשר עוסקים עם עבריינים לעתים

חורגים מן המותר, ועל-כך השוטר נותן את הדין. אנחנו מו.ינכים את השוטרים, אך

השוטרים אינם מלאכים. על טעות שוטר משלם, אם בפני דן יחיד או בבית-דין למשמעת.

נושא זה הוא בעל חשיבות עליונה בעיני המפכ"ל ובעיני פיקוד המשטרה.

משטרת ישראל אינה משטרה אלימה. אין אנשים שמתעללים ומכים בכוונה. כאלה כף

רגלם אינה צריכה לדרוך במשטרה. חייגות תמיד יהיו. בקרב 17,000-16,000 אנשי

משטרה בעבודה יום-יומית יהיו חריגות. לשם כך קיימת המערכת שבודקת ומערכת

פרקליטות המדינה שבודקת את העבודה שלנו והיא המחליטה אם העניין יועבר לבית-דין

למשמעת, לדן יחיד או לבית-משפט רגיל. היא המחליטה, לא אנחנו. נעשה את המכסימום

שמספרים אלה ילכו ויקטנו.

העניינים שמגיעים לשיפוט של דן יחיד מטבעם הם אלה שהתייחסנו אליהם כקלים.

לו היינו רואים אותם כחמורים, היו מגיעים לבית-דין למשמעת. על-כן, הצגת העונשים

כלא מתאימים לא היתה כל-כך מדוייקת.

למדתי השבוע לקח מתחום הצבא. חייל ירה ללא שום הצדקה לרגליהם של אזרחים

ערביים בגילג'וליה. המפקד החליט להעביר את הענין לדן יחיד.

במשטרה, מקרה כזה לא היה מגיע לדן יחיד.

כל תיק המועבר לבית-דין למשמעת מגיע לאישור לשכת היועץ המשפטי. כאשר מדובר

במכות, מבררים אם יש גם הרשעות קודמות. כאשר רואים מעשה חמור שגובל בסאדיסם

לשמו, תבוא המלצה לשקול פיטורין.

יי צבן;

האם ההמלצות שלכם להדחה מתקבלות?

אנחנו מתחשבים במשקל המצטבר ובהתאם לכך אנחנו ממליצים.



המספרים אינם האינדיקציה הדומיננטית לבדיקת פעילות המשטרה. העבודה של

המשטרה, מעצם טבעה, כרוכה בהפעלת כווז. לש עניין של אבהנה בין סדירות לאי-סבירות.

לעתים הקו עדיין ולא כל-כך ברור לשוטר בשטה, עם ההשכלה שלו והלחצים בהם הוא

נמצא. המבחן בו יש לבדוק את המשטרה הוא של דרך הטיפול. נראה לי שהמשטרה נותנת

לא רק מלוא החשיבות אלא מנסה להפעיל כלים אמיתיים להוקעת אנשים אלה.

אי מלכא! י

לשאלת וזבר-הכנסת לנדאו, רוב המתלוננים על שימוש בכוח הם בעלי רישום פלילי.

עי לנדאו;

האם אפשר לקבל סטטיסטיקה?

אי מלכא;

אבקש שכל תיק על שימוש בכוח שנחקר על-ידי היחידה הארצית יועבר עם המלצה

לפרקליטות. איננו מתחמקים. היה רק מקרה אחד, בענין רחמים ישראל, שהעברנו ללא

המלצה, כי הוא התנגד לבדיקה בפוליגרף. בגלל זה החלטנו להעביר את החומר ללא

המלצה.

המפכ"ל והקצינים בשטח מנהלים שיחות עם השוטרים שיש נגדם תלונות. לא מכבר

קיים המפכ"ל שיחות עם עשרים שוטרים. המפכ"ל זימן אותם עם המפקדים שלהם.

י י צבן;

האם אתם נותנים קדימות למקרים בהם יש כמה תלונות נגד שוטר אחד?

אי מלכא;

היו שני מקרים כאלה, תוך שבוע נתקבלה החלטה והשוטרים הושעו. היה מקרה

שתוך שבועיים העניין הסתיים.

מ"מ היו"ר אי הראל;

חייבים לראות את הדברים בפרופורציה של המלחמה בסמים ובפשע.

די ביניש;

הבעיה באמת סבוכה. איננו רוצים משטרה משותקת שתחשוש לפעול כאשר היא נתקלת

בעבריינות קשוחה. העבריין מחזיק כאיום את האפשרות להתלונן. יש עבריינים שלא קל

להתמודד אתם. יש מקרים של התפרעות בבית המעצר. צד שני של המטבע הוא, שאסור

שתהיה משטרה אלימה.

לא הייתי אומרת שיש מדיניות של המשטרה לטייח או לסכל חקירות. אני חשה

שהמשטרה בהחלט נתנה עדיפות לנושא ויש רצון ונכונות לשיתוף-פעולה. יחד עם זאת,

אני שותפה במידה רבה לביקורת שיש פער בין ההנחיות לבין הישום בשטח. אני מאמינה

שאס יהיה טיפול נכון בתלונות, יהיה בכך אפקט הרתעתי. איננו מחפשים שאלף שוטרים

יודוזו מן המשטרה. אבל אם תלונה מוצדקת, שיהיה הטיפול הנכון וכך יסכל הישנות

המקרים.

י י צבן;

האס זה בטווח זמן?



ד' ביניש;

איני חושדת שאנשי החוליה הארצית רוצים למעול במלאכתם, אבל אם תעודה דפואית

אינה מתבקשת ביום הארוע; אם המתלונן אינו מוסר הודעה ביום הארוע ואם יש בעיות

ביישום, חקירת התיק סוכלה. איננו יכולים לקבל את הקריטריון של "מוצדקות" ו"לא

נ(וצדקות". אם אחרי שנה מתברר שלא ניגבו כל העדויות, התלונה נמצאת כלא מוצדקת

ולא נוכל להשלים את החקירה. ואז אפשר לומר שהתיק נסגר באישור הפרקליטות.

אנחנו מוכנים לסייע בהנחיות, אך לא נוכל לסייע בשטח אלא אם תהיה יחידה ליד

היועץ המשפטי לליווי חקירות, שתוכל לקדם את החקירות.

ב' שליטא;

"שהמשטרה לא תשותק", אין זו סיבה לא לפעול בצורה חד-משמעית נגד תופעות אלה.

חס וחלילה. כאשר מתחיל שימוש באלימות אין לדעת היכן יסתיים. חייב להיות

טיפול ענליני. חקירה צריכה להיות חקירה. אזרח אינו צריך להיות תשוף לאלימות

משטרתית. על כך גם המשטרה אינה חולקת.

תיקים שעוברים אותנו בדרך-כלל אינם מופנים לדן יחיד. הפער בין העברה לדן

יחיד לבין סגירה אינו גדול. כאשר יש תלונות מוצדקות הן מועברות בעיקר לבתי-דין

למשמעת או לבתי-משפט רגילים. לוקחים בחשבון את מידת האלימות, סוג הראיות ותמיכה

אובייקטיבית לתלונות. יש הרבה מאוד שיקולים. אם הטיפול לא יהיה הרבה יותר

אינטנסיבי בראשית הדרך המצב יהיה קשה, כי אצלנו הטיפול הוא טיפול של מאסף.

מ"מ היו"ר אי הראל;

בתיאור שתיאר מנכ"ל משרד מבקר המדינה, שהמקרים מגיעים לבתי המשפט "חלשים

ותשושים", גם לפרקליטות יש חלק.

די ביניש;

אמרתי מה חלקנו בזה.

מ"מ היו"ר אי הראל;

המשטרה אמרה בדיון הקודם שהיא גייסה קבוצת אנשים כדי להתגבר על הפיגור וכך

השתלטה על הבעיה.

די ביניש;

גם אנחנו עשינו השנה גיוס מיוחד, אך הגוף שלנו קטן מאוד. בכל הארץ יש 200

פרקליטים. במרכז - עשרים וכמה. אינני מתנערת מאחריות, אבל לא בזה פתרון הבעיה.

