הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 281

מישיבת הוועדה לעניני ביקורת המדינה שהתקיימה

ביום שלישי, י "ח בחשוון התשמ"ח-10.11.87, בשעה 13:00

נוכחים;

ד. ליבאי - יו"ר

א. הראל

ר. כהן

ע. לנדאו

י. מצא

ח. רמון

א. ח. שאקי

ד. תיכון

מוזמנים;

י. הורוביץ -מנכ"ל משרד מבקר המדינה

ב. ליס - נציג העובדים ברשות השידור

ד. אור-סתיו - "

א. פורת -מנכל רשות השידור

ע. עמר -סמנכל כווז אדם

ש. צימרמן - דוברת רשות השיור

ש. לביא - משרד מבקר המדינה

ד"ר ב. גייסט - "

ד. בר-הלל - "

ש. שדה-אור - יועצת משפטית, יחי השכר והסכמי עבודה, האוצר

י. כהן - יועץ שר החינוך

ע. ברלינסקי -משרד הכלכלה

פ. צדר - "

מזכיר הוועדה;

ב. פרידנר

קצרנית;

ש. אלתרמן

סדר-היום;

יחסי עבודה ברשות השידור, דו"ח שנתי 37, עמי 1045 -1030.



יחסי עבודה ברשות השידור, דו"ח שנתי 37, עמי 1045 -1030

היו"ר ד. ליבאי;

אני פותח את דיון הוועדה לעניני ביקורת המדינה. זו ישיבה שניה, לבקשת מספר

חברים שביקשו לדון על פרק יחסי העבודה ברשות השידור. מלכתחילה היתה בקשה לדרוש

ממבקר המדינה דו"ח מיוחד, נוסף על הנעשה ברשות השידור. הסתבר לנו שבדו"ח הנוכחי

של המבקר יש פרק על רשות השידור. החלטנו לדון על הפרק הזה. ולא עומדת כרגע כל

בקשה לבקש דו"ח מיוחד.

אני לכשעצמי מודע לכך שמצד הכנסת מטפלת בנושא ועדת החנוך והתרבות. אם אינני

טועה, היא יושבת בימים אלה ממש על המדוכה ועל הנושא הזה. אינני מתכוון שהוועדה

הזאת תיכנס לנעליה של הוועדה ההיא ותתחיל לעסוק בהיבטים האקטואליים דווקה. אנחנו

צריכים קצת להיזהר ולא לגלוש, אם כי אני משוכנע שבלי האקטואליה לא הינו דנים על

הפרק ברשות השידור ולא היינו מעניקים דחיפות לנושא. איך שהוא צריך למצוא איזון

בין תפקידנו כוועדת מבקר המדינה לדון בדוייח המבקר ובין העובדה שהנושא נמצא בידי

גורמים אחרים של הכנסת. לא אוסיף.

חברי הכנסת מבקשים שנקרא את התקציר. בבקשה.

י. הורוביץ; ;

בטבלה יש מיכסה של שעות עבודה לפי הסכמים ומעבר לה משלמים על פי שעות

נוספות. למשל, כתבים בחדשות 4 ימי עבודה. מעבר לזה שעות נוספות.

ד. תיכון;

איך זה נוצר?

י. הורוביץ;

הסכמי עבודה משנת 1968 ופרשנויות.

ב. גייסט;

בעמודים 1037 - 1041 מופיעה רשימה של השביתות. כל זה לפי התיעוד שברשות

השידור.

ע. לנדאו;

מה זו הזנחה של תחום כוח האדם?

ב. גייסט;

האנשים שערכו את הדו"ח הזה דיברו על להזנחת כוח אדם בעיקר בקשר לבעיות

שאנחנו מעלים בדו"ח, בענין הסכמתי עבודה, ריבוי ועדים וכוי.

א. ח. שאקי;

יחסי עבודה?

ב. גייסט;

כן. בדו"ח המלא אנחנו מאזכרים ארבעה דו"חות קודמים שטיפלו ביחסי עבודה

ברשות השידור.



א. ח. שאקי;

אגודת העיתונאים נתנה היתר להתעלם מהחוק?

ב. גייסט;

כן.

ר. כהן;

זה לא חוק.

א. ח. שאקי;

תקשי"ר.

ע. לנדאו;

איפה עומדת כרגע הצעות הוזוק שהוגשה לשר החינוך?

ד. תיכון;

על שולחנך במליאה.

היו"ר ד. ליבאי;

אתמול הונחה על שולחן הכנסת, אבל טרם נקבע מועד.

ד. תיכון;

יש לי הצעה לסדר. לאחר שקראתי את הדו"ח, הייתי מציע לשקול אם לא כדאי לדחות

את הדיון לכמה שבועות, עד שהענינים יסתדרו או לא. למה נתיחס? המצב הלך והוחמר.

הוועדים מצויים במא ומתן. מה נוכל להשיג על ידי זה שניכנס לעובי הקורה בעצם

הימים הללו? לכן הצעתי היא לדחות את הדיון , לאחר שיירגעו הרוחות, כדי שנוכל

להתיחס לדברים שהם חמורים ביותר.

היו"ר ד. ליבאי;

חברי הכנסת יכולים להתיחס להערה לסדר. זו ישיבה שניה ביום, לבקשת חברי

הוועדה. היא לא באה מיזמתי. כאן נעניתי לבקשת חברים. אם תברים חושבים שמן הראוי

לדחות את ההמשך, אני אמלא אחר בקשתם. אם נתחיל היום בדיון, לא נסיים. גם נראה מה

קורה בשטח. אם קבענו ישיבה, נראה לי שיש להתחיל בדיון, איננו מסיימים אותו

היום ואנחנו דוחים את ההמשך. נראה לי שזה הכיוון הנכון.

א. הראל;

אני מבקש להפנות שאלה למבקר, למה אתם חוזרים כל פעם על הענין הזה של משלם

האגרה, כאילו יש קורלציה בין מה שקורה לבין המשלם. ואם לא היה משלם אגרה, כל

הבעיה לא היתה קיימת?

ח. רמון;

אתה משלם עבור שירות שאתה לא מקבל.

א. הראל;

אתה משלם בעד המכשיר.



היו"ר;

יש פרק בדו"ח על אגרות. על פי חוק האגרות, האגרה משתלמת עבור אחזקת המקלט

ולא עבור השירות.

ד. תיכון;

אם המכשיר שלי מתקלקל, הם משלמים עבור התיקון?

היו"ר ד. ליבאי;

זה פרק אחר. אם נצטרך, נקדים את הדיון בו.

אין זה מקובל אצלנו אצלנו שאנחנו מזמינים נציגי עובדים. אנחנו מזמנים שר או

מנכל או יושב-ראש תאגיד להשיב לביקורת מבקר המדינה, בגלל מהות הנושא של השביתות

ובגלל האקטואליה חשבנו לנכון שנרצה לשמוע הערות, אם יש, מנציגי העובדים.

ע. לנדאו;

הכלל הוא להזמין את כל מי שנוגע לדו"ח.

היו" ד. ליבאי;

איננו יכולים להזמין מי שאיננו גוף מבוקר, אלא אם הוא רוצה לבוא. אם תיקוז

פרוטוקולים של הוועדה, תראה שאיננו מזמינים ועדי עובדים. וכמעט בכל נושא הם

מעורבים ויש להם מה להגיד.

ר. כהן;

הוטחה ביקורת גם על הנהלת הרשות וגם על העובדים.

היו"ר ד. ליבאי;

אני מסביר למה הזמנתי את נציגי העובים. אינני חוזר בי.

שנית, אני מציע שנתחיל עם נציגי הובדים ונשמע דווקה למהם את ההערות להם, הן

לגבי האמור בדו"ח , הן לגבי המצב כפי שהם רואים אותו ברשות לאור ההערות האלה. הם

יכולים להוסיף מה שנראה להם. אם תהיינה שאלות לעובדים - בבקשה. אתר-כך נעבור

לשמוע את המנכ"ל . המנכ"ל אמר שלא כל דבר הוא יכול לומר בנוכחות נציגי העובדים.

אני מבין אותו, אם נדרש ממנו לגלות או למסור לנו דברים.

ב. ליס;

אני עובד ברשות השידור משנת 1969. בשנת 1969 חבר-הכנסת נבון אמר כאן מעל

דוכן הכנסת שהמצב ברשות השידור הוא מבוכה, בוקא ומבולקא. מה שאמר אז קיים גם

היום. דו"ח מבקר המדינה עומד במקומו. אני מניח עליו את שתי ידי.

הנה נאמר שעובדים שלשה ימים נוספים. זה פשוט לא ניתן, צריך למחוק יום עבודה

אחד. אינני יכול לעבוד יותר משני ימים נוספים.

כמה שובתים היום? מה מספרם של העיתונאים בטלוויזיה ששובתים? 832. בדו"ח

מבקר המדינה משנת 1986 נזכר המספר של 810. תוך שנה 6 נוספים? אני הכנסתי אותם

פנימה? אני גרמתי לאבטלה סמויה?