הטיפול הטוב הוא לאורך כל הדרך. אם יש מקרה של שוטר שהיו לו 11 הרשעות קודמות

ובית-הדין למשמעת נותן לו עונש של 40 שקל קנס - - -

מ"מ היו"ר אי הראל;

למה תיק של אדם כזה אינו מגיע לבית-המשפט?

די ביניש;

השאלה היא מה התלונות.



יי מרכוס;

בהתאם לכך העונש.

את מדברת על מקרה שהיו לשוטר 11 הרשעות והן נמצאו נכונות?

די ביניש;

כן. אפנה את העניין לתשומת לבך.

יי צגן;

אחרי שתבררו את העניין גם אנחנו מעוניינים לדעת באלו הרשעות מדובר.

מ"מ היו"ר אי הראל;

האם יכול להיות מצב ששוטר עם כל-כך הרבה הרשעות נשאר במשטרה?

די ביניש;

השאלה היא אלו תלונות ואליו הרשעות. בהחלט צריך להיות מסלול יותר מהיר לאדם

שבאותה שנה מוגשת נגדו תלונה שלישית. לנו אין מעקב כזה. אם נגד אותו אדם היו

תלונות קודמות, זה צריך להדליק נורמה אדומה. זה נושא בעייתי.

התוצאות בבית המשפט יצאו משליטתנו. צריך לבדוק מדוע זה כך. יש לכך השלכה.

סגירת תיק בלתי מוצדק מעוררת ביקורת, אך גם העמדה לדין עם תוצאות כאלה בבית

המשפט מעוררת ביקורת. אני מאמינה שעם מעט תיקונים אפשר להגיע לטיפול הולם.

המטרה איננה להוביל את הכל לבית המשפט ולקבל עונשים של 40 ש"ח. רק המקרים

המתאימים צריכים להגיע לבית המשפט.

יש בעיה אמיתית. נשתדל לשפר את הטיפול הן מבחינת המשטרה והן מבחינתנו. אין

תשובות מוחלטות. מה שנכון, שאם יש מקרים חמורים מאוד הבולטים בקיצוניותם, גם

המשטרה וגם אנחנו מתייחסים בחומרה מיוחדת. במקרים כאלה אין מחכים שנים. כאשר יש

מקרה יוצא דופן מבחינת האלימות והשימוש בכוח, המשטרה מגיבה. תיק כזה מגיע אלינו

תוך שבוע-שבועיים. יש אפשרות לטיפול מיוחד במקרים קיצוניים. זה לא עונה על

הבעיה של המאסות.

י י צבן;

כמה תיקים היום בפרקליטות?

מתחילת 1987 ועד היום, בעזרת מבצע מיוחד של חיסול תיקים, יצאו כ-600 תיקים,

בהם כל תיקי 1986. יש אותה כמות של תיקים מ-1987, כלומר, כ-600 תיקים. גם זה

הרבה.

יש עוד בעיה שמטרידה אותנו. המשטרה מעכבת עליה בדרגה של שוטרים שנפתחו

נגדם תיקים כאלה. זאת בעיה. על-כן אנחנו נותנים עדיפות למקרים חריגים.

עי לנדאו;

האם חיסלתם את התיקים מ-1985?

חיסלנו גם תיקים מ-1986.

יי הורוביץ;

לעניין הליווי של היועץ המשפטי, שמענו מהמשטרה שהנושא מטור למשרד המשפטים.

הערה למר מרכוס. לא מצאנו ליקויים בהנחיות אלא ביישום, במעבר מתחנה לתחנה.

מצאנו 'התמסמסות', גם אם הדבר אינו בצורה מכוונת. אנחנו מצפים שהכוונה תוליך

לכיוון הפוך. שלא נמצא במדגם של 135 תיקים שב-29 לא גבו עדות. הכוונה לטיפול

מתחנה לתחנה.

יי מרכוס;

כמה תחנות טיפול יש בתיק?

לכל היותר שניים.

יי הורוביץ;

בעמוד 554, בקשר למדגם הראשון כתוב בדוח: "הביקורת העלתה, שבמחוז תל-אביב,

במרחב הירקון ובמרחב השפלה היו תלונות, שהתקבלו מיחידות החקירות באיחור שבין

חודש ל-9 חודשים." הנה דוגמה שהתלונה מועברת באיחור שבין חודש לתשעה חודשים.

ובעמוד 553 נאמר: "ב-ו1 מתוך 38 תלונות במרחב הירקון ובמחוז תל-אביב, גביית

העדות מהמתלוננים נערכה באיחור של מספר חודשים. עוד הועלה, מתוך מדגם של 80

תיקים שנבדקו בחוליה הארצית, כי ב-38 החלה גביית העדות בין 3 ל-2ו חודשים ממועד

הארוע."

ובעמוד 552: "במדגם של 135 תיקים שנבדקו על-ידי הביקורת במרחבים הירקון

וירושלים, במחוז תל-אביב ובחוליה הארצית נמצא, כי לגבי 29 תלונות לא נגבתה עדות

ממתלוננים או מנלונים, כפי שנדרש לעשות כן בחקירה פלילית רגילה."

ובעמוד 552 למטה: "מתוך מדגם של 130 תיקי תלונות שבדקה הביקורת בפרקליטות

המדינה, הועלו 11 תיקים שבקשר להם לא נחקרו המתלוננים או כל העדים, ובחלקם גם לא

נחקרו השוטרים, אשר נכחו בקרב האירוע, כדי שניתן יהיה לבחון באמצעותם את גירסת

המתלונן."

די ביניש;

נאמר שעניין הקמת היחידה מסור למשרד המשפטים. אני יכולה לומר שבמשך מספר

שנים, למיטב ידיעתי, שר המשפטים - מי שכיום שר האוצר - פנה לשר האוצר כדי להקים

את היחידה הזאת, כי היועץ המשפטי לא הפסיק להתריע בנושא. הקמת היחידה איננה

עניין פרקליטותי, הוא של המערכת. חשוב להקים את היחידה. אדרבה, שתצא גם מכאן

המלצה בעניין זה. זה עניין של תקציב מתאים להקמת יחידה כזאת.

לגבי העניין של רובינשטיין, העניין בבדיקה. זה הגיע אלינו בימים אלה.

הפרקליטות יכולה לשגות בסגירת תיק, ואז תהיה חשופה לביקורת, והיא יכולה לשגות

גם בהגשת תיק. יש עניין של ניהול תיק, ראיות. הנושא בבדיקה פנימית אצלנו. איני

רוצה להתיחס לנושא.

היום האוצר, שהוא שר המשפטים לשעבר, הגיש את הצעת התקציב לממשלה. זה

הזמן המתאים שאפילו כההלטת ביניים הריה קריאה להבטיח את התקציב להקמת אותה יחידה

ששני השרים הנוגעים בדבר סוף סוף והסכימו שהיא נוזוצה. בלעדי זה לא נוכל להתמודד

עם הבעיה.

עי לנדאו;

זה קשור בכל הנושא של אכיפת החוק.

צריכה להיות פנייה שלנו, שבכל הקשור לתחום של אכיפת החוק חייבים לתת

משאבים. כמסקנת בינתיים נחליט על פנייה כזאת של הוועדה.

עוד שתי הערות. אין ספק שהממצאים חמורים. לעומת נושאים קודמים בהם ראינו

כיצד המשטרה מתקדמת, כאן ההתקדמות יותר ערטילאית. אין לנו ספק בדבר הרצון הטוב

של היחידה הממונה על כך במשטרה ושל המפכייל, אך רצוי שהתהליך יהיה יותר מזורז

ויותר מתואם עם הפרקליטות. בעניין של הכאות יש רגישות גדולה בציבור. אנחנו

מבקשים שכפי שעשיחם מאמץ להתגבר על ליקויים בנושאים אחרים תעשו מאמץ בעניין זה,

שיהיו עונשים מרתיעים. המטרה אינה רק להתגבר על הפיגור. אנחנו פונים לפרקליטות

בבקשה להתגבר על הפיגור, אבל צריכה להיות גם תחושה שממצים את הדין עד הסוף עם

אלה שצריך למצות אתם את הדין.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)



נספח. מס' 1



דו"ח שנתי 36, עמ' 544



תלונות נגד שוטרים על שימוש בכוח

תקציר

על רקע מגע עם הציבור מתקבלות תלונות על הדרך., שבה מילאו שוטרים את

תפקידיהם, על התנהגותם כלפי הבאים עמם בקשר, ואף על שימוש בכוח לא

סביר, שלעתים עולה לכדי אלימות חמורה. תלונות אלו יש בהן להשפיע על

תדמיתה של המשטרה בעיני הציבור, על האימון שהציבור רוחש לה ועל

שיתוף הפעולה שהיא זוכה לו ממנו.

זכותו של כל ארט להגיש תלונה למשטרה על התנהוגותו של שוטר. בפקודות

הקבע של המשטרה מוגדרת תלונה כ"קובלנה מהציבור נגד איש משטרה,

הנובעת משירותו במשטרה, או נגר המשטרה, על מעשה או מחרל - כל עור לא

נפתח בגינם תיק פלילי".

משרד מבקר המדינה בדק את דרכי הטיפול של המשטרה בתלונות על שימוש

בכוח על ידי שוטרים. הביקורת הקיפה את הנושאים הבאים: סדרי קבלת

התלונות- תהליך הטיפול בהן על ירי היתירות השונות: ררכי הרוק י- רה

וטיבן; סוגי השיפוט והמסקנות שהוסקו כלפי השוטרים שהתלונות עליהם

נמצאו מוצדקות.

בינואר 1973- הוקמה במטה הארצי לשכת ממונה על תלונות הציבור,

שמתפקירה לרכז את הטיפול בתלונות הציבור המתקבלות במטה הארצי,

במחוזות ובמרחבים. עצם בירור התלונה עדיין נשאר במרחבים או במחוזות,

אולם על המרחב היה לדווח על כך אל הממונה על תלונות הציבור במשטרה.

וערת שימרון המליצה על הקמת יחירה באגף החקירות, אשר תהיה ממונה על

חקירתאיש משטרה, החשוד בעבירות פליליות שיש עמן קלון.

בעקבות המלצה זו הוקמה ביולי 1978 יחירה במסגרת היחידה הארצית

לחקירות פשעים שבמטה הארצי - מ יפלו; לחקירות פנים - העוסקת באורח

בלעדי בתלונות על מעשים בעלי אופי פלילי של שוטרים, אך אין היא

מטפלת בתלונות על שימוש בכוח על ידיהם.

עור התייחסה וערת שימרון לממונה על תלונות הציבור של המשטרה, הפועל

ליר המפקח הכללי ושתפקירו לברר תלונות על המשטרה ואנשיה. הו ועדה

המליצה, שמיקומו הנכון של נציב התלונות איננו במשטרה אלא במשרר

הפנים, אשר במסגרתו פעל גם מבקר המשטרה. המלצה זו בוצעה,

עם ריבוי הטענות ברבר אלימות - לרבות כלפי עצירים וחשודים בפליליים

- מינן שרי המשפטים והפנים ב-8.5.79 את פרקליטת מחוז המרכז, גב'' שרה

סירוטה, ומבקר המשטרה, מר שמואל איתן כחברי ועדת לבירור העניינים

"(1) טענות ברבר שימוש בלתי מוצדק בכוח על ירי אנשי משטרה,

בעיקר כלפי עצירים וחשודים בפלילים.

(2) ררכי הבריקה והטיפול בתלונות ברבר שימוש בלתי מוצרק בכוח

על ידי אנשי משטרה".

(3) "הוועדה תגיש מסקנות והמלצות תוך חורש מיום מינוייה".

בינואר 1980- הגישה הו וערה את הדין וחשבון אל שרי המשפטים והפנים.

(א) דרכי הקירח התלונות בדרך השימוש בכוח.

(ב) מניעת התופעה של שימוש בכוח.

הוועדה גרסה כי בדבר שימוש בכוח שלא אגב חקירה יבוררו על ידי

אנשי לשכת הממונה על תלונות הציבור ללא הסתייעות בחוקרים מן

היחידות.

דרכי הגשת התלונות: רישום על מצבו הפיסי של העציר בעת מעצרו בריקוו1

טיפול בתלונה כוזבת על שימוש בכוח; נוכחות

השוטר הנלון בעת חקירת המתלונן אזהרת השוטר הנלון ;צירוף גליון

הרשעות משמעותיות של השוטר הנלון לתיק התלונה: פתיחת ו!יק פלילי לנלון

בדרכים המקובלות; מיון תלונות; הררכה ברבר איסור שבשימוש בכוח;

העברת תיק התלונה למשרד המשפטים-, בדיקת תלונות על שימוש בכוח שלא

בעת חקירה.

רוב המלצות הוועדה אומצו על ידי המשטרה במשך השנים.

עם זאת, שתי המלצות עקרוניות של הוועדה טרם יושמו במו עד סיום

הביקורת. המלצה אחת רנה בהקמת יחירת משפטנים - חוקרים ליר היועץ

המשפטי לממשלה, שתלווה אח חקירת המשטרה בנושא השימוש בכוה מראשיתה.

המלצה שניה דנה בהרחבת תפקידי החוליה הארצית במגמה שכל התלונות על

שימוש בכוח על ירי אנשי המשטרה יחקרו על ידה. רק ב-10.85..27 הודיע

של המשטרה ליועץ המשפטי לממשלה כי אין למשטרה התני/רות לישום ההמלצות

המפורטות לעיל. יצויין עור 1(יב-1985- הוכנה טיוטת חוק לתיקון פקודת

המשטרה, אשר לפיה יהיו בהרכב בית דין למשמעת, כשהוא רן בתלונות על

שימוש בכוח, שני קציני משטרה בכירים, שאחר מהם לפחות יהיה חבו--לשכת

עורכי הדין; חבר נוסף של בית הדין ימונה על ירי המפקח הכללי מתון-

רשימה, שקבע שר המשטרה בהסכמת שר המשפטים.

במשטרה מועסקים בקביעות בטיפול בתלונות 36 שוטרים: בחוליה הארצית.

ביחידת הממונה על תלונות הציבור וקציני תלונות הציבור במרחבים

ובמחוזות. רוב שוטרים אלה הם קצינים, ביניהם משפטנים מספר.

כאשר תלונה מתייחסת לשוטר אחר ואין מדובר בחבלה חמורה, על הממונה על

תלונות הציבור להחליט אם לסגור את התיק מכיוון שלדעתו התלונה אינה

מוצדקת, א ו שלא ה ו כחה א ו שלא ב ו ררה ער ת ו ם -, סגי רת תיק מס י בה שלא

הוכחה ועשית כאשר קיימת גרסה מול גרסה ללא ערות מסייעת לזו או לזו;

סגירה מסיבה שהתלונה לא בוררה ער תום נעשית מחוסר שתוף פעולה מצר

המתלונן או העדים.

כאשר תל ו נ ה מת י י חסת לשימוש בכוח על י ר י כמה שוטרים ו /א 1 לחבלה

חמורה. והממונה על תלונות הציבור הגיע למסקנה, שיש מקום לסגור את

תיק התלונה מסיבה, שהתלונה אינה מוצדקת או שלא בוררה ער תום או לא

הוכחה, מועבר התיק לפרקליטות המחוז לאישור סופי על סגירתו. הורעה על

כך נשלחת לקצין תלונות הציבור המרחבי אן המחוזי ועליו להוריע על כך

למתלונן ולנלון. אם מחליט הממונה על הביקורת ותלונות הציבור כי

התלונה מוצרקת ויש מקום לנקיטת צערים משמעתיים נגר הנלון, הוא מעביר

אוו החומר לפרקליטות המדינה. וזו מחליטה אם יועמד הנלון לרין פלילי

או לדין משמעתי. כן ממליצה הפרקליטות בבני המשטרה באיזה הלין- משמעתי

לנקוט אם בפני רן יחיד אם בפני בית דין למשמעת. מנתוני המשטרה

עוכר., כי כ-%58.2 מהתלונות, שנושאן היה שימוש בכוח ו שטופלו במשטרה

בשנת 4198-, הועברו לטיפול הפרקליטות.