נצטרכתי לעשות כתבה בגבול החם של לבנון, לעשות סיבוב על ספינה. זה דרש 37

שעות, מבלי יכולת לרדת ממנה, גם לא לישון. ואז לכאורה יצאתי מתרוום של שעות

נוספות ועלי לבקש היתר עבודה. העורך רוצה את התוכנית הזאת ליומן החדשות. ההנהלה

אם תצא לענין הזה, תגיע ל-500% שעות נוספות ואיננו

מאשרים לך. כלומר - אנשי ההנהלה נותנים לי את התכנים של הסלוויזיה, האם אצא

לעשות סיקור בלבנון או לא. כמובן שזה לא היה 500% אלא רק 125%. קיבלתי 50 שקל.

הנתק הקיים בין עובדי הרשות וההנהלה הולך ומעמיק. מעולם ההנהלה לא שאלה: מה

כואב לכם? במה אפשר לשפר? הקשר עם ההנהלה קיים רק בעת שביתות. כאשר יש שביתות,

זה יורד לאמוציות ולהכפשות. במשך השנה לא ראיתי מפגשים מהסוג הזה, כדי לנסות

ליצור מצב ששביתות אמנם לא יקרו.

בשנת 84 ו-85 על מה היו השביתות? על השוואה לעיתונות הכתובה. את הדברים

האלה אפשרלסדר . כל עוד הנתק קיים, הוא גורם לשינאה, כמו שאומר דו"ח המבקר. לדעת

הביקורת יש צורך חיוני ודחוף בחיזוק המערך הניהולי בתחום יחסי העבודה ולמצוא אדם

מתאים שיעסוק בכך.

לגבי הסידורים בחיי היום יום אין אל מי לפנות. אין ביכולתם של מנהלי

המדורים לפתור בעיות. הם מעלים אותן לבניין כלל.

מנהל הסלוויזיה היה אחד מכם.

ברגע שהוא נתמנה מנהל, הוא נכבל. הוא לא יכול לאשר לי. בנין כלל שאב לעצמו

סמכויות ומשם מנהלים את הטלוויזיה.

מה זה בנין כלל?

הנהלת רשות השידור.

אתה היית רוצה שההנהלה שלך תהיה מנהל הסלוויזיה ולא המנכ"ל מלמעלה. מנהל

הסלוויזיה ינחה את הענינים בהתאם להבנתו את הטלוויזיה ישירות.

אמת.

דבר אחד - חלוקת סמכויות להנהלה, דבר שני - נתק חברתי תקשורתי.

אני עובד על שני מישורים. במישור העובדים הנתק הוא מוחלט. למנהל אין כמעט

סמכויות.



היו"ר ד. ליבאי;

אתה היית רוצה מיבנה של הנהלה לרדיו והנהלה לטלוויזיה, וועד מנהל.

ב. ליס!

כן.

היו"ר ד. ליבאי;

מבחינת המיבנה המנכ"ל הוא מיותר, הוא רק יוצר נתקים.

ב. ליס;

אם ניתן קצת כוח להנהלה של הסלוויזיה או ההנהלה של הרדיו, יהיה יותר קל

לחיות.

היו"ר ד. ליבאי;

זה חומר למחשבה.

ר. כהן;

אני לא מכיר את המיבנה. להנהלת הטלוויזיה ולהנהלת הרדיו אין סמכויות?

היו"ר ד. ליבאי;

לא. חוק רשות השידור נחקק כאשר לא היתה טלוויזיה. בחוק רשות השידור יש

מליאה, שמציעים למחוק, יש ועד מנהל שיש לו סמכויות ויש מנכ"ל שסמכויותיו בלתי

מוגדרות. מנהל טלוויזיה ומנהל רדיו לא מוזכרים בחוק.

ב. ליס;

יש מחלקת כוח אדם - גם היא בחברת כלל.

ע. לנדאו;

אצל מי הסמכות?

היו"ר ד. ליבאי;

אצל מנכ"ל רשות השידור על פי חוק. החוק לא מכיר במנהל טלוויזיה ובמנהל

רדיו. צריך לעשות את הדברים כפי שהם בחוק. אם יש טענות על החוק הזה, תבואו

לכנסת.

ב. ליס;

נזכר ציוד אי.אנ.ג'י כדבר שיציל את הטלוויזיה, הוא יעשה חדשות יותר טוב.

אותו ציוד לא קיים במחסן, הוא מתופעל ועובד בתוך האולפנים, פרט לשני מכשירי

עריכה. ציוד האי.אנ.גיי כולל מצלמות, מכשירי הקלטה ומכשירי עריכה. מכשירי העריכה

נמצאים במחסן. המצלמות ומכשירי ההקלטה מתופעלים בתוך האולפנים.



כאשר אני שואל את חיים יבי(: אתה רוצה כהפעיל את

מה פירוש, צריך לקנות חדש?

הי ו" ר ד. ליבאי ; מאז נערך הדוח לא הופעל ציוד האי.אנ.גיי,

צי וד בשווי 72 אלף דולר. זה כולל שתי יחידות

הקלטה ויחידת עריכה. הציוד מונח במחסן הטכני של הטלוויזיה.

ב. ליס; סי ור במחסן יגלה שהם אינם.

הי ו" ר ד. ליבאי ; הם נגנבו?

ב. ליס; הציוד לא קיים במחסן. הוא נמצא בניידות

השי ד ור ובא ולפנים.

היו"ר ד. ליבאי; למעט יחידת העריבה . למה לא משתמשים בר.?

ב. ליס; מפני שאין מצלמים בחון. אנו העיתונאים מוכנים

להפעיל אותו. כל תחנת טלוויזיה בעולם מתמודדות

עם הבעיה של הכנסת ציוד אי.אנ.ג'י. האמריקאים פתרו את הבעיה לפני עשרים

שנה, האנגלים לפני עשר שנים, הצרפתים לפני שש שנים. יש מודל לפתרון, הפתרון

הוא כסף.

ר. כהן; באולפנים עובדים על אי.אנ.ג'י. בחוץ עובדים

על פילם. כאשר אתה מצלם כתבה בכנסת, אתה מצלם עם

פי לם.

ב. ליס; אם הייתי מצלם באי.אנ.ג'י בכנסת, אין להם שימוש.

אני רוצה להבין. אתה מצלם עם פילם. אמרו לי שזו

הטלוויזיה האחורנה שמצלמת עם פילם. זו עובדה אחת

חשובה. אני מבין, היות ומצלמים בחון עם פילם אי אפשר לערוך באי.אנ.ג'י

ולכן היחידה מושבתת.

דבר אחרון. בעמוד 1045 כותב המבקר; לאח ורנה

הוקמה ברשות ועדת התייעלות שמתפקידה לקבוע סדרים

שיאפשרו ניצול מירבי של כוח אדם בצורה גמישה בתחום העיסוקים השונים

בטלוויזיה. מזה 14 חודש עובדת הוועדה. לכאורה היא קמה מתוך אנשי הרשות,

יוחנן צנגן, חיים יבין ואנשי כספים. ועדה מכובדת. כאשר היא נכנסה לתפקידה

היא לא היתה צדיכה ללמוד את בעיות רשות השידור. והנה ועדה זו עובדת 14

חודש ועדיין לא הגיע לשום דבר. יודעי דדבר אומרים שיש מסקנות. המנכל הזיז

אותם ואמר לכתוב מחדש. זו ועדה שצמחה מתוך אנשי רשות השידור והם מכירים

אותה לפני ולפנים.

היא מונחה על ידי המנכל?

ב. ליס! ודאי. אין תוכנית. אין מסקנות. לא יודעים כלום.

חיים יבין לא בוועדה.

ב. ליס; הצלחת לנטרל אותו. כולם אנשי רשות. הוועדה היתה

צריכה לייעל, להביא המלצות לפיטורים. רצינו

לסמוך ידינו על תוכנית הבראה.

היא עבדה?

ב. ליס; היא עובדת 14 חודש.

רק לגבי טלוויזיה או הכל?



ב. ליס; רק טלוויזיה.

ר. כהן ; אני מבין עימה שאמרת קודם עדיין נכון , למרות

הסיפור של פילם ואי.אנ.ג'י. אם היו צריכים לצלם

מחוץ לאולפנים היה צריך לקנות מצלמות הדשות.

ב. ליס; כל שנתיים יוצא דור חדש של מצלמות. אלה מצלמות

של דור ראשון, פיתות ראשוני. ברגע שהרשות תחליט

להכניס אי.אנ.ג'י, היא תצטרך לקנות דור שמיני.

כאשר אתה מסתכל על רשימה של השביתות, בכל קנה

מידה זה למעלה מהמקובל, בלשון המעטה. הרבה מאד

שביתות, הרבה מאד סכסוכי עבודה. א) איך אתם מסבירים כנציגי עובדים את

ריבוי השביתות? ב) האם עשיתם מאמץ למצוא נציגות אחת לעובדים בדרך זו או

אחרת? כדי לנסות להתמודד עם הבעיות, שלא כל סכסוך שמקיף קבוצה קטנה מאד של

עובדים ישבית את המערכת. המצב הזה של 14 ועדים הוא מעל כמה שהיה באל-על

בשיא הסכסוכים. פה הגענו לשיא מבחינת המספר של ועדי עובדים.

אתם משווים את רמת השכר שלכם

לעיתונות הפרטית או לעיתונים שעובדים במערכת הפרטית ולא לעובדי ציבור או

עובדי מח"ר. האם מבחינה זו אתם כל כך מקופחים, בהשוואה למערכת הציבורית

ולא הפרטית? האם לתעשיתם בדיקות כאלה ומה המסקנות שהגעתם אליהן?

ד. א ור סתיו; בקשר לענין השביתות אין כי אלא להפנות אותכם

למסמך בעמ וד 1036: גם בשנת 1986 יש תופעה של

התגברות שיבושים בעבודה, לאחר שפג תוקפם של הסכמי השכר בסוף מארס 1986. עד

סיום הביקורת לא נחתמ ו הסכמי שכר חדשים.

זו אינדיקציה לגבי כל יחסי העבודה ברשות השידור.

הצפוי והמקובל במשק - כאשר עומד להגימר הסכם עבודה יושבים ודנים ולבסוף

חותמים הסכם. קצללנו קיימת כבר מסורת שההנהלה מסתכלת עלינו במשיכת

כתפיים, מדוע איננו מבינים את הסחבת במשא ומתן. השיא בא כרגע. כאשר בתחילה

נאמר לנו שאי אפשר לדבר משום שבתחילה צריך לגמור משא ומתן במשק הציבורי.

אחר כך אי אפשר כדבר עד שלא יוסכם בעיתונות הכתובה. אחרי שהוסכם בעיתונות

הכתובה, חזרו ואמרו לנו; לא תקבלו אגורה לאחת יותר מאשר 75 שקלים. אם כן,

לשם מה היתה כל הסחבת? מד וע לא אמרו; נסכם איתכם כמו עם המשק הציבורי.

תקבלו וגמרנו.

הסחבת היתה מטרה לשמה. זו דוגמא קטנה. אגב, זה

אולי יהיה שייך לנושא השני. אינני רוצה להכתים אף אחד מחברי לעבודה, אבל

תראה שסטטיסטית דווקה העיתונאים גילו אחריות מעל ומעבר והשתתפותם במימוש

שביתות ועיצומים היא מזערית ביותר.

עכשיו בקשר לנציגות של העובדים. ייתכן שהדבר היה

טוב לכל המערכת. עובדה היא שאין זהות מקצועית באותו בית שאנחנו עובדים.

כלומר, לא רק שאיננו משוייכים לאותן הסתדרויות עובדים, ההסתדרות הכללית

והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, אלא גם מהות העבודה שונה. אפילו בתוך

לירושלים יש שוני במהות העבודה לבין עיתונאי הרדיו לבין עיתונאי

הטלוויזיה. אפילו שאנחנו באגודה מקומית אחת, יש ענינים שונים, ענינים

מהותיים, מקצועיים גם של תנאי עבודה וגם של עבודה.

א. הראל; כאשר יש זהות עבודה בין מנקה כבישים בתעשיה

הא וידית ובין הטכנאי, הם בועד אחד.

אצלנו יתקבל בברכה. השאלה איך משתיתים את יחסי

העבודה. זו תיבת פנדורה.

ע. לנדו; זו שאלה להנהלה. איזו תשובה ארגונית יש לכם?

ד. אור סתיו; אנחנו מוכנים לדון בכל דבר, גם בדבר הזה.



ע. לנדאו; חלק מהדיון יהיה איך משתיתים יחסי עבודה, על

איזה כללים, מה מותר כעובדים ומה אסור כהם. מה

העמדה שלכם כדי שיחסי העבודה יהיו טובים?'

ד. אור סת י ו; אני איש הרדיו, איש קול ישראל. הצעתי כהקים

מועצת גג לעובדי הרדיו בכל המיגזרים השונים.

קודם כל מפני שאני מאמין באחדות עובדים, כוחם אז יותר גדול.

למה לא להקים ועד ראשי לרדיו וועד ראשי

לטלוויזיה? הרדיו מייצר תוצר אחד והטלוויזיה

מייצרת תוצר אחד. מה המניע לא להקים?

ב. ליס; מצידנו אין שום מניעה.

ד. כהן; זה לא מותנה בהנהלה, זה מותנה רק בעובדים.

ב. ליס; טכנית בלתי אפשרי. העיתונאים חאינם שייכים

להסתדרות. הטכנאים שייכים להסתדרות. ההסתדדות

מפעילה את הטכנאים כאשר יש ביכולתה או כאשר היא רוצה. אולי ההסתדרות לא

נותנת גיבוי. איך תחבר את שני הדבדים?

ר. כהן; בהסתדרות.

אנחנו לא חברי הסתדרות, אנחנו איגוד עצמאי של

ע ית ונאי ישראל.

הי ו" ר ד. ל י בא י; פרט לעיתונאים יש עוד בעלי מקצוע שאינם שייכים

להסתדרות?

ב. ליס; 1 לא.

ר. כהן הם הרוב.

ב. ליס; הם איגודים ספציפיים בתוך ההסתדרות.

איך מקימים ועד עובדים? אומר מבקר המדינה

שריבוי הועדים הוא מכשלה. דאינו את זה באל-על

ומקום אחר. יש לחזור לצמצם למינימום מסוים של ארגון יציג של עובדים. הרשות

נתברכה בכך שהיא עובדת עם ארגון יציג גדול ככל האפשד של עובדים, 14 ועדים.

זה לא נוח שהכנסת תתערב והיא תתחיל לההכתיב איך עובדים יתארגנו. אם זה לא

לבא מבפנים, איך יבוא לבוא שיפור?

ד. אור-סתיו; זו לא עצמא ות לשמה. הדבר הזה ממ ומש בזה שהוא

ואני עובדים יחד באיגוד אחד. כל עיתונאי הרדיו

והטלוויזיה אנחנו אגודה אחת.

א. הראל; כאשר אתם רוצים לנהל משא ומתן עם ההנהלה, כאשד

14 ועדים דובים לנהל משא ומתן, עד שמדבדים עם

לכולם עובד הזמן.

ד. א ור-סתי ו; אלה ענינים עיונים.

הי ו"ר ד. ליבאי; כל אחד רואה את הקטע שלו ולא מוכן לראות את

ציבור העובדים בכללותו של הרשות. כל אחד מ וכדח

לראות את עצמ ו כשליח של הציבור שהוא מי יצג אותו ואין ראייה כוללת. זה קשה

בלי ראייה כוללת. להסתדד ות כללית יש ראייה כוללת של המעמד כולו, של

הציבור, של המדינה, של הסך הכל. כאשד אתם מפוצלים, כל מי שכואב לו ולא

נענה יכול להשבית את השירותים. זו רשות ממלכתית ונמצאת על המסך בכל בית.

ד. א ור-סתי ו; אני מסכים עם הגישה הזאת.



ה י ו" ר ד. ליבאי ; אני תלבט ושואל אותך כמי שנמצא כאן ואינו רוצה

התערבות המחוקק בנושא של עבורה. האם מוכרחים

להגיע לכונס? באל-על עושים כונס וזה פוטר מהרבה דברים.

דני הכריז שהוא בעד אחדות העובדים. ברשימת

הסכסוכים תמצא סכסוכים בין העובדים לבין עצמם,

אפילו לא הגיעו להידברות ביניהם, משום שאין עוד מועצה או רשות כללית של 14

הוועדים. אני עדיין לא הבנתי מד וע יש מניעים ולא קיבלולאת ההצעה שלך, ואל

הקימו שני ועדים, ועד הרדיו וועד הטלוויזיה. מי שהיה לו הכוח ליזום שביתה,

יש לו הכוח ליזום שני ועדים. זה ציבור אינטליגנטי.

מדוע הגענו לשביתה הזאת? אנחנו ביקשנו זהות עם

העיתונות הכתובה, ביקשנו 4.5% תוספת. תראו כמה

מוגלה יצאה בגלל 29 שקלים. לפתע פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו בתוכנית

הצלה, בפיטורי עובדים, בתוכנית התיעלות.. לפתע שואלים: מדוע אין לכם ועד

גג? כל זה פרך מתוך שביתה, כאשר אתה בא לבקש 4.5%.

הי ו" ר ד. ליבאי; אנחנו דנים על דוח מבקר המדינה.

ב. א וד-סת י ו; אין ספק שריבוי הוועדים הוא פצע ברשות השידור .

כיוון שאין הידברות בין העובדים ומכיוון שרשות

השדיור מגלגלת כל דבר מאחד לשני, אם אני מצליח להשיג תוספת - היא ניתנת גם

לטכנאים וגם לנהגים ברשות השידור. לא הצלחנו להגיע למצב של סטריליזציה. אם

יהיה ועד אחד, הגלגול יהיה מיידי. היום הגלגול ל וקח כמה חודשים. הטכנאים

ייכנסו לשביתה, לאחר מכן הנהגים.