דרכי החקירה במשטרה

במסקנות ועדת סירוטה-איתן דלעיל נקבע, כי נהלי הקירח כלפי שוטרים

יהיו כמו אלה של חקירה פלילית רגילה. בהתאם לכך, בירור תלונות

יתבסס בעיקר על גביית עדויות מהמתלוננים והנלונים.ואיסוף כל

המסמכים והראיות הנוגעים לאירוע.

כרי להגיע ככל האפשר לחקר האמת, מן הראוי שייגבו ככל המוקדם עדויות

מפורטות, כאשר פרטי האירוע עדיין רעננים בזכרונם של המעורבים במקרה

ועל כן קל יחסית לאתר את הערים ולהשיג ראיות. על כל פנים חשוב לגבות

כבר בשלב הראשון של החקירה ערות מהנוגעים ישירות בעניין המתלונן (או

המתלוננים) הנלון (או הנלונים) כרי לקבל את גרסותיהם ולאפשר לככ- אוזר

להגיב על הגרסה שכנגר ולהצביע על ערים וראיות לגרסתו הוא.

1. במדגם של 135- תיקים שנבדקו על ירי הביקורת במרחבים הירקון

וירושלים, במחוז תל אביב ו בחוליה הארצית נמצא, כי לגבי 9.? תלונות

לא נגבתה ערות ממתלוננים או מנלונים, כפי- שנדרש לעשות כן בחקירה

פלילית רגילה. במצב זה החקירה היתה בלתי מושלמת. (רוגמאות).

יצויין כי הטיפול בתלונות היה בדרך כלל ממושך וכאשר התיקום הגיעו

לפרקליטות, לעתים לא היה טעם להחזירם למשטרה לשם השלמת החקירה ובמצב

דברים זה אשרה הפרקליטות את סגירתם מחוסר הוכחות. לא זו בלבר

שהמשטרה העבירה את התיקים לפרקליטות לאחר זמן ממושך-, גם בפרקליטות

הושהה הטיפול מספר חורשים.

2. מתוך מרגם של 130- תיקי תלונות, שברקה הביקורת בפרקליטות המרינה,

הועלו 11 תיקים שבקשר להם לא נחקרו המתלוננים או כל הערים, ובחלקם

גם לא נחקרו השוטרים, אשר נכחו בקרבת האירוע, כרי שניתן יהיה לבחון

באמצעותם את גרסת המתלונן (דוגמאות).

3 .בהנחיות הממונה על תלונות הציבור נאמור- כי "העוברה שהמתלונן לא

נענה להזמנות בכתב (אפילו נשלחה בדואר רשום) להופיע לבירור, לא תשמש

בררך כלל עילה להפסקת הבירור. על המברר לנסות ליצור קשר עם המתלונן

על מנת לקבל את גרסתו גאו הודעה שהוא חוזר בו מהתלונה, או שאינו

"כאשר הודעת האיש נראית כחשובה והעד

אינו מוכן להגיע ליחידת המשטרה, יש אף לקבוע את מקום המפגש בביתו או

במקום עבודתו ובזמן הנוח לו".

- ב-16- תלונות נעשה נסיון חד פעמי בלבד לזמן את המתלוננים. משלא

הופיעו, סגרה המשטרה את התיקים כתלונות לא מוצדקות או שלא בוררו ער

תום, בלא שנעשה נסיון נוסף לזמנם למסירת עדות.

בהנחיית הממונה על תלונות הצבור במפורש, שיש לעשות מאמץ כרי להביא

את המתלונן למסירת ערות, כי בלעדיה, לדעת הביקורת, אין החקירה מלאה

והבידור עלול להסתיים שלא בצדק לטובת הנלונים.

4. ב-11- מבין 38 תלונות במרחב הירקון ובמחוז תל אביב, גביית העדות

מהמתלוננים נערכה באיחור של מספר חודשים. עוד הועלה, מתוך מדגם של

ם8 תיקים שנבדקו בחוליה הארצית, כי ב-38 החלה גביית העדות בין 3 ל-

12- חודשים ממועד האירוע. איחור כזה בגביית העדות עלול לשבש את

החקירה, כאשר יש בכך כדי להקשות על מי שנדרש להעיר זמן כה רב אחרי

האירוע או אף להרתיעו מלהעיר כלל (דוגמאות).

5. בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה, "אם במהלך החקירה של ארם

(מתלונן, עד, נאשם) התקבלה תלונה, בעקיפין או במישרין - יכלול החוקר



את פרטי התלונה בהודעה. יכין העתק ויצרף דו"ח על הנסיבות

שבהן נרשמה, החומר יועבר בהקדם בנתיבי הפיקור אל המפקד ושל הנלון או

אל המפקד של היחידה הנלונה. רבר קבלו1 ובתלונה והעברתה יירשמו ביומן

תיק החקירה". על המפקד להביא ליריעת הדרג הגבוה ולידיעת הממונה על

תלונות הציבור בהקדם האפשרי בטלפון, במברק או במכתב תוכנה של כל

תלונה שהתקבלה על הכאה או פציעה.

הביקורת העלתה, שבמחוז תל אביב, במרחב הירקון השפלה היו תלונות,

שו-ותקבלו מיהירות החקירות באיחור שבין חורש ל-9 חורשים.

איחור בהעברת תלונה על שימוש בכוח, לא זו בלבר שהוא נוגד האת וראות

פקודות הקבע של המשטרה אלא גם משפיע על טיב הבירורים. המקרים

המובאים להלן מצביעים על כך, שחלק מהמתלוננים אינו מעוניין בבירור

התלונה או מתאכזב מהענין כל אחר מטעמו, והתיקים נסי/ר ים, כתלונות שלא

הוכחו או שלא בוררו ער תום בלא שמוצו חליכי החקירה ובלא שנקבע, אם

התלונות מוצרקות ואם השוטרים הנלונים ראויים לענישה (דוגמאות).

6. מהתיקים שנברקו בפרקליטות המרינה עולה, כי ב-16- תיקים ציינה

הפרקליטות, כי המשטרה לא דאגה לעריכת בדיקות רפואיות למתלוננים

כנררש בהוראות. רבר זה מנע מהחוקרים לאמת את גרסאות חמתלוננים. לגבי

חמישה מהתיקים הצביעה הפרקליטות על כן-, כי באין תעודה רפואית מהנמנע

לאמת את התלונות נגר הנלונים משום כך החליטה הפרקליטות על סגירת

התיקים ללא נקיטת צערים נגר הנלונים (דוגמאות).

7. ב-11 תיקים שנברקו בפרקליטות לא ותבקשו ולא נערכו מסדרי זיהוי

לנלונים או לא נערכו בדיקות פוליגרף לנלונים ולמתלוננים, על אף שהיה

בהם כרי לסייע לחוקרים בבירור התלונה. אמנם, בדיקת הפולגרף אינה

משמשת ראייה קבילה בבית משפט, אולם יש בה כרי לתמוך בגרטה מסויימת

או להסתייג ממנה. היא עשויה להיות בבחינת מורה ררך בעת בירור המקרה

(דוגמאות).

8. לפי הנהלים, שנקבעו עם הקמת החוליה הארצית, תפק'רה לברר כל

תלונה על שימוש בכוח נגד ארם במשמורת או אגב חקירה.

מבדיקת תיקי תלונות בפרקליטות המרינה התברר כי במרגם שנערן- נמצאו

חמישה תיקי תלונה על שימוש בכוח במשמורת, שלא טופלו על ירי החוליה

הארצית כנדרש, אלא ביהירות קציני תלונות הציבור שבמרחבים. גם בבריקה

אצל קציני תלונות הציבור המרחביים נמצאו תיקים כאלה. החקירה שנערכה

במרחבים לקתה בחסר, וברוב המקרים המליצה המשטרה על צעדי משמעת קלים

יחסית. רק כאשר נברק התיק שנית בפרקליטות, הוחמר הרין נגר הנלונים

(דוגמאות).

9. ב-2.11.79 פרסם הממונה על תלונות הציבור הנחייה ברבר "ביטול

תלונה על ירי קובל", אשר בה נאמר, כי כאשר "קובל מצהיר על רצונו

ניבטל את התלונה שהגיש קורם לכן ושבירורה כבר הוחל, הצהרה כזאת אין

בה כדי לבטל את הצורך בהמשך הבירור אלא אם כן משתמע ממנה שהקובל

חוזר בו מטענותיו המונחות ביסוד תלונתו".

הביקורת העלתה, כי בשתי תלונות (אחת במרחב הירקון ואחת במחוז תל

אביב) עקב ביטול התלונה על ירי המתלונן הופסק הטיפול, למרות שלא

חזר בו מטענתו. המשטרה החליטה לסגור את התיקים כתלונות שלא בוררו ער

תום (ראה גם לעיל סעיף 5 דוגמאות א-ב).

10. בהתאם לפקודות הקבע יש לאשר קבלת תלונה המועלית על הכתב. כאשר

התלונה היא בעל פה (רישום הורעה), יחליט הדרג המתאים, אם ראוי לאשר





את קבלית התלונה.העתק מאישור קבלת התכונה או מרישום ההחלטה שלא לאשר

אין קבלת התלונה ייגנז בתיק.

הבדיקה העלתה, כי מתלוננים , שהגישו את תלונותיהם בכתב, מקבלים אישור

כנדרש, אך אישור על קבלת תלונה שהוגשה בעל פה ניתן על פי דרישת

המתלוננים בלבד. אין בתיק נימוק על אי אישור התלונה, כנדרש בפקודות

הקבע של המשטרה.

אמנם פקודות הקבע של המשטרה אינן מחייבות את הדרג המתאים במתן אישור

על קבלת תלונות בעל פה, אך, לדעת הביקורת , לפי סדרי מינהל תקין יש

להמציא למתלונן אישור על קבלת התלונה ואף למסור לו את העתק התלונה,

כפי שנרשמה על פי הודעתו הוא, כדי שיישאר בידיו תיעוד על מסירת

תלונתו וכדי למנוע את האפשרות, שהתלונה לא תועבר לטיפול הולם.

11. פקודות הקבע קובעות, כי "אם התברר שתלונה היתה לא מוצדקת, יעו

להסביר זאת בתשובה למתלונן. אם הוחלט להביא איש משטרה לדין משמעתי,

והועלה כי יש להבהיר אותו, או להעיר לו, או להסביר לו את הפגם

בהתנהגותו - יש לציין זאת בתשובה למתלונן".

במחוז תל אביב ובמרחב הירקון אמנם נשלח למתלונן מכתב על היות התלונה

בלתי מוצדקת, אן- ללא מתן הסבר למתלונן לנימוקי- ההחלטה. בכך לא

נתמלאו דרישות פקודת הקבע. הבדיקה בחוליה הארצית העלתה כי בשמונה

מבין 80 תיקים שנבדקו לא נשלחה למתלוננים הודעה כל שהיא על תוצאות

בירור התלונה.

12.. כאשר תלונה נמצאה מוצדקת, מודיעה המשטרה למתלונן על ההליך

המשמעתי שהיא עומדת לנקוט כנגד הנילון. פקודות הקבע של המשטרה

קובעות כ י "אם הובא איש משטרה לדין ... יש להודיע למתלונן כי האיש

הובא לדין משמעתי, בפני דן יחידי או בפני בית דין למשמעת, הכל לפי

העניין, וכי נמצא אשם או זכאי, ואם נמצא אשם - מה העונש שנוטל

עליו ".

במחוז ת"א, במרחב הירקון והשפלה, מודיעים למתלונן על הצעד המשמעתי

שבדעת המשטרה לנקוט (העמדה לדין בפני דן יחיד או בית דין למשמעת)

אולם אין מודיעים למתלונן את תוצאות הדיון המשמעתי. במרחב ירושלים

הועלה כי מבין 35 תיקים שנבדקו ב-10 מהם לא נמסרה הודעה למתלונן על

תוצאות הדיון המשמעתי.

אמנם בתשובת המשטרה נטען, כי פקודות הקבע אינן מחייבות מתן תשובה

למתלוננים על תוצאות המשפט אלא על פי דרישת המתלונן. אולם מאחר

שהמתלונן אינו מצוי אצל פקודות הקבע של המשטרה והן גם אינן מחייבות

אותו, לדעת הביקורת היה על קצין תלונות הציבור למסור למתלונן שיש

באפשרותו לקבל מידע על תוצאות המשפט לפי דרישתו, ומשלא עשה קצין

תלונות הציבור כן, היה עליו להודיע בתשובה למתלונן את תוצאות הדיון

המשמעתי.

מסמכים אישיים של הנלונים

1. ב-17.2.85- הוציא הממונה על תלונות הציבור הנחייה בדבר "צירוף

גליון ההרשעות המשמעתיות של הנלון לתיק ברור" ובה נאמר;

"אחד מן הנושאים המוסכמים בין המפכ"ל לבין היועץ המשפטי לממשלה

בעניין יישום המלצות ועדת סירוטה-איתן, היה צירוף גליון

ההרשעות המשמעתיות של נלון לתיק הבירור, בשלב של העברת התיק

למטה המחוזי". "עם קבלת פנייה זו יש לוודא כי בתיק הברור יימצא

טופס הרשעות משמעתיות קודמות של הנלון לפי העברת התיק המחוז.

יש למלא את הטופס ב-2 עותקים: עותק אחד יישלח כאמור בתוך תיק

ז-





הבידור למחוז והעתק שני יישאר גתיקו האישי של הנלון להמשך

ריכוז ההרשעות הקודמות בעתיד, במידה ותהיינה''.

- בחוליה הארצית ובמרחב השפלה לא צרפו לתיקי התלונה גליון (הרשעות

של הנלונים כנדרש. מהתיקים אינו עולה, כי החוקרים עיינו בתיק האישי

של הגלונים חרף העובדה , כי לעתים היו נגד הנלונים הרשעות משמעתיות

מאידך, בחוליה הארצית נעשו מאמצים לבידוד עבדו הפלילי עול המתלונן.

בתיקי התלונות נמצאו גליונות רישום פלילי קודם של המתלוננים, ואלו

שמשו חומר רקע לחקירת התלונות. במצב זה אין ממלאים אחרי דרישות

ההוראה כמפורט לעיל, וחומר הרקע לחקירה בתלונה נמצא שאינו מלא

כיאות. בנסיבות אלו נשללת האפשרות להחמיר בעונשם של נלונים בעלי

הרשע ו ת משמעתיות קודמות.

המשטרה הודיעה למשרד מבקד המדינה, כי העדת הביקורת נלקחה לתשומת לב

ויופקו הלקחים.

2. פקודות הקבע קובעות, כי ''הממונה על תלונות הציבור יודיע למחלקת

כוח אדם על תלונה שנתקבלה נגד איש משטרה ועל תוצאות הטיפול בה-.

יחידה המנהלת תיק איש של איש משטרה, תגנוז בתיקו האישי של הנלון

עותק של כל תלונה נגדו, או תאזכר בתיקו האישי רבר קיום כל תלונה

נגדו, בציון מספרו של התיק שבו מצויה התלונה".