זה לא ההגיון שלי. אם יש ועד מייצג, הוא רואה

את כ ולם. מה שהוא מקבל, הוא מקבל בשם כ ילם. הוא

רואה את אינטרס הקבוצות השונות. הוא מייצג את כ ולם לטוב ולרע. זה בבת אחת

ע ובד על המיכל ול.

אני מדבר על המצב כי ום.

א. הראל; המבקר מציע לשנות.

הי ו"ר ד. ליבאי; אנחנו לא יכולים לדבר על הנושא הזה עם המנכל,

אנחנו מדבדים איתכם על הקטע הזה כנציגים של

עובדים, ככתובת לכך שקשר. מבחינה ציבורית להמשיך במצב הזה.

ב. ליס; הנתק קיים בין העובדים לבין ההנהלה. למה לא

דיברו על זה לפני חצי שנה, לפני שנה? ברגע שיש

נתק לאי אפשר לדבר. הדברים לא עולים. אף לא ראיתי מצב שיושב איש הנהלה מ ול

עובד במאמץ לנסות לייעל או לצמצם.

הי ו" ר ד. ליבאי; אני אפנה את השאל ות האלה למנכל ואבקש את התשובות

של ו לגבי נק וד ות אלה.

ד. א ור-סתי ו! כיוון שאני יושב פה בשביל לענות , אולי תשכילו

אותי. באוניברסיטה האם שוטף הרצפות והפרופסור

מיוצגים על ידי ועד אחד או אלה קשורים למח"ר ואלה להסתדרות?

בחברת חשמל יש ועד ארצי.

ד. א ור-סתי ו! אני מדבר על אקדמאים.

ע. עמר! יש טבלת שכר.

ד. א ורא-סתי ו! הם מי וצגים בועד אחד?



היו" ר ד. ליבאי; בתוך האוניברסיטה יש ועד עובדי האוניברסיטה. הוא

ועד אחד של עובדי האוניברסיטה מ וכ ההנהכה. בועד

הזה יש נציבים של פרופסורים.

ח. רמוו ; יש ועד של הסגל ויש ועד לא של הסגל. בתוך

הסגל הם הפרופסורים והם עובדי ההוראה. בועד לא

של הסגל יש גם שוטף רצפות וגם מנכל האוניברסיטה , שזה לא מסלול אקדמי אלא

מינהלי. בתוכם יש גם טכנאים במעבד ות וגם פקידים

ד. א ור-סת י ו; למה יש 14 ועדים? יש לנו רדיו בירושלים ויש רדיו

בתל-אביב. תודה לאל חשאין בחיפה. יש ועד עיתונאי

הרדיו בירושלים וועד עיתונאי הרדיו בתל-אביב. יש טלוויזיה בירושלים ויש

בתל-אביב. נניח שכל עיתונאי הרדיו היו בוחרים ועד אחד. זה יצמצם ל- 8- 7

ועדים.

א. הראל; אנחנו מדבדים על אחד, לא שלשה ולא שבעה.

ח. רמון; צריך להיות ועד עיתונאים וועד של לא-עיתונאים.

ר. כהן; בעירית ירושלים יש ארגון אחד שמייצג את כל

העובדים בכל המקצועות .

חבר-הכנסת דן תיכון כבר שאל באיזו מידה כל זה

אקטואלי. יש היום שתי מגמות, יש מגמה לגמור את

השביתה ויש מגמה לסגור את הטלוויזיה והרדיו.

ר. כהן; אין מגמה, סגרו.

הי ו" ר ד. ליבאי; אני מדבר על סופיות ולא על זמני ות. יש הצעת חוק

ויש הצעה לסגור סופית. אינני יודע מה טוב

לעובדים. יכול להיות שלעובדים טוב סדר חדש, לבנות מבראשית. תמיד תישאל

השאלה מה יעשו העובדים במצב חדש? אינכם מוסמכים לתת תשובה, אבל מישהו

מוכרח במציאות לשבת למצ וא פתרון מבחינה ציבורית לנושא הזה של ריבוי ועדים,

גם אם זה לא הנושא הקובע ומכביד ויש אחרים . אתם מעבירים את הכדור להנהלה.

אני אומר את ההתרשמות שלי. זה לא הנושא להמרכזי, אבל לא צריך להתעלם ממנו.

ע. לנדאו! בדוח בעמ וד 4 של התקציר מופיעה דוגמא של צוות

צילום שיוצא לעבודה בשתים בצהרים. בשעה ארבע

אחר-הצהרים הוא מתחי ל לקבל שעות נוספות. אני מניח שההנהלה לא רצתה מצב

כזה, אבל היא לחייבת לבלועצפרדע, כיוון שאחד מ-14 הוועדים מתנגד .

יש דוגמא שניה; כיצד אגודת העיתונאים מתעלמת

מהנוהל בדבר הצורך בהיתר לעבודה פרטית. על פי החוק אדם צריך לבל היתר

לעבוד. ההנהלה לא אומרת שמי שעובד בחון לא יעבוד, אלא על פי היתר. קמים

העובדים ואומרים שהם לא מ וכנים. אני מצטט מעוד 6 של התקציר; בעקבות ההחלטה

של הועד המנהל הודיעה אגודת העת ונאים לרשות, כי החלטתכם היא שרירותית, חד

צדדית וקבלתם אותה ללא משא ומתן עם נציגות העובדים . יוצאת אגודת

העיתונאים ומתנגדת. אני מניח שעשתה זאת על פי פנייה שלכם.

השביתה האחרונה לכאורה רק על 24 שקלים. ברור

לגמרי שמכל הסיפור, אם יש דבר הוא לא סיבה לשביתה, זה 24 שקלים. על פני

היריעה שנפרסת לפנינו יש כל כך הרבה סיבות שבגללן הרשות לא יכולה לעבוד.

ניצוץ סיגריה יבעיר חבית אבק שריפה.

ההנהלה לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה, והרבה

פעמים הוועדים לא יכולים להסתגל למחשבה שהם יתנו להנהלה כלים שהיא צריכה

בשביל לנהל . ההנהלה צריכה אמצעי משמעת ואין לה.



לפי דעתי הבעיה. לא של הסכם המשכורת. אם שר האוצר

יסכם עם שר החינוך - שום דבר לא עשינו. אם עם שינוי המשכורת, שחייבים

להעלות אותה, לא יבוא שינוי בסיסי של כל מה שקשור ברשות, על פי מה שאתה

אמרת וכאן מופיע - לא עשינו שום דבר,

אתם צריכים לעשות חשבון נפש אמיתי. שמענו דברים במובלע על

מועצת עובדים אחת, איך מגיעים לזה? מצד אחד ההנהלה צריכה לקחת עליה

מגבלות, מצד שני גם ההיפך לא יכול להיות. בא טכנאי ואין שידור.

כאשר רוצים לפתור בעיה אמיתית, מה ההצעה של הועד

למערכת יחסים ולמערכת יחסים נכונה עם ההנהלה? אולי הדוגמא של הסכם ההבראה

של אל-על בלי המפרק? מה אתם מציעים? אתה אמרת שאתה רוצה שלמנהל הטלוויזיה

תהיה סמכות וזה נכון, אי אפשר להריך כל דבר למעלה. למנהל הטלוויזיה צריכה

להיות סמכות, גם כדי שיאמר לך מה לעשות . יש דברים שקשורים בחוזים

מיוחדים. היו רעיונות באל-על ולבסוף ירדו, שחלק מהאנשים יחתמו על חוזה

מיוחד לחמש שנים; שהשכר יהיה באמת שונה באופן בסיסי, אבל גם שתהיה גמישות

להכנסת והוצאת אנשים שונה באופן בסיסי.

אלה השאלות שאתם צריכים להשיב עליהן תשובות.

כאשר אנחנו רואים אנשים כמו אחימאיר, הם מדברים מלב קשה. הם לא מדברים על

24 שקלים. ברוך בואכם אל אותה סירה שנמצאים בה חברי הכנסת. הציבור לא סומך

עליהם והציבור לא סומך עלינו.

השביתה נמשכת חודש וחצי ויש אנשים בציבור ששמחים

על כך. זו תופעה שמסוכנת לעצמה. זה מין יאוש. בנושאים של אתיקה מה הכללים

ש ועד מטי ל על עצמו?

הנהלה היא הנהלה ושהיא תנהל. לא נברח מההנהלה.

ההנהלה ברחה מאיתנו במשך שלשה שבועות.

ח. רמ ון; הטענות שלכם הן טענות ממין הניהול. אתם ממורמרים

ואתם כועסים ואין לכם מזל. אתם מעירים הערות

ניהוליות, אינכם שבעי רצון מהצד הניהולי. כמובן שהמשכורת היא גורם,

המשכורת היא בושה וחרפה.

ר. כ ה ן; אני מבקש שאלה אחת אליכם והצעה אחת לי ושב-ראש.

מן הדוח הזה עולים הרבה מאד דברים, הטענות

שאנחנו מבקשים לברר איתכם במשך שעה וחצי . מן הדוח עולה שיש לכם הכנסות

פנטס י ות. ממה שאני יודע על רשות השידור, איך אתם מסבירים את הפער בין

האחוזים המדהימים לבין הכסף המועט בשקלים?