עוד נקבע בפקודות הקבע כי "ככלל, איש משטדה הנחשד בביצוע עבידה

פלילית או משמעתית, למעט עבירת תעבורה שאינה חמורה, לא יקודם עד

לסיום החקירה. נסתיימה החקירה בהחלטה שאין מקום להעמידו לדין, ניתן

לקדמו אם מילא את שאר הקריטריונים הקבועים בפקודה. אם הוחלט להביאו

לדין בפני בית משפט או בית דין, יוחלט בעניין קידומו דק בתום התהליך

ועל פי תוצאותיו ... חלפו 6 חודשים מתום הפז"מ של איש משטדה, וההליך

או החקירה טרם הסתיימו, יובא נושא קידומו של איש המשטדה להחלטה בפני

ראש אגף כוח אדם ... אם הוחלט להביא את איש המשטרה לדין משמעתי לפני

דן יחידי, ישקול דאש אגף כוח אדם אם לאשד או1 קידומו, למרות שטרם תם

ההליך המשמעתי".."

- בכל היחידות שנבדקו, למעט מדחב השפלה, ההודעה על קיום תלונה

הועברה לתיק האישי של הנלון דק בתום בידוד התלונה על ידי קצין

תלונות הציבור. לפי זה, עד לסיום הבידוד לא היה בתיק האישי של הנלון

מידע על כך, כי מתבדדת תלונה עליו. במרחב הירקון הועלה, כי לא דווח

כלל - אף לא לאחד תום הבידור - אודות תלונה על שני קצינים.

אי-ציון בתיקים האישיים או בטופסי ההמלצות להעלאה בדרגה, כי מתבררת

תלונה על שוטר בדבד שימוש בכוח בלתי סביר, הוא בניגוד להוראות

פקודות הקבע ומונע מהגורמים המחליטים על קידומו של השוטר להתחשב

במידע זה.

מהמדגם של התלונות העלתה הביקודת, כי במרחבים לא תמיד הוקפד לקיים

את הוראת פקודת הקבע בדבד קידום בדרגה.

ערכאות השיפוט המשמעתיות

כאשד תלונה נמצאת מוצדקת, מובאים השוטרים בדרך כלל בפני דן יחיד או

בפני בית דין למשמעת של המשטרה, בין לפי והחלטת הממונה על תלונות

הציבור ובין לפי המלצת הפרקליטות, כאמור לעיל.

1. דן יחיד - על פי פקודת המשטרים מוסמכים המפקח הכללי וסגנו,



מפקדי המחוזות, קצינים, שהוסמכו על ידי המשטרה להשתמש בסמכויות של

מפקד המחוז, וקצינים בכירים - לשפוט שוטרים שפגעו בסדר הטוב ובמשמעת

של המשטרה. על פי סמכויות השפיטה, כפי שנקבעו בפקודת הקבע מוסמך דן

יחיד לדון שוטרים עד דרגת רב-סמל ראשון ולהטיל על השוטרים שנמצאו

אשמים את העונשים הבאים, כולם או מקצתם: קנס שאינו עולה על שכר של

14 יום, על ידי מפקד מחוז: קנס שאינו עולה על שכר של 7 ימים, על ידי

נזיפה; ריתוק עד 14- יום למקום השירות בשעה שאיש המשטרה

חופשי מתפקיד, על ידי מפקד המחוז; ועד 7 ימים , על ידי מפקד מרחב,

מחבוש, לתקופה של שלושים וחמשה יום, על ידי מפקד מחוז ועד שבעה

ימים, על ידי מפקד מרחב. כן נקבע בפקודת הקבע, כי דן יחיד אינו רשאי

להטיל עונש אחר, ואם הטיל אינו חוקי, פרט להמלצה בפני המפקח הכללי

להורדה בדרגה ולפיטורים. המפכ"ל רשאי, כדן יחיד, לעופוט קצין משטרה

בכל דרגה שהיא והעונשים שרשאי לתת הם: קנס, שאינו עולה על שכר של

עשרים ואחד יום-, הפסקת עלייה בוותק-, נזיפה; הורדה בדרגה; פיטורין,

ובלבד שקצין משטרה בכיר לא יפוטר אלא באישור השר. ראשי אגפים במטה

הארצי ומפקדי מחוזות מוסמכים לדון קצינים עד דרגת סגן ניצב.

ועדת סירוטה- איתן מצאה, כי "הובאו לדן יחיד, קרי המפקד הישיר,

מקדים שחומרתם הצדיקה העמדה לדין בפני בית דין למשמעת או בפני בית

המשפט. הואיל והמפקד הישיר הוא השופט, כי לעתים, יש הסכמה שבשתיקה

ומכאן שאין הוא יכול להיות אוביקטיבי. חיזוק להעדר אובייקטיביות יש

במספר מקרים בולטים, שבהם אף ללא שמיעת המתלונן זוכה איש המשטרה

ו זאת כאמור בפני דן יחיד".

הועלה בביקורת, כי בשתי תלונות התמנה לדן יחיד סגן פקד מחוז

ובתלונה אחרת מפקר מרחב, והם גד קורם היו מעורבים במתן ההמלצות

בתהליך בירורן של אותן תלונות.

2. בית דין למשמעת - בפקודת המשטרה (נוסח חדש), בתשל"א - 1971,

סימן בי סעיף 58 נאמר, כי המפקח הכללי רשאי, אם התעורר הצורך בדבר,

לכונן בתי דין למשמעת, שידונו שוטרים שעברו עבירה כמפורט, ובין

היתר, עבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת, והמפקח הכללי סבור כי מן

הראוי שבית הדין ידון בה, לבית דין ימונו שלושה שלושה אנשים: נשיא -

סגן המפקח הכללי או מפקד משטרת מחוז שימנהו המפקח הכללי ושני חברים,

שהם קציני משטרה בכירים שימנם המפקח הכללי.

בית דין דשאי להטיל על נאשם, הנמצא אשם בעבירה שיוחסה לו, את

העונשים הבאים, כולם או מקצתם- קנס, שאינו עולה על שכר שלושה

ריתוק של שלושים יום למקום שירות בשעה שאיש המשטרה חפשי

מתפקיד; מחבוש במשך שלושים וחמישה יום-, הורדה בדרגה-, מאסר לתקופה

שאינה עולה על שנתי ים.

לפי דיווחי הממונה על תלונות הציבור, המליצה המשטרה בשנת 1983- בפני

הפרקליטות, ב-74 תלונות על שימוש בכוח להעמיד את הנלונים בפני דן

יחיד, וב~52 בפני בית דין למשמעת. בשנת 1984 היא המליצה ב-98 תלונות

להעמיד את הנלונים בפני דן יחיד, ב-90 בפני בית דין למשמעת וב-8,

בפני בית משפט. מנובמבר 1983 עד אוקטובר 1985 הגישה הפרקליטות לבית

המשפט 54 כתבי אישום נגד שוטרים.

להלן נתונים שנמסרו על ידי המשטרה, על העונשים לסוגיהם שנגזרו

לשוטרים בעקבות תלונות עליהם, שתם בירורם בשנים 1983 - 1984:

ושנמצאו מוצדקות.



בית משפט�
בית דין למשמעת�
דן-יחיד�
�
�
39�
זוכו 40

גז יפו-. 23

נזיפה + קנס �
�
�
1�
מחבוש על תנאי�
�
1-�
37�
קנס+מחבוש על תנאי�
�
2�
9�
קנס 9

ריתוק+קנס+נזיפה 1-�
�
י�
2

4�
הורד בדרגה+מאסר על תנאי

ריתוק+קנס+מחבוש על תנאי

קנס + מחבוש בפועל�
�
�
1-�
מחבוש בפועל + מאסר על תנאי�
�
2�
�
קנס + מאסר על תנאי�
�




מהטבלה עולה כי משמעות הדברים היא שהעונשים החמורים ביותר ב-

1983- - 1984 היו: ב-2 מקרים מאסר על תנאי והורדה בהדרגה, 2 מקרים

קנס ומאסר על תנאי, מקרה אחד קנס ומחבוש בפועל ומקרה אחד של מחבוש

ומאסר על תנאי. יצויין כי באף מקרה לא נגזר עונש מאסר בפועל.

סיכום

ממצאי הביקורת עולה, כי הטיפול בתלונות הציבור על שימוש בכוח על ידי

משטרה יש שלא נערך בהתאם להמלצות ועדת סירוטה- איתן, אשר לפיהן

נהלי החקירה כלפי שוטרים יהיו כמו אלה של חקירה פלילית רגילה.

לא בהתאם לפקודות הקבע, שנקבעו בעקבות המלצת הוועדה.

החקירות לקו לעתים בחסר בגלל אי-גביית עדויות מן המתלוננים ואי

ריכוז ראיות במידה הדרושה, ביניהן ממצאי בדיקות רפואיות, בדיקות

פוליגרף, מסדרי זהוי וכד'. הטיפול בתלונות במשטרה היה ממושך, לא

במעט עקב הצורך בניתוב התלונות דרך תחנות מעבר רבות. יצוין כי גם

בפרקליטות נמשך לעתים הטיפול בתיקים זמן ניכר.

בבדיקה המשלימה בפרקליטות הועלה, כי הפרקליטות החליטה לעתים על

סגירת תיקים מחמת חקירה לא ממצה ובגלל הזמן הממודך שחלף ממועד

האירוע. שיקולה של הפרקליטות להחלטה זו היא, כי הסיכוי, שעדים,

מתלוננים ומנלונים יזכרו פרטים מן הארוע לאחר זמן כה רב, קלוש הוא;

לפיכך אין טעם לבקש השלמת חקירה. הזמן הממושך של הטיפול בתלונה,

לרבות החקירה העברת התיק מדרג לדרג, גורם משמוש ומוליך שכחה בקרב

המתלוננים, הנלונים והעדים לגבי פרטי המקרה; אף יש בו כדי לעייף

ולייאש את המתלוננן עד כדי כך, שלעתים הוא מרים ידיים ומודיע למשטרה,

שקצה נפשו בהמשך בירור התלונה. במצב זה התיק נסגר כפי שתואר לעיל.

1. כדי שבמהלך הבירור של תלונה לכל שלביו יהיה מעורב גורם מחות

למשטרה, המליצה ועדת סירוטה - איתן להקים ליד לשכת היועץ המשפטי

לממשלה יחידה של משפטנים חוקרים, אשר תלווה ותדריך את חוקרי המשטרה

מראשית החקירה. המלצה זו התקבלה עקרונית על דעת שר המשטרה, כפי

שצוין ממכתבו של שר המשטרה אל היועץ המשפטי לממשלה מיום 27.10.85.

2. ועדת סירוטה - איתן התרשמה מעדויות רבות ומעיון בתיקי תלונה, כי

"החקירות בשטח לוקות בחוסר אובייקטיביות, ומגמתה - ככל שהדבר ניתן

- לסגור את העניין במשפחה--. לפיכך הוועדה "להעביר את חקירת



i1 !^|1 -n r/!^ p 1;^ 11 'v :!-!;lurij ' i1;M r[15^:.1ניהקירוןז ן-!עו;1יס (י.וו.פ)".

בי1!נ!1 י;הל'- הקימה 1 ?Liii'f'j1-i,ועלייה /;/צי/1 בלשכ!; ה!:;א;[.ו; 'juהביקורת

1;1ו-1[. ו!ן הציב 11', '-:!. ה י ייו^ .?: וי ר,,;-' ןן-ל //ר ////;//// '-jij rn;v;?ידי אנו1וי

ההי'1ו;]1ה, כ\,(11ר ההקדיס וירי י 1.'11^.';! ו וי רוי;1;1-ו-1, בל1.ן-. ^ןך ו,[^ו1וס1-ה בהבתבו

7.10.3;:; אכ :-;?jiiinM'i 'iv.':!i^ir.Mi ['1.1i ?nציין כי "בז-;!.1! ו-1מו11ל1הה ביהו-היב

;י;:; !;1]1יייה הארצי ו! יברור ה1ור;:;1ח: ;וול ^^?.לו!] בי.וו^ /ולי ו.'?הו1 ש\ו ו1ווקור את

כלי ה!1לונוו1 17. ל י!!["1ש בכוה ;1.ל יי ש! ^ר ^ ר,". לר;[ו1 ר.ביקוו-ןז, /1קב כך נ י ו! ן

יהיה לבו1ל או1 הו^עורוו! (11ל קציני תלינו;] הציבור הן^ררוביים והנ?הו:^ייט

ולו1!וו1ר או! ו^רקרי ו;ו;ר1ו^ו1 והרררי-יס י^סיצול בתלונוו! //כ ^י נ-;ו 11] בכוח של

עיקו! י11ה. במלןביל יהיה צורך לתגבר' א11 1ור1וליוו הארצי'11,

(;;. כרי נ השיה, יו1ר אוב'ייף:''נ.י וה ירי ך י ך וחקירה (11ל ה1!ל1נוונ המליצה

ו ;1 ך // ס י ו ו ט ו-. - א י //{ כי nוו ו נ י י !-, ו. א ו י צ י ו! וו 0; ו לן ס ב /1 'j rjו- n m riף rinלן י ו- ו ו1 ''12 ל

ה. 11' nנ! ר ו-ו,, ני וי י1ri n . ו ו ;ו ר ו-., ככל '1/ י/ 7 7י ג ד, n ;? /jי ן ,n -j 1 jjמ 11! ו! נ ו-1 ו-ו ו-ו מ ל צ 1י ו [^ ו ו נ-; ו- ה

1. א ו /1 ו 51 י לן ." 1 ??[ x jjל ן n 1י ,uביקורו! יש לשקול ל מ ק 0 א, ו1 ה י וו י 1" 11' /j j nו- ר

? יו r! ? 11.3 1iי ;jו ו י, ר 1:! ו פ ו-י כ 111 ו" ה מ 111 ט י ו- י א ו ;.jiiו. ו; לי ו^ כ ל כי י י -

לרו1ו1 הביקורת נוכה חון",ר11 ההקרה של אלימויו! שוטר כלפי א^-וו, הריון

7.1 17" ג: ל ך^ ב 1 ב י ו- nכ יי א ו1 צ ו" י ך י ל ו-. י 1 ו1 1; ב י ו5 ר י ן ל ני; ש ן\, (111 !,v בבי 11 מ ש 1;-! ט.

ר0!1ר המקריה שבהמ מ!י!קיייס //7י1/ ב/1/\ 7/ יו!י-ןי או למטה urn - iiui

'jxMuvrrj "; ^^^ r 1 :nI fDc-'י J ^^ run I.!בהירה ו. י כרוז,. ויוש1ב 0/1 למלא את

ר; ^1 r.iצ 1 ן 1 ויו |.' Tuני י ט ו ו! ב נ ז- ו ן,

11 ב ?- ק 11 יי! [ Uב ,nilכי ב י צ :. י1. in -! ! ?'j /\ ;? 1 [! 1:r3 י[ r-h-1י א ע 111 וי- ! .1; fjכי וי; נ א ו 11 ו-. ש ל

ווקירה והרו רול ט ה ב ו! ת ו ם הביש של הס י נ: ו ל בעיינות , nit^wn ?' ui j /\ vjjטיעול

!:אוו1 '.יה יש בו כרי ל ה ש ו;' י ''1 nr! '.Trr! ju .של המשטרה ב1"ני הציבור, עכ

'Ar/ירון וו1הצ י ב ו ר !י ו /^ r/yו // ?? // י ,?// ש י ה ן ף jjjyו לה שה יי א 'ז ו כה ממנו.