אני מוכרח לפנות אליך, חבר-הכנסת ליבאי, בהערה

אחת. יתכן וההצעה של חבר-הכנסת דן תיכון היה לה מקום. נוצר פה עיוות שאני

אישית לא רוצה להשאיר אותו על כנו. היום יש סכסוך בין ציבור גדול של

עובדים לבין הנהלה. אנחנו יושבים על דוח של מבקר המדינה, כאשר בעצם בישיבה

הזאת הצד שמבוקר , היחיד שנדרש לתת תשובה הם העובדים .

הם לא הצד המבוקר ישירות, הצד המבוקר ישירות

היא רשות השידור.

ר. כהן; מאחר ואני בטוח שכל הפורום הזה שיושב כאן כוונתו

גם להגיע לכך שהסכסוך הה ייגמר מה שיותר מהר,

אדוני הי ושב חראש אין לנו ענין ליצור פער האסון של סגירת הטלוויזיה והרדיו

זה אסון לדמוקרטיה הישראלית. יש דברים שלא יתוקנו בעקבות החושך הזה על

המירקע במשך עשרות שנים. אני יודע על עיתונאים מצוינים שעומדים לברוח

מרשות השידור ולא יחזרו. נישאר גם עם רש ות סגורה וגם עם עובדים בורחים. לנו

אסור להיגרר למצב שנהיה עוד גורם שיעמיק את הפער.



הייתי מציע שנציגי העובדים יענו ונעבור להנהלת

הרשות. מן התשובות שקיבלנו עד הרגע הזה יש רצון להגיע למשא למתן ולגמר

המשא ומתן. אולי גם להגיע לשיפורים.

ח. רמון; אני ע ומד היכן שהפסיקו אותי. תנאי העבודה והסכמי

העבודה לפשוט לא מאפשרים לנהל כפי שהמנהלים

חושבים. אינכם יכולים להתעלם מח ובתכם לענין, איך אפשר לנהל ומה צריך

לעש ות.

זו תשובה מאד פורמלית , אתה צודק. הוועדים

אנחנו לא רוצים לנהל. אתם חייבים להתיחס לענין הזה. זה גם

לא מקום עבודה חרגיל, עם כל הכבוד. זה לא מפעל טקסטיל, בלי לפגוע. אתם

יותר מע ורבים. יום אחד אתה כתב ויום אחד אתה מנהל, ואתם מתחלפים ביניכם.

זה מקום עבודה מי וחד. לכן אני מבקש, אם אתם לא רוצים, אתם לא חייבים. אל

תתנו תשובה שזה לא תפקידכם לנהל. אני אקבל אותה כדבר פורמלי.

איפה אנחנו עומדים כרגע? מה אתם מבקשים על מנת

לחזור לעבודה? אם זה יישמע הגיוני, לא נבזבז את הזמן ונבקש מהמנכל לסיים.

אס אתם מבקשים דברים חכל כך פשוטים, מה מונע? הטענות הן שונות, כל אחד

מאשים את חברו בכך שאתם לא חוזרים לעבודה.

ע. לנדאו; האם אפשר לחזור לשדר בערבית ולמזרח אירופה?

ח. רמון; אם המנכל יבקש, הם מ וכנים.

א. פ ורת; המנכל הפסיק? הארגון הארצי הפסיק. הוא יכול

גם לחדש. למה צריכים אישור שלי לחדש?

אתה מוכן שעובדי הרדיו והטלוויזיה יחליטו איזה

תוכניות הם משדרים באופן עצמאי?

זה הנושא היום?

אתה מוכן לשדר לרוסיה?

היתה פניה של השר נבון.

למה לא דיברתם במשך שלשה שבועות?

ד. א ור-סתי ו! לא אשיב על כל השאלות, מש ום שקודם כל הוזמנו

בעקבות דוח מבקר המדינה ולא בעקבות השביתה,

למרות שהיא על הפרק. ידידי בני יעשה זאת. אני רוצה להתיחס לכמה נושאים

שעל ו מת וך השאל ות .

ליחסי העבודה וליחסים התקינים או הלא-תקינים בין

ההנהלה לעובדיה. זה בעצם עיקר הענין, על איזה בסיס אנושי, על לאיזה בסיס

של כבוד הדדי מתקימים היחסים בין עובד למעביד.

קודם כל לא היינו

מגיעים לזה אלמלא המשכ ור ות העלובות, גם לא 24 וגם לא 240 שקלים היו ממצים.

אנחנו נזקקנו בשביל הפרנסה לעבודות האלה, למרות שעל פי השקפתנו איננו

צמיתים של ההנהלה. אחרי שמילאנו את כל חובתנו מבחינת יום עבודה למעבידנו

ומבלי שיהיה ניגוד אינטרסים, אנחנו יכולים לעשות עבודות אחרות. הסכמנו

שאנחנו נמלא טופס בקשה ונקבל היתר מהמעביד שלנו. כך קובע החוק.

לכאורה האדם הכי ישר והכי הגון עלול לטעות כאשר

לפניו מוגשת בקשה כזאת. כל מה שביקשנו שיוקם פורום, במידה והעובד יראה

שחטאה כלפיו התשובה - יהיה לולמי לפנות. לא אנחנו, אלא איש ציבור שופט

לשעבר על מנת שתהיה סמכ ות אוביקטיבית. שלא יהיה מצב שעלול להכשיל את המנכל

ולו למראית עין, שהאחד קיבל תשובה חיובית והאחד קיבל תשובה שלילית.

פירוש הדבר לא לתת למנהל לנהל.

ד. א ור-סתי ו; למה? אני אתן לך דוגמא. יהיה. פתח לשחיתות

בי ז נטית.

הי ו"ר ד. ליבאי; יש ביקורת ויש סמכות לממשלה לפטר את המנבל, אם

תראה שחיתות . צריך להעלות דברים סבירים. אי

אנחנו רוצים אינסטנציה ערר על המנבל.

אם המנבל יחליט על פי שרירות לב יש בגצ.

ד. א ור-סתי ו; על בך בדיוק הצענו ונענינו בשלילה, זה לא

ענינבם. כמו ששואלים אותי אנשים ברחוב: בתור מי

שמשלם אגרה הייתי רוצה לדעת. אני שואל לאותכם: בתור מי שמצביע עבור חלק

מכם: מה ההצדקה לדברים שאמר הי ושב-ראש, שהמנכל י ושב כאן וישמיע את

תשובותיו, ואילו אנחנו לא נשב ולא נשמע את תשובותיו.

אתה יכול להישאר.

מבחינתנו אתה רצוי ומוזמן, במידה שהמנכל גורס

שיש דברים שהוא מוכן להגיד שלא בנוכחות העובדים,

אנחנו נצטרך לשקול ולהחליט. אם המנכל אומר שאין בעיה כזאת, אתם יכולים

לשבת ולשמוע את כל דבריו. אני לא יכול לחייב אותו בהלל התקנון והנוהלים .

ביוון שאני איש מוזיקה, אני מבטיחכם נאמנה,

מעבר לענינים של מאבקים מקצועיים, מעבר למאבקים

של יוקרה, אם טון הדיבור היה אחר, אפשר היה לגמור הרבה דברים בשקט ובהסדר.

הכל תלוי איך מת יחסים אלינו.

עמרם נציג ההנהלה יהודי יקר. את היהודי הזה אני

רואה פעם אחת - בשביתה. את היהודי הזה אני רוצה

לראות בגיבוי ההנהלה על כל בעיה. אינני רוצה לשבת מולו רק בשביתות. אך

רוצים לדבר על ועד אחד, אני רוצה אותו מולי בכל משא ומתן. הדברים האלה

קיימים. הנושא של ההידברות הוא המוקש לגבי ניהול המשא ומתן.

אני רוצה לבצע עבודה כנוספת, אני צריך אישור

מנהל החטיבה. אולי אני רוצה לערער? כל מה שאנחנו מבקשים -הקמת ועדה שתהיה

מקובלת עלינו ועל ההנהלה כדי שכן יהיה ניתן לבצע עבודה באישור, אבל לא על

פי דף כזה שאין בו כל סעיף ערעור.

לא היה משא ומתן?

היה.

ו אינני רוצה להיכנס לשיעור השכר או הרווח. אולי

רשאית ההנהלה לדעת כמה אני מרוויח. חלה תמיהה על

הסעיף הזה. אני אומר בתור עובד שאוהב את מקום עבודתו. אוי להנהלה ואוי

לעובדים אם מחר חוזרים כאילו לא קרה שום דבר. השביתה הזאת צריכה לגרום

רעידת אדמה.

ישבנו יאיר שטרן מנהל החדשות ואנוכי ועשינו

חשבון נפש לעצמנו, איך אנחנו נראים בציבור. לא דנו אם אנחנו צודקים,

התחלנו לעשות את חשבון הנפש.

איזה רשות שידור צריכה להיות?

ו אינני י ודע.

בשביל לחזור לעבודה מה צריך לקרות?

לשבת ולדבר. לא לעשות ברוגז. רק עכשיו התחלנו

לדבר.

ישנו דבר אחד שהושחתו עליו המון מילים - הזהות

שבינינו העיתונות האלקטרונית לבין העיתונות

הכתובה. זה דבר שלא קיים מהיום לאתמול. על זה באים לערער.

מזה ירדתם.

ד. א ור-סתי ו; כסף לא נקבל. 24שקלים זה כסף?

ב. ליס; מנהלת תוכניות שעבדה 41 שנים יצאה לפנסיה

ובידה 400 שקלים.

הי ו" ר ד. ליבאי; לא קיבלת תשובה, חיים דמון, על השאלה שלך הם

מוכנים לחזור לעבודה, אם כי ניסית. אני מבין

שמתקיים עכשיו משא ומתן.

אתמול היה.

המשא ומתן עם המנכל אישית או עם נציגים.

המנכל ונציגים שלו.

הי ו"ר ד. ליבאי; אפשר לסיים את השביתה בהתאם להסכם השכר לפי

דרישת האוצר, שלא יפרצו הסכמי המסגרת, או זה

בלתי נת ון?

במצב הנתון כרגע לא.

הייתי מציע שיתמנה בורר. האוצר לא י וכל למנוע.

אני לא בטוח שענית למה שהי ושב-ראש שאל. הוא שאל

אותך האם ניתן על פי תנאיכם לסיים את הסכסוך הזה

ולהפעיל את הרדיו והטלוויזיה, מבלי שייפרצו הסכמי השכר.

כל ההצעות שהעלינו לא פורצות את הסכם המסגרת

לפי החישובים שלנו.

בתנאי הזה שהפתרונות לא יפרצו את הסכמי המסגרת

או לא יערערו את מצב המשק, אתם הייתם מוכנים

שבורר יפסוק בבעיות האלה, או שאתם רוצים שהכל ייפתר במשא ומתן?

האוצר לא יסכים.

כי הוא חושש שבורר י וכל לפסוק מעבר להסכמי

המסגרת.

למרות שאני אישית נגד המוסד הזה, גם ההצעה

הזאת הועלתה על ידינו.

לא ה ועלתה. לא היה דבר כזה.

במשלחת שלנו עם ההנהלה.

יושב פה סמנכל כוח אדם, זה לא עלה.



היו"ר ד. ליבאי; זר. יכול להשיב את העסק לפעולה - למסור לבורר

מוסכם לפסוק תוך חודש. לכן שאלתי שאלה מקדימה אם

הבורר מוגבל באופן שלא יפרוץ את הסכמי המסגרת. אלא אס כן האוצר לא רוצה

לסיים את השביתה.

מה איכפת לו שיש שביתה?

ישבתי עם נציגי העובדים, עם בני ודני. הם

מתחלפים כל הזמן. בחודש האחרון יש להם משלחת

קבועה. הועלה בפניהם הנושא של בוררות מוסכמת. הם התיעצו התיעצות משפטית

והשיבו בשלילה.

א. הראל; הממשלה הודיעה רשמית הבוקר שמתנגדים ללכת

לבוררות מוסכמת. הצעתי את ההצעה הזאת ואחרי

שבדקתי את הענין שוכנעתי שאין בענין הזה משום פתרון, משום שהעמדה הנחרצת

של האור היא שכל פתרון יהיה במסגרת ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הממשלה

ובין ההסתדרות. לבוררות מוסכמת אתה יכול ללכת כאשר יש לך מירווח של הכרעה

בין עמד ות שונ ות.

הי ו"ר ד. ליבאי; אם הם יכולים למצוא פתרונות שלא יפרצו אתת

המסגרת ולהגיע למילוי חלקי של תביעותיהם, אז הם

ממשיכים במסגרת שתשמע את שני הצדדים. ולשר האוצר לא תהיה לבעיה שמחר יש לו

הצמדות שפורצות כל סכר.

א. הראל; הצעה של הממשלה ששר האוצר חזר עליה במסגרת

סעיף 8 להסכם שנחתם בין הממשלה ובין ההסתדרות,

כל כסף שייחסך במסגרת של ייעול יינתן כתוספת שכר לעובדים.

הי ו"ר ד. ליבאי; יש לכם תביעות שהם לא רק כספי ות .

אלה לא לבוררות מוסכמת.

היתה הצעה לעבוד על הצעת חוק אחרת. איפה זה

ע ומד?

אני הכנתי הצעת חוק. זה לא בסמכות הוועדה, לכן

לא הגשתי בשם הוועדה. ישנה הצעה נגדית של שר

החינוך והדברים יותר מורכבים.

יש הצהרה שלאחר שיחזרו לעבודה תהיה ועדה שתעסוק

בכל הנושאים האלה.

איך שר החינוך יתייחס לנושא הבוררות, מר כהן,

כאפשרות לסיים את הדברים, מבלי שכל פרטי הפרטים

ייקבעו. הדברים יורדים מהפסים, זו ההרגשה. אלא אם כן מישהו רוצה כמדיניות

לסגור ולהגיד שלום, אין טלוויזיה, אין רדיו. נקים חדשים. האם יש לממשלה

הזאת כוח להקים רדיו וטלוויזיה, במצב של חשדות פוליטיים כל כך גדולים,

באשר כל צד ינטרל אחד את השני.

מבחינתנו, מבחינת השר הממונה יש שני חוקים שלא

מאפשרים לשר החינוך והתרבות כשר ממונה לפסוק

ולקבוע בעניני שכר, זה חוק רשות השידור עצמו וחוק השכר.

באיזו מידה תרם השכר למצב הזה שהתפתח?



י. כהן; כיון שכך אנחנו קיימנו הרבה מגעים עם שר האוצר

השר הממונה על השכר. על אף העובדה שלשר החינוך

אין סמכות בנושא השכר, לגבי הסכסוך הזה עמדתם של נבון ונסים זהה: אין לקבל

את תביעת העיתונאים העקרונית להשוואה שברם לעיתונות הכתובה, משני טעמים"-א)

החשש שיפרצות הסכמי השכר בין הממשלה וההסתדרות, שמדברים על תוספת 75

שקלים בלבד. ב) החשש של הממשלה כולה מפני היווצרות תקדים מסוכן, לדעתה, של

השוואת שכר עובדים בסקטור הציבורי עם הסקטור הפרטי.הממשלה מודאגת מכך שמחר

עלולה קבוצת עובדים נוספים, למשל רופאים, למשל עורכי-דין לתבוע אותו דבר.

משני הטעמים האלה הממשלה בענין זה יש לה עמדה אחידה, שר החינוך ושר האוצר.

אני בשלב מסוים בדקתי עם שר האוצר, האם אפשרי

לפנות לבוררות מוסכמת, לא בורר. שר האוצר מתנגד לדון בסוגיה הזאת, לפנות

לבוררות מוסכמת. גם לכך מתנגר שר האוצר. הוא ודאי ינמק את התנגדותו. צריך

לשאול את אנשיו לטעמים הכלכליים או האישיים של השר.

לדעת משרד אוצר, לדעת הנהלת הרשות תביעות השכר

של העיתונים בסכסוך הזה חורגות מהסכם השכר במשק . משרד האוצר לא מוכן

להפקיד בידי מוסד לבוררות מוסכמת כתב הסכמה שעלול לגרום לא רק לפריצה אלא

גם לפני ות למוסד לבוררות מוסכמת. יש איגודים שעדיין לא חתמו על הסכמי

פסגסרת.

לעומת זה לשר האוצר אין התנגדות, אם הובטחה

השוואה ולא בוצעה, לפנות לבית דין לעבודה.

וההסתדרות חתפ ו על הסכם מסגרת שכתוב בו

סעיף 8 המפורסם, שמאפשר לרשות השידור כתאגיד

ממשלתי להתיעל , לחסוך בכוח אדם ואת הכסף שייחסך לתת לרווחתם של העובדים

הנותרים. שר האוצר הודיע, למרות שהמשא ומתן המפורט בין הממשלה וההסתדרות

בנושא איך יבוצע הסעיף של ההתיעלות לא סוכם, הוא מוכן להקדים ולפתוח בדיון

בין הנהלת הרשות והעובדים לגבי ביצוע הסעיף הזה. גם אנחנו במשרד החינוך

רואים בו פתרון סביר לסכסוך הזה.

זה בנוגע לחלק הכספי. פה עמדת פשרד החינוך

לגבי הנושאים האחרים?

שביתת העיתונאים הוכרזה על תביעות שכר.

משרד החינוך מופקד על הכל.

יש שלשה סעיפים. אחד הסעיפים קשור להיתרי

עב ודה.

שני סעיפים נדונו בין ההנהלה והעובדים. אין לשר

החינוך להתערב בנוהלים עבודה פנימיים .

מאחר והדברים נמצאים במצב היחסים כפי שנמצאים

היום בין ההנהלה ונציגי העובדים, בלי לפגוע באף

אחד מהצדדים, אם רוצים לעבור את הגשר, צריך מישהו שמכריע בענינים ויקבע

נורמה. אחרת, אתה רואה לאן זה הולך. אולי זה פה שכולם רוצים שלא ייפתח

מחדש. בענין פריצת הסכמי המסגרת לשר האוצר לא יכול לוותר. גם מזכל

ההסתדרות לא יכול לוותר.