הוועדה לענייני ביקורת המדינה

10.11.87



תלונות בגד שוטרים בגין שימוש בכח



נספח מס' 2



הערות�
אופו הביצוע |�
הגורם

המבצע�
טיפול /המלצות�


ממצאים בדו "ח מבקר המדינה�
�
�
�
�
�
�
הליקו י�
הנושא�
�
�
תלונות על שמוש בכח

במשמורת מטופלות ע"י

המטה הארצי.�


בשלב זה לא

ניתך לבצע בשל

מגבלות תקציב.�
משרד

המשפטים

מייל�
ההמלות נידונו במסגרת ועדה משותפת

עט משרד המשפטים.

יישום המלצה זו הוטל על משרד

המשפטים.

עקרונית מקובל, אך לאור צמצום

בשיאי כוו האדם במשטרה לא ניתן

ליישם המלצה זו.�
אי יישום המלצות ועדת

א. הקמת יחי משרד המשפטים.

ב. חקירה ע"י אנשי לשכת

הממונה על תלונות הציבור�
?????????-בירור התלונות�
י�
�
הוצאו פניות מס'

71.70.69.�
1

קציני ברור i

התלונות הונחו

ברוח זו נכתב

ובעפ"י.

ו

i

"�
מבת"צ

"�
ההנחיה הקיימת היא לגבות ככלל

הודעות אותנטיות לצורך הברור.

מקולו ויש קושי, או אין צורך

עניני בגבית הודעה ודי בחומר

הקייס אפשר לוותר על הודעה נוספת

(כל מקרה נשקל לגופו).

ההנחיה הקיימת שהזימון יכלול שתי

הזמנות בדואר רשום.�
ו

א, אי גבית הודעה מהנוגעים /

כנדרש.

ב. העדר פעולות כנדרש

לזימון המתלונן.�
?????? בירור התלונות

i

1�
/

/

i

1

!�
�
פנייה מס' 71 .�
הנושא נכלל 1

כרשימת הביקורת!�
"�
קימת הנחיה מפורשת בענין זה,

בכל מקרה של תלונה בגין שימוש בכח

לחת לקובל תעודה רפואית לבדיקה,

או להפנותו לרופא , כאשר הבדיקה

עשוייה לקדם את הברור.�
אי עריכת בדיקות רפואיות

למתלוננים.�


דרכי בירור התלונות�


/�
�
�
!

i

5

i�
"�
המדובר בהליכים אשר לנקיטתם יש

שיקול דעת לענין קידום הבירור

וכמובן היכולת הבסיסית לבצעם.�
אי עריכת מסדרי זיהוי או

בדיקות פוליגרף.�
1r

דרכי בירור התלונות

1 /�
�
�




�
�
הגורם

המבצע�
�
ממצאים בדו"ח מבקר המדינה |�
ומסייד;

1 1�
�
1 הערות�
אופו הביצוע�
�
טיפול / המלצות�
הליקוי �
הנושא�


!�
�
מזה כשנה וחצי שהמפכ"ל

" הורה לגייס 5 גימלאיס

בחצי מישרה לסייע לחוליה

הארצית בהדבקת הפיגור�
בלשכת מבת"צ מתנהל מעקב

אחר סמך הבירור בתלונות

והנושא נכלל בביקורות '

התקופתיות ע"י במת"צ וקבת"צים

מחוזיים. כן תוגברה החוליה

הארצית בגימלאים�
מבת"צ�
לעיתים מתארך הבירור דוקא "באשמתי

המתלונן ועדיו, תופעה של התחמקות

במהלך הבירור-שכיחה בפרט כאשר אין

המתלונן עומד מאחורי תלונתו

מכל טעם שהו�
משך זמן ארוך

לבירור וגבית

הודעות

מתלוננים באיחור

ו

i�
דרכי בירור

התלונות�
5.�
�
כיום מתבצע דיווח יומי

למבת"צ ולמפכ"ל.�
הנושא יודרך שוב בפרט ביח'

החקירות�
מבת"צ�
ההנחיה בענין זה ברורה יחד משמעית�
איחור בהעברת |

תלונות על

שימוש בכח

למבת"צ /�
ז-�
6.�
�
פנייה מס 69�
הופצה הנחייה בנושא�
מבת"צ�
ככלל זוהי ההנחיה אך קורא כי

תוצאה של ביטול התלונה היא העדר

שיתוף פעולה מצידו ומצד עדיו

להמשכת הבירור מה שאינו מאפשר

את השלמת- הבירור�
המשך בירור

למרות ביטול

התלונה ע"י

המתלונן �
�
7.

t

1�
�
פניה מס' 72�
הוצאה הנחיה נוספת בכתב

י�
ו�
ההנחיה בנושא ברורה אלא שלעיתים

מתחיל הקת"צ בבירור אם משום

אליו או שטרם ברור

כאלו- נסיבות געשה הקובל שימוש
:
כח ואם על מנת לאסוף את הראיות

הדרושות מיד כשהן בהישג ידו של

הקת"צ, מכל מקום תמיד המשך הטיפול

והשלמתו ע"י החוליה הארצית�
בירור תלונות /

מסוימות ע"י

קתצ"ים במקום

ע"י החוליה

1

1�
1

j

1

t

i

!�


i

i�
�
פנייה מס' 71�
חודשה ההנחיה בנושא�
מבת"צ�
-'הנחיה בנושא קיימת ומבוצעת להלכה

עם מיכון התיקים האישיים

תצומצמנה הטעויות לאפס.�
הרשית משמעתיות

קודמות

1י�


"�
9.

i
:
j�
�
פנייה ממי 68�
הוכנה הוראה לתיקון פקי

הקבע והופצה הנחיה בכתב�
מבח"צ

!�
ההערה נכונה הדבק תוקן.

!

!�
איזכור התלונה

בתיק האישי של

הנילון עת הגשה

התלונה, והעלאה

בדרגה ללא�
"

i�


i�
�

שימוש בכח



תלונות שהתקבלו ביחידות ובחוליה הארצית בגין שימוש ככה, עפ"י חלוקה

למחוז השו ואה בין השנים 85. 87-86 עד סוף אוקטובר



1987�
1986�
1985�
�
�
סה"כ�
חוליה�
יחידות�
סה"כ�
חוליה�
יחידות�
סה"כ�
חוליה�
יחידוח�
המחוז�
�
�
י 157�
191�
399�
158�
241�
461�
148�
313�
צפוני�
�
293�
66�
227�
309�
72�
237�
279�
52�
227�
תל-אביב�
�
298�
155�
143�
301�
151�
150�
258�
104�
154�
דרומי�
�
217�
119�
98�
194�
89�
105�
201�
76�
125�
i

מרכז�
�
81�
18�
63�
109�
25�
84�
87�
16�
71�
מג"ב�
�
1237�
515�
722�
1312�
495�
817�
1286�
336�
890�
סה"כ�
�




מחור התיקים הללו נמצאים עדיין בחקירה



סה"כ�
1987�
1986�
1985�
�
�
244�
215�
29�
-�
בחוליה�
�
456�
430�
26�
�
ביחידות�
�

שימוש בכח - החוליה הארצית

תיקים שהועברו לפרקליטות



נספח סס'' 4



סה"כ�
07 19�
86 19�
1985�
�
�
עדיו בפרקליטות�
הועברו�
עדיו בפרקליטות�
הועברו�
עדלו בפרקליטות�
הועברו�
עדיו בפרקליטות�
הועברו�
תוצאות הטפול�
�
�
254 �
�
62�
�
94�
�
78�
מוצדקות�
�
�
750�
�
174�
�
361�
�
215�
לא מוצדקות�
�
ו�
506�
-�
154�
�
�
�
182�
לא הוכחו�
�
ו�
174�
430�
47�
300

ו�
79�
25�
48�
לא הובברו עד תום�
�


755�
1664�
430 �
437�
300

ו�
�
25�
523�
�
�




הערות

1. כל התלונות המוצדקות מועברות לפרקליטות באמצעות אכ"א/משמעת.

2. הרישום בפרקליטות שונה משלנו בשל טכניקת הרשום אצלם.

3. 1987 הרשום הוא עד סוף אוקטובר השנה.