העמדה שהבעתי בשם הממשלה מקובלת גם על מזכיר

ההסתדר ות.

זה מתבקש, אחרת מזכל ההסתדרות צריך לפתוח



הסכמי עבודה. העובדים צריכים להבין, מצד שני יש

טענות לעובדים, ולפי ההרגשה שלהם הן צריכות להיפתר במידה אוביקטיבית י ותר

גדולה. nrאולי יאפשר להם לחזור לעבודה. אינני יכול להוסיף יותר.

ח. רמון; מזה חודש יוני על פי החוק אין ועד פנהל לרשות

השידור. אמנם יש הצעת חוק. היום אנחנו נמצאים

בחודש נובמבר, כמעט חצי שנה מאז פג תוקפו של הועד המנהל. לרשות אין ועד

מנהל. אין מי שעל פי החוק צריך לקבל החלטות. אפילו הפעלת הערוץ השני היתה

קשורה בהחלט ות של ועד מנהל ויש ספק בחוקיות. זה לא קשור למנהל, זה לא קשור

לעובדים, זה קשור לשר הממונה ולממשלה. יש קשיים פוליטיים. אני בין אלה

הסבורים שאחת הסיבות לאנדרלמוסיה זו העובדה שלא מצליחים להקים ועד מנהל.

אני משוכנע שאם הי ו ממנים ועד מנהל, העובדים הי ו חוזרים לעבודה. הי ו

אנחנו נותנים צ'אנס לועד הפנהל החדש. משום מה לא ממנים. אי אפשר

לקבל הסבר.

היו"ר ד. ליבאי; הועדה לעניני ביקורת המדינה יודעת שעל פי חוק

צריך ועד מנהל, והוא לא קיים במשך חודשים. יש

אחריות כ וללת של הממשלה. זה מבחינה ציבורית דבר שהוא שערוריה ולא יעלה על

הדעת. לא נתקדם עם הנושא הזה, הוא לא בסמכות הועדה הזאת. זה מצב לחלוטין

בלתי נסבל, שאורגן כל כך חשוב איננו ומצב הרשות כפי שהוא.

יש מי שצריך לשאת באחריות וזו הממשלה. זו לא

אחריות המנכל ולא אחריות העובדים. עם כל הכבוד, לא יושב פה השר אישית.

אתן לאורי פורת המנכל להגיב על הדברים, הן בדוח והן הדברים שנשמעו. אלה

תחילת דבריו, בישיבה הבאה הוא ימשיך.

ע. לנדאו; איך מחדשים את השידורים בערבית ולמזרח אירופה?

לגבי הדברים החמורים בדוח מבקר המדינה - בחלקם

אנחנו מודים בהם בפה מלא, בחלקם יש לנו תשובות.

לגבי הדברים שהולידו את השביתה הזאת ברשות השידור הנמשכת כבר היום ה-33

והעובדה שאין ועד מנהל כבר במשך חצי שנה -בכל הדברים האלה לא העובדים

אשמים בהם ולא ההנהלה אשמה בהם, אלא תסלח ו לי ידידי ומכובדי חברי הכנסת,

הכנסת אשמה בהם . מפני שהכנסת כבר במשך עשרים שנה לא מסוגלת להכניס

תיקונים בחוק רשות השדיר. כל הרעות החולות הן "בילד אין" בתוך החוק הזה.

זה חוק שלא מגדיר סמכות, זה חוק מב ולבל ומבלבל.

ע. לנדא ו! לפני שנתיים אמרת כאן אותם הדברים.

א. פורת; ישב כאן מבקר המדינה הקודם ואני אמרתילו: אדוני

מבקר המדינה, כל מה לשיש בדוח וחמור מאד אני

כמנכל יכול להוסיף כהנה וכהנה משלי. אמרתי את זה ואפילו תארתי את רשות

השידור כגוף שדומה למפלצת רבת זרועות, שאי אפשר להשתלטעליה. זה היה שנה

לאחר שנכנסתי לתפקידי.

כל הדברים האלה לא חדשים. כאשר נכנסתי לתפקידי

לפני שלש וחצי שנים, הדברים האלה היו, ואף היו הרבה יותר חמן וריס. חלק

מהדברים ההנהלה הזאת הצליחה קצת לתקן. 15 שנה התופעות האלה קיימות ברשות

השידור. היו מאז שלש-ארבע הנהלות. נניח שההנהלה הזאת כושלת, המנכל הזה לא

מוצלח, האם כל ההנהלות היו כושלות, כל ההנהלות היו בלתי מוצלחות, רק

העובדים בסדר ואין אליהם אף טענה? אני אומר, השיטה משחיתה וצריך לשנות את

השיטה. אין הנהלה מושחתת ואין עובדים מושחתים, השיטה מושחתת.

השיטה היא פ ועל י וצא של ח וק בלתי הגי וני שי וצר

את האנרכיה בכל סעיף שלו. מאז קיבלתי את תפקידי אני לא מפסיק להילחם על

התיקונים ההכרחיים בחוק הזה, שבלעדיהם לא רק שהענינים האלה שמדאיגים את

כולנו לא יתוקנו אללא י לכ ו ויחריפו. עובדה שהם החריפו בשביתה הממושכת

הזאת.



יש קרב בלתי פוסק על השליטה ברדיו ובטלוויזיה

הועד המנהל רוצה לשלוט, ההנהלה רוצה לשלוט או ועד העובדים רוצה לשלוט וכל

העובדים רוצים לשלוט. גם המערכת הפוליטית רוצה לשלוט. לא רוצה לשלוט

ברדיו ובטלוויזיה? כל דאלים גבר,ממש יחסי אלימות במקום יחסי עבודה. כאשר

אין יחסי עבודה, אין מוסר עבודה. כאשר אין מוסר עבודה, אין מוסר בכלל וגם

אין עבודה. קצה נפשי לשמוע את הטענות מכל הצדדים איפה ההנהלה, למה היא לא

עושה כלום? ההנהלה הזאת בידים ריקות עושה כל מה וביכולתה ואפילו מעבר לזה,

אבל סמכות אין לה.

היו"ר ד. ליבאי; לשר אין סמכות ולהנהלה אין סמכות.

א. פ ורת; הסמכויות של הוועד המנהל הן גורפות. על פי

החוק מותר לו לנהל, אבל איננו מסוגל לנהל.הוועד

המנהל לא יכול לעסוק בניהול השוטף. הוועד המנהל הוא מועצת המנהלים. מועצת

המנהלים לא עוסקת בניהול השוטף .לא יתכן שכל הסמכות בידי מועצת המנהלים

ולהנהלה אין כלום. ואחר-כך שואלים למה ההנהלה לא מנהלת. כאשר אין ועד מנהל

אין שום דבר. בכל מקום שנוצר ואקואום, אין ניהול. ועדי העובדים נכנסים

ל ואק וא ום הזה ומנהלים את עצמם.

יש מספיק עדויות להוכיח את כל השנים האלה, אבל

אני אומר אותם היום בשיא של המשבר החמור. את הדברים האלה אמרתי לפני

שנתיים, כאשר שום משבר עוד לא הסתמן באופק. זה היה בין משבר למשבר. וכי

למה יהיה סדר, למה יהיה דו-שיח או איזה יחסים בככל ברשות השידור כאשר צוות

טלוויזיה שמונה 6 אנשים יש לו 5 ועדים ו-3 איגודים מקצועיים . י וצא צוות

לעבודה, הכתב העיתונאי - ועד הפקה, הצלם - ועד עריכה, עוזר הצלם - ועד

אחר, הטכנאי - ועד הטכנאים, הנהג - ועד הדירוג המשולב. ישנו גם התאורן.

ההסתדרות הכללית שמייתג את הדרוג המשולב,

הסתדרות ההנדסאים והטכנאים שמייתג את הטכנאים, האיגוד הארצי של עיתונאי

ישראל שמייצג את העיתונאים וכל המקצועות שנלווים אליהם ועט"קם. כל אחד

מחמשת הוועדים האלה בצוות אחד, שהוא זה אשר צריך להביא לנו את חומר הגלם

שממנו מייצרים את המוצר המוגמר והוא השידור, לכל אחדל מהם יש הסבם עבוה

אחר, תנאי עבודה אחרים, נוהלי עבודה אחרים, סידרי עבודה אחרים. כאשר אחד

מהם הולך לאכול ארוחת צהרים, כל השאר צריכים לחכות: עד שיחזור. כאשר השני

גומר שעות עבודה ודורש שעות נוספות, כל הצוות משותק. מספיק שאחד לא ע 1בד

שכדי שכל הצוות לא יעבוד

בתנאים כאלה רוצים משא ומתן ורוצ ם דו-שיח. כאשר

הוועדים האלה מתקוטטים בינם לבין עצמם, מתקוטטים כולם יחד 07 ההנהלה. ועד

עיתונאי הפקה ,למשל, זה ועד רק של עיתונאים? חוץ מעיתונאים הועד הזר.

מייצג במאים, מפיקים, עוזרות הפקה, צלמים, עוזרי צלמים, שירותי תפאורה,

מאפרות ואפילו המתופף הם כולם עיתונאים . כאשר מדברים על. תוספת לעיתונאים

ומדברים על הצמדה לעיתונות המודפסת, זה כולל גם את המאפרת ועובדי תפאורה .

אינני מזלזל חס וחלילה בתפקיד שהם ממלאים, אבל ככ זה וע אחד שהוא מפוצל

לכל מיני סקטורים שאין ביניהם שום קשר, שום מכנה משותף. הבמאים בכלל אופרה

אחרת.

לכל אחד יש ועד מישנה, יש גם ועד חדשות. רבותיה

זה טרוף מוחלט של מערכת שנובע מפיצול של העובדים לתוך ועדים ווועדי ועדים,

איגודים ואיגודי איגודים

האיש שי ושב לידי הוא סמנכל כוח אדם ברשות

השידור, אין אף פונקציה אחת בעולם שיכולה לשוות כפונקציה הזאת. הוא לא גמר

משא ומתן עם ועד אחד, הוא כבר זרע פורענות של סכסוף חדש. בך כל 14

הוועדים, גיהנום עלי אדמות.

במצב רזה אף הנהלה לא יכולה לנהל מפעל, ועדי

העובדים הם שמנהלים את ההנהלה. באשר כל הוראה חדשה שלנו נתקלת באולטימתום,

בווטו. ולהנהלה אין סמכות להעמיד את הוועדים,או אלה שמייצגים אותם, על

מקומם. כאשר אין משמעות יש בלגן. כאשר יש בלגן. יש מה שיש.



בכל זה אינני מאשים את העובדים, הם אינני מאשים

את ההנלכה. כל זה תוצאה של חוק רשות השידור שנחקק כפני עשרים שנה. למרות

הנסיון המר שהצטבר במשך עשרים שנה, כאשר כולם יודעים כבר הרבה שנים שכך אי

אפשר להמשיך, איש לא עושה תדבר חוץ מאשר לדבר על הצורך לתקן . אבל כאשר

צריך לתקן, עושים הכל כדי שלא יהי ותיקונים.

פרופי ליבאי מכיר יפה את כל הבעיות האלה, הוא

טרח לא מעט כדי לשקוד על הכנת תיקונים יסודיים בחוק בהנחה שהם יוכל ולהביא

מזור לכל החוליים. אז הכנסת לא מסוגלת להביא את ההצעה של פרופ' ליבאי

אפיל ו לדי ון .

ע. לנדא ו; זה הוגש לכנסת?

היו"ר ד. ליבאי; זה הוכן לפני שנה וחצי ומע וכב כבר שנה וחצי

על ידי הנהלת הקואליציה.

א. פורת; הכי קל לבוא אל ההנהלה בטענות. אומרת המערכת

איפה ההנהלה, היא לא עושה שום דבר.

איפה ההנהלה. הכי קל להכות בהנהלה. כאשר מדובר

בהנהלה שלא יכולה לעשות כלום. המעט שאני עושה תודות לשיכנוע א ו כוח מוסרי.

מכשירי ניהול אלמנטריים, כמו מקל וגזר שצריכים להיות בידי ההנהלה אינם. אם

המקל הוא משמעת - אין משמע ות ברשות השידור, מפני שבעניני משמעת אני כפוף

לחוק אחר, שהופך את פרקליטות המדינה או בית הדין למשמעת של רשות השידור

למי שעוסק בזה. אינני רוצה להרחיב את הדיבור על העבודה של בית דין למשמעת.

בעוד חמש שנים לא יבינו מה אני רוצה. יכול להיות שמנכל אחר יבוא לטפל. אין

משמעת. אין סנקציה נגד עובד שסרח. זה תנאי לניהול אלמנטרי.

גם אין גזר. מהו הזר? יש עובד שאני רוצה לקדם

אותו, לעודד אותו, אני חושב שמגיע לו יותר על מה שהוא עושה ואני לא יכול

1) שיטת ההצמדה שהיא קללה. ברגע שאתה נותן שקל, אתה צריך

להכפיל ב-1600, וגם אז אתה מקבל על הראש משר האוצר, מפני שכל מה ששיך

לתוספת שכר על יסוד ח וקח התקציב סעיף 29, שר האוצר עצמ ו הוא זה שמתיר או

אוסר. בדרך כלל הוא אוסר.

אני מצפה מהעובדים של רשות השידור שהם אנשים

אינטליגנטיים, עיתונאים המטיפים מוסר לכל העולם, שיבינו שההנהלה גם אם היא

חושבת שהם צודקים - לא יכולה לתת בלי אישור שר האוצר. המנכל המנוול הזה לא

רוצה לתת . אינני אומר ששד האוצר מנזול.

שר האוצר מנהל מדיניות צודקת מבחינתו . אני מצפה

מהממשלה שתגן על מדיניות ההנהלה שפועלת על פי ההנחיות שלה, של הממשלה.

נוצר רושם של מנכל מנוול שלא רוצה לתת לעובדים תביעות צודקות . אם התביעות

צודקות או לא - זה ויכוח אחד.

האם היום בוועדת החינוך היו גם נציגי העובדים?

לא. היתה ישיבה סגורה.

גם ההנהלה לא. דייר ג'יסט, אני רוצה לומר לך,

רשימת השביתות, הסנקציות ברשות השידור בשלש

השנים האחרונות היא ההוכחה הטובה ביותר, שההנהלה הזאת עושה כל מה שביכולתה

כדי לקיים את מדיניות הממשלה. כל השביתות האלה הן על רקע של תביעות שכר.

כי ההנהלה לא יכלה להיענות להן בגלל וטו של האוצר. היינו יכולים לצמצם את

רשימת המשברים בחצי או פחות אילו היינו יכולים להיענות לחלק מתביעות

העובדים.

אי אפשר שהם יהיו צמודים לדרגות שכר רגילות

בנימוק שזה ארגון ממשלתי. זה מושג חולני



א. פורת; מי שחושב שאפשר לנהל כלי תקשורת על פי אותם

ככלים שמנהלים סעיף דואר או מס הכנסה, עם כל

הכבוד והחשיבות לסוג זה של עבודה - הוא פשוט לא יודע למה זו תקשורת. אי

אפשר עם הח ו ז הזה להמשיך לנהל את העסק הזה.

אם הייתי יותר תקיף, אם הייתי מקפיד עוד יותר על

מדיניות הממשלה, רשימת השביתות היה כאן כפולה. עמרם מוצא כל מיני דרכים

ופתרונות כדי שישאירו את הביצה שלמה ולא יצטרכו לשבור אותה. זה פשוט מצב

בלתי אפשרי.

גם אחרי שתיפתר הבעיה הזאת, תישאר הבעיה לשנים

הבאות אם תעמוד על מדיניות הממשלה.

א. פורת! א) ריבוי הוועדים; ב) חוסר היכולת של ההנהלה

לנהל משא ומתן. הממשלה שולחת אותה לנהל משא

ומתן עם ארגונים יציגים חשל עובדים כאשר אין לנו דבר לתת להם. אנחנו

משמשים כבולם זעזועים של הממשלה מצד אחד, ושק אימונים של העובדים מצד שני,

אם הממשלה היתה נותנת לי סמכות לקבוע על פי התקציב שלי - אינני מקבל אגורה

מהממשלה כבר שלש שנים - אני יכול להבין. תגיד לי הממשלה: אתה משק סגור,

אתה יכול לשלם - שלם. במצב הקיים אף הנהלה לא יכולה לעשות שום דבר.

בדוח הזה יש גם עודף של עובדים וגס עודף שעות

נוספות.

הי ו"ר ד. ליבאי; אנחנו מקיימים שתי ישיבות ברציפות. נעשה כאן

הפסקה. נקבע מועד סמוך להמשך הדיון, נציגי

העובדים מוזמנים ויוכלו להמשיך לשמוע.

א. פ ורת! הערה קטנה. כיוון שנושא הדיון הוא דוח מבקר

המדינה, ובין השאר יש שם גם הנושא של עבודות

פרטיות, אני רוצה להדגיש שהשביתה הזאת שאנחנו עכשיו שקועים בתוכה היא גם

בגלל נסי ונה של ההנהלה לבצע את הוראות מבקר המדינה. האיגוד הארצי של

עיתונאי ישראל וההסתדרות הכללית הודיעו חד-משמעית שאינם מקבלים את

ההוראות. הם הורו לכל העובדים להמשיך לעשות חלטורות, זו עבירה על החוק מצד

העובדים,

אם אתה חוזר ואומר שיש בדוח הערות של מבקר

שאתה מנסה ליישם אותן ואחרים מטיפים לביצוע

עבירות, אנחנו נקדיש לזה עיון, בינתיים נוכל לעיין במסמכים שהנחת על

השולחן.

חברים, הישיבה נתארכה, אני אנעל אותה ונמשיך, אם

יש שירותים טובים שאנחנו יכולים לתת להנהלה או לעובדים - אני אשמח לתת,

יותר מזה לא אוכל לומר בשלב זה שום דבר.

הישיבה ננעלה בשעה 15,